קונראד לורנץ
 | |
| קונראד לורנץ | |
| לידה |
7 בנובמבר 1903 וינה, ציסלייטניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
27 בפברואר 1989 (בגיל 85) וינה, רפובליקת אוסטריה |
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| מקום קבורה | סנקט אדנרה-וורדרן |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
גרטראוד קיהנלט  |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Margarethe Gebhardt |
| הערות | שם מלא:קונראד זכריאס לורנץ |
| תרומות עיקריות | |
| אבי מדע האתולוגיה; גילה את תופעת ההחתמה. | |
  | |
קונרַאד זכריאס לוֹרֶנְץ (בגרמנית: Konrad Zacharias Lorenz; 7 בנובמבר 1903, וינה, אוסטריה – 27 בפברואר 1989, שם) היה חוקר טבע אוסטרי, אבי מדע האתולוגיה וחתן פרס נובל בפיזיולוגיה לשנת 1973 יחד עם קארל פון פריש וניקולאס טינברגן. בתצפיותיו על אווזים וברווזים גילה לורנץ את תופעת "ההחתמה" אצל בעלי חיים וקבע שהיא מולדת ואינה נשלטת על ידי בעלי החיים.
לורנץ היה חבר המפלגה הנאצית, ועובדה זו גרמה לרבים להטיל ספק בעבודתו המדעית. כיום רוב עבודתו התאורטית מיושנת, וחלקים ממנה אכן משקפים את דעותיו הפוליטיות באותו זמן, אך תצפיותיו האמפיריות הן בעלות חשיבות גבוהה גם כיום.
לורנץ היה פרופסור באוניברסיטת וינה מ-1928 ועד 1935, ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת עמנואל קאנט בקניגסברג ב 1940. ב-1938 הצטרף כחבר למפלגה הנאצית ופרסם מאמרים שתמכו בשמירה על טוהר הגזע עם תמיכה מתצפיותיו באווזים. הוא הצטרף לוורמאכט ב-1941 והוצב לעבוד בפרויקט פסיכולוגי סמוך לפוזנן הכבושה שבדק האם בני תערובת של גרמנים ופולנים יכולים להסתגל למוסר העבודה אותו ייחסו הנאצים לגרמנים. ב-1944 נשלח לחזית הסובייטית ונשבה. הוא היה בשבי הסובייטים מ-1944 ועד 1948. לימים העלים את העובדות אודות שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים.
בשנת 1950 נוסד על שמו מכון לורנץ לפסיכולוגיה התנהגותית בבולדרן שבצפון גרמניה. בשנת 1969 הוא זכה בפרס קלינגה. ביחד עם ברנהרד גזימק הוא במשך שנים היה עורך של ירחון גרמני פופולרי "Das Tier".
ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טבעת המלך שלמה / קונראד ז' לורנץ; רישומים מאת המחבר; תרגם: חיים בן-עמרם, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - הקיבוץ המאוחד, תשי"ט-1958: ספורי אתולוג משווה על בעלי חיים.
- הרע לכאורה: על התוקפנות בטבע / מאת קונראד לורנץ; (תרגם: יצחק כפכפי), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"א-1970.
- איש איש וכלבו: כל מה שרצית לדעת על הכלב ולא עלה על דעתך לשאול / קונרד לורנץ; תרגם: יוסף כרוסט, תל אביב: הדר, 1973.
- על שמונה פשעי האנושות המתורבתת / קונראד לורנץ (עברית: בצלאל וכסלר), ירושלים ותל אביב: שוקן, תשל"ו
- חיים הם לימוד: מקאנט עד לורנץ / קונראד לורנץ, פראנץ קרויצר; תרגום, מבוא ובאורים: זאב שילה, תל אביב: ספרית פועלים (סדרת "דעת זמננו"), תשמ"ד : "פראנץ קרויצר משוחח עם קונראד לורנץ, חתן פרס נובל, על מפעל-חייו".
- פירוק הצלם האנושי / קונרד לורנץ (תרגום מגרמנית: זאב שילה), תל אביב: ספרית פועלים (ספרי דעת זמננו), תשמ"ו-1985.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונראד לורנץ, ברשת החברתית Goodreads- קונראד לורנץ, באתר פרס נובל (באנגלית)
- קונראד לורנץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קונרד זכריאס לורנץ (1903-1989), דף שער בספרייה הלאומית
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) | |
