אראל סג"ל

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, מפלגה פוליטית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אראל סג"ל

לידה	14 בספטמבר 1970 (בן 53) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום מגורים	מודיעין-מכבים-רעות, ישראל
מקצוע	איש תקשורת ופובליציסט, שדרן רדיו
מעסיק	עכשיו 14, ישראל היום
תואר	לימודי קולנוע בקמרה אובסקורה.

משה אראל סג"ל (נולד ב-14 בספטמבר 1970) הוא עיתונאי, סאטיריקן, בעל טור, איש תקשורת, שדרן רדיו ופובליציסט ישראלי.

ביוגרפיה

סג"ל נולד בירושלים, בנם של עורכי הדין נחמה וזלמן סג"ל, משפחה דתית-לאומית. דודניו הם האחים ישראל סגל והרב דן סגל. למד בבתי הספר התיכוניים הדתיים תיכון הימלפרב ותיכון הרטמן בירושלים. בגיל 14 הוריו התגרשו, וכחלק ממרד נעורים הפך סג"ל לפעיל שמאל ויצא בשאלה. אחרי רצח יצחק רבין והעוינות הציבורית נגד "הכיפות הסרוגות", שינה סג"ל את עמדותיו הפוליטיות וחזר להיות ימני, תהליך שהושלם מאוחר יותר יחד עם חזרתו בתשובה, בעקבות תוכנית ההתנתקות ואירועי עמונה.

בשנת 1988 התגייס לצה"ל, ושירת בחטיבת גולני. בגולני עבר סג"ל מסלול הכשרה כלוחם. לאחר מכן שירת כמדריך בגדוד 17‏ ולבסוף שירת במרפאת בה"ד 3.

אחרי הצבא עבד כמאבטח ברובע המוסלמי בירושלים, ובתקופה מסוימת בשירותי הובלות בניו יורק.

סיים לימודי קולנוע בקמרה אובסקורה.

ב-2002 כתב את הספר "מיומנו של פסיכופת" שמאגד סיפורים קצרים, מעשיות זימה ושערוריות.

סג"ל הוא חבר בלהקת הרוק נאג' חמאדי, המורכבת מעיתונאים ואנשי תקשורת ישראלים. סג"ל הוא בסיסט הלהקה.

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 הוצב במקום התשיעי ברשימת "שחר עושים חינוך" למועצת העיר מודיעין.

ב-5 בדצמבר 2013 הותקף פיזית על ידי פעיל זכויות בעלי החיים גארי יורופסקי. התקיפה עוררה מהומה גדולה ודיונים רבים בתקשורת ובציבור על מגמת הטבעונות בישראל, ועל אופן הפעולה של יורופסקי.

בעקבות פציעתו הקשה של אביו בתאונת דרכים החל סג"ל בתהליך חזרה בתשובה, שהתחזק עוד יותר בעקבות תוכנית ההתנתקות. בעקבות הפינוי האלים בעמונה החל סג"ל לחבוש כיפה לראשו.

בינואר 2015 הוצע לסג"ל שריון ברשימת הליכוד לכנסת ה-20, אך הוא בחר להמשיך בעבודתו העיתונאית.

סג"ל מתגורר במודיעין-מכבים-רעות. נשוי ואב לארבעה.

בעיתונות הכתובה

בשנות ה-90 של המאה ה-20 התפרסם סג"ל בזכות טורו ההומוריסטי שנקרא "אופנת סג"ל". בתחילה עסקו הטורים של סג"ל בעיקר בספורט, אך עם הזמן החל לעסוק גם באגדות אורבניות וסיפורי מעשיות הומוריסטים. טורים אחרים עסקו גם בענייני ספורט (ובעיקר בבית"ר ירושלים אותה אוהד סג"ל), פוליטיקה (סג"ל מזוהה עם הימין הפוליטי) ודת.

משנת 1999 כתב סג"ל טור הומוריסטי בעיתון "מעריב", שהיה לעתים בוטה או פוגעני. במהלך תקופה מסוימת התנצח עם כתבים אחרים בעיתון ועם קוראיו על משמעות ההומור ואופן הבעת דעותיו. הטור ב"מעריב" עסק באגדות אורבניות. בשנת 2008 הפסיק את כתיבת הטור במעריב, ועבר לכתוב אותו במקור ראשון. לטענתו, עיתון "מעריב" לא רצה לאפשר לו לכתוב על דעותיו הפוליטיות.

סג"ל חזר לכתוב טור שבועי במוסף "סוף השבוע" של מעריב באוגוסט 2009. ב-2011 עבר לכתוב טור שבועי ב"מוספשבת" של מעריב בשם "סג"ל בדרכים". בכתיבתו נפגש סג"ל עם אנשים שונים ובירר באמצעותם סוגיות פוליטיות שעל הפרק (למשל: הוא ליווה את חברי ארגון השומר החדש בלילה של פעילות, ראיין את זוהיר אנדראוס בקשר לאינתיפאדה אפשרית של ערביי ישראל וערך שיחה עם עורך הדין אלדד יניב שהקים את השמאל הלאומי). מאוחר יותר חזר לטור שבועי ב"סופשבוע". בשנת 2012 כתב סג"ל מספר טורים גם במוסף הספורט של "מעריב". בעשור השני של המאה ה-21 כתב סג"ל גם טורי פובליציסטיקה במדור הדעות של "מעריב" וטורי פרשנות המופיעים בקונטרס הראשי.

בעקבות המשבר ב"מעריב" ב-2014, שבו העיתון כמעט נסגר ורבים מעובדיו פוטרו, הפסיק סג"ל לכתוב ב"מעריב" ועבר לכתוב באתר האינטרנט "מידה". מאז שנת 2015, לסג"ל היה טור שבועי במוסף "יומן" במקור ראשון. בינואר 2017 עזב את מקור ראשון ועבר לכתוב טורי פרשנות במגזין סופ"ש של אתר וואלה.

ברדיו ובטלוויזיה

בנוסף לכתיבתו הגיש סג"ל תוכנית בשם "סג"ל עצבני" בתחנת הרדיו "רדיו ללא הפסקה" בה הביע את דעתו על אירועי השעה וניהל שיחות עם מאזינים. משנת 2007 עבר להגיש תוכנית בוקר יחד עם לינוי בר גפן וגל גבאי ב"רדיו 99".

ביוני 2006 הנחה סג"ל את אולפן המונדיאל של צ'רלטון בצוותא עם עורך הדין ארי שמאי, ואנשי הספורט בוני גינצבורג ואריה מליניאק.

כמו כן הנחה סג"ל מדי שבוע תוכנית באתר מכון מאיר יחד עם הרב אורי שרקי שעסקה בנושאים העולים מפרשת השבוע.

בעבר עבד כמחליף בתוכנית האקטואליה של בן כספית ועמנואל רוזן ב"רדיו ללא הפסקה".

בשנת 2011 החל להשתתף בפאנל התוכנית "הינשופים" בהנחיית רוגל אלפר בערוץ 8. בנוסף, נבחר להשתתף כאחד ממגישי "ערב חדש" והצטרף לפאנל התוכנית "שער השבת" של ערוץ הספורט.

בשנת 2014 החל להנחות את תוכנית הטלוויזיה "הפטריוטים" בערוץ 20.

עד 2016 הגיש סג"ל תוכנית יומית בת-שעתיים בשם "לא סותם ת'פה" ברדיו "גלי ישראל". התוכנית עסקה בענייני אקטואליה ובה כל יום בשבוע שידר מגיש אחר (כגון שמעון ריקלין, חיים לוינסון וגלית דיסטל-אטבריאן) לצד סג"ל. בתוכנית ניתנה חשיפה לסיפורים שלא זכו לסיקור בתקשורת המיינסטרים, כגון אלימות ופעולות לא חוקיות של ערבים נגד יהודים, ואפליה של מערכת החוק והמשפט נגד יהודים. התוכנית כללה דיאלוגים בין סג"ל למגיש השני וראיונות עם אנשים בנושאים שעל סדר היום. בתוכנית הביע סג"ל דעות ימניות מובהקות ותמיכה בממלכתיות. התוכנית סיימה את שידוריה עם מעברו של סג"ל לגלי צה"ל.

באפריל 2016 החל סג"ל להגיש תוכנית אקטואליה יומית בת-שעה בגלי צה"ל בשעה 11:00 בבוקר, בעלת אופי זהה לתוכנית שהגיש בגלי ישראל. בנוסף לאקטואליה כוללת התוכנית הומור ועיסוק בנושאי תרבות כמו שירה, מוזיקה ולימוד ערבית מדוברת.

קריירה מוזיקלית

סגל חבר בלהקת העיתונאים "נאג' חמאדי", שבה חברים גם דרור פויר, דרור גלוברמן, אור הלר וטל לזר. באוקטובר 2014 הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון "אל תלכי לישון" שהלחין סג"ל למילים של חברי הלהקה. הסינגל הוא חלק מאלבום בכורה, "להיטי הזהב ששינו את העולם (חלק א')" שיצא לאור באוקטובר 2015.

אופי כתיבתו

סג"ל ידוע בזכות הטורים השבועיים שלו, שהחלו ככפולת עמודים בחלק הספורט של מקומוני ידיעות אחרונות, עברו למקומוני מעריב, הפכו לטור בעל עמוד אחד במוסף "סופשבוע" של "מעריב", אחר כך הופיעו ככפולת עמודים במוסף "יומן" של מקור ראשון, ושוב בטור בן עמוד אחד ב"סופשבוע" של "מעריב".

בתחילה עסקו הטורים של סג"ל בעיקר בספורט, אך עם הזמן החל לעסוק גם באגדות אורבניות וסיפורי מעשיות עם פואנטה מצחיקה, שרובם נסובו סביב זימה, פשע, טיפוסים מוזרים ומיוחדים, מפסידנות והווי האשפתות ברובעי העוני והסמטאות של ניו יורק ותל אביב. טורים אחרים עסקו גם בענייני ספורט (ובעיקר בבית"ר ירושלים אותה אוהד סג"ל), פוליטיקה (סג"ל מזוהה עם הימין הפוליטי) ודת. בעקבות תאונת דרכים בה נפגע אביו, החל לכתוב גם בענייני דת ואמונה, תוך שהוא נוקט בגישה אוהדת למסורת וליהדות ובסופו של דבר חזר בתשובה.

כתיבתו של סג"ל מתאפיינת בהומור, אסוציאטיביות, שימוש באנקדוטות ומשלים, ושימוש במטאפורות ודימויים יצירתיים. בעבר השתמש סג"ל בדימויים רבים מעולם הפוליטיקה והעולם התחתון ולעתים אף דימויים מלוכלכים הרומזים למיניות והפרשות גופניות. מאז שהחל בתהליך של חזרה בתשובה הפחית סג"ל מאוד את השימוש בדימויים אלה. לעתים קרובות משלב סג"ל בכתיבתו ציטוטים ומובאות של אישים היסטוריים - כולל שירה עברית קלאסית וארון הספרים היהודי - כאשר הציטוטים קשורים לנושא הטור. ברבים מהטורים כתב סג"ל על פרשיות היסטוריות אקסצנטריות ומוזרות מנקודת מבטו הייחודית וקישורם באופן אקטואלי לימינו (בדרך כלל בתור משל).

סג"ל כותב גם טורים פוליטיים, חלקם במסגרת הטור השבועי שלו אך אחרים פורסמו גם בעיתון הראשי (חלק החדשות) בתגובה לפרשות אקטואליות בוערות, וחלקם במדור הדעות. בטוריו הפוליטיים מביע סג"ל דעות ימניות ממלכתיות לצד כעס על הצביעות והסטנדרטיים הכפולים לתפישתו של השמאל בישראל והתקשורת.

ידוע באהדתו לקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

קישורים חיצוניים

• הבלוג של אראל סג"ל באתר nrg מעריב
• הטור של אראל סג"ל באתר nrg מעריב
• מידע על התוכנית של אראל סג"ל בגלי צה"ל (כולל קישורים לתוכניות מוקלטות)
• אראל סג"ל בגל"צ, ברשת החברתית פייסבוק
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Myspace
  פרמטרים [ id, name ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אראל סג"ל, ברשת החברתית Myspace   
• נפגשים בפרשה, אראל סג"ל מראיין את הרב אורי שרקי על פרשת שבוע באתר מכון מאיר
• תגובה לסג"ל על האשמת יצחק רבין ברציחת אנשי האלטלנה, כולל המקור
• שיעור בגמרא, בסוגיית "מומר אוכל נבילות", מרכז שטיינזלץ" בירושלים http://hashefa.co.il/home/artdetails.aspx?mCatID=68393&artID=9611
• עפרה לקס, "עניין אישי" עם אראל סג"ל, באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2013
• "שעה של אנשים" שעה אישית עם אסף פאסי ואבי קראוס ברדיו "גלי ישראל". 10 ביולי 2014.
• נבו זיו, חטיבת אראל, באתר ynet, 15 באפריל 2016
• תוכניות מוקלטות של "לא סותם תפ'ה" עם אראל סג"ל, רדיו גלי ישראל
• ניב רסקין מראיין את אראל סג"ל לרגל תוכנית החדשה בגלי צה"ל, גלי צה"ל באתר SoundCloud