ראש המטה הכללי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 148: | שורה 148: | ||
|- |
|- |
||
|9 |
|9 |
||
|[[קובץ:David Elazar |
|[[קובץ:David Elazar (Dado).jpg|84x84 פיקסלים]] |
||
|'''[[דוד אלעזר]] (דדו)''' |
|'''[[דוד אלעזר]] (דדו)''' |
||
<small>(1925–1976) |
<small>(1925–1976) |
גרסה מ־02:35, 11 בינואר 2020
הרמטכ"ל אביב כוכבי | |||
איוש נוכחי | אביב כוכבי | ||
---|---|---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 15 בינואר 2019 | ||
דרכי מינוי | מתמנה על ידי ממשלת ישראל בהמלצת שר הביטחון | ||
תחום שיפוט | ישראל | ||
דרגה צבאית | רב-אלוף | ||
מושב המשרה | תל אביב, ישראל | ||
ייסוד המשרה | 1 ביוני 1948 | ||
איוש ראשון | יעקב דורי | ||
ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.
ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.
מעמד הרמטכ"ל
מעמדו של הרמטכ"ל מוגדר בחוק יסוד: הצבא, שנחקק בשנת 1976 ובו נאמר (סעיף 3):
- (א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
- (ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
- (ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
היסטוריה
תפקיד הרמטכ"ל החל בארגון "ההגנה", שם נקרא בשם זה מי שעמד בראש המטה הכללי של "ההגנה". עם הקמת צה"ל, הוסבו מטכ"ל ההגנה והרמטכ"ל שעמד בראשו, יעקב דורי לעמוד בראש צה"ל.
הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. יוצא דופן היה רפאל איתן אשר כהונתו הוארכה פעמיים, והוא כיהן במצטבר חמש שנים. מנגד, היו מספר רמטכ"לים אשר לא סיימו את תקופת כהונתם המלאה: יגאל ידין התפטר על רקע חילוקי דעות לגבי תקציב צה"ל. מרדכי מקלף כיהן בתפקיד במשך שנה אחת בלבד על פי בקשתו, דוד אלעזר נאלץ להתפטר על רקע המלצות ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים, ודני חלוץ התפטר בשל הביקורת על התנהלות מלחמת לבנון השנייה. כמו כן, שני רמטכ"לים ויתרו על חלק מהארכת כהונתם: אמנון ליפקין-שחק ביקש לסיים את תפקידו באמצע השנה הרביעית, על רקע רצונו לעבור לפוליטיקה ולהתמודד על ראשות הממשלה. חיים לסקוב ביקש שלא לכהן שנה רביעית על רקע חילוקי דעות שלו עם שמעון פרס.
בשנת 2005 אריאל שרון ושאול מופז לא האריכו את כהונתו של משה יעלון לשנה רביעית, במהלך שהתפרש כהדחה על רקע התנגדותו של יעלון לתוכנית ההתנתקות. על מנת למנוע בעיות כאלו בעתיד, וכפי שנעשה לגבי משרות אחרות כמו זה של נשיא המדינה, מינה שר הביטחון עמיר פרץ את רב-אלוף גבי אשכנזי בשנת 2007 לתקופה של ארבע שנים, ובכך הסיר את חוסר הוודאות בנוגע להוספת השנה הרביעית (אך לקראת סוף כהונת אשכנזי עלתה סוגיית הארכת כהונתו לשנה חמישית).
ראש המטה הכללי המכהן וה-22 במספר הוא רב-אלוף אביב כוכבי, שנכנס לתפקיד ב-15 בינואר 2019.
עם סיום כהונתו, חלה על הרמטכ"ל (בדומה לבכירים נוספים במערכת הביטחון בישראל) תקופת צינון של שלוש שנים קודם שיוכל להיבחר כחבר הכנסת, להתמנות לשר בממשלה או להיבחר לראשות הממשלה.
ראשי המטה הכללי לדורותיהם
מס. | שם מלא וכינוי (תקופת חיים) |
תקופת כהונה | ראש הממשלה הממנה | השר הממנה | אירועים מרכזיים | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריך עברי | תאריך לועזי | משך כהונה בחודשים | ||||||||
1 | יעקב דורי (דוסטרובסקי)
(1899–1973) |
כ"ג באייר ה'תש"ח | י"ז בחשוון ה'תש"י | 1 ביוני 1948 | 9 בנובמבר 1949 | 17[1] | דוד בן-גוריון |
| ||
2 | יגאל ידין
(1917–1984) |
י"ז בחשוון ה'תש"י | י"ט בכסלו ה'תשי"ג | 9 בנובמבר 1949 | 7 בדצמבר 1952 | 37 | ||||
3 | מרדכי מקלף
(1920–1978) |
י"ט בכסלו ה'תשי"ג | כ"ט בכסלו ה'תשי"ד | 7 בדצמבר 1952 | 6 בדצמבר 1953 | 12 | אירועי הפדאיון | |||
4 | משה דיין
(1915–1981) |
כ"ט בכסלו ה'תשי"ד | ח' בשבט ה'תשי"ח | 6 בדצמבר 1953 | 29 בינואר 1958 | 49 | ||||
5 | חיים לסקוב
(1919–1982) |
ח' בשבט ה'תשי"ח | י"ג בטבת ה'תשכ"א | 29 בינואר 1958 | 1 בינואר 1961 | 36 | ||||
6 | צבי צור (צ'רה)
(1923–2004) |
י"ג בטבת ה'תשכ"א | ט"ז בטבת ה'תשכ"ד | 1 בינואר 1961 | 1 בינואר 1964 | 36 | ||||
7 | יצחק רבין
(1922–1995) |
ט"ז בטבת ה'תשכ"ד | ל' בכסלו ה'תשכ"ח | 1 בינואר 1964 | 1 בינואר 1968 | 48 | לוי אשכול | מלחמת ששת הימים | ||
8 | חיים בר-לב
(1924–1994) |
ל' בכסלו ה'תשכ"ח | י"ד בטבת ה'תשל"ב | 1 בינואר 1968 | 1 בינואר 1972 | 48 | לוי אשכול | משה דיין | מלחמת ההתשה | |
9 | דוד אלעזר (דדו)
(1925–1976) |
י"ד בטבת ה'תשל"ב | י"א בניסן ה'תשל"ד | 1 בינואר 1972 | 3 באפריל 1974 | 27 | גולדה מאיר | מלחמת יום הכיפורים | ||
10 | מרדכי גור (מוטה)
(1930–1995) |
כ"ג בניסן ה'תשל"ד | ט' בניסן ה'תשל"ח | 16 באפריל 1974 | 16 באפריל 1978 | 48 | ||||
11 | רפאל איתן (רפול)
(1929–2004) |
ט' בניסן ה'תשל"ח | ו' באייר ה'תשמ"ג | 16 באפריל 1978 | 19 באפריל 1983 | 60 | מנחם בגין | עזר ויצמן | ||
12 | קובץ:Moshe Levi.jpg | משה לוי (משה וחצי)
(1936–2008) |
ו' באייר ה'תשמ"ג | כ' בניסן ה'תשמ"ז | 19 באפריל 1983 | 19 באפריל 1987 | 48 | משה ארנס | ||
13 | דן שומרון
(1937–2008) |
כ' בניסן ה'תשמ"ז | י"ז בניסן ה'תשנ"א | 19 באפריל 1987 | 1 באפריל 1991 | 48 | יצחק שמיר | יצחק רבין | ||
14 | אהוד ברק
(1942–) |
י"ז בניסן ה'תשנ"א | כ"ט בטבת ה'תשנ"ה | 1 באפריל 1991 | 1 בינואר 1995 | 45 | משה ארנס | מבצע דין וחשבון | ||
15 | אמנון ליפקין-שחק
(1944–2012) |
כ"ט בטבת ה'תשנ"ה | ט"ו בתמוז ה'תשנ"ח | 1 בינואר 1995 | 9 ביולי 1998 | 42 | יצחק רבין | מבצע ענבי זעם | ||
16 | שאול מופז
(1948–) |
ט"ו בתמוז ה'תשנ"ח | כ"ט בתמוז ה'תשס"ב | 9 ביולי 1998 | 9 ביולי 2002 | 48 | בנימין נתניהו | יצחק מרדכי | ||
17 | משה יעלון (בוגי)
(1950–) |
כ"ט בתמוז ה'תשס"ב | כ"ג באייר ה'תשס"ה | 9 ביולי 2002 | 1 ביוני 2005 | 35 | אריאל שרון | בנימין בן אליעזר | האינתיפאדה השנייה | |
18 | דני חלוץ
(1948–) |
כ"ג באייר ה'תשס"ה | כ"ו בשבט ה'תשס"ז | 1 ביוני 2005 | 14 בפברואר 2007 | 20 | שאול מופז | |||
19 | גבי אשכנזי
(1954–) |
כ"ו בשבט ה'תשס"ז | י' באדר א' ה'תשע"א | 14 בפברואר 2007 | 14 בפברואר 2011 | 48 | אהוד אולמרט | עמיר פרץ | ||
20 | בני גנץ
(1959–) |
י' באדר א' ה'תשע"א | כ"ז בשבט ה'תשע"ה | 14 בפברואר 2011 | 16 בפברואר 2015 | 48 | בנימין נתניהו | אהוד ברק | ||
21 | גדי איזנקוט
(1960–) |
כ"ז בשבט ה'תשע"ה | ט' בשבט ה'תשע"ט | 16 בפברואר 2015 | 15 בינואר 2019 | 47 | משה יעלון | |||
22 | אביב כוכבי
(1964–) |
ט' בשבט ה'תשע"ט | מכהן | 15 בינואר 2019 | מכהן | מכהן | בנימין נתניהו |
רמטכ"לים בפוליטיקה
- ערך מורחב – קציני צה"ל בפוליטיקה
במהלך השנים הצטרפו לפוליטיקה 13 רמטכ"לים לשעבר, יותר ממחצית מכלל הרמטכ"לים.
- משה דיין, הרמטכ"ל הרביעי, בשנת 1959. דיין נבחר לכנסת הרביעית כחבר הכנסת מטעם מפלגת מפא"י ומונה לשר החקלאות.
- צבי צור נבחר לכנסת השישית מטעם רפ"י אולם פרש אחרי מספר שבועות. אחר כך היה עוזרו של דיין במשרד הביטחון.
- חיים בר-לב מונה להיות שר המסחר והתעשייה זמן קצר לאחר פרישתו ב-1972.
- יצחק רבין שהיה שגריר בארצות הברית נבחר לכנסת השמינית ומונה להיות שר העבודה. זמן קצר לאחר מכן, עם התפטרות גולדה מאיר, נבחר לראשות הממשלה. אחר כך היה שר הביטחון ושוב ראש הממשלה.
- יגאל ידין נבחר לכנסת התשיעית בראשות מפלגת ד"ש שהקים, והתמנה לסגן ראש הממשלה מנחם בגין.
- מוטה גור הצטרף אף הוא למפלגת העבודה לקראת בחירות 1981.
אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז ומשה יעלון הצטרפו לפוליטיקה.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הצטרף בני גנץ למערכת הפוליטית וייסד את מפלגת "חוסן ישראל", שהתאחדה מיד עם מפלגת תל"ם אותה הקים משה יעלון. לאחר מספר שבועות התאחדה מפלגת "חוסן לישראל" עם מפלגת "יש עתיד" שבראשה יאיר לפיד, ולרשימה המאוחדת שקיבלה את השם ״כחול-לבן״ הצטרף גבי אשכנזי.
בממשלת ישראל העשרים וחמש ישבו בממשלה שני רמטכ"לים לשעבר, יצחק רבין ואהוד ברק.
בממשלת ישראל העשרים ושמונה ישבו בממשלה שני רמטכ"לים לשעבר, אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק.
בבחירות לכנסת השמונה עשרה התמודדו שלושה רמטכ"לים לשעבר: משה יעלון, שאול מופז ואהוד ברק, ושלושתם כיהנו בממשלת ישראל השלושים ושתיים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מאיר פינקל, הרמטכ"ל: מחקר השוואתי של שישה היבטים בתפקודו של מפקד הצבא, הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2018.
- שי חורב, בחירת ראש המטה הכללי של צה"ל, חיפה: דוכיפת, 2019
קישורים חיצוניים
- מתן גלין ודנה פטרוב, 65 בתמונות: הרמטכ“לים לשעבר ברגעים מיוחדים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 במאי 2013
- הרמטכ"לים, סדרת טלוויזיה | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | רשות השידור, 2017
הערות שוליים
ראשי המטה הכללי של צה"ל | ||
---|---|---|
|