המשרד להגנת הסביבה
![]() סמל המשרד להגנת הסביבה | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
תחום שיפוט |
![]() |
תאריך הקמה | 1988 |
ממשלה |
![]() |
שר | עידית סילמן |
תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
מנכ"ל | גיא סמט |
מטה מרכזי | ירושלים |
שמות קודמים | המשרד לאיכות הסביבה |
האתר הרשמי | |
![]() ![]() |

המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי בישראל האחראי על שמירת הסביבה בישראל.
תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים, קביעת קדימויות להגנת הסביבה וכן אכיפת המדיניות באמצעות המשטרה הירוקה שהיא הזרוע הביצועית של המשרד.
תחת אחריותו של השר להגנת הסביבה נמצאים גם גופים וחברות ממשלתיות בתחומי הגנת הסביבה וביניהם: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, חברת פארק אריאל שרון, החברה להגנות מצוקי הים התיכון, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון.
עד יוני 2006, היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרד בראשית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה"[1], ביוזמתו של יגאל אלון ואורי מרינוב אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 השירות הועבר במהרה להיות תחת משרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל וב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי.
ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון שכיהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992. בממשלה ה-24 החזיק במשרד ראש הממשלה, יצחק שמיר, ויגאל ביבי מהמפד"ל היה לסגנו.
איכות הסביבה בימי רבין, פרס ונתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב־31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס. בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה.
איכות הסביבה ואקולוגיה בכנסת ה-15 ובתחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. בהיכנסה של שינוי לממשלה, דרשה ח"כ יהודית נאות את משרד זה, וכיהנה בו עד התפטרותה באוקטובר 2004. בתקופת כהונתה נחקק חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בנייה 300 מטרים מקו החוף. נאות הוחלפה בשר אילן שלגי, ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי יציאתה של העבודה מן הממשלה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד, ובמהלך כהונתו במשרד הורה על סגירת תחנת הכוח רדינג וקידם את מעברה לשימוש בגז טבעי.
במרץ 2022 הכריז המשרד להגנת הסביבה על הקמת מנהלת ניקיון שמטרתה ליצור בסיס לעבודה משותפת לטובת השמירה על ניקיון הארץ[2].
תפקיד המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות:
רמה ארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרד הוא הגורם האחראי על ניסוח מדיניות ארצית בנושא ההגנה על הסביבה. באחריותו קביעת התקנים של המשרד והגדרת קדימויות להגנת על הסביבה.
רמה מחוזית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי החלוקה הגאוגרפית אותה הגדיר משרד הפנים (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) ובמחוז יו"ש. כל מחוז פועל על פי מאפייניו והצרכים הסביבתיים הנהוגים בו.
רמת השלטון המקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרד תומך בכ-52 יחידות סביבתיות מקומיות ואזוריות, השייכות לשלטון המקומי ברחבי ישראל. היחידות המקומיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ואף מייעצות לרשות המקומית בנושאי איכות הסביבה.
שרי המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריך עברי | תאריך לועזי | ||||||||
המשרד לאיכות הסביבה | |||||||||
1 | ![]() |
רוני מילוא
(1949-) |
הליכוד | י"ד בטבת ה'תשמ"ט | י"א באדר ה'תש"ן | 22 בדצמבר 1988 | 7 במרץ 1990 | העשרים ושלוש | |
2 | ![]() |
רפאל אדרי
(1937-) |
המערך השני | י"א באדר ה'תש"ן | י"ח באדר ה'תש"ן
התפטר מתפקידו |
7 במרץ 1990 | 15 במרץ 1990
התפטר מתפקידו | ||
מילוי מקום ע"י ראש הממשלה יצחק שמיר | |||||||||
3 | ![]() |
ראש הממשלה
(1915-2012) |
הליכוד | י"ח בסיוון ה'תש"ן | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | 11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | |
4 | ![]() |
אורה נמיר
(1930-2019) |
העבודה | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | כ"ט בחשוון ה'תשנ"ג | 13 ביולי 1992 | 31 בדצמבר 1992 | העשרים וחמש | |
5 | יוסי שריד
(1940-2015) |
מרצ רצ |
כ"ט בחשוון ה'תשנ"ג | א' בתמוז ה'תשנ"ו | 31 בדצמבר 1992 | 18 ביוני 1996 | העשרים ושש | ||
6 | ![]() |
רפאל איתן
(1929-2004) |
הליכוד-גשר-צומת צומת |
א' בתמוז ה'תשנ"ו | כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | 18 ביוני 1996 | 6 ביולי 1999 | העשרים ושבע | |
צומת | |||||||||
7 | ![]() |
דליה איציק
(1952–) |
ישראל אחת העבודה |
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | י"ב באדר ה'תשס"א | 6 ביולי 1999 | 7 במרץ 2001 | העשרים ושמונה | |
8 | ![]() |
צחי הנגבי
(1957-) |
הליכוד | י"ב באדר ה'תשס"א | כ"ו באדר א' ה'תשס"ג | 7 במרץ 2001 | 28 בפברואר 2003 | העשרים ותשע | |
9 | ![]() |
יהודית נאות
(1944-2004) |
שינוי | כ"ו באדר א' ה'תשס"ג | ב' בחשוון ה'תשס"ה
התפטרה מתפקידה |
28 בפברואר 2003 | 17 באוקטובר 2004
התפטרה מתפקידה |
השלושים | |
מילוי מקום ע"י השר אילן שלגי | |||||||||
10 | ![]() |
אילן שלגי
(1945-) |
שינוי | ט"ז בכסלו ה'תשס"ה | כ"א בכסלו ה'תשס"ה | 29 בנובמבר 2004 | 4 בדצמבר 2004 | ||
11 | שלום שמחון
(1956-) |
עבודה-מימד העבודה |
כ"ט בטבת ה'תשס"ה | כ"א בחשוון ה'תשס"ו | 10 בינואר 2005 | 23 בנובמבר 2005 | |||
12 | ![]() |
גדעון עזרא
(1937-2012) |
קדימה | י"ח בטבת ה'תשס"ו | ו' באייר ה'תשס"ו | 18 בינואר 2006 | 4 במאי 2006 | ||
המשרד להגנת הסביבה | |||||||||
12 | ![]() |
גדעון עזרא
(1937-2012) |
קדימה | ו' באייר ה'תשס"ו | ו' בניסן ה'תשס"ט | 4 במאי 2006 | 31 במרץ 2009 | השלושים ואחת | |
13 | ![]() |
גלעד ארדן
(1970-) |
הליכוד | ו' בניסן ה'תשס"ט | ה' בטבת ה'תשע"ג | 31 במרץ 2009 | 18 במרץ 2013 | השלושים ושתיים | |
14 | ![]() |
עמיר פרץ
(1952-) |
התנועה | ה' בטבת ה'תשע"ג | י"ח בחשוון ה'תשע"ה
התפטר מתפקידו |
18 במרץ 2013 | 11 בנובמבר 2014
התפטר מתפקידו |
השלושים ושלוש | |
מילוי מקום ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו | |||||||||
15 | ![]() |
ראש הממשלה
(1949-) |
הליכוד | ה' בניסן ה'תשע"ה | כ"ה באייר ה'תשע"ה | 25 במרץ 2015 | 14 במאי 2015 | ||
16 | ![]() |
אבי גבאי
(1967-) |
כולנו
לא כיהן בכנסת |
כ"ה באייר ה'תשע"ה | כ"ג באייר ה'תשע"ו
התפטר מתפקידו |
14 במאי 2015 | 31 במאי 2016
התפטר מתפקידו |
השלושים וארבע | |
מילוי מקום ע"י השר משה כחלון | |||||||||
17 | ![]() |
זאב אלקין
(1971-) |
הליכוד | כ"ו בתמוז ה'תשע"ו | כ"ג באייר ה'תש"ף | 1 באוגוסט 2016 | 17 במאי 2020 | ||
18 | ![]() |
גילה גמליאל
(1974-) |
כ"ג באייר ה'תש"ף | ד' בתמוז ה'תשפ"א | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | ||
19 | ![]() |
תמר זנדברג
(1976-) |
מרצ | ד' בתמוז ה'תשפ"א | ה' בטבת ה'תשפ"ג | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | |
20 | ![]() |
עידית סילמן
(1980-) |
הליכוד | ה' בטבת ה'תשפ"ג | מכהנת | 29 בדצמבר 2022 | מכהנת | השלושים ושבע |
סגני שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה | שם (תקופת חיים) |
סיעה | סגן לשר | תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלה | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
![]() |
יגאל ביבי
(1942-) |
המפד"ל | יצחק שמיר | 20 בנובמבר 1990 | 13 ביולי 1992 | ממשלת ישראל העשרים וארבע | |
![]() |
אופיר אקוניס
(1973-) |
הליכוד | בנימין נתניהו | 9 בדצמבר 2014 | 14 במאי 2015 | ממשלת ישראל השלושים ושלוש | |
![]() |
ירון מזוז
(1962-) |
זאב אלקין | 2 באוגוסט 2016 | 30 באפריל 2019 | ממשלת ישראל השלושים וארבע |
מערכת היחסים בין המשרד לבין חברות התעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם חברות ומפעלים בתעשייה הישראלית מורכבת, כאשר בסמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלות שונות הקשורות לפליטת חומרים מזהמים, ובאחריותו לפקח על הנושא. לצד זאת, משתף המשרד פעולה במקרים שונים עם התאחדות התעשיינים במטרה למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח התעשייה לבין שמירה על הסביבה[3][4].
האמנה הוולנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1998 חתמו 140 מפעלים על אמנה וולנטרית, ביזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל התאחדות התעשיינים, במטרה לגרום להפחתת הזיהום. בדיקות שנעשו על ידי כלי תקשורת הראו שתרומתה של האמנה זניחה, ושמפעלים רבים מפרים באופן קבוע את האמנה ללא כל השלכות[5][6], והדבר עורר ביקורת מטעם פעילי סביבה על המשרד[6].
מעבר בכירים מהמשרד לתעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מהבכירים במשרד להגנת הסביבה, ביניהם מרבית המנכ"לים מהקמת המשרד ועד שנת 2018, עברו לאחר סיום תפקידם לתפקידים בכירים בחברות התעשייה שקודם לכן היו בתחום אחריותו של המשרד. אף על פי שתופעה זו קיימת גם במשרדי ממשלה אחרים, פעילים סביבתיים וכלי תקשורת העלו חשש שמעבר זה חמור יותר כשמדובר בתחום הגנת הסביבה[6].
על פי תפיסה רווחת, מעבר זה של אנשי מקצוע ממשרד ממשלתי לתעשייה הפרטית היא דבר חיובי, מכיוון שכך לא עובר לבעלי ההון ידע ומוניטין של הציבור כדי שיוכלו להשתמש בו נגד הציבור, אלא להפך, "הרגולטור לשעבר מעביר לארגונים המפוקחים את אופן החשיבה הרגולטיבית ואת האידאולוגיה שעליה הוא צמח”. בשנת 2018 הציגו הח"כים - יעל כהן פארן, ראש התנועה הירוקה בכנסת, ודב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת - תפיסה נגדית המבקרת את התפיסה הרווחת. חנין טען כי תפיסה זו "היא לדעתי נאיבית. מי שמעלה אותה לא מבין שהגופים המפוקחים הם גופים כלכליים עם אינטרסים פרטניים. לא מדובר בגופים נייטרליים של שיח אובייקטיבי וחילופי דעות וחשיבה פתוחה. לכן גם אם מישהו מביא חשיבה רגולטיבית, הוא מביא אותה לא ברמה הנורמטיבית של ‘מה צריך לעשות’, אלא ברמה האינסטרומנטלית, של ‘איך עושים את זה בצורה מוצלחת’. ובמילים אחרות: מייעץ לחברות כיצד להתמודד עם הרגולציה הקיימת”. תחקיר של קרן התחקירים בחן את המקרים בהם עבדו אנשי מפתח מהמשרד להגנת הסביבה לחברות התעשייה ומצא מספר מקרים בהם ניכר שלא הייתה במעבר תרומה אידאולוגית לחברה. ממצאים דומים תיארו גם פרופסור דני רבינוביץ ואיתי ורדי בספרם "כוחות מניעים", וכך כתבו על המעבר של מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופסור אורי מרינוב, שעבר לעבוד כיועץ סביבתי בכביש חוצה ישראל יחד עם סגנו, ד"ר עמרם פרוזינין, על רקע מאבק סביבתי נגד כביש 6: "יזמי הכביש חששו שהמאבק עלול להזיק להם, ולפיכך נקטו מדיניות של קואופטציה, כלומר העבירו את היריב לצדם כדי לנטרלו"[6].
גופי הסמך של המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המשרד להגנת הסביבה (בעברית, באנגלית ובערבית)
המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית פייסבוק
המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית אינסטגרם
המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית LinkedIn
המשרד להגנת הסביבה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- ארכיון המשרד להגנת הסביבה באתר ארכיון המדינה
- ליאורה אמיתי וקרן התחקירים, המשרד לסידור עבודה, באתר העין השביעית, 7 בינואר 2018
טלי חרותי-סובר, "אם אנחנו ניכשל - הציבור ייפגע": האנשים שנלחמים על איכות הסביבה, באתר TheMarker, 17 בינואר 2019
- אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "הזיהום בחיפה דומה לזה שבתל-אביב", באתר ynet, 25 ביוני 2019
- תקציב המשרד להגנת הסביבה במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
- ב. פירסט, "תוכנית אלון אקולוגית" – ראשיתו של המִנהל הציבורי הסביבתי בישראל במלאת חמישים שנה להקמתו, באתר "אקולוגיה וסביבה", 11 ביולי 2023
ישראל, המשרד להגנת הסביבה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אושרה תכנית העבודה של השירות לשמירת איכות הסביבה, דבר, 30 באוגוסט 1973
- ^ החזון: ישראל נקייה; המשרד להגנת הסביבה והשלטון האזורי והמקומי יוצאים למהלך לניקיון המרחב הציבורי עם התנעת הקמתה של מנהלת ניקיון ארצית, באתר המשרד להגנת הסביבה, 7 במרץ 2022
- ^ משרד הכלכלה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה מגבש תוכנית לאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ סדנה מקצועית לתעשייה בנושא דיגום וניטור ארובות הסתיימה בהצלחה, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ צפריר רינת, כולם חתמו, הזיהום נמשך, באתר הארץ, 12 ביולי 2004
- ^ 1 2 3 4 המשרד לסידור עבודה, באתר "שקוף", 7 בינואר 2018
שרים להגנת הסביבה בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
מנכ"לי המשרד להגנת הסביבה | ||
---|---|---|
|
קיימות | ||
---|---|---|
מושגי מפתח | איכות הסביבה • אקולוגיה • סביבתנות • טביעת רגל אקולוגית • מאזן אקולוגי • צדק בין-דורי | ![]() |
איומים | משבר האקלים • התחממות עולמית • הידלדלות שכבת האוזון • הכחדה המונית | |
אסטרטגיות סביבתיות | חשיבה סביבתית • קיימות מקומית • חינוך סביבתי • אקו-אנרכיזם • אקולוגיה עמוקה • עירוניות חדשה | |
פסולת | הפחתה במקור • קומפוסט (התכלות) • שימוש חוזר • מיחזור (מיחזור בישראל) • מדרג הפסולת • שטח הפסולת של האוקיינוס השקט • שטח הפסולת של האוקיינוס ההודי • שטח הפסולת הצפון אטלנטי | |
תשתיות ובנייה | תחבורה בת קיימא • בנייה ירוקה • תכנון רגיש למים • בנייה באדמה • בנייה תואמת אקלים | |
גינון וחקלאות | גינה קהילתית • גינון יובשני • חקלאות אורגנית • גידול ביו-אינטנסיבי • מזון מקומי • גינון גרילה • פרמקלצ'ר • יער מאכל • חקלאות עירונית | |
אנרגיה | אנרגיה חלופית • אנרגיה ירוקה • אנרגיה מתחדשת • אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • אנרגיה הידרואלקטרית • RDF | |
כלכלה | תרבות הצריכה • מזון מהיר • שיווק ערכי • שיווק ירוק • גרינווש • פיתוח בר-קיימא • תיירות בת קיימא • השקעה אחראית • כלכלה אקולוגית • התיישנות מתוכננת | |
ארגונים בישראל | החברה להגנת הטבע • המשרד להגנת הסביבה • אדם טבע ודין • אקו-ויקי • חיים וסביבה • מגמה ירוקה • המרד בהכחדה • צלול | |
מיזמים נבחרים | אג'נדה 21 • יום ללא קניות • תערוכת קלינטק • תחבורה היום ומחר • פרויקט עדן • ביוספירה 2 • BedZED • יום איכות הסביבה העולמי • שמיטה ישראלית |