יחיא סנוואר
 | |||||
| יחיא סנוואר, 2011 | |||||
| לידה |
29 באוקטובר 1962 (בן 61) ח'אן יונס, רצועת עזה המצרית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | הרשות הפלסטינית | ||||
| השכלה |
האוניברסיטה האסלאמית בעזה  | ||||
| מפלגה |
 חמאס | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
יַחְיא אבראהים חסן סִנְוָאר (בערבית: يحيى إبراهيم حسن السنوار, תעתיק מדויק: יחיא אבראהים חסן אלסנואר; נולד ב-29 באוקטובר 1962), המכונה אבו אבראהים, הוא מנהיג ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה מפברואר 2017, וראש הלשכה המדינית של חמאס החל מאוגוסט 2024. ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם. הוביל את מתקפת הפתע על ישראל במהלכה התבצעו בהוראתו פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה כדוגמת אונס, טבח, ביזה וחטיפת אזרחים, ובהם נשים וילדים.[1][2][3] כמו כן, הוביל את לחימת חמאס במלחמת חרבות ברזל.
ביוגרפיה
סנוואר נולד ב-29 באוקטובר 1962, וגדל במחנה הפליטים ח'אן יונס. מקור משפחתו מאל-מג'דל. לאחר סיום בית הספר לבנים בח'אן יונס, למד באוניברסיטה האסלאמית בעזה, וקיבל תואר ראשון בלימודים ערביים.[4] דווח כי היה חבר ילדות של מוחמד דף.[5]
פעילות חמאס מוקדמת
סנוואר נעצר לראשונה ב-1982, בזמן לימודיו, בשל פעילותו הסטודנטיאלית האסלאמית, למשך מספר חודשים.[6] בתחילה הוא הושם במעצר מנהלי למשך 4 חודשים, ושבוע לאחר שחרורו הוא נעצר שוב למשך 6 חודשים.[6] בהיותו בכלא התיידד עם מספר פעילים פלסטינים אחרים והחליט להקדיש את עצמו ל"סוגיה הפלסטינית".
אחרי סדרת פגישות עם אחמד יאסין בשנים 1984–1985, הקים יחיא סנואר ביחד עם רווחי מושתהא מנגנון לאיתור של משתפי פעולה עם ישראל (המג'ד), שחולק לתאים בתוך רצועת עזה.[7] ב-1985, סנוואר נעצר שוב ונשפט לתקופת מאסר של 8 חודשים[6].
סנוואר היה מעורב בהקמת חמאס בדצמבר 1987,[5] ובאופן ספציפי היה ממקימי מנגנון הביטחון הפנימי של חמאס (המג'ד), לאיתור ורצח של משתפי פעולה עם ישראל.
מאסר בישראל
ב-20 בינואר 1988 נעצר סנוואר בן ה־26 על ידי כוחות הביטחון הישראליים.[8][6] ב-1989 הורשע ברצח ארבעה פלסטינים שחשד בהם כי שיתפו פעולה עם ישראל, ונידון לחמישה מאסרי עולם (426 שנים). בהמשך אף הוארכה תקופת המאסר ב־25 שנים נוספות, לאחר שתכנן בין כותלי הכלא חטיפת חיילים לצורכי מיקוח.[9]
במהלך שהותו בכלא למד עברית שוטפת ואף התראיין בעברית בטלוויזיה הישראלית. בשנת 2008, בעת שהייתו בכלא בישראל, עבר ניתוח להסרת גידול סרטני במוחו.[10]
בכלא היה ידוע כאסיר בעל עוצמה והשפעה על שאר האסירים, המסוגל להתייחס באלימות קשה למתנגדים וליריבים בתוך חמאס, ובשל כך קיבל את הכינוי "הקצב מח'אן יונס". עם זאת, היה ידוע גם כמי שמסוגל לרקום קשרים טובים עם אנשי הביטחון הישראלי. סינוואר היה מקורב לאחמד ג'עברי.
סנוואר הועבר בין לפחות ארבעה בתי כלא, בניהם בית הסוהר שקמה, בית המעצר הדרים, כלא נפחא, וכלא רמלה. הוא ניסה לברוח מהכלא פעמיים, בפעם הראשונה בבית הסוהר שקמה (שם חפר חור דרך הקיר של תאו), ובפעם השנייה בכלא רמלה (שם חתך סורגים בחלונו). שני ניסיונות אלה נכשלו.[6]
בשנת 2011 שוחרר במסגרת עסקת שליט[11] ונחשב לבכיר המשוחררים בהסכם. קרבתו לאחיו מוחמד סנוואר, שהיה מעורב בכליאת שליט, הקנתה לו מעמד בארגון העסקה. עסקת שליט העלתה את קרנו בקרב אנשי הארגון.
לאחר השחרור
בנובמבר 2012, בזמן מבצע עמוד ענן, סנואר נפגש בטהראן עם מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני.
בשנת 2015 הוכרז סנוואר כמחבל שהוכרז באופן מיוחד על ידי ממשלת ארצות הברית, לצד מוחמד דף ורוחי מושתהא.[12]
שליט חמאס בעזה
בפברואר 2017 נבחר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה[13] והחליף את אסמאעיל הנייה. בין השניים נוצר נתק שהשפיע לרעה על הארגון.[14] במרץ 2018 הוביל את העימותים בגבול עם ישראל ואף השתתף בהם בעצמו.[15][16] עליית השפעתו סימנה את חזרת מוקד תנועת חמאס לעזה, שבה צמחה, על חשבון חמאס חו"ל בהנהגת ח'אלד משעל, אסמאעיל הנייה ומוסא אבו מרזוק. באוקטבר 2018 התראיין לעיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי והראיון עימו פורסם ב"ידיעות אחרונות". בראיון אמר כי "מלחמה חדשה היא לא האינטרס של אף אחד. בוודאי לא האינטרס שלנו. למי יש רצון להתעמת עם ארבע רוגטקות מול מעצמה גרעינית?" ולאחר מכן אמר כי "אני לא אומר שלא אלחם יותר. אני אומר שאני לא רוצה עוד מלחמות. אני רוצה את סוף המצור".[8]
בבחירות הפנימיות לראשות ממשל חמאס בעזה, שהתקיימו ב-9 במרץ 2021, סינוואר נבחר שוב לקדנציה נוספת של ארבע שנים. בתחילה ניצח אותו ניזאר עוודאללה בסיבוב הראשון בפער של 7 קולות.[17] בכיר אנונימי לשעבר בפת"ח טען כי מרואן עיסא, מספר 2 בזרוע הצבאית של חמאס, איים עם אנשיו על חברי ועדת השורא ודרש שיתמכו במועמדותו של סנוואר.[18] בסופו של דבר ניצח סנוואר בסבב רביעי את עוודאללה.[19] לטענת בכיר פת"ח, בכירים הנחשבים למתונים בהנהגת חמאס, הבינו כי פניו של סנוואר לעימות חזיתי גדול עם ישראל, ומילטו את עצמם ואת משפחותיהם מרצועת עזה לאחר ניצחונו בשנת 2021, בהם איסמעיל הנייה וח'ליל אל-חיה. אחרים ברחו מספר ימים לפני מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, כולל ראזי חמד ובנו הבכור של הנייה.[18] לטענתו הם לא ידעו את המועד המדויק, אך ידעו על עצם קיומה.
במלחמת חרבות ברזל
ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס בהנהגת סנוואר במתקפת הפתע על ישראל, בה נרצחו ונהרגו כ-1,145[20] ישראלים וזרים, ונחטפו למעלה מ־250 ישראלים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל, שגרמה לעשרות אלפי הרוגים, לחורבן נרחב ברצועת עזה ולהפיכת יותר ממיליון מתושבי צפון הרצועה לפליטים. ביתו של סנוואר הופצץ בתחילת המלחמה.[21] בינואר 2024 הכניס האיחוד האירופי את שמו של סנוואר לרשימת פעילי הטרור שלו, ובכך השית עליו סנקציות כלכליות.[22] עוד קודם לכן, צרפת, בריטניה ויפן הטילו עליו סנקציות בעצמן, והקפיאו משאבים וכסף שהחזיק תחת ריבונותן.[22]
ב-20 במאי 2024 התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ביקש להוציא צו מעצר לסינוואר, במסגרת חקירת בית הדין הפלילי על מספר סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת חרבות ברזל. בקשה לצווי מעצר בחשדות דומים הוגשה גם נגד איסמאעיל הנייה ומוחמד דף, במקביל הוגשה בקשה לצווי מעצר בגין חשד לפשעים נגד האנושות גם עבור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.[23]
ב-6 באוגוסט 2024, בעקבות ההתנקשות באסמאעיל הנייה, מונה סנוואר לראש הלשכה המדינית של חמאס.[24][25] לכל אורך המלחמה, ישראל השקיעה מאמצים מיוחדים כדי ללכוד את סנוואר, שנמלט במערכת המנהרות התת-קרקעיות ברחבי הרצועה ומספר פעמים חמק מידי צה"ל בטווח קצר.[26]
דעותיו
אמונה משיחית
בכתבה של שלומי אלדר משנת 2024, מספר פלסטינים עשירים שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל תיארו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת סנוואר והביאו אותם להאמין כי בסיוע התערבותו של אללה הם יצליחו לכבוש את כל ישראל.[18] לפי סופיאן אבו זיידה ובכירי פת"ח נוספים, כשנתיים לפני המלחמה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של אחרית הימים ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ועד אל אח'יר) כחלק מיום הדין באסלאם, שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סינוואר ואנשיו פירשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה", ופירוש זה חלחל לכל המסרים שלהם - בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה, כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם.[18]
מסרים אלה היו גלויים, אולם נחשבו כדברי טירוף, או מסר שנועד לטובת יחסי ציבור, כדי להסיט את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה.[18] אות נוסף להקצנה זו היה כנס שהתקיים בשנת 2021 שבו דנו אנשי חמאס בפרטי פרטים בניהול ישראל לאחר כיבושה, כולל הקצאת אנשים לצורך ניהול קנטונים שונים, רשימת מלאי לנכסים בישראל, ותוכניות למניעת בריחת מוחות יהודיים מישראל לאחר כיבושה.[18] בנאום כתוב ששלח סנוואר לוועידה, הוא רמז כי כיבושה המלא של ישראל קרוב, וכי "שחרור מלא של פלסטין מהים עד הנהר" הוא לב החזון האסטרטגי של חמאס.[18]
היחס לישראל ולסכסוך
ב-30 במאי 2019 הכריז סנוואר: "הקונפליקט הזה יסתיים רק עם הסרת הכיבוש מכל אדמותינו הכבושות, ולא לפני שנחזור לירושלים ונתפלל בשטחים המשוחררים והמטוהרים של מסגד אל-אקצא".[27]
ב-2022, ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, חשף כי במהלך אחד הניסיונות להביא להרגעה והסדרה בין ישראל לעזה ב-2018, התכתבו נתניהו וסנוואר דרך העברת פתקים מאחד לשני באמצעות שליחים.[28]
ניסיונות חיסול
במהלך מלחמת חרבות ברזל, דווח כי במהלך השנים הוצעו תוכניות מעשיות להריגת סנוואר, אך הן לא אושרו או פגשו בהתנגדות, לעיתים בדרג המדיני, ולעיתים בדרג המבצעי.[29][30][31]
במהלך מבצע שומר החומות דרש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להרוג את מוחמד דף, או בעדיפות שנייה את סנוואר, אך צה"ל והשב"כ לא הצליחו בכך.[32] לאחר המבצע טען ראש השב"כ נדב ארגמן שסנוואר הופך לאתגר אסטרטגי עבור ישראל ודרש להורגו. דרישתו זאת לא נענתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.[33] יוני בן מנחם טען שההימנעות מלהרוג את סנוואר נבעה מכך שישראל כבולה מבחינה מדינית, ולא רצתה להיות מואשמת בפתיחת סבב לחימה נוסף ברצועת עזה.[34] באוגוסט 2021, לאחר שנורתה רקטה מעזה לעבר ישראל, דרש ראש הממשלה נפתלי בנט להרוג את סנוואר. הוקם חפ"ק ייעודי של צה"ל והשב"כ לביצוע המשימה, אך למרות לחץ ראש הממשלה המשימה לא יצאה לפועל. במאי 2022 בנט העלה שוב את האפשרות אך בצה"ל התנגדו.[32] חמאס התייחס לפרסום על כוונה זו והכריז כי איום בפעולה כזו יביא ל"רעידת אדמה".[35]
בספטמבר 2024 הוגדר סנוואר על ידי מערכת הביטחון כ"מנותק קשר" והחלה להיבדק האפשרות שנהרג בתקיפה אווירית של צה"ל.[36][37] מספר שבועות קודם לכן הופצצה מערכת מנהרות שהיה חשד שסנוואר נמצא בה.[38]
ב-7 באוקטובר 2024 דווח על כך שהתחדש הקשר בין סנוואר למתווכות (קטר ומצרים) והוא חי.[39][40]
חיים פרטיים
בנובמבר 2011 נישא סנוואר לסמר אבו זמר, הצעירה ממנו ב-18 שנה, ויש להם ילד. על פי מקורות אחרים, סנוואר נשוי לשתי נשים, ויש לו תשעה ילדים.[41]
קישורים חיצוניים
חדשות 2, מנהיג חמאס החדש בעזה ב-2006: "יודעים שאין ביכולתנו לפרק את ישראל", באתר מאקו, 14 בפברואר 2017- רפי רשף, הריאיון הנדיר של סינוואר ב-2006: "נמרר לישראלים את החיים בדיאלוג על הפסקת האש", באתר מאקו, 23 במאי 2021
- אסף גבור, מקור ראשון, בעל הבית החדש: לאן מועדות פניו של יחיא סנוואר?, באתר nrg, 18 בפברואר 2017
פרנצ'סקה בורי - עזה, "הפסקת אש מבחינתי היא שקט מוחלט. וסיום המצור", באתר "ידיעות אחרונות", 5 באוקטובר 2018
אמיר בר שלום, "עיניים של רוצח": פחדן, פיקח ושונא ישראל - לאן מנווט יחיא סינוואר?, ערוץ תאגיד השידור הישראלי, באתר יוטיוב, 25 במאי 2018- זמן אמת עונה 7, בחזרה לקצב מחאן יונס - יחיא סינוואר, בערוץ היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (שודר לראשונה בשנת 2019)
- חיים לוינסון, "חנקתי אותו. הוא הבין שמגיע לו למות": העדויות של יחיא סינוואר כשנחקר בישראל, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2023
- נטע סרוסי, המסמכים שחושפים: כך קיבל רב המרצחים יחיא סינוואר חנינה מממשלת ישראל, באתר גלובס, 7 ביוני 2024
הערות שוליים
- ^ שלומי אלדר, בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים
- ^ חלבי, עינב (2023-10-07). "מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף". Ynet. נבדק ב-2024-10-07.
- ^ הילו גלזר, עדות אחר עדות, מתברר ההיקף המבעית של מעשי האונס ב-7 באוקטובר, באתר הארץ
- ^ "Yehya Ibrahim Sinwar". Ezzedeen AL-Qassam Brigades. ארכיון מ-2 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Bolliger, Monika; Heyer, Julia Amalia; Koelbl, Susanne; Reuter, Christoph; Schaap, Fritz; Schröder, Thore; Zand, Bernhard (2023-12-21). "A Gaza Conundrum: The Story Behind the Rise of Hamas". Der Spiegel (באנגלית). ISSN 2195-1349. נבדק ב-2024-06-29.
- ^ 1 2 3 4 5 يحيى السنوار.. أسير محرر يقود حماس في قطاع غزة, الجزيرة نت (בערבית)
- ^ Yehya Ibrahim Sinwar, Ezzedeen Al-Qassam Brigades, 2016-09-02
- ^ 1 2 "הפסקת אש מבחינתי היא שקט מוחלט. וסיום המצור", באתר "ידיעות אחרונות", 4 באוקטובר 2018
- ^ "הפסקת אש מבחינתי היא שקט מוחלט. וסיום המצור", באתר "ידיעות אחרונות", 4 באוקטובר 2018
- ^ ישראל ריפאה את סנוואר מגידול בראש, קונטאר היה השליח שלו", באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2017
- ^ אבי יששכרוף, האויב מספר אחת: המנהיג החדש של חמאס בעזה, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2015
- ^ "Terrorist Designations of Yahya Sinwar, Rawhi Mushtaha, and Muhammed Deif". United States Department of State. 8 בספטמבר 2015. ארכיון מ-14 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ יאסר עוקבי, איסמעיל הנייה הודח מהנהגת חמאס, יחיא סנואר נבחר במקומו, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ דניאל סיריוטי, קרע חסר תקדים בחמאס: ארגון הטרור מפוצל בין סינוואר להנייה, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2018
- ^ מרגיש בטוח? סינוואר הגיע לגדר, באתר מאקו, 30 במרץ 2019
- ^ עזה: סינוואר הגיע להפגנות בגבול, באתר ישראל היום, 23 באוגוסט 2019
- ^ נורית יוחנן, דיווחים פלסטיניים: דרמה בהנהגת חמאס - יחיא סינוואר הודח מראשות התנועה בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 במרץ 2021
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 שלומי אלדר, בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים, באתר הארץ, 4 באפריל 2024
- ^ ירון שניידר, יחיא סנואר ניצח בבחירות - וימשיך לכהן כמנהיג חמאס ברצועת עזה, באתר מאקו, 10 במרץ 2021
- ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
- ^ Middle East Eye (2023-10-07), Israeli rockets target house of Hamas leader Yahya Sinwar in Gaza, נבדק ב-2024-06-29
- ^ 1 2 האיחוד האירופי הודיע: הטלנו סנקציות על יחיא סינוואר, באתר ישראל היום, 16 בינואר 2024
- ^ חן מענית, התובע הראשי בבית הדין הפלילי בהאג הגיש בקשה להוצאת צווי מעצר לנתניהו, לגלנט ולסינוואר, באתר הארץ, 20 במאי 2024
- ^ ספיר ליפקין אוהד חמו, חמאס: סינוואר מונה למנהיג הארגון במקום איסמאעיל הנייה, באתר מאקו, 6 באוגוסט 2024
- ^ עינב חלבי, חמאס הודיע על בחירת סינוואר למנהיג הארגון במקום הנייה: "מסר חזק לישראל", באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
- ^ המכשור המתוחכם מארה"ב, צוותי המשימה וההאזנות למנהרות: כך נראה המצוד אחר סינוואר, באתר ynet, 25 באוגוסט 2024
- ^ MEMRI TV Videos (2019-06-03), Hamas Leader Yahya Sinwar: If Not for Iran's Support, We Would Not Have Our Missile Capabilities, נבדק ב-2024-06-29
- ^ ynet, "סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה, באתר ynet, 14 באפריל 2022
- ^ בן כספית, החיסול שלא היה: 6 פעמים הוצע לנתניהו להרוג את סינוואר, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2023
- ^ אריה ריבקינד, הסיפור הבלתי נתפס שסיפר חיים רמון על הרמטכ”ל אביב כוכבי ובנט, באתר חרדים10, 10 במאי 2024
- ^ שיחה של ינון מגל ויוסי יהושוע, באתר מעריב אונליין, 25 בפברואר 2024
- ^ 1 2 יוסי יהושוע, צה"ל לא ממליץ לדרג המדיני לחסל כעת את סינוואר, באתר ynet, 8 במאי 2022
- ^ יואב לימור, ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
- ^
מנהיג חמאס יחיא סינוואר סידר לעצמו חסינות מפני חיסול ישראלי, סרטון בערוץ "יוני בן מנחם", באתר יוטיוב (אורך: 02:33), 3 ביוני 2021
- ^ כתבי ynet, חמאס: "חיסול סינוואר יוביל לרעידת אדמה", באתר ynet, 7 במאי 2022
- ^ בן כספית, יחיא סינוואר חוסל בתקיפת צה"ל ברצועת עזה? | בן כספית, באתר מעריב אונליין, 22 בספטמבר 2024
- ^ אלישע בן קימון, סינוואר שוב "מנותק קשר", בישראל בודקים אם נפגע או נהרג בתקיפת צה"ל, באתר ynet, 22 בספטמבר 2024
- ^ רונן ברגמן, יואב זיתון, סימן השאלה על פרצופו של סינוואר בתמונת הרמטכ"ל - וההפצצה שמאז נותק הקשר עימו, באתר ynet, 29 בספטמבר 2024
- ^ דיווח: אחרי שבועות של נתק הקשר עם סינוואר חודש, באתר סרוגים (בעברית)
- ^ N12 - לאחר שעלה החשד שחוסל: סינוואר חידש את הקשר עם המתווכות, באתר N12, 2024-10-07
- ^ Yoni Ben Menachem, Egypt Likely to Deny Asylum to Yahya Sinwar and Hamas Military Leadership, Jerusalem Center for Public Affairs, 2024-02-18 (באנגלית אמריקאית)
| חמאס
| ||
|---|---|---|
| מחלקות | הלשכה המדינית של החמאס • גדודי עז א-דין אל-קסאם | |
| היסטוריה | אמנת חמאס • תמיכת איראן בחמאס • תמיכת טורקיה בחמאס | |
| קרבות ומלחמות | האינתיפאדה הראשונה • האינתיפאדה השנייה • עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע חגורה שחורה • מתקפת הפתע על ישראל • מלחמת חרבות ברזל | |
| פיגועים | רצח אבי סספורטס ואילן סעדון • חטיפת נסים טולדנו ורציחתו • הפיגוע בקו 5 • הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים • הפיגוע בדיזנגוף סנטר • הפיגוע בדולפינריום • הפיגוע במסעדת סבארו • הפיגוע במלון פארק • הפיגוע במסעדת מצה • רצח שלושת הנערים | |
| מנהיגים | אחמד יאסין • יחיא עיאש • אחמד ג'עברי • עבד אל-עזיז א-רנתיסי • ח'אלד משעל • יחיא סנוואר • אסמאעיל הנייה | |
| תקשורת, תעמולה וחינוך | ערוץ אל-אקצא • האוניברסיטה האסלאמית בעזה • תקוף, תעשה פיגועים • חלוצי המחר • מערך ההסברה של החמאס • סוכנות הידיעות שהאב • מרכז המידע הפלסטיני | |
| בקרת זהויות |
|
|---|