לדלג לתוכן

ויהי היום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויהי היום
כריכת הספר במהדורת תשכ"ה, עם איורים של נחום גוטמן
כריכת הספר במהדורת תשכ"ה, עם איורים של נחום גוטמן
מידע כללי
מאת חיים נחמן ביאליק
שפת המקור עברית
סוגה מעשיה
הוצאה
הוצאה הוצאת דביר
תאריך הוצאה מהדורה ראשונה - 1933
מהדורה שנייה - 1965
מספר עמודים 282
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001295139, 001295144, 001295147, 002134949, 001295141, 001295145, 002678521, 002716814, 001872223, 002707493, 002639662, 001295140, 001295143, 001295146, 002470666, 001876546

ויהי היום הוא ספר מעשיות מאת חיים נחמן ביאליק, שהוא, כדברי ביאליק בפתח הספר "עיבוד ספרותי של אגדות ושברי-אגדות שאובים ממקורות שונים".

עבודתו של ביאליק בספר זה היא עבודה ספרותית ולא פולקלוריסטית. הספר איננו ליקוט אגדות אלא עיבוד אמנותי שלהן המוגש בלבוש חדש ומקורי. הספר כולל 35 אגדות, מהן 12 במדור "אגדות המלך דוד", 21 במדור "אגדות המלך שלמה", ושתי יצירות נפרדות, אגדת ספר בראשית ו"אלוף בצלות ואלוף שום".

ביאליק החל את העבודה על הספר במקביל לעבודתו עם יהושע חנא רבניצקי על "ספר האגדה", שבו ליקטו השניים אגדות תלמודיות. מטרתו של ביאליק בקובץ "ויהי היום" הייתה ליצור עבור בני הנעורים חומר קריאה עברי מקורי, אשר יסתמך על אגדות מאוצרה של המסורת. ברוב יצירות הקובץ נטל ביאליק מהאגדות העממיות את הבסיס ואת הרוח, אך הקפיד על גלגול העלילה באופן הגיוני ורצוף והשתמש בלשון ובסגנון מקוריים משלו. כך הצליח להנגיש את האגדות המיושנות בלשונן ובסגנונן לבני הנעורים של תקופתו, ולפיכך השווה מרדכי בן יחזקאל את "גאולת האגדות העבריות" של ביאליק עם עבודתם של האחים גרים.[1]

מקורות האגדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאליק כותב בפתח הדבר שהאגדות בקובץ מהוות עיבוד ספרותי לחומרים ממקורות שונים, בכתב ובעל פה, עבריים, ערביים ולועזיים.

מרדכי בן יחזקאל חילק את החומר הבסיסי עליו נסמכות האגדות לארבעה סוגים:

הספר ראה אור לראשונה ב-1933 (תרצ"ד) עם איורים מאת נחום גוטמן. ב-1965 ראה במהדורה חדשה, שתיהן בהוצאת דביר.

חלק מסיפורי "ויהי היום" עובדו באמריקה כסיפורים לילדים על ידי דניאל פרסקי ואברהם יצחק איגוס, במטרה לספק ספרות עברית ליהודי ארצות הברית, וראו אור כסדרת ספרונים בהוצאת שיינברג.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מרדכי בן יחזקאל, ויהי היום בתוך גרשון שקד (עורך), ביאליק: יצירתו לסוגיה בראי הביקורת, הוצאת מוסד ביאליק עמ' 348-349
  2. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ': ”וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל, הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג.”
  3. ^ בין היתר ראו אור בתשי"ד (1954) הסיפורים: "דבורה מתחת התמר", "אשמדאי מלך השדים", "נקמת אשמדאי", "יהודית" ו"בת מלך ארם" (עיבוד לאגדת שלושה וארבעה