המשרד להגנת הסביבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף השר לאיכות הסביבה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשרד להגנת הסביבה
Israel Ministry of the Environment Logo.svg
סמל המשרד
תאריך הקמה 1988
ממשלה ממשלת ישראל ישראלישראל
שר/ה גילה גמליאל
תאריך כניסה 17 במאי 2020
מנכ"ל/ית דוד יהלומי
מטה מרכזי ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שמות קודמים המשרד לאיכות הסביבה
http://www.sviva.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פקח זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה בעת סיור במרינה של אילת

המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי ישראלי האחראי על שמירת הסביבה בישראל.

תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים וקביעת קדימויות להגנת הסביבה. הגופים: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון נתונים תחת השר להגנת הסביבה גם כן.

עד יוני 2006, היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד בראשית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה", ביוזמתו של יגאל אלון ואורי מרינוב אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 השירות הועבר במהרה להיות תחת משרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל וב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי.

ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון לכהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992. בממשלה ה-24 החזיק במשרד ראש הממשלה, יצחק שמיר, ויגאל ביבי מהמפד"ל היה לסגנו.

איכות הסביבה בימי רבין, פרס ונתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב־31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס. בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה.

איכות הסביבה ואקולוגיה בכנסת ה-15 ובתחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. בהיכנסה של שינוי לממשלה, דרשה ח"כ יהודית נאות את משרד זה, וכיהנה בו עד התפטרותה באוקטובר 2004. בתקופת כהונתה נחקק חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בנייה 300 מטרים מקו החוף. נאות הוחלפה בשר אילן שלגי, ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי התפטרותה של העבודה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד ועם כניסתו למשרד הורה על סגירת תחנת הכוח רדינג וקידם את מעברה לשימוש בגז.

רמות הפעולה של המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות:

רמה ארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד הוא הגורם האחראי על ניסוח מדיניות ארצית בנושא ההגנה על הסביבה. באחריותו קביעת התקנים של המשרד והגדרת קדימויות להגנת על הסביבה.

רמה מחוזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי החלוקה הגאוגרפית אותה הגדיר משרד הפנים (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום). כל מחוז פועל על פי מאפייניו והצרכים הסביבתיים הנהוגים בו.

רמת השלטון המקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד תומך בכ-52 יחידות השייכות לשלטון המקומי ברחבי ישראל. היחידות המקומיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ואף מייעצות לרשות המקומית בנושאי איכות הסביבה.

שרי המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תמונה שם
(תקופת חיים)
מפלגה תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה מנכ"ל המשרד
השרים לאיכות הסביבה
1 Roni Milo 1.jpg רוני מילוא

(1949-)

הליכוד 22 בדצמבר 1988 7 במרץ 1990 ממשלת ישראל העשרים ושלוש אורי מרינוב
2 Emblem of Israel.svg רפאל אדרי

(1937-)

המערך
העבודה
7 במרץ 1990 15 במרץ 1990
3 Yitzhak Shamir 1988.jpg יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד 15 במרץ 1990 13 ביולי 1992
ממשלת ישראל העשרים וארבע
4 Ora Namir at the Commercial and Industrial Club.jpg אורה נמיר

(1930-2019)

העבודה 13 ביולי 1992 21 בדצמבר 1992 ממשלת ישראל העשרים וחמש ישראל פלג
5 Yossi Sarid.JPG יוסי שריד

(1940-2015)

מרצ
רצ
21 בדצמבר 1992 18 ביוני 1996
ממשלת ישראל העשרים ושש
אהרון ורדי
6 Rafael Eitan 2002.jpg רפאל איתן

(1929-2014)

הליכוד-גשר-צומת
צומת
18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 ממשלת ישראל העשרים ושבע נחמה רונן
צומת
7 Dalya Itzik 1.png דליה איציק

(1952-)

ישראל אחת
העבודה
6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 ממשלת ישראל העשרים ושמונה רוני קומר
8 Tzachi Hanegbi. Photo by Haim Zach - GPO.jpg צחי הנגבי

(1957-)

הליכוד 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 ממשלת ישראל העשרים ותשע יצחק גורן
שמואל הרשקוביץ
9 Yehudit Naot D791-044.jpg יהודית נאות

(1944-2004)

שינוי 28 בפברואר 2003 17 באוקטובר 2004 ממשלת ישראל השלושים מרים הרן
10 Emblem of Israel.svg אילן שלגי

(1945-)

29 בנובמבר 2004 4 בדצמבר 2004
11 Ariel Sharon 2001.jpg אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד 4 בדצמבר 2004 10 בינואר 2005
12 Shalom Simchon.jpg שלום שמחון

(1956-)

עבודה-מימד
העבודה
10 בינואר 2005 23 בנובמבר 2005
(11) Ariel Sharon 2001.jpg אריאל שרון

(1928-2014)

קדימה 23 בנובמבר 2005 4 בינואר 2006
13 Clinton and Olmert 2009 (cropped).png אהוד אולמרט

(1945-)

4 בינואר 2006 18 בינואר 2006
14 Gideon Ezra.jpg גדעון עזרא

(1937-2012)

18 בינואר 2006 25 ביוני 2006
ממשלת ישראל השלושים ואחת
השרים להגנת הסביבה
(14) Gideon Ezra.jpg גדעון עזרא

(1937-2012)

קדימה 25 ביוני 2006 31 במרץ 2009 ממשלת ישראל השלושים ואחת מרים הרן
שי אביטל
15 Gilad Erdan Knnesset member.jpg גלעד ארדן

(1970-)

הליכוד 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 ממשלת ישראל השלושים ושתיים יוסי ענבר
אלונה שפר-קארו
16 Defense.gov photo essay 070419-D-7203T-008 (cropped).jpg עמיר פרץ

(1952-)

התנועה 18 במרץ 2013 11 בנובמבר 2014 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
דוד לפלר
17 Benjamin Netanyahu April 2018.jpg בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 11 בנובמבר 2014 14 במאי 2015
18 Avi Gabay 2017 (cropped).jpg אבי גבאי

(1967-)

לא היה חבר כנסת 14 במאי 2015 31 במאי 2016 ממשלת ישראל השלושים וארבע ישראל דנציגר
מ"מ Benjamin Netanyahu April 2018.jpg בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 31 במאי 2016 5 ביוני 2016
מ"מ Moshe Kahlon (6885473331) (cropped).jpg משה כחלון

(1960-)

כולנו 5 ביוני 2016 31 ביולי 2016
19 זאב אלקין.png זאב אלקין

(1971-)

הליכוד 1 באוגוסט 2016 17 במאי 2020
גיא סמט
20 Gila Gamliel.jpg גילה גמליאל

(1974-)

17 במאי 2020 מכהנת ממשלת ישראל השלושים וחמש

סגני שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם
(תקופת חיים)
מפלגה סגן לשר תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה
Emblem of Israel.svg יגאל ביבי

(1942-)

המפד"ל יצחק שמיר 20 בנובמבר 1990 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
Emblem of Israel.svg ירון מזוז

(1962-)

הליכוד זאב אלקין 2 באוגוסט 2016 30 באפריל 2019 ממשלת ישראל השלושים וארבע

מערכת היחסים בין המשרד לבין חברות התעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם חברות ומפעלים בתעשייה הישראלית מורכבת, כאשר בסמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלות שונות הקשורות לפליטת חומרים מזהמים, ובאחריותו לפקח על הנושא. לצד זאת, משתף המשרד פעולה במקרים שונים עם התאחדות התעשיינים במטרה למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח התעשייה לבין שמירה על הסביבה[1][2].

האמנה הוולנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 חתמו 140 מפעלים על אמנה וולנטרית, ביזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל התאחדות התעשיינים, במטרה לגרום להפחתת הזיהום. בדיקות שנעשו על ידי כלי תקשורת הראו שתרומתה של האמנה זניחה, ושמפעלים רבים מפרים באופן קבוע את האמנה ללא כל השלכות[3][4], והדבר עורר ביקורת מטעם פעילי סביבה על המשרד[4].

מעבר בכירים מהמשרד לתעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מהבכירים במשרד להגנת הסביבה, ביניהם מרבית המנכ"לים מהקמת המשרד ועד שנת 2018, עברו לאחר סיום תפקידם לתפקידים בכירים בחברות התעשייה שקודם לכן היו בתחום אחריותו של המשרד. אף על פי שתופעה זו קיימת גם במשרדי ממשלה אחרים, פעילים סביבתיים וכלי תקשורת העלו חשש שמעבר זה חמור יותר כשמדובר בתחום הגנת הסביבה[4].

על פי תפיסה רווחת, מעבר זה של אנשי מקצוע ממשרד ממשלתי לתעשייה הפרטית היא דבר חיובי, מכיוון שכך לא עובר לבעלי ההון ידע ומוניטין של הציבור כדי שיוכלו להשתמש בו נגד הציבור, אלא להפך, "הרגולטור לשעבר מעביר לארגונים המפוקחים את אופן החשיבה הרגולטיבית ואת האידאולוגיה שעליה הוא צמח”. בשנת 2018 הציגו הח"כים - יעל כהן פארן, ראש התנועה הירוקה בכנסת, ודב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת - תפיסה נגדית המבקרת את התפיסה הרווחת. חנין טען כי תפיסה זו "היא לדעתי נאיבית. מי שמעלה אותה לא מבין שהגופים המפוקחים הם גופים כלכליים עם אינטרסים פרטניים. לא מדובר בגופים נייטרליים של שיח אובייקטיבי וחילופי דעות וחשיבה פתוחה. לכן גם אם מישהו מביא חשיבה רגולטיבית, הוא מביא אותה לא ברמה הנורמטיבית של ‘מה צריך לעשות’, אלא ברמה האינסטרומנטאלית, של ‘איך עושים את זה בצורה מוצלחת’. ובמילים אחרות: מייעץ לחברות כיצד להתמודד עם הרגולציה הקיימת”. תחקיר של קרן התחקירים בחן את המקרים בהם עבדו אנשי מפתח מהמשרד להגנת הסביבה לחברות התעשייה ומצא מספר מקרים בהם ניכר שלא הייתה במעבר תרומה אידאולוגית לחברה. ממצאים דומים תיארו גם פרופסור דני רבינוביץ ואיתי ורדי בספרם "כוחות מניעים", וכך כתבו על המעבר של מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופסור אורי מרינוב, שעבר לעבוד כיועץ סביבתי בכביש חוצה ישראל יחד עם סגנו, ד"ר עמרם פרוזינין, על רקע מאבק סביבתי נגד כביש 6: "יזמי הכביש חששו שהמאבק עלול להזיק להם, ולפיכך נקטו מדיניות של קואופטציה, כלומר העבירו את היריב לצדם כדי לנטרלו"[4].

גופי הסמך של המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]