שבע דנחמתא
במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים. ההפטרות לקוחות כולן מקובץ נבואות הנחמה שבספר ישעיהו, החל מפרק מ'.
על פי מנהג יהודי איטליה קוראים רק את שלוש הפטרות הנחמה הראשונות (לפרשות ואתחנן, עקב וראה) ואילו שאר ההפטרות הן מעניין פרשת השבוע (ראו פירוט של ההפטרות בערך הפטרה).
ההפטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "נחמו" (ישעיהו, מ', א'–כ"ו) - לפרשת ואתחנן.
- "ותאמר ציון" (ישעיהו, מ"ט, י"ד עד נ"א, ג') - לפרשת עקב.
- "עניה סוערה" (ישעיהו, נ"ד, י"א עד נ"ה, ה') - לפרשת ראה.[1]
- "אנכי" (ישעיהו, נ"א, י"ב עד נ"ב, י"ב) - לפרשת שופטים.
- "רני עקרה" (ישעיהו, נ"ד, א'–י') - לפרשת כי תצא.
- "קומי אורי" (ישעיהו, ס', א'–כ"ב) - לפרשת כי תבוא.
- "שוש אשיש" (ישעיהו, ס"א, י' עד ס"ג, ט') - לפרשת ניצבים או לפרשות ניצבים-וילך.
האבודרהם חרז את תוכן ראשי ההפטרות למעין דו-שיח בין עם ישראל לקב"ה: בתחילה מצווה ה' על הנביאים לומר לעם ישראל "נחמו נחמו עמי", ועל כך עונה כנסת ישראל בתרעומת "ותאמר ציון עזבני ה'". או אז חוזרים הנביאים ואומרים לקב"ה "עניה סוערה לא נוחמה", כלומר שכנסת ישראל ממאנת להתנחם. אז אומר ה' בעצמו "אנכי אנכי הוא מנחמכם" בנחמות האלה "רוני עקרה לא ילדה" וכן "קומי אורי כי בא אורך". בשלב זה משיבה כנסת ישראל המנוחמת ואומרת "שוש אשיש בה'".
שבת נחמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]השבת הראשונה שלאחר תשעה באב נקראת "שַׁבַּת נַחֲמוּ", כשם ההפטרה שמפטירים בה.
בראשונים נזכרו הנהגות שמחה שונות שהיו נוהגים בהן בשבת זו, כך למשל נזכר בריטב"א שיש לאכול בשבת זו סעודה מיוחדת כיון שהיא סמוכה לט"ו באב.[2] כעין זה מובא במהרי"ל שיש להתענג בשבת זו יותר מבשאר שבתות השנה.[3]
גם בתפילות השבת ישנם שינויים שנזכרו בפוסקים: יש שכתבו שאין הזכרת נשמות בשבת זו.[4] מנהג וורמייזא היה לנגן בניגון מיוחד את ברכת יוצר אור.[5] מנהג המהרי"ל היה להמתין עם קידוש הלבנה למוצאי שבת נחמו.[6]
פיוטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוהגים לומר פיוטים בשבת נחמו. במנהג אשכנז המזרחי אומרים יוצר "אל א-ל ש-די אתחנן" ואופן "שאו מנחה", שניהם למנחם בן מכיר, וזולת "אמת משל היה" למאיר ש"ץ.[7] במנהג אשכנז המערבי אומרים יוצר "ארוממך א-ל חי" למאיר ש"ץ ואת האופן והזולת כמו במנהג המזרחי,[8] ואומרים פיוט "א-להיכם יוסיף ידו" החתום יהודה בר שמואל בקדושת מוסף.[9] בנוסח איטליה אומרים יוצר "את יום פדותכם" לר' יהודה בר מנחם.[10]
בכתבי יד אשכנזיים יש פיוטים גם לכמה שבתות אחרות של הנחמה, אבל הם לא הגיעו למנהגים הנדפסים.[11]
במחזור חזונים כמנהג המערביים שהתגוררו בסיציליה, שקרוב כנראה לנוסח צפון אפריקה הקדום,[12] נמצאים פיוטים אחרים לנשמת ויוצר לשבת נחמו, ובהם בין השאר הפיוט "כל הנקרא בשמי" של רבי משה אבן עזרא והפיוט "יונה מה תהגי" של רבי יהודה הלוי.[13] מנהג זה לא נהוג היום באף קהילה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנימין אליצור, "מפורענות לנחמה: מנהגי הקריאה וההפטרה הקדומים בשבתות הפורענות והנחמה ובתשעה באב", דרך אגדה יב (תשע"ג), עמ' 267–282.
- קובץ מאמרים נחמו נחמו עמי, על הפטרות שבע דנחמתא. הוצאת אגודת קדושת ציון
- משבצות זהב על שבעא דנחמתא, שבתי וייס, אב תשע"ח
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "קול קורא במדבר" - לקראת שבת נחמו, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- שמחה מיוחדת בשבת נחמו, באתר פורום אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כשחל ראש חודש אלול בשבת זו, נוהגים ברוב קהילות אשכנז לקרוא "השמים כסאי" כבכל שבת ראש חודש, ואז נוהגים לקרוא גם "רני עקרה" וגם "עניה סוערה" (הסמוכים זה לזה בתנ"ך) בשבת כי תצא. לפי מנהג פרנקפורט, עושים כן גם בהפטרת מחר חודש אם חל ראש חודש אלול ביום ראשון. בשאר קהילות (חוץ מהאשכנזים), לא דוחים הפטרה זו מפני הפטרה של שבת ראש חודש, ויש נוהגים להוסיף בסופה את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת שבת ראש חודש.
- ^ חידושי הריטב"א על תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ו, עמוד ב'.
- ^ בספר 'מנהגים' אות כז.
- ^ ספר מנהגי מהרי"ל, אות כז בהגהה
- ^ ספר מנהגי וורמייזא, לשבת נחמו[דרושה הבהרה]
- ^ מנהגים אות ט.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג פולין, עמ' 772 ואילך. אומרים גם אהבה "שתי פעמים" לרבי שלמה אבן גבירול ובקצת קהילות גם מאורה "אמרות הא-ל טהורות" לרבי יהודה הלוי, אבל אלה אינם קשורים לנחמו, אלא לפרשת שמע ולעשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג אשכנז, עמ' 726 ואילך.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 244.
- ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' שנו.
- ^ יש זולת להרוקח שנדפס בחוברת של מנהג וורמייזא לשבת שקוראים "אנכי אנכי".
- ^ מיפוי נוסחי התפילה / הרב אהרן גבאי - מכון שלמה אומן, באתר www.machonso.org
- ^ חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא, באתר היברובוקס
| ימי האבלות לציון חורבן בית המקדש | ||
|---|---|---|
| ארבע תעניות | עשרה בטבת • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • צום גדליה | 
|
| ימי בין המצרים | תלת דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • שבוע שחל בו תשעה באב • שבע דנחמתא | |
| סיפורים וקינות | אגדות החורבן • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
