מחלת נגיף קורונה 2019 – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ויקיזציה
ניסוח, הוספת מקור
שורה 13: שורה 13:
| InfoMed = [https://www.infomed.co.il/disease-1543/ וירוס הקורונה SARS-CoV-2]
| InfoMed = [https://www.infomed.co.il/disease-1543/ וירוס הקורונה SARS-CoV-2]
|שם בשפת המקור=Coronavirus disease 2019}}
|שם בשפת המקור=Coronavirus disease 2019}}
'''מחלת נגיף קורונה 2019''' (ידועה גם בשם '''מחלת הקורונה'''; ב[[אנגלית]]: '''Coronavirus disease 2019''' ובראשי תיבות '''COVID-19''', נהגה: '''קוֹבִיד־19''') היא [[זיהום (רפואה)|מחלה זיהומית]], הפוגעת בבני אדם ונגרמת על ידי ה[[נגיף]] [[SARS-CoV-2]], מ[[משפחה (טקסונומיה)|תת-משפחת]] [[נגיף קורונה|נגיפי קורונה]]. המחלה [[מגפת הקורונה|התפרצה]] לראשונה בשנת [[2019]], מהעיר [[ווהאן]], [[עיר בירה|בירת]] [[מחוזות הרפובליקה העממית של סין|מחוז]] [[חוביי]] שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]].
'''מחלת נגיף קורונה 2019''' (ידועה גם בשם '''מחלת הקורונה'''; ב[[אנגלית]]: '''Coronavirus disease 2019''' ובראשי תיבות '''COVID-19''', נהגה: '''קוֹבִיד־19''') היא [[זיהום (רפואה)|מחלה זיהומית]], הפוגעת בבני אדם ונגרמת על ידי ה[[נגיף]] [[SARS-CoV-2]], מ[[משפחה (טקסונומיה)|תת-משפחת]] [[נגיף קורונה|נגיפי קורונה]]. המחלה [[מגפת הקורונה|התפרצה]] לראשונה בשנת [[2019]], בעיר [[ווהאן]], [[עיר בירה|בירת]] [[מחוזות הרפובליקה העממית של סין|מחוז]] [[חוביי]] שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]].


[[תסמין|תסמיני]] המחלה כוללים [[חום (תסמין)|חום]], [[שיעול]], [[נגיפים וחיידקים במערכת הנשימה|בעיות בדרכי הנשימה]], דוגמת [[קוצר נשימה]], וכן [[תתרנות|אובדן חוש הריח]] ו[[אל-טעם (אגיוזיאה)|אובדן חוש הטעם]], אם כי יש חולים שיפתחו רק חלק מהתסמינים או שהם [[אסימפטומטי]]ם. במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל ל[[דלקת ריאות]] קשה, [[תסמונת מצוקה נשימתית חריפה]], [[אי-ספיקה נשימתית]], [[אי-ספיקת כליות]] ואף ל[[מוות]]{{הערה|שם=וואלה1|{{וואלה!|מערכת וואלה! בריאות|מה הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מנגיף הקורונה?|3342351|23 בפברואר 2020}}}}.
[[תסמין|תסמיני]] המחלה כוללים: [[חום (תסמין)|חום גבוה,]] [[נגיפים וחיידקים במערכת הנשימה|בעיות בדרכי הנשימה]] כגון [[שיעול]] או [[קוצר נשימה]], וכן [[תתרנות|אובדן חוש הריח]] ו[[אל-טעם (אגיוזיאה)|אובדן חוש הטעם]]. חלק מהחולים יפתחו רק חלק מהתסמינים וחלק מהנדבקים בנגיף אף יהיו נטולי תסמינים ([[אסימפטומטי|אסימפטומטיי]]ם). במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל ל[[דלקת ריאות]] קשה, [[תסמונת מצוקה נשימתית חריפה]], [[אי-ספיקה נשימתית]], [[אי-ספיקת כליות]] ואף ל[[מוות]]{{הערה|שם=וואלה1|{{וואלה!|מערכת וואלה! בריאות|מה הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מנגיף הקורונה?|3342351|23 בפברואר 2020}}}}.


הממצאים מראים שתסמיני המחלה יופיעו תוך חמישה ימים ולרוב עד 14 יום (ובאחוז בודד של המקרים, אף מאוחר יותר). לפי ההערכות, [[נשא (מחלה)|נשאי המחלה]] [[העברה (מחלה)|מעבירים]] את הנגיף טרם הופעת התסמינים. מחקר שהתפרסם בחודש מרץ 2020 בכתב העת הרפואי "[[לאנסט]]" קובע כי הנגיף נשאר בגוף הנדבקים לתקופה של מעל לחודש{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! בריאות|מחקר: "נגיף הקורונה יכול להשאר בגוף עד 5 שבועות"|3346831|17 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{הארץ|אסף רונאל|חוקרים: נגיף הקורונה יכול להישאר בגוף יותר מחודש מרגע הופעת התסמינים|1.8669499|13 במרץ 2020}}}}. מדובר ב[[מחלה]] חדשה, שה[[מחקר]] עליה לרבות [[השפעות ארוכות טווח של הקורונה|השפעות ארוכות טווח שלה]] בעיצומו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kereneubach/status/1257578697793683457|הכותב=[[קרן נויבך]]|כותרת=ריאיון עם פרופ' [[גליה רהב]], מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר]]|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=5 במאי 2020}}</ref>.
תסמיני המחלה מופיעים בממוצע חמישה-עד-שישה ימים מההידבקות בנגיף ועד 14 יום.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.who.int/westernpacific/health-topics/coronavirus|כותרת=Coronavirus|אתר=www.who.int|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-30}}</ref> [[נשא (מחלה)|נשאי הוירוס]] שללא-תסמינים עלולים [[העברה (מחלה)|להעביר]] את הנגיף טרם הופעת התסמינים ל-0.6 אנשים (בממוצע) מבין האנשים שבאים איתם במגע, ולמספר גבוה יותר מבני ביתם. בעוד חולים (עם תסמינים) עלולים להעביר יותר (ל-0.7 אנשים בממוצע, ובקרב בני ביתם נדבקים פי ארבע יותר מאשר אצל אסימפטומטיים).<ref>{{צ-מאמר|שם=Do asymptomatic carriers of SARS-COV-2 transmit the virus?|קישור=https://www.thelancet.com/journals/lanepe/article/PIIS2666-7762(21)00059-4/abstract|כתב עת=The Lancet Regional Health – Europe|שנת הוצאה=2021-05-01|כרך=4|doi=10.1016/j.lanepe.2021.100082|מחבר=Claude P. Muller}}</ref> מחקר שהתפרסם בחודש מרץ 2020 בכתב העת הרפואי "[[לאנסט]]" קובע כי הנגיף נשאר בגוף הנדבקים לתקופה של מעל לחודש<ref>{{צ-מאמר|שם=Clinical course and risk factors for mortality of adult inpatients with COVID-19 in Wuhan, China: a retrospective cohort study|קישור=https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)30566-3/abstract|כתב עת=The Lancet|שנת הוצאה=2020-03-28|עמ=1054–1062|כרך=395|doi=10.1016/S0140-6736(20)30566-3|מחבר=Fei Zhou, Ting Yu, Ronghui Du, Guohui Fan}}</ref>. מדובר ב[[מחלה]] חדשה, שה[[מחקר]] עליה לרבות [[השפעות ארוכות טווח של הקורונה|השפעות ארוכות טווח שלה]] בעיצומו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kereneubach/status/1257578697793683457|הכותב=[[קרן נויבך]]|כותרת=ריאיון עם פרופ' [[גליה רהב]], מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר]]|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=5 במאי 2020}}</ref>.


==גורם==
==גורם==

גרסה מ־21:19, 30 בנובמבר 2021

פירוש נוסף ערך זה עוסק במחלה זיהומית. אם התכוונתם לזן הנגיף מחולל המחלה, ראו SARS-CoV-2; אם התכוונתם להתפרצות העולמית של המחלה, ראו מגפת הקורונה.
מחלת נגיף קורונה 2019
Coronavirus disease 2019
תסמיני המחלה
תסמיני המחלה
תסמיני המחלה
שמות נוספים COVID-19
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
שכיחות מידבקת מאוד
סיבות מגע עם אדם הנושא את הנגיף, טיפות רוק הנישאות באוויר
גורם SARS-CoV-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
גורמי סיכון יתר לחץ דם, מחלה אוטואימונית, מחלת ריאות חסימתית כרונית, היפרגליקמיה, מצב קצרתי, עישון טבק, היפרכולסטרולמיה, מחלת לב כלילית, כשל חיסוני, השמנת יתר, סוכרת, אסתמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים שיעול, חום, קוצר נשימה
טיפול טיפול סימפטומטי וטיפול תומך
מניעה רחצת ידיים, ריחוק חברתי, מסכה רפואית, חיסון
סיבוכים דלקת ריאות, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS), אי-ספיקת כליות, סערת ציטוקינים, אלח דם, נזק מוחי, דלקת המוח, פסיכוזה, דליריום
קישורים ומאגרי מידע
InfoMed וירוס הקורונה SARS-CoV-2
eMedicine 2500114 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D000086382
סיווגים
ICD-10 U07.1, U07.2 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 RA01.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחלת נגיף קורונה 2019 (ידועה גם בשם מחלת הקורונה; באנגלית: Coronavirus disease 2019 ובראשי תיבות COVID-19, נהגה: קוֹבִיד־19) היא מחלה זיהומית, הפוגעת בבני אדם ונגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, מתת-משפחת נגיפי קורונה. המחלה התפרצה לראשונה בשנת 2019, בעיר ווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין.

תסמיני המחלה כוללים: חום גבוה, בעיות בדרכי הנשימה כגון שיעול או קוצר נשימה, וכן אובדן חוש הריח ואובדן חוש הטעם. חלק מהחולים יפתחו רק חלק מהתסמינים וחלק מהנדבקים בנגיף אף יהיו נטולי תסמינים (אסימפטומטיים). במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אי-ספיקה נשימתית, אי-ספיקת כליות ואף למוות[1].

תסמיני המחלה מופיעים בממוצע חמישה-עד-שישה ימים מההידבקות בנגיף ועד 14 יום.[2] נשאי הוירוס שללא-תסמינים עלולים להעביר את הנגיף טרם הופעת התסמינים ל-0.6 אנשים (בממוצע) מבין האנשים שבאים איתם במגע, ולמספר גבוה יותר מבני ביתם. בעוד חולים (עם תסמינים) עלולים להעביר יותר (ל-0.7 אנשים בממוצע, ובקרב בני ביתם נדבקים פי ארבע יותר מאשר אצל אסימפטומטיים).[3] מחקר שהתפרסם בחודש מרץ 2020 בכתב העת הרפואי "לאנסט" קובע כי הנגיף נשאר בגוף הנדבקים לתקופה של מעל לחודש[4]. מדובר במחלה חדשה, שהמחקר עליה לרבות השפעות ארוכות טווח שלה בעיצומו[5].

גורם

אילוסטרציה של הנגיף SARS-CoV-2
ערך מורחב – SARS-CoV-2

גורם המחלה הוא הנגיף Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (בקיצור SARS-CoV-2) ומשערים שהוא עבר לראשונה לבני אדם מעטלפים, נחשים ואף פרטים מסוימים של פנגולין סיני שנמצאו בשוק רטוב בווהאן בו נמכרו באופן לא חוקי בעלי חיים רבים[6][7].

הנגיף עובר מאדם לאדם כאשר נשא נושם החוצה נתז נשימתי ואירוסולים המרחפים באוויר, אשר מכילים את הווירוס[8]. אדם אחר יכול לנשום פנימה את הנתז הנשימתי והאירוסולים. כמו כן הם יכולים לנחות על העניים האף והפה, במיוחד במקרה של שיעול ועיטוש. הדבקה ממשטחים נגועים וממגע של הידיים בעניים אף ופה אינה נחשבת נפוצה.

ישנן עדויות על בעלי חיים ספורים שנדבקו מהנגיף, אולם ככל הנראה אלה אינם מסוגלים להעבירו לבני האדם[9].

תסמינים

תקופת הדגירה

תקופת הדגירה של הנגיף, במהלכה לא מופיעים תסמינים, היא בעלת שונות מסוימת. החציון הוא 5.1 ימים אך התקופה יכולה לנוע בין יומיים ל-14 יום (99% מהמקרים).[10] במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. במיעוטם של המקרים, כאחוז אחד, יתגלו תסמינים לאחר 14 יום. חלק לא יפתחו תסמינים גם אחרי 14 הימים[11]. תקופת ההדבקה של חולים במהלך תקופת הדגירה היא כ-48 שעות שלפני הופעת תסמינים אך התסמינים אינם ספציפיים, ומועד הופעתם קשה לקביעה[12]. אחר כך, הם ממשיכים להדביק[13]. הזמן מהדבקות חולים עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות[14].

יש חולים עם תסמינים מורגשים וחולים עם תסמינים לא מורגשים. זאת בנוסף לאסימפטומטיים, אנשים מסוימים שנדבקו בנגיף, ככל הנראה לא פיתחו אפילו תסמינים קלים, והחלימו. השימוש היומיומי במונח אסימפטומטיים כולל בתוכו את כל המודבקים שאין להם תסמינים בולטים, או שעוד לא פיתחו כאלה[13].

תסמינים במערכות הנשימה והעיכול

תסמיני המחלה מתבטאים בעיקר במערכת הנשימה העליונה (שיעול, קוצר נשימה, קשיי נשימה, הצטננות, וחום) ובמערכת העיכול (שלשולים וכאבי בטן)[15]. לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית[16].

פגיעה במערכת ההובלה והמוח

חלק מהתסמינים כוללים פגיעה במערכות הלב וכלי הדם[17][18], ירידה תפקודית וקוגניטיבית לאחר אשפוז ממושך והתפתחות חרדה ודיכאון[19]. בנוסף חולים מסוימים עלולים לעבור שבץ מוחי, דלקת קרום המוח ותסמינים מוחיים נוספים[20]. דווח שחלק מהמאושפזים סבלו מהזיות. התופעה, המכונה "מצב בלבולי חריף", עלולה לגרום לדיכאון ולהאריך את תהליך ההחלמה[21].

בכמה מקרים נמצא שצעירים עלולים לפתח זמן מה לאחר ההידבקות בנגיף תסמונת דלקתית רב-מערכתית דמוית מחלת קווסאקי הכוללת בין השאר תסמיני פריחה, פגיעה בשריר הלב, כאבי ראש וקרישי דם[22][23]. כן דווח על אובדן זמני של תחושת טעם וריח[24]. בנוסף, תיתכן תחושת עקצוץ בגוף[25].

תסמינים נוספים

בחלק מהחולים דווח על הופעת אודם בגלגל העין עקב דלקת הלחמית[26]. סיבוך נוסף שנמצא הוא אי-ספיקת כליות.

דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבי שרירים ושינויים בחוש הטעם.[27]בקרב גברים עלולה להיות פגיעה בפוריות[28].

כל חולה שני בממוצע מאבד את חוש הריח במידה יותר או פחות חמורה, כאשר מתוכם אחד מתוך חמישה בממוצע הוא אינו חוזר במלואו[29].

בקרב נשים הרות קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולפגיעה בעובר[30].

בנוסף, נצפו פצעונים בבהונות הרגליים[31].

לפי מחקר משוודיה, הסיכון לאוטם שריר הלב ( התקף לב) ולשבץ גדול פי 8.4 ופי 6.2 (בהתאמה) בשבוע הראשון לאחר אבחנה של המחלה[32].

חלק מהמחלימים התמודדו עם תסמינים ותופעות לוואי גם אחרי ההבראה[33]. זמן קיום הנגיף הוא פרק זמן בלתי מספק כדי לזהות ולאפיין השפעות ארוכות טווח. המחקר בתחלואת ההמשך של הקורונה נמצא בצעדיו הראשונים[34].

אלו היו תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות[35][36]. עייפות זוהתה בקרב כ-10% מהחולים שעברו מחלה בינונית עד קשה, כאשר יש התאמה בין חומרת המחלה לחומרת התסמין. כ-10% מהמחלימים שחוו מחלה בינונית עד קשה חוו סימנים של מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב). לפי הcdc, בעוד שרוב חולי הקורונה מחלימים וחוזרים לבריאות תקינה, ישנם חולים שעלולים לסבול מסימפטומים שיכולים להימשך שבועות ואף חודשים לאחר ההחלמה כולל אנשים שאינם מאושפזים ובעלי מחלה קלה עלולים לחוות קורונה ממושכת.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבריטית בדקה ודיווחה על 13 ילדים מתוך כל 100 שחלו מתחת לגיל 11 שדיוחו על תסמינים שנותרו חמישה שבועות ויותר אחרי שחלו. בקרב נערות ונערים עד גיל 16, מדובר על 16% שמדווחים על כך[37]. לפי הערכות מארצות הברית, 11%-15% מהילדים שהחלימו מהמחלה סובלים השפעות ארוכות טווח של הקורונה[38].

התפרצות

ערך מורחב – מגפת הקורונה

המחלה התפרצה לראשונה בסוף שנת 2019 בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין, ומשם נפוצה לעשרות מדינות ברחבי העולם. בדצמבר 2019 לי וונליאנג חשף את התפרצות הנגיף אך השלטונות הסיניים הכחישו זאת. התכחשות הממשל והתמהמהות במיגור הנגיף הניחה לו להתפשט בסין וממנה לעולם.

נתוני ארגון הבריאות העולמי, נכון ל־28 בנובמבר 2021[39], בכל העולם במצטבר:

  • מקרי הדבקה מאומתים: אובחנו כ־261,400,627
  • תמותה: דווחו כ־5,213,521

אבחון המחלה

צילום רנטגן ריאתי של מטופל חולה קורונה. משמאל עם קבלתו לבית החולים, מימין כעבור 5 ימים, לאחר שחלה החמרה במצבו. בתמונה ניתן להבחין שהמטופל סובל מדלקת ריאות חריפה
ערך מורחב – בדיקת קורונה

עם פרוץ המגפה אובחנו החולים במחלה בעיקר באחד משני אופנים:

  • בדיקת PCR - מאתרת את נוכחות הנגיף בגוף
  • בדיקה סרולוגית - מאתרת נוכחות נוגדנים המיוצרים בתגובה לזיהום

אפשרות נוספת לאבחון היא באמצעות ניתוח רדיולוגי של בדיקת דימות.

בנובמבר 2020 אישר ה-FDA בדיקה ביתית מהימנה וזולה יחסית של חברה לוסירה[40][34].

בדיקת PCR

הבדיקה מתבצעת באמצעות לקיחת דגימה מהנבדק. הדגימה יכולה להיות נוזלי גוף שנלקחו מרקמות מערכת הנשימה כמו ליחה או כיח, או לחלופין מאזורים בדרכי הנשימה העליונות כמו ריריות האף והגרון. הדגימות נאספות באמצעות מָטוֹש סטרילי.

מדגימות אלו מפיקים את החומר הגנטי. לווירוס הקורונה יש מטען גנטי הנשמר בצורת RNA. צורה זו אינה יציבה ונוטה להתפרק, לכן בשלב ראשוני יש להשתמש באנזים על מנת לבצע שעתוק הפוך, תהליך אשר הופך מולקולות RNA ל-DNA. לאחר מכן מתבצע שימוש בשיטת rRT-PCR. בשיטה זו מתבצע הגברה של ה-DNA על פי מקטע DNA קטן הנקרא תחל אשר נוצר על פי הגנום של הנגיף[41]. אם אכן יש DNA המכיל את הרצפים המתאימים לתחל הוא יוגבר כאשר תוכנס הדגימה למכשיר ה-PCR. בנוסף להגברה בשיטה זו נפלט אור כאשר נוצרות מולקולות DNA דו גדיליות חדשות דבר המשפר את הדיוק שבספירת מספר מולקולות ה-DNA[42]. שיטת אבחון זו סובלת מסטייה של 3%, כלומר 3% מהנבדקים אשר נושאים את הנגיף ימצאו שליליים[43], או בניסוח אחר-תתקבל תוצאת "False Negative".

בדיקה סרולוגית

חלק מתגובת מערכת החיסון לזיהום הוא ייצור נוגדנים הכוללים IgM ו-IgG. על פי ה-FDA, נוגדנים מסוג IgM ל-SARS-CoV-2 ניתנים בדרך כלל לזיהוי מספר ימים לאחר ההדבקה הראשונית (אך עדיין אין מידע ברור על רמת הנוגדנים).[44] נוגדני IgG לנגיף ניתנים לזיהוי בדרך כלל בין 10–14 יום לאחר ההדבקה (ייתכן זיהוי מוקדם יותר) ולרוב מגיעים לשיא כ-28 יום לאחר הופעת הזיהום[45][46].

אבחון באמצעות דימות

בנוסף לשיטה זו ישנה שיטה המתבססת על CT אשר ככל הנראה בעלת דיוק רב יותר. עם זאת שיטת ה-CT יקרה לאין ערוך ומצריכה שימוש ברדיולוגים מומחים על מנת לנתח את תוצאות הבדיקה[43].

הבדיקה הביתית של חברת לוסירה

הבדיקה של חברת לוסירה אושרה על ידי ה-FDA בנובמבר 2020, ויצרה בכך עניין רב, מכיוון שהיא מסוגלת לספק אחוז מהימנות שאינו רחוק מזה של ה-PCR - למעלה מ-90%, ומסוגלת לעשות זאת בעלות זולה באופן משמעותי, ולספק את התשובה בתוך כחצי שעה. לאחר האישור החלה הבדיקה בתהליך שיווק פנימי בתוך ארצות הברית, שקיבלה עדיפות על פני יתר המדינות[40].

מניעה וטיפול

למניעה מהדבקה בנגיף ה-SARS-CoV-2, ארגון הבריאות העולמי המליץ על:

בנוסף ארגון הבריאות העולמי פרסם[50] מספר דברים: אין חשש להידבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה מסין או מאזור נגוע, אין עדויות להידבקות של חיות מחמד בנגיף (אך מומלץ לרחוץ ידיים לאחר מגע איתם), חיסון נגד דלקת ריאות לא מתאים למניעת SARS-CoV-2, שטיפת האף או שימוש בשטיפת פה אינם יעילים למניעת הדבקה בנגיף, שימוש בשום או בשמן שומשום אינם מועילים למניעת המחלה.

קיימים חילוקי דעות האם טיפול במשככי כאבים המכילים איבופרופן מחמיר את תסמיני הזיהום. רשויות הבריאות באירופה ממליצות על טיפול בפארצטמול כקו הטיפול הראשון[51].

מחקר שנערך בקופת חולים לאומית בשיתוף האוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב הראה קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין סיכון מוגבר להידבק ולחלות בנגיף הקורונה[52]. עם זאת יש המפקפקים במסקנה זו[53].

פיתוח חיסונים

ערכים מורחבים – חיסון נגד קורונה, פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19

חברות פרמצבטיקה וגופי מחקר נרתמו למאמץ למציאת חיסון לקורונה[54].

בינואר 2020 פורסם שהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) מקווים להתחיל ניסויים קליניים לחיסון פוטנציאלי בחודש אפריל[55].

בשבוע האחרון של פברואר 2020 פורסם שחיסון מבוסס mRNA של חברת מודרנה נשלח לשלב הניסויים הקליניים הראשון[56].

עד אמצע אפריל 2020, כ-70 חיסונים פותחו וממתינים להתחיל בניסויים בבני אדם[57].

בסוף 2020 אושרו החיסונים אישור חרום. במהלך 2021 ניתן אישור קבוע ראשון.

תרופות וטיפולים נוספים

בניסוי קליני לטיפול בחולים משמשות תרופות אחדות:[58]

בעקבות ממצאים של עליה בולטת ברמת הפריטין אצל חולה במחלה, דבר שמעיד על מצב דלקתי קיצוני (סערת ציטוקינים, הפרשה מוגברת של ציטוקינים דלקתיים), הציע פרופסור יהודה שינפלד, לטפל ב-IVIG (אימונוגלובולינים) שייוצר מדמם של חולים במחלה, פיתוח דומה סייע בעבר בהורדת אחוזי התמותה במקרים של הפרשה מוגברת של ציטוקינים דלקתיים[76].

תרופות שעברו ניסוי קליני היו רמדסיביר, רגנ'קוב של חברת רג'נרון, מולנופיראוויר של חברת מרק ואבושילד של חברת אסטרהזניקה[77].

חלק מחולי הקורונה הקשים נדרשו להנשמה[78][79][80][81]. חלקם נדרשו לשיקום[82][83].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלת נגיף קורונה 2019 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מערכת וואלה! בריאות‏, מה הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מנגיף הקורונה?, באתר וואלה‏, 23 בפברואר 2020
  2. ^ Coronavirus, www.who.int (באנגלית)
  3. ^ Claude P. Muller, Do asymptomatic carriers of SARS-COV-2 transmit the virus?, The Lancet Regional Health – Europe 4, 2021-05-01 doi: 10.1016/j.lanepe.2021.100082
  4. ^ Fei Zhou, Ting Yu, Ronghui Du, Guohui Fan, Clinical course and risk factors for mortality of adult inpatients with COVID-19 in Wuhan, China: a retrospective cohort study, The Lancet 395, 2020-03-28, עמ' 1054–1062 doi: 10.1016/S0140-6736(20)30566-3
  5. ^ קרן נויבך, ריאיון עם פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, באתר טוויטר, ‏5 במאי 2020
  6. ^ ד"ר דרור בר ניר, ‏מהו נגיף הקורונה ומדוע הוא מסוכן, באתר "הידען", 27 בינואר 2020
  7. ^ רועי ברק, ‏האם מקור הנגיף בנחש, ולמה בני 40 צריכים לחשוש מהידבקות: שאלות ותשובות על נגיף הקורונה המסתורי והקטלני, באתר גלובס
  8. ^ CDC, How COVID-19 Spreads, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2021-05-07
  9. ^ נעם לויתן, האם חיות יכולות להידבק בנגיף הקורונה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 באפריל 2020
  10. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32150748
  11. ^ החולים הנסתרים של הקורונה, באתר החולים הנסתרים של הקורונה, ‏2020-04-30
  12. ^ N12 - משרד הבריאות משנה את ההנחיות לאיתור מגעים של חולי..., באתר N12, ‏2020-07-10
  13. ^ 1 2 האם חסרי תסמינים מדבקים?, באתר האם חסרי תסמינים מדבקים?, ‏2020-06-15
  14. ^ נדב אייל, הדו"ח של מכון גרטנר, באתר טויטר, ‏28 ביוני 2020
  15. ^ התסמין המוקדם של מחצית מחולי הקורונה - וואלה! בריאות, באתר וואלה!News, ‏2020-03-22
  16. ^ וירוס הקורונה: מידע ועדכונים שוטפים באתר שירותי בריאות כללית
  17. ^ מחקר חדש מגלה: לכמה מחולי הקורונה התגלתה הפרעה בתפקוד הלב?, באתר www.maariv.co.il
  18. ^ נגיף הקורונה פוגע קשות בתפקוד כלי הדם של חלק מהחולים - וואלה! בריאות, באתר וואלה!News, ‏2020-04-22
  19. ^ "לא חזרתי לתפקד": החלימו מהקורונה - ועדיין סובלים מתסמינים, באתר חדשות 13
  20. ^ מגיפת הקורונה תגרום לגל של נזקים מוחיים בקרב מחלימים - וואלה! בריאות, באתר וואלה!News, ‏2020-07-09
  21. ^ "מתי אחזור להיות אני": חולי קורונה רבים סובלים מהזיות מבעיתות, באתר Haaretz הארץ
  22. ^ ד"ר איתי גל, פריחה בעור, כאבי ראש וקרישי דם: תסמיני קורונה חדשים מתגלים בעולם, באתר ynet, 22 במאי 2020
  23. ^ Riphagen, Shelley; Gomez, Xabier; Gonzalez-Martinez, Carmen; Wilkinson, Nick; Theocharis, Paraskevi (במאי 2020). "Hyperinflammatory shock in children during COVID-19 pandemic". The Lancet. doi:10.1016/s0140-6736(20)31094-1. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ אסף אוני, ‏וירולוג גרמני טוען שאיתר סימפטום חדש של נגיף הקורונה, באתר גלובס
  25. ^ הגולשים מדווחים על תסמין חדש לנדבקים בנגיף קורונה: תחושת עקצוץ בעור, באתר ‏מאקו‏, 12 באפריל 2020
  26. ^ רופאים מאיטליה מצאו דרך מפתיעה שבה נגיף הקורונה מופץ ומדבק - וואלה! בריאות, באתר וואלה!News, ‏2020-04-22
  27. ^ N12 - "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, באתר N12, ‏2020-06-19
  28. ^ וינרב, גלי (2020-04-23). "מחקר חדש: האם הקורונה פוגעת בפוריות של גברים?". Globes. נבדק ב-2020-09-26.
  29. ^ N12 - כך מנסים להחזיר למחלימי קורונה את חוש הטעם והריח, באתר N12, ‏2021-09-10
  30. ^ הריון ולידה בתקופת הקורונה - שאלות ותשובות, באתר הריון ולידה בתקופת הקורונה - שאלות ותשובות
  31. ^ "בהונות קורונה": התופעה הזו מעלה סימני שאלה אצל רופאים - וואלה! בריאות, באתר וואלה!News, ‏2020-05-03
  32. ^ Ioannis Katsoularis, Osvaldo Fonseca-Rodríguez, Paddy Farrington, Krister Lindmark, Risk of acute myocardial infarction and ischaemic stroke following COVID-19 in Sweden: a self-controlled case series and matched cohort study, The Lancet 0, 2021-07-29 doi: 10.1016/S0140-6736(21)00896-5
  33. ^ ""הגוף בגד בי, אני לא אותו בן אדם": רעות, 35, החלימה מקורונה בלי הרבה תסמינים - ואז חייה השתנו". TheMarker. נבדק ב-2020-11-29.
  34. ^ חקר המחלות שמהן סובלים המחלימים מקורונה מגלה כמה מעט ידוע עליהן, באתר Haaretz הארץ
  35. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         מעיין הרוני, כמה חולי קורונה פיתחו תסמינים קשים לאחר ההחלמה?, באתר מעריב, ‏28 ביוני 2020 (ארכיון)
  36. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אילן לוקאץ', "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, באתר N12, ‏19 ביוני 2020 (ארכיון)
  37. ^ אתר למנויים בלבד נדב איל, תום ימי התום, באתר "ידיעות אחרונות", 8 ביולי 2021
  38. ^ "בתוך חודש: זינוק של פי 4 במספר הילדים החולים בקורונה בארה"ב". TheMarker. נבדק ב-2021-08-14.
  39. ^ אתר ארגון הבריאות העולמי=https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019
  40. ^ 1 2 שמעון כהן, ד"ר דני זאבי: בדיקות הקורונה הבייתיות שאושרו על ידי ה-FDA הן לא פחות ממהפכה, גם יעילות ברמה הגבוהה ביותר וגם זולות ופשוטות., באתר ערוץ 7, 19 בנובמבר 2020
  41. ^ איך מאבחנים קורונה, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
  42. ^ מה ההבדל בין PCR ל-real time PCR, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
  43. ^ 1 2 Xie, X., Zhong, Z., Zhao, W., Zheng, C., Wang, F., & Liu, J. (2020). Chest CT for typical 2019-nCoV pneumonia: relationship to negative RT-PCR testing. Radiology, 200343.
  44. ^ "Cellex Emergency Use Authorization". FDA. 1 באפריל 2020. נבדק ב-10 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Will an Antibody Test Allow Us to Go Back to School or Work?". New York Times. 10 באפריל 2020. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Mount Sinai Emergency Use Authorization". FDA. 15 באפריל 2020. נבדק ב-18 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ אסף גולן, הזמנתי כרטיס טיסה לסין - האם לבטל? כל מה שרציתם לדעת על התפרצות וירוס הקורונה, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2020
  48. ^ דפנה איזברוך, ‏טיפול מונע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בינואר 2020
  49. ^ ד"ר עידן גורן‏, כל מה שאתם חייבים לדעת על הווירוס שמפחיד את העולם, באתר וואלה‏, 24 בינואר 2020
  50. ^ Novel Coronavirus (2019-nCoV) advice for the public: Myth busters, באתר ארגון הבריאות העולמי
  51. ^ שימוש בתרופות המכילות איבופרופן והחמרה לכאורה בתסמיני מחלת קורונה, באתר משרד הבריאות
  52. ^ ויטמין D וקורונה: מחקר חדש של לאומית שירותי בריאות ואוניברסיטת בר-אילן מצא כי רמות נמוכות של ויטמין D בדם קשורות בסיכון מוגבר של הידבקות בנגיף הקורונה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  53. ^ האם ויטמין D מגן מקורונה?, באתר מכון דוידסון
  54. ^ גלי וינרב, ‏חיסון לקורונה באופק? החברות שכדאי לעקוב אחרי הפיתוחים שלהן, באתר גלובס, 10 במרץ 2020
  55. ^ Scientists race to develop vaccine to deadly China coronavirus
  56. ^ Moderna Ships mRNA Vaccine Against Novel Coronavirus (mRNA-1273) for Phase 1 Study
  57. ^ ד"ר איתי גל, אופטימיות זהירה: החיסון הראשון לקורונה עובר לשלב הבא, באתר ynet, 14 באפריל 2020
  58. ^ אתר למנויים בלבד שרה פוריה, תרופה או חיסון לקורונה — כמה זה קרוב?, באתר הארץ, 12 במרץ 2020
  59. ^ Ed Silverman, AbbVie waives all worldwide restrictions on making generic copies of its Kaletra HIV pill, STAT, March 23, 2020
  60. ^ איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020
  61. ^ Travis K. Warren, Robert Jordan, Michael K. Lo, Adrian S. Ray, Richard L. Mackman, Veronica Soloveva, Dustin Siegel, Michel Perron, Roy Bannister, Hon C. Hui, Nate Larson, Robert Strickley, Jay Wells, Kelly S. Stuthman, Sean A. Van Tongeren, Nicole L. Garza, Ginger Donnelly, Amy C. Shurtleff, Cary J. Retterer, Dima Gharaibeh, Rouzbeh Zamani, Tara Kenny, Brett P. Eaton, Elizabeth Grimes, Lisa S. Welch, Laura Gomba, Catherine L. Wilhelmsen, Donald K. Nichols, Jonathan E. Nuss, Elyse R. Nagle, Jeffrey R. Kugelman, Gustavo Palacios, Edward Doerffler, Sean Neville, Ernest Carra, Michael O. Clarke, Lijun Zhang, Willard Lew, Bruce Ross, Queenie Wang, Kwon Chun, Lydia Wolfe, Darius Babusis, Yeojin Park, Kirsten M. Stray, Iva Trancheva, Joy Y. Feng, Ona Barauskas, Yili Xu, Pamela Wong, Molly R. Braun, Mike Flint, Laura K. McMullan, Shan-Shan Chen, Rachel Fearns, Swami Swaminathan, Douglas L. Mayers, Christina F. Spiropoulou, William A. Lee, Stuart T. Nichol, Tomas Cihlar, Sina Bavari, Therapeutic efficacy of the small molecule GS-5734 against Ebola virus in rhesus monkeys, Nature 531, 2016, עמ' 381–385 doi: 10.1038/nature17180
  62. ^ נעם ברקן, ציפי שמילוביץ, מומחים: זו התרופה שהיא תקוותם של חולי הקורונה, באתר ynet, 11 במרץ 2020
  63. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר, תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  64. ^ BRIEF-Corrected-Zhejiang Hisun Pharma gets approval for clinical trial to test flu drug Favipiravir for pneumonia caused by new coronavirus. Reuters Healthcare, February 16, 2020.
  65. ^ NHK World News ‘China: Avigan effective in tackling coronavirus’ (אורכב 18.03.2020 בארכיון Wayback Machine)
  66. ^ Huaxia. "Favipiravir shows good clinical efficacy in treating COVID-19: official." Xinhuanet.com, 17 March 2020
  67. ^ איתמר אייכנר, נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים, באתר ynet, 6 באפריל 2020
  68. ^ מהראשונות בעולם: ישראל תבצע ניסוי קליני בתרופה יפנית נגד קורונה, באתר גלובס, 6 באפריל 2020
  69. ^ מעיין הרוני, ‏חדשות טובות: אושר ניסוי קליני בישראל לתרופה מיפן לטיפול בקורונה, באתר מעריב אונליין, 6 באפריל 2020
  70. ^ ניצן קידר, תרופה ניסיונית לקורונה - מיפן לישראל, באתר ערוץ 7, 6 באפריל 2020
  71. ^ Investigational COVID-19 Convalescent Plasma - Emergency INDs באתר ה-FDA
  72. ^ ד"ר איתי גל, מחקר מאוקספורד: זו התרופה שמצילה חיי חולים בקורונה, באתר ynet, 16 ביוני 2020
  73. ^ Justin Rowlatt, Coronavirus: Protein treatment trial 'a breakthrough', BBC, ‏20.07.2020
  74. ^ פרסום של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, 9 באוקטובר 2020 (הדו"ח המלא)
  75. ^ אתר למנויים בלבד סמדר רייספלד, האם התרופה לקורונה כבר נמצאת בסופר פארם? יש מי שמשוכנע שכן, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2020
  76. ^ פרופ' יהודה שינפלד, בדיקת דם אחת יוצאת דופן בנפגעי קורונה קשים עשויה להוביל לטיפול המתאים, 24 במרץ 2020, באתר doctorsonly
  77. ^ N12 - אסטרהזניקה: חיסון ותרופה לקורונה בזריקה אחת, באתר N12, ‏2021-10-11
  78. ^ מורדמים ומונשמים: כך עוזרים לחולי קורונה בטיפול נמרץ, באתר Haaretz הארץ
  79. ^ חודש לאחר שאושפז במצב קשה, חולה הקורונה מאשדוד משתחרר לביתו, באתר ashdodnet.com
  80. ^ "בכמה חולי קורונה מונשמים אפשר לטפל בישראל? פחות ממה שהבטיחו לנו". TheMarker. נבדק ב-2020-06-05.
  81. ^ N12 - תמונת המצב המעודכנת: 3,000 מכונות הנשמה מוכנות לשימוש, באתר N12, ‏2020-04-07
  82. ^ N12 - מהטיפול הנמרץ דרך השיקום ועד החזרה הביתה: הסיפור של..., באתר N12, ‏2020-06-01
  83. ^ שמחה מהולה בעצב: קובי אלחייאני החלים מקורונה אחרי שאיבד את אביו למחלה, באתר כאן דרום - אשקלון, ‏2020-06-02


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מחלת_נגיף_קורונה_2019&oldid=32695278"