אלי רהב

אלי (אליעזר) רהב (נולד 23 בדצמבר 1940, רחובות) הוא קצין לשעבר בחיל הים. בתפקידו הבכיר ביותר בחיל היה ראש מספן הים בדרגת תת אלוף. לאחר השירות עסק בעבודות נמלים וכיום הוא חוקר מורשת ימית.

ילדות ולימודים

רהב נולד למשפחה שהגיעה למושבה רחובות בתחילת המאה ה-20. אביו, דב ליטמן, היה נגר עצמאי ובצעירותו ספורטאי אתלטיקה קלה בארגון הפועל; אמו, הוני לבית וורטיצקי זלצר, הייתה עקרת בית. רהב התחיל ללמוד בבית חינוך לילדי עובדים (בכיתתו למדו עמוס כץ, לימים תת אלוף, קצין שריון ראשי ובעל עיטור המופת, ועמוס כרמל, לימים עיתונאי בדבר ובידיעות אחרונות). כאשר בית החינוך עבר למשכנו החדש בצד הרחוק של המושבה, עבר רהב לבית הספר העממי שלימים נקרא ע"ש משה סמילנסקי, מנהלו הראשון. בית ספר זה הנחיל לתלמידיו גאוה רבה על כי רחובות לא נזקקה לחסדי הברון רוטשילד.

בעת שמרבית חברי הכיתה הצטרפו ל"מכבי", רהב בחר להצטרף לתנועה המאוחדת ולארגון הספורט "הפועל". בחופשות הקיץ הצטרף לחברת הנוער בקבוצת כנרת אצל משפחת ישראלי - אם המשפחה חיה הייתה דודת אמו. רעיון הגשמה הקיבוצית ליווה אותו אך לא מומש.

מתוך סקרנות לעולם הגדול נרשם לבית הספר לקציני ים שבאותה עת (1954) עבר לעכו. רהב התקבל למרות בעיית שמיעה: ביוני 1948 הופל מטוס מצרי מעל רחובות. המטוס התפוצץ, וכתוצאה מן ההתפוצצות נפגע רהב באחת מאזניו. הוא הצליח להסתיר את הבעיה ונמנה עם 45 הקדטים (כפי שנקראו אז הצוערים) שהתקבלו, מבין 200 מועמדים.

הלימודים בבית הספר ארכו ארבע שנים בהן שקד סגל בית הספר, בניהול רב חובל אנריקו לוי, מפקד הקדטים יהודה קלאוז, המורה לשיט עמנואל קלמפרר ואחרים, להחדיר לתלמידיו הרגלי סדר, עבודת צוות, ומסירות לשירות הימי. בנוסף לרכישת המקצוע הימי עמד רהב גם במבחנים לתעודת בגרות.

• 
  אלי רהב כקדט בתחילת הלימודים בבית הספר לקציני ים עכו, עם משפחתו 1954.

שירות בחיל הים

משחתות וטרפדות

עם סיום הלימודים בשנת 1958 התגייס רהב, עם כל המחזור, לקורס קצינים בבה"ד 1, אז במחנה סירקין. בסיום הקורס עברו הבוגרים לבסיס ההדרכה של חיל הים, והחלו בקורס חובלים (מחזור 7). באוקטובר 1959 הוסמך רהב כקצין ים.

תפקידיו הראשונים היו על משחתות חיל הים. תחילה הוצב במשחתת אח"י אילת, במחלקת טורפדו ונגד צוללות. לאחר שנה בתפקיד נשלח לקורס קציני טנ"ץ (טורפדו ונגד צוללות) בבריטניה. לקראת נסיעתו עברת את שם משפחתו, כמקובל באותם ימים, ל"רהב". עם שובו הוצב במשחתת אח"י חיפה כמפקד מחלקת טנ"ץ. לאחר תפקיד זה עבר לשירות בטרפדות. הוא פיקד על טרפדת באילת מסוף 1961 ועד אמצע 1965, ואז הוצב בחיפה בתפקיד דומה. במרץ 1966 קודם לדרגת סרן, ומונה לסגן מפקד פלגה 914.

בתפקיד זה גיבש יחד עם מפקד הבסיס, אל"ם יצחק גזית, את העיקרון כי בכל פעם שספינה יוצאת לים היא תהיה כשירה לקרב. המוכנות מתבטאת לא רק בכשירות מערכות ההשטה, הניווט ואמצעי הלחימה, אלא גם במודעות הצוות לכוננות לחימה וסגל הבסיס לאחריות על השילוח. עיקרון זה הנחה את רהב בכל תפקידיו.

במלחמת ששת הימים פיקד רהב על כוח טרפדות שפעל בים התיכון. מיד לאחר המלחמה התארגן חיל הים לסיורים לאורך חופי חצי האי סיני, לצורך אבטחת החוף. לאחר המלחמה החלו ספינות מכמורת ישראליות לפקוד את חופי סיני העשירים בדגה, שהיו סגורים בפניהן לפני המלחמה. גם הדייגים המצריים לא השלימו עם אובדן אזורי הדיג והמשיכו לדוג באזור. בתחילת יולי 1967 התברר לישראל שחיל הים המצרי מבצע סיורים ליליים חשאיים של כלי שיט מלחמתיים מול חוף סיני מעבר לקו הפסקת האש ועד סמוך לאל עריש. נוכחות מצרית חמושה, מזרחית לקו הפסקת האש, סיכנה את ספינות הדיג הישראליות ואת כוחות צה"ל בסיני.

ערך מורחב – קרב רומני (קרב ימי)

בתגובה לסיורים הליליים המצריים לאורך חופי סיני החליט מפקד חיל הים, האלוף שלמה אראל, לשנות את שגרת הסיורים ולקיימם בשעות החשיכה, ולהפוך אותם למעשה למארב. ב-11 ביולי 1967 הביא סיור מסוג זה לתוצאות, כאשר כוח של שתי טרפדות (אח"י "דיה", ט-204, ואח"י "איה", ט-203) בפיקוד רהב, בליווי המשחתת "אח"י אילת" בפיקוד סא"ל יצחק שושן, נתקלו בשתי ספינות טורפדו מצריות מול חופי רומני, בצפון סיני. בקרב שהתפתח, שנודע בשם "קרב רומני", הוטבעו שתי ספינות הטורפדו המצריות, האחת על ידי הטרפדות והשנייה על ידי המשחתת.

• 
  חניכי קורס חובלים מארחים קדטים של צי פרו בעת ביקור האניה "אסמרלדה" בחיפה.- אלי רהב שני משמאל, 1959.
• 
  מפקד המחזור, סרן אלי רהב (יושב ראשון משמאל) עם סגן שר הביטחון שמעון פרס, מפקד חיל הים יוחאי בן נון, מפקד בסיס ההדרכה סא"ל יהודה בן-צור ובוגרי קורס חובלים מחזור י"ב, מרץ 1965.
• 
  הטרפדות הישראליות שהשתתפו בקרב רומני יולי 1967.

ספינות סער

ב-15 ביולי 1968 מונה רהב למפקד אח"י חיפה, ספינה מדגם סער 2. הוא נשלח למספנה בשרבורג שבצרפת כדי לקלוט את הספינה, והפליג עמה לישראל. בישראל הותקנה בספינה לראשונה מערכת טילי גבריאל. בעת האימונים הראשונים בהפעלת תותח 40 מ"מ שהיה מוצב על הספינה אירעה תאונה קטלנית שבה נהרג טוראי תבנית:נזכור את כולם. הרמטכ"ל, רב אלוף חיים בר-לב, הביע את חוסר שביעות רצונו המוחלט, אך בהמלצת מפקד חיל הים אלוף אברהם בוצר, הוחלט להשאיר את רהב בפיקוד. זו הייתה הפעם היחידה שבה היה רהב אחראי כמפקד על אסון.

בספטמבר 1970 מונה כמדריך ראשי בבסיס ההדרכה של חיל הים. חיל הים היה בעיצומו של תהליך קליטת ספינות הטילים החדשות, ורהב היה אחראי על החלפת נושאי ההכשרה - מנושאים שעסקו בעיקר בהפעלת משחתות, למקצועות ספינות הטילים. בסיס ההדרכה של חיל הים קלט את השיטות החדשות שפותחו אז במחלקת ההדרכה להגדרת מטרות אופרטיביות להדרכה. כן נערכו ביקורים בכל בסיסי ההדרכה של צה"ל, ואומצו נהלים שונים שהתקיימו בהם. במקביל לתפקיד זה למד לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה וסיים את לימודיו בהצטיינות.

ב-1 במאי 1972 מונה למפקד פלגת ספינות הטילים מדגם סער 4, והוטלה עליו המשימה להביא את שתי הספינות החדשות, אח"י רשף ואח"י קשת, שנבנו באותה עת במספנות ישראל, לכשירות מבצעית. לאחר ההבאה לכשירות מבצעית היה רהב אמור להעביר את שתי הספינות לבסיס חיל הים בים סוף, על ידי הפלגה סביב יבשת אפריקה.

בנוסף לתפקידו בהשלמת בנייתן של הספינות החדשות, שולב רהב בפעילות שייטת ספינות הטילים, בפיקודו של אלוף משנה שבתאי לוי (לימים תת-אלוף וסגן מפקד חיל הים). בליל 7 בספטמבר 1972 יצא רהב כמפקד מחליף על ספינת סער 3 אח"י חנית לסיור מניעה מול חוף דרום לבנון. במכ"ם התגלתה מטרה קטנה, וכאשר התקרבה אליה הספינה הישראלית כדי לזהותה נורתה מן הסירה רקטת RPG-7 שפגעה בתורן. המטרה התגלתה כסירת מחבלים שהייתה בדרכה לביצוע פיגוע בשטח ישראל. רהב הרחיק את "אח"י חנית" מטווח הנשק הקל שעל הסירה, נערך מחדש בחסות החשיכה, פתח באש והשמיד את הסירה על כל אנשיה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הופעל בקרב לילי בהכוונת מכ"ם תותח ספינות הטילים, תותח אוטומטי מדגם אוטו-מלרה (Oto Melara)‏ 76 מ"מ. הייתה זו גם התגובה המיידית של חיל הים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שהתרחש יומיים קודם לכן.

במבצע אביב נעורים, שהתקיים בליל 9 באפריל 1973, פיקד רהב על זוג ספינות הסער אח"י אילת ואח"י חרב, שמשימתן הייתה הורדת הכוח מסיירת מטכ"ל בפיקוד אהוד ברק, ואיסופו לאחר שפשט על בתי מנהיגי המחבלים בביירות. רהב ביצע אישית את התזמון המדויק של פעילות סירות הגומי, בהגעה לחוף ובאיסוף מיד עם חזרת הפושטים.

• 
  טיל גבריאל נורה ממערכת הטילים הראשונה שהורכבה על ידי התעשייה האווירית באח"י חיפה (סער 2) בפיקודו של אלי רהב, 7 באפריל 1969.
• 
  תעודה רשמית כמפקד כלי שיט מלחמתי של חיל הים הישראלי. הונפקה לקבלת הפיקוד על אח"י חיפה (ס-322)
• 
  טקס העברת הפיקוד על אח"י אילת (סער 2) ממפקדה הראשון אלי לוי למיכה רם. רס"ן אלי רהב ראשון משמאל, 13 באוקטובר 1969.

מלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים היה רהב מפקד פלגה בשייטת ספינות הטילים בדרגת סגן אלוף. הפלגה בפיקודו כללה את שתי ספינות הטילים מסדרת סער 4. צוותי ספינות פלגת סער 4 ניצלו את השהות במספנה לאימונים רבים. בקרב לטקיה הייתה אח"י רשף ראשונה לפגוע בתותחים בטרפדת סורית וראשונה לפגוע בטילים בשולת מוקשים. בקרב דמיאט הייתה אח"י קשת הראשונה לפגוע בטילים בספינת אוסה (ספינה) מצרית. ספינות הסער 4 שפעלו יחדיו הדליקו את מיכלי הבניאס והמשיכו לפעול היטב לכל אורך המלחמה.
רהב פיקד על "אח"י קשת" ו"אח"י אילת" בקרב פורט סעיד, ועל "אח"י רשף" ו"אח"י קשת" בקרב דמיאט. בקרב זה הוטבעו שלוש ספינות טילים של המצרים. ספינות הטילים השיגו שליטה ימית מלאה בזירת הים התיכון וניצלו אותה גם לצורך הפגזת מתקני חוף שונים, ובהם הפגזת מתקני הדלק בחוף בניאס, על ידי כוח של כמה סטי"לים ובהם הפלגה בפיקודו של רהב.

ערך מורחב – אח"י קשת

משימה חשובה של חיל הים במהלך המלחמה הייתה אבטחת נתיבי הים לישראל. ספינות סער 4 שהיו בעלות הטווח הרחוק ביותר נשלחו למרכז הים התיכון כדי להרתיע את הצי המצרי מניסיון פגיעה באוניות הסוחר שהפליגו לישראל. עצם הופעתן של הספינות, שהוכיחו את יכולתן בקרבות הטילים, באזור סיציליה הספיקה כדי להרתיע את המצרים, ומשחתת מדגם סקורי שהייתה באזור התרחקה ללוב.

• 
  ברכת הרב הראשי לצה"ל תא"ל מרדכי פירון משמאל מפקד חיל הים אלוף בנימין תלם, מימין סא"ל אלי רהב מפקד פלגת סער4 בשייטת ספינות הטילים, 1973.
• 
  מתקני הדלק בנמל בניאס בוערים לאחר הפגזת אח"י קשת ואח"י רשף בפיקוד אלי רהב, 11 אוקטובר 1973.

שייטת ספינות הטילים

ערך מורחב – שייטת ספינות הטילים

ב-27 ביוני 1974 הועלה רהב לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד שייטת ספינות הטילים. הוא שימש בתפקידו זה עד 30 במרץ 1976. השייטת הייתה באותה תקופה במיטבה, לאחר ההצלחות במלחמת יום הכיפורים, וזכתה לביקורם של אורחים רבים מן הארץ ומחו"ל. עיקר פעילותו של רהב כמפקד שייטת הייתה יישום לקחי קרבות הטילים ומעקב אחר קליטת ספינות הטילים בזירת ים סוף. וכן ערכו מבצעים משולבים עם שייטת 13 כנגד המחבלים.

ערך מורחב – מבצע פעמון החירות

עם סיום תפקידו יצא רהב עם שתי ספינות סער 4, אח"י תרשיש ואח"י יפו, למבצע פעמון החירות- הפלגה לארצות הברית, שחגגה אז את יובל 200 השנים להיווסדה. לאחר סיום הביקור בארצות הברית ערכו הספינות ביקור בנמל קרטחנה בקולומביה, להצגת היכולת לציי דרום אמריקה. מאוחר יותר נרכשו מספר ספינות סער 4 וסער 3 על ידי הצי הצ'ילאני.
Naval Command College
רהב המשיך עם הספינות בדרך חזרה עד גיברלטר, שם מסר את הפיקוד לרס"ן שאול חורב. משם טס רהב ל'מכללה לפיקוד של הצי האמריקאי' בניופורט, רוד איילנד, לשנת לימודים.

מפקדת חיל הים - עם שובו לישראל מונה רהב לראש מחלקת אמצעי לחימה המחלקה האחראית על גיבוש כיווני בניין הכוח וכיווני פיתוח מערכות הנשק העתידיות. תפקיד זה נמצא מ-יולי 1977 עד ינואר 1979.

• 
  ראש הממשלה יצחק רבין ושר הביטחון שמעון פרס בביקור בשייטת ספינות הטילים, 1975. אלי רהב בימין התמונה, בשמאלה - מפקד חיל הים, אלוף בנימין תלם.
• 
  שמחה דיניץ שגריר ישראל בארצות הברית ואל"ם אלי רהב בהנחת זר על מצבת אורד צ'ארלס וינגייט, בבית הקברות הלאומי ארלינגטון יולי 1976.

פיקוד על זירת חיפה

ב-2 בפברואר 1979, הועלה רהב לדרגת תת-אלוף וקיבל את הפיקוד על בסיס חיפה. רהב הנהיג בו שורה ארוכה של שיפורים, שנבחנו במעקב יום-יומי על פי דיווחי היציאה של הספינות לים, על פי העיקרון ”כל ספינה היוצאת לים תהיה כשירה לקרב.” בצד העבודה הארגונית והניהולית, התברר מיד כי הלחימה במחבלים תהיה המשימה העיקרית. ב-22 באפריל 1979 חדרו מחבלים לנהריה ורצחו שוטר, אב ותינוקת. ועדת החקירה של מצ"ח מצאה שכל הכוחות היו עירניים ועשו ככל יכולתם, אך לא הצליחו למנוע את החדירה; זאת, משום שבליל החדירה שררו תנאים שלא איפשרו לתצפיות מערך הגילוי, בטכנולוגיה שהייתה אז, להבחין בסירת הגומי של המחבלים.

האירוע הקשה היה זרז לשדרוג מערכות כללי, וגורמי זירת חיפה נרתמו להתחדשות ושיפור מבפנים. חשיבותו של קצין המודיעין הזירתי הועלתה לרמה של מפקד פלגה. נעשו שינויי מיקום של מפקדות הפלגה הטכנית והתחזוקה, הוקם מוקד טכני לוגיסטי וכלי הרכב שהקצבתם לבסיס נעשתה לפי תנאי שירות חולקה בשעות העבודה לשימוש הפלגה הטכנית. נוספה תצפית מכ"ם מעבר לגבול לבנון ותצפית נוספת במרכז החוף בין חיפה לחדרה. המאמצים נשאו פרי: כוחות חיל הים הצליחו למנוע תשעה ניסיונות חדירה נוספים של מחבלים בעת כהותנו של רהב. מערך הגילוי, במתואם עם סיורי הדבורים וספינות הטילים הצליחו לסכל את כל החדירות ולשמור על הביטחון השוטף.

בתקופת פיקודו זכה בסיס חיפה לארח ביקורים של כלי שיט מציים ידידותיים רבים. ביקור חשוב במיוחד היה ארוח אוניות הצי המצרי שליוו את אנוואר סאדאת בביקורו השני בארץ (4–7 בספטמבר 1979). בסוף שנת 1979 קלט בסיס חיפה מחדש שש ספינות טילים אשר פינו את בסיס מפרץ שלמה.

בפיקוד על הבסיס נעזר רהב בהפעלת תיבת דאר שבה כל איש צוות יכול היה להעלות טרוניות, השגות וגם הצעות לשיפור, ישירות למפקד הבסיס. לקראת יום העצמאות נעשה דירוג הצטיינות שבו השתתפו כל החיילים. הנבדקים שעברו את ההישג הנדרש קיבלו תעודות הוקרה ממפקד הבסיס. בעל הניקוד הגבוה ביותר נשלח כחייל מצטיין לבית הנשיא. בסיס חיפה זכה לשבחים על כי הכפיל את מספר "נערי רפול" - מקא"ם - שנקלטו בהצלחה.

• 
  מפת ניסיונות חדירה בגזרת החוף הצפוני שנעצרו על ידי כוחות בסיס חיפה בשנים 1979–1981.

ראש מספן הים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה

ב-18 במאי 1981 מונה רהב לראש מספן הים, המספן האחראי לפעילות המבצעית, לפעילות האימונים, להדרכה ולפעילות השוטפת של חיל הים. בתפקיד זה ניהל את פעולות חיל הים במהלך מלחמת לבנון הראשונה.
במלחמה זאת הופעל חיל הים במלוא עצמתו, למשך זמן ארוך. החיל עמד היטב בכל המשימות שהוטלו עליו: ספינות הסער בודדו את זירת לבנון מהתערבות סורית, הנחתות העבירו רכב משוריין להנחתה בחופי לבנון תוך איגוף התנגדות המחבלים בצור ובצידון, ואף הנחיתו כוחות מצפון לביירות. תותחי ספינות הסער הנחיתו אש על מוצבי מחבלים בחוף בהיענות מהירה לדרישת הכוחות בחוף ובמדויק. צוללות תצפתו על הנמלים וכוחות שייטת 13 פשטו מהים. חיל הים היה מוכן היטב לפעילות המבצעית, וביצע באופן מלא את כל הפעילות המבצעית ודרישות שיתוף הפעולה עם כוחות הקרקע, ואף הקדים אותן. רהב השתתף בניהול הלחימה עד חודש ספטמבר 1982.

מכללה לביטחון לאומי

באוקטובר 1982 סיים את תפקידו כראש מספן הים ועבר למכללה לביטחון לאומי, כמדריך ותלמיד בו זמנית. את התקופה במכללה ניצל למחקר על בניין הכוח הימי, "ספינות הסער", שהביאה לניצחון במלחמת יום הכיפורים. באוגוסט 1985 פרש לגמלאות.

לאחר השחרור מצה"ל

ייעוץ ביטחוני - עם שחרורו החל רהב לפעול במסגרת עצמאית. לאחר תקופה קצרה בסיוע לשיווק ביטחוני של מערכות אמל"ח.
עבודות ימיות - עבר לתחום קבלנות בעבודות נמלים והפעיל אניית מחפר לתחזוקת עומקים ופרויקטים אחרים.
עמותת בוגרי קציני ים - בשנת 2006 נבחר רהב כיו"ר עמותת הבוגרים של בית הספר לקציני ים עכו, ומתמקד בהנחלת מורשת חיל הים. הוא מילא תפקיד זה עד חודש ספטמבר 2014.
מורשת ימית - כיום הוא חוקר במורשת הימית ותרומתו באה לידי ביטוי באתר משמר המורשת הימית ובוויקיפדיה העברית.

• 
  אלי רהב כקבלן עבודות ימיות בעת ביצוע עבודת שיגומים במעגן עין גב, 1992.
• 
  אונית המחפר "הולמה" -המופעלת על ידי החברה הקבלנית בבעלות אלי רהב - מבצעת חפירה ימית בפתח נמל חיפה, 1998.
• 
  תא"ל אלי רהב מברך מגשימי קצונה מבוגרי בית הספר לקציני ים עכו המקבלים תשורה ע"ש רב חובל עמנואל קלמפרר מאי 2007.

משפחתו

לרהב שבעה ילדים. נישא לשולמית ממשפחת ווליניץ וממנה לו שני בנים גל ועמית. ב-1977 נישא בשנית לאפרת ממנה נולדה הבת דונה. באפריל 1985, אימצו בנות תאומות, אנה ואלמה. שתיהן שירתו בחיל הים, וכיכבו בסרטה של נילי טל, "הנערות מברזיל". אפרת נפטרה בדצמבר 1999 ורהב נישא בשנת 2004 לאלנה, שהביאה עמה בן ובת.

פרסומים

• 'ספינות סער- עקרונות בנין הכוח הימי', המכללה לביטחון לאומי, נובמבר 1984
• ספינות גבריאל - בנין הכוח שהביא לניצחון הימי במלחמת יום הכיפורים, מערכות 296, דצמבר 1984
• לחיי הספינות הקטנות, מערכות 299, אוגוסט 1985
• כי לנו הלילה, מערכות 308, אפריל 1987
• מדריך אימון לציוד הצלה באניה, הוכן לפי הזמנת חברת צים, בבקרה של רשות הספנות והנמלים, מאי 1989.
• קרב פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, מאמר במערכות גיליון 449 יוני 2013.
• מלחמת ששת הימים ניתוח פעולת פורט סעיד 1967 באתר מורשת חיל הים: אוגוסט 2013.
• הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, פרק בספר "ניצחון בסבירות נמוכה": פרק 11 - קרבות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים ו פרק 12, באתר חדשות מחלקה ראשונה

• RADM Eli Rahav, Missile Boat Warfare: Israeli Style United States Naval Insitute Proceeding, 1986

מקורות

• מייק אלדר, שייטת 11, עמ' 164, 185-197, 206,210-212, 218, 242, 287, ספרית מעריב, 1996
• שמשון עדן, אנשי הברזל על ספינות העץ, עמ' 68, 94, 173, 224, 229, 243, 245, 247, 250 251, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2000
• אברהם רבינוביץ, ספינות שרבורג, הוצאת אפי מלצר בע"מ, עמ' 162, 177, 198, 199, 211-213, 242
• איתן הבר, זאב שיף ודני אשר, המלחמה, הוצאת משכל, 2013, ע' 330.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלי רהב בוויקישיתוף

• זאב פלפל דברי אלי רהב במהלך קרב הבערת מיכלי הבניאס דקות 7:30 -12:00 בהקלטה מתוך ארכיון המדינה.
• תיאור קרב רומני על ידי יצחק שושן ואלי רהב בסרט סיכומי חיל הים אחרי מלחמת ששת הימים מדקה 15 ואילך.