דוד עדני
 | |
| חיבוריו |
מדרש הגדול  |
|---|---|
  | |
רבי דוד בן עמרם עדני, חי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14, ישב בעיר עדן שבתימן ושימש כנגיד וראש הרבנים. סבורים שאבותיו שמשו כנגידים במאות ה-11 - 13. התפרסם בעיקר בזכות ספרו "מדרש הגדול", מדרש גדול ומקיף על כל התורה המכיל מדרשי הלכה ואגדה - חלקם מלוקטים וחלקם מחודשים משל עצמו. ספר זה מהווה מקור ראשון במעלה לשחזור מדרשים אבודים שהיו לפני המחבר ושהוא השתמש בהם, כמו מכילתא דרשב"י וספרי זוטא. חיבר מדרשים גם על מגילת אסתר ומגילת איכה.
תיארוך זמנו של רבי דוד עולה, לדעת פרופ' יהודה רצהבי, מקשריו של רבי דוד עם רבי יהושע הנגיד מצאצאי הרמב"ם. בשנת 1346 שלח אליו רבי יהושע הנגיד למעלה ממאה תשובות לקושיות וספקות של רבי דוד בעניינים שונים בספר המצוות ובמשנה תורה להרמב"ם. רוב השאלות עוסקות בסתירות לכאורה בדברי הרמב"ם המצריכות עיון בנוסח המדויק של ספרי הרמב"ם שהיו מצויים בידי רבי יהושע הנגיד. פתיחת התשובה של רבי יהושע הנגיד עשירה בתוארי כבוד והערכה לרבי דוד אשר מכונה "החכם הנאמן נשיא ארץ תימן".[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדרש הגדול - בראשית, קנטאבריגיא, תרס"ב
- מדרש הגדול - שמות א', ברלין, תרע"ד
- מדרש הגדול - שמות ב', ברלין, תרע"ד
- מדרש הגדול - במדבר, מנצ'סטר, ת"ש
- אהרן גימאני, דוד עדני המחבר והחיבור - ספקות ופתרונן, דעת
- כתב יד, מדרש הגדול, מאה 15, ברלין, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
דוד בן עמרם העדני, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודה רצהבי, "'שאלות הנגיד' — חיבור ר' יהושע הנגיד", תרביץ נד, חוברת ד (תמוז-אלול תשמ"ה), עמ' 553–566
