יהודה בן תימא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טור, אורח חיים סימן א'

יהודה בן תימא היה תנא שלא נודע זמנו. הגאוגרף יהודה זיו סבור שבן תימא הוא בן העיר תימא הנמצאת בחצי האי ערב. יש שרצו להוכיח שחי לאחר החורבן,[1] ויש הממקמים את זמנו למאה ה-2 לספירה.[2] לתקופת מרד בר כוכבא.[3]

שמו מוזכר פעם אחת במשנה[4] וכמה פעמים בברייתות.[5] בכמה מקומות הוא נזכר כ"רבי יהודה בן תימא",[6] ובאחרים ללא התואר "רבי".[4] בכמה מקומות בתלמוד נזכר התנא "בן תימא"[7] וייתכן שהוא רבי יהודה בן תימא לפני שסמכו אותו.[8]

בתלמוד מתוארים רבי יהודה בן תימא וחבריו כ"בעלי משנה". על פי התלמוד בזמנם היו שש מאות או שבע מאות סדרי משנה.[9] הרשב"ץ מביא דעה שמדובר ביהודה בן דמא שהיה אחד מעשרת הרוגי מלכות ומוסיף שמדובר בבן אחותו של רבי ישמעאל.[10]

אמרתו המפורסמת ממסכת אבות: "הווי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" פותחת את דברי הטור והשולחן ערוך.[11]

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דעה רווחת מראשית המאה ה-13 קברו שכן סמוך למושב עלמה. האזכור הראשון לכאורה נמצא בספר "מסע דפלסטינא" מאת שמואל בר שמשון (1210). משה טננבוים (1924) בספרו "מסעות משה" טוען כי כי גם תלמידיו נקברו בסביבתו. תיאור תמוה הוא של חיים בן עטר המציין את קברו של יהודה בן תימא בעלמה אך ב"ד' אמותיו" של אלעזר בן ערך.

בשנים האחרונות קברו סומן באזור מושב דלתון. אך בשנת 2007, עקב מחקר מקיף התגלה המקום המדויק אותו תיארו עולי הרגל:

כל המסעות מציינים את יהודה בן תימא לצפון עלמה, בגל אבנים, ולידו מערות רבות לתלמידיו, והוא באמצע עליית ההר, בסמוך לתלמידיו. תיאורים אלו מדוייקים להפליא למקום שצויין על ידינו (הציון כיום ליד דלתון מוטעה שכן הוא לדרום עלמה, וגם אינו קשור לעלמה אלא לדלתון).

מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, כרך ב', עמוד 344

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 הוציא הרב שמואל שפירו את השיר "יהודה בן תימא" כחלק מאלבום הבכורה שלו "שאו מרום".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על סמך אמרה המיוחסת לו בסוף מסכת אבות בה נאמר ”יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו [...]” (משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ'). הרב אהרן הימן, "יהודה בן תימא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 573-574, באתר היברובוקס. אך יש שדחו ראיה זו ולדבריהם משפט זה הוא תוספת מאוחרת ואינו מגוף דבריו של רבי יהודה בן תימא (מרדכי מרגליות [עורך], אנציקלופדיה לחכמי התלמוד).
  2. ^ "ר' יהודה בן תימא", האנציקלופדיה העברית (כרך יט, עמ' 179), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ח.
  3. ^ יש הרואים בדבריו בתוספתא עירובין (ג, [ב], ו) הד לימי מרד בר כוכבא
  4. ^ 1 2 משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"א, עמוד א'.
    תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ז, עמוד א'.
    תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ד', עמוד ב'.
    תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ט, עמוד ב'.
    תלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, פרק ז'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד א'.
    תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ד, עמוד א'.
    תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ד', עמוד ב'.
    תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ט, עמוד ב'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע', עמוד א'
    תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ג, עמוד א'
  8. ^ א.היימן, תולדות תנאים ואמוראים.
    ראו גם: תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ג', עמוד א'
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד א'
  10. ^ רבי שמעון בן צמח דוראן, מגן אבות, ה, כ.
    ראו גם: תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ז, עמוד ב'
  11. ^ טור ושולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן א', ובביאור הגר"א שם