שניאור זלמן חשין
 | |||||||
| שניאור זלמן חשין, בשנות ה-40 | |||||||
| לידה |
25 באוקטובר 1903 ד' בחשוון תרס"ד ירושלים, האימפריה העות'מאנית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 1959 (בגיל 56) כ"ח בכסלו תש"ך ישראל | ||||||
| מקום קבורה |
הר המנוחות | ||||||
| מדינה |
ישראל, האימפריה העות'מאנית | ||||||
| השכלה | |||||||
| ילדים | מישאל חשין | ||||||
| |||||||
| |||||||
| תפקידים נוספים | |||||||
| |||||||
  | |||||||
שניאור זלמן חֵשִׁין (25 באוקטובר 1903 – 29 בדצמבר 1959, ד' בחשוון תרס"ד – כ"ח בכסלו תש"ך) היה משפטן וסופר. כיהן כשופט בית המשפט העליון מיום הקמתו, ולימים ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חשין נולד ב-1903 בירושלים, צאצא לרבי שניאור זלמן מלאדי, שעל שמו נקרא. חשין היה בנם של משה דב חשין ואשתו גיטל לבית פונדמינסקי, בתם של משה צבי פונדמינסקי ושל רחל, שהייתה נכדתו של רבי שניאור זלמן מלאדי. בצעירותו קיבל חינוך מסורתי ב"חדר" ובישיבה. בוגר בית המדרש העברי למורים. את הכשרתו במשפטים עשה באוניברסיטת ניו יורק ולפרנסתו עבד בהוראת השפה העברית.
בשנת 1932 שב חשין לארץ ישראל, ובסוף שנת 1933 הומלץ לקבל רישיון עריכת דין על ידי המועצה המשפטית הממשלתית.[1] משנת 1934 עסק בעריכת דין באופן פרטי. כעבור שלוש שנים מונה לשופט שלום[2] בתל אביב, תפקיד בו כיהן בשנים 1937–1944. לאחר מכן מונה לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב (1944 - 1948). בתקופה זו כתב את ספרו "שחוק ודמע בבית הדין" (הוצאת טברסקי, תש"ו), המתאר את הווי בתי המשפט באותה עת.
חשין היה אחד מששת השופטים הראשונים שמונו לבתי המשפט המחוזיים עם הקמת המדינה[3] והיה מחמשת השופטים הראשונים אשר הושבעו לבית המשפט העליון ב-14 בספטמבר 1948.[4] מינויו אמנם התקיים בהמלצת התנועה הרוויזיוניסטית, אולם במכתב שכתב לראש הממשלה דוד בן-גוריון טען שאין הוא נמנה עם חסידיה. ב-1949 זכה בתואר סגן נשיא הכבוד של אוניברסיטת ניו יורק.[5]
עם מינויו של השופט יצחק אולשן לנשיא בית המשפט העליון, ב-1 באוגוסט 1954, נתמנה חשין לממלא מקומו, וכיהן בתפקיד זה עד יום פטירתו, ב-29 בדצמבר 1959. ב-1958 היה נאמן חידון התנ"ך הבינלאומי שהיה פוסק אחראי בכל ענייני החידון,[6] וכראש חבר השופטים התבלט כאחד מגיבורי האירוע.[7] היה יו"ר החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה.
היה אחד מהשופטים שפיתח ברבים את המשפט העברי כחלק מהמשפט הישראלי.
מאביב 1935 היה נשוי ללאה לבית מרגלית,[8] ואב לשלושה: ד"ר מישאל חשין, שכיהן אף הוא כשופט בית המשפט העליון, וב-13 חודשי כהונתו האחרונים אף כמשנה לנשיא בית המשפט העליון (בנו של מישאל, שנקרא שניאור על שם סבו, נהרג בגיל 43 בתאונת דרכים); עדיאל חשין, עורך דין; ואמיר חשין, מזרחן ומורה דרך, שכיהן כיועצו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק לענייני ערבים.
חשין נפטר בעודו שופט בעליון בדצמבר 1959 בעקבות התקף לב, בגיל 56, ונטמן בהר המנוחות[9].
ב-1964 הוצב בספריית הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית פסלו, מעשה ידי אלמנתו.[10] החל משנת 2009 מוענק פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט, לזכרו. בירושלים נקרא רחוב על שמו.[11]
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שחוק ודמע בבית הדין; ציורים: שלמה כהן, תל אביב: נ' טברסקי, תש"ו. (ראה אור במהדורות נוספות)
- דמויות מבית המשפט; ציורים: יוסף שטרן, תל אביב: מסדה, תשי"ג.
- עשית עושר ולא במשפט; רשימות לפי הרצאותיו של ... ש"ז חשין, ירושלים: מפעל השכפול – הסת’ הסטודנטים, תשי"ד. (מהדורות נוספות: בעריכת מימון בן-עמי, ירושלים: מפעל השכפול – הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, תשט"ז; בעריכת גבריאל קלינג, ירושלים: מפעל השכפול הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, תשי"ז.)
- ילדי אימוצים, תל אביב: מסדה, תשט"ו. ("שיחות על אימוץ ילדים בצירוף הצעת החוק על אימוץ ילדים ופסקי הדין בענף משפטי וחברתי זה".)
- כתב את הערכים המשפטיים באנציקלופדיה הכללית מסדה[12]
- Shneor Z. Chesin, Tears and laughter in an Israel courtroom; translated from the Hebrew by Channah Kleinerman, Philadelphia: Jewish Publication Society of America, 1959 5719.
| עץ משפחתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתן ברון, 'שופט במצוקה: פרשת מינויו של שניאור זלמן חשין לבית-המשפט העליון בשנת תש"ח', זמנים 93 (2006), 82–94 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי שניאור זלמן חשין בפרויקט בן-יהודה
- שניאור זלמן חשין, באתר הרשות השופטת
- רשימת הפרסומים של שניאור זלמן חשין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- משה גורלי, עלילה בדרך לעליון, nrg
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר שניאור זלמן חשין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 510
- כתביו של השופט שניאור זלמן חשין, אתר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
- ד. דיוקנאי [דוד לאזר], ראשים בישראל: השופט העליון ד"ר שניאור זלמן חשין, או: בצחוק ובדמע, בין מידת-הדין ומידת הרחמים, מעריב, 3 בספטמבר 1954
- ד"ר שניאור זלמן חשין, דבר, 30 בדצמבר 1959 (עם פטירתו)
- ג. שטרסמן, ש. ז. חשין ז"ל: שופט וסופר, מעריב, 30 בדצמבר 1959 (נקרולוג)
- ד"ר ש. ז. חשין – למנוחות, דבר, 31 בדצמבר 1959
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ 27 עו"ד חדשים, דבר, 22 בדצמבר 1933.
- ↑ continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; 3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937
- ↑ הודעה בדבר מינויים, העיתון הרשמי 3, עמ' 11
- ↑ בי"ד העליון - בירושלים, הארץ, 10 בספטמבר 1948
אשר לזר, בטקס רב־רושם נפתח בירושלים בית־הדין העליון למדינת ישראל, הארץ, 15 בספטמבר 1948 - ↑ אנשים ומוסדות, דבר, 18 בדצמבר 1949.
- ↑ מחוז המרכז - ראשון במבחני התנ"ך, דבר, 10 ביולי 1958.
- ↑ רות בונדי, השגעון הנפלא, דבר, 29 באוגוסט 1958.
- ↑ תקוה ויינשטוק, סדר נשים: גברת לאה חשין: בביתו של שופט אין מדברים על משפטים, מעריב, 14 בפברואר 1958.
- ↑ שניאור זלמן חשין, באתר GRAVEZ
- ↑ פסלו של השופט חשין הוצב באוניברסיטה, דבר, 14 ביולי 1964.
- ↑ רחוב חשין באתר עיריית ירושלים.
- ↑ מעריב, 14 בפברואר 1958, עמוד 29
 | ||
|---|---|---|
|
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון | ||
|---|---|---|
| נשיאים | זמורה • אולשן • אגרנט • זוסמן • לנדוי • י' כַהן • שמגר • ברק • ביניש • גרוניס • נאור • חיות |  |
| שופטים | דונקלבלום • חשין • אסף • זילברג • ברנזון • גויטיין • ויתקון • ח' כהן • מני • הלוי • קיסטר • עציוני • שרשבסקי • בן-פורת • אשר • אלון • בכור • בייסקי • ש' לוין • מ' כהן • י' כהן • ד' לוין • בך • נתניהו • חלימה • א' גולדברג • מלץ • אור • מצא • חשין • זמיר • דורנר • טל • שטרסברג-כהן • קדמי • טירקל • אנגלרד • ריבלין • פרוקצ'יה • לוי • ארבל • זילברטל • רובינשטיין • ג'ובראן • דנציגר • שהם • מלצר • מזוז • הנדל • קרא • ברון • פוגלמן • אלרון | |
| שופטים במינוי זמני | בקר • זהר • י' לוין • צלטנר • ב' כהן • בן-עתו • שילה • שינבוים • אבנור • וייס • בן דרור • וינוגרד • ולנשטיין • אריאל • אלוני • בן יאיר • י' גולדברג • אלון • אילן • זועבי • ברלינר • עדיאל • חשין • שוחט | |
| ראו גם: שופטים מכהנים | ||
| בקרת זהויות |
|
|---|
קטגוריות:
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- שופטי בית המשפט העליון
- חוקרי משפט עברי
- משפחת חשין
- משפחת שניאורסון
- עורכי דין ישראלים במאה ה-20
- סופרים ישראלים
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- שופטים בתקופת המנדט הבריטי
- בוגרי המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
- בוגרי בית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק
- ישראלים שנולדו ב-1903
- ישראלים שנפטרו ב-1959