וומניזם
וומניזם (באנגלית: Womanism) היא אידאולוגיה ותנועה חברתית בדומה לפמיניזם, המקדמת את זכויות האישה עם דגש על ההיסטוריה וחיי היומיום של נשים שחורות. המונח נטבע על ידי הסופרת אליס ווקר בסיפור קצר שפרסמה בשנת 1979, ומאז המונח התפתח והוא משלב היבטים של פמיניזם, תרבות אפרו-אמריקאית וגאווה שחורה.
הגדרת המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]
אידאולוגיית הוומניזם התפתחה מתוך ראייה היסטורית של התנועה הפמיניסטית, שהונהגה לרוב על ידי נשים לבנות, והשיגה את מטרותיהן של נשים לבנות. במספר מקרים התנועה הפמיניסטית הייתה אדישה לצרכים של נשים שחורות, ואפילו פגעה בהם. פמיניזם עלול להיות נגוע בגזענות, בעוד וומניזם היא גישה אנטי-גזענית, המעניקה חשיבות לתרבות אפרו-אמריקאית ולהעצמת נשים שחורות.
אחת הדוגמאות הבולטות בתחום זה היא השגת זכות בחירה לנשים על ידי פעילות הגל הראשון של הפמיניזם. זכות בחירה זו ניתנה לנשים לבנות בלבד.
בגל השלישי של הפמיניזם יש התייחסות להצטלביות, אך רק כמרכיב משני, בעוד שהוומניזם מציב את הזהות השחורה כמאפיין ראשוני של הזהות הפמיניסטית והנשית.
קיים קשר בין פמיניזם שחור לוומניזם, אך קיימים הבדלים דקים בין שתי התפיסות. על פי פעילי הוומניזם, זוהי תנועה רב-ממדית השואפת להילחם באפליה מינית, בגזענות ובאפליה מעמדית, בניגוד לפמיניזם, שנאבק רק למען שוויון מגדרי. כמו כן נטען כי הפמיניזם הוא אירוצנטרי (מבוסס על תפיסה אירופאית), בעוד וומניזם שם דגש על זכויות האישה באפריקה ובעולם השלישי. בנושא זה הצהירה אליס ווקר כי "הקשר בין וומניזם לפמיניזם הוא כמו הקשר בין סגול ללבנדר".[1]
בין הנשים הנחשבות לוומניסטיות נמנות מרי מקלאוד בת'ון, מריאמה בה וסטייסיאן צ'ין.
התפתחות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליס ווקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסופרת והמשוררת אליס ווקר טבעה את המונח "וומניזם" בשנת 1979 בסיפורה הקצר "Coming Apart", ומאוחר יותר הרחיבה אותו באסופה "In Search of our Mothers' Gardens: Womanist Prose" משנת 1983. בסיפוריה, נשים וומניסטיות הן בעלות התנהגות עצמאית, אמיצה ומאתגרת את הנורמות החברתיות.
לפי ההגדרה של ווקר, וומניזם הוא גם אוניברסליזם. היא מציגה מטאפורה על גן שבו כל הפרחים פורחים באופן שווה, והנמשל הוא שנשים מחויבות לרווחתם של גברים ונשים כאחד, והיא שואפת לעולם שבו גברים ונשים יכולים לחיות ביחד, תוך שמירה על הייחודיות התרבותית של כל אחד מהם. שילוב זה של גברים מאפשר לנשים שחורות להתייחס לדיכוי מגדרי ללא תוקפנות כלפי גברים.
אף על פי שווקר יצרה את המונח, היא הגדירה אותו במספר חיבורים באופן שאינו אחיד, ולעיתים סתרה את עצמה. למשל, ההגדרות המוקדמות של וומניזם היו סלחניות, בעוד שבהגדרות המאוחרות יותר הנשים המתוארות על ידה הן יותר אסרטיביות.
קלנורה הדסון-ווימס[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלנורה הדסון-ווימס (אנ') טבעה את המונח "Africana Womanism (אנ')" בסוף שנות השמונים, מתוך כוונה למקד את הוומניזם בקידום נשים באפריקה, או נשים ברחבי העולם שהן ממוצא אפריקאי. לדבריה, שורשי הפמיניזם נטועים באורח מחשבה אירופאי, שהוא זר לנשים אפריקאיות, ויש לפמיניזם האפריקאי מאפיינים ייחודיים, עם יותר דגש על חיי משפחה, רוחניות ודת, ומאבקים לשוויון גזעי, מעמדי ומגדרי.[2]
ווימס פיתחה את התאוריה שלה במספר ספרים, וקישרה אותה למאבק בעבדות, לגזענות בארצות הברית (אנ') ולגאווה שחורה.
התאוריה של ווימס אומצה ברובה גם על ידי הפעילה הניגרית צ'יקווניה אוקונג'ו אוגוניימי (אנ').
הרחבת המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמרים רבים דנו בוומניזם כחלק מפוליטיקה של זהויות. במאמרים אלו נמנו ההבדלים בין וומניזם, וומניזם אפריקאי ופמיניזם שחור. בחלק מהמאמרים נטען שהוומניזם הוא חלק מהתפיסה הפמיניסטית, וחלקם טענו את ההפך. מאמרים רבים הרחיבו את המונח לנשים בעולם השלישי, בהן נשים מדרום מזרח אסיה ומהפיליפינים.
במאמרים רבים ניתנו דוגמאות לדמויות של נשים וומניסטיות המתוארות בספריהן של אליס ווקר, טוני מוריסון ואודרי לורד.
פטרישה היל קולינס הדגישה את הצורך בהגדרת המונח על ידי נשים שחורות בלבד, לאחר שנים שבהן האדם הלבן, ובעיקר גברים לבנים, היו בעלי הסמכות בנוגע לתיאור תופעות סוציולוגיות.[3]
רוחניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהגדרות רבות של וומניזם נכללים אלמנטים של רוחניות ודת. למשל, תיאור של נשים שחורות נוצריות המבקרות תדיר בכנסייה וממלאות תפקיד בתפעול הכנסייה הוא אחד התיאורים הנפוצים של וומניזם. עם זאת, תפיסה זו ספגה לביקורת, ואין לגביה תמימות דעים.[4]
וומניזם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל לא התפתחה תפיסה של וומניזם לצד התנועות הפמיניסטיות הפעילות. בשנת 2016 פורסם מנשר הקורא לפעילות וומניסטית בישראל, כחלק מהחזון של מכון שחרית. המנשר נכתב על ידי יעל גידניאן, מרצה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית ומנהלת תוכנית "120" במכון שחרית, שנועדה להכשיר צעירים מרקעים מגוונים לפעילות פוליטית.[5] גידניאן מציעה לראות את הפמיניזם הדתי כפעולה "היוצאת מדל"ת האמות שלנו" וקוראת לפעילות הפמיניסטיות בישראל "להתחבר למאבקים אחרים בחברה הישראלית, מאבקים של נשים מזרחיות, אתיופיות, יוצאות ברית המועצות לשעבר, ערביות; אמהות יחידניות, נשים עניות, וכן הלאה. זה הזמן להתחבר לוומניזם של הנשים המרוקאיות."[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
עיינו גם בפורטל
פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שוויון בין המינים, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית. |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ What Is The Difference Between Womanism And Feminism?, 27 באפריל 2022 (באנגלית).
- ^ Clenora Hudson-Weems, Cultural and Agenda Conflicts in Academia: Critical Issues for Africana Women’s Studies, The Womanist Reader, 1989, עמ' 40.
- ^ Patricia Collins, Womanism, black feminism, and beyond..., 1996 (באנגלית).
- ^ מאמרים שונים בנושא זה ניתן למצוא בספר Ain't I a Womanist, Too?: Third Wave Womanist Religious Thought, וכמו כן דיון קצר אודות הרוחניות בוומניזם בהקדמה לספר, מאת Layli Maparyan.
- ^ סגל אקדמי \ יעל גידניאן, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים, יולי 2022.
- ^ מפמיניזם ל"וומניזם" - מה אפשר ללמוד מהפמיניסטיות המרוקאיות?, בעמוד הפייסבוק של תנועת "שחרית", 23 במרץ 2016.
