ממשלת ישראל השנייה

ממשלת ישראל השנייה

ממשלת ישראל השנייה בראשות דוד בן-גוריון ב-5 בנובמבר 1950 בבית הנשיא חיים ויצמן. משמאל לימין: זאב שרף (מזכיר הממשלה), יעקב מאיר גרי, בכור שטרית, פנחס לבון, דב יוסף, דוד רמז, הנשיא חיים ויצמן, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הרב יהודה לייב מימון, פנחס רוזן, חיים משה שפירא, ויצחק מאיר לוין
מידע כללי
1 בנובמבר 1950 – 8 באוקטובר 1951 (342 ימים)
תחום שיפוט
ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
מפלגה שולטת	מפא"י
סיעות הקבינט	מפא"י החזית הדתית המאוחדת המפלגה הפרוגרסיבית ספרדים ועדות מזרח
מספר שרים	13
הקבינט הקודם	ממשלת ישראל הראשונה
הקבינט הבא	ממשלת ישראל השלישית

ממשלת ישראל השנייה בראשות דוד בן-גוריון הושבעה ב-1 בנובמבר 1950, בעת כהונתה של הכנסת הראשונה, וסיימה את כהונתה ב-8 באוקטובר 1951, לאחר הבחירות לכנסת השנייה.

הרכב הכנסת הראשונה ערב הקמת הממשלה

סיעה		ראש הסיעה	מושבים		שיוך	הערות
מפא"י		דוד בן-גוריון	46	46 / 120	קואליציה
מפ"ם		יצחק טבנקין	20	20 / 120	אופוזיציה	הצטרף חבר כנסת ממק"י.
החזית הדתית המאוחדת		יהודה לייב פישמן	16	16 / 120	קואליציה
תנועת החרות		מנחם בגין	14	14 / 120	אופוזיציה	בהמשך פרשו שני חברי כנסת והקימו סיעות יחיד.
הציונים הכלליים		פרץ ברנשטיין	7	7 / 120	אופוזיציה
המפלגה הפרוגרסיבית		פנחס רוזן	5	5 / 120	קואליציה
ספרדים ועדות מזרח		בכור-שלום שטרית	4	4 / 120	קואליציה
מק"י		שמואל מיקוניס	3	3 / 120	אופוזיציה	אחד הח"כים פרש, הקים סיעת יחיד ולאחר מכן הצטרף למפ"ם.
הרשימה הדמוקרטית של נצרת		סיף-אלדין אל-זועבי	2	2 / 120	קואליציה
רשימת לוחמים		נתן ילין-מור	1	1 / 120	אופוזיציה
ויצו		רחל כהן-כגן	1	1 / 120	אופוזיציה
התאחדות התימנים בישראל		זכריה גלוסקא	1	1 / 120	אופוזיציה

הקמת הממשלה

אחרי התפטרותו מממשלת ישראל הראשונה, דוד בן-גוריון ניסה ליצור קואליציה באמצעות שילוב של מפא"י ומפלגת ספרדים ועדות מזרח, אך בממשלה תמכו רק 52 חברי כנסת. הנשיא חיים ויצמן ביקש ממנהיג המפלגה הפרוגרסיבית, פנחס רוזן, ליצור ממשלה, והוא הצליח לבסוף להרכיב ממשלה עם אותם שותפי קואליציה כמו בממשלה הראשונה, אולם החזיר את המנדט לנשיא. בן-גוריון הציג את הממשלה כעבור כמה ימים על בסיס הממשלה שרוזן הרכיב.

הממשלה השנייה הייתה דומה מאוד בהרכבה לממשלה הראשונה. זלמן שזר פרש ובמקומו מונה דוד רמז שהיה שר התחבורה לתפקיד שר החינוך, דב יוסף שהיה שר הקיצוב ושר החקלאות עבר לתפקיד שר התחבורה. משרד הקיצוב בוטל ופנחס לבון שלא היה שר בממשלה הראשונה מונה לשר החקלאות. משרד המסחר פוצל ממשרד האוצר ויעקב גרי מונה להיות שר המסחר, אף על פי שלא היה חבר כנסת.

ציוני דרך ומדיניות

מדיניות כלכלית

נמשכה מדיניות הקיצוב של הממשלה הקודמת. אולם בתקופת ממשלה זו תמיכת הציבור במדיניות נפגעה קשות, והשוק השחור פרח. המדיניות הייתה פורמלית בלבד, שכן כמעט כל האזרחים קנו ומכרו בשוק השחור. הגירעון הממשלתי העמיק, והמשק היה על סף משבר.

סיום כהונת הממשלה

הממשלה סיימה את דרכה עם התפטרותו של בן-גוריון ב-14 בפברואר 1951, פחות מארבעה חודשים לאחר הקמתה. הסיבה הפורמלית לפירוק הממשלה הייתה הוויכוח עם המפלגות הדתיות על סמכותה של ההסתדרות להקנות חינוך דתי לילדי העולים במסגרת "הפשט הדתי" כחלק משיטת הזרמים בחינוך, שנוסף על משקעים שנותרו בין המפלגות הדתיות למפא"י מהוויכוח על החינוך האחיד במחנות העולים. אחרי שהכנסת דחתה את הצעתו של דוד רמז בנוגע לשימור מעמדו של הפשט הדתי, ולאחר התפטרותו של השר יהודה לייב מימון מתפקידו, הכריז בן-גוריון שהוא רואה בצעד זה כהבעת אי אמון בממשלה ולכן התפטר בעצמו.

הגורמים הבלתי פורמליים היו החלטתו של בן-גוריון להתפטר מבעוד מועד בעקבות מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שנערכה בנובמבר 1950, אשר התוצאה שלה הייתה התחזקות משמעותית של מפלגת הציונים הכלליים ואילו מפא"י נחלשה. רבים בציבור סברו כי לאחר תוצאות הבחירות הללו הכנסת כבר לא מייצגת את העדפותיו של הציבור הישראלי, ומשה שרת כתב ביומנו שזאת הייתה הסיבה שבגללה התפטרה הממשלה.

סיעות הקואליציה

מפלגה		מושבים בכנסת	שרים בממשלה	משרדי השרים	משרדי סגני השרים	הכהונה בממשלה
						תחילת חברות בממשלה	סיום חברות בממשלה
	מפא"י	46	6	משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד החינוך והתרבות, משרד האוצר, משרד החוץ, משרד החקלאות, משרד העבודה, משרד התחבורה	משרד התחבורה	1 בנובמבר 1950	8 באוקטובר 1951
	החזית הדתית המאוחדת	16	5	משרד הדתות, המשרד לנפגעי מלחמה, משרד הסעד, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד העלייה	ללא
	המפלגה הפרוגרסיבית	5	1	משרד המשפטים	ללא
	ספרדים ועדות מזרח	4	1	משרד המשטרה	ללא
	הרשימה הדמוקרטית של נצרת	2	0	ללא

מספר הח"כים החברים בקואליציה:

• 73 ח"כים במשך כל תקופת הממשלה השנייה (1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951).

הרכב הממשלה

הממשלה מנתה 13 שרים עם השבעתה והייתה זהה בהרכבה לממשלת ישראל הראשונה למעט הצטרפותו של יעקב גרי. מספר השרים ירד ל-12 בעקבות פטירתו של דוד רמז.

	מפא"י		החזית הדתית המאוחדת		המפלגה הפרוגרסיבית		ספרדים ועדות מזרח
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה

ממשלת ישראל השנייה
כ"א בחשוון ה'תשי"א - ח' בתשרי ה'תשי"ב | 1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951

משרד	שר		מפלגה		כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה דוד בן-גוריון		מפא"י	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
משרד הביטחון
משרד האוצר		אליעזר קפלן		מפא"י	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
משרד הבריאות		משה שפירא		החזית הדתית המאוחדת	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
משרד העלייה
משרד הפנים
משרד הדתות		יהודה לייב מימון		החזית הדתית המאוחדת	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
המשרד לנפגעי מלחמה
משרד החוץ		משה שרת		מפא"י	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
משרד החינוך והתרבות		דוד רמז נפטר בכהונתו		מפא"י	1 בנובמבר 1950 - 19 במאי 1951
משרד החקלאות		פנחס לבון		מפא"י	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
משרד המסחר והתעשייה		יעקב גרי		מפא"י לא כיהן כחבר כנסת	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
משרד המשטרה		בכור-שלום שטרית		ספרדים ועדות מזרח	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
משרד המשפטים		פנחס רוזן		המפלגה הפרוגרסיבית	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
משרד הסעד		יצחק מאיר לוין		החזית הדתית המאוחדת	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
משרד העבודה והביטוח העממי		גולדה מאיר		מפא"י	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
משרד התחבורה		דב יוסף		מפא"י	1 בנובמבר 1950 - 8 באוקטובר 1951
סגני השרים
משרד החקלאות		יוסף אפרתי		מפא"י	26 בפברואר 1951 - 8 באוקטובר 1951
משרד התחבורה		ראובן שרי		מפא"י	1 באפריל 1951 - 8 באוקטובר 1951

מזכיר הממשלה: זאב שרף

חילופי שרים

משרד	השר היוצא	מפלגה		עילת סיום התפקיד	תאריך סיום התפקיד	השר המחליף	מפלגה
משרד החינוך והתרבות	דוד רמז		מפא"י	פטירה	19 במאי 1951	דוד בן-גוריון		מפא"י

קישורים חיצוניים

• ממשלת ישראל השנייה באתר משרד ראש הממשלה
• ממשלת ישראל השנייה באתר הכנסת

הקודם: ממשלת ישראל הראשונה 1949–1950

ממשלת ישראל השנייה 1 בנובמבר 1950 – 8 באוקטובר 1951

הבא: ממשלת ישראל השלישית 1951–1952