שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דמויות מקראיות רבות מופיעות במקרא עצמו, ללא ציון שמן. המדרש או מסורות שונות באים לעתים להשלמת החסר, ומספקים שמות (ואף מידע נוסף) לדמויות חסרות השם. ערך זה מציג שמות מקובלים ומסורתיים לדמויות מקראיות, רובן נשים, שבמקור שמן לא מוזכר.

נשות קין והבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי "ספרי האומות" של רבי יצחק אברבנאל, אשת קין קרויה קלמנה ועל פי "סדר הדורות", אשת הבל קרויה בלבירא.

אשת נח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרש בראשית רבה כג, ד, מכנה את אשת נח, נעמה (מוזכרת בספר בראשית פרק ד' פס' כ"ב כבתו של למך מאשתו צלה). זאת למרות, שכתוב בספר "מעם לועז" (בראשית א') שאין זה הגיוני מבחינת הדורות... מכיוון שנח נולד כמה דורות אחרי למך, וכי היא הייתה יותר גדולה ממנו בשלוש מאות שנה ביום החתונה?! ועוד סתירה מובאת שם... שהקב"ה קילל את למך שאחרי שבעה דורות יימחה זרעו... אז איך עברה "נעמה אשת נח" את דור המבול, ועשתה את המשכיות העולם?! הרי הקב"ה קילל את למך שיימחה זרעו. כך שלא הגיוני ששמה היה נעמה.

מקור אחר, ספר היובלים פרק ד, פסוק לג, מכנה את אשת נח בשם אמזרה (אמזרע)

משפחתו של אברהם אבינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסכת בבא בתרא, דף צא, אם אברהם אבינו נקראת אמתלאי בת כרנבו. שם אמו של אברהם אינו מוזכר במקרא, כפי ששמותיהן של נשים רבות אינם מוזכרים.

בגמרא במסכת בבא בתרא דף צא ישנה התייחסות לעניין שאמותיהן של אברהם, דוד המלך, שמשון ונשים אחרות אינן מוזכרות במקרא. הגמרא גם מבארת כי היא נדרשת לפרט את שמותיהן משתי סיבות: "לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו, צריכין אנו לידע שם אם אברהם..." וכן על מנת להוכיח לאפיקורסים (מי שאינם מאמינים בתורה שבעל פה) שאכן התושב"ע נכונה ואמיתית, שהרי עובדה שהאפיקורסים כן מאמינים בשמות הללו למרות שהם אינם כתובים בשום מקום אלא עברו מדור לדור בעל פה.

החיד"א כתב שאמירת שם זה היא סגולה להצלחה: "להולך לפני מלך או שר ומושל - יאמר טו"ב (17) פעמים אמתלאי בת כרנבו קודם שיעמוד לפניו".‏[1]

באותו אופן, לפח ספר 'למכסה עתיק' מאת הרב חיים קנייבסקי, אם שרה אימנו היא טסה (יסכה היא שרה) ולפי פרקי דרבי אליעזר כ"ה, אשת לוט היא עדית או עירית (כך מביא הרד"ל בשם הילקוט ואחרים) ובת לוט היא פלוטית (בספר הישר פ' וירא - פלטית)

דמויות מצריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "ספר הישר", שהוא חיבור יהודי בן המאה ה-17, אשת פוטיפר היא זוליכה.

לפי תרגום יונתן, חרטומי פרעה, אשר מופיעים בספר שמות והופכים את מטותיהם לתנינים, מוזכרים במספר מדרשים קדומים וכן בתרגום יונתן בן עוזיאל כיוחני וממרא.

אשת יהושע בן נון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: רחב
מקור: מסכת מגילה דף י"ד עמוד ב' בתנ"ך עצמו היא מוזכרת באריכות, אך לא כאשתו של יהושע.

אם סיסרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: תמך
מקור:קדמוניות המקרא לא' ח'-ט' בתנ"ך ספר שופטים, פרק ה' 30-28.


בת יפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: סילה
מקור: ספר קדמוניות המקרא[2].

אשת מנוח, אם שמשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: צללפונית, או הַצְלֶלְפּוֹנִי[3]
מקור: מסכת בבא בתרא דף צא ומדרש במדבר רבה פרשה י, ה.

מקורה של מסורת זו בספר דברי הימים-א ד, ג, שם מוזכרת אשה משבט יהודה בשם "הצללפוני". החריגות בהזכרת שם אשה במקרא מלמדת על חשיבות מיוחדת שהייתה לה, ומכאן, כנראה, חיפשו חז"ל לאיזו אשה ידועה ניתן לקשר אותה. בדברי הימים שם נאמר שאשה זו שייכת למשפחה מן העיר עיטם, באזור בו הסתתר שמשון (שופטים טו,ח), והמשפחה אף הוזכרה בסמיכות למשפחת "הצרעתי", מצרעה, מקום מגוריו של שמשון.

אותו מקור מזכיר גם כי לשמשון הייתה אחות בשם נשיין, אך היא אינה נזכרת במקרא.

שם: אלומה בת רמק
מקור: קדמוניות המקרא פרק מג

בעלת האוב מעין דור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: צפניה
מקור: ילקוט שמעוני לספר שמואל רמז קמ

על-פי נוסחאות מסוימות במדרש, שמה של בעלת האוב היה צפניה, והיא הייתה אמו של אבנר בן נר (ע"פ הרב עזריה די פאנו בספרו "גלגולי נשמות", שמה היה צפנית). על פי גרסאות אחרות, היה שם בעלה צפניה, והיא נותרת באלמוניותה.

אם דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: נצבת בת עדאל
מקור: מסכת בבא בתרא דף צא.

מלכת שבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: בלקיס
מקור: מסורת מוסלמית

שם: מכּדה
מקור: מסורת אתיופית

המסורת האתיופית, שיחסה את מוצא השושלת הסולומונית למלכת שבא, מכירה אותה בשם מכּדה (Makeda), שפירושו הוא "לא כך".

אשת איוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: סיטיס
מקור: ספר דברי איוב

על-פי ספר דברי איוב, המשתייך לספרים החיצוניים, אשתו של איוב נקראה סיטיס. על-פי הספר אשתו מתה כחלק מהניסיונות שהועמד בהם, ולאחר מכן נשא לאישה את דינה, בת יעקב ולאה.

אם המן האגגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: אמתלאי בת עורבתי
מקור: מסכת בבא בתרא דף צא.

אביו של חבקוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם: דקר
מקור: ספר תפילות הפלשים, "תפילת המלאכים לאל אחד".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים דוד אזולאי, ‏ספר עבודת הקודש, כף אחת, סעיף ט, באתר HebrewBooks
  2. ^ ספר קדמוניות המקרא הוא ספר המיוחס באופן שגוי לפילון האלכסנדרוני. פרופ' יהודה ליבס כותב כי: "ספר זה נכתב בידי יהודי, כנראה בסוף המאה הראשונה לספירת הנוצרים. הספר נכתב עברית וניתרגם ליוונית וממנה ללטינית, המקור והתרגום היווני אבדו ואינם, אבל הלשון העברית בוקעת ועולה גם מן הנוסח הלטיני." [1]
  3. ^ בגמרא "צללפונית", ויש שגורסים בה "הצללפוני" על פי הפסוק שלהלן.