יחסי ארצות הברית – בוליביה
| יחסי ארצות הברית – בוליביה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | בוליביה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 1,098,581 |
| אוכלוסייה | |
| 346,048,636 | 12,469,853 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 45,850 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 79,067 | 3,677 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית פדרלית | רפובליקה נשיאותית |
יחסי ארצות הברית–בוליביה נכונו בשנת 1837 עם ביקורו הראשון של שגריר ארצות הברית בקונפדרציה של פרו ובוליביה. הקונפדרציה התפרקה ב-1839, ויחסים בילטרליים לא התקיימו עד 1848, כאשר ארצות הברית הכירה בבוליביה כמדינה ריבונית, ומינתה את ג'ון אפלטון (אנ') לממונה על היחסים.
עד לשנת 2019, נשיא בוליביה אוו מוראלס לשעבר היה בעל ברית קרוב ותומך נלהב של ונצואלה ואיראן, והביע בגלוי עמדות אנטי אמריקניזם[1].
על פי דוח המנהיגות הגלובלית של ארצות הברית לשנת 2012, 34% מאזרחי בוליביה בוטחים את בהנהגת ארצות הברית, בעוד 26% לא בוטחים ו-40% הביעו את מורת רוחם[2]. בסקר דעת קהל שנערך ב-2013, 55% מאזרחי בוליביה רואים את ארצות הברית בחיוב, בעוד 29% מביעים עליה דעה שלילית[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1951, המפלגה הסוציאליסטית והלאומנית "התנועה הלאומית המהפכנית" (MNR) השתלטה על השלטון הבוליביאני לאחר מרי התנגדות לממשל והנהגת משטר צבאי.
בהווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחירתו של אוו מוראלס לנשיאות בוליביה מאוחר יותר בשנת 2006 גרמה למתחים חדשים ביחסי ארצות הברית-בוליביה. מצעו של מוראלס כולל תוכניות להחזרת קרקעות וכוח ל"איימרה" (קבוצת אינדיאנים בהרי האנדים) של בוליביה, להלאים תעשיות מפתח ולהכשיר את השימוש בקוקה, תרופה מסורתית של בני האיימרה[4]. בספטמבר 2008 נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש הציב את בוליביה ברשימה השחורה של המלחמה בסמים יחד עם ונצואלה. הוא אמר כי בוליביה "נכשלה באופן מפתיע" בהתחייבויותיה להילחם בייצור וסחר סמים אסורים, בעיקר קוקאין. עם זאת, דבר זה לא השפיע על הסיוע האמריקני לבוליביה[5]. לאחר שבוע, אמר הנשיא מוראלס כי ארצות הברית ניסתה לסכל את מדיניותו ונכשלה בגינוי תנועה פרו-אוטונומית המשתמשת בטקטיקות טרור. הוא הוסיף ואמר כי כשהיה חבר הפרלמנט ב-2002 הוא הואשם על ידי שגריר ארצות הברית בהיותו סוחר סמים ומתנקש, וכי לאחר מכן השגריר כינה אותו כ"בן לאדן אנדי" ואיים להפסיק את הסיוע האמריקני אם אזרחי בוליביה יצביעו עבורו בבחירות. מוראלס האשים את סוכנות הביון המרכזית בסיוע למשטר הקודם בבוליביה, ואמר כי צבא ארצות הברית תמך במשלוחי נשק בלתי חוקיים למורדים. בנובמבר 2010 האשים מוראלס את ארצות הברית בסיוע לניסיונות הפיכה בוונצואלה, בוליביה ואקוודור, כמו כן גם בהפיכה שצלחה בהונדורס, בעוד הוא מגנה גם את ניסיונותיה של ארצות הברית להגדיר את מי צריך לקיים יחסים דיפלומטיים עם בוליביה, תוך כדי חילוקי דעות על שיחות אפשריות בין איראן לבוליביה[6].
תקרית המטוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים בין ארצות הברית לבוליביה הידרדרו עוד יותר בחודש יולי 2013, כאשר מטוסו של הנשיא מוראלס שעשה דרכו חזרה לבוליביה מרוסיה, נחת בווינה שבאוסטריה[7] לאחר שצרפת, ספרד, פורטוגל ואיטליה הודיעו 24 שעות מראש לפני נחיתת מטוסו בווינה שהמרחב האווירי של מדינתן נסגר למטוסו בשל שמועות לא מבוססות, שלפיהן המדליף האמריקאי אדוארד סנודן נכח במטוס. מוראלס טען שארצות הברית לחצה על מדינות אירופה למנוע את מעברו למדינתו. לאחר שהגיע בחזרה ללה פאס, איים מוראלס לסגור את שגרירות ארצות הברית בעיר, באומרו כי "אנחנו לא צריכים את השגרירות של ארצות הברית"[8][9][10].
סיוע אמריקני לבוליביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד החוץ האמריקני מציין כי ממשלת ארצות הברית מעבירה את סיוע הפיתוח שלה לבוליביה באמצעות הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי. הסוכנות ידועה בבוליביה, במיוחד באזורים כפריים בהם אלפי פרויקטים שיושמו. הסוכנות מספקת סיוע לבוליביה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 ועובדת עם ממשלת בוליביה, המגזר הפרטי והאנשים הבוליביאנים כדי להשיג פיתוח הוגן ובריא. הסוכנות מספקת לבוליביה כ-85 מיליון דולר אמריקני בשנה בסיוע ופיתוח באמצעות הסכמים דו-צדדיים עם ממשלת בוליביה והסכמים חד-צדדיים עם ארגונים אחרים. התוכניות של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי מיושמות על ידי המגזר השלישי, המגזר הפרטי והממשלה הבוליביאנית. התוכניות של הסוכנות תומכות בתוכנית הפיתוח הלאומית של בוליביה, והן נועדו לטפל בבעיות מרכזיות במדינה, כגון עוני והדרה חברתית של אוכלוסיות חלשות מבחינה היסטורית, תוך התמקדות במאמצים לקידום אוכלוסיות הכפריות והעירוניות של בוליביה. מיזמי הסוכנות בבוליביה מחזקות את המוסדות הדמוקרטיים במדינה; הם מספקות הזדמנויות כלכליות לאוכלוסיות חלשות באמצעות פיתוח עסקי ומסחרי; משפרות את בריאות המשפחה; מקדמות שימוש בר קיימא במשאבים טבעיים ושימור המגוון הביולוגי; סיפוק חלופות לקוקה האסורה לשימוש לחקלאים; ושיפור ביטחון תזונתי[11].
באוגוסט 2007, סגן נשיא בוליביה, אלווארו גרסיה לינרה (אנ'), אמר כי שגרירות ארצות הברית בבוליביה משתמשת בתוכניות סיוע למימון המתנגדים הפוליטיים לממשלה, בניסיון לפתח "התנגדות אידאולוגית ופוליטית". הוא הזכיר מימון של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי לחואן קרלוס אורנדה, הוגה תוכנית ההתנקות של מחוז סנטה קרוז (אנ') מבוליביה. דובר מחלקת המדינה הכחיש את ההאשמה, וגורמים בסוכנות הפיתוח אמרו כי הם מספקים תמיכה לכל המושלים בבוליביה, לא רק לאלה באופוזיציה. בצו שהוציא בית המשפט העליון של בוליביה באוקטובר 2007, נקבע שבוליביה לא תקבל כסף הקשור בפוליטיקה ובאידאולוגיה[12]. אוו מוראלס הצהיר כי "הפרויקט האימפריאליסטי הוא לנסות לגלף את בוליביה, ובכך לגייס את אמריקה הדרומית נגד בוליביה כי היא מוקד שינויים גדול המתפשטים בקנה מידה עולמי"[13]. ב-1 במאי 2013 הנשיא מוראלס גירש את הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי בניסיון לכאורה להחליש את הממשלה בידי תמיכה מהאופוזיציה.
בוליביה ואנטי-אמריקניזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלקת המדינה האמריקאית רואה בעוינות ובפרובוקציות של ממשלת בוליביה כלפי ארצות הברית סיבה להתקררות היחסים הבילטרליים ב-2008. באותה השנה ממשלת בוליביה החלה בהתקפות מילוליות נגד ממשלת ארצות הברית והחלה לפרק אלמנטים חיוניים בקיום היחסים. בחודש יוני, הממשלה אישרה את גירוש הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי מאזור גידולי צמח הקוקה הגדול ביותר בבוליביה. בספטמבר גירש הנשיא מוראלס את השגריר פיליפ גולדברג (אנ') מבוליביה בטענה שגולדברג עודד קבוצות המתנגדות לשלטון[14]. בנובמבר גירש הנשיא מוראלס את המנהל לאכיפת הסמים (DEA) מארצו בטענה כי "אנשי ה-DEA תמכו בפעילויות ההפיכה הלא מוצלחת בבוליביה"[15] ובכך הוביל לסיום 35 שנות היסטוריה של פעילות המנהל לאכיפת הסמים בבוליביה. מוראלס אמר על פיליפ גולדברג כי "הוא פועל נגד הדמוקרטיה ומחפש לחלק בוליביה".
גוסטבו גוזמן, שגריר בוליביה בוושינגטון הבירה, גורש בתגובה. גוזמן אמר כי "שגרירות ארצות הברית משתמשת בעבר כדי לקרוא ליריות בבוליביה, תוך הפרת הריבונות שלנו, ולטפל בנו כמו רפובליקת בננות". הוא טען כי ארצות הברית תומכת בגלוי בפוליטיקאים של סנטה קרוז, כולל ראש העיר פרסי פרננדז והמושל רובן קוסטס. השגריר גולדברג פגש את קוסטס באוגוסט 2008. מיד לאחר הביקור, עמד קוסטאס בראשות השלטון, הכריז כי מחוז סנטה קרוז הוא אוטונומי והורה על השתלטות על משרדי הממשלה. הביקור בסנטה קרוז היה הגורם לגירוש גולדברג.
בעיות סמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר עשרות שנות שלטון של דיקטטורה צבאית, עם רגעים שבהם היה שלטון אזרחי, הוקם מחדש השלטון הדמוקרטי עם בחירתו של הרנאן סואזו לנשיאות ב-1982. בעקבות בחירתו של סואזו, החלו פיטורים בתעשיית כריית הפחם שהובילו להגירה לפרובינציית צ'אפארה, שם מהגרים הסתמכו והתקיימו מחקלאות קוקה וכן ניהלו את הסחר בצמח. שש פדרציות של מגדלי הקוקה, יחידה המורכבת מאגודות חקלאיות שיתופיות, שלטו ושמרו על האזור בהיעדר נוכחות של רשויות המדינה[16]. ככל שאזור צ'אפארה הושקע, ארצות הברית החזירה מחדש את הסיוע שנפסק בהפיכה הצבאית ב-1980. במסגרת הסיוע הוענק מימון לבקרת סמים וכן ארבע מיליון דולר להקמת ואחזקת UMOPAR, יחידת משטרת סמים כפרית[17].
קוקה היא תרופה קדושה לבני האיימרה, המשתמשים בתה הקוקה כממריץ שמספק אנרגיה בגבהים, ומקל על כאבי ראש וכאבי המחזור החודשי. דבר זה גורם למתיחות בין בוליביה לארצות הברית, המנסה לפתור את הבעיות הפנימיות של בוליביה עם גידוף הקוקאין (קוקאין הוא צורה מרוכזת מאוד של מרכיב פעיל בקוקה.) ביוני 2002, שגריר ארצות הברית בבוליביה מנואל רושה גינה את אוו מוראלס בנאום, והזהיר את הבוחרים הבוליביאנים שאם הם יבחרו מישהו שירצה שבוליביה תהיה שוב יצואנית קוקאין גדולה, העתיד של הסיוע האמריקני יהיה בסכנת הכחדה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ארצות הברית בבוליביה (באנגלית ובספרדית)- היסטוריה של היחסים, באתר "משרד ההיסטוריון" (Office of the Historian) של מחלקת המדינה של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bolivian president censures United States (נלקח מהמקור), באתר CNN, 24 בספטמבר 2008
- ^ The U.S. Global Leadership Project: A Partnership Between the Meridian International Center and Gallup
- ^ Bolivian Opinion of the United States
- ^ Profile: Bolivia's President Evo Morales, באתר BBC, 22 בפברואר 2016
- ^ לי מת'יו, US puts Bolivia on drugs blacklist, באתר USA Today, 6 ביולי 2009
- ^ Bolivia and America continue to disagree of matters of foreign relations and coca growth
- ^ מקס פישר, Audio purportedly from inside the cockpit of Bolivian President Evo Morales’s flight, באתר וושינגטון פוסט, 3 ביולי 2013
- ^ שלמה פפירבלט, נשיא בוליביה מאיים לסגור את שגרירות ארה"ב בארצו, באתר הארץ, 5 ביולי 2013
- ^ European states were told Snowden was on Morales plane, says Spain, באתר הגרדיאן, 5 ביולי 2013
- ^ Evo Morales threatens to close US embassy in Bolivia as leaders weigh in, באתר הגרדיאן, 5 ביולי 2013
- ^ יחסי ארצות הברית עם בוליביה, באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית (באנגלית)
- ^ BOLIVIA: US Tax Dollars Foment Unrest in Bolivia
- ^ United States Maneuvers to Carve Up Bolivia with Autonomy Vote
- ^ בוליביה: הנשיא קרא לסלק את שגריר ארצות הברית, באתר ynet, 11 בספטמבר 2008
- ^ Bolivia halts US anti-drugs work, באתר BBC, 1 בנובמבר 2008
- ^ Youngers, Coletta A. and Eileen Rosin. Drugs and Democracy in Latin America: The Impact of US Policy. Boulder, CO: Lynne Riener Publishers, 2005. p. 147
- ^ Youngers and Rosin. p. 149
