ויליאמס F1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאמס
Williams Racing
סמל קבוצת ויליאמס F1
סמל קבוצת ויליאמס F1
סמל קבוצת ויליאמס F1
בסיס גרוב, אוקספורדשייר, אנגליה
מנהל קבוצה ג'יימס ואולס
מייסד פרנק ויליאמס
פטריק הד
www.williamsf1.com
עונת 2024 בפורמולה 1
נהגים תאילנדתאילנד אלכסנדר אלבון
ארצות הבריתארצות הברית לוגאן סרג'נט
נהגי מבחן גרמניהגרמניה מיק שומאכר
שלדה FW45
מנוע מרצדס F1 M14 E Performance
קריירת פורמולה 1
מרוץ היסטורי ראשון כקבוצה: גרנד פרי ספרד 1977
כיצרן: גרנד פרי ארגנטינה 1978
מרוץ היסטורי אחרון גרנד פרי סין 2024
מספר מרוצים כקבוצה: 819
כיצרן: 808
אליפויות יצרנים 9 (1980, 1981, 1986, 1987, 1992, 1993, 1994, 1996, 1997)
אליפויות נהגים 7 (1980, 1982, 1987, 1992, 1993, 1996, 1997)
ניצחונות 114
פודיומים 313
נקודות 3,614 (3,620)
פול פוזישן 128
הקפות מהירות 133
מקום בעונת 2023 7 (28 נק')
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו הקבוצה בשנים 2014–2018

ויליאמס F1אנגלית: Williams Grand Prix Engineering Limited) היא קבוצת מרוצים בריטית, המתחרה בסבב הפורמולה 1.

הקבוצה הוקמה בשנת 1977 על ידי סר פרנק ויליאמס והמהנדס פטריק הד. ויליאמס נחשבת לאחת הקבוצות המצליחות בתולדות הפורמולה 1 לאחר שמאז הקמתה זכתה ב-9 אליפויות יצרנים וב-7 אליפויות נהגים.

בין נהגיה המפורסמים של הקבוצה ניתן למנות את קקה רוזברג, נייג'ל מנסל, דיימון היל, ג'נסון באטן, נלסון פיקה, אלן פרוסט ואיירטון סנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנועי פורד (1983–1977)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק ויליאמס 2011
ויליאמס FW06 המכונית הראשונה מתוצרת הקבוצה עמה השתתפה בעונת 1978 בפורמולה 1

שורשיה של קבוצת ויליאמס נעוצים עוד בשנת 1969 כאשר פרנק ויליאמס חובב ספורט מוטורי מגיל צעיר, ייסד את קבוצת המרוצים פרנק ויליאמס רייסינג קארס (Frank Williams Racing Cars) כדי להשתתף במרוצי הפורמולה 1. למרות ציפיות מוקדמות הקבוצה לא זכתה להצלחה מאחר שמכוניותיה היו לא תחרותיות ועונת 1976 הייתה עונתה האחרונה של הקבוצה בסבב.

בשנת 1977 גייס ויליאמס מהנדס צעיר בשם פטריק הד ויחד הקימו את קבוצת המרוצים ויליאמס-הד. מרוץ הבכורה של ויליאמס כקבוצה התקיים בגרנד פרי ספרד בעונת 1977 לאחר שהשתתפה במרוץ תחת מכונית מארצ' 761 (יצרנית מכוניות מרוצים בריטית) מצוידת במנוע פורד. במהלך העונה כשלה הקבוצה בנסיונותיה לזכות בנקודות ואת הישג השיא שלה רשמה בגרנד פרי איטליה לאחר שסיימה במקום השביעי.

בעונת המרוצים 1978 נרשמה הקבוצה לראשונה גם כיצרנית עצמאית לאחר שפטריק הד פיתח את מכונית הויליאמס הראשונה מתוצרתה: ויליאמס FW06, מצוידת במנוע מתוצרת פורד. לעונה זו החתימה ויליאמס את נהג המרוצים האוסטרלי אלן ג'ונס. מרוץ הבכורה של ג'ונס יחד עם הקבוצה התקיים בגרנד פרי ארגנטינה אך ג'ונס נאלץ לפרוש לאחר 36 הקפות עקב תקלה במערכת הדלק של המכונית. את הנקודות הראשונות שלה השיגה הקבוצה בגרנד פרי דרום אפריקה לאחר שאלן ג'ונס סיים את המרוץ במקום הרביעי. את הפודיום הראשון השיגה הקבוצה בגרנד פרי ארצות הברית לאחר שג'ונס סיים במקום השני ובנוסף קבע את זמן ההקפה המהיר ביותר במרוץ. את עונת 1978 סיימה קבוצת ויליאמס במקום ה-10 בטבלת אליפות היצרנים לאחר שצברה 16 נקודות ונהגה אלן ג'ונס סיים במקום ה-12 בטבלת אליפות הנהגים.

לעונת המרוצים 1979 פיתח פטריק הד את מכונית ה-FW07 החדשה ולקבוצה הצטרף הנהג השווייצרי קליי רגצוני לצדו של אלן ג'ונס. את הנקודות הראשונות שלה בעונה זו השיגה הקבוצה בגרנד פרי מונקו לאחר שרגצוני סיים את המרוץ במקום השני. בעונה זו השיגה קבוצת ויליאמס את ניצחונה הראשון אי פעם בפורמולה 1 לאחר שרגצוני ניצח במרוץ הבית שלה גרנד פרי בריטניה. הישג נוסף במרוץ זה רשמה הקבוצה לאחר שנהגה אלן ג'ונס זינק מעמדת הפול פוזישן. הצלחת הקבוצה נמשכה כאשר רשמה ניצחון שני ברציפות לאחר שאלן ג'ונס ניצח בגרנד פרי גרמניה שנערך בהוקנהיימרינג, ורגצוני סיים את המרוץ אחריו במקום השני. ג'ונס המשיך וניצח אף את שני המרוצים הבאים שנערכו באוסטריה ובהולנד, וניצח גם את גרנד פרי קנדה. את עונת 1979 סיימה קבוצת ויליאמס בהצלחה רבה לאחר שניצחה 5 מרוצים במהלך העונה וסיימה במקום השני בטבלת אליפות היצרנים לאחר שצברה 75 נקודות. נהגה אלן ג'ונס סיים במקום השלישי בטבלת אליפות הנהגים לאחר שצבר 43 נקודות ובן קבוצתו קליי רגצוני סיים במקום החמישי.

האליפות הראשונה (1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעונת המרוצים 1980 החתימה קבוצת ויליאמס את הנהג הארגנטיני קרלוס ראוטמן במקומו של קליי רגצוני שעזב. העונה נפתחה בהצלחה רבה לאחר שאלן ג'ונס זינק מעמדת הפול פוזישן וניצח במרוץ פתיחת העונה שנערך בארגנטינה, ובנוסף רשם את זמן ההקפה המהיר ביותר במרוץ. הצלחת הקבוצה נמשכה כאשר ראוטמן ניצח בגרנד פרי מונקו היוקרתי, ואלן ג'ונס הוסיף למאזנו עוד 4 ניצחונות במהלך העונה, בסופה זכה באליפות העולם לנהגים וקבוצת ויליאמס זכתה לראשונה בתולדותיה באליפות העולם ליצרנים לאחר שצברה במאזנה 120 נקודות.

עונת 1981 נפתחה בהצלחה רבה עבור ויליאמס לאחר שג'ונס ניצח במרוץ פתיחת העונה שנערך בלונג ביץ' ובן קבוצתו ראוטמן סיים שני. ראוטמן הוסיף וניצח במרוץ הבא אחריו שנערך בברזיל, וניצח בנוסף גם את גרנד פרי בלגיה שנערך במסלול ספא. ניצחון נוסף רשמה הקבוצה לאחר שג'ונס ניצח במרוץ סיום העונה שנערך בלאס וגאס. בסוף עונה 1981 זכתה ויליאמס באליפות היצרנים בפעם השנייה ברציפות לאחר שצברה 95 נקודות, ונהגה קרלוס רויטמן סיים במקום השני בטבלת אליפות הנהגים לאחר שצבר 49 נקודות, נקודה אחת בלבד פחות מנלסון פיקה שזכה באליפות העולם.

לעונת 1982 החתימה קבוצת ויליאמס את הנהג הפיני קקה רוזברג במקומו של אלן ג'ונס שפרש. רוזברג רשם ניצחון בגרנד פרי שווייץ, סיים 5 פעמים בפודיום וזכה בסוף העונה באליפות הנהגים. ויליאמס סיימה את העונה במקום הרביעי בטבלת אליפות היצרנים שבמאזנה 58 נקודות. בסוף עונה זו הבין פרנק ויליאמס כי מכוניות הקבוצה עלולות שלא להיות תחרותיות עוד בשנה הבאה ואם בכוונת הקבוצה להישאר בדרג הבכיר של קבוצות הפורמולה 1 עליה להצטייד במנוע חדש. על כן החל ויליאמס בחיפוש אחר חברת מנועים גדולה כגון BMW או רנו שבאפשרותה לספק לקבוצתו מנועי טורבו.

מנועי הונדה (1987–1983)[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מעונת 1983 החלה חברת הונדה לספק מנועים לקבוצה. הישג השיא של ויליאמס בעונה זו נרשם בגרנד פרי מונקו לאחר שנהגה קקה רוזברג ניצח במרוץ היוקרתי. בסוף העונה קבוצת ויליאמס סיימה שוב במקום הרביעי בטבלה שבמאזנה 36 נקודות.

תוצאות אליפות העולם בפורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

(מפתח צבעים) (תוצאות מודגשות מסמלות זינוק משורה ראשונה; תוצאות מוטות מסמלות הקפה הכי מהירה)

  1. ^ העונה טרם הסתיימה
הערות
  • – הנהג לא הצליח לסיים את המירוץ, אך סווג כי השלים יותר מ-90% ממרחק המרוץ.
  • – הוענקו מחצית מהנקודות מכיוון שהושלם פחות מ-75% ממרחק המירוץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאמס F1 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Different chassis–engine combinations are scored separately. In the 1983 Constructors' Championship, Williams-Ford placed 4th with 36 points and Williams-Honda placed 11th with 2 points.