עין הנצי"ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עין הנצי"ב
אין תמונה חופשית
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק המעיינות
גובה ממוצע ‎-143‏ מטר
תאריך ייסוד 1946
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים יהדות גרמניה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 605 תושבים
מיקום עין הנצי"ב
עין הנצי"ב
עין הנצי"ב
http://www.hanatziv.org.il
העלייה לקרקע של עין הנצי"ב, 1946
רפליקת (העתק) פסיפס כתובת רחוב, ברחבת בית הכנסת בקיבוץ

עין הנצי"ב הוא קיבוץ דתי, אחד ממשקי "הקיבוץ הדתי" בעמק בית שאן.

הקיבוץ נוסד בשנת 1946 על ידי עולים מגרמניה, צעירים ניצולי שואה, ובהמשך על ידי גרעיני בני עקיבא שונים.

היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות). שייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ קרוי, על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין), ציוני דתי שהטיף לעליה ולהתיישבות בארץ ישראל וכן על-שם שלושת המעיינות הנובעים בתוך שטח הקיבוץ: עין-נפתלי (בשמו הערבי: נָאסרַה), "עין צבי" (סַאבְּחָה), ו"עין יהודה" (אוּם עַמּוּד) - הוא המעיין המוכר למבקרים ומטיילים.

היסטוריית הקבוצה לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודה מנתה בתחילת דרכה חברים מעטים. קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים" - שישבה שמונה שנים בחולות נחלת יהודה שליד ראשון לציון, ושם נולדו גם ילדי הקיבוץ הראשונים. קבוצה זו שכבר גיבשה לעצמה אורח חיים של "תורה עם דרך-ארץ" וטיפחה את דמות "החלוץ תלמיד חכם" הטביע את חותמה על דמותה של הקבוצה החדשה והשפעתה ניכרת עד היום. עם השנים, התרחבה הקבוצה והפכה מגוף אחיד ומגובש לקבוצה רב-גונית ותוססת.

סמוך לקום המדינה הצטרפו חברי עליית הנוער מצרפת, הולנד, בלגיה, וצ'כיה, שבאו מהתופת, מאימת השואה, אך הביאו עימם רוח חדשה ותרבות עשירה.

היסטוריית הקבוצה לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות החמישים הגיע גרעין "גאולים", ובתחילת שנות השישים הגיע אף גרעין "יבנה" שהם חניכי תנועת בני עקיבא שבחרו להגשים את דרך תורה ועבודה. אחריהם עברו בקבוצה גרעינים רבים שכל אחד מהם השאיר נציג או שניים בקיבוץ אך ראויים לציון גרעיני "הראל", "שחם" ו"שחף" שרבים מהם השתקעו בקיבוץ.

ענפי המשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות הקיום של עין הנצי"ב הם מפעל "פלציב" למוצרי פלסטיק וענפי חקלאות שונים הכוללים את מטעי הדקלים, הרפת, המידגה, גידולי השדה, מכון תערובת גדול, לולים שהתרחבו לאחרונה עד מאוד ומטעי זיתים חדשים. הקיבוץ מכיל אף מפעל לגרפיקה ולעבודות יד קטנות, מטבח קייטרינג הנותן שירות חיצוני ו"מפעל תמר" המייצר פרוכות, מעילים לספרי-תורה וחופות. בקיבוץ ממוקמת גם "מדרשת הבנות" של הקיבוץ הדתי, שהיא השלוחה הנשית של ישיבת הקיבוץ הדתי (ישיבת השילוב) אשר הוקמה בשנת 1986.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין הנצי"ב מצטיינת ברגישותה להבנת החבר וצרכיו ושמה דגש על הצד החברתי-אנושי - הדגשה על ה"יחד", של השותפות, באה לידי ביטוי ביום-יום ובימים של חג, ואף בימים של שכול. עין הנצי"ב שכלה מבניה וכמה מחבריה כבר הלכו לעולמם.

בשדה החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"מערכת" פועלת במתכונת מלאה - מבית תינוקות ועד לחברת התיכון. בית הספר המשותף בשדה אליהו ממשיך לקלוט יותר ויותר ילדים וממשיך לשמור על איזון המשלב לימוד תורני, טכנולוגי ועיוני כללי. בשובם הביתה הילדים ממשיכים בפעילויות מגוונות הכוללות חוגי העשרה נרחבים, פעילות חברתית ושיעורים. גם סניף בני עקיבא פעיל בקיבוץ כל השנה.

בקיבוץ נמצאת גם מדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב. זו אחת המדרשות הראשונות לנשים, המשלבות שירות בצה"ל או בשירות לאומי, עם לימוד תורה, במסלול דו-שנתי. ככזאת מושכת המדרשה בנות רבות ממגזרי הציונות הדתית בארץ. ניתן לראות את מדרשת הבנות כמקבילה נשית של ישיבת הקיבוץ הדתי לבנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]