שלמה אשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שלמה אשר (25 במאי 19101999) היה עורך דין ישראלי ושופט בית המשפט העליון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשר נולד בשנת 1910 בפשמישל, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. בנעוריו היה ראש קן "התקווה" שחבר לתנועת "הנוער הציוני".

בשנת 1933 עלה לישראל והצטרף לקבוצת הכשרה בפתח תקווה שעברה זמן מה לאחר מכן והתיישבה בקריית ענבים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ושירת בה עד לסיום המלחמה, בשנת 1945. לאחר מכן סייע במחנות הפליטים באוסטריה.

עם שובו לישראל עבד בפרקליטות מחוז תל אביב. בשנת 1952 הקים יחד עם משה פורת את משרד עורכי הדין פורת את אשר. ביוני 1965 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ועסק במשפט אזרחי[1], בין השאר בדיני מסים[2]. בינואר 1971 מונה לראשות ועדה לבדיקה מערכת המסים בישראל[3], שנקראה "ועדת אשר".

בבית המשפט העליון כיהן כשופט בפועל משנת 1974[4], וכשופט קבוע משנת 1977 עד הגיעו לגיל פרישה, בשנת 1980. במהלך כהונתו עמד בראש ועדת אשר - הוועדה הציבורית בנושא ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים. הוועדה קבעה כללים לשמירת טוהר המידות ואיסור קבלת טובות הנאה. דו"ח הוועדה הוגש בשנת 1977.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קבלת פנים לשופטים חדשים, מעריב, 9 ביוני 1965
  2. ^ ראו למשל: פיצוי על עסקה שנתבטלה חייב במס, מעריב, 15 ביולי 1971
    נתקבל ערעור של נישום, מעריב, 5 במאי 1971
    אדריכל ישלם מס הכנסה על שני פרסי כסף, מעריב, 31 בדצמבר 1970
  3. ^ מונתה ועדה ציבורית לבחינת מערכת המסים, מעריב, 20 בינואר 1971
  4. ^ הודעה על מינוי שופט, 28 בפברואר 1974, ילקוט הפרסומים 1996, עמ' 1120
    הודעה על מינוי שופט, 14 באפריל 1974, ילקוט הפרסומים 2009, עמ' 1340