פמיניזם קש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פמיניזם קש הוא סוג של טיעון איש קש, בהקשר של דיון על פמיניזם. זהו טיעון לפיו אלמנטים של הפמיניזם מוגזמים או מפוברקים בניסיון להפריך או לשבש עמדות או טיעונים פמיניסטיים. פמיניסטית קש, אם כן, היא דמות מומצאת על ידי המתנגדים לטיעונים הפמיניסטיים, אשר מנסים להפריך או להפחית בערך העמדה הפמיניסטית. היא לרוב מצוירת באמצעות סטראוטיפים, פשטנות יתר, או בעזרת מצגי שווא על מנת לערער על הפמיניזם ככלל.[1][2]

השימוש בטיעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פמיניסטית קש היא הגרסה הפמיניסטית לכשל הלוגי, איש קש. איש קש הוא אדם שמומצא על ידי הטוען דבר מה, במטרה להגחיך את העמדה הנגדית, ולגרום לה להיראות כלא אמינה. טיעון איש קש מוצלח בכוחו להסיט דיון למחוזות לא רלוונטיים. לעיתים, טענת איש הקש נועדת מלכתחילה להיות קלה להתקפה, ולכן ה"בונה" אותה בדרך כלל לא מציג את כל העמדה הנגדית, או מציג אותה בפשטנות יתר, מגזים אותה, או טוען למשמעות אחרת עבורה. וכך, הוא יכול בנקל "להפריך" את טענת היריב או עמדתו.

במובן הפמיניסטי, פמיניסטית הקש היא דמות מומצאת של "פמיניסטית" אשר משמשת כדי להתנגד לתנועה הפמיניסטית בכללה, ולהגחיך אותה. פמיניסטית הקש הטיפוסית מקדמת רעיונות קיצוניים, ללא פילוסופיה או תאוריה שעומדת מאחוריהם, ופעמים רבות – ללא מטרה ברורה או הגיונית. היא לרוב מתאימה לסטראוטיפים המוחלים על ידי מתנגדי הפמיניזם (היסטרית, לסבית, שמנה, שעירה, רווקה). הדמות השטחית הזו מאיינת את הרעיון שיש מגוון זרמים וסוגים של פמיניזם, שפמיניסטיות קיימות בכל רובדי החברה, בכל מעמד, דת, גזע, שיש להן מטרות ברורות, ובמיוחד - שהן מדברות ומתייחסות לנושאים אקטואליים. נשים רבות מדווחות שעל אף שהן מחזיקות בדעות שמתאימות לסוגי הפמיניזם השונים, הן מהססות או חוששות להזדהות כפמיניסטיות, בשל התדמית השלילית הזאת, הרווחת גם בתקשורת.[3][4][5]

בקולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסד הנתונים "TV Tropes", האוסף דוגמאות לסוגים של דמויות ורעיונות החוזרים על עצמם באמצעי התקשורת, דמות פמיניסטית הקש היא דמות שנוספת ליצירה אך ורק כדי לשלול את הלגיטימציה של הדמות עצמה, או כדי לייצר רגעים קומיים.[6] על פי חוקרת התרבות והפעילה הפמיניסטית אניטה סרקיזיאן, דמות פמיניסטית הקש היא מהדמויות הנוראיות ביותר שנכתבות לטלוויזיה ולקולנוע, לא רק משום שהיא באה להגחיך את הפמיניזם ואת הפמיניסטיות, אלא משום שהדמות פעמים רבות באה דווקא כדי להפריד בין דמויות נשיות חזקות - אשר מוצאות חן בעיני פמיניסטיות - לבין הפמיניסטיות עצמן, כדי להרגיע את הקהל הצופה (והמחזיק בדעה שלילית לגבי פמיניזם) שהדמות האהובה אינה פמיניסטית. היא נותנת כדוגמה את דמותה הפופולרית של ורוניקה מארס. בכך, אומרת סרקיזיאן, תסריטאי הוליווד מייצרים מצג שווא של עולם הקיים רק בדמיונם, של עולם בו יש כבר שוויון מושלם, ולכן מי שמתעקשת להיאבק על שוויון, היא בעלת פגם אופי או מנטלי כלשהו.[2]

דוגמאות לפמיניסטיות קש בקולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרסי דארסי, בתוכנית נשואים פלוס: מרסי מציגה את עצמה כפמיניסטית, אך רק בוויכוחים עם אל. דמותה מצוירת כאישה כועסת, הרודה בבעלה, שמאבד מגבריותו. עקרונותיה הפמיניסטיים לכאורה של מרסי מוכחים שוב ושוב כצבועים. אל וחבריו מייסדים את ארגון "No MA'AM" כתוצאה מוויכוחיו של אל ומרסי.
  • ד"ר האוס בודק מטופלת אשר מחויבת לשוויון מגדרי במקום העבודה. כשהוא שומע על כך, הוא מבקש מהצוות להתנצל בפניה על זה שהוא אנס אותה, "אתם יודעים, באופן מטפורי, משום שיש לי פין". כשהמטופלת חוזרת למקום עבודתה, כל אמירותיה כועסות, והיא מקטינה ומבזה את הגברים (ועל הדרך, גם את הנשים) שסביבה, באופן שאינו עולה עם גישה שוויונית במקום העבודה.
  • ורוניקה מארס חוקרת סדרת מקרי אונס בקמפוס. הפמיניסטיות מארגון "בית לילית" מובילות מחאות ודורשות ביטחון לנשים. כשאחת מחברות הארגון נאנסת אחרי מסיבת בית אחווה, ורוניקה מוכיחה את חפותם של חברי האחווה, אשר באופן קבוע מתייחסים לנשים באופן מחפיץ ומנצל, ואף מוכיחה שהקורבן לכאורה שיקרה והמציאה את כל הסיפור. הפמיניסטיות בינתיים מבצעות במנהיג האחווה אונס/מעשה סדום. הקשת העלילתי הזה גם כלל את העובדה שכל חברות הארגון הפמיניסטי הן חברות בארגון האמיתי, Take Back the Night (לקחת בחזרה את הלילה) הנלחם באלימות נגד נשים.
  • בסדרה באפי ציידת הערפדים, דמות השדה אניה
  • בקומיוניטי, הדמות בריטה פרי נוטה להתפרץ באופן כמעט רנדומלי בהצהרות נזעמות לכאורה פמיניסטיות, אשר בדרך כלל מובילות למצב שבו היא מסתברת כטועה או יוצאת כאווילית.
  • בסדרת מלכות הצעקה, דמותה של לסבית טורפת טוענת שגיוסו של מאבטח שהוא גבר זו דוגמה ל"שלטון הפטריארכיה"
  • בסרט לא רק בלונדינית, הדמות אניד וקסלר, היא פמיניסטית (וגם לסבית), המציגה טענות מופרכות ומגוחכות, כמו שהמילה "סמסטר" היא נגזרת מהמילה "זרע" (semen), דבר שמוכיח שליטה פטריארכלית באוניברסיטה, ומארגנת עצומה לשינוי המונח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "What is a Straw Feminist? (with pictures)". wiseGEEK. 
  2. ^ 1 2 Tropes vs. Women: #6 The Straw Feminist, Feminist Frequency, September 23, 2011
  3. ^ The F word: Why are some women reluctant to call themselves feminists?, Carolyn Moore, Irish Examiner, November 17, 2017
  4. ^ Why Are Women Afraid Of Being Called Feminists?, Madelynn Esteb, Odyssey, Aug 22, 2016
  5. ^ Poll: Few Identify As Feminists, But Most Believe In Equality Of Sexes, Emily Swanson, HuffPost, Emily Swanson
  6. ^ Straw Feminist, TV Tropes


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזםקוויר-פמיניזםפמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלניפמיניזם צ'יקנהפמיניזם נוצריפרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטיתפמיניזם אנליטיפמיניזם שמן
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingאפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
Womanpower logo.jpg
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאהכוס: הצהרת עצמאותהאישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת Ms.‎Off our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדלתקרת הצלולואידתלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריהלפורטל