הצללפוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הַצְּלֶלְפּוֹנִי הינה דמות המוזכרת באופן מעורפל הן במקרא והן במדרשי חז"ל. יש הטוענים כי מדובר באשת מנוח, אם שמשון, אשר שמה אינו מוזכר במקרא. על שמה היישוב צלפון, אזור בו כמה מופעי שם הקשורים בשמשון, כמו בית שמש, צומת שמשון וכדומה.

הצללפוני במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

"א בְּנֵי יְהוּדָה פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל ב וּרְאָיָה בֶן-שׁוֹבָל הֹלִיד אֶת-יַחַת וְיַחַת הֹלִיד אֶת-אֲחוּמַי וְאֶת-לָהַד אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַצָּרְעָתִי. ג וְאֵלֶּה אֲבִי עֵיטָם יִזְרְעֶאל וְיִשְׁמָא וְיִדְבָּשׁ וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְּלֶלְפּוֹנִי" (דברי הימים א' ד, א-ג)

הצללפוני הייתה ממשפחת כלב בן יפונה, משבט יהודה. אחותם של יזרעאל, ישמא וידבש. היא הוזכרה בשמה עם שאר אחיה, ככל הנראה משום חשיבותה. הרב ח"ד רבינוביץ (דעת סופרים) כותב: "שלושת האחים פעלו למען מעמדו של השבט- בין האנשים, ואחותם- בין הנשים" [1]

הצללפוני במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המדרש שמה של אשת מנוח ואימו של שמשון המוזכרת בספר שופטים פרק י"ג ללא שם הוא "הצללפוני". המקרא מתאר כי אשת מנוח הייתה אישה עקרה: "וַיְהִי- אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה" (שופטים יג, ב). אולם, אישה עקרה זו זוכה להתגלות מלאכית ובה מודיע לה מלאך ה' כי היא עומדת ללדת בן. המלאך גם מודיע כי: "וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (שם, ה). ואכן, אישה זו זוכה ללדת את שמשון הגיבור שהיה שופט ישראל האחרון על פי המקרא.

מקורות מדרשיים בהם מוזכרת "הצללפוני" כאם שמשון:

  • "אשתו של מנוח ואימו של שמשון - צללפונית שמה" (בבא בתרא צא, א; במדבר רבא י,ה)
  • "ולפי שראתה במלאך - נקרא שמה הצללפוני: שהיא פונה [רואה] את המלאך, ואין צ'ל'ל' אלא מלאך. ומדוע נאמר "הצלל" בשתי אותיות ל' – ולא אמר 'הצל-הצלפוני', שהרי המלאך נקרא צל ולא צלל? אלא לפי ששתי פעמים נראה לה המלאך, אחת בעיר ואחת בשדה" (במדבר רבא י, ה)
  • "שבע עקרות הן כנגד שבעת ימי בראשית וכו'; השישית זו הצללפונית אימו של שמשון, שנאמר: "ושם אחותם הצללפוני" כנגד יום שישי. ומה נברא ביום השישי? האדם. ומה היה לאדם? מת ביד אשתו, שנאמר: "ולאדם אמר" וגו'. (בראשית ג, יז) ושמשון בנה מת על ידי אשתו, שנאמר: "ויאהב אישה בנחל שורק ושמה דלילה" (שופטים טז, ד) ; "ויאהחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו (שם, כא). (אגדת בראשית, בובר, פרק נג).
  • "סדין עשתה ותמכור" זו הצללפוני, אימו של שמשון שהייתה דומה לאישה שאורגת וטווה בשוק, מפני שלא פרה ורבה. (גנזי שכטר- א 761)
  • "הייתה טווה ומוכרת בשוק ומגדלת את בנה, ולא עוד אלא, הייתה יושבת ודורשת עד שהצלילה התורה" (מדרש אשת חיל בתמ"ד - ב, קמט)

הוראת השם "הצללפוני"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשה לעמוד על משמעות השם. גם המשך הרשימה המונה שמות אנשים, שהם כאילו אחיה של הצללפוני, מעורפל. לפיכך הוצעו הצעות שונות לתיקון הנוסח, ובייחוד הוצע לחלק את השם "הצללפוני" לשני שמות של זכרים: "יהללאל" ו"צפוני" ולזהות את "יהללאל" עם איש ששמו כך, הנזכר בדברי הימים א' ד, טז - בלא ציון ייחוס. אולם לגבי סברות אלו הועלו ספקות. יש המפרשים "הצללפוני" כלשון הצל את פניי, כלומר, תן לצילך לכסות את פניי, פרוש עליי את חסותך. לפי זה, השם מביע את בקשת העלמה המופנית אל האל.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חסידא י', הצללפוני, אוצר אישי התנ"ך, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשנ"ט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אדרי י', נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, הוצאת דני ספרים, קריית גת, 2002.
  2. ^ קאסוטו מ' ד', הצללפוני, אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1973.