המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מרכז רפואי סורוקה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
SorokaLogo.svg

בית חולים סורוקה.jpg
Soroka Medical Center Aerial View.JPG
מבט כללי מהאוויר
גאוגרפיה
כתובת שדרות רגר, תד 151, באר שבע
מיקום באר-שבע
קואורדינטות 31°15′32″N 34°48′05″E / 31.25879722°N 34.80151111°E / 31.25879722; 34.80151111 
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי
אוניברסיטה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בעלים שירותי בריאות כללית
שם המנכ"ל ד"ר שלומי קודש
היסטוריה
נוסד 1959
שמות קודמים בית החולים המרכזי לנגב
שירותים
מיטות 1087
המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
(למפת באר שבע רגילה)
Israel Beersheba location map.svg
 
סורוקה
סורוקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, מקבוצת שירותי בריאות כללית, הוא בית החולים היחיד והמרכזי בנגב, הממוקם בעיר באר שבע ומשמש כבית חולים על אזורי. הוא נותן שירות רפואי לכמיליון תושבי הדרום, מקרית גת ואשקלון ועד אילת.

סורוקה הוא בית החולים השלישי בגודלו בישראל עם 1,087 מיטות אשפוז[1] והוא מתפרש על שטח של 291 דונם בלב העיר באר שבע.

זהו בית חולים אוניברסיטאי, המקיים קשרים הדוקים עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. קמפוס הפקולטה למדעי הבריאות שוכן במתחם בית החולים.

מנהל המרכז הרפואי משנת 2018 הוא ד"ר שלומי קודש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים המרכזי לנגב, אוקטובר 1959
בניין ספריית רפואה ומדעי הבריאות השוכנת במרכז

עם כיבוש באר שבע במלחמת השחרור הקים חיל הרפואה בית חולים צבאי זמני באחד ממבני הממשל העות'מאני. כעבור שנה בית החולים הועבר למתחם ממשלתי בריטי לשעבר, שם תופעל על ידי ההסתדרות המדיצינית הדסה ונקרא ע"ש ד"ר חיים יסקי.

ב-1949 פתחה קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל מרפאה בעיר לשירות האזרחים חברי ההסתדרות הכללית. מרפאה זו נזקקה לשירותי בית חולים להמשך טיפול. בית החולים הקרוב היה מרכז רפואי קפלן ברחובות, אולם הקירבה הייתה יחסית וחולים היטלטלו זמן רב בתנאי הכביש של אותן שנים עד שזכו להגיע לטיפול.

בשנת 1950 הוכרזה באר שבע כרשות אזרחית, הכרזה שהביאה להפניית אלפי עולים להתיישב בה.

עם הגידול במספר תושבי העיר לא ענה בית החולים הקטן הקיים על הצרכים. מצוקת האשפוז ותנאי בית החולים גרמו לרצון להרחיבו. הדסה הביעה נכונות עקרונית לכך, אולם מפאת מצוקה תקציבית שנבעה מבניית בית החולים הדסה בירושלים, לא הייתה הדסה מסוגלת להרחיב את בית החולים במועד סביר.

דוד בן-גוריון, בגישתו הממלכתית, חשב שעל הממשלה להקים בית חולים בנגב והוא לא צריך להיות מוקם על ידי הדסה או ההסתדרות, אולם גם למשרד הבריאות לא היה כסף למטרה זו.

דוד טוביהו שכיהן כראש העיר, נרתם להקמת בית חולים גדול יותר, מרווח יותר ומודרני יותר. לשם כך נפגש עם גורמים שונים ובהם משה סורוקה, שכיהן כיו"ר מרכז קופת חולים הכללית. סורוקה הביע נכונות עקרונית להקמת בית חולים על ידי קופת חולים ההסתדרותית, אולם שר הבריאות, יוסף סרלין, ששאף לצמצם את פעילות קופת החולים ולהעבירה לידי המדינה, התנגד לכך.

באוגוסט 1955 הצליח דב ביגון, שהיה נציג ההסתדרות הכללית בארצות הברית, לשכנע את נשיא איגוד תופרי בגדי הנשים בארצות הברית, דוד דובינסקי (1892-1982), לתרום סכום של מיליון דולר אמריקאי (רבע מיליון בכל שנה במשך 4 שנים), לטובת הקמת בית חולים בנגב שינציח את שם הארגון.

בסוף אותה השנה קמה ממשלה חדשה ולתפקיד שר הבריאות התמנה ישראל ברזילי, שתמך בהקמת בית החולים ושכנע את בן-גוריון לאשר לקופת החולים להקים בית חולים חדש בבאר שבע בעוד משרד הבריאות יקים בית חולים באשקלון (כיום מרכז רפואי ברזילי). בן-גוריון השתכנע בין היתר בגלל חשש כי במלחמת סיני המתוכננת תהיה צפויה מצוקת אשפוז לחיילים פצועים.

ב-23 ביולי 1956 התחילו הטרקטורים הראשונים בהכשרת הקרקע. בנין בית החולים תוכנן על ידי האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון[2]. באוקטובר 1959 התקיים טקס פתיחת בית החולים המרכזי לנגב. בראשיתו הכיל בית החולים מספר מחלקות חיוניות. מחלקה לכירורגיה כללית (ובמסגרתה מחלקת אא"ג, מחלקת עיניים ומחלקת אורולוגיה), שתי מחלקות פנימיות, מחלקת ילדים, מחלקה אורתופדית, מערך קרדיולוגי ומכון רנטגן. מספר מיטות האשפוז עמד על 260 ומספר העובדים היה כ-300. בהמשך נפתחו מחלקות נוספות.

לאחר פטירתו של משה סורוקה, מנהלה האדמיניסטרטיבי של קופת חולים כללית בשנות ה-50, שהיה בעל תפקיד משמעותי בהקמת בית החולים, הוחלט לקרוא את בית החולים על שמו.

סורוקה - מרכז רפואי מוביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הרפואי סורוקה מוביל את בתי החולים בישראל בשקלול מדדי האיכות הלאומיים שקבע משרד הבריאות[3].

המחלקה לרפואה דחופה (חדר מיון) בסורוקה, עם היקף הפעילות הגדול בארץ (מעל 240,00 ביקורים בשנה), מובילה בין המלר"דים הגדולים בסקר שביעות רצון מטופלים שערך משרד הבריאות[4], ומובילה בין המלר"דים הגדולים בישראל בבדיקה שערך משרד הבריאות הכוללת פרמטרים שונים של שירות ואיכות[5].

יחידות הטיפול הנמרץ בסורוקה עם שיעור זיהומים בין הנמוכים בארץ[6].

חדר הלידה בסורוקה הוא הפורה ביותר במדינה עם יותר מ-17,000 תינוקות שנולדים בו בשנה.

היקפי הפעילות הללו מובילים לכך שהצוותים המקצועיים מפתחים מומחיות ייחודית ברמה הלאומית והבינלאומית.

קמפוס בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים משתרע על שטח של 291 דונם, בשטח בנוי של יותר מ-200,000 מטרים רבועים, וכולל 30 בניינים (לצפייה במפת בית החולים).

בין המבנים בקמפוס ניתן למנות:

  • במרכז הקמפוס נמצא "בניין הפנימיות" בו שוכנות מרבית המחלקות בתחום הרפואה הפנימית: המחלקות הפנימיות, המחלקה לנוירולוגיה, המחלקה לנפרולוגיה ויחידת הדיאליזה, המחלקה לאונקולוגיה, המחלקה להמטולוגיה.
  • מגדל האשפוז הכירורגי על שם קמליה בוטנר, נחנך בשנת 2003, כולל את חדרי הניתוח החדישים והממוגנים של בית החולים, 6 מחלקות אשפוז, חדר המיון, יחידת טיפול נמרץ ויחידות נוספות.
  • מרכז סבן לרפואת ילדים – נחנך בשנת 2008, כולל את חדר המיון לילדים, יחידת טיפול נמרץ לילדים, 3 מחלקות אשפוז ילדים, מחלקה לכירורגית ילדים, מחלקת אשפוז המטו-אונקולוגית, מחלקה להפרעות אכילה.
  • מרכז סבן למיילדות – נחנך בשנת 2011 וכולל 25 חדרי לידה אישיים, מרווחים וממוגנים, מיון נשים ויולדות, חדרי ניתוח מתקדמים ו-5 מחלקות יולדות.
  • מרכז לגסי הריטג' לאונקולוגיה ומכון ד"ר לארי נורטון – נחנך בשנת 2018 וכולל תחת קורת גג אחת את מכלול השירותים בתחום הטיפול וחקר במחלת הסרטן.

בשנים הקרובות ייבנו בניינים נוספים במתחם בית החולים, בהם בניין השיקום. כיום ישנה מחלקת שיקום הכוללת 20 מיטות אשפוז. בימים אלה שוקדים בבית החולים על הקמתו של בניין שיקום שיאפשר הרחבת שירותי האשפוז והשירותים האמבולטוריים.

סורוקה במספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הרפואי סורוקה מעל 40 מחלקות אשפוז ובהן 1,087 מיטות אשפוז. לצד מחלקות האשפוז, יש עשרות רבות של יחידות נוספות הנותנות שירותים למאושפזים למטופלים באשפוז ביום, במחלקה לרפואה דחופה, במכונים ובמרפאות החוץ.

בשנת 2017 התבצעו מעל 30,000 ניתוחים וכ-98,000 אשפוזים בבית החולים. במרפאות החוץ התקיימו מעל 590,000 ביקורים.

מספר העובדים בבית החולים עומד על כ-4,600, בהם כ-900 רופאים, כ-1,600 אחיות, כ-500 עובדי מקצועות הבריאות וכ-500 עובדי מינהל.

תווי תקן ואיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תו תקן לאיכות ובטיחות של ארגון ה-Joint Commission International (JCI) - המרכז הרפואי סורוקה היה אחד משלושה בתי חולים של כללית, הראשונים בישראל, שקיבלו את האות היוקרתי - "מוסמך איכות ובטיחות" - אות המאשר כי כל הפעילות הרפואית בבית החולים, נעשית באופן בטוח ומתואם ועל בסיס ההנחיות והידע המדעי הנרחב והמעודכן ביותר הקיים כיום. התו ניתן לראשונה בשנת 2008 ומחודש אחת לשלוש שנים בכפוף למבדק אקרדיטציה. לאחרונה עבר המרכז הרפואי את המבדק באוקטובר 2018 והינו כעת בית החולים היחידי בישראל שעבר ארבעה מבדקי ושמר על תן התקן במשך עשור ברציפות.[7]
  • תו תקן למערכת ניהול סביבתי (ISO 14001) – סורוקה הוא בית חולים "ירוק" המוביל פעילות עניפה למען הסביבה. כמו כן, בשנת 2014 זכה המרכז הרפואי באות הנגב לאיכות סביבה.
  • תו תקן לאבטחת מידע בתחום הבריאות (ISO 27799).
  • תו תקן לניהול האיכות (ISO 9000) ניתן לפגיה בסורוקה.

מרכז רפואי אוניברסיטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הרפואי סורוקה הוא מרכז רפואי אוניברסיטאי המקיים קשרים הדוקים עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במסגרת זו, צוות בית החולים שותף פעיל בהכשרת דור העתיד של הקלינאים והמנהלים במערכת הבריאות במקצועות השונים: רפואה, סיעוד, פיזיותרפיה, רפואה דחופה, רוקחות, מעבדה רפואית, בריאות הציבור, ניהול מערכות בריאות. היקף הסטודנטים הלומדים בבית החולים מדי שנה עומד על כ-1,000. קמפוס הפקולטה למדעי הבריאות של האוניברסיטה שוכן במתחם בית החולים.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסורוקה מתבצעים מחקרים קליניים רבים, המאושרים על ידי ועדת הלסינקי במרכז הרפואי. נכון לשנת 2018, בראש הוועדה עומדת פרופ' רלי הרשקוביץ.

בסורוקה פועל מרכז למחקרים קליניים, המוביל ומקדם מחקרים עם עובדי בית החולים ועם עמיתים מחוץ לבית החולים – בארץ ובעולם, ובחלקם בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון.

מדי שנה מאושרים לביצוע כ-300 מחקרים חדשים בבית החולים, ומתפרסמים בספרות המדעית כ-300 מאמרים על מחקרים בעלי משמעות קלינית וניהולית[8].

המטופלים בסורוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הרפואי סורוקה נותן שירות רפואי ליותר ממיליון תושבי הנגב, המתגוררים בשטח גאוגרפי עצום של כ-60% משטח המדינה. אוכלוסיית הנגב היא אוכלוסייה צעירה יחסית, מגוונת תרבותית, בחלקה הגדול ממעמד חברתי-כלכלי נמוך-בינוני[9] בעלת צרכים בריאותיים ייחודיים.

המרכז הרפואי סורוקה פועל להנגשת השירותים הרפואיים בהתאם לצרכים הייחודיים של המטופלים – מבחינה לשונית, מבחינה תרבותית ומבחינה רפואית. כך למשל: למקום מגוריו של מטופל יש השפעה על מידת יישום ההמלצות הרפואיות. הפרישה הגאוגרפית האדירה וצורות היישוב המגוונות בנגב (ערים, קיבוצים, מושבים, יישובים בלתי מוכרים בפזורה הבדואית) מחייבת היכרות טובה של הצוות הרפואי עם היכולות התשתיתיות הקיימות.

סורוקה בחירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הרפואי סורוקה צבר לאורך השנים ניסיון רב בניהול מצבי חירום שונים:

  • אירועים רבי נפגעים (אר"ן) – תאונות דרכים, רעידות אדמה, אירועי טרור וכו'
  • מצבי לחימה – בעתות לחימה בדרום (כדוגמת מבצע "צוק איתן"), גם המרכז הרפואי סורוקה, השוכן בלב העיר באר שבע, נתון לירי טילים, ונערך לתפקוד מלא תוך הבטחת המיגון למטופלים ולצוותים ולמתן השירות הרציף למאושפזים ולנפגעים.

אירועי החירום מנוהלים על ידי צוות ייעודי ומיומן בבית החולים, תוך שיתוף פעולה עם גורמים רבים בהתאם לאופי האירוע: צה"ל, משטרת ישראל, מד"א, פיקוד העורף, בתי חולים נוספים ועוד.

פעילות למען הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הרפואי סורוקה מצוי בקהילה אותה הוא משרת, ופועל לפיתוח וקידום תוכניות לשיפור איכות החיים ובריאות הקהילה. אנשי הצוות של המרכז הרפואי סורוקה לוקחים חלק בפעילויות רבות ומגוונות למען החברה בתוך כותלי בית החולים ומחוץ להם. הפעילויות מותאמות לקהלי יעד שונים באוכלוסייה ההטרוגנית והמגוונת באזור - מארצות מוצא שונות, בני דתות שונות ומגוון גילים.

בין הפעילויות:

  • "רופא על הבר" – סדרת הרצאות של מומחי בית החולים לקהל הרחב בנושאים שונים.
  • "אושפיזין" – הרצאות של הצוות הרפואי במגוון תחומי רפואה לתלמידי תיכון וסיורים במחלקות שונות.
  • ליווי וסיוע לניצולי שואה – עובדים בסורוקה מקיימים ביקורים שבועיים בבתי ניצולי שואה, ומבקרים ניצולים המאושפזים. עובדי סורוקה אף מתנדבים במועדוני ארגון עמך בתחומי פעילות שונים.

מנהלי בית החולים לדורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנה עד שנה שם המנהל
1960 1978 פרופ' יוסף שטרן
1978 1983 ד"ר דוד רונן
1983 1987 פרופ' יאיר שפירא
1987 1989 ד"ר יצחק רומם
1989 1995 פרופ' חיים ראובני
1995 1997 ד"ר יצחק פטרבורג
1997 2001 פרופ' שלמה מור-יוסף
2001 2007 ד"ר איתן חי-עם
2007 2013 פרופ' מיכאל שרף
2013 2018 פרופ' אהוד דודסון
2018 - ד"ר שלומי קודש

עמותת הידידים של המרכז הרפואי סורוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת ידידי סורוקה הוקמה באוקטובר 1988 ועם מקימיה נמנו אנשים מרכזיים בחיי העיר והנגב, שראו בבית החולים נכס אסטרטגי למדינת ישראל בכלל ולנגב בפרט.

המטרות העיקריות של העמותה, כפי שהוגדרו בתקנונה: "תמיכה מוסרית, חברתית, ארגונית וכספית בבית החולים סורוקה, על כל שלוחותיו ומגוון פעילויותיו".

העמותה שמה לה למטרה להעלות בקרב הציבור בישראל את המודעות למרכזיותו ולייחודו של המרכז הרפואי סורוקה.

כל חברי העמותה עושים את עבודתם בהתנדבות מלאה מתוך אמונה במטרותיה וביעדיה. חברי העמותה עוסקים במשימות ואתגרים רבים ומגוונים, שנועדו להצעיד את בית החולים למתן שירות מקצועי, איכותי ומיטבי, לתושבי הנגב ולאלפי חיילי צה"ל המשרתים בדרום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]