כרונולוגיה של אירועי אוקטובר 2000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערך זה מכיל את הרשימה של האירועים באירועי אוקטובר 2000. למידע כללי יותר על האירועים, הסיבות להם, וכן על תוצאותיהם, ראו אירועי אוקטובר 2000.

גל ראשון (1 באוקטובר - 3 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, האירועים בגל זה היו החריפים ביותר באירועי אוקטובר ולפי מערכת הביטחון הם מהווים את האירועים החמורים ביותר בתחומי מדינת ישראל מאז מלחמת העצמאות.

1 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוט לפי יישוב:

  • אום אל פחם - הייתה במקום הפגנה שקטה, לאחר ההפגנה שרובה התפזרה בשקט, ירדה קבוצה שחסמה את כביש ואדי ערה על ידי יידוי אבנים, לאחר מכן גדל מספר המפגינים והם החלו להתקיף את השוטרים במקום באבנים. השוטרים הגיבו בכדורי גומי ובגז.
לאחר מכן החליטו השוטרים להשתלט על גבעת "הבית האדום" השולטת על הצומת. במהלך ניסיון ההשתלטות הותקפו השוטרים על ידי זריקת אבנים, סלעים, ברזלים צמיגים בוערים וטילי גז (שנורו על ידי השוטרים) וכן נזרק בקבוק תבערה (שגרם לירי חי של שוטר). השוטרים ירו כדורי גומי וגז ובמספר מקרים אף אש חיה וכן נפגעו גם הם מהגז. נהרגו אחמד אבראהים ג'בּארין ומוחמד אחמד ג'בּארין, כמו כן נפגעו 40 אזרחים וכן 7 שוטרים. בסופו של דבר המקום פונה על ידי השוטרים.
  • ג'ת - התפרעויות בצומת הכניסה ליישוב מכיוון של הכביש לטול כרם (כביש צדדי יחסית), כאשר התקדמות של השוטרים גרמה לנסיגת המפגינים ולהפך. חוליה של משמר הגבול נשלחה לבצע הסתננות לתוך המפגינים, הותקפה על ידי המתפרעים על ידי צמיגים בוערים והצתת השטח שבו הם היו. במהלך ניסיון החילוץ של אנשי מג"ב הותקפו המחלצים באבנים וירו כדורי גומי. במהלך האירוע שני לוחמי מג"ב נכנסו לפנצ'ריה, ירו גומי לכיוון תחנת הדלק שסמוכה לה (שעל ידה היו המתפרעים), כתוצאה מן הירי (שבוצע על ידי מורשאד) נהרג ראמי חאתם ג'רה.
  • טמרה - הפגנה מתוכננת, שאושרה על ידי המשטרה, התדרדרה לכדי חסימת כביש 70 בצומת טמרה שבין יגור לצומת סומך. במהלך חסימה זו בדקו המפגינים את זהותם של הנוסעים, ופגעו במכוניות של הנוסעים היהודים, ובחלק מהמקרים אף בנוסעים עצמם. כמו כן נופצו התמרורים והרמזורים במקום. למרות ניסיונות של ההנהגה המקומית להרגיע את הרוחות, התלהט המצב והגיע לכדי ירי כדורים חיים באוויר על ידי השוטרים במקום.
  • אעבלין, שפרעם ובביר אל-מכסור - הפגנות שקטות יחסית.
  • עראבה - תחנת המשטרה נהרסה לחלוטין על ידי מפגינים שלאחר מכן חסמו את צומת הכניסה ליישוב.
  • מג'ד אל-כרום - הפגנה הפכה לחסימת כביש עכו-צפת תוך יידוי אבנים. בנוסף נזרקו על השוטרים במקום אבנים ובקבוקי תבערה, השוטרים הגיבו בירי כדורי גומי ורימוני גז.
  • דייר אל-אסד - כביש עכו-צפת נחסם לתנועה בצומת וקניון סמוך הותקף.
  • ג'דיידה, כפר יאסיף - הצומת הסמוך על כביש 70 נחסם לתנועה ובחלק מהזמן אף הותקפו נוסעים יהודיים שעברו במקום.
  • מכר - הפגנה אלימה שהתפתחה לניסיון חסימה של כביש 85 והופסקה לאחר התערבות ראש המועצה המקומית.
  • צומת מסלחית (ליד אבטליון, יחד, הררית ועראבה) - הצומת נחסמה לתנועה ונזרקו אבנים וברזלים על השוטרים במקום שהגיבו בירי תחמושת חיה באוויר.
  • צומת תרדיון (סמוך לסחנין) - זריקת אבנים לעבר שוטרים שהגיבו בגז מדמיע וכדורי גומי. במהלך האירוע פונה שוטר לבי"ח וכן נפצעו 12 ערבים בצורה קלה.
  • כפר מנדא - הפגנה שאושרה על ידי המשטרה התלהטה לאחר ההודעה על ההרוג באום אל פאחם. המפגינים חסמו את כביש 784, יידו אבנים, הפילו עמודי תאורה והתקיפו נהג יהודי. בתגובה השוטרים ירו כדורי גומי, גז מדמיע ורייף ירה באוויר. חמישה תושבים מפונים לבית החולים, כולל מוחמד קדח שלטענתו הותקף לאחר מעצרו על ידי השוטרים.
  • צומת אבו סנאן - התגודדות תושבים מכפר יאסיף וחסימה חלקית של כביש 70.
  • פורדיס - כביש ואדי מילכ נחסם (במקביל לחסימת ואדי ערה). מסעדה ערבית (שבעליה הניף את דגל ישראל) הותקפה והסועדים היהודים במקום הוגנו על ידי בעליה ובני משפחתו. מכוניות של אזרחים (בעיקר יהודים) נלכדו בצומת הכניסה והוצת אוטובוס. השוטרים ירו כדורים חיים רבים באוויר ולאחר מכן ירה מפקדם לכיוון הרגליים, הירי הביא לפציעתם של 6 אזרחים (כולם ברגליים).
  • צומת ערערה - זריקת אבנים, הבערת צמיגים, אוטובוס של אגד הועלה באש לאחר שהנהג הוצא בכוח ממנו.
  • צומת עארה - הבערת צמיגים וחסימת כביש ואדי ערה באבנים.
  • כפר קרע - יידויי אבנים על מכוניות של תושבי קציר וסגירת הכביש הראשי.
  • באקה אל גרבייה - הפגנות וחסימת הכביש הראשי.
  • נצרת - השלכות אבנים, הבערת צמיגים וחסימת הרחוב הראשי, תגובת השוטרים הייתה ירי כדורי גומי וגז מדמיע. בנוסף הותקף שוטר באש חיה וכן הוכתה תושבת על ידי שוטרי יס"מ.
  • כפר כנא - חסימת צומת בית רימון בכביש 77 (הכביש המחבר את צומת המוביל וצומת גולני), הרס הרמזורים והתמרורים במקום, זריקת אבנים וצמיגים בוערים לעבר השוטרים וכן תקיפת נהג יהודי. השוטרים הגיבו תחילה בירי כדורי גומי וגז ולאחר מכן נסוגו תוך השארת הצומת חסום.
  • טורעאן - ניסיון לחסום את כביש 77 השוטרים במקום הותקפו בעזרת גולות, אבנים וברזלים והגיבו בירי כדורי גומי וגז מדמיע. נפצעו שני שוטרים.
  • משהד - חסימת כביש טבריה-נצרת על ידי אבנים וצמיגים בוערים, ההפגנה התפזרה לאחר שליחת דחפור על ידי המועצה המקומית.
  • עין מאהל - ידוי אבנים לעבר כלי רכב, הרס ועקירה של פרטים ששייכים לכביש, דרדור סלעים וצמיגים בוערים. השוטרים השתמשו תחילה באלות ולאחר מכן הובאו למקום שוטרי יס"מ שפיזרו את המפגינים בגז ובכדורי גומי.
  • ריינה - התבצע ניסיון לתקוף (יחד עם אנשי משהד) את שכונת הר יונה בנצרת עילית, הכביש הראשי נחסם לזמן קצר על ידי סלעים, הותקפה ניידת משטרה (ששוטריה הגיבו בירי באוויר) וכן נגרם נזק לסניף בנק.
  • טירה - יידוי אבנים ובקבוקים, הבערת צמיגים וחסימת הכניסה, כמו כן הוכה יהודי שנקלע למקום.
  • טייבה - יידוי אבנים, הבערת צמיגים וייתכן גם ירי של אש חיה, השוטרים הגיבו בגז ובגומי.
  • יפו - הפגנה שקטה התפתחה לזריקות אבנים ויידוי בקבוקי תבערה על השוטרים שירו כדורי גומי. ניסיון להרגעה נכשל וצוות של ערוץ 1 הוכה, נעשו מעשי ונדליזם וכן נעשה ניסיון לתקוף אתר של הפרקליטות הצבאית.
  • חיפה - הפגנה סוערת ללא אלימות.
  • לקיה - יידוי אבנים (גם באמצעות קלע) ובקבוקי תבערה לעבר השוטרים תוך פציעת שניים מהם, ניסיון לחסום את כביש 31 וכן יריות באוויר של אחד מהתושבים. השוטרים הגיבו בגז ובכדורי גומי. האירוע נגמר לאחר השתלטות אלימה של תושבים מבוגרים על המתפרעים.
  • טראבין, אל סאנע - יידוי אבנים וניסיון לחסום את כביש חברון-באר שבע.
  • כסייפה - הבערת צמיגים, יידוי אבנים וחסימה של כביש באר-שבע-ערד.
  • ערערה בנגב - שביתה כללית.
  • רהט - תחנת המשטרה בעיר הותקפה, נחסמו כבישים ראשיים, הוצתו סניף בנק וקופת חולים. תגובת השוטרים הייתה שימוש בגז מדמיע ובכדורי גומי.

כללי:

  • ועדת המעקב:
    • הוועדה פירסמה באחר הצהריים של יום זה גילוי דעת בו היא מטילה את האחריות לכל האירועים על כוחות הביטחון ושיבחה את המפגינים.
    • בלילה התכנסה הוועדה בכפר מנדא לאחר שלא הצליחה להתכנס באום אל פאחם והכריזה על המשך השביתה.
  • אירעו 13 הצתות של יער וחורש (בכמה המקומות מספר פעמים).
  • בסה"כ נהרגו שני אזרחים ערביים ומאות נפצעו, נפגעו 58 שוטרים, ועשרות רבות של אזרחים יהודים.
  • במקביל לאירועים המתוארים התחוללה התדרדרות כללית בשטחים. באותו יום התרחש גם הקרב על קבר יוסף שבשכם, בו נהרג החייל מדחת יוסף.
  • הממשלה:
    • החליטה על שליחת השר לביטחון פנים, שלמה בן עמי לפגישה עם ועדת המעקב לאחר שדרישה של השב"כ לפגישה של ראש הממשלה איתם נדחית.
    • החליטה על פתיחת כביש ואדי ערה למחרת.
    • קיבלה הערכות מצב שהאירועים הם אינתיפאדה ותמכה בהן.
  • משטרת ישראל:
    • עקב העובדה כי ההפגנות הרבות במזרח ירושלים היו שקטות ברובן (היו זריקות אבנים מעטות) העבירה המשטרה במהלך היום את מרבית הכוחות שריכזה שם לצפון.
    • רמת הכוננות של המשטרה מועלית פעמיים במהלך היום מפע"מ א' לפע"מ ב' ואחר כך לפע"מ ג' (המקסימום הוא ד').

2 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהאירועים מהיום הקודם גלשו לתוך לפנות בוקר של יום זה.

פירוט לפי יישוב:

  • נצרת - השוטרים ניסו לפנות את הרחוב הראשי של העיר (לאחר ההרס מההתפרעויות של יום קודם), עימותים בין צעירים לבין שוטרי יס"מ שכללו השלכות אבנים, ברזלים ובקבוקי תבערה לעבר השוטרים. במהלך העימותים נורה למוות איאד לואבנה שהיה בין מיידי האבנים. לאחר הלוויתו החמיר המצב והתדרדר לעימות של אבנים ובקבוקי תבערה מול גז וגומי. במהלך האירוע כוח חסימה מוסתר של מג"ב בפיקודו של נ"י, ירה תחילה לעבר מיידה בקבוק תבערה ומאוחר יותר ביצע ירי במטרה להרוג לעבר מכונית שהאיצה על ידו, בני הזוג בה נפצעו ורק במקרה לא נהרגו. לאחר מכן התרחשה ביזה נרחבת בעיר.
  • מפעל פטרוס (ליד צומת תרדיון) - קבוצת צעירים שהגיעה למקום לאחר הגעתו של רב פקד גיא רייף תקפה אותו ואת השוטר שאיתו באבנים, בקבוקים וחלקי מתכת. לאחר שרובה הגז נשבר, ירה רייף כדורי גומי ולאחר מכן כדורים חיים מהם נהרגו וליד אבּו סאלח ועימאד גנאים.
  • צומת לוטם (ליד עראבה) - התאספות של אלפי מפגינים מעראבה. המפגינים העלו באש את היער הסמוך וניסו להגיע למעלה צביה, וכן זרקו אבנים, גולות מתכת וחזיזים על השוטרים, השוטרים חסמו את הכביש משני צדדיו וביקשו תיגבור אולם לא קיבלו אותו (הגיע אמנם מסוק עם כדורי גומי אבל ללא כלי ירייה). המפקד במקום ביצע ירייה של כדור חי באוויר וכן ניסה לפגוע באחד ממנהיגי ההתפרעות. כמו כן כוח תגבור של משמר הגבול שהגיע לבסוף למקום השתמש בגז וגומי בשביל לפזר את המתפרעים. באזור האירוע, מירי של שוטרים נהרגו אסיל חסן עאסלה ועלאא ח'אלד נסאר. האירוע הסתיים בעקבות התערבות ראש מועצת עראבה.
  • אום אל פאחם - בתחילת היום אירעו זריקות אבנים מעטות יחסית שגרמו לחסימת כביש ואדי ערה ולהתנגשות כלי רכב. מאוחר יותר המצב החמיר עקב התרבות המתפרעים וזריקת אבנים (על ידי קלע) שפגעה בצורה חמורה בשוטר. תחילה הגיבו השוטרים באופן הולך וגובר בגז מדמיע וכדורי גומי, לאחר מכן נעשה שימוש בצלפים שמהירי שלהם נהרג מוסלח חוסין אבּו ג'ראד. לבסוף פינו השוטרים את הצומת לאחר שנואשו מהאפשרות לפתוח את הכביש לתנועה ויצאו לתגבר אזורים אחרים.
  • צומת תרדיון (ליד סכנין) - זריקת אבנים, הבערת צמיגים וחורש וכן חסימת הצומת. השוטרים שנותרו ללא גז מדמיע, ירו כדורי גומי וכדורים חיים באוויר.
  • ואדי ערה - המשטרה נערכה בכוחות גדולים בעקבות הנחיה של הממשלה לפתוח את הציר.
  • משהד - חסימת הכביש המוביל מצומת בית רימון לנצרת עילית על ידי צמיגים בוערים. סימון כלי הרכב לפי יהודים וערבים ותקיפת היהודים באבנים. באירוע היה ירי חי של יס"מ.
  • עין מאהל - חסימת הכביש לנצרת עילית.
  • ריינה - התפרעות בכיכר המרכזית.
  • טורעאן - גלגול צמיגים בוערים ואבנים לחסימת כביש 77, השוטרים הגיבו בירי של כדורי גומי ובשימוש בגז. הרוחות נרגעו רק לאחר שראש המועצה המקומית התערב.
  • יפיע - זריקות אבנים, הבערת צמיגים לחסימת הכביש, הצתת סניף בנק. במקום היה ירי באוויר של שוטר.
  • כפר כנא - תקיפת שוטרים על ידי אבנים (גם עם קלע), ברזלים, גולות ובקבוקי תבערה, תגובת השוטרים הייתה פיזור גז וירי כדורי גומי. כמו כן נפגעו שני תושבים מקליעים, כמו כן הוכה תושב אחד על ידי השוטרים וכן נטען כי הותקף אחד נוסף (שנדקר, בנסיבות בלתי ברורות). רכב של שני יהודים שנקלע למקום פרץ החוצה בירי.
  • כפר מנדא - הופלו עמודי חשמל, והיה יידוי אבנים, תגובת השוטרים הייתה גז, כדורי גומי ובסוף אף ירי באוויר. ניסיונות להרגיע את המצב נכשלו. כמו כן הותקף נוסע יהודי שנקלע למקום ופונה לביה"ח. בשלב מאוחר חזרו המהומות ואיתן הירי (ממנו נפגעו שני אזרחים), האירועים הסתיימו כאשר ראש המועצה הצליח להרגיע את המצב.
  • נחף - חסימת כביש עכו-צפת, גרימת נזק לאביזרי הדרך, גלגול צמיגים בוערים לתוך חניון של קניון, יידוי אבנים, ברזלים ובקבוקי תבערה. השוטרים הגיבו בגז (שהגיע אליהם) ובכדורי גומי, בשלב זה עברה ההתפרעות לתוך הכפר.
  • מג'ד אל-כרום - נחסם כביש עכו-צפת על ידי צמיגים בוערים וסלעים, כמו כן נורו זיקוקים לעבר כוח המשטרה במקום ליד תחנת דלק, בתגובה נורה ירי חי באוויר.
  • בענה - חסימת כביש עכו צפת על ידי צמיגים ואבנים.
  • דייר אל-אסד - השתתפות בהפגנה של בענה, המפגינים נהדפו והרוחות הורגעו על ידי מנהיגים מקומיים.
  • ג'דיידה, מכר - יידוי אבנים וחסימת כבישים לזמן קצר.
  • כפר יאסיף - תחנת המשטרה במקום הותקפה באבנים ובבקבוקי תבערה, השוטרים הגיבו בגז ובגומי.
  • עכו - במהלך הפגנה הונפו דגלי ישראל ופלסטין. הוצתו עסקים פתוחים (של יהודים וערבים), יודו אבנים, חביות אש וגרוטאות. תגובת השוטרים הייתה שימוש בגז מדמיע וכדורי גומי שכתוצאה ממנו אושפזו שני אזרחים.
  • כפר קאסם - נחסם כביש הגישה המזרחי על ידי צמיגים בוערים ואחר כך הותקף פארק התעשיות אפק על ידי אבנים וצמיגים, נהג יהודי שעבר במקום הוצא מהרכב שהוצת. השוטרים הגיבו בירי אש חיה באוויר.
  • חיפה - יידויי אבנים, חסימת כביש על ידי צמיגים בוערים. תגובת השוטרים הייתה באלות, כדורי גומי וגז. המצב במקום נרגע לאחר התערבות ראש העירייה עמרם מצנע וחבר הכנסת עסאם מח'ול.
  • כאבול - יידוי אבנים ובקבוקים על כוחות משטרה נענה בגז מדמיע ובירי גומי וכן בחסימת הכניסה.
  • שפרעם - הובערו צמיגים ומכליות זבל ונחסמה הכניסה הדרומית ליישוב. השוטרים הגיבו בירי גז וגומי.

כללי:

  • בבוקר נערכה פגישה בין שלמה בן עמי לבין חברי כנסת ערבים. הפגישה הסתיימה ללא תוצאות.
  • התנועה האיסלמית, יאסר ערפאת וחברי כנסת ערבים פותחים את היום הזה בהשמעת קריאות המכנות את ממשלת ישראל ואת אהוד ברק נאצים וכן מטילות עליהם את האחריות ל"טבח" בישראל ובשטחים.
  • בסה"כ היו 25 אירועים של הפרות סדר, נחסמו 9 צמתים והיו 4 הצתות.
  • ביום זה היו 7 הרוגים (ערבים) בסה"כ וכן מאות פצועים.
  • הערכת השב"כ על היום הזה היא כי מדובר במרי אזרחי.
  • ראש הממשלה הכריז על קשר מובהק בין המהומות ואינתיפדת אל אקצה, על הוראה לפתיחת כבישים והשלטת סדר וכן על פגישה עם נציגי ציבור ערביים (בפועל מדובר על ועדת המעקב).
  • ועדת המעקב שהתכנסה, הכריזה על יום אבל למחרת (כולל שביתה במקומות בהם היו הרוגים) ועל אי קיום מצב לוחמה עם המדינה.

3 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוט לפי יישוב:

  • כפר כנא - עימותים בין משטרה ובין מפגינים. במהלך העימותים נפצע ברגלו מוחמד ח'מאיסי שמת מאוחר יותר מפצעיו.
  • כפר מנדא - תחילה היו מספר השלכות אבנים שטופלו על ידי ההנהגה המקומית. מאוחר יותר התפתחו בכניסות ליישוב מהומות שכללו זריקת אבנים, יידוי בקבוקים, ויריית זיקוקים לעבר כוח המשטרה. כוח המשטרה הגיב תחילה בגז ובגומי וכשאלו נגמרו עבר לשימוש באש חיה באוויר. לאחר ניסיון הדברות כושל בוצעה הסתערות של שוטרים לעבר המפגינים שבמהלכה נהרג ראמז עבּאס בּושנאק.
  • ואדי ערה - נותר חסום כל היום, לא נערכו עימותים במקום.
  • אום אל פחם - הפגנות ומניעת פתיחת כביש ואדי ערה על ידי כלים מכניים של העירייה.
  • טייבה - השלכת שלושה בקבוקי תבערה לעבר מג"ב.
  • טירה - יידוי אבנים בתחומי היישוב הביאו לסגירתו.
  • צומת בּיר אל מכּסור - יידוי אבנים והבערת צמיגים (בחלק מהזמן ליד תחנת דלק).
  • עכּו - זריקות אבנים ובקבוקי תבערה.
  • עראבה - הלוויה של הרוגי אתמול הסתיימה יחסית בשקט.
  • סכנין - ניסיון להתקיף את תרדיון נכשל, בלי עימות אלים, לאור נוכחות השוטרים במקום.
  • עילוט - יידוי אבנים מעטים וניסיון לחסימת כביש.
  • נצרת - ההלוויה של ההרוג מהיום הקודם עברה בשקט. לאחר ההלוויה נזרקו על ידי קלע אבנים וגולות לעבר השוטרים והוצתה חנות. התגובה של השוטרים הייתה ירי של כדורי גומי וגז מדמיע וכן שימוש בצלפים. מאוחר יותר היה גם אירוע של הבערת צמיגים וחסימת כביש.
  • דבוריה - שריפת צמיגים ויידויי אבנים, נפצע שוטר.
  • יפיע - שריפת צמיגים ויידויי אבנים, שני אזרחים נפצעו קשה.
  • יפו - בעקבות זריקת אבנים על אוטובוס נסגר רחוב יפת לתנועה.

כללי:

  • המשטרה תוגברה (בעיקר על ידי מג"ב) בצורה משמעותית באזור הצפון.
  • הן השר לביטחון פנים והן מפכ"ל המשטרה התראיינו והצהירו על כך שלמדינה יש כוח לפרוץ את ואדי ערה אבל היא נמנעת מכך. השר הוסיף גם שהפגנות הן ראויות אבל לא במתכונת של האירועים הנוכחיים. המפכ"ל הוסיף כי האירועים התדרדרו ויצאו משליטתם של המארגנים.
  • ח"כ דהאמשה הצהיר כי מטרת עלייתו של שרון להר הבית הייתה לגרום לשפיכת דם וכן על מחיקת הקו הירוק בעקבות כך.
  • בבוקר נערכה פגישה בין ראש הממשלה ונציגים נוספים שלה לבין ראשי הציבור הערבי. הפגישה הייתה טעונה והועלו בה דרישות רבות של הנציגים הערביים אולם היא הסתיימה באווירה טובה ובהחלטה על הקמת ועדת בירור.
  • ראש הממשלה הצהיר על כוונתו לטפל בבעיות של המגזר הערבי וקרא לו לשמור על החוק והסדר.
  • השר לביטחון פנים הודיע למשטרה על מתן גיבוי מלא וביקש ממנה להתאפק, לא להפעיל כוח מעבר להכרחי ולהשתמש במידת האפשר בכלי נשק לא קטלניים.
  • הוצתו 5 שריפות.
  • ועדת המעקב הוציאה הודעה המשווה את מעשי ישראל לאפרטהייד וקוראת לשיבה לשגרה.
  • בלילה החליט ראש הממשלה על פתיחת כביש ואדי ערה.

רגיעה יחסית (4 באוקטובר - 6 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפגישה בין אהוד ברק וועדת המעקב ביום ב־3 באוקטובר חלה רגיעה בתקופה זו, אולם לא השתרר שקט. המאורעות התחזקו שוב לאחר חטיפת החיילים בהר דוב.

4 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוט לפי יישוב:

  • יפו - הפגנה שאורגנה על ידי ערבים והשתתפו בה גם יהודים יצאה משליטה לאחר ניסיון לנאום של מיכאל רועה, סגן ראש עיריית תל אביב. לאחר מכן הוצתו צמיגים, נופצו שמשות, יודו אבנים וכן הוכו צוותי צילום של ערוץ שתיים וצוות איטלקי (6 עיתונאים פצועים בסה"כ). בעצורים בעקבות האירוע, שלושה תושבי עזה.
  • כפר כנא - בעקבות פטירתו של פצוע מיומיים קודם לכן יודו אבנים, נחסם צומת בית רימון על ידי צמיגים ונהרס. המתפרעים ערכו סלקציה בין רכבים של יהודים וערבים ופגעו בכלי הרכב של היהודים. מסוק של המשטרה חג מעל האזור בשל התרעה (שלא התממשה) על ניסיון תקיפה של בית רימון. נהג מונית שנקלע למקום הותקף ביריות שפגעו במונית אולם לא גרמו לנפגעים.
  • כפר מנדא - במהלך ההלוויה של ההרוג מהיום הקודם, הובערו צמיגים, יודו אבנים, השוטרים הגיבו בגז, גומי וכדורים חיים באוויר.
  • לוד, תל שבע, יפיע, ריינה, דבורייה, אזור טמרה - יידויי אבנים והבערת צמיגים שגרמו נזק לכלי תחבורה, האירועים ללא נפגעים.

כללי:

  • הצתות רבות בצפון.
  • האסירים הפלסטיניים פרסמו הודעת תמיכה וכן האסירים הביטחוניים הישראלים.
  • במרבית המקומות הייתה רגיעה יחסית בעקבות ההחלטה של ועדת המעקב.

5 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כאבול, יפיע, נצרת עילית, ריינה, צומת טורעאן וסמוך לערוער בנגב - זריקות אבנים והצתות צמיגים.
  • כפר כנא - הלווית ההרוג מ־3 באוקטובר התדרדרה לחסימת כביש (שהמשטרה חסמה אותו משני צדדיו בשביל למנוע הגעת נוסעים אליו) והתקפת הנוסעים היהודים בו. אזרח יהודי שעקף את המחסומים המשטרתיים הותקף, חולץ על ידי חבר הכנסת מוחמד כנעאן ופונה ברכב של תושב הכפר לבית החולים. במהלך החילוץ נכנסו כוחות משטרה ליישוב עקב חשש שמדובר בחטיפה.
  • ועדת המעקב פרסמה הודעה הקוראת להשתתף בתפילות ובביקורי אבלים ביום הזעם שחל למחרת.
  • עיריית אום אל פחם פרסמה הודעה משבחת לתושבים שהשתתפו באירועים אולם קראה להם לא לפגוע ברכוש ובמוסדות ציבור.
  • הצתות רבות התרחשו במהלך היום.

6 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באקה אל־גרבייה - תהלוכה ושריפה צמיגים.
  • טייבה - יידוי אבנים.
  • יקנעם - בקבוק תבערה הושלך על רכב של קבלן ערבי.
  • היו הצתות רבות.
  • היום הוכרז כ"יום הזעם" על ידי הרשות הפלסטינית.
  • כוח המשטרה ליד הר הבית הותקף וכן נערכו עימותים אלימים בין המפגינים (שזרקו בקבוקי תבערה ואבנים) לבין השוטרים שהגיבו באמצעים לפיזור המון.

גל שני (7 באוקטובר - 10 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל זה החל להתפתח בעקבות חטיפת החיילים שאירעה ב־7 באוקטובר. בניגוד לאירועים לפני כן הוא עירב באופן פעיל גם את המגזר היהודי.

7 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי יישובים:

  • ג'סר אל זרקא - לאחר התפשטות שמועות על מות אחד מתושבי הכפר התפתחה במקום הפגנה סוערת (כולל שריפת צמיגים וקרשים), ניסיון להגיע לכביש החוף על מנת לזרוק אבנים נחסם בקושי על ידי ראש המועצה המקומית אולם מאוחר יותר נזרקו בכל זאת אבנים על כביש החוף מהגשר ליד היישוב, כתוצאה מזריקת האבנים נהרג ג'אן בכור.
  • נצרת עילית - חבלה וניסיון הצתה של המסגדים, פגיעה ברכוש ערבי וניסיונות פגיעה בערבים.
  • טבריה - בדומה לנצרת עילית, המתפרעים פוזרו על ידי גז מדמיע, לטענת המשטרה לא נשמר הטווח המינימלי על מנת להפעיל כדורי גומי.
  • רמלה, לוד, פסגת זאב, אבו גוש ובאחד משערי הר הבית - זריקת אבנים.
  • גת שמנים - הצתת נקודת משטרה לא מאוישת.
  • כביש 444 (סמוך לטייבה) - ירי לעבר מכונית משטרתית.
  • עפולה - זריקת אבנים וניסיון לעלות לעבר נין, התפזרות לאחר אזהרה לגבי שימוש בכוח.
  • מגדל העמק, קריית אתא ובחיפה - השלכת אבנים על כלי רכב ערביים.
  • חדרה - התפרעות.
  • פרדס חנה - הצתת בתי עסק של ערבים.
  • בני ברק - ניסיון לחסום את ציר ז'בוטינסקי, הבערת צמיגים וזריקת רימוני עשן לכיוון השוטרים.
  • בת ים - פגיעה ברכוש ערבי.
  • צומת אשקלון, צומת ניר עם, צומת פז - הבערות צמיגים על ידי יהודים.
  • יבנה, רחובות, רמלה ונתניה - הפרות סדר של יהודים.

כללי:

8 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוט לפי יישוב:

  • נצרת/נצרת עילית - זריקות אבנים הדדיות בין צעירים יהודים וערבים על הגבול בין שתי הערים, המשטרה הגיבה בגז מדמיע ובכדורי גומי שכוונו יותר לצד הערבי, לאחר מכן התפנו כמעט כל היהודים בתמורה לשחרור העצורים במקום. באותו זמן חדרו מספר יהודים לשכונה המזרחית של נצרת ועוררו בכך גל שמועות על הרס וחורבן אצל התושבים הערביים. בצד הערבי נחסם כביש הגישה לשכונה המזרחית של נצרת על ידי אבנים, ברזלים ומכל אשפה, הושלכו אבנים וחפצים בוערים הן לעבר השוטרים והן לעבר תחנת כיבוי אש, כוח משטרה חדר בסיוע ג'יפ לתוך השכונה תוך ירי גומי. ניסיון של אישי ציבור ערביים להרגיע את המצב נכשל, לאחר כישלון הניסיון נורה מטח כבד של גז מדמיע, כדורי גומי ואף קליעים חיים אל עבר המתפרעים. במהלך האירוע נורו למוות עומר מוחמד עכּאוי וויסאם חמדאן יזבכּ וכן נפצעו קשה עוד שלושה ערבים, כולם מאש חיה. כמו כן, צעירים יהודים הציתו חנות בבעלות ערבית בתחומי נצרת עילית.
  • מצפה עדי - השלכת אבנים והשמעת קללות על ידי תושבים משפרעם. המפגינים פוזרו בגז ועל ידי הסתערות של המשטרה.
  • צומת עדי (ליד המצפה) - גרימת נזק לתמרורים, יידויי אבנים, ניסיון חסימה של הכביש ותקיפת ניידת משטרה בברזלים ובאבנים.
  • שפרעם - השחתת בית כנסת עתיק, הצתות של אוטובוסים, סניף בנק ומבנה העירייה. ניסיון לפגוע בבית הקברות היהודי במקום נמנע על ידי איום באלימות מצד התושבים הדרוזים.
  • צומת דייר אל-אסד - חסימת כביש עכו צפת על ידי צמיגים בוערים, הרס תמרורים, הצתת כרמי זיתים, מבנה של חברת החשמל וכן ליד תחנת דלק שבסמוך לקניון. זריקות אבנים לעבר השוטרים נענו בגז ובבקשה לירות כדורי גומי שנדחתה. האירוע פוזר על ידי המנהיגות המקומית.
  • מג'ד אל־כרום - חסימת הכביש על ידי צמיגים ואבנים, ללא עימות עם המשטרה.
  • כרמיאל - בזיזת חנויות השייכות לערבים וכן לתחנת דלק עם שומר ערבי שרכבו נפגע אף הוא. רכבו של ראש העיר נרגם באבנים כאשר ניסה להגיע למקום ההתפרעות. נזרקו אבנים מגשר על כביש 85.
  • עכו - זריקות אבנים וגרימת נזק למסעדה.
  • ריינה - זריקת בקבוקי תבערה לעבר נצרת עילית הציתה שדה.
  • רמלה - זריקת אבנים והצתת רכב.
  • אזור מושרייפה - זריקת אבנים על שני רכבים.
  • אום אל פאחם - ניסיון חסימה של כביש ואדי ערה נמנע על ידי שייח ראיד סלאח.
  • חיפה - זריקת בקבוקי תבערה לעבר בית כנסת. במקביל פגיעה ברכוש ערבי.
  • יפו - זריקת בקבוקי תבערה לעבר בית כנסת והצתת שניים אחרים.
  • כפר יאסיף - ניסיון לפגיעה בבית הקברות נמנע על ידי התושבים.
  • מחלף עתלית - אבן שנזרקה גרמה לניפוץ שמשת רכב.
  • צומת גן שמואל - זריקת אבנים על ידי יהודים, ניסיון פגיעה בערבים ותקיפת שוטרים.
  • חדרה - פגיעה ברכבים ובחנויות של ערבים.
  • פסגת זאב (בירושלים) - זריקות אבנים הדדיות בין יהודים וערבים.

כללי:

  • יום זה היה ערב יום כיפור, לעניין זה היו גם השלכות על התמודדות המשטרה עם חלק מזריקות האבנים ביום זה על ידי יהודים, שבתחילה נחשבו לזריקות "הרגילות" של יום כיפור.
  • הכוננות של המשטרה הורדה בצהרי היום והועלתה מאוחר יותר.
  • אירעו הצתות רבות, בעיקר בצפון.

9 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוט לפי יישוב:

  • נצרת - העיר נחסמה על ידי המשטרה. בוצעו פגיעה ברמזורים ופיזור אבנים על ציר ראשי. מאוחר יותר הותקפה תחנת משטרה על ידי אבנים (חלקן בעזרת קלע), גולות ובקבוקי תבערה, השוטרים התגוננו על ידי גז מדמיע, ההתקפה הסתיימה לאחר התערבות סגן ראש העיר וחברי כנסת ערבים.
  • אום אל פאחם - יידויי אבנים אל כביש ואדי ערה הביאו לסגירתו על ידי המשטרה. בנוסף נגרם נזק לצומת. ניסיון של העירייה להרגיע את הרוחות נכשל, אולם היא פינתה את הצומת מאוחר יותר.
  • צומת כפר קרע - נחסם על ידי צמיגים בוערים.
  • טבריה - חבלה וניסיון הצתה של המסגדים, פגיעה ברכוש ערבי וניסיונות פגיעה בערבים. המפגינים פוזרו על ידי רימוני גז והלם וכן על ידי מכת"ז.
  • מגדל העמק - חסימת צומת נהלל, יידויי אבנים לעבר מכוניות של ערבים וניפוץ שמשותיהם, השוטרים הגיבו בגז מדמיע. לאחר מכן אירועים דומים בצומת תל עדשים וליד יפיע. מאוחר יותר הותקפו השוטרים ששמרו על העצירים מהאירוע באבנים ובלבנים והגיבו בגז מדמיע בכדורי גומי (מסוג פחות פוגע מהרגיל), לבסוף שוחררו העצורים לאחר חקירה והרוחות נרגעו.
  • עפולה - זריקת אבנים באזור הצומת של עפולה עילית-גבעת המורה על מכוניות, בהמשך הייתה הצתת עצי דקל וצמיגים וכן זריקת אבנים מסיבית על השוטרים, האירוע הסתיים בעקבות הודעתו של מפקד המשטרה במקום על פינוי המשטרה מהמקום על מנת לטפל בהמון ערבי (שלא היה) שמתקיף לכאורה את משטרת המחוז בנצרת. במקביל בוצע ניסיון להגיע לנין, על מנת להתקיפו, שנחסם על ידי המשטרה.
  • צומת גולני, ובת ים - התפרעויות.
  • חולון - ניסיון לתקוף את יפו הוכשל על ידי המשטרה, נעשו ניסיונות לפגוע בערבים, נהרס רכוש ערבי ונפגע בית הקברות המוסלמי.
  • רמלה - ניסיון להצתת בית כנסת, יידויי אבנים וגרימת נזק למכוניות וניידות.
  • לוד - תושב יהודי נורה, הושלכו אבנים, הוצת בית ספר ונעשה ניסיון להצית את המרכז לשיטור קהילתי.
  • צומת כפר יונה - התפרעויות של יהודים.
  • פתח תקוה - פגיעה בדוכני שוק של ערבים.
  • צומת חדרה - זריקות אבנים ופגיעה בכלי רכב של ערבים.
  • חיפה - ביזה של מסעדה בבעלות ערבית וגרימת נזק לחנויות של ערבים. בקריית חיים נחסם כביש וניסו לפגוע בערבים.
  • צומת יגור-נשר - חסימת הכביש בעקבות זריקות אבנים.
  • נשר - ניסיון לפגיעה בקברי ערבים (כולל זה של עז א-דין אל-קסאם).
  • צומת שלומי-חניתה - חסימת כביש על ידי צמיגים בוערים.
  • צומת אור עקיבא - התקפת כלי רכב של ערבים.
  • כרמיאל - הפרות סדר.
  • נצרת עילית - ניסיון לפגוע בביתו של חבר הכנסת עזמי באשרה.
  • ריינה - הבערת צמיגים בכיכר המרכזית.
  • רמת ישי - פיזור צמיגים בצומת המרכזית.
  • צומת אשקלון, צומת סולטאן, צומת פז - הבערת צמיגים.
  • צומת יד מרדכי - ניסיון לחסימת הצומת.
  • שדרות - הבערת צמיגים וניסיון פגיעה בבדואי.
  • צומת דימונה - הבערת צמיגים ותקיפת שוטרים.
  • ירושלים - השלכת אבנים על ערבים בגבעה הצרפתית ובכביש העוקף. בשייח ג'ארח הותקפו בתי יהודים ובצומת פת הותקפו כלי רכב של יהודים.
  • דבורייה, יפיע - הכביש נחסם על ידי המשטרה לאחר זריקות אבנים מרובות.
  • דיר אל אסד - נזרקו אבנים על אוטובוס ליד היישוב.
  • טייבה - הבערת צמיגים והשלכת אבנים על כלי רכב.
  • תל אביב־יפו:
    • שכונת התקווה - מסעדה הותקפו ועובדיה הערבים חולצו על ידי המשטרה, כוחות כיבוי אש הציפו את המקום. מאוחר יותר הותקפו השוטרים באבנים ובלבנים במהלך ניסיון לעצור את המתפרעים.
    • כפר שלם - ניסיון להרוס קבר שייח על ידי ברזלים נהדף לבסוף על ידי המשטרה.
    • יפו - בתי כנסת ודירות של יהודים הוצתו.
    • מסגד חסן בכּ - עימות בין יהודים וערבים, במהלכו נזרק בקבוק תבערה לעבר המסגד ושוטרים הותקפו באבנים על ידי יהודים והגיבו בירי באוויר.
    • ליד מאפייה בטיילת הותקפו ערבים והתפתחה קטטה בינם לבין יהודים.

כללי:

  • פגישות שנערכו עם חברי ועדת המעקב הובילו להחלטה על יום אבל בלבד מתוך ניסיון להרגיע את המצב.
  • ניתנה הנחיה של מפכ"ל המשטרה לבצע ירי של גומי רק במקרים של סכנת חיים.
  • נמשכו ההצתות הרבות.
  • האירועים התמקדו ביום זה בעיקר במגזר היהודי, והושפעו מכך שזה היה יום כיפור.

10 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוט לפי יישוב:

  • תל שבע - הבערת צמיגים וזריקת אבנים לעבר שוטרים. האירוע הסתיים בסיוע המנהיגות המקומית.
  • עכו - תקיפת תחנת משטרה על ידי ערבים, ניסיון לפיזור על ידי מנהיגי ציבור נכשל וראש העיר נפגע מאבן, ההתקפה פוזרה על ידי השוטרים באמצעות גז. מאוחר יותר הותקפה, באמצעות אבנים ובקבוקי תבערה, נקודת משטרה אחרת בעיר וההתקפה נהדפה באמצעות גז וגומי. כמו כן הותקפו בתי עסק של יהודים וערבים וכן נחסמה העיר העתיקה על ידי המשטרה.
  • הרצליה - הפגנה אלימה וניסיון להצית מסגד.
  • כפר שלם (תל אביב) - שריפת מסגד.
  • רמלה - זריקת בקבוקי תבערה על ידי יהודים וערבים, כמו כן נפרץ בית כנסת, הוצתו מכולות אשפה ונזרקו אבנים.
  • לוד - יידויי אבנים לעבר כלי רכב.
  • טייבה - הבערת צמיגים ויידויי אבנים.
  • צומת קסטינה, צומת ניר בנים - הבערת צמיגים.
  • בכבישים המובילים אל עומר ואל דימונה - זריקות אבנים.
  • ליד עתלית - נזרקו אבנים על הרכבת.
  • קריית אתא - הבערת צמיגים ושריפת רכב.
  • קריית ים - הצתת רכב של ערבי.
  • חדרה - התקהלות פוזרה בכוח על ידי המשטרה.
  • צומת אום אל פאחם, ליד מג'ד אל־כרום, צומת פאחורה - השלכת אבנים לעבר רכבים.
  • צומת ערערה - זריקת בקבוק תבערה.
  • נצרת עילית - קטטה בין עובדים יהודים וערבים במלון ותקיפת שוטרים.
  • כפר כנא - שריפת קברו של רבן שמעון בן גמליאל.
  • עפולה - לפנות בוקר בוצע הרס של רכוש ערבי, השוטרים שעצרו את המעורבים הותקפו ליד תחנת המשטרה.
  • תל אביב - ניסיון התקפה של תושבי שכונת התקווה על יפו נחסם בהסתערות של המשטרה עם אלות.

כללי:

  • ביום זה ניכרה ירידה משמעותית ברמת החומרה של האירועים ובכמותם.
  • היו הצתות רבות.
  • נשמעו קריאות של אנשי ציבור ערבים להפסיק את האירועים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]