בנימין זהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין זהר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1905
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי פלשתינה (א"י)
פטירה 21 בינואר 1961 (בגיל 56 בערך)
חיפה
השתייכות
תקופת כהונה 1937 – 21 בינואר 1961 (כ־24 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 21 בינואר 1961 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין זהר (190521 בינואר 1961) היה שופט בארץ ישראל המנדטורית, ועם קום המדינה, המשיך כשופט בית המשפט המחוזי, ולאחר מכן שופט במינוי זמני בבית המשפט העליון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1905 בפולין, בשם בנימין זאב הרצל רוזנצוייג, וגדל בפתח תקווה.[1] במהלך השנים שינה את שמו לבנימין זהר.

סיים את גימנסיה הרצליה בתל אביב. בשנים 1924–1929 למד משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים והתמחה בביירות. בשנת 1929 הוסמך כעורך דין.

בשנים 1930–1935 עבד במחלקת סידור הקרקעות של ממשלת המנדט. בשנים 1935–1937 עבד כעו"ד במשרדו של שלום (סולומון) הורוביץ.

בשנים 1937–1947 כיהן כשופט שלום בתל אביב ובחיפה. בשנת 1941 ייסד את האגודה לתיקון האסיר והעבריין ועמד בראש האגודה. בשנים 1947–1948 כיהן כשופט בית המשפט המחוזי בירושלים. במסמך השופטים החסוי, שהוכן שהוכן ערב הקמת מדינת ישראל, ובו חוות דעת על השופטים היהודים שכיהנו במערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי, נכתב עליו "שופט שנתמנה לא מזמן מבית משפט השלום. מרננים אחריו שהוא פתוח להשפעות. כעת בשליחות מחוץ לישראל. אולי כדאי להעבירו לעבודה לא-משפטית". חרף חוות דעת זו מונה ב-1 ביולי 1948 לשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה,[2] וכיהן בתפקיד זה עד 1951.

בספטמבר 1951 מונה במינוי זמני לשופט בבית המשפט העליון,[3] וכיהן בתפקיד זה עד 1952.

ב-24 ביוני 1952 מונה לנשיא תורן של בית המשפט המחוזי חיפה,[4] וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו. ב-1 בנובמבר 1956 מונה לעמוד בראש ועדת חקירה לחקר אירועי טבח כפר קאסם.[5] ב-6 בנובמבר הגישה הוועדה את הדו"ח שלה לראש הממשלה, דוד בן-גוריון, ובו המליצה להעמיד לדין את מפקד הגדוד, רב-סרן שמואל מָלִינקי, וכמה מפקודיו, וכן קבעה פיצוי כספי למשפחות הקורבנות.[6] הוועדה לא המליצה להעמיד לדין את מפקד החטיבה המרחבית, אלוף-משנה יששכר שדמי, אך הוא הועמד לדין בהחלטת הפרקליט הצבאי הראשי.[7]

נפטר ב-21 בינואר 1961,[1] ונקבר בבית הקברות חוף הכרמל.[8] הותיר אישה, בן ובת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]