רשב"ץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב שמעון בן צמח דוראן (הרשב"ץ 1361 - 1444). רב באלג'יר. מחבר ספר תשב"ץ.

גדל בפלמה דה מיורקה, שם למד תורה ורכש גם ידיעות במדע, עיקר השכלתו הייתה ברפואה שבה התמקצע. לדבריו "החוכמה ההיא תחיה בעליה" בספרד, אולם לימים באלג'יר לא יכול היה להתפרנס מהעיסוק בה.

בבגרותו הגיע לארגוניה. בגזירות קנ"א איבד את כספו וברח חזרה לאלג'יר. שם פגש ברבי יצחק בן ששת (הריב"ש) שכיבדו. החיבה התחלפה במחלוקת, שעליה הביע הרשב"ץ חרטה לאחר זמן. בסופו של דבר משנפטר הריב"ש החליפו הרשב"ץ. הרשב"ץ ביקש שלא להיות מאושר על ידי המלך וחלק על התנהגותו של קודמו שקיבל אישור כזה, לדעתו היה בכך פסול.

זיקתו לפילוסופיה ולמדעים לא מנעה ממנו לתת אמון באסטרולוגיה. כפילוסוף היה מתון לעומת השכלתנות המיימונית מרחיקת הלכת. ציטט את דברי המקובלים, ואת ספר הזוהר ייחס לרבי שמעון בר יוחאי.

עיקר מפעלו הוא בתשובותיו ההלכתיות. על עצמו העיד שמעולם לא חזר בו מפסיקה שנתן. הוא סבר שיש בכוחו לחלוק על קודמיו בסברותיהם, ופסיקתו הורתה דרך ליהודי צפון אפריקה דורות רבים.

הוא כנראה הראשון, בניגוד לרמב"ם, אשר נימק היתר לאיסור הנאה מדברי תורה. היתר אשר שינה מהותית מבנה הקהילה בעם ישראל. ייתכן שדווקא בכך הייתה שפעתו המרבית. ככל הנראה הרשב"ץ הוא גם המקור של פרשנות הרווחת היום למושג ירידת הדורות אשר הוצרך לה לצורך ההיתר.

גם הוציא תחת ידו פירושים לתלמוד וספר על מניין המצוות בעקבות הרמב"ם והרמב"ן. ספרו על הפילוסופיה הדתית, מגן אבות, מכיל גם דברי מדע. התפלמס עם הרלב"ג ועם רבי חסדאי קרשקש. כן חיבר פיוטים

בספרו "קשת ומגן" התעמת עם הנצרות וטען, בדומה להשקפת הרבה חוקרים מודרניים, שישו הקפיד במצוות. גם נגד האיסלאם יצא - ציין שהקוראן רחוק מלהיות ספר כליל שלמות, כפי שרואים אותו המוסלמים וגינה את אופיו הגשמי של גן העדן באיסלאם.

תקופת חייו של רשב"ץ על ציר הזמן

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ספר התשב"ץ, באתר HebrewBooks.org
• מאמר על חכמת הקבלה אצל הרשב"ץ של הרב זכריה זרמתי באתר תורת אמ"ת