סדרת המוסד
 | |
| דמותו ההולוגרפית של הארי סלדון על כריכת הספר "המוסד" בגרסה האנגלית | |
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אייזק אסימוב  |
| סוגה |
מדע בדיוני |
| נושא |
פסיכוהיסטוריה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Gnome Press, בנטם ספקטרה, דאבלדיי |
| סדרה | |
| ספר קודם |
האימפריה הגלקטית |
  | |
סדרת המוסד (באנגלית: Foundation series) היא סדרת ספרי מדע בדיוני מאת אייזק אסימוב ובה שבעה ספרים. הסדרה המקורית נכתבה כשמונה סיפורים קצרים נפרדים בהמשכים שפורסמו בשנים 1942–1950, ולבסוף אוגדו לשלושה ספרים, שפורסמו לראשונה בשנים 1950–1953; טרילוגיה זו היא זוכת פרס הוגו בקטגוריה החד-פעמית "הסדרה הטובה בתולדות המדע הבדיוני" (1966).[1] לאחר שלושה עשורים חיבר אסימוב ספרים נוספים בסדרה, חלקם קודמים כרונולוגית לטרילוגיה המקורית.
סדרת ועלילות הספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיארוך הכרונולוגי של ספרי סדרת המוסד אינו מקביל לסדר שבו נכתבו בפועל, ועל כן, סדרת המוסד מתחילה דווקא באחד הספרים האחרונים שנכתבו בידי אסימוב, "בטרם המוסד", בו מופיעה לראשונה דמותו של המתמטיקאי הצעיר, הארי סלדון. סלדון, בן כוכב לכת נידח למדי, מזדמן לבירת האימפריה הגלקטית, טרנטור, כדי להרצות. הוא מופתע לגלות שקיסר האימפריה מעוניין במפגש עמו, אחרי ששמע שבהרצאה מתייחס סלדון לאפשרות יצירתו של מודל פסיכולוגי-מתמטי, פסיכוהיסטוריה, שיאפשר לנבא את העתיד בהסתברות גבוהה.
פגישה זו, ומפגש נוסף שמתרחש בעקבותיה עם איש המסתורין של החצר, יועצו של הקיסר, משנים את חיי סלדון, המקדיש את חייו מעתה ואילך ליצירתה של הפסיכוהיסטוריה.
"לקראת המוסד" הוא הספר השני בסדרה. גם הוא נכתב בשלב מאוחר בחיי אסימוב, בסוף שנות השמונים. ב"לקראת המוסד" מתוארים חייו של סלדון, הרצופים בטרגדיות רבות. אך אף על פי כן, הוא מצליח לפתח, בסיוע צוות עוזרים, את הפסיכוהיסטוריה. תחזיותיה של זו עגומות: האימפריה הגלקטית עומדת לפני התפוררות, שאחריה יבואו 30 אלף שנים של תוהו.
סלדון הוגה את רעיון הקמת ה"מוסדות". מוסד אחד שבו ירוכז הידע הטכנולוגי, ומוסד שני, נסתר מעין, שאנשיו יהיו בעלי ידע פסיכוהיסטורי ויוכלו לכוונן את התוכנית שתוביל להשבת הסדר ליקום בתוך אלף שנה בלבד.
"המוסד השמיימי" הוא אוסף סיפורים קצרים שנכתבו בשנות החמישים וקובצו לספר אחד, הראשון בטרילוגיה המקורית של המוסד. ספר זה מתאר את שנותיו הראשונות של המוסד, שהוקם בפינה נידחת של גלקסיית שביל החלב, ומטרתו הראשונית הרשמית הייתה צבירת ידע ורישומו באנציקלופדיה גלאקטיקה, במטרה למנוע את חשכת הבערות המאיימת לבוא.
ב"מוסד וקיסרות" מתואר העימות הבלתי נמנע בין המוסד, שכוחו הולך וגובר, לבין הקיסרות המתרסקת. מעימות זה יוצא ה"מוסד" כשידו על העליונה, אך סכנה חדשה וגדולה יותר מאיימת על התוכנית הפסיכוהיסטורית. "הפרד", דמות משונה ובעלת כוחות טלפתיים על טבעיים, מאיימת להשתלט על הגלקסיה כולה ולהמיט חורבן על מפעלו של סלדון.
בספר הבא, האחרון בטרילוגיה המקורית, "המוסד האחר", מתעמת המוסד השני, זה הנסתר מהעין, עם "הפרד", אך עימות זה מוציא את "המוסד האחר" מהערפל המסוכך ומסכן את עצם קיומו, ועלול להעמיד אותו במסלול התנגשות עם "המוסד" המקורי, שעליו מטרתו להגן.
ב-1981 יצא לאור ספר ההמשך, "פאתי המוסד" - העימות בין המוסד למוסד האחר בעיצומו, ולזירה מצטרפת ציוויליזציה מסוג חדש, גאיה, על-אורגניזם אחד המאגד כוכב לכת שלם על כל חלקיו - חי, דומם וצומח.
הספר האחרון של שביעיית המוסד, "המוסד והארץ", מתאר את מסעו הגורלי של גולן טרביז ומלוויו בעקבות כדור הארץ המקורי, כוכב המוצא של בני האדם, בתקווה שמציאתו תפתור בדרך כזו או אחרת את העימות שבין המוסד, המוסד האחר וגאיה, ותקבע לאיזה עתיד תפנה האנושות.
פסיכוהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדע הפסיכוהיסטוריה תופס חלק חשוב ביקום של סדרת הספרים. פרי מחשבתו של אסימוב, זהו ענף במתמטיקה העוסק בתגובות הסטטיסטיות של קבוצת בני אדם גדולה כתגובה לגירויים מסוימים ותחת תנאים מסוימים, ולמעשה אמור לנבא תהליכים סוציולוגיים עתידיים. על פי הספרים, השתמש הארי סלדון בתאוריה הקינטית של הגזים כמודל לפיתוח הפסיכוהיסטוריה וקבע לה מספר חוקי יסוד והנחות:
- אסור לאוכלוסייה שאת התנהגותה מנסים לחזות להיות מודעת לקיום הפסיכוהיסטוריה או לתחזיות שלה.
- כבכל ענף העוסק בסטטיסטיקה, ככל שמספר הפרטים בו הוא עוסק גדול יותר, כך החיזוי יהיה מדויק יותר.
- מסגרת הזמן לחיזוי צריכה להיות ארוכה, לפחות שלושה דורות.
- בני אדם הם הגזע התבוני היחיד ביקום (הנחה סמויה, לא מוצהרת בפסיכוהיסטוריה).
- תגובותיהם של בני האדם לגירויים יישארו קבועות וללא שינוי בסיסי של התרבות האנושית.
מוטיבים בולטים בספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמה מרכיבים, האופייניים לכתיבתו של אסימוב בכלל, שזורים במיוחד בספרי "המוסד".
סופו של כל ספר וכל סיפור בתוך הספר, הוא מפתיע ומהפכני. הסיום הבלתי צפוי מקושר בדרך כלל לאיזו הברקה אינטואיטיבית של הדמות המרכזית, שאף שהייתה מודעת לה במעורפל במשך כל העלילה, מצליחה לעמוד על טיבה רק לאחר זמן.
בדרך כלל ניתן לומר על הברקות אלה שהן מונעות אירוע טראגי, כמו מלחמה כוללת או הפיכה אלימה, שלמרות שנראה לחלוטין בלתי נמנע, הוא נפתר בצורה חלקה ועם פגיעה מינימלית אפשרית באנושות באשר היא.
אסימוב אינו מרבה להתעכב על הפן הטכנולוגי של העתיד. נוסף על החידושים הכרוכים בפסיכוהיסטוריה וביישומה מתוארות גם התקדמויות טכנולוגיות כמו נשקי אנרגיה, זיהוי דיבור, סימולציה תלת־ממדית, איכון גאוגרפי, ומכשירי עיקוב, אך אין הן מרכז העלילה וגם אין הן מרעישות במיוחד. אורח החיים ותוחלת החיים אינם שונים בהרבה מבזמננו.
אסימוב גם נמנע מלהתייחס לקיומם של חייזרים. נראה שהתרבות האנושית מעניינת אותו יותר. רק בסופה של סדרת המוסד זוכים החייזרים להופעה מרומזת למדי.
בספרים החדשים של הסדרה, אלו שנכתבו בשנות השמונים, בולט ניסיונו של אסימוב ליצור מיזוג בין "סדרת הרובוטים" לבין סדרת המוסד, באופן שהשנייה תהווה המשך טבעי לראשונה. הוא אפילו מנסה לשלב ספרים מנותקים לכאורה משתי הסדרות, כמו "קץ כלזמן", ברצף ההיסטורי של יקום "המוסד".
מאחר שכוונה זו היא חדשה, ולא הייתה בטרילוגיה המקורית, היא מכילה כמה אי-התאמות וסתירות פנימיות.
אסימוב על הרקע לספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריאיון לניו יורק טיימס[דרוש מקור][מפני ש...] סיפר אייזיק אסימוב שההשראה לתחילת כתיבת סיפורי המוסד באה מספרו של אדוארד גיבון, "שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית" שאותו קרא פעמיים קודם לכן. הוא חשב ליישם את ההיסטוריה הרומאית בקנה מידה גדול ועל אימפריה גלקטית.
העורך שלו, ג'ון קמפבל, התלהב והציע לו שלא לבזבז רעיון פנומנלי שכזה על סיפור קצר, ועל כן השאיר אסימוב את הקצוות פתוחים בתום החלק הראשון של הסדרה.
ספרי המשך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי מותו של אסימוב חוברו, ביוזמת משפחתו, כמה ספרים שנועדו להמשיך את סדרת המוסד במקום שבו הוא עצר, אולם לדעת רוב המעריצים, הם נופלים בהרבה מספרי המקור.
ניסיון אחר, מוצלח יותר, הוא "ידידי המוסד", אוסף סיפורים קצרים של מיטב סופרי המדע הבדיוני, המשלימים פערים וחללים שונים בהיסטוריה המוסדית כפי שתוארה במקור.
הספרים בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה נחלה הצלחה בישראל והוצאה בכמה מהדורות.
- בטרם המוסד, הוצאת כתר, 1988, בתרגומו של עמנואל לוטם
- לקראת המוסד, כתר הוצאה לאור, 1993, בתרגומו של עמנואל לוטם
- המוסד השמיימי, הוצאת מסדה, 1978 בתרגומו של עמוס גפן, הדפסה נוספת בהוצאת מודן, 1995
- מוסד וקיסרות, הוצאת מסדה, 1978 בתרגומו של עמוס גפן, הדפסה נוספת בהוצאת מודן, 1995
- המוסד האחר, הוצאת מסדה, 1978 בתרגומו של עמוס גפן, הדפסה נוספת בהוצאת מודן, 1995
- פאתי המוסד, הוצאת מודן, 1995, בתרגומה של שפי פז
- המוסד והארץ, הוצאת כתר, 1989, בתרגומו של עמנואל לוטם
עיבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2021 תחת שירות ההזרמה אפל TV פלוס השיקה חברת אפל סדרת טלוויזיה בשם המוסד,[2] סדרת הטלוויזיה אינה מבוססת על סדרת הספרים, אלא נכתבה בהשראת הדמויות והמקומות המתוארים בה.[3]
העונה השנייה לסדרת הטלוויזיה עלתה ב-14 ביולי 2023.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלי אשד, ספרנים כמשמרי העבר ויוצרי העתיד בסדרת "המוסד", הרצאה שניתנה בכנס השנתי של ארגון הספרנים הארצי
- רמי שלהבת, המוסד של אסימוב. סקירה, באתר המדע הבדיוני "בלי פאניקה"
- אלי אשד, כוכב הלכת הנבחר, באתר "אלכסון", 22 ביולי 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרס הוגו (1966), באתר פרס הוגו (באנגלית)
- ^ Foundation (TV Series 2021–) - Episode list - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2023-08-12
- ^ (ביקורת אלי אשד יקום תרבות–) - ביקורת - IMDb