משתמש:בן נחום/הצעות לתרומות ודיון על חשיבות תרומות ישנות/בדיקת ערכים ישנים שקושרו להשילוח 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

לאן נעלם הכבוד?

תרגום זה לעברית, הוא קטע מספר של פיטר ברגר The Homeless Mind שיצא לאור בשנת 1973. ברגר כתב למעלה מ-30 ספרים שארבעה מהם היו חשובים מספיק שנכתבו עליהם ערכים בוויקיפדיה האנגלית, גם בגרמנית אין התייחסות לספר שממנו תורגם הקטע האמור. בערך באנגלית אין שום התייחסות לדיון של ברגר בנושא "כבוד" שהוא יותר נושא פילוסופי ופחות נושא שקשור לסוציולגיה של הידע, תחום התמחותו של ברגר.

פיטר ברגר

פיטר לודוויג ברגר (באנגלית: Peter Ludwig Berger;‏ 17 במרץ 1929 - 27 ביוני 2017) היה סוציולוג ותאולוג לותרני אמריקאי שנולד באוסטריה, ידוע בשל שותפותו עם תומאס לקמן בחיבור ספרו "הבניה החברתית של המציאות: מסה על סוציולוגיה של הידע" (ניו יורק, 1966-2017).

• לאן נעלם הכבוד?|אתר=השילוח|תאריך=2017-07-03|

סיכום: לא נראה לי שתרגום המאמר הזה משרת את הקורא. הוא עוסק בנושא שולי מהגותו של ברגר. הוספתי לערך ארבעה קישורים בעברית שעוסקים בהגותו הראשית. --‏Yoavd‏ • שיחה 18:29, 25 באפריל 2020 (IDT)

כבוד

כבוד של אדם הוא הערך שאותו מעריך האדם את עצמו או את סובביו, ופועל על פיו.

• השילוח|ד"ר פיטר ברגר (מאנגלית: צור ארליך)|"לאן נעלם הכבוד?"|לאן-נעלם-הכבוד|4, אפריל 2017

כאן הוסיף בן נחום פסקה "הבחנה בין "כבוד" לבין "כבוד האדם"" שכל מטרתה הייתה להצדיק את הקישור למאמר בהשילוח. אין לה זכר בוויקיפדיה האנגלית או הצרפתית. אגב, זו האחרונה בנתה ערך מעולה (טוב בהרבה מהמקבילה האנגלית) ובה יש פרקים שלמים שחסרים בוויקיפדיה העברית כולל ארבע פסקאות על המשמעות הפילוסופית של המושג. נושאים נוספים שלא מוזכרים אצלנו הוא כבוד לאיות (שפה), כבוד לבעלי חיים, כבוד למתים ולעצם הקבורה, כבוד בהבחנה בין הדתות השונות, כבוד לחיים האישיים של הפרט, כבוד למיעוטים, כבוד לסביבה, כבוד לסמלים הלאומיים, כבוד בספרות, בשירה, ובתחומים נוספים. על כל אחד מאלה נכתבה פסקה.

ערך מורחב זה ממחיש פעם נוספת את המלאכותיות של הוספת הפסקה "הבחנה בין "כבוד" לבין "כבוד האדם"" לערך בעברית. --‏Yoavd‏ • שיחה 18:38, 25 באפריל 2020 (IDT)

כבוד האדם

כבוד האדם הוא ערך המתייחס אל תכונתו הייחודית של האדם כאדם; הוא משווה משמעות מוסרית לעצם היות האדם אנושי.

גם כאן הוספת הפסקה "הבחנה בין "כבוד" לבין "כבוד האדם"" לערך בעברית נראית לי מלאכותית. אין לכך אזכור בערך המאוד מפורט באנגלית, וכמובן שברגר לא מוזכר כלל - הרי זה לא התחום שלו. --‏Yoavd‏ • שיחה 18:47, 25 באפריל 2020 (IDT)

הפנייה החד-שבועית שלי

ערב טוב חידקל היקר!
אם גם אתה חושב שיש חשיבות אנציקלופדית לתוכן דלהלן בערכים דלהלן, בבקשה תעתיק אותו לשם:

1.
בערך פיטר ברגר בפסקה "הלך מחשבה":

ברגר הבחין בין "כבוד" לבין "כבוד האדם" (אנגלית dignity); "כבוד" במובן הקלאסי מבוסס על הקשרים חברתיים, ובמקרים רבים מבוסס על הקשרים מוסדיים או תרבותיים ואף על הקשרים מעמדיים. בהנגדה לכך "כבוד האדם" מבוסס חשיבותו של האדם מעצם היותו "אדם" במנותק מכל הקשר חברתי, מוסדיי, תרבותי ומעמדי.

בכך הסביר ברגר את שחיקת מעמדו של "הכבוד" הקלאסי בעת החדשה ובמקביל את צמיחת מעמדו של "כבוד האדם"; שכן התפיסה העת החדשה בכלל והמאה ה-21 בפרט מפחיתה מערך הגופים המוסדיים ומערכם של נוהגים חברתיים-תרבותיים-מעמדיים. עם זאת, לפי ברגר "מותו של הכבוד הוא מחיר גבוה מאוד שהאדם המודרני", וברגר מעריך ש"גילוי מחודָש של הכבוד [הקלאסי], במסגרת התפתחותה העתידית של החברה המודרנית, אפשרי מבחינה אמפירית ורצוי מבחינה מוסרית".

בן נחום שלום רב, את ההרחבה בערך של פיטר ברגר הוספתי בחפץ רב. לגבי המשרד לפיתוח הנגב והגליל - אמרתי לך בעבר שאני נגד קישורים חיצוניים מרובים בערכים, כ"ש בערך שאין בו קישורים חיצוניים מיותרים. לילה טוב. בברכה, חידקל - שיחה 18:02, 19 בינואר 2020 (IST)

הפניה החד שבועית שלי

ערב טוב Biegel,
אם גם אתה חושב שיש חשיבות אנציקלופדית לכך חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תוסיף את הקישור דלהלן בערך כבוד האדם בפיסקה "קישורים חיצוניים":

• ד"ר פיטר ברגר (מאנגלית: צור ארליך}, ‏"לאן נעלם הכבוד?", השילוח, 4, אפריל 2017.

תודה רבה בן נחום - שיחה 18:08, 19 בינואר 2020 (IST)

הפניה החד-שבועית שלי

ערב טוב עובד היקר,
אם גם אתה חושב שלטקסטים דלהלן יש חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק אותם כדלהלן:

1.
בערך כבוד האדם בפסקה הבחנה בין "כבוד" לבין "כבוד האדם" (שכעת ריקה):

בעת החדשה נשחק מעמדו של "הכבוד", ובמקביל צמח מעמדו של "כבוד האדם".

הסוציולוג פיטר ברגר הגדיר הבחנה בין "כבוד" לבין "כבוד האדם"; "כבוד" במובן הקלאסי מבוסס על הקשרים חברתיים, ובמקרים רבים מבוסס על הקשרים מוסדיים או תרבותיים ואף על הקשרים מעמדיים. בהנגדה לכך "כבוד האדם" מבוסס חשיבותו של האדם מעצם היותו "אדם" במנותק מכל הקשר חברתי, מוסדיי, תרבותי ומעמדי.

ביטוי לגישה זו כלפי מושג "כבוד האדם" ניתן לראות גם בההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם בה נקבע "כבוד האדם" (אנגלית dignity) כערך היסוד הבסיסי אשר מכוננת את כבוד האדם כערך מוחלט ואוניברסלי, כלומר – ערך המחייב תמיד, בכל מקום, ללא יוצא מן הכלל וללא תלות באף נסיבה.

הבנה זו מסבירה את שחיקת מעמדו של "הכבוד" המסורתי ואת צמיחת מעמדו של "כבוד האדם", שכן התפיסה העת החדשה בכלל והמאה ה-21 בפרט מפחיתה מערך הגופים המוסדיים ומערכם של נוהגים חברתיים-תרבותיים-מעמדיים. עם זאת, לפי ברגר "מותו של הכבוד הוא מחיר גבוה מאוד שהאדם המודרני", וברגר מעריך ש"גילוי מחודָש של הכבוד [הקלאסי], במסגרת התפתחותה העתידית של החברה המודרנית, אפשרי מבחינה אמפירית ורצוי מבחינה מוסרית".

2.
בערך המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, בפיסקה "ביקורת":

ביקורת 'ליברלית' על מדיניות המדינה לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, טוענת כי דווקא תמיכת המדינה במפעלים 'לא רווחים' שמונעת את סגירתם, מסלילה את תושבי הפריפריה לעבודה במפעלים נעדרי פוטנציאל צמיחה ובכך משמרת את הבעיות שבשורש מצוקת הפריפריה. לפי גישה זו, דווקא הימנעות מהגנה על תעשייה כושלת תוביל להתפתחות של תעשיות אחרות רווחיות התואמות את צורכי התושבים והשוק הארצי, שבהם יהיה פוטנציאל צמיחה גבוה לעובדים. ביקורת 'ליברלית' נוספת נמתחת על העובדה שהסיוע לפריפריה נקבע ומבוצע ברמה הארצית, וקוראת להעביר את הסמכות הביצוע כלפי חלק ניכר מתקציב זה לידי הרשויות המקומיות, אשר כל אחת מהן יודעת מה היא הדרך היעילה ביותר לנצל אותה במישור הספציפי שלה.

תודה רבה בן נחום - שיחה 17:05, 19 בינואר 2020 (IST)

בוצע, תודה! Ovedc • שיחה 20:36, 19 בינואר 2020 (IST)

לא-על-הסוציולוגיה-לבדה-תחיה-היהדות

קמיל פוקס

קמיל פוקס (Camil Fuchs; נולד ב-31 באוגוסט 1945) הוא סטטיסטיקאי ישראלי; פרופסור אמריטוס בחוג לסטטיסטיקה שבבית הספר למדעי המתמטיקה, אוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקרו העיקריים: איכות משתנית, דגימה וסקרים, סטטיסטיקה ברפואה וגנטיקה, וסטטיסטיקה חברתית. מאז שנת 2015, פוקס משמש גם כחוקר ראשי במכון המחקר "דיאלוג".

ברור לגמרי שסטטיסטיקאי כקמיל פוקס, שכל עסוקו האקדמי היה בדגימה סטטיסטית, הוא לא אורים ותומים בתחום של "הבנת היהודי החדש המתעצב בציון, אך מתעלם מהערכים והאמונות שבבסיס "המהפכה התרבותית" המשורטטת בו" כפי שטוען ג'פרי וולף. ניסיתי להבין מיהן ג'פרי וולף ומצאתי פרופ' ג'פרי וולף - מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. אינני יודע כמובן אם מדובר באותו אדם, אבל מומחה לתלמוד שכותב ביקורת ספרותית על מאמר שכתב (כנראה) קמיל פוקס, סטטיסטיקאי, נראה לי לא מתאים לשילוב בערך על קמיל פוקס - הסטטיסטיקאי.

אגב, מהפסקה "המחברים, שמואל רוזנר וקמיל פוקס, מביאים לביצוע משימה שאפתנית זו את כל הכלים הדרושים לכך. רוזנר, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, הוא עיתונאי מנוסה החוקר את היהדות (ובמיוחד יהדות ארצות הברית) כבר שנים רבות ושקנה לעצמו שם כצופה אובייקטיבי ומקצועי למרות הזדהותו העמוקה עם הנושא היהודי. קמיל פוקס הוא אחד מחשובי הסטטיסטיקאים והסוקרים בארץ, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב." די ברור מי כתב את הספר ומי בצע את הניתוח הסטטיסטי של הסקר שליווה את הספר.

הערת אגב - מרבית הפרסומים הרציניים, טורחים לכתוב מילים אחדות על כותב המאמר, כדי להבהיר לקורא את סמכותו המקצועית. חידה עבורי מדוע השילוח נמנע בעקביות מלספק מידע על הכותבים.

שמואל רוזנר

שמואל רוזנר הוא עיתונאי, חוקר, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, עורך ספרי העיון בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, ובעל טור בעיתונים "ניו יורק טיימס", "ג'ואיש ג'ורנל" ו"מעריב".

פה הקישור נראה הגיוני. אין לי כמובן מידע מעבר להגיון שלי, אבל די ברור שהוא כותב הספר. זה עיקר עיסוקו, ולכן הגיוני לצרף את הקישור לערך.

הפניה החד-שבועית שלי - 27.02.2020

שלום מ. שלום היקר,
להבנתי, בערך על סופר יש חשיבות אנציקלופדית מובהקת לשים בפיסקה "קישורים חיצוניים" קישור לביקורת הספר שהוא כתב - גם אם הביקורת מורכבת מפסקאות ספורות בלבד (ומבחינות רבות עדיף קישור לביקורת תמציתית מאשר קישור לביקורת מנופחת).
כך גם נהוג בוויקיפדיה זה שנים! אני יכול למצוא לך בקלות עשרות (!) ואולי אפילו מאות ערכים על סופרים, שבפיסקה "קישורים חיצוניים" יש קישור לביקורת על ספרים ספציפיים שלהם.
כמובן בכל מקרה תפעיל את שיקול דעתך, והוא הקובע!

אם גם לדעתך יש בזה חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק את 4 הקישורים דלהלן (או חלקם):

1. בערך קמיל פוקס ב"קישורים חיצוניים" תחת הכותרת "ביקורת על ספריו":

• גפרי וולף, ‏ביקורת על הספר "יהדות ישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית", השילוח, 18, פברואר 2020

2. בערך שמואל רוזנר ב"קישורים חיצוניים" תחת הכותרת "ביקורת על ספריו":

• גפרי וולף, ‏ביקורת על הספר "יהדות ישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית", השילוח, 18, פברואר 2020

לא-שבטים-ולא-יער

את המאמר כתב אברום תומר. כרגיל בשילוח לא כתוב שום דבר על הרקע שלו, אבל בכתב עת אחר מצאתי את התיאור הבא: "מוסמך במדיניות ציבורית, בוגר המכללה למדינאות, מ"פ במילואים, חוקר ופובלציסט." אני חייב לציין שרוב חיי הבוגרים לימדתי במוסדות להשכלה גבוהה אך מעולם לא שמעתי על המכללה למדינאות ולכן חיפשתי מה זה. ברור שזה לא מוסד אקדמי. אגב, תוצאה אחת חיובית יצאה מכל העבודה שהשקעתי: האזנתי לנאום של ריבלין, שבזמנו לא שמעתי אותו.

לטעמי, הקישור החיצוני שניתן בערך של ראובן ריבלין לכתבה ב-YNET ריבלין: בישראל 4 שבטים והעוינות ביניהם גוברת דיו. אין בדעותיו של אברום תומר תוספת. לו היה נכתב המאמר על ידי סוציולוג מוביל בישראל, הייתי עשוי לשנות את דעתי.

ראובן ריבלין

ראובן (רובי) ריבלין (נולד ב-9 בספטמבר 1939, כ"ה באלול ה'תרצ"ט) הוא נשיאהּ העשירי של מדינת ישראל, החל מ־28 ביולי 2014. קודם לכן היה חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד, יושב ראש הכנסת ושר התקשורת. עורך דין בהכשרתו.

ב-27 ביוני 2018 תרם משתמש:אוריאור את העריכה הבאה: .

• אברום תומר, "לא שבטים ולא יער", השילוח, 6 במרץ 2016

אישית לא נתקלתי מעולם באוריאור, אך מרבית עריכותיו עסקו בעיתון השילוח ובהוספת קישורים לגליונותיו לערכים שונים.

כאשר משתמש:Eladti מחק את הקישור הערת לו "שלעצמי אני סבור שגם כעת היה נכון להשאיר את הגרסה היציבה בראובן ריבלין בגלל החשיבות העצומה של הנושא במשנתו של הנשיא. מכל מקום אני נכון לקבל את עמדתך שניתן להסתפק בקישור בערך המורחב (בתקווה שמי שקורא את הערך על ריבלין מתוך עניין ב"נאום השבטים" יקרא גם את הערך המורחב), אבל אבקש ממך להציב את הקישור בערך המורחב " - לא הסבת את תשומת לבו שהקישור הופיע פעמיים (תופעה שלא זכורה לי מערכים כלשהם - גם כהערת שוליים וגם כקישור חיצוני) משתמש:Eladti לא שם לב לכך ומחק רק פעם אחת, ולכן נותר הקישור בערך של ריבלין, ונוסף, לפי בקשתך לערך תקווה ישראלית.--‏Yoavd‏ • שיחה 21:15, 26 באפריל 2020 (IDT)

תקווה ישראלית

תקווה ישראלית היא תוכנית של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, לחיזוק הממלכתיות ולביסוס השותפות בין ארבעת המגזרים המרכזיים המרכיבים את החברה הישראלית: חילונים, חרדים, דתיים וערבים. התוכנית שואפת לקדם השתלבות איכותית של כלל המגזרים בחברה ובכלכלה וליצירת שיתופי פעולה ביניהם בתחומי מפתח ובראשם החינוך, האקדמיה, התעסוקה, השלטון המקומי והספורט, תוך מתן כבוד לכל הקבוצות.

ב־11 בדצמבר 2019 משתמש:Eladti הוסיף את הקישור לערך.

ב-4.12.2019 הוסיף Ovedc את הקישור לערך נאום השבטים. ראוי להעיר כי כתבת לו "אני מפנה אליך שתי שאלות שהפניתי במשך היום לויקיפדים אחרים והם לא ידעו לענות..." כאשר למעשה כולם כתבו לך התנגדות די ברורה להוספה מטעמים שונים.

שיחת משתמש:שמזן

אודה לחוות דעתך (נאום השבטים)

שבוע טוב שמזן
קראתי מאמר שמנתח בפרוטרוט כיצד שורשי נאום השבטים נעוצים בהגותם של פילוסופים מתקופת הנאורות.
האם לדעתך מתאים להכניס לערך הנ"ל את הטקסט דלהלן:

הוצע לזהות את העקרונות עליהם מבוסס הנאום, כנטועים בגישתם הפילוסופית של תומאס הובס וז'אן ז'אק רוסו וחבריהם[1].
ומעניין לעניין, האם יש אופן מסוים שאתה מעדיף שבו אציג קישורים בדף השיחה שלך? בן נחום - שיחה 12:00, 3 בדצמבר 2019 (IST)

כיוון שהדיון פוצל: "הוצע לזהות..." זה חמקמילים. לא אנציקלופדי ואין לכך מקום בערך רציני. ניסוח נאמן למציאות יהיה: "לדעת אברום תומר העקרונות... נטועים ב...". ואז תישאל השאלה: מיהו אברום תומר ומדוע דווקא דעתו שלו ראויה להבלטה בערך מסוים זה? (למעט זה שהוא במקרה כתב את דעתו בטור ב"השילוח"?) Dovno - שיחה 12:28, 3 בדצמבר 2019 (IST)

התשובה פשוטה: מכיוון שלא ידוע לנו (כלומר, לכותבי הערך) על מישהו נוסף שפרסם בכתב עת ניתוח כל שהוא על העקרונות העומדים בבסיס הנאום.
זו התשובה לכל שאלותיך "למה דווקא השילוח". אני עובד עם מה שיש, אם בנושא ספציפי יש לך מקור יותר טוב, תפדאל. בן נחום - שיחה

שמזן, לגביך אני מבטיח שלא אשיב, פשוט אקבל את תשובתך כמות שהיא (וצר לי שהפולמוס עם דובון נערך דווקא בדף שיחתך - כמובן לא אני יזמתי זאת). בן נחום - שיחה 12:44, 3 בדצמבר 2019 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ היי בן נחום, רק עכשיו ראיתי את השאלה שלך. אני ממליץ לך לוותר כאשר מישהו מתנגד לעריכה שלך, כמו כאן, ומצטרף לביקורת שהציג דובנו בפסקת המשנה של דיון זה בדף שיחתי. אין לי העדפה ברורה לפורמט הצגת מקורות בדף השיחה שלי. יום טוב, שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 15:28, 3 בדצמבר 2019 (IST)

שבירה

במקום "מאמר שמנתח" אפשר גם לקרוא לזה בשם אחר: טור דעה. ואין מקום לטורי דעה בפרק הקישורים החיצוניים של ערכים באנציקלופדיה. אני חוזר על שנאמר לך כבר (ולא על ידי): זה שאתה הולך לחפש באופן פרטני עוד אנשים שייתמכו בדעתך אינו מקובל (ומקביל לגיוס קולות אסור). הטיעון שלך שאתה עושה את זה פעם אחת בלבד לכל מקרה לא מחזיק מים, שכן מדובר במקרים בהם מישהו כבר הביע התנגדות לעריכה שלך אז חוות דעת אחת כבר קיבלת, ובמקום לדון בדף השיחה (ואולי לקשר באופן נייטרלי בלוח מהודעות) אתה מחפש באופן אישי תמיכה ממשתמשים אחרים. נא להפסיק את צורת ההתנהלות הזו.
(ואחזור על עצה אחרת שנתתי כבר: אל תוסיף קישורים למאמרים/טורים ב"השילוח" לפרק הקישורים החיצוניים בערכים. בכלל). Dovno - שיחה 12:06, 3 בדצמבר 2019 (IST)

נראה לי שהתבלבלת... אתה מתחיל עם התייחסות ל"קישורים חיצוניים" בעוד שאלתי הייתה על טקסט בגוף הערך...
אין לי כל סיבה להניח ששמזן יתמוך בדעתי (כמו שגם אין לי סיבה להניח שיתנגד לה).
לא היה אף אחד שהתנגד לעריכה הספציפית שעליה התייעצתי כאן - וגם במקרה של התנגדות, מותר לי להתייעץ עם ויקיפד אחד אם ראוי לפתוח דיון בדף שיחה של הערך (לפני שאטריח את חברי הקהילה).
אם אתה טוען שכלל המאמרים ב"השילוח" אינם ראויים להוות מקור (טענה מוזרה מאוד, שויקיפדים רבים כתבו במפורש להפך) - כדי שהכלל הזה יחייב אתה צריך ליזום עליו לפחות דיון במזנון... בן נחום - שיחה 12:33, 3 בדצמבר 2019 (IST)

כתבת את שאלתך כאן דקות בודדות לאחר שביטלתי את העריכה שלך בערך (בה הכנסת את הקישור הזה). אז אני רואה כעת שהצעת כאן להכניס את אותו הקישור אליו התנגדתי כבר באופן מעט שונה. זה בדיוק מה שנרו יאיר כבר כתב לך שזה "שיטת מצליח". מישהו התנגד לעריכה א' שלך, אז אתה מחפש שואל לדעת משתמש אחר על עריכה א'1 (עם שינוי מינורי). אם אותו משתמש חדש לא יסכים, תבצע שינוי קטן נוסף ותתיעץ לגבי עריכה א'2 עם משתמש נוסף, וכן הלאה.
ולא כתבתי ש"השילוח" לא יכול להיות מקור - כבר כתבתי בעצמי שכן: עבור נתונים יבשים. לא עבור הבעת דעות. Dovno - שיחה 12:25, 3 בדצמבר 2019 (IST)

משתמש:Dovno, בגיליונות "השילוח" יש מאמרים של עשרות (ואולי מאות) כותבים שונים. רבים מהם הוגים ו/או חוקרים ו/או בעלי תארים מתקדמים - ובכל מקרה כל מאמר שמפורסם ב"השילוח" עובר ביקורת עמיתים. לכן פסילה גורפת של "דעות" שמקורם ב'השילוח' אינה מקובלת עלי (ואמשיך להתייעץ בכל מקרה לגופו - עם ויקיפדים אדיבים שיסכימו לייעץ לי).
יש לי עוד הרבה מה לענות לך, אבל לא כאן המקום המתאים... אתה מוזמן להמשיך את הדיון הזה בדף שיחתי. בן נחום - שיחה 12:33, 3 בדצמבר 2019 (IST)

שיחת משתמש:מי-נהר

אודה לחוות דעתך -

שלום מי נהר, מה שלומך?
הוספתי בערך נאום השבטים ב"קישורים חיצוניים" את המאמר דלהלן שעוסק בהרחבה ובהעמקה בנושא של הערך, ולכן לדעתי מהווה דוגמה קלאסית ל"קישור חיצוני" ראוי.
חרף זאת הקישור הוסר (עם תקציר עריכה "טור דעה"). אני לא רוצה למהר ולהטריח את הקהילה בדיונים בדף השיחה, ולכן אני שואל בעצתך ואם תסבור שאין מקום להוסיף את הקישור אז אמנע מלפתוח דיון בדף השיחה של הערך וארד מכל העניין.

• אברום תומר, "לא שבטים ולא יער", השילוח, 6 במרץ 2016
  תודה --בן נחום - שיחה 12:05, 3 בדצמבר 2019 (IST)

בן נחום נכבדי, שלום וברכה. אתה מעלה שאלה טובה מאד שבהחלט ראוי לתת עליה את הדעת.

אנסה להתייחס לשאלתך הכללית.

זאת אומרת לא למקרה הפרטי של הוספת קישור זה או אחר מכתב עת מסוים על ידי עורך מסוים. שזה נוגע בהיביטים נוספים, (מה עוד שלא היה לי הפנאי לקרוא המאמר ולבחון אותו), אלא לשאלה העקרונית האם לענ"ד ניתן להשתמש במאמר כזה בקישור חיצוני. והאם הטיעון לשלילה מפני שזה טור דעה, האם הוא טיעון נכון.

ונראה לי שיש צדדים לכאן ולכאן.

מצד אחד כאשר אומרים "טור דעה", הרי שמתכוונים לפרסום קצר גם אם קבוע, אשר ברור לקורא שמדובר בהבעת עמדה וטעם אישי של הכותב ללא שום צורך מצידו להיתלות בשום דבר מלבד מה שבא לו לכתוב. דבריו מתפרסמים מאחר שלקוראים יש עניין לשמוע את דעתו וטעמו יהא קשקוש או פרובוקציה ככל שיהיו.

אחד המאפיינים הבולטים לכך הוא פרסום בפורמט שיש לו תאריך תפוגה קצר מאד כמו עיתון, פוסט ברשת חברתית וכדומה. ופרסום קצר המתאים לתיאור "טור".

מבחינה זו במקרה כמו שהבאתה לעיל אשר הוא מאמר ארוך כתריסר עמ' הכולל עשרות הערות שוליים בהם מקורות לעיון ואשר בנוסף לכך מתפרסם בכתב עת מסודר אשר המתפרסם בו נבחר יותר בקפידה הרי שמצד זה אין זה הולם לקרוא לו טור דעה.

מאידך בימינו הגבולות בין הפורמטים של הפרסום היטשטשו מאד. ובנקל ניתן לכתוב מאמרי דעה גם בצורה זו בכל פורמט שהוא ובאריכות ועדיין להישאר בגדר מה שנקרא "אמר אז אמר". ובפרט כאשר מדובר בשיח של אג'נדות. שתי דוגמאות לכך הן תוכן מהאתרים שיחה מקומית ו-מידה.

מתי ייקל עלינו לומר שאין זה מאמר דעה ? או שלמאמר יש חשיבות להנגשה לקורא אפילו כמאמר דעה ?

כאשר הכותב עצמו, עוסק בתחום כמי שיש לו השכלה ועשייה בנושא הספציפי אזי חוות דעתו עשויה להיות רלוונטית ותורמת לערך. ככל שהכותב אנונימי וכתיבתו בנושא זה היא אקראית נחשוש יותר לכך שזה סתם הבאת דעה של, ותו לא.

מאידך יש לזכור שאנו מנגישים בקישורים החיצוניים גם כתבות עיתון ולו מפני שיש בהם מידע נוסף המתייחס לנושא הערך ואשר אנו איננו יכולים לכתוב את כולו בערך בין אם משום רמת הפירוט או משום שאנו משאירים את האחריות לקורא לבחון מה וכמה הוא מקבל מהכתוב שם. (לצערינו יש לא מעט מקרים שהכותרת של הכתבה עצמה היא שקר בעליל, הזוכה לחשיפה רק בשל שמירת הסדר שלנו בציטוט והצגת כתבות).

מבחינה זו לעיתים גם כתבות מוטות/נרטיביות יש בהן ערך לקורא בראותו את ההתייחסויות השונות אל הנושא מצד צדדים שונים.

במקרה האחרון מצופה מהמיזם להראות בצורה הוגנת את מגוון הדעות בקישורים החיצוניים זה לצד זה.

ולכן קל וחומר בן בנו של קל וחומר שכאשר המאמר פורסם באריכות בכתב עת מסודר וצורפו לו נימוקים והערות שוליים, שערכו יהיה משמעותי יותר.

יש עניין נוסף. אם למשל נכתבה ביקורת על איש או גוף הרי אנו מחמירים שבעתיים באזכור מידע בערך על האיש או הגוף אבל במקרה כמו "נאום השבטים" או תוכנית חברתית כזו או אחרת, הרי שלהתייחסות שיש אליה מבחינה ציבורית יכולה להיות לכך חשיבות. אמנם תחת ההגדרה של התייחסות ציבורית לא נכליל מאמרי דעה אלא גורמים בעלי חשיבות ברם זאת מקפידים יותר בגוף הערך. אבל לעיתים תוכן לקריאה נוספת משלים צדדים שלא ניתן להביא בגוף הערך.

כאן נשאלת השאלה האם פרסום בכתב עת הוא ביטוי להלך הרוח של קוראי כתב העת ומאפייני הציבור עימו הוא מזוהה או שגם בכתב עת יכול כל אחד להשמיע דעת יחיד חריגה חסרת השפעה וביטוי. כמובן שהדבר אפשרי.

אם בכתב העת יתקיים פולמוס בין הדעות, או בין המאמרים או התייחסות עוקבת אל המאמר אפשר יהיה לדבר על תהודה שיש לתוכן. ושהמאמר היא ביטוי הן לכך והן לתכנים המובעים בו.

שיקול נוסף בשאלה זו הוא, האם יש מספיק קישורים כבר בערך ? לעיתים למאמר יש ערך מוסף חלקי בעוד אין כמעט תוכן אחר לקריאה. ואנו נוותר עליו בשל שוליותו רק כאשר יימצאו יותר קישורים איכותיים.

כאמור זו שאלה שצריך לתת עליה את הדעת. ואיני סבור שניתן באופן גורף לומר במקרה של מאמר ארוך מגובה בעשרות הערות שוליים שפורסם בכתב עת מסודר, שלא נשתמש בו לעולם בקישורים חיצוניים, אם כי עדיין יכולים במיזם להפעיל שיקול דעת ולראות בתוכן כחומר מוטה קשות או בלתי אמין בעליל באיכות התוכן, להתנגד ולהחליט בדיון שמאמר מסוים איננו מקור ואיננו חומר לקישור חיצוני בשל היותו בבחינת "אמר אז אמר". ומבחינה זו הצדדים שיש בתוכן כזה המדמים אותו לכך מסייעים לטוענים בניגוד למאמרים שעומדים בזכות עצמם כמאמר אקדמי וכדומה.

צר לי שאין לי תשובה קצרה ומסודרת לשאלתך יותר מאשר מעט סיעור מוחות. מה שאומר שגם איננה מיועדת לציטוט וייחוס בדיון אחר, ליל מנוחה מי-נהר - שיחה 23:24, 4 בדצמבר 2019 (IST)

בוקר טוב מי נהר,
תודה רבה על תשובתך המחכימה והמאלפת. כהמשך לה אציע לך ליזום דיון (במזנון, או אולי במקום יותר מתאים שעולה בדעתך) שיוביל לקבלת "קווים מנחים" בסוגיה הנ"ל, ברוח העקרונות שהצבת. (לצערי המעמד המעורער שלי בוויקיפדיה כרגע, לא מאפשר לי להוביל דיונים מסוג זה...).
שוב תודה, בן נחום - שיחה 09:23, 5 בדצמבר 2019 (IST)

שיחת משתמש:Lostam

אודה לחוות דעתך

שלום Lostam.
בערך נשיא מדינת ישראל בפיסקה "סמכויות הנשיא" יש קטע שמתחיל במילים "מעבר לסמכויות הניתנות לנשיא בחוק..."
חשבתי לשלב באותו קטע את הטקסט דלהלן, ואודה לך מאוד אם תכתוב לי האם לדעתך יש לזה חשיבות אנציקלופדית:

ראובן ריבלין עשה שימוש מוצהר במעמדו כנשיא כדי להוביל שינויים חברתיים בישראל ברוח חזונו שהובע בנאום השבטים[2].

תודה בן נחום - שיחה 13:12, 3 בדצמבר 2019 (IST)

רק למען הסדר הטוב וגילוי נאות: אחזור על התנגדותי (שכידוע לך הובעה כבר בשלושה דפים שונים הבוקר) לשימוש בטור דעה זה כבמקור אנציקלופדי. Dovno - שיחה 13:23, 3 בדצמבר 2019 (IST)

התנגדות גורפת לשימוש במקור אינה יכולה להיקבע על ידי ויקיפד אחד ובפרט שבעבר פתחתי דיון במזנון ונקבע שם שככלל "השילוח" הוא מקור ראוי!
השאלה האם לטקסט הנ"ל יש חשיבות אנציקלופדית, לא נשאלה ולא נידונה בשום מקום אחר. בן נחום - שיחה 13:28, 3 בדצמבר 2019 (IST)

נכון. אבל להתנגדות מספיק ויקיפד אחד. במקום לנהוג כראוי ולפתוח דיון בדף שיחה ואולי לקשר אליו מלוח המודעות, אתה עובר ממשתמש למשתמש ומבקש את תמיכתם האישית בדף השיחה שלהם, בלי ליידע אותם שכבר הובעה התנגדות. Dovno - שיחה 13:31, 3 בדצמבר 2019 (IST)

ושוב: "השילוח" הוא מקור קבילף אם אין מקור אחר יותר טוב, לנתונים נייטרליים - כמו רמת האינפלציה של יוון. 'טורי דעה של "השילוח" אינם מקור אנציקלופדי להצגת טענות חברתיות כעובדות ולכך לא הייתה הסכמה בשום מקום'. Dovno - שיחה 13:33, 3 בדצמבר 2019 (IST)

את הטקסט הנ"ל דווקא לכאורה ניתן להגדיר כנתון עובדתי... ונראה לי שאיש אינו חולק עליו...
אחזור שוב על מה שכבר כתבתי לך במקומות אחרים: א. לא ביקשתי את תמיכתו של Lostam. שאלתי את דעתו תוך התחייבות לקבל אותה אם תהיה שלילית. ב. במקום לרוץ ישר לדפי שיחה של ערכים (ואז תאשים אותי שאני "מציף דפי שיחה"...) אני מעדיף להתייעץ עם ויקיפדים אדיבים שמסכימים לייעץ לי. ג. לטקסט הנ"ל (או לטקסט דומה לו) לא הייתה שום התנגדות של אף ויקיפד לפני שהתייעצתי עם Lostam כאן. התנגדות כללית שלך לשימוש במקור, אינה מחייבת אף ויקיפד אחר מלבדך... בן נחום - שיחה 14:01, 3 בדצמבר 2019 (IST)

'אני מתנגד באופן גורף לכל אזכור של השילוח במרחב הערכים בעקבות שאלות מעין זו בדפי שיחה, כשלא הזכרת בפירוש שמדובר בקישור להשילוח'. נרו יאיר • שיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 14:06, 3 בדצמבר 2019 (IST)

בכל דף של שיחת משתמש שבה ענו לי פעם אחת, אני שואל את המשתמש באיזה אופן הוא מעוניין שאציג את הקישורים בדף שלו ופועל לפי זה.
בדף השיחה שלך, נרו יאיר, מבטיח לעשות כמו שאתה אוהב. בן נחום - שיחה 15:25, 3 בדצמבר 2019 (IST)

אתה יכול להמשיך לדפוק את הראש בקיר, אני מעריך שבסופו של דבר תבין. נרו יאיר • שיחה • ה' בכסלו ה'תש"ף • 20:47, 3 בדצמבר 2019 (IST)

שלום בן. אני מבין שלא ניתן להפריד את השאלה הקונקרטית שלך מדיון רחב יותר בסוגיית הקישורים ל"השילוח", שמתנהל במקביל במספר דפי שיחה, לרבות דף הבירורים. אני פחות מעורב ובקיא בדיון שמתנהל שם, אבל מן הסתם לתוצאות הדיון העקרוני שם תהיה השלכה גם על השאלה הנקודתית ששאלת כאן. באופן עקרוני, נראה לי בעייתי לכתוב משפטים בערכים, כשהמקור שלהם הוא טור דעה, ב"השילוח" או במקום אחר. Lostam - שיחה 10:22, 4 בדצמבר 2019 (IST)

שיחת משתמש:Eladti

בקשה בעקבות תקציר עריכה שלך

בוקר טוב Eladti,
הסרת את הקישור דלהלן שנמצא בגרסה היציבה כבר משנת 2018, מהערך ראובן ריבלין בנימוק (בתקציר) "יש ערך שעוסק בנושא בהרחבה" כשכוונתך ודאי לערך תקווה ישראלית אליו אוחד הערך נאום השבטים.
כשלעצמי אני סבור שגם כעת היה נכון להשאיר את הגרסה היציבה בראובן ריבלין בגלל החשיבות העצומה של הנושא במשנתו של הנשיא.
מכל מקום אני נכון לקבל את עמדתך שניתן להסתפק בקישור בערך המורחב (בתקווה שמי שקורא את הערך על ריבלין מתוך עניין ב"נאום השבטים" יקרא גם את הערך המורחב), אבל אבקש ממך להציב את הקישור בערך המורחב - כפי שלכאורה מתבקש ע"פ האמור בתקציר העריכה שלך.
מקובל עליך? בן נחום - שיחה 12:18, 11 בדצמבר 2019 (IST)

• אברום תומר, "לא שבטים ולא יער", השילוח, 6 במרץ 2016

בן נחום, הוספתי את הקישור למקום המתאים. יום טוב. Eladti - שיחה 12:29, 11 בדצמבר 2019 (IST)

משתמש:התו השמיני

אודה לחוות דעתך

שלום "התו השמיני", בערך נאום השבטים אין אף מילה של ביקורת.
קראתי כתבה מעמיקה שמנתחת את הנאום ומעלה נקודות ביקורת עליו. אכן, כותב הכתבה אינו דמות בולטת במיוחד, אבל לאור העובדה שהכתבה פורסמה בכתב עת ובפרט היות שלא ידועה ביקורת אחרת שכתבה דמות יותר משמעותית - נראה לי מתאים להוסיף את זה לערך.
בקיצור, אודה מאוד אם תכתוב לי אם ראוי להוסיף לערך הנ"ל פיסקה "ביקורת" שתכלול את הטקסט דלהלן או חלק ממנו. אם תחשוב שלא, ארד מכל העניין.

על הנאום נמתחה ביקורת הן ביחס לנימוקים העומדים בבסיסו והן ביחס לפתרון המוצע בו:
ביחס לנימוקים שהוצגו כבסיס לנאום, נמתחה ביקורת על שהנאום מתעלם מכך שרוב החרדים (62%) חשים עצמם "ציונים" ברמות שונות ושתופעה זו נמצאת במגמת התחזקות במאה ה-21. כהמשך לכך, הנאום מתעלם מתחושת ה"זהות המשותפת" שעדיין יש לשלושת ה'שבטים היהודיים'. בנוסף, בניגוד ל"איום הדמוגרפי" הנטען, אחוז המגזר הערבי נמצא באופן יציב מזה שנים רבות על כ-20% מאזרחי ישראל, ושיעורו אינו צפוי לגדול באופן ניכר בעתיד הנראה לעין.
ביקורת על הפתרון המוצע בנאום גורסת כי: "המחשבה כי ניתן ליצור תחושת שייכות על הבסיס הרזה של ערך הסובלנות וקבלת האחר, ללא זהות לאומית-אתנית משותפת וללא אתוס היסטורי-תרבותי משותף, אינה משכנעת. ככל הנראה, גם אין לה תקדימים מוצלחים בהיסטוריה."

בתודה בן נחום - שיחה 13:04, 3 בדצמבר 2019 (IST)

ראשית - אם מדובר בכתבה מהשילוח, הרי שהדבר נידון בבירורים ואין מקום לפסקה שכזו עד לתום הדיון שם. באם זה בכתב עת אחר - ראוי להוסיף את הפסקה אך לא לגיטימי לומר "נמתחה ביקורת" אלא "ארז תלמוני, כתב העיתון "עץ השני" מתח ביקורת...", וכן הלאה. זו רק דעתי. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 13:34, 3 בדצמבר 2019 (IST)

בטעות נשמט מהשאלה שלי הקישור למאמר
אכן מדובר במאמר מ'השילוח'. אני מכבד את דעתך ולא אפנה אליך שאלות נוספות עד שיסתיים (אם יסתיים) הדיון ב"בירורים".
רק אמור נא לי בבקשה, מאחר שכבר ענית, האם אפשר להסתמך על תשובתך ולהוסיף את המידע כפי שהצעת, או שעלי להתייעץ עם ויקיפד אחד מהתחלה? בן נחום - שיחה 18:03, 3 בדצמבר 2019 (IST)

תלוי במסקנה שתהיה בבירורים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 00:08, 4 בדצמבר 2019 (IST)

היי, "התו השמיני".
הבירוקרט בריאן קבע שלא אוסיף יותר מ-5 קישורים לגיליון של "השילוח", אף הוסיף במפורש שאין כל מניעה שאבקש ממשתמש אחר - שחושב שיש לחומר חשיבות אנציקלופדית - להכניס בעצמו את המידע לערך.
לאור זאת, אודה לך אם תסכים להזין בעצמך את הפיסקה כפי שהצעת, לערך היוזמה הישראלית לתוכו אוחד בינתיים "נאום השבטים".
נ.ב. גילוי נאות: בינתיים שאלתי את משתמש:Oved בדף שיחתו אם למידע הנ"ל יש חשיבות אנציקלופדית והוא הביע תמיכה. העתקתי את הטקסט לדף שיחת הערך, וייתכן שגם אחרים הגיבו שם.
בתודה בן נחום - שיחה 17:28, 5 בדצמבר 2019 (IST)

ראשית - אוחד לערך תקווה ישראלית. שנית - אין לי ראש להיכנס עכשיו לנושא ולראות מה להסיר ומה להוסיף שם. מעדיף שתבקש מעובד או ממישהו בדף השיחה שם. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 03:48, 6 בדצמבר 2019 (IST)

שיחת משתמש:Ovedc

אודה לחוות דעתך

לילה טוב עובד,
בהתאם להצעתך האדיבה שארכז לפעם ביום "שאילתות" ללא הגבלה, אני מפנה אליך שתי שאלות שהפניתי במשך היום לויקיפדים אחרים והם לא ידעו לענות...

1. בערך נאום השבטים אין אף מילה של ביקורת.
   קראתי כתבה מעמיקה שמנתחת את הנאום ומעלה נקודות ביקורת עליו. אכן, כותב הכתבה אינו דמות בולטת במיוחד, אבל לאור העובדה שהכתבה פורסמה בכתב עת ובפרט היות שלא ידועה ביקורת אחרת שכתבה דמות יותר משמעותית - נראה לי מתאים להוסיף את זה לערך.
   אודה מאוד אם תכתוב לי אם ראוי להוסיף לערך הנ"ל פיסקה "ביקורת" שתכלול את הטקסט דלהלן או חלק ממנו. אם תחשוב שלא, ארד מכל העניין.
   על הנאום נמתחה ביקורת הן ביחס לנימוקים העומדים בבסיסו והן ביחס לפתרון המוצע בו:
   ביחס לנימוקים שהוצגו כבסיס לנאום, נמתחה ביקורת על שהנאום מתעלם מכך שרוב החרדים (62%) חשים עצמם "ציונים" ברמות שונות ושתופעה זו נמצאת במגמת התחזקות במאה ה-21. כהמשך לכך, הנאום מתעלם מתחושת ה"זהות המשותפת" שעדיין יש לשלושת ה'שבטים היהודיים'. בנוסף, בניגוד ל"איום הדמוגרפי" הנטען, אחוז המגזר הערבי נמצא באופן יציב מזה שנים רבות על כ-20% מאזרחי ישראל, ושיעורו אינו צפוי לגדול באופן ניכר בעתיד הנראה לעין.
   ביקורת על הפתרון המוצע בנאום גורסת כי: "המחשבה כי ניתן ליצור תחושת שייכות על הבסיס הרזה של ערך הסובלנות וקבלת האחר, ללא זהות לאומית-אתנית משותפת וללא אתוס היסטורי-תרבותי משותף, אינה משכנעת. ככל הנראה, גם אין לה תקדימים מוצלחים בהיסטוריה."[3]
2. בערך גוש אמונים בפיסקה "פעילים, תומכים ומתנגדים" מצוטטת בקצרה השקפתם של אישים שונים ביחס לתנועה.
   אמור נא לי בבקשה האם לדעתך יש "חשיבות אנציקלופדית" להוסיף שם את הטקסט דלהלן:
   לפי יואב שורק, למרות חזון ההובלה של גוש-אמונים עיצב את מפת הארץ, קסמו פג משום שלא יכול היה לעמוד בהבטחה המקורית, "להחליף את הנרטיב הישראלי בנרטיב הדתי-אינטגרטיבי של התורה הגואלת"[4]
   תודה רבה בן נחום - שיחה 21:26, 3 בדצמבר 2019 (IST)

משתמש:בן נחום|בן נחום]], בוקר טוב! אשמח תמיד לעזור. לדעתי האישית, יש חשיבות אנציקלופדית להוספת פרק ביקורת (ובתוכה גם הפסקה המוצעת בסעיף 1) לערך נאום השבטים, גם אם זו הפנייה למאמר דעה.
עם זאת, אני פחות מתחבר להצעתך בסעיף 2. תודה על עבודתך בוויקיפדיה! יום נעים - Ovedc • שיחה 08:52, 4 בדצמבר 2019 (IST)

שיחה:תקווה ישראלית

אודה לחוות דעתך

(העברה מדף ש:נאום השבטים, עקב איחוד הערכים)
לילה טוב עובד... בערך נאום השבטים אין אף מילה של ביקורת.
קראתי כתבה מעמיקה שמנתחת את הנאום ומעלה נקודות ביקורת עליו. אכן, כותב הכתבה אינו דמות בולטת במיוחד, אבל לאור העובדה שהכתבה פורסמה בכתב עת ובפרט היות שלא ידועה ביקורת אחרת שכתבה דמות יותר משמעותית - נראה לי מתאים להוסיף את זה לערך.
אודה מאוד אם תכתוב לי אם ראוי להוסיף לערך הנ"ל פיסקה "ביקורת" שתכלול את הטקסט דלהלן או חלק ממנו. אם תחשוב שלא, ארד מכל העניין.
על הנאום נמתחה ביקורת הן ביחס לנימוקים העומדים בבסיסו והן ביחס לפתרון המוצע בו:
ביחס לנימוקים שהוצגו כבסיס לנאום, נמתחה ביקורת על שהנאום מתעלם מכך שרוב החרדים (62%) חשים עצמם "ציונים" ברמות שונות ושתופעה זו נמצאת במגמת התחזקות במאה ה-21. כהמשך לכך, הנאום מתעלם מתחושת ה"זהות המשותפת" שעדיין יש לשלושת ה'שבטים היהודיים'. בנוסף, בניגוד ל"איום הדמוגרפי" הנטען, אחוז המגזר הערבי נמצא באופן יציב מזה שנים רבות על כ-20% מאזרחי ישראל, ושיעורו אינו צפוי לגדול באופן ניכר בעתיד הנראה לעין.
ביקורת על הפתרון המוצע בנאום גורסת כי: "המחשבה כי ניתן ליצור תחושת שייכות על הבסיס הרזה של ערך הסובלנות וקבלת האחר, ללא זהות לאומית-אתנית משותפת וללא אתוס היסטורי-תרבותי משותף, אינה משכנעת. ככל הנראה, גם אין לה תקדימים מוצלחים בהיסטוריה."[5]...
תודה רבה בן נחום - שיחה 21:26, 3 בדצמבר 2019 (IST)

בן נחום, בוקר טוב! אשמח תמיד לעזור. לדעתי האישית, יש חשיבות אנציקלופדית להוספת פרק ביקורת (ובתוכה גם הפסקה המוצעת בסעיף 1) לערך נאום השבטים, גם אם זו הפנייה למאמר דעה... תודה על עבודתך בוויקיפדיה! יום נעים - Ovedc • שיחה 08:52, 4 בדצמבר 2019 (IST)

הוספת מידע אנציקלופדי על ביקורת בהחלט ראוי. אולם הבעיה כאן היא הסתמכות על טור דעה של מישהו שהוא כאמור "אינו דמות בולטת במיוחד". ולכן "נמתחה ביקורת" זה חמקמילים שבא להסתיר את העובדה שניסוח הגון היה בעצם אמור להיות: "על הנאום נמתחה ביקורת על ידי מישהו שאינו בולט במיוחד, הן ביחס לנימוקים... וכו'". ביקורת המוזכרת בערך אנצקילופדי אמורה להגיעה ממובילי דעה, דמויות משפיעות בפוליטיקה/אקדמיה/ציבור/וכו'. לא על ידי מישהו ש"אינו דמות בולטת במיוחד" שהחליט לכתוב על זה מאמר כי זו דעתו.
בקיצור: אני מתנגד לתוספת הלא-אנציקלופדית שהוצעה פה. Dovno - שיחה 22:33, 4 בדצמבר 2019 (IST)

לביטול-הלאומיות-יש-מחיר

הפסקה האמורה, אליה ביקשת לצרף את הקישור, נכתבה על ידך ב-26.3, כשבוע לפני הבקשה. ברור שהסיבה היחידה לכתיבתה היתה שתילת הקישור שביקשת מ-משתמש:Ovedc. במקבילה האנגלית אין כלל פסקה כזו. --‏Yoavd‏ • שיחה 12:28, 27 באפריל 2020 (IDT)

עומר גנדלר, כותב המאמר - הוא מרצה לאינט רציה (השגיאה במקור) אזורית באוניברסיטה הפתוחה ודוקטורנט בפקולטה למדעי החברה באונ' העברית. לדעתו של גנדלר "דומה כי דווקא הצלחתו של האיחוד האירופי בהגשמת חלק מהיעדים שהציב לעצמו הניעה שלושה תהליכים מקבילים שיצרו את ההתעוררות הלאומית־אזורית אשר מאיימת על פרויקט האיחוד הגדול." הוא לא מצרף מקור או סימוכין לדבריו. התזה שלו היא כי התהליך הראשון והמרכזי שיצר האיחוד האירופי הוא האחדה, התהליך השני שיצר בעקיפין האיחוד האירופי הוא החלשת מדינת הלאום והתהליך השלישי שבו היה האיחוד האירופי לגורם מעצב הוא הפגיעה בסולידריות.

אני מצרף קישור חליפי שכתבו תא"ל (מיל.) איתי ברון הוא סגן ראש המכון למחקר ועומד בראש תכנית ליפקין שחק: ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט-אמת ופייק ניוז; ד"ר שמואל חרל"פ, יו"ר קבוצת כלמוביל, הוא מבכירי חבר הנאמנים של המכון למחקרי ביטחון לאומי. על מה נלחמים בעולם? - שלושים שנים ל"קץ ההיסטוריה" - לא שאני ממש מתלהב ממאמר זה, אבל לפחות הוא ראוי יותר.

שיחת משתמש:Ovedc

הפניה השבועית שלי - 1

שלום עובד היקר, מה שלומך? אני נמצא במקום הכי מסוכן בישראל (בני ברק) ומחכה לתוצאות הבדיקה אם נדבקתי בקורונה
אם גם אתה סבור שהעריכות דלהלן בעלות חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק אותם כמפורט להלן:

1. בערך איש האמונה הבודד בפיסקה "איש ההדר":

יואב שורק מתאר את "איש ההדר" כדמות שבעולם העתיק הייתה תאורטית, ובעת החדשה התגשמה בקולוניאליזם האירופאי: ”איש ההדר האמתי, מבקיע קליפות של מאות ארוכות של היסטוריה כמעט-סטטית. האדם החדש נטל סוף סוף את האמון שנתן בו אלוהים והחל לשנות את העולם, לעצב אותו ולעבד אותו, ללמוד את הגיונו הפנימי ולכבוש את איתני הטבע במהלך מהיר ומסחרר. ההתפתחות המהירה של המדע באה שלובה עם תפיסה חדשה של עוצמת האדם ותפקידו, כמי שמוביל את מרכבת הקִדמה בדהרה ומפיץ את הציוויליזציה אל המחוזות שעדיין לא זכו בה. לא רק כלפי בעלי חיים ואיתני הטבע, אלא גם כלפי תרבויות שלא ראו את האור”.

2. בערך בדלנות בפיסקה "בדלנות במאה ה-21":

להתחזקות התנועות הבדלניות בתוך מדינות האיחוד האירופי, ניתנו מספר הסברים; העברת סמכויות מדינתיות רבות לאיחוד האירופי החלישה את מעמד המדינה הריבונית בעיני האזרחים, וכפועל יוצא קבוצות אתניות מובחנות אינם מעוניינים עוד להיות כפופים להם (אלא לזכות בשלטון עצמי); יצירת מעין "אומה אירופאית" גדולה שכל אזרחי האיחוד האירופי הם אזרחיה פגעה בתחושת הסולידריות של אזרחי המדינות בינן לבין עצמם, ולכן קבוצות מובחנות עשירות יותר (דוגמת הקטלונים בספרד) אינם מעוניינים עוד לממן מכספם אזורים אחרים במדינה ומעוניינים להתנתק ממנה; בעבר עצמאות דרשה משאבים עצומים דוגמת צבא, פיתוח כלכלה ומוסדות שלטוניים מלאים, אך בתוך האיחוד האירופי קבוצה בדלנית יכולה לשאוף למדינה עצמאית תוך הישענות על רבה על מוסדות האיחוד האירופי וכלכלתו.

תודה רבה ובשורות טובות! בן נחום - שיחה 14:14, 2 באפריל 2020 (IDT)

אני מבין את החשש כעת בעיר מגוריך, אני מאחל לבריאות לכולם! הטמעתי את הצעותיך בערכים. שבת שלום! Ovedc • שיחה 17:37, 2 באפריל 2020 (IDT)

לדבר-נכון-על-דמוקרטיה

כותב המאמר הוא בנימין שוורץ - עמית מחקר בפורום קהלת ( מכון מחקר בעל תפיסת עולם שמרנית המאוגד כעמותה, ופועל "לעיגון מעמד הקבע של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, קידום חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי בישראל"). עבודת הדוקטור שהוא משלים בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית מבקשת ליצור דו-שיח בין מושגים ממשפט התלמוד לבין ההגות המדינית המערבית.

האם זו האישיות המחקרית שיש לצטט את הגיגיה כמקור בויקיפדיה בערכים דמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה?

מחבר המאמר סבור ש" יש להבחין בין שתי שאלות יסוד העומדות לפנינו בתחום הפוליטי: האחת, השאלה של הפילוסופיה הפוליטית הקלאסית – "מהו המשטר המדיני הטוב ביותר?" השנייה, השאלה שצריכה להעסיק אזרחים במדינות דמוקרטיות – "מהי דמוקרטיה?""

הנה קטע אופייני להגותו של המחבר, המצטט מדברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר - אהרן ברק :""ההיבט המהותי של הדמוקרטיה" – אומר ברק, בכוונו לרעיון הליברלי – "נועד, בין השאר, להגן על היחיד או על המיעוט מפני הרוב. אין זה ראוי להפקיד בידי הרוב את ההגנה מפניו הוא. כדי להבטיח הגנה ראויה על היחיד ועל המיעוט מפני הרוב יש להפקיד סמכות זו בידי הגורם שאינו מייצג את הרוב או את המיעוט ואינו מתחלף עם שינוי בדעות הרוב. גורם זה הוא בית המשפט". מי שמגן על הדמוקרטיה לפי ברק הם השופטים. באופן פרדוקסלי הוא טוען כי בפעולת השופטים נגד ריבונות העם, הם שומרים על הדמוקרטיה. אם נתרגם את המילה דמוקרטיה במשפט האחרון לעברית, הפרדוקס יתגלה ברוב בהירותו: פעולת השופטים נגד ריבונות העם שומרת על ריבונות העם. לשיטתו, ניתוק הקשר שבין דמוס וקראטוס הינו פעולה דמוקרטית. עמידת השופטים לצד מהות הדמוקרטיה (=ליברליזם) ונגד הפורמליזם המסוכן שלה היא המעניקה לגיטימיות לפסיקותיהם. זהו מהלך לא סביר שמטרתו חיזוק תפיסת עולם ליברלית באופן לא הוגן. אלקסיס דה-טוקוויל ראה במשפטנים אלמנט אריסטוקרטי שהוא כמשקל נגד לסטיותיה ולפחז יצריה של הדמוקרטיה. לדעתו, המשפטנים מתאפיינים במומחיות מקצועית ממוסדת, מעמד חברתי גבוה, תחושת עליונות, בוז לשיקול דעת ההמון, בוז לשלטון העם, זיקה לסדר, חיבה לדקדוקי נוהל. כל אלה מביאים אותו אל התובנה כי "קצת מנטיותיה ומהרגליה של האריסטוקרטיה חבויים בשורש נשמתם של המשפטנים.

זה איננו מקור, זו הבעת דעה, ולא דעה של מומחה בתחום. מעניין שדווקא משפט שאני סבור שפוסל את הטקסט כמקור לערך דמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה משמש את בן נחום כהצדקה להוספת הקישור. --‏Yoavd‏ • שיחה 14:39, 27 באפריל 2020 (IDT)

"

משתמש:DiplomaticBear

הפנייה החד-שבועית שלי

שלום DiplomaticBear, מה שלומך?
להלן קישור 1 בנושא 'מדיניות ודיפלומטיה' שבעיני בעלי חשיבות אנציקלופדית. אם גם אתה חושב ככה, בבקשה תעתיק אותו לפי המפורט דלהלן:

בערך דמוקרטיה ליברלית בפיסקה "קישורים חיצוניים": (מאמר מקיף ומעמיק על היחס המורכב בין העקרונות הדמוקרטיים לעקרונות הליברליים)

• בנימין שוורץ, ‏"לדבר נכון על דמוקרטיה", השילוח, 7, נובמבר 2017

תודה רבה ובשורות טובות! בן נחום - שיחה 14:19, 2 באפריל 2020 (IDT)

משתמש:Ovedc

הפניה השבועית שלי -2

שלום עובד היקר, מה נשמע? ב"ה ==קיבלתי תשובה שלילית לקורונה
אם גם אתה סבור שהעריכות דלהלן בעלות חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק אותם כמפורט להלן:

1. בפיסקה דמוקרטיה ליברלית בפיסקה "דמוקרטיה ליברלית כמשטר משולב (דמוקרטיה-מונורכיה-אריסטוקרטיה)":

אריסטו הגדיר את הדמוקרטיה כשלטון הנתון בידי המון העם (בניגוד לאוליגרכיה בה "הריבונים הם בעלי הרכוש"). אריסטו ראה יתרון בדמוקרטיה כמביאה לידי ביטוי את חכמת ההמון, אך הסתייג מכך שהדמוקרטיה מאפשרת להמון לפגוע בכוחו של המיעוט כך שהעניים יכולים להחרים לטובתם את רכושם של העשירים: ”כאשר הרוב מחלקים ביניהם את רכוש המיעוט, ניכר בעליל שהם משחיתים את המדינה.” לפי אריסטו, משטר המשלב את שלטון העם עם צמצום יכולתו המוחלטת של הרוב לפגוע קשות במיעוט (וזה המשטר העדיף בעיניו) נחשב משטר דמוקרטי-אלוגרכי המשלב יסודות לא דמוקרטיים (בהיותם פוגעים בשלטון הרוב), אשר שואף לקחת את החיוני מכל אחת משתי שיטות המשטר. לפי Mulgan (מחבר הספר Aristotle's political theory - התיאוריה הפוליטית של אריסטו), הדמוקרטיה הליברלית, מהווה הגשמה למשטר המעורב אותו תיאר אריסטו.

ג'יימס מדיסון (מאבות החוקה האמריקאית) סבר גם הוא כי "דמוקרטיה" מהווה "שלטון הרוב" ואינה כוללת הגנה על כויות הקניין ועל על הזכות לחיים של הפרט. כפועל יוצא גם מדיסון המליץ ליצור משטר מעורב שלצד העקרונות הדמוקרטיים יכלול גם עקרונות שאינם דמוקרטיים אך חיוניים כדי למניעת הפיכת המדינה "זירות לסערה ולמדון".

בנז'מן קונסטן, בהרצאה בשנת 1819 הסביר כי עקרונות הדמוקרטיה מתחרים ואף סותרים לעקרונות הליברליים של ג'ון לוק של זכויות האדם, וקרא ליצור משטר שישלב את הטוב שבשני השיטות: ”לכן, רבותי, רחוק אני מלדחות אחד משני סוגי החירות שתיארתי לפניכם. הכרח הוא, כפי שהראיתי, ללמוד לשלב את שניהם יחד”.

אלקסיס דה-טוקוויל סבר כי הכוח שניתן לשופטים כלפי נבחרי הציבור, מהווה "משקל הנגד החזק ביותר לדמוקרטיה" למעשה מכניס יסוד משמעותי מהמשטר האריסטוקרטי: "האריסטוקרטיה האמריקנית יושבת על ספסל עורכי הדין ועל כס השופטים". דה-טוקוויל סבר שזה הוא המודל הראוי כדי להפיק את התועלת מהדמוקרטיה לצד צמצום מגרעותיה.

לעומת זאת בשלהי המאה ה-20 החלה להשתרש גישה חדשה לפיה העקרונות הליברליים, לא זו בלבד שאינם מנוגדים או מתחרים לעקרונות הליברליים, אלא הם חלק מהעקרונות הדמוקרטיים. בין מיצגיה הבולטים של גישה זו היה אהרן ברק: "הדמוקרטיה מבוססת על שני אדנים: האחד, ריבונות העם... דמוקרטיה בהיבט זה מזדהה עם שלטון הרוב ועם מרכזיותו של הגוף המחוקק שבמסגרתו פועלים נציגי העם. זהו היבט פורמלי של הדמוקרטיה... ההיבט השני של הדמוקרטיה משקף את שלטונם של ערכים, פרט לשלטון הרוב, המאפיינים את הדמוקרטיה. החשובים באלה הם הפרדת רשויות, שלטון החוק, עצמאות השופטים, זכויות האדם ועקרונות יסוד המשקפים ערכים אחרים... דמוקרטיה בהיבט זה מזדהה עם שלטונם של הערכים הדמוקרטיים. זהו היבט מהותי של הדמוקרטיה."

2. בערך ציונות נוצרית בפיסקה "שורשי התמיכה הנוצרית בציונות":

לפי ד"ר מייקל דוראן, המילנריאניזם האנגלו-אמריקני של סוף המאה ה-19 החזיק בעמדות ציוניות (עוד לפני הקמת התנועה הציונית) וראה את הציונות ואת שליחותה של אמריקה כחלקים בלתי נפרדים מתוכנית אלוהית אחת. מתחילת המאה ה-20 הזרם הפרוטסטנטי-פונדמנטלי היווה את ממשיכו של מילנריאניזם האנגלו-אמריקני והמשיך להחזיק גם בתפיסותיו כלפי הציונות.

תודה רבה, בשורות טובות ושבת שלום! בן נחום - שיחה 12:10, 3 באפריל 2020 (IDT)

אני שמח לשמוע את הבשורות - מאחל לכולם בריאות! Ovedc • שיחה 10:30, 5 באפריל 2020 (IDT)

לדבר-ציונות

נאו-ציונות

נאו-ציונות הוא זרם הגותי ופוליטי בציונות שצמח במדינת ישראל ובתפוצות ישראל. נושא עיקרי בנאו-ציונות הוא התמודדות עם האידאולוגיה הפוסט-ציונית. ישנן דעות שונות ממתי החלה צמיחתו; יש הסוברים שמשנות ה-60 של המאה ה-20, ויש הסוברים ששנות ה-80 של המאה ה-20.

בן נחום הוסיף את הקישור ללא נימוק.

כותב המאמר הוא יואב שורק (שלזינגר) : (נולד ב-11 בפברואר 1970) הוא פובליציסט ועורך כתב העת "השילוח", מבית קרן תקווה. בעבר ערך את המוסף הספרותי-תורני "שבת" בעיתון מקור ראשון, ואת המגזין סגולה וניהל את "היוזמה הישראלית".

במאמר זה מביע הכותב את דעתו האישית על הנושא, אין ולו הפניה אחת למקור כלשהו, למאמר או לספר. שוב, כבמקרים קודמים, אין לו סמכות אקדמית בנושא, ואין דעתו טובה יותר משלי, או של כל ישראלי אחר. אני מניח שהקישור הוא רק משום שפורסם בהשילוח. --‏Yoavd‏ • שיחה 14:49, 27 באפריל 2020 (IDT)

להגן-על-בשורת-החירות-המערבית

את המאמר כתב דניאל ג'ונסון - עורך כתב העת הבריטי Standpoint.

(The magazine is broadly centre-right in orientation, but aims to include a "broad church" and to capitalise on the realignment of political attitudes in the wake of the September 11, 2001 attacks. The magazine has sought to revive the art of the essay in Britain, calling itself a response to "a market swamped by the journalistic equivalent of fast food)

המאמר, המתורגם מגליון אוגוסט של כתב העת, מבוסס על דברים שנאמרו בבית אבי-חי בירושלים בחודש יוני, בהרצאה מטעם קרן תקווה (קרן תקווה היא ארגון יהודי שמטרתו "לטפח מצוינות אינטלקטואלית ואזרחית בעם ישראל ובמדינת ישראל". הקרן דוגלת בציונות, שוק חופשי, ושמרנות לצד חירות הפרט.).

קראתי בעניין רב את המאמר, אולי אחד המעניניים שעד עכשיו קראתי בעיתון השילוח. כתוב היטב ללא ספק. הקריאה שלי מעלה ספק אמיתי בכל הקישורים שביצע בן נחום. בלי שום כוונה להעליב את בן נחום - אני שואל - האם קראת את המאמר? או שמא רפרפת עליו וחיפשת מילים או שמות על מנת לקשר אותו לויקיפדיה? הרי ברור שאין לו שום קשר לכל הערכים שאליהם קישרת. אתן דוגמאות בערכים אליהם קישרת.

סאדיק קאן

סאדיק אמן קאן (או סאדיק חאן; באנגלית: Sadiq Aman Khan; נולד ב-8 באוקטובר 1970) הוא פוליטיקאי בריטי מטעם מפלגת הלייבור המכהן כראש עיריית לונדון ממאי 2016 – המוסלמי הראשון המחזיק בתפקיד. כיהן כחבר הפרלמנט מטעם מחוז טוטינג שבלונדון משנת 2005 ועד מאי 2016, כיהן כשר זוטר במשרד התחבורה וכשר זוטר לענייני קהילה בתקופתו של ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון. עורך דין בהכשרתו.

בן מחום הוסיף בנימוק - הוספת מקור בעברית,לצד המקור הקיים באנגלית

ראש עיריית לונדון זה-מקרוב סדיק ח'אן, שזרח גם הוא מפאתי שמאל אך נהיר לו כיצד לחזר אחר מצביעי מעמד הביניים המפחדים ממיסוי נשכני ונרתעים מסיסמאות סוציאליסטיות. העובדה ששמו של ח'אן נקשר במ"ט שַעֲרֵי קיצוניות אסלאמיסטית אינה מפריעה לו לשחזר את נסיקתו האלקטורלית של טוני בלייר. אולי קשה לדמיין את ג'רמי קורבין נכנס לדאונינג סטריט כראש הממשלה המרקסיסט הראשון בבריטניה, אך לדמיין את סדיק ח'אן נכנס לשם כראש הממשלה המוסלמי הראשון אינה משימה מאתגרת כלל וכלל. סדיק ח'אן הרחיק את עצמו מאמירותיו משלהבות היצרים של ליווינגסטון, אך לנוכח הסקרים המלמדים כי כמחצית הקהילה המוסלמית בבריטניה מחזיקה בהשקפות אנטישמיות, אין זה מן הנמנע שהפרשה הועילה לו במסע הבחירות. גם כאן – הפוליטיקאי העולה דואג לשוות לעצמו מראית עין של נייטרליות: משהיה ניצחונו של ח'אן לעובדה קיימת הוא הצטלם עם הרב הראשי והשתתף בטקס זיכרון לשואה. אך האמת היא שקורבין, ליווינגסטון וח'אן – כמו כל השמאל הבריטי – שונאים את ישראל שנאת נפש. האם אנגליה של סדיק ח'אן זוכרת את ציון?

האם משהו מכל הכתוב מעלה מוסיף משהו לידיעותינו על סאדיק קאן? לא. יש כאן רק דעות של עורך Standpoint, דעות ברורות למדי, אך אין להן מקום בויקיפדיה.

משבר ההגירה באירופה

משבר ההגירה האירופי או משבר הפליטים באירופה הוא משבר מתמשך שהחל בשנת 2015, של הגירה הולכת וגוברת של פליטים ומהגרי עבודה ממדינות המזרח התיכון ומערב הבלקן, אל אירופה, בייחוד ממדינות כסוריה, עיראק ומדינות אפריקה, אך גם מאפגניסטן, אריתריאה ודרום אסיה. המונח "משבר הגירה" עלה כבר באפריל 2015, לאחר שחמש סירות שנשאו כאלפיים מהגרים טבעו מול חופי היבשת במימי הים התיכון, אסון שהביא למותם של 1,200 איש.

בן מחום הוסיף ללא נימוק

זה המשפט היחיד שמזכיר את משבר ההגירה, האם אכן תורם לערך?

מן העבר האחר, יש ויש רגליים לחשש כי כוחו של המערב לא יעמוד לו בפני הלחץ הדמוגרפי המופעל כבר עתה על אירופה על ידי האסלאמיסטים, המפחדים מתרבות המערב ומתעבים אותה או אף מתאווים להכחידה דווקא משום שהם מבינים את כוחה. אני מדבר על צרפת, שבה רבע מבני הנוער מוסלמים כיום, ועל אנגליה, שיש מקום להניח כי בתוך שנות דור תיראה כולה כפי שנראית עכשיו בירתה. "משבר ההגירה" של אירופה איננו משבר; הוא, כדבריו הקולעים של ליונל שרייבר, הנורמה החדשה. לא צריך לרחוש אפילו שמץ אהדה לאפליה הגסה של דונלד טראמפ כלפי המוסלמים, או לדגול בהחזרה מאסיבית של מהגרים בלתי חוקיים (עד תום כהונתו של ברק אובמה יעמוד מספר המהגרים שגירש על שלושה מיליון, יותר ממספרם המצטבר של כל המגורשים משנת 1892 עד שנת 2008), כדי להבין שמספרם של הנכנסים לאמריקה ולאירופה רב מכדי שתתאפשר השתלבות שלהם.

תרבות המערב

תרבות המערב היא כינוי לתרבות שהתפתחה באירופה, ובעיקר במערב אירופה, ולשלוחותיה באזורים שאליהם הייתה הגירה אירופית משמעותית, ובייחוד אמריקה הצפונית ואוקיאניה. לעיתים היא מכונה הציוויליזציה המערבית או הציוויליזציה האירופית. תרבות המערב כוללת מורשת ייחודית של נורמות חברתיות, ערכי מוסר, מנהגים מסורתיים, אמונות דתיות, מערכות פוליטיות, וכן מוצרים וטכנולוגיות מסוימות.

בן מחום הוסיף ללא נימוק

מן העבר האחר, יש ויש רגליים לחשש כי כוחו של המערב לא יעמוד לו בפני הלחץ הדמוגרפי המופעל כבר עתה על אירופה על ידי האסלאמיסטים, המפחדים מתרבות המערב ומתעבים אותה או אף מתאווים להכחידה דווקא משום שהם מבינים את כוחה.

עלֵינו להשתבח בציוויליזציה המערבית, ולחגוג את הגוף החי, הנושם והמלבלב הזה. אם בני הדורות הבאים לא יתענגו על מטמוניה ולא יאמצום אל לבם, נאבד את כל מה שיצרו בני אברהם על מנת לפאר ולרומם את האלוהים; נאבד את כל מה שעידֵן את נפשם של בני המערב ושהורה לכל באי עולם את הדרך אל האנושיות הנאצלה. אכן, בתרבות עשירה ובוטחת אין די; נדרשת גם מדיניות חוץ וביטחון איתנה, שתגן על הציוויליזציה המערבית ועל שליחותה הדמוקרטית, המשחררת והמתרבתת. אסור לנו לנוח על זרי הדפנה, בעקבות אשליות כי משימותינו הגיעו אל קיצן. אמנם הקומוניסטים בסין ובמקומות נוספים אימצו את כלכלת השוק – אך הם עשו זאת לא כדי לבזר את מבני הכוח הטוטליטריים שלהם אלא דווקא כדי לבצר אותם. מסיבה זו הם היום מאמצים גם את ההרגלים התרבותיים והטעמים האמנותיים של המערב, וכל זאת תוך התעלמות מהיסודות הדתיים של החוקים והחירויות אשר אפשרו את צמיחתה של הציוויליזציה המערבית.

אם יתמיד השמאל האירופי בכמיהתו לטשטש את ההבדלים בין ערכי המערב שמתוכם צמח ובין אלו שדוגלים בערכים ההפוכים בתכלית; אם ימשיך להעלות על נס את ההוגים הקוראים להכרית את כל מה שפעם עמלנו על טיפוחו; ואם יתרחק עוד ועוד לשותפיו במאבק על החירות – הרי מדובר בלא פחות מהתאבדותה של המסורת היודיאו-נוצרית באירופה, אשר פירושה מכת מוות לציוויליזציה המערבית כולה.

כפי שראינו, לא הימין ולא השמאל עושים נאמנה את מלאכת ההגנה על ערכי הציוויליזציה הזו, ייצוגם ומימושם. ערכים אלה נדרשים, למשל, כאשר המדינה מתייחסת לבני אדם כאל אמצעים ולא כאל מטרות, או כאשר רשות ביצועית מועלית אל מעל לחוק, או כאשר חופש המצפון מוכפף לרגישויות של קבוצות או לצווים חברתיים.

???? האם אין מקורות מוצלחים יותר כדי להוסיף לנו ידע על תרבות המערב?

ליונל שרייבר

ליונל שרייבר (באנגלית: Lionel Shriver; נולדה ב-18 במאי 1957) היא סופרת ועיתונאית אמריקאית. בן נחום הוסיף ללא נימוק

"משבר ההגירה" של אירופה איננו משבר; הוא, כדבריו הקולעים של ליונל שרייבר, הנורמה החדשה.

זה האזכור היחיד של העיתונאית. הכותב, או המתרגם ככל הנראה, אף טעה במינה...

שיחה:חוסה אורטגה אי גאסט

אזכור היותו של נשוא הערך "פורץ דרך בתחומו"

בפסקה "חייו" שבערך, מוזכר ספרו המפורסם "מרד ההמונים".
מצאתי מקור אמין בו נכתב בגאטס, בספרו הנ"ל, היה הראשון שניתח את התופעה הזו[6].
אשמח לשמוע דעות נוספות, האם יש חשיבות אנציקלופדית לציין בערך, במילים ספורות, את העובדה שהספר הנ"ל היה פורץ דרך בתחומו.
הערה: ניסוח זה שונה מעט מהניסוח הנ"ל אותו מחק משתמש:דוד שי, ואודה לו אם יועיל לכתוב כאן האם הוא מתנגד גם לניסוח הנוכחי. בן נחום - שיחה 10:33, 13 בספטמבר 2019 (IDT)

ראוי לקשר למקורות המעריכים את פועלו של אורטגה אי גאסט ואת ספרו "מרד ההמונים". רסיס משפט ב"השילוח" אינו מקור מתאים. ממש נמאס ממאמציך הבלתי נלאים לדחוף את "השילוח" לכל ערך אפשרי, ללא שמץ של שיקול דעת. דוד שי - שיחה 10:36, 13 בספטמבר 2019 (IDT)

לא ידוע לי על קיומם של מקורות בעברית, מלבד המקור הנ"ל, שמתייחסים ל"פועלו של אורטגה אי גאסט ו/או לספרו מרד ההמונים". אם אתה מכיר מקור כזה אתה כמובן מוזמן להוסיף.
כל עוד לא נמצא מקור אחר, אני מזכיר לך את ש"אויבו של הטוב הוא הטוב ביותר", וכי אין כל מניעה להסתמך על משפט שמופיע במקור אמין (ושכידוע לי כל מה שנכתב שם גם עובר "ביקורת עמיתים") כשלא ידוע על מקור מוצלח יותר בעברית...
מכל מקום דוד שי, אני מכבד את עמדתך שבערך הזה אין מקום לאזכור הנ"ל בהתבסס על המקור הנ"ל, ומבחינתי הנושא כאן סגור.
אם בעתיד מישהו אחר יראה את הדו-שיח כאן ויסבור שהמידע מועיל לערך, שיתכבד ויעלה אותו לערך בעצמו. בן נחום - שיחה 10:45, 13 בספטמבר 2019 (IDT)

להישאר-על-הפסים

מאמר זה קושר לערך עמר בר-לב, נראה הגיוני, משום שעמר בר-לב הוא המחבר. אבל עיון ב"מאמר" מראה שזהו איננו מאמר, ואפילו לא מאמר דעה. זוהי תגובה - בתגובה ל"מסילות אל המשילות" מאת איילת שקד. אפשר בקלות למצוא עשרות מאמרים של עמר בר לב אבל לא הייתי פוסל את המאמר הזה. --‏Yoavd‏ • שיחה 22:53, 30 באפריל 2020 (IDT)

להנהיג-את-כלכלת-היהודים

מאמר זה קושר לערכים מייקל אייזנברג וכלכלת ישראל.

המאמר נכתב על ידי מייקל אייזנברג , ובדומה להערתי הקודמת, אין לי שום בעיה שיקושר לערך על הכותב, כדוגמה לכתיבתו.

לגבי הערך של כלכלת ישראל - אין ספק שמייקל אייזנברג עשה הון רב בפעילותו העסקית, אך אין לו שום רקע אקדמי בנושאי כלכלת ישראל. כפי שנכתב בערך אודותיו "מייקל התחנך בבתי ספר יהודיים אורתודוקסים ולאחר סיום לימודי התיכון בניו יורק, הגיע ללמוד בישיבת הר עציון שבאלון שבות. לאחר כשנתיים חזר לארצות הברית והמשיך את לימודיו לתואר ראשון במדעי המדינה בישיבה יוניברסיטי. "

ללא קשר לאמור מעלה, זה מאמר מעניין שכתוב היטב. במחציתו הראשונה מועלים נושאים מענינים, שאף אחד מהם לא קשור כלל בישראל. במחציתו השניה יש מעין הערות שוליים, ועצות שרלבנטיות לישראל. זה בבירור לא מאמר כלכלי, ומעניין מה הסיבה שקושר לערך על כלכלת ישראל.

את הקישור לערך כלכלת ישראל אני מבקש למחוק. --‏Yoavd‏ • שיחה 23:01, 30 באפריל 2020 (IDT)

להציל-את-הלאומיות-מהלאומנים

מחבר המאמר הוא הרב מאיר י' סולוביצ'יק הוא רבה של קהילת שארית ישראל בניו-יורק ומנהל מרכז שטראוס לתורה ולמחשבת המערב בישיבה יוניברסיטי. המאמר ראה אור באנגלית בכתב העת קומנטרי בספטמבר 2018, והוא מתפרסם כאן באדיבותו. התענינתי ברקע של כבוד הרב ומצאתי באתר קהילת שארית ישראל את התאור הבא: After graduating from Yeshiva College, Rabbi Soloveichik obtained his Rabbinic ordination from the Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary of Yeshiva University. He holds a Ph.D. from Princeton in Religion and currently serves as the Director of the Zahava and Moshael Straus Center for Torah and Western Thought at Yeshiva University.

כלומר - מאמר בנושא דת, נושא בו לא רק עשה דוקטורט אלא הוסמך לרבנות לאחר מסלול ממושך של לימודים , הייתי מקבל בשמחה.

הרב משמש במאמר זה, כמבקר ספרותי של ספרו של חזוני - The Virtue of Nationalism. יש דיון פוליטי, פילוסופי וכפי שהוא מצטט - "רבים היללו את חיבורו האחרון כניסוח ראוי-לשמו של המגמה הלאומית הסוחפת עתה את ארה"ב ועוד מדינות רבות. בה בעת, עלינו לשאול אם גרסת הלאומיות שחזוני מקדם משקפת את עושר ההבנה של לינקולן לא רק על אמריקה, אלא גם על ישראל הקדומה."

בהמשך לבקשתך מי ראוי לכתוב ביקורת ספרים אתן דוגמה לגבי ספר זה: בעיתון מכובד שנקרא nytimes כתב על ספר זה ביקורת Justin Vogt. הנה הרקע המקצועי שלו:

Prior to joining Foreign Affairs in 2011, Justin Vogt was the managing editor of World Policy Journal. Earlier, he worked on the editorial staff of The New Yorker and as an associate producer on documentary films for Frontline. His writing has been published by The New Yorker, The New York Times, Slate, and other outlets. He holds a master's degree in international affairs from Columbia University and a bachelor's degree in comparative literature from Brown University.

לטעמי די להזכיר את הספר ברשימת הפרסומים של יורם חזוני - אין צורך בביקורת הספרים שכתב מאיר י' סולוביצ'יק. אם אתה מעונין להוסיף ביקורת מקצועית, אנא צרף את הקישור הבא: [7] - הספר השלישי בין הספרים המופיעים בביקורת הוא ספרו של חזוני. משום שהביקורת המקצועית די לא מחמיאה , ייתכן שתשקול שלא לצרף את הקישור, אבל אין ספק שההבנה הפוליטית של מחבר הביקורת, והרקע המקצועי שלו, עולה על זו של כבוד הרב. --‏Yoavd‏ • שיחה 23:53, 30 באפריל 2020 (IDT)

להשיב-את-הצדק-למלחמה

מאמר זה קושר ל-15 ערכים שונים.

כותב המאמר רפאל בן-לוי הוא דוקטורנט במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. הוא חוקר את הממשק בין ערכים ותפיסות עולם לבין חשיבה ביטחונית-אסטרטגית, ובעל הבלוג 'חירות תחת האל'.