צ'ק פוסט (אזור)
צ'ק פוסט הוא שמו של אזור תעשייתי-מסחרי מישורי בחיפה, בדרום מפרץ חיפה. גבולותיו הם נחל קישון בצפון, מסילת החוף והעיר התחתית במערב, נשר ונווה שאנן בדרום, ובמזרח המועצה האזורית זבולון ואזור שבחלקו מחוץ לתחום שיפוט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – צ'ק פוסט (צומת)
אזור הצ'ק פוסט לא היה מיושב בתקופת המנדט, וכנראה גם לא לפני כן, אולם בסמיכותו ישבו הכפרים חוואסה ובלאד א-שייח', והוא שימש עורף ומבואה למרכז חיפה ממזרח ומצפון כמו גם שטחי חקלאות. המקום קרוי על שם צומת דרכים מרכזי בו, החולש על הכניסה לחיפה מכיוון מזרח, שבעת שלטון הבריטים ניצבו בו עמדות בידוק לאיתור לוחמי מחתרות בין היוצאים והבאים אל העיר, ובאנגלית - Check Post. המונח דבק בפי תושבי המטרופולין והוחל על כל האזור שסביב הצומת.
בשנים שלאחר קום המדינה סבל האזור מהזנחה, בשל הביצה שהתהוותה בו מדי חורף. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נבנתה במקום טחנת קמח ובסביבתה מספר בתי מלאכה ותעשייה זעירה. הוקם מפעל הזרע שסיפק תצרוכת חקלאית לכל רחבי הארץ עד שנהרס בשנת 2010 לצורך הקמת רובע מת"מ 2.
בין שנות ה-60 וה-80 הוקמו שפע מוסכים וסדנאות מלאכה ונפחות, על שמם נקראו הרחובות המרכזיים.
בהמשך, עם הידלדלותו העירונית של מרכז העיר, נוספו באזור מרכזי קניות, בהם הבולט הוא קניון לב המפרץ (ה"סינמול") במחלף קישון. אל הפעילות הזאת נוסף מספר קטן של עוגני היי-טק, ונפתחו מכללות. צ'ק פוסט הוא היום, עם זאת, בעיקר מתחם של תעשיות לואו-טק, תחבורה ואולמי שמחות, והריכוז הגדול ביותר של חנויות לממכר רהיטים בחיפה.
בשנות ה-2000 החלו להסלל כבישים מהירים בתוך האזור והחל תהליך של פינוי מפעלים מזהמים.
גאוגרפיה ותחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים התרחב האזור המכונה צ'ק פוסט. צומת הצ'ק פוסט ההיסטורי מהווה את מפגש כביש 4 וכביש 752 של היום, והוא הורחב לבלי הכר. כמוהו הורחבו גם שדרות ההסתדרות, שעוברות לאורך כביש 4 צפונה בדרכן לעכו ובעשור הראשון של המאה ה-21 נוספה להן תשתית מטרונית. מעל צומת הצ'ק פוסט נמתח מחלף שייעודו להתגבר על עומסי התנועה הכבדים שבגינם זמן רב האזור נחשב כפקק התנועה הגדול של חיפה.
בקרבת הצומת הושלמה ב-2009 חפירת הפתח המזרחי של מנהרת הכרמל, שנפתחה לתנועה בסוף 2010. הפתח משולב במחלף גדול-ממדים כחלק מחיבורו עם מערכת הכבישים של "נתיבי המפרץ", ולצידו מתוכנן לקום מתחם מסחרי גדול. מנגד, הוקם מערך רכבל להסעת המונים, שתחנתו התחתונה ממוקמת בצ'ק פוסט והעליונה באוניברסיטת חיפה. את האזור כולו משרתת תחנת הרכבת מרכזית המפרץ, שנקראת על שם הקניון שבסמוך אליו הוקמה, כמו גם מסוף האוטובוסים "מרכזית המפרץ" במחלף קישון, שם מתחיל כביש 75. בסמיכות לצומת הצ'ק פוסט נותרו שרידי מסילה של רכבת העמק ההיסטורית, שחלפה במקביל לתוואי כביש 752 (שהוביל לנצרת) בדרכה מזרחה.
חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור הצ'ק פוסט מרכז מגוון שימושים מסחריים, שהתפתחו במהירות הודות לנגישותו הטובה לרוב חלקי המטרופולין, שפע מקומות חניה, ריחוק מאזורי מגורים ועלות קרקע נמוכה. יתרונות אלו הובילו לכך שלקראת סוף המאה ה-20 המקום הפך לאלטרנטיבה נוחה למרכז חיפה מבחינת פעילות כלכלית. הקמת תחנות תחבורה גדולות במחלף קישון ב-2002-2001 הביאה לחיזוק נוסף של האזור, כאשר לאחר הקמתן כל נוסעי האוטובוסים בין צפון הארץ לחיפה נדרשו להחליף אוטובוס בצ'ק פוסט. המקום הפך ליחידה שמחברת בין העיר ופרווריה, ובה-בעת עוצרת נתח מהותי מהפעילות העירונית בשערי העיר.
במקביל לעלייה בערכו המסחרי של האזור חלה, לפיכך, נסיגה בחשיבותם של אזורי מסחר ותיקים כהדר הכרמל והעיר התחתית. בצד תהליכים אלה, ערכו האורבני של הצ'ק פוסט נותר נמוך, בין היתר כי איש לא מתגורר בו והוא אזור "מת" בשעות הערב. חרף מרכזיותו, הוא מעולם לא שימש למגורים; אין בו מגרשים המיועדים למטרה זו, ותחת זאת הוא משמש מקור משיכה לפעילות תעסוקתית ויוממית לכל הצפון, מבלי שיתקיים רצף בינו לבין אזורי המסחר הישנים בעיר ובהדר. הזיהום שנגרם מהמפעלים הסמוכים שמצפון וחילחל אל התשתיות של הצ'ק פוסט השפיע גם הוא על כשירותו לתפקד כרקמה עירונית שיכולה לקיים קהילה עם מאפיינים עירוניים ואזרחיים בדומה לשכונות אחרות.
עיריית חיפה החלה בעשור הראשון של המאה ה-21 בביצוע פעולות שיקום במקום, כחלק ממחשבה לשוות לו אופי עירוני יותר, וכחלק מכך בוצעו עבודות תשתית ברחובות הצ'ק פוסט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית עיריית חיפה לשיקום וחידוש הצ'ק פוסט(הקישור אינו פעיל)
