שבע מצוות בני נח

שליח חב"ד פועל להפצת שבע מצוות בני נח בכפר בית ג'ן

ביהדות, שבע מצוות בני נח הן מצוות שנצטוו עליהן כל בני האדם, ולא רק היהודים שקיבלו את תרי"ג מצוות.

שבע המצוות הן:

1. איסור אכילת אבר מן החי.
2. איסור ברכת השם (לגדף את שם אלוהים).
3. איסור גזל.
4. חובת הקמת דינים (מערכת משפט).
5. (1 חמורה).איסור רצח.
6. (2 חמורה).איסור עבודה זרה.
7. (3 חמורה).איסור גילוי עריות (יחסי מין אסורים).

לפי דברי חז"ל, מצוות אלו ניתנו לנח ולבניו בברית הקשת המקראית, ויש מסורות לפיהן חלק מהמצוות, או כולן, ניתנו עוד לאדם הראשון.

בתלמוד ובספרי הרמב"ם, ישנו עיסוק רב בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת שבע מצוות בני נח בקרב גויים. כתוצאה מפעילות זו ויוזמות עצמיות בקרב גויים, נוצרו בציבור הלא-יהודי חוגים, המתכנים "בני נח" (Noahidism), המקבלים על עצמם את שבע המצוות.

מקור המצוות

הבסיס המקראי למצוות בני נח מצוי בדברי אלוהים בברית הקשת בענן, שאותה כרת עם נח ובניו לאחר המבול:

פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ.
וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה, וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם - בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ.
כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה; כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ, דָמוֹ, לֹא תֹאכֵלוּ.
וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ: מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ, וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו, אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם.
שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.
וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ, שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ.

— ספר בראשית, פרק ט', פסוקים א'–ז'

על פי פשט הדברים, על בני נח נאסרה רק שפיכות דמים (רצח) ואכילת "בשר בנפשו" (מקובל לפרש זאת כאבר מן החי), יחד עם מצוות עשה של פרייה ורבייה (שאותה קיבל כבר אדם הראשון, ואינה נחשבת כאחת משבע המצוות), ונרמז גם חיוב לדון רוצחים ולנקום את דם הנרצחים ("דמו ישפך"), אם כי לפי הפשט אלוהים הוא שידרוש את הנפש ואין האדם מצווה לעשות זאת.

הרשימה המקובלת של שבע מצוות בני נח מקורה במסורת חז"ל:

תָּנוּ רַבָּנַן: "שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ: דִּינִין, וּבִרְכַּת הַשֵּׁם, עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְגָזֵל, וְאֵבֶר מִן הַחַי."
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלָא אוֹמֵר: "אַף עַל הַדָּם מִן הַחַי." רַבִּי חִדְקָא אוֹמֵר: "אַף עַל הַסֵּרוּס." רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "אַף עַל הַכִּשּׁוּף." [...] רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: "אַף עַל הַכִּלְאַיִם."

— תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד א' – עמוד ב'

בתוספתא מופיעה גרסה דומה לברייתא זו, ויש לציין ששם ניתנה רשימה קצרה יותר - ”על הדינין ועל עבודת כוכבים ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים ועל הגזל ועל אבר מן החי” (עבודה זרה, ט', ד'). אפשר שהיא מכלילה את איסור ברכת השם בתוך "עבודת כוכבים", ואולם גם בה נאמר "שבע מצוות".

כאמור לעיל, היו חכמים שטענו שיש מצווה שמינית נוסף על שבע המצוות, ותנא דבי מנשה אף גרס להסיר את מצוות דינים וברכת השם מהרשימה ולהוסיף את סירוס וכלאיים במקומן, אך דעות אלו לא נתקבלו להלכה.

חז"ל חיפשו בתורה אסמכתאות למצוות השונות. בהמשך הסוגיה התלמודית לעיל, רבי יהודה, רבי יהודה בן בתירא ו"יש אומרים" דרשו את מצוות עבודה זרה, ברכת השם ודינים (בהתאמה) מהפסוק ”וַיְצַו יהוה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל” (בראשית, ב', ט"ז), וטענו שמצוות אלו ניתנו עוד לאדם. רבי יוחנן הגדיל לעשות, ומצא בפסוק זה אסמכתאות לכל שבע המצוות:

וַיְצַו - אלו הדינין, וכן הוא אומר: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו" (בראשית, י"ח, י"ט) וגו'
יהוה - זו ברכת השם, וכן הוא אומר: "וְנֹקֵב שֵׁם יהוה מוֹת יוּמָת" (ויקרא, כ"ד, ט"ז) וגו'
אֱלֹהִים - זו עבודת כוכבים, וכן הוא אומר: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שמות, כ', ב')
עַל הָאָדָם - זו שפיכות דמים, וכן הוא אומר: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם" (בראשית, ט', ו') וגו'
לֵאמֹר - זו גילוי עריות, וכן הוא אומר: "לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר" (ירמיהו, ג', א')
מִכֹּל עֵץ הַגָּן - ולא גזל
אָכֹל תֹּאכֵל - ולא אבר מן החי

— תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד ב'

לפי התורה נראה שלאדם הראשון ניתן רק הצומח למאכל, ובשר הותר רק בברית הקשת, כך שאיסור אכילת אבר מן החי דווקא לא היה שייך לגביו. הרמב"ם כתב שרק שש המצוות האחרות ניתנו לאדם, ואבר מן החי ניתנה לראשונה לנח ובניו.

יש דעה אחרת בתלמוד, לפי בני נח קיבלו שלושים מצוות, ולא רק שבע:

"וַיִּשְׁקְלוּ אֶת שְׂכָרִי שְׁלֹשִׁים כָּסֶף" (זכריה, י"א, י"ב) [...] עולא אמר: "אלו שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח, ואין מקיימין אלא שלשה: אחת שאין כותבין כתובה לזכרים, ואחת שאין שוקלין בשר המת במקולין, ואחת שמכבדין את התורה."

— תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ב, עמוד א' – עמוד ב'

קיום המצוות

שבע מצוות בני נח כוללות שישה איסורים ומצוות עשה אחת. סדרן על פי הרמב"ם:

1. איסור עבודה זרה: איסור עבודת אלילים.
2. ברכת השם: נאמר בלשון סגי נהור - זהו איסור על קללת שם האל
3. איסור שפיכות דמים: כגון לא תרצח.
4. איסור גילוי עריות, הכולל את העריות: אם, אשת האב, אחותו מאמו, אשת איש, משכב זכר, ובהמה.
5. איסור גזל
6. איסור אכילת אבר מן החי (אין לאכול איבר של בעל החיים כשבעל החיים עדיין חי)
7. מצוות דינים: הקמת מערכת משפט (לדעת הרמב"ם: לאכוף את שמירת שש המצוות הקודמות, ולדעת הרמב"ן: לשפוט בין בני האדם בכלל, כפי שנצטוו ישראל, כגון ענישה על הגזל, העושק, הנזיקין וכדומה)

שבע מצוות אלה הן כעין שבעה כללים, שלהם פרטים רבים. פרטיהן כונסו על ידי הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק ט). לדעת הרב מנחם עזריה מפאנו שבע מצוות בני נח מתפרטות לשלושים מצוות, והן אותן אלה שאמר עליהן עולא שבני נח קיבלו על עצמם ואינם מקיימים אלא שלושה.

באותו עניין פוסק הרמב"ם (ראו גם דיון בפסיקתו זו):

כל גוי שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגים אותו אם ישנו תחת ידינו... כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן - הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן, מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו, שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת - אין זה גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם.

— משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ח'

המשותף לעשרת הדיברות ולשבע מצוות בני נח הם שלושת האיסורים החמורים של ייהרג ובל יעבור - עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.

ישנו סימן לזכירת שבע המצוות: ג' מצוות שיהרג ובל יעבור (עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות), א- אבר מן החי, ב- ברכת ה', ג- גזל, ד- דינים.

הפצת שבע מצוות בני נח

שער שבועון כפר חב"ד (כ"ח בניסן ה'תשמ"ט) - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרמב"ם פוסק כי כאשר יש בידי עם ישראל סמכות שלטונית - הוא מצווה לאכוף את המצוות האלה על כל התושבים בארץ ישראל, עד כדי הוצאה להורג של מי שמסרב לקיימן. וכך הרמב"ם כותב: "ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח, וכל מי שלא קיבל, ייהרג".

לא ידוע על ניסיונות מצד עם ישראל לאכוף על אחרים לקיים את שבע מצוות בני נח. הרבי מנחם מנדל שניאורסון טען כי הדבר נובע משהות העם בגלות והחשש שפעילות מסוג זה תסכן את חיי העוסקים בה. הוא סבר כי חשש זה כבר איננו תקף, ועל כן מוטלת על היהודים החובה לעודד את האנושות לקיים את שבע המצוות. מאז קריאתו זו ב-1981, פועלים חסידיו בעולם להנחיל את שבע המצוות, ובפרט הביאו להתייחסות הצהרתית בספר החוקים האמריקאי בדבר ערכן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

הרב יואל שוורץ גם סבר שיש חובה ללמד את הגויים לקיים את המצוות. בשנת תשמ"ג הוציא את הספר הראשון בנושא 'אור לעמים' על החשיבות והחובה ללמד את הגויים את שבע מצוות בני נח, שהם חייבים בהם. בספר הוא כתב ופרט את דיני השבע המצוות.

לאחר כמה שנים הספר התגלגל לידי גוים שהתלהבו מהדבר ובאו לבקש מהרב שוורץ שילמד אותם את הדינים וההלכות. אותם בני נח תרגמו את הספר 'אור לעמים' למספר שפות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית. ובהמשך אף תרגם ערבי את הספר לערבית, בית ספר ערבי ישראלי קנה ספרים לחלק לתלמידים וכעבור זמן קצר המהדורה כולה אזלה.

מתחילת שנות התשעים הוא ליווה את קהילת "בני נח" שבארצות הברית מייסודו של הארכאולוג ונדל ג'ונס. בשנת ה'תשס"ו הגיעה קבוצה של בני נח לירושלים וקיבלו עליהם לפני בית הדין לקיים את המצוות כמו שיורו להם הרבנים. לדעתו ראוי לכל בן נח לקבל את המצוות לפני בית דין, בכך יחשב חסיד אומות העולם וכעין גר תושב ויקבל שכר כמצווה ועושה. בשל פעילותו זו הוזמן בשנת 2010 לכינוס בין-דתי שנערך באיראן.

לאחר שהחלו להגיע אליו גויים רבים ללמוד כיצד לקיים את שבע המצוות, החל להוציא להם ספרים רבים בנושאים: כיצד בן נח מתפלל, מה הוא עושה במועדים, וכן כיצד ללמוד את התורה.

לעומת זאת, הרב משה שטרנבוך מהעדה החרדית סבר כי אין לעודד לא-יהודים לקיים את שבע מצוות בני נח, במיוחד כשמדובר בנוצרים. לטענתו אין זה מעשי להציע להמונים לעזוב את הנצרות, והאמונה הנוצרית עצמה היא בגדר "עבודה זרה" האסורה לבני נח, ולכן אף אם ישמרו מצוות אחרות לא ניתן להציג זאת כשמירה על מצוות בני נח. לטענתו הצגה כזו של הדברים תהווה לגיטימציה לעבודה זרה, הטעיית האנשים כלפיהם היא מופנה, וזיוף של עמדת היהדות. הרב שטרנבוך הוסיף וטען שהרביית זכויות רוחניות לעמים האחרים עלולה להזיק לעם ישראל. עם זאת, הוא לא התנגד "להשפיע עליהם לחיות חיי צדק ויושר", כל עוד אין הדבר מוצג כשמירת מצוות בני נח.

מחויבות היהודים לסייע לגויים לחיות חיי מוסר על פי התורה, נהגתה כבר על ידי משה מנדלסון, ובעת החדשה פרופ' יהושע השל בתנועה הקונסרבטיבית, כמצוות תיקון עולם - הערך המרכזי והחשוב ביהדות, לשיטתם.

פוסקים מהציונות הדתית

לדעת הרב אורי שרקי, ישנה שליחות לאומית-דתית-אוניברסלית לעם ישראל להדריך את בני אומות העולם כיצד לקשר את חייהם עם הקב"ה כגויים, ובכלל זה בקיום שבע מצוות בני נח. בהדרכת רבו יהודא ליאון אשכנזי, ובעקבות פניות של אישים שאינם יהודים מרחבי העולם, הוא הקים למטרה זו את ארגון "ברית עולם" במסגרת זו פועלים עשרות קהילות של בני נח ברחבי העולם, וחובר עבורם סידור תפילה וקיצור שולחן ערוך מותאם.

הרב ישראל אריאל עודד את הקשרים עם כת המאקויה היפנית, וראה בהם מקיימי שבע המצוות. כך גם הרב בני אלון שקבע שהנוצרים האוונגליסטים, איתם היה בקשר פוליטי וכלכלי, אינם עובדי עבודה זרה, ומקיימים את שבע המצוות. הרב דניאל שפרבר כתב ספר על הבודהיסטים, אשר לדעתו מקיימים את שבע המצוות.

אחד מיוזמי חידוש הסנהדרין בירושלים, בראשות הרב עדין אבן ישראל בה'תשס"ז (2007) היה ונדל ג'ונס מייסד ארגון "בני נח" המאמינים שיש להפיץ את קיום מצוות בני נח בעולם. בכנסים שלהם השתתפו מנהיגים דתיים מדתות שונות הרואים עצמם מחויבים לקיום שבע המצוות, דוגמת האחמדים. אב בית הדין של הסנהדרין החדשה רואה בה בעיקר כלי לקשר עם אומות העולם המעוניינים לשמור את שבע מצוות בני נח.

בברית החדשה

בנצרות הקדומה, בשלב בו התפצלה מהיהדות, היה ויכוח האם ובאיזו מידה מאמינים שאינם יהודים צריכים לשמור מצוות. במועצת ירושלים , שהתכנסה כעשרים שנה לאחר צליבת ישו ותועדה בברית החדשה, נפסק:

כִּי טוֹב לִפְנֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּלְפָנֵינוּ, לְבִלְתִּי שׂוֹּם עֲלֵיכֶם מַשָּׂא אַחֵר, לְבַד מִן הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִים הָאֵלֶּה׃ אֲשֶׁר תִּרְחֲקוּ מִזִּבְחֵי אֱלִילִים, וּמִן־הַדָּם, וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק, וּמִן־הַזְּנוּת. אִם־מֵאֵלֶּה תִּשְׁמְרוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם, תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת וְשָׁלוֹם לָכֶם.

המקור ביוונית

ἔδοξεν γὰρ τῷ πνεύματι τῷ ἁγίῳ καὶ ἡμῖν μηδὲν πλέον ἐπιτίθεσθαι ὑμῖν βάρος πλὴν τούτων τῶν ἐπάναγκες, ἀπέχεσθαι εἰδωλοθύτων καὶ αἵματος καὶ πνικτῶν καὶ πορνείας, ἐξ ὧν διατηροῦντες ἑαυτοὺς εὖ πράξετε. Ἔρρωσθε.

— הברית החדשה, מעשי השליחים, פרק ט"ו, פסוקים 28–29

קיימת הקבלה בין האיסורים המוזכרים, ובין האיסורים על עבודה זרה, אבר מן החי, רצח וגילוי עריות שבמצוות בני נח, ויש הרואים בכך עדות מוקדמת לקיומו של הרעיון בקרב היהודים.

לקריאה נוספת

• הרב משה ויינר, שבע מצוות השם, הספר בסגנון השולחן ערוך ע"פ שבע מצוות בני נח. הספר מתייחס גם לבודהיזם, וללימוד קבלה.
• יואל שוורץ, האמנת בני נח, המאורע ההיסטורי של קבלת מנהיגי בני נח את סמכות הסנהדרין החדשה, ירושלים תשס"ו.
• Law and the Noahides: law as a universal value, by Nahum Rakover, Jerusalem 1998

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שבע מצוות בני נח בוויקישיתוף

• שבע מצוות בני נח באתר דעת
• שבע מצוות בני נח - במגוון שפות מהרב יואל שורץ.
• אלכסנדר קליין, על מקורן של שבע מצוות בני נח, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• 7 מצוות ל-70 אומות, אתר של חסידי חב"ד מהזרם המשיחיסטי להפצת 7 המצוות.
• ynet, שומרי מצוות, אבל לא יהודים: בני נוח, באתר ynet, 25 בנובמבר 2012
• מצוות דינים בבני נוח, בתוך: שלטון החוק, מאת נחום רקובר, ירושלים תשמ"ט, שער ראשון
• הרב יוסף שמחה גינזבורג, שבע מצוות בימינו בעלון שיחת השבוע
• שבע המצוות - סרטון הסברה, בביצוע פני מלך אנימציה, סרטון באתר יוטיוב
• עפרי אילני, המטרה: שבעה מיליארד מאמינים, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
• שבע מצוות בני נח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שוורץ, יואל בן אהרן, אור לעמים, באתר אוצר החכמה
• שורץ, יואל בן אהרן, ואתם עדי, ‏ירושלים 5755, באתר היברובוקס
• מצוות בני נח, דף שער בספרייה הלאומית
• מאמרים בנושא שבע מצוות בני נח, באתר ספריית אסיף
• Pinchas Polonsky, Golda Akhiezer. Bnei Noah: History, Theory, and Practice