תוכנית השלום של הנשיא טראמפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת המדינה על פי התוכנית המוצעת
"שלום לשגשוג" – תוכנית השלום של טראמפ (באנגלית). לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

תוכנית השלום של טראמפ, הידועה גם כ"עסקת המאה" (באנגלית: "Deal of the Century", שמה הרשמי: שלום לשגשוג, ובאנגלית: Peace to Prosperity) היא תוכנית הכוללת הצעה להסכם שלום לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שגובשה על ידי ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

פרטי התוכנית פורסמו בבית הלבן ב-28 בינואר 2020 במעמד הנשיא דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ארד קושנר, איוונקה טראמפ, דונלד טראמפ ומלאניה טראמפ בביקור בכנסיית הקבר ב-22 במאי 2017.

זמן קצר לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, העניק דונלד טראמפ ריאיון לעיתון הניו יורק טיימס, ובו אמר, בין השאר: "אשמח להיות זה שיביא שלום בין ישראל לפלסטינים. אני אוהב את זה, זה יהיה הישג אדיר. כי אף אחד לא הצליח לעשות את זה." כמו כן אמר שבכוונתו לשלב את חתנו ג'ארד קושנר בצוות המשא ומתן.[1] בכלי התקשורת כינו את היוזמה "עסקת המאה", כשמו של סרט קומי משנת 1983 (אנ'), ובו חבורה של סוחרי נשק מנסה למכור כלי נשק בשם "Peacemaker" לדיקטטורה באמריקה הדרומית, ושם זה הפך לשמה המוכר של התוכנית.

בספטמבר 2017 השתמש נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בביטוי "עסקת המאה", לאחר פגישה עם טראמפ בעצרת הכללית של האו"ם. עבאס אמר על תוכניתו של טראמפ: "היא מעידה על רצינותו של כבוד הנשיא, ששואף להשיג את עסקת המאה במזרח התיכון במהלך השנה או החודשים הקרובים."[2]

פרסומים שקדמו להכרזת התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיוטה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 במאי 2018 דווח בערוץ 10 כי צוות של אנשי טראמפ, המורכב מג'ייסון דב גרינבלט, ג'ארד קושנר ודייוויד פרידמן סיים לעבוד על הצעת ההסכם בין ישראל לפלסטינים. פרסום התוכנית התעכב בגלל חודש הרמדאן. כמו כן פורסם כי שני הצדדים הסתייגו מהתוכנית. נמסר כי הפלסטינים הגישו מספר יוזמות בינלאומיות עוקפות משא ומתן, וממשלת ישראל הביעה חוסר נכונות לוויתורים מדיניים.[3]

ביולי 2018 פורסמו חלקים מהתוכנית, הכוללת הסדרה ברצועת עזה כשלב ראשון. ב"ישראל היום" פורסם כי ערב הסעודית, ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות הערביות תומכות ביוזמה. התוכנית להסדרת מציאות החיים בעזה כללה הסכם רגיעה ארוך טווח בין ישראל לפלגים הפלסטינים, בתיווך ארצות ערב, וכן פרויקטים כלכליים לשיקום הרצועה, ואפשרות למעבר סחורות לעזה דרך נמל בקפריסין.[4]

לקראת אוגוסט 2018 דעכו הדיווחים בכלי התקשורת אודות התוכנית, וגם טראמפ נמנע מלהזכירה. צוות המשא ומתן כונה "אנשים חסרי כל ניסיון מדיני, נעדרים ידע דיפלומטי וחפים מכל התנסות בתחום של משא ומתן מדיני". לפי הפרסומים, ההצעה הראשונית של התוכנית זכתה לתמיכת הפלסטינים וערב הסעודית, אך הם תבעו שישראל תצהיר מראש שתקיים את מחויבויותיה לצעדים המוצעים בתוכנית. ממשלת ישראל התנגדה לכך, והתוכנית נגנזה.

לאחר מכן הוכנה תוכנית חלופית, המכונה "התוכנית האידאולוגית", בסיועו של השגריר רון דרמר. תוכנית זו נטתה לחלוטין לצדה של ישראל והתעלמה מתביעות הפלסטינים. עבדאללה השני, מלך ירדן טס לוושינגטון לפגישה לא מתוכננת עם הנשיא טראמפ כדי להביע את התנגדותו הנחרצת לתוכנית. התוכנית קיבלה בתחילה את תמיכת ערב הסעודית, אך גם זו הסירה את תמיכתה לאחר הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל והעתקת שגרירות ארצות הברית לירושלים.[5]

בנימין נתניהו וג'ארד קושנר בשגרירות ארצות הברית בירושלים בירושלים, 13 במאי 2018.

טיוטה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בפברואר 2019 דווח ב"פוקס ניוז" כי צוות השלום האמריקני השלים את עבודתו על טיוטה שנייה של התוכנית, ומסר אותה לידי דונלד טראמפ. הטיוטה מתפרשת על פני כ-200 עמודים. בכירים בממשל טראמפ אמרו שהתוכנית לא תפורסם לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב-9 באפריל.[6]

פורסם כי עיקרי התוכנית הם:[7][8][9]

  • חיבור בין יהודה ושומרון לרצועת עזה (דרך כביש, מסילת רכבת או כדומה).
  • תוקם מדינה פלסטינית בכ-70 אחוזים משטחי יהודה ושומרון בערך.
  • שטחי C ברובם יועברו לריבונות ישראלית, שטחי B ושטחי A יהיו תחת שלטון פלסטיני.
  • רוב מוחלט של ההתנחלויות יכללו בריבונות ישראלית.
  • חמש עשרה התנחלויות מבודדות מחוץ לגושי ההתיישבות לא יורחבו, ויהיו מובלעות ישראליות.[10]
  • ירושלים תוסדר מבחינת הריבונות באופן הבא:
  • המקומות הקדושים בירושלים יישארו בריבונות ישראל אך ייתכן בניהול משותף עם הפלסטינים, ירדן ואולי עם מדינות נוספות.

ב-28 בפברואר 2019 פרסם קושנר פרטים מהתוכנית. לדבריו, זוהי תוכנית מפורטת ומעמיקה שתתמקד בשרטוט גבולות ופתרון סוגיות הסדר הקבע, וישראל תזכה לתמורה כדי שתוכל לבצע את הוויתורים הנדרשים. הוא הוסיף: "הצלחנו לשמור על פרטי העסקה חסויים כדי למנוע התחמקות של פוליטיקאים". גם טראמפ התייחס לתוכנית, ואמר שהיא תפורסם לאחר הבחירות בישראל. הוא אמר: "אומרים שזה דיל בלתי אפשרי; אני אשמח לקדם את זה ונראה מה יקרה [...] אני חושב שיש לנו סיכוי טוב לשלום בין ישראל והפלסטינים".[11]

בוועידת איפא"ק במרץ 2019, התייחס השגריר דייוויד פרידמן לתוכנית השלום, שלדבריו תשמר את שליטתה של ישראל ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן ובירושלים: "מדוע ממשל טראמפ צריך לסכן את כל הרצון הטוב שלו בניסיון חסר תוחלת להשיג שלום ולחפש פתרון שישים קץ לסכסוך שנראה אינסופי? [...] האם נוכל להשאיר החלטה כזו לממשל שלא יבין את צרכיה של ישראל לשמר את השליטה הביטחונית ביהודה ושומרון ואת נוכחות הקבע בבקעת הירדן? האם נוכל להשאיר זאת לממשל שלא יכיר בכך שתחת ריבונות ישראלית הפכה ירושלים לראשונה מזה 2,000 שנה לעיר דינמית ומשגשגת הפתוחה לחלוטין למתפללים מכל שלוש הדתות האברהמיות?"[12]

ב-12 במאי 2019 פרסם עמית סגל בחדשות 12 שממשל ארצות הברית צפוי להכיר בהחלת החוק האזרחי ביהודה ושומרון, מתוך ההבנה שההתנחלויות יישארו בידי ישראל.[13]

הסדנה הכלכלית "שלום לשגשוג"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 במאי 2019 הציג הממשל האמריקני את חלקה הראשון של תוכנית השלום במזרח התיכון, שיכלול "סדנה" כלכלית לעידוד השקעות הון ביהודה ושומרון וברצועת עזה, במטרה לשפר את הכלכלה הפלסטינית.[14]

הסדנה התקיימה בבחריין ב-25 וב-26 ביוני, בהשתתפו שרי האוצר של מדינות האזור שאליהם יצטרפו בכירים במערכת הכלכלית העולמית. את הכנס יובילו יועצו הבכיר וחתנו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, מזכיר האוצר של ארצות הברית סטיבן מנושין והשליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט.

ההכרזה על התוכנית המוגמרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכרזה על התוכנית

בתחילה, בכירים בממשל טראמפ אמרו שהתוכנית לא תפורסם לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת, והקמת הממשלה החדשה.[6] מאוחר יותר ציינו בממשל טראמפ כי התוכנית לא תפורסם לפני הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שיתקיימו לאחר שנה נוספת.[15] ב-27 בינואר 2020 הזמין הנשיא טראמפ את ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ להתארח בבית הלבן, כדי לדון איתם בפרטי התוכנית בשלמותה. ההכרזה נערכה בבית הלבן ב-28 בינואר 2020 בשעה 12:00 לפי שעון ארצות הברית, ובה נחשפו פרטי התוכנית.[16]

פגישת טראמפ עם נציגי ישראל בבית הלבן, מפרסומי הבית הלבן, 27 בינואר 2020

עיקרי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכרה אמריקנית בהתיישבות הישראלית ביהודה, שומרון והבקעה המזרחית
  • הכפלת הטריטוריה הפלסטינית והקמת שגרירות אמריקנית בבירת "המדינה הפלסטינית העתידית" שבמזרח ירושלים
  • הסכמה ישראלית להקפאה[דרושה הבהרה] בת ארבע שנים בשטח המיועד למדינה הפלסטינית העתידית
  • חיבור בין רצועת עזה ליהודה ושומרון דרך מנהרה תת-קרקעית בדומה לעקרון המעבר הבטוח.[17]
  • שמירה על הסטטוס קוו בעיר העתיקה ובהר הבית שבירושלים – בריבונות ישראלית
  • מענק של 50 מיליארד דולר ל"מדינה הפלסטינית החדשה"
  • שיבה של פליטים ערבים-פלסטינים ל"מדינה העתידית הפלסטינית" וקרן פיצויים נדיבה, ללא שיבה לתוך ישראל
  • הרחבה של 20% של רצועת עזה, באזור חולות חלוצה ופתחת ניצנה[18][19]
  • קיומן של מובלעות ב-15 יישובים המונים, נכון ל-2020, כ-15 אלף איש ואישה.[20]

הטבות מארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסכמה להחלת הריבונות
  • הכרה בירושלים המאוחדת כבירת ישראל
  • התנגדות לזכות השיבה לערבים

הטבות לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יבוטל הממשל הצבאי בהדרגה
  • יוסרו כל הגבלות הבנייה בסופו של דבר
  • בסה"כ: תוחל הריבונות על 30% משטחי יהודה ושומרון, יסופחו בקעת הירדן, צפון ים המלח וההתנחלויות

הקמת מדינה פלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנאים להקמת מדינה פלסטינית ב-70% משטחי איו"ש וב-120% ברצועת עזה:

  • פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה
  • ויתור על זכות השיבה אל שטחי מדינת ישראל
  • הכרה בישראל כמדינה יהודית
  • הכרה בגבולותיה החדשים של ישראל
  • הכרה בירושלים כבירת ישראל
  • הסכמה לשליטה צבאית ממערב לירדן
  • הפסקת העברת משכורות למחבלים
  • הפסקת ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית[21]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנה כנגד סיפוח יהודה ושומרון, כיכר רבין, 6 ביוני 2020
שלטי חוצות שהציבה מועצת יש"ע בירושלים נגד תוכנית טראמפ

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש

בנימין נתניהו תומך בתוכנית ופרסם מאמר המפרט את סיבותיו.[22] לאחר הצגת התוכנית, הודיע נתניהו כי ישראל תצביע בממשלה על ספוח בקעת הירדן וכל הישובים הישראליים ביהודה ושומרון, אך ההצבעה בוטלה בדרישת ג'ארד קושנר.[23] ישראל וארצות הברית הקימו ועדה שתפקידה למפות את השטח כך שבהמשך השטחים שישראל תספח לא יהיו על חשבון המדינה הפלסטינית העתידית. הוועדה המשותפת החלה בעבודת המיפוי שלה אך היא נכנסה להקפאה בשל משבר הקורונה.[24] ב-28 במאי, פרסמה שגרירות ארצות הברית בישראל אזהרת מסע ליו"ש ברקע הסיפוח: "אלימות יכולה לפרוץ בכל רגע".[25]

ב-29 בינואר 2020 הודיע בני גנץ שיביא לאישור הכנסת את תוכנית המאה של דונלד טראמפ.[26] ההסכם הקואליציוני בין מפלגת כחול לבן והליכוד התייחס למימוש תוכנית המאה ולהחלת ריבונות בזמן ממשלת ישראל השלושים וחמש. הראשון ביולי נקבע כמועד אפשרי לתחילת ביצוע החלת הריבונות.[27] ב-17 במאי, אמר שר החוץ גבי אשכנזי כי ישראל עומדת בפני "הזדמנויות אזוריות משמעותיות, ובראשן יוזמת השלום של הנשיא טראמפ". הוא הוסיף כי הוא "רואה בתוכנית אבן דרך משמעותית". אשכנזי ציין בטקס חילופי שרי החוץ כי התוכנית האמריקאית "תקודם באחריות ובתיאום עם ארצות הברית, תוך שמירה על הסכמי השלום והאינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל".[28]

ב-1 בפברואר 2020 נערכה בתל אביב הפגנה נגד התכנית שאורגנה על ידי ארגון "שלום עכשיו" וארגוני שמאל ישראלי נוספים.[29] במסמך העמדה שהוציאו ב"שלום עכשיו" נטען שהתכנית אינה באמת תוכנית שלום כי היא חד צדדית, מאפשרת סיפוח של כ-30% מהגדה ללא משא ומתן, ומשאירה לפלסטינים מדינה מחוררת ומפוצלת. מדינה שלא תוכל להיות עצמאית ותהיה נתונה לשליטה ביטחונית ישראלית.[30] חוקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני שאול אריאלי, טוען שעסקת המאה מחזירה את ישראל אחורה אל לפני התהליך המדיני, והיא פוגעת בהישגים שהושגו בתהליך השלום מהסכמי אוסלו ב-1993 ועד ועידת אנאפוליס ב-2008.[31]

גם בקרב ההנהגה הערבית בישראל התוכנית התקבלה בדחייה. יו"ר תע"ל חבר הכנסת אחמד טיבי ציין שהוא מתנגד לעסקה.[32] תושבים ערבים במשולש ובנגב המערבי הביעו ביקורת על חילופי השטחים המוצעים.[33][34][35][36]

בציונות הדתית הובעה התנגדות לתוכנית, בהם קונגרס הרבנים "פיקוח נפש" המאגד כארבע מאות רבנים ישראלים.[37] כמו כן הרבנים שמואל אליהו, אליקים לבנון יוסף גערליצקי, דוב ליאור, יהושע שמידט וישראל אריאל.[38] ב-10 ביוני התקיימה הפגנה של חסידי חב"ד ופעילי ימין בכניסה לירושלים נגד תוכנית המאה.[39] דניאלה וייס ותנועת תנועת "נחלה" פתחו בקמפיין נגד התוכנית.[40] גם מפלגת עוצמה יהודית הביעה התנגדות חריפה לתוכנית.[41]

ב-13 במאי, מועצת יש"ע התכנסה לישיבה, בה הציגה את "מסמך הקווים האדומים". אחרי דיון והצבעה הוחלט להתנגד לכל הכרה או הסכמה מכל סוג שהוא, להקמתה של מדינה פלסטינית; להקפאת יישובים או להגבלות בניה בשום יישוב וכן –למפה בה יהיו יישובים מבודדים במובלעות שיפגעו בהתפתחותם העתידית.[42][43] בעקבות כך, יצאה מועצת יש"ע בקמפיין תקשורתי נרחב למען החלת הריבונות אך לא לפי המפה המופיעה במתווה טראמפ תחת הכותרת "DO IT RIGHT - ריבונות עושים בצורה נכונה"[44].

ביוני הייתה הפגנה שארגנה תנועת "דרכנו" נגד סיפוח במסגרת התכנית. נימוקיה היו כלכליים בין היתר: "לא לסיפוח. כן לכלכלה, כן לביטחון".[45]

במפלגות ימינה[46] וישראל ביתנו[47] תמכו בעסקה אך התנגדו להקמת מדינה פלסטינית. נפתלי בנט קרא לפרסום לפני הבחירות ואילו אביגדור ליברמן טען שזו התערבות אמריקאית בבחירות.[48]

הפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנה כנגד סיפוח יהודה ושומרון, כיכר רבין, 6 ביוני 2020

הנהגת הפלסטינים דחתה מספר פעמים את התוכנית. לאחר הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל הכריזה ההנהגה הפלסטינית שארצות הברית אינה מתווכת הוגנת בסכסוך, ושהם מסרבים לשתף פעולה עם ממשל טראמפ בגיבוש העסקה. בתגובה הורה טראמפ על קיצוץ מסיבי בתמיכת ארצות הברית בשורת ארגונים המסייעים לפלסטינים, בהם אונר"א, וכן קיצץ בתמיכה בבתי חולים במזרח ירושלים. בספטמבר 2018 פרסם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, מסמך בו נטען כי שינוי המדיניות של טראמפ בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני פוגע בעיקרון פתרון שתי המדינות.[49]

ב-1 בפברואר 2020, בתום כינוס החירום של הליגה הערבית, יצאה הצהרה כי מדינות ערב מדגישות את מרכזיותה של הסוגיה הפלסטינית, לצד עצם היותה של ירושלים המזרחית הכבושה ערבית, ובירת פלסטין. למדינת פלסטין יש זכות על כל האדמות הכבושות משנת 1967, בכלל זה מזרח ירושלים והמרחב הימי של האזור הזה כולל גם משאבי הטבע והגבולות עם מדינות שכנות".[50]

ב-19 במאי, בשל כוונות סיפוח, עצר אבו מאזן את שיתוף הפעולה הביטחוני והאזרחי עם ישראל.[51][52] באותו היום, הודיעה הרשות הפלסטינית באופן רשמי לראשי ה-CIA כי היא מפסיקה את הסכמי הביטחון שנחתמו בינה לבין ארצות הברית. מאז שהרש"פ ניתקה את קשריה עם הממשל האמריקני נותר בין שני הצדדים צינור קשר אחד בלבד - בין ה-CIA לבין המודיעין הכללי הפלסטיני.[53] למרות זאת התקיימו מפגשים בדרגי השטח בלבד מתוך חשש להסלמה ביטחונית ולצורך הסדרת תנועות פועלים פלסטינים לישראל.[25]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיחוד האירופי מסר לישראל לאחר פרסום הטיוטה הראשונה כי מדינות אירופה יתנגדו לכל יוזמה אמריקאית שלא יהיו שותפים לה. לאחר פרסום הטיוטה השנייה הצהירו צרפת, הולנד, פולין, שוודיה, בריטניה, בלגיה, גרמניה ואיטליה לפיה כל הצעה שלא תכלול את גבולות הקו הירוק וחלוקת ירושלים אינה בת ביצוע. הן הדגישו כי ההסכם חייב לכלול את ירושלים כבירתן של שתי המדינות, התחשבות בצרכים הביטחוניים של שני הצדדים, סיום הכיבוש הישראלי ומימוש השאיפה הפלסטינית לריבונות.[54] לאחר פרסום התוכנית הסופית דחה אותה האיחוד האירופי פה אחד והזהיר מפני סיפוח.[55][56] שר החוץ של האיחוד האירופי, ז'וזפ בורל, הבהיר כי "החוק הבינלאומי הוא אבן יסוד של כל הסדר. לפיכך לא נכיר בשינויים בגבולות 1967, אלא אם כן הסכימו להם הישראלים והפלסטינים. אנו קוראים לישראל להימנע מכל החלטה חד-צדדית שתביא לסיפוח שטח פלסטיני כבוש כלשהו". משרד החוץ של גרמניה הביע תמיכה בהודעתו של בורל, ומסרה כי "אנו מצטרפים בברכות לממשלה החדשה בישראל, ותומכים באופן מלא בהצהרת הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ".[57] שר החוץ הצרפתי ז'אן איב לה דריאן אמר ב-20 במאי כי צרפת פועלת יחד עם מדינות אירופאיות נוספות על תוכנית פעולה כדי למנוע מישראל לבצע מהלכי סיפוח חלקי.

כבר משלב הטיוטות רוסיה התנגדה לתוכנית. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שר החוץ של רוסיה תקף אותה ואמר כי הדרך להתקדם תלויה בצדדים המעורבים בלבד ולא בשחקנים חיצוניים עם אינטרסים. הוא הוסיף כי הוא "מוטרד מכך שהתוכנית אינה כוללת הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים".[58] בשיחה עם שר החוץ גבי אשכנזי אמר מקבילו הרוסי סרגיי לברוב כי גם רוסיה מתנגדת לסיפוח ישראלי בגדה המערבית.[59]

גם בארצות הברית, כל המתמודדים הדמוקרטים לנשיאות מתחו ביקורת על תוכנית המאה.[60]

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ברך על התוכנית.[61] בהמשך פרסמו ברזיל, סעודיה,[62] צרפת,[63] פולין, קולומביה, איחוד האמירויות[64] ומרוקו[65] את תמיכתן בתוכנית, מצרים טענה שיש לבחון ולחזור למשא ומתן, רוסיה,[66] ירדן[64], חזבאללה ואיראן[64], וטורקיה התנגדו[64].

ב-3 בפברואר קרא הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ל-57 המדינות החברות בו לא לשתף פעולה עם יישום התוכנית.[67]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Donald Trump’s New York Times Interview: Full Transcript, באתר הניו יורק טיימס, ‏23 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  2. ^ ג'ף מייסון, יארה ביומי, ‏נשיא פלסטין עבאס אומר כי השלום קרוב יותר כאשר טראמפ מעורב, רויטרס, 20 בספטמבר 2017 (באנגלית)
  3. ^ מעריב אונליין, ‏"דיל המאה" בדרך? "תוכנית השלום מוכנה, טראמפ מתלבט מתי לפרסמה", באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2018
  4. ^ דניאל סיריוטי, ‏בכירים חושפים פרטים על "עסקת המאה" של טראמפ: "התוכנית - עזה תחילה", באתר ישראל היום, 7 ביולי 2018 23:55
  5. ^ שלמה שמיר, ‏לאן נעלם דיל המאה? כל הסיבות לעיכוב תוכנית השלום של טראמפ, באתר מעריב אונליין, 9 באוגוסט 2018
  6. ^ 1 2 איתמר אייכנר, דיווח: "הושלמה תוכנית השלום האמריקנית בין ישראל לפלסטינים", באתר ynet, 11 בפברואר 2019
  7. ^ ברק רביד, מדינה פלסטינית ברוב הגדה וחלוקת י-ם: מסתמן - זו תוכנית טראמפ, באתר חדשות 13, 16 בינואר 2019
  8. ^ פרטים חדשים על 'תכנית המאה': ריבונות ביו"ש – ומה הפלסטינים יקבלו?, באתר JDN‏, 23 בינואר 2020
  9. ^ איתמר אייכנר, מנהרה מעזה והמתנה ליורש של אבו מאזן: פרטים חדשים על עסקת המאה, באתר ynet, 26 בינואר 2020
  10. ^ חמש עשרה ההתנחלויות הם: חרמש, מבוא דותן, אלון מורה, איתמר, הר ברכה, יצהר, עטרת, מעלה עמוס, מיצד, כרמי צור, תלם, אדורה, נגוהות, בית חגי, עתניאל.
  11. ^ טראמפ: "יש סיכוי להסכם שלום בין ישראל לפסטינים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 בפברואר 2019‏
  12. ^ חנה לוי ג'וליאן, תמלול מלא: נאום שגריר ארה"ב דיוויד מ. פרידמן בכנס המדיניות AIPAC לשנת 2019, באתר ג'ואיש פרס, ‏26 במרץ 2019 (באנגלית).
  13. ^ עמית סגל, דיל המאה: ארה"ב תכיר בהתנחלויות?, mako, ‏12/05/19
  14. ^ מתקרבים לפרסום עסקת המאה: ארה"ב תקיים סדנה כלכלית לפלסטינים, וואלה! חדשות, ‏2019-05-19
  15. ^ טראמפ: "אפרסם את עסקת המאה לאחר הבחירות בישראל", www.maariv.co.il
  16. ^ טל שלו‏, עסקת המאה: ארה"ב תכיר בההתנחלויות, ישראל תקפיא פעילותה במשך 4 שנים, באתר וואלה! NEWS‏, 28 בינואר 2020
  17. ^ איתמר אייכנר ואורלי אזולאי, וושינגטון, מנהרה בין עזה ליו"ש: מפות תוכנית טראמפ, באתר ynet, 28 בינואר 2020
  18. ^ יניר יגנה‏, "פגיעה קשה ביישובים": בפתחת ניצנה הקימו מטה מאבק נגד עסקת המאה, באתר וואלה! NEWS‏, 30 בינואר 2020
  19. ^ גדי גולן, ‏מועצת אשכול: "דורשים הבהרות על עסקת המאה", באתר ישראל היום, 30 בינואר 2020
  20. ^ מה לא סיפרו לכם על תוכנית המאה, ynet, ‏2020-02-09
  21. ^ מה הנשיא טראמפ מתכנן? אלו עיקרי עסקת המאה, באתר מעריב אונליין, 28 בינואר 2020
  22. ^ בנימין נתניהו, ‏הבחירות יכריעו אם נממש הזדמנות היסטורית או נחמיץ אותה, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2020
  23. ^ בליכוד מאשרים: ההצבעה בממשלה על הריבונות תידחה, ynet, ‏2020-01-29
  24. ^ לקראת הכרעה: השאלות והתשובות על האפשרות לסיפוח ישראלי, ynet, ‏2020-05-13
  25. ^ 1 2 טל שלו, ארה"ב פרסמה אזהרת מסע ליו"ש ברקע הסיפוח: "אלימות יכולה לפרוץ בכל רגע", news.walla.co.il, ‏28 במאי 2020
  26. ^ דניאל רוט-אבנרי, ‏ח"כ גנץ: "כחול לבן תביא לאישור הכנסת את תוכנית המאה", באתר ישראל היום, 29 בינואר 2020
  27. ^ ההסכם הקואליציוני-בעדיפות גלובס
  28. ^ שר החוץ גבי אשכנזי: רואה בתוכנית טראמפ הזדמנות היסטורית, היא תקודם באחריות, www.haaretz.co.il
  29. ^ איתי בלומנטל, פעילי שמאל הפגינו בתל אביב: "לא לסיפוח, לא לאפרטהייד", ynet, ‏2020-02-01
  30. ^ תכנית "השלום" של טראמפ - תכנית סיפוח ולא תכנית שלום, שלום עכשיו, ‏2020-01-30
  31. ^ שאול אריאלי, עסקת המאה מסיגה את ישראל והפלסטינים עשרות שנים אחורה, Haaretz הארץ
  32. ^ אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, ח"כ טיבי: "'עסקת המאה' גרועה, יש לי גם בעיה עם גנץ ולפיד", באתר ynet, 26 בפברואר 2019
  33. ^ בפתחת ניצנה מוחים נגד עסקת המאה: "מחזירה לפינוי מסיני", ynet, ‏2020-01-29
  34. ^ הגר שיזף, שטחים בנגב יועברו לפלסטינים, דיון על המשולש: מדינת ישראל לפי תוכנית טראמפ, באתר הארץ, 29 בינואר 2020
  35. ^ סרטונים "מתייחסים אליי כאויב": תושבי המשולש פגועים מתוכנית טראמפ – ומהיהודים, כתבה בערוץ כאן חדשותתאגיד השידור הישראלי באתר יוטיוב (אורך: 2:53), 29 בינואר 2020
  36. ^ סרטונים כבר לא ישראל: התושבים שגילו שיגורו במובלעת, כתבה בערוץ כאן חדשותתאגיד השידור הישראלי באתר יוטיוב (אורך: 2:58), 29 בינואר 2020
  37. ^ מאות רבנים: תוכנית המאה מסוכנת, הסיפוח אינו שוה את הסיכון, באתר הקול היהודי, 29 בינואר 2020
  38. ^ סרטון, בעמוד הפייסבוק של מיכאל בן-ארי, 30 בינואר 2020 (אורך: 8:30)
  39. ^ חנן גרינווד, ‏בחב"ד פנו לנתניהו: תוכנית המאה תקים מדינת טרור, באתר ישראל היום, 8 ביוני 2020
  40. ^ משמרת מול בית רה"מ: "עוד 2 מליון תושבים ליו"ש", באתר "סרוגים", 20 בינואר 2019
  41. ^ משה סלע, ‏בן גביר תוקף את תכנית המאה: "נתניהו מנסה למכור חתול בשק", באתר כיפה, 26 בינואר 2020
    יהונתן קליין, ‏עוצמה יהודית נגד עסקת המאה: "ממשלת ישראל הסכימה למדינה פלסטינית", באתר כיפה, 28 בינואר 2020
  42. ^ לקראת החלת הריבונות: ראשי מועצת יש"ע פתחו במסע הסברה ושכנוע, www.maariv.co.il
  43. ^ שמרית מאיר, המפה הקונספטואלית שהוצגה בישיבה, טויטר, ‏26 במאי 2020 (בiw)
  44. ^ קמפיין מועצת יש"ע: ריבונות, Do it right! - חדשות מדיניות ופוליטיקה, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  45. ^ סיון חילאי, ההפגנה נגד הסיפוח: "תנו את הכסף למובטלים", באתר ynet, 23 ביוני 2020.
  46. ^ ערוץ 7, תוכנית המאה בנט: לא נאפשר מסירת סנטימטר אדמה, באתר ערוץ 7, 26 בינואר 2020
  47. ^ 103FM, ‏ליברמן: "בעד סיפוח אך נתנגד להעברת כל עסקת המאה לפני הבחירות", באתר מעריב אונליין, 28 בינואר 2020
  48. ^ מורן אזולאי, ליברמן: "השמיים לא יפלו אם 'תוכנית המאה' תחכה ל-3 במרץ", באתר ynet, 24 בינואר 2020
  49. ^ ברק רביד, הוועידה האלטרנטיבית: אבו מאזן יוזם כינוס נגד תוכנית טראמפ, באתר חדשות 13, 24 בספטמבר 2018
  50. ^ יאסר עוקבי, ‏אבו מאזן: "חלק מהישראלים אינם יהודים"; נתניהו: "לא שמע על שבטי ישראל", באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2020
  51. ^ N12 - האיום של אבו מאזן מתממש: שיתוף הפעולה עם ישראל הופסק..., N12, ‏2020-05-21
  52. ^ האיומים התממשו: הופסק התיאום הביטחוני עם ישראל, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  53. ^ תנועתו של אבו מאזן מתפארת: מונעים כניסת כוחות ישראליים לחברון, ynet, ‏2020-05-21
  54. ^ המסר האירופי לטראמפ לקראת "עסקת המאה", באתר ynet, 19 בדצמבר 2018
  55. ^ Holmes, Oliver (5 בפברואר 2020). "Netanyahu backtracks on Israeli plan for swift Palestinian land grab". The Guardian (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2020. 
  56. ^ "EU rejects Trump Middle East peace plan, annexation". Reuters (באנגלית). 4 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2020. 
  57. ^ טל שלוהאיחוד האירופי: קוראים לישראל להימנע מסיפוח ומצעדים חד-צדדיים, news.walla.co.il
  58. ^ יובל גרבובסקי, ‏רוסיה: דיל המאה יהרוס כל התקדמות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 בפברואר 2019‏
  59. ^ צרפת: פועלים עם מדינות נוספות כדי למנוע מישראל סיפוח חלקי, חדשות 13
  60. ^ רן דגוני, "לא זו הדרך": כל המתמודדים הדמוקרטים המובילים מותחים ביקורת על תוכנית המאה, גלובס, ‏2020-01-30
  61. ^ רויטרס, ‏ארדואן נגד עסקת המאה: "לא ניתן לקבל תכנית שנותנת לגיטימציה לכיבוש", באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2020
    חיים איסרוביץ', ‏נשיא גרמניה: "נראה שיש בתוכנית פרטים המקובלים על מדינות ערביות", באתר מעריב אונליין, 30 בינואר 2020
  62. ^ נטע בר, ‏הסעודים על עסקת המאה: "תומכים בכל מאמץ להביא שלום - מעודדים מו"מ ישיר", באתר ישראל היום, 29 בינואר 2020
  63. ^ רויטרס, צרפת מברכת על "עסקת המאה", ומדגישה את פתרון שתי המדינות, באתר ynet, 29 בינואר 2020
  64. ^ 1 2 3 4 ירדן מזהירה מסיפוח, מצרים בתגובה מתונה, בריטניה מברכת, ynet, ‏2020-01-28
  65. ^ מה חושב שר החוץ המרוקאי על עסקת המאה, באתר בחדרי חרדים, 7 בפברואר 2020
  66. ^ הקרמלין: תוכנית השלום של טראמפ סותרת כמה מהחלטות האו"ם, www.haaretz.co.il
  67. ^ "Organization of Islamic Cooperation rejects Trump peace plan: statement". Reuters (באנגלית). 3 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2020.