ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 126

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מעריב, 1988: העתיד שייך ל'קליפ'[עריכת קוד מקור]

"שום חברת תקליטים לא תוציא תקליט חדש לשוק בלי שתלווה אותו ב'וידאו קליפ' – סרט וידאו המשלב טכנולוגיות מתקדמות של אנימציה ועריכה באמצעות מחשב. החידוש האחרון בענף – מחשבים ביתיים וזולים המאפשרים יצירת 'קליפים' צבעוניים ללא צורך באולפן ובציוד יקר. בשלב הבא תיכנס הטכנולוגיה הזו לתחום הפירסום ולמערכת החינוך. בעוד כמה שנים כבר לא נבין איך יכולנו לחיות בלי זה" (אדר אבישר וטל שחף, העתיד שייך ל'קליפ', מעריב, 14 ביוני 1988). נחמד ;) אביעדוסשיחה 18:13, 1 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

בהתחשב בעובדה ש-MTV נוסדה ב-1981, זה די מרשים שמיד ב-1988 מעריב שמו לזה לב... קיפודנחש 18:44, 7 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בהחלט! אביעדוסשיחה 23:00, 7 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

האם מישהו דואג 'לייפות' את ערכי הכפרים הערביים בוויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

הפוסט הזה טוען שכן. יזהר ברקשיחה • י"ז באייר ה'תשע"ח • 11:28, 2 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

מידע על מקום יישוב צריך לכלול מידע רלוונטי על המקום ויושביו. על המקום עצמו ולא על הדרך בה רואים אותו אחרים. יורם שורק - שיחה 13:01, 2 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אתה ודאי מבין שההגדרה שנתת עמומה מאוד וניתנת לפרשנויות שונות בתכלית. אגב, עיקר הדיון הוא לגבי אזכור אירועים שונים. יזהר ברקשיחה • י"ז באייר ה'תשע"ח • 13:23, 2 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
כשכותבים על מקום, יש להזכיר אירועים שהטביעו חותמם על המקום. לכן רצח רבין נזכר בערך תל אביב-יפו ולא בערך הרצליה. שושושושון - שיחה 13:27, 2 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
האם מעשי נוחי דנקנר, למשל, צריכים להיות מוזכרים בערך הרצליה עירו או בערך תל אביב שבבורסה שלה התבצעו העבירות? לדעתי לא שם ולא שם. אם בכביש יודו אבנים והאירוע מצדיק אזכור בויקיפדיה אפשר לשלב אותו בערכים הרלוונטים למקרה למשל יידוי אבנים. יורם שורק - שיחה 13:38, 2 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
כשיש בקביעות יידויי אבנים היוצאים מכפר מסוים (לא שלושה מקרים, אלא עשרות או מאות) יש לציין זאת. זה חשוב פי כמה יותר מכך שפעם שרפו שם מכונית ב"תג מחיר". וכמו שנזקי רכוש לאומניים לא מוזכרים גם ביישובים יהודיים. נרו יאירשיחה • י"ז באייר ה'תשע"ח • 14:18, 2 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
יתכן מאוד ששריפת מכונית אינה ארוע חשוב מספיק בהיסטוריה של הכפר כדי להצדיק אזכור בערך. באשר ליידוי אבנים: מדובר בעבירה על החוק ולא ברור מה הקריטריון לאזכור מעשי עבירה בהם נחשדים תושבי יישוב. הבה נניח שנספור עשרות או מאות עברות של רישום כוזב במסמכי תאגיד שבוצעו על ידי תושבי כפר שמריהו או הרצליה פיתוח. האם הערך של מי מהיישובים הללו צריך לכלול פסקה על עבריינות שמקורה באותו יישוב? לדעתי לא זו האינפורמציה שמעניינת את מי שפתח את הערך הגאוגרפי. בנוסף יידוי אבנים משפיע יותר על המיודה מאשר על המיידה ולכן אם יש הצדקה לאזכור (ולדעתי אין) הרי זה בערכי האתרים מהם באים המיודים יורם שורק - שיחה 19:02, 2 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אני מבקש לא להזכיר לעולם את שם העיר שבה גדל יגאל עמיר, כי דירתי נמצאת בעיר הזו, וכל אזכור גורע אלף שקל ממחירה. דוד שי - שיחה 23:27, 2 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בזכות הפוסט שפתח דיון זה, שקורא למתנחלים "יש בסביבתכם כפר אלים? אתם יודעים לספר על פיגועים שיצאו ממנו?" ייתכן שסוף-סוף נקבל מידע מפורט על פיגועי "תג מחיר", שכמעט כולם אפופי מסתורין. דוד שי - שיחה 23:30, 2 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
למרות שההערה האחרונה נכתבה כנראה בציניות ובאירוניה, אעיר: לא, גם אם מתנחלים ימלאו בוויקיפדיה פרטים על פיגועים אלימים שיצאו מהתנחלותם, וגם אם הכל אמת, מידע כזה לא מתאים לוויקיפדיה, משום שזה יהיה בבחינת מחקר מקורי. כדי שוויקיפדיה תוכל לספק מידע על פיגועים שמבוצעים בידי יהודים בשטחים הכבושים, המידע הזה צריך להופיע במקורות אמינים, ורק אז נוכל לספקו כאן. קיפודנחש 01:24, 3 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
ושוב, פרובוקציה של אדם שלא באמת מנסה להבין מהי ויקיפדיה, ושוב, אנחנו מחלצים חושים להגן על עצמינו. חלאס. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 03:32, 3 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
יורם, יש להבחין בין עבירות שאדם עושה בדלת אמותיו ובין אלימות שרבים שותפים לה במרחב הפתוח לאורך שנים. כשמדובר בידויי אבנים יש לזה גם תמיכה ציבורית רחבה בקרב הפלסטינים. נרו יאירשיחה • י"ח באייר ה'תשע"ח • 16:32, 3 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
שלום. אני כתבתי את הפוסט הנ"ל.
מה שאני התכוונתי הוא בהחלט לא שאנשים יכתבו "זה כפר ממש אלים וכל האנשים שם מגעילים, תשאלו אותי אני גר שם", אלא (ואף ציינתי את זה): לגבות במקורות, לצטט מקור אמין שבו כתוב שמדובר בכפר עוין שתושביו פוגעים ביהודים על בסיס קבוע. זה בוודאי אמור להיות סביב 5-10% מהכפרים לכל היותר. בודאי שלא כל זריקת אבן צריכה להכנס לויקיפדיה.
לגבי פיגועים, וההשוואה ליגאל עמיר ולעירו המהוללת של דוד שי: כל אדם גם איפשהו, ואני מסכים שלא כל מפגע צריך להגיע לערך של הכפר שלו בויקיפדיה. אבל יש שתי סיבות בגללן אני חושב שזה יכול להיות רלוונטי: א. לפעמים מדובר בכפר שיוצאים מתוכו כמה פיגועים, וזה כפר שמוכר כלאומני ועוין, ולכן המידע בהחלט רלוונטי. ב. לפעמים אחרי פיגוע הצבא מגיב בכיתור הכפר, הריסת בית המחבל וכו' - מה שבהחלט רלוונטי כארוע משמעותי שקרה בכפר (כמו שאם פושע יתבצר במושב מסוים ויהיה שם מצוד מתמשך של שבועיים, זה בהחלט יכול להיות רלוונטי).
(ובגלל שאני לא בטוח - אם ההערה על "אנשים שלא מבינים מהי ויקיפדיה וצריך להגן על האתר מפניהם" כוונה כלפי, אבהיר: תרמתי לויקי מעל עשרה ערכים, וגם לסיפור הזה התגלגלתי - כפי שגם ציינתי בפוסט הנ"ל - מתוך רצון לתרום ערכים חדשים, לא להתחיל ויכוחים פוליטיים). אברהם אליצור - שיחה 21:35, 3 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אגב, הלקח שאני לומד מהפוסט הזה, הוא חוסר המודעות של רוב מוחלט של הציבור (כולל כותבים לא חדשים), עם כללי המחלוקת של ויקיפדיה. אנשים נרתעים מוויקיפדיה כי מישהו ביטל להם עריכה, או התייחס אליהם בגסות ואין להם מושג מה לעשות עם זה. חשבו על המקרה הבא: עורך חדש (א') מגיע עם הרבה רצון טוב ומוסיף מידע בערך. עורך ותיק (ב') מבטל את העריכה. א' מחזיר את העריכה, ב' מבטל את העריכה ומודיע לא' בדף שיחתו שזו מלחמת עריכה שעלולה להביא לחסימתו. א' פונה לב' בדף שיחתו ומסביר למה העריכה שלו טובה. ב' מעביר את השאלה לדף השיחה של הערך תוך הערה שזה המקום המתאים. גם אם א' עוד לא התייאש מוויקיפדיה, הוא לא יודע להזמין ויקיפדים נוספים לדף השיחה, הדיון נגמר בתיקו (שהוא למעשה הפסד לא'). וכך א' יוצא בתחושה שאין לו שום סיכוי מול עורך ותיק שעושה בוויקיפדיה כשלו.
אם היה לא' מושג מה הוא אמור לעשות בכל שלב כל המצב היה נמנע מלכתחילה. אין לי הצעה טובה איך לקדם את זה, אבל אולי כתיבת דף ידידותי למשתמש חדש שיסביר לו על כללי המחלוקת בוויקיפדיה (ידידותי יותר מוק:מע), והפניית משתמשים חדשים לדף בכל מקרה של ביטול עריכה/ מחלוקת. Sapper-bot - שיחה 22:05, 3 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
Sapper-bot, מה לגבי הדף ויקיפדיה:לאן נעלמה העריכה שלי? ? ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 10:51, 5 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

כותרת יותר טובה זה "האם אנשי ימין מתכננים תג מחיר וירטואלי נגד ערכים על כפרים ערביים". emanשיחה 22:08, 3 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

בודאי! אנחנו פועלים בשתי זרועות - הזרוע המבצעת (תגי מחיר פיזיים), והזרוע הפרסומית (מכונה גם "הפחדנית"; תגי מחיר בויקיפדיה).
(וברצינות - אם לדייק, וסליחה על הטרחנות, הפוסט שלי לא טען שמישהו "מייפה" את הערכים על הכפרים הערבים, אלא שיש כמה סוגים של מידע רלוונטי, וכל אחד מעלה את המידע שמעניין אותו. אני בהחלט חושב שאם יש כפר שסובל באופן קבוע מתגי מחיר זה רלוונטי, ושאם יש גבעה שיוצאים ממנה דרך קבע תגי מחיר זה רלוונטי לערכים בויקיפדיה - וכן, שגם מידע על כפר שמוציא טרור/טרור עממי באופן קבוע, צריך להופיע בויקיפדיה.)אברהם אליצור - שיחה 23:38, 5 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
איך נצליח להביא מידע על "תג מחיר" במדינה שכוחות הביטחון שלה מסוגלים לאתר תוך ימים סמארטפון שנגנב מידוענית, אבל נכשלים שוב ושוב באיתור מבצעי "תג מחיר", ורק אחד מאלף נתפס? דוד שי - שיחה 23:58, 5 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

האם מישהו דואג 'לייפות' את ערכי הארגונים היהודיים בוויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

לערך יש דין נוספה פסקה המספרת על אחד מאנשי הארגון "מוהנד ענאתי הינו טרוריסט מורשע". לא ראיתי בערך מקור ראשון, בסוף המשפט "עורכו הראשי של העיתון הוא חגי סגל" את התוספת "הינו טרוריסט מורשע", וגם בערך ראש ממשלת ישראל לא ראיתי ציון ששניים מראשי הממשלה (בגין, שמיר) הם טרוריסטים בעלי מוניטין שלא הורשעו. גם בערך הרבנות הראשית לישראל לא ראיתי ציון שאחד מראשיה (מרדכי אליהו) היה "טרוריסט מורשע", וגם בערך יושב ראש הכנסת לא צוין שאחד המכהנים בתפקיד נכבד זה (דב שילנסקי), "הינו טרוריסט מורשע". דוד שי - שיחה 04:52, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

אני יכול לחשוב על כמה הבדלים. למשל מהות העברה, הקשר לפעילות, עצם ההרשעה, אורך הישיבה בכלא. נרו יאירשיחה • י"ט באייר ה'תשע"ח • 16:03, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
ובעיקר העובדה שהם "משלנו". דוד שי - שיחה 17:42, 5 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
צודק, עבור השמאל אינם "משלנו", ולכן הוא נוטה להדגיש פעילות מסוג זה בקרב האצ"ל והלח"י, ולטשטש פעולות דומות שביצעה ההגנה. נרו יאירשיחה • כ' באייר ה'תשע"ח • 21:44, 5 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
מה עניין חגי סגל, מרדכי אליהו ודב שילנסקי לאצ"ל וללח"י? אלה מורשעים שפעלו במדינת ישראל. דוד שי - שיחה 23:55, 5 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
התייחסתי לשמות הראשונים שהזכרת. נרו יאירשיחה • כ"א באייר ה'תשע"ח • 12:20, 6 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
יש הבדל בסיסי יותר: אנחנו לא נוהגים לפרט יותר מדי על פועלם של אנשים שיש עליהם ערך נפרד. הפירוט קיים כבר בערך שלהם. בנוסף, יש הבדל גם בפרספקטיבה של הפעילות הטרוריסטית בתוך מכלול הפעילות של האדם. אצל שילנסקי והרב אליהו העניין אפילו לא מופיע בפתיח הערך עליהם, ולא בכדי. יזהר ברקשיחה • כ"א באייר ה'תשע"ח • 10:42, 6 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

ויקיפדיה ונתן גושן[עריכת קוד מקור]

שבת שלום. ישנו עמוד אינסטגרם בשם "הידעת" שהעלה היום פוסט (שנמחק) על שם משפחתו של נתן גושן, שהתבסס על הכתוב בערך עליו. כמה שעות לאחר מכן שלח גושן הודעה לעמוד: "...ראיתי את הפרסום ורציתי לעדכן בפרטים. שם המשפחה שלי מעולם לא היה 'מטיס' אלא תמיד 'גושן', ודווקא מהצד של האבא. מודע לעובדה שזה כתוב בוויקיפדיה ואפילו שיניתי את הפרטים שם בעצמי אבל זה חזר לקדמותו, פעם שאלתי את עצמי מי הוא האיש העקשן הזה שמתעקש לספר עלי כל מיני דברים וכמה זמן פנוי יש לו, הרי אני בוודאי לא היחיד". אני לא יודע למצוא את העריכה של גושן ששוחזרה, אבל מהיסטוריית הגרסאות של הדף נראה שאנונימים רבים שינו את הקטע הזה בערך. לתשומת ליבנו. ניב - שיחה 15:26, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

מצאתי את העריכות המוקדמות האלו ואת מיוחד:תרומות/נתן גושן. Liad Malone - שיחה 16:36, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אלו העריכות היחידות שלו בהיסטוריה, וזה מעולם לא אושר על ידי מנטר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:39, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אגב, כתוב בערך שאביו היה "קצין קרבי". האם לא ראוי שתהיה הפניה למושגים הנפוצים קרבי וג'ובניק? אגסי - שיחה 16:54, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
לדעתי לא קריטי ולא קשור לנושא. נרו יאירשיחה • י"ט באייר ה'תשע"ח • 17:05, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

היי. בערך "גבוה" שכזה, גיליתי היות השחתה ששרדה חצי שנה. ראו איך זה נראה לקוראים אתמול. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:52, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

זו אינה השחתה אלא תרומה חיובית של מישהו שלא מתמצא בקוד ויקי. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 20:57, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
מקובל עליי. מה שקוראים לו בוויקיאנגלית "השחתה מכוונה טובה". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:59, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
"השחתה מכוונה טובה" זה נניח משהו כמו העריכה שלך במאיר וילצ'ק שבמקום לתקן את הערות השוליים שהוסיף תורם חדש ושאינו מתמצא בקוד ויקי פשוט מחקת אותן. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 21:08, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בהחלט. תודה ששמת לב. יש שם 90% של שטויות ממרחב המשתמש, לא שמתי לב שיש שם קצת דברים טובים. אני אתקן את זה. וזאת לא בעיה של ידע בקוד, נראה לי, אלא של כלי עריכה שלא מסתדרים עם html של ויקיפדיה. לא יודע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:12, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
זה לא שטויות במרחב משתמש, והתיקון שלך לא טוב, אם תלך למרחב המשתמש תראה שהוא/היא כתבה טיוטה ושהערות השוליים מפנות למקומות ספציפיים בערך. במקום לתקן השמדת אותם מהערך ועכשיו סתם שמת בלי קשר. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה
אז שחזר אותי ותקן את זה, אם אתה מבין מה קורה שם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:23, 4 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

לוויקימדיה ישראל דרוש/ה רכז/ת חינוך בשפה העברית[עריכת קוד מקור]

שלום כולן וכולם, שמחה ומתרגשת לכתוב שוב בוויקיפדיה עם חזרתי מחופשת לידה.

אנו מחפשים רכז/ת חינוך חדש/ה מאחר שאני עוברת לתפקיד אחר בעמותה.

זו המודעה שפרסמנו. אלה מכם שמחפשים עבודה - מוזמנים בחום להיכנס אליה, ואלה שלא - מוזמנים בחום להפיץ לחברים רלוונטיים פרח בשבילך

שבוע טוב, Shai-WMIL - שיחה 12:17, 6 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

בערות בתקשורת[עריכת קוד מקור]

לפני שעה קלה שמעתי ברדיו שדרנית ותיקה משבשת את המילה אלרגיה ומבטאת אותה כאינגלוז, אֶלרגיה. אלרגיה היא מילה ממקור יווני ואין שום סיבה לשבש אותה בדרך האנגלית, אך כבר שמעתי שדרנים נוספים משבשים אותה, אז בדקתי בוויקיפדיה, אם היא מנוקדת נכון - היא מנוקדת נכון ואין לנו יד בשיבוש ולשדרנים המשבשים אין תירוץ למעשיהם. אגב, זו לא המילה היחידה, שמשבשים בדרך זו, כבר שמעתי שיבושים של מילים ממקור יווני או לטיני, בדרך כלל מילים המתחילות בלועזית באות A, שצריכים לבטא אותן בקמץ, מבוטאות על ידי הנבערים עם סגול. בברכה. ליש - שיחה 10:15, 7 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

זו לא תופעה נדירה... להגנתם הטועים, הרבה יותר קשה לזכור הגייה של מילה כשאתה מכיר אותה בכתב אבג'ד כמו הכתב העברי, שמותיר מספר אפשרויות לאופן הביטוי. אביעדוסשיחה 23:02, 7 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
לא נראה לי שבאנגלית מבטאים כך. ראובן מ. - שיחה 00:00, 8 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

דיון בטוויטר לגבי נטייתה הפוליטית של ויקיפדיה העברית[עריכת קוד מקור]

[1]. מבקר המדינה - שיחה 17:34, 8 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

עיוות ויקיפדיה ככלי לניהול ראיון[עריכת קוד מקור]

היי. זה כנראה יותר מצחיק מאשר מעצבן, אבל שמעו סיפור. ירון ברובינסקי מראיין את דניאל גל. הראיון בן רבע שעה בנוי על הערך שלה בוויקיפדיה, שמופיע על הקיר באולפן בענק, לסירוגין כולו או בחלקים. ברובינסקי אומר שהערך קטן מדי ושואל אותה שאלות שונות, כדי להעשיר את הערך. השאלות ממש לא נותנות מידע שאפשר להכניס לוויקיפדיה, כמו האם עברת חוויה על טבעית, אבל זה לא העניין. כדי שהערך באמת ייראה קטן מדי, נמחקו איזה 90% ממנו. כי הוא ענק כבר המון זמן. או עם פוטושופ, או, יותר סביר, עם עורך html בדפדפן. וזה נעשה לא מדוייק, כי יש הפנייה להערת שוליים, למשל, אבל אין את ההערות עצמן. אבל כן השגתי מהראיון הזה את חודש הלידה שלה. בקיצור, זה היה די הזוי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 04:26, 9 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

קישור בבקשה הלל יערישיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ח • 20:01, 9 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בבקשה, הלל יערי: [2] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:43, 9 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
תודה רבה הלל יערישיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ח • 20:43, 9 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
עם ה"צייר" הייתי מזייף יותר טוב... חזרתישיחה 20:55, 9 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

חשבתם שאפשר לסמוך על ויקיפדיה? בדקו את הערך יצהר לעומת הכפר העוין סילוואד[עריכת קוד מקור]

הקישור [3] מביא דיון בנושא. --‏Yoavd‏ • שיחה 15:59, 10 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

מתקפה חולפת של מבקר חיצוני שגילה את ויקיפדיה ולא רצה להשקיע. זה התחיל כבר כאן: #דיון בטוויטר לגבי נטייתה הפוליטית של ויקיפדיה העברית. ביקורת - שיחה 21:50, 10 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אין רע בלי טוב כך נחשף לי המשפט התמוה ""במקרים רבים משליכים ערבים בכפר אבנים לעבר רכבי יהודים" ותיקהתי ל"רכבי ישראלים" - הרעיון שמישהו בודק אם נהג הרכב בן לאם יהודיה או שגוייר כהלכה לפני יידוי האבן לא ממש מגובה בסימוכין..יורם שורק - שיחה 21:55, 10 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

מה דעתכם על הרעיון ?[עריכת קוד מקור]

צחי לרנר, לא קראתי. תוכל לסכם את הטיעון המרכזי - הרעיון? ביקורת - שיחה 21:49, 10 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
זה מה שכתוב (לא ממש ארוך): ”ככה זה יעבוד: נרכוש מניה אחת מכל חברה ציבורית משמעותית (בזק, שופרסל, עזריאלי, בז"ן, בנקים וקרנות פנסיה ועוד), נגיע לישיבות בעלי המניות כנציגי הציבור, נפקח מקרוב אחר התנהלות הישיבות, נדווח כיצד הדברים עובדים באמת, ובעיקר - נביא את קולו של הציבור לאותם הדיונים.” שנילי - שיחה 13:40, 13 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
מקריאת תיאור הפרויקט - נשמע יפה וחשוב. מקריאה מי עומד מאחוריו, אתה מבין שזה בעצם סתם עוד אפיק פעולה של הקומוניסטים החדשים. אגב, לא ברור למה הם מקוששים כסף מהציבור אם יש להם תקציבים שמנים מהקרן החדשה לישראל. יזהר ברקשיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ח • 13:58, 13 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
נו, באמת. למה לקשר לאתר שלהם כשאפשר לקשר לערך המשמר החברתי? אני מנחש שהם קומוניסטים בערך כמו שאתה פשיסט (כלומר: תואר גנאי שנוח לזרוק אותו על מי שלא מסכים עם דעתך). ואם כבר הזכרת תקציב: הם מנסים לגייס כאן סכום של 125,000₪. תקציבם השנתי עומד על יותר מ־900,000₪. כמעט כולו מגיע מקרנות שונות (הפדרציה של יהודי ניו יורק: 380,000₪, הקרן החדשה: 190,000₪, קרן סבה: 150,000₪ והאיחוד האירופי: 150,000₪). עיקר התקציב מושקע בשכירת מספר אנשים במשרה מלאה (ובשכר צנוע) שעובדים עבור העמותה. הקמפיין הנוכחי נועד לגייס כסף מהציבור: בדיוק כדי להפחית את התלות בקרנות שונות. בהנחה שכל הסכום מיועד לקניית מניות (על ידי העמותה?), הרי שאותם אנשים (או מתנדבים) יצטרכו גם להשקיע בהמשך זמן במעקב אחרי אותן חברות ציבוריות (לבוא לאספות וכדומה).
ולסיום שאלה: איזה מידע יש לבעלי מניות (לא גדולים) שאין לציבור הרחב? מה תורמת בפועל היכולת להשתתף באספת בעלי מניות? Tzafrir - שיחה 22:32, 14 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
עקרונית, אספת בעלי מניות אינה אירוע "סגור", כך שאפשר להתייחס לכל מידע שנמסר באסיפה כזו כאילו הוא "ברשות הציבור". בפועל, הדבר לא מדויק, ולא טריביאלי למצוא במרחב הציבורי דיווח ממצה על כל המידע שנמסר באספת בעלי המניות. הדירקטוריון בהחלט מחויב למסור באספה הזו מידע מעבר למה שמופיע, למשל, בדיווחים הגלויים של החברה (למשל לבורסה). מעבר למידע שנמסר ביוזמת הדירקטוריון, החוק גם מתיר לבעלי מניות להגיש באסיפה "שאילתה" (או כמה), שהדירקטוריון מחויב לענות עליה לכל המאוחר באסיפה הבאה (בדרך כלל נחוץ מינימום מסוים של מניות כדי להגיש שאילתה, אבל עדיין, בעל מניות "קטן מדי" יכול לנסות לאסוף חתימות בישיבה כזו מבעלי מניות אחרים, ואם השאילתה "חשובה", אפשר לנחש שבעלי מניות נוספים ירצו לשמוע את התשובה, ואפשר להיעזר בהם ב"איסוף חתימות" כדי לעבור את הסף). לגבי הניחוש שלך - הוא לא לגמרי הוגן, משום שאין כל קשר בין האידאולוגיה שמנחה את "המשמר החברתי" ובין קומוניזם. קיפודנחש 23:32, 14 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

דנה? איראן?[עריכת קוד מקור]

יש וויכוח סוער על שנת לידתה של דנה אינטרנשיונל; ראו את הכותרת הראשית משנת 2012 שמשמשת כאסמכתה... חזרתישיחה 20:24, 10 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

אירוויזיון 2018[עריכת קוד מקור]

אז לקראת האירוויזיון הכנתי בעזרתו של חבר הפתעה קטנה לכבוד המאורע. רמיקס נחמד של השירים המובילים! אשמח אם תפרגנו לנו בלייק. עבדנו קשה. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 21:52, 12 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

וכמובן, ישראלישראל כל הכבוד וברכות לנטע ברזילי שהביאה לנו את הניצחון ישראלישראל, ובצדק! – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 14:17, 13 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

שיא שלילי בדיוני מחיקה וחשיבות[עריכת קוד מקור]

יש כרגע 3 דיוני חשיבות פעילים ואף לא הצבעת מחיקה אחת. אני אישית לא זוכר שיא כזה בלפחות השנים האחרונות. האם זה אומר שאנשים כבר הפנימו בגדול את המושג חשיבות אנציקלופדית כפי שנתפסת בעיני ויקיפדיה העברית או שמדובר במקריות? איני יודע. ‏DGtal‏ - שיחה 12:08, 13 במאי 2018 (IDT)[תגובה]


השחתה שהחזיקה 40 דקות בעמוד הראשי של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:זיהוי השחתות ועריכות שגויות#השחתה שהחזיקה 40 דקות בעמוד הראשי של ויקיפדיה
. דוד שי - שיחה 23:17, 15 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

קניתי מחשב חדש ואני לא מצליח לנקד[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה#קניתי מחשב חדש ואני לא מצליח לנקד

מקור מידע שימושי[עריכת קוד מקור]

באתר כאן מפורסמות הקלטות מארכיון קול ישראל המשודרות בתוכנית קולות ישראל-אוצרות הארכיון. בהצלבה שעשיתי היום יש מידע שהתפרסם שם ולא מצאתי לו מידע מקביל במקורות מקוונים אחרים. אם באופן מקרי יוצא לכם להאזין, לדעתי זה יכול להיות מקור מידע לגיטימי. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 19:55, 17 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

נהדר כולי אוזן. צחי לרנר - שיחה 00:57, 13 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

מעשה בקטר ששב מן הניכר[עריכת קוד מקור]

חילוץ קטר היסטורי של חברת החשמל, באתר חברת החשמל. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:34, 17 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

משעשע שהנסיך הארי נושא לאישה את מייגן מרקל, בדיוק ביום בו הנרי השמיני הוציא להורג את אן בוליין. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ח 02:30, 18 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

וזה גם יום הצהבת העולמי צִבְיָהשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ח 02:54, 18 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אפשר שתי מילים על השינוי בחוקה האנגלית מאז אדוארד השמיני? ביקורת - שיחה 09:56, 18 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
כמדומני שזה לא קשור לחוקה האנגלית, אלא לכנסייה האנגליקנית שכיום מתירה נישואין לגרושים, למרות שבני הזוג הקודמים שלהם בחיים. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ח 12:21, 18 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
ראה פרדוקס יום ההולדת: בהינתן 30 אירועים בתאריכים אקראיים בלתי תלויים, קרוב לוודאי שלפחות שניים מהם באותו תאריך (יום וחודש, לא שנה...). למעשה, ההסתברות חוצה את קו הפיפטי פיפטי ב-23 אירועים (ומגיעה לוודאות ב-367, לפי עיקרון שובך היונים). האמריקאים חוגגים את ״יום הגראס״ ביומולדת של היטלר(אנ'), לא בגלל היומולדת, אלא בגלל הפרדוקס. קיפודנחש 23:41, 18 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
האומנם הכנסייה האנגליקנית מתירה נישואי גרושים, אני הנחתי שההבדל הוא בכך שאדוארד השמיני היה מלך, ולפיכך ראש הכנסייה, ולכן לא יתכן שיעבור על חוקיה, מה שאין כן בהארי. בן עדריאלשיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ח 14:28, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
ראה בנוגע לנישואיו השניים של הנסיך צ'ארלס. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ח 14:46, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
איזה גדלות נפש להתחתן עם קמילה פארקר בולס, אישה ששמה מעיד על בן זוגה שיש לו ביצים בגודל של הכדורית שבקצה עט פארקר. דוד שי - שיחה 14:16, 24 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

מי זה ארדוס?[עריכת קוד מקור]

כתבה ב"גלובס" מספרת על המתמטיקאי פול ארדוס. מי זה ארדוס? זהו כמובן Erdős, המתמטיקאי הנודע פאול ארדש, שאיש מאנשי "גלובס" לא שמע עליו (קורה, יש בעולמנו אנשים אחדים שגם אני לא שמעתי עליהם), ולא חשב לבדוק בוויקיפדיה איך מאייתים את שמו (קל מאוד לבדוק עם גוגל), ולא העלה בדעתו שבהונגרית הגיית האותיות שונה מבאנגלית. גם המתמטיקאי שמרואיין בכתבה זו הוא לסלו לובאס, ולא כפי שגלובס כותב, "לזלו לובאס". אין ספק, הונגרית קשה שפה. דוד שי - שיחה 16:23, 20 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

הונגרית אכן שפה קשה, ואחד הקשיים העיקריים ששבקריאתה היא העובדה שהיא נכתבת באותיות לטיניות אך איננה שפה לטינית או שפה גרמאנית. היא שפה זרה למשפחת השפות האירופאיות, ומוצאה בשבטים המדיארים. נראה לי שהבלשנים שלנו יסבירו זאת טוב יותר ממני. אבל את ארדש הם היו צריכים להכיר ולדעת כיצד לאיית. – ד"ר MathKnight (שיחה) 16:29, 20 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
לכתב ולעורך יש מספר ארדש אינסוף. שנילי - שיחה 19:51, 20 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
תיקנו ל"ארדוש", אני מקווה שלא ייגמר בהתקרבות אסימפטוטית. דוד שי - שיחה 19:56, 20 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
יש!!! תיקנו לארדש. עכשיו אפשר לתת קישור לכתבה מהערך לסלו לובאס. דוד שי - שיחה 21:38, 20 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
למעט העובדה הזניחה שגם "לסלו לובאס" זו שגיאה. השם כתיקונו בהונגרית צריך להיות לובאס לסלו, אבל בכך נכשלנו בוויקיפדיה. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:06, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בהונגרית שם המשפחה קודם לשם הפרטי, בניגוד לעברית ואנגלית ורוב השפות. בתרגום מהונגרית לשפה אחרת לא מקפידים על כך והשם הפרטי נרשם קודם, כנהוג בשפה שאליה השם תורגם/תועתק. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 15:10, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
זה עדיין פחות מביך מדני קושמרו שבטקס הדלקת המשואות הציג את פרופ' אביעזרי פרנקל ואמר שהוא זכה במדליית אוילר וככה זה נשמע (דקה 1:54:55, למי שזה לא נפתח לו אוטומטית במקום). emanשיחה 20:19, 20 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
לפי דעתי זה לא הבעיה של דני קושמרו. אם כך הוא הגא את שמו לאחר כל החזרות הגנרליות, ןלא נמצא מישהו (אפילו לא פרופ' פרנקל בעצמו) שתיקן אותו לאופן ההגייה הנכונה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:38, 21 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
הבעיה היא במי שהכין את הטקסט. קשה לנקד? להוסיף {{אנ|Leonard Euler}}? עוזי ו. - שיחה 14:15, 21 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אני מקווה שאתה ציני. האגגלית לא עוזרת (כי זה בכלל גרמנית), וגם ניקוד לא ממש, כי עיקר הבעיה זו ההטעמה. emanשיחה 14:18, 21 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
גם הטעמה אפשר לסמן. הבעיה של קושמרו לא הייתה רק בהגייה - נוצר אצלי רושם שהוא נתקל בשם זה לראשונה בחייו. דוד שי - שיחה 00:08, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בוויקיפדיה באנגלית יש תבנית (תבניות, למעשה), שמוצבות בראש ערכים על אנשים ששמם בהונגרית או בסינית, שמסבירות איך לכתוב את השם במקור, ומסבירות שבוויקיפדיה באנגלית, משתמשים בסטנדרט המערבי: en:Template:Western name order. אין סיבה שלא נאמץ תבנית דומה גם כאן. אם דיברנו על ארדש, אפשר לראות את התוצאה בen:Paul Erdős (לדוברי עברית בלבד: בראש הדף מוסבר ששמו בהונגרית הוא ״Erdős Pál״, ובוויקיפדיה באנגלית משתמשים ב״Paul Erdős״, כפי שמקובל בשפה האנגלית). קיפודנחש 02:28, 23 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

"כמה מתמטיקאים ופיזיקאים אני צריך בצה"ל? מי יתקע את הדגל על הגבעה? מי יילך לשריון?"[עריכת קוד מקור]

איפה נכשלתי במתמטיקה? יש במאמר כעין תרשים המראה אחוז גברים ביחידות טכנולוגיות לעומת בכלל צה"ל. אותי מעניין כלל צה"ל. אם מעשירונים 5-6 (20% מאוכלוסיית הגברים בגיל גיוס) מגיעים 49% מהמשרתים. ונאמר לצורך הדיון שכמעט כולם מהעשירונים האלו מתגייסים, אז צריך להכפיל גם את פלחי האוכלוסיה האחרים במקדם של 2.5. לפיכך, לפי החשבון שלי, בעשירונים 1-4 (40% מאוכלוסיית הגברים בגיל גיוס) יש שיעור גיוס של 22%, טוב, נאמר שזה סביר כי בעשירונים הללו יש הרבה ערבים וחרדים שחלק גדול מהם לא מגויס. אבל גם בארבעת העשירונים הגבוהים יש רק 29% אחוז גיוס. זה כבר נראה לי מוזר. אז איפה טעיתי?אודי - שיחה 08:48, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
מוכרחה להיות טעות בגרף. החלוקה היא לעשירונים 1-4, 5-8, 9-10. בהתחשב בכך שכמחצית מן העשירונים 1-4 הם חרדים וערבים, לא פלא שהתרומה היחסית של הקבוצה הזו לכלל הצבא היא 0.55 מגודלה, בעוד שהתרומה היחסית של שכבת הביניים 5-8 היא פי 1.225 מגודלה, וזו של השכבה העליונה 9-10 היא פי 1.45 מגודלה. עוזי ו. - שיחה 11:17, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אגב, כראש התוכנית האקדמית לנוער באוניברסיטה, אני עומד בצד השני של "אמרתי לבר אילן" (שהצבא זקוק למהנדסים). בעקבות השיחה הזו אכן פתחנו בשנים האחרונות מסלול בהנדסה לתלמידים צעירים. ועדיין, את המתמטיקאים והפיזיקאים שהצבא כן צריך, הוא יקבל מאיתנו, ומעוד כמה תוכניות מצויינות באוניברסיטאות, ולא משאר מאות תלמידי התיכון שלומדים היום מדעי המחשב במכללות וימצאו את עצמם מתגייסים למערך השדה. לאלו, מוטב שישקיעו את זמנם בדברים אחרים. עוזי ו. - שיחה 11:17, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
צריך גם אנשי מדע וטכנולוגיה וגם לוחמים קרביים עם זחלים או מגפיים על הקרקע. לפחות עד שכל החי"ר יוחלף ברובוטים והרק"ם בכלי רכב בלתי מאוישים. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 15:12, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

איש קשר חדש לעמותת ויקימדיה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

שמי אלי, חלקכם מכירים אותי גם כשנילי, ואני איש הקשר החדש של ויקימדיה ישראל למתנדבי ויקימדיה (במסגרת ויקיפדיה, וכן במסגרת מיזמים נוספים), ועידוד הצטרפותם של משתמשים נוספים, כמו גם מעורבות בפעילויות שונות המיועדות למטרה זו.
אני מחליף את משתמש:Ranl-WMIL ששימש רכז קהילות וזו ההזדמנות להודות לו על פעילותו הברוכה. תפקידי מצומצם מאד ביחס לתפקידו, אקדיש לכך מספר שעות בשבוע, ומדרך הטבע אעסוק בפחות משימות. יחד עם זאת אל תהססו לפנות אלי בכל בקשה הנוגעת לקשר עם העמותה. ניתן ליצור איתי קשר באמצעות הדוא"ל: eli-at-wikimedia.org.il, או בדף שיחת המשתמש.
אני כמובן אקפיד שלא לערב בין פעילותי הוויקיפדית לפעילותי מטעם העמותה. Shnili-WMIL - שיחה 19:37, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

בהצלחה בתפקידך החדש וברכות הצלחה בהמשך לרן--היידן 19:44, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
המון בהצלחה בתפקיד שנילי! אני בטוח שתעשה עבודה מעולה. ‏Lionster‏ • שיחה 20:09, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בנצלחה! יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:13, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בהצלחה, מי-נהר - שיחה 22:03, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בהצלחה! – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:27, 22 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בהצלחה! ביקורת - שיחה 02:44, 23 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בהצלחה רבה! בברכה בן-ימין - שיחה 14:22, 23 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בהצלחה גם כאן! ‏עמיחישיחה 18:46, 23 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

תודה לכולכם. אשתמש בקלישאה: הצלחתי הצלחתכם. Shnili-WMIL - שיחה 19:04, 23 במאי 2018 (IDT)[תגובה]


סקר/שאלה לקהל: ייצוג אמנותי נבחר של בית המקדש[עריכת קוד מקור]

מהו לדעתכם הייצוג האמנותי הכי מוצלח / נשגב של בית המקדש היהודי בירושלים? לחוות דעתכם אודה. ביקורת - שיחה 19:37, 24 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

דווקא בזמן שהדף היומי נמצא במסכת זבחים אתה שואל שאלה זו? דוד שי - שיחה 16:15, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

עיין ערך: שליין - כתבה[עריכת קוד מקור]

"איך נעלמו מוויקיפדיה (והוחזרו, ושוב נעלמו, ושוב הוחזרו) פרטים שנויים במחלוקת על ליאור שליין?" קישור כאן. דוג'רית - שיחה 15:01, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

חשבתי שרק אני קוראת את המדור הזה. הכי אהבתי "פניתי לויקיפדיה". וואלה, לא קיבלתי שום פניה. • צִבְיָהשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ח 15:28, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
שתי הערות:
  • אם יש לכם טענות כלפי אדם, אמרו אותן בשמכם המלא או שתשתקו. אני לא מייחס חשיבות לטענות שמובאות בעילום שם, כשאין לי שום דרך לבדוק אותן, אזכיר שג', נ', ע' ואפילו ק' סבורים שאני האדם היפה ביותר בעולם.
  • המקום הנכון לבירור טענות על העסקה פוגענית הוא בית הדין לעבודה (ראו בערך שרה נתניהו), ולא כתבה בעיתון. דוד שי - שיחה 16:13, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
מה שיש שם זה בעיקר כרוניקה תפלה של מלחמת עריכה... יש דבר יותר משעמם מזה? ראובן מ. - שיחה 18:45, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
"שמח לשמוע שעופר קניספל מצליח להביא לידי ביטוי את כשרון הכתיבה שלו בוויקיפדיה" אני אמור להעלב?א.פ עריכות-שיחה

פרשת פיליפ קרוס[עריכת קוד מקור]

יצא לכם לשמוע על פרשת פיליפ קרוס? מה דעתכם בנושא? למי שלא שמע הנה מספר כתבות:

אסף (Sokuya)שיחה 16:59, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

"The main allegation against Cross is that he is using Wikipedia to push his own political position". קטסטרופה. להשתמש בוויקיפדיה כדי לקדם עמדות פוליטיות?! איזה מזל שבינתיים הוא היחיד. עוזי ו. - שיחה 18:15, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
(איך מייצרים את הגרף שבראשית הקישור הראשון?). עוזי ו. - שיחה 18:17, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
זה Time card, מוצאים את זה דרך Edit counter בדף התרומות. הנה שלך:
https://xtools.wmflabs.org/ec/he.wikipedia.org/עוזי%20ו.#timecard
אסף (Sokuya)שיחה 18:32, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

מעשה בשרון פרי ובבדואי[עריכת קוד מקור]

"הבדואי שתייג אותי" - מאמר מאת אביגדור פלדמן ששווה לשלם דמי מנוי תמורת קריאתו (אבל הוא בחלק החופשי של אתר "הארץ"). דוד שי - שיחה 21:39, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

הרקורד המשובח של ארדן והדבקות חסרת הפשרות שלו באמת אין פירושן שכל מה שהמשטרה עושה שגוי אוטומטית. בפרט, לפי דיווח קצר ב־ynet, נראה שהשופט במשפט לא האמין לגרסת הנאשם לגבי חוסר יכולתו לקרוא. איפה אפשר לקרוא את הכרעת הדין? Tzafrir - שיחה 22:08, 25 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
הנה החלטה של בית המשפט העליון בעניינו. סאבר אבו עצא הוא גאון פלילי, ואני ממליץ שלאחר שימצאו אותו ירצה את עונשו בעבודות שירות ב"מוסד" (עוד נותרו באיראן מסמכים אחדים שטרם נגנבו). דוד שי - שיחה 08:11, 26 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
תודה, אבל זו אינה הכרעת הדין בבית משפט השלום אלא (ערעור על?) בקשה להארכת מעצר לפני מתן הכרעת הדין. Tzafrir - שיחה 13:39, 26 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
נכון, אבל זה מה שמצאתי. ייתכן שפסק הדין בבית משפט השלום (של השופט דניאל בן טולילה) טרם פורסם. דוד שי - שיחה 16:15, 26 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
משתמש:דוד שי, לפלדמן יש כשרון כתיבה, אבל לא ממש הבנתי מה הוא רוצה, חוץ מללגלג על ארדן ועל הדרך להטיל ספק במוסריותו של צה"ל, שזה ממש קשור לפרשה. אגב, להארץ יש קטע חדש, כנראה גם ב"חלק החופשי", שאי אפשר להעביר מסכים, מה שמזקיק את מי שאינו מעוניין לשלם מנוי לרענן שוב ושוב באופן מגושם. לא הבנתי גם מהי גאונותו של אבו עצא. הוא כבר ישב תשעה חודשים במעצר. הוא נמלט רק לאחר שהשופטת (כתוארה אז) חיות הורתה על קיצור מעצרו, מה שהתברר כהחלטה שגויה בעליל. פלדמן היה צריך לכאורה לכתוב עליה (אבל אולי כאן מדובר כבר בפרה קדושה). נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 12:48, 29 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
הסטיות של פלדמן מהעיקר אינן חשובות. העיקר הוא טענתו שאבו עצא הורשע על הטרדה מינית שלא הייתה, משום שמה לו, בדואי שאינו יודע קרוא וכתוב, ולאינסטגרם. הוא לא גאון, אבל פסק הדין הופך אותו לגאון (אם ייפול לידי טלפון של איש זר, כנראה לא אדע איך להעלות בשמו תמונות לאינסטגרם). פלדמן רומז להסבר אלטרנטיבי לאופן העלאת התמונות לאינסטגרם, הסבר מעניין מאוד. דוד שי - שיחה 19:17, 30 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
הנה מה שכתוב בקישור שהביא צפריר למעלה: "השופט דניאל בן טולילה דחה את טענת ההגנה וציין כי הגרסאות של הנאשם והודעותיו במשטרה לא היו סבירות, עלו בהן סתירות והן היו חסרות קוהרנטיות ולא אמינות. השופט ציין כי טענתו שהוא אינו יודע קרוא וכתוב "קורסת" אל מול ריבוי הודעות הטקסט המצויות באחד הטלפונים". לאור זאת לא ברור למה בטוח פלדמן, בסוף טורו, שאבו עסא אכן אנאלפבית מטומטם שלא מבין כלום בטכנולוגיה. נראה שפלדמן פשוט מקבל את טענת ההגנה כאמת מוחלטת, שלא צריך לטרוח להוכיח. אם היה מתמקד בסוגיה הזאת, ולא בלגלוג על ארדן ועל פרי ועל צה"ל (באמת לא הבנתי איך הוא דחף את זה), אולי היינו מבינים מה בעצם הוא אומר. אם הבנתי נכון את דבריך בעניין הרמיזה של פלדמן, הכוונה היא שזה בכלל תעלול יחסי ציבור של פרי. חלש מאוד בעיניי. נרו יאירשיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ח • 14:38, 31 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
באמת, למה היא מתלוננת על הפצת תמונות העירום שלה, כשהיא כל כך נהנית מכך? אם מישהו היה מעז להשמיע תזה כזו שלא במסגרת פעולה מוצדקת (הכפשת התנועה הציונית ומוסדותיה השופטים את ילידי הארץ שהם בעליה החוקיים), מהומת התנועות שעיסוקן בכך היתה עולה השמיימה. עוזי ו. - שיחה 16:53, 31 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

ויקי אנטישמית[עריכת קוד מקור]

מה זה הגועל נפש הזה? בדף ניתן ללמוד דברים מעניינים ביותר, כגון העובדה שבעברית יש כ-500 מילים, שיהודים חוגגים את הפיגוע ב11.9, שביום כיפור חוגגים את השחיטה של הטבע, שהיהודים נוטים להטיל את צואתם בחוץ, גופם של היהודים מעוות והם נוטים לשלב ידיים בצורה זוממת. הויקי כוללת ערכים מדהימים ומשכילים ביותר בנושא ציונות, גזענות ובולשביזם. השכלתי מאוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:29, 27 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

מה הדבר הזה? זה לא ויקי אמיתית, אני מקוה. בטאון הקו-קלוקס-קלאן, אולי, או הבי.די.אס? מגעיל.שלומית קדם - שיחה 19:40, 27 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
[4] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:52, 27 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
טוב, בדקתי בעמוד הראשי של ספרות התועבה הזאת. זאת Right Pedia. כמו שאמרתי לעיל.שלומית קדם - שיחה 19:55, 27 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אינני יודעת מי אתה, האנונימי, המסתתר מאחורי מספר ומטיל שיקוצים והאשמות שוא בעורכי ויקיפדיה. בוא ותצביע על ערכי שואה שמהם נמחקה כל תוספת או הרחבה ב"עווית בלתי נשלטת", כדבריך, ואפילו "ערכים שלמים שהוכחדו לגמרי", עוד מפניני מקלדתך. הואל נא והראה לנו את התוספות שנמחקו ואת הערכים שהוכחדו, ואז נוכל אולי לדון בהשוואה שעשית עם תועבות האנטישמיות ב"רייטפדיה".שלומית קדם - שיחה 21:01, 27 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
יש טרולים שעדיף לא להאכיל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:16, 27 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
קללות רבות וגסות קיללתי כשקראתי את הסיפור הבדיוני (אי אפשר לקרוא לזה "ערך") על מדינת ישראל. גלריית התמונות של ילדים דתיים מעשנים הייתה לצנינים בעיניי. ניב - שיחה 20:13, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
יש שם פרטים שאני לא מצליח שלא לצחוק מהם: The Israelis themselves refuse to do any manual labor. Israeli farms use Palestinian child labor או לדגומהThe IDF will sing and dance as rabbis bless artillery shells used to kill infants. וואלה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:40, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

האנטישמים האלה מנסים לכתוב גם בוויקיפדיה האנגלית. אחד המייסדים של האתר הזה, rightpedia יצר מעל 140 חשבונות בוויקיפדיה האנגלית במשך 10 שנים. אגסי - שיחה 22:21, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

לפעמים אני חש סוג של רחמים כלפי אדם שעולמו הפנימי כל כך מלא שנאה ורוע שהוא צריך להשפריץ את זה החוצה בצורה כה דוחה. אדם שמשקיע מאות שעות עבודה בהטלת הפרשות וירטואליות ומריחתם על קירות עמודי הפייסבוק והגעלת דפי ויקי למיניהם. אדם כזה כנראה מרגיש ממש רע בחיים הפרטיים שלו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:39, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
מי עומדים מאחורי זה? אמריקנים? נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 12:25, 29 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
כנראה. תנועת הימין האלטרנטיבי (Alt-right). ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:47, 29 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
ראו סקירה כאן. עורכים קיצוניים שנאלצו לפרוש ממטאפדיה (שאסור לנו לקשר אליה) הקימו את רייטפדיה. ראו גם פרודיה בשם wrongpedia. --א 158 - שיחה 18:58, 2 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

מחנך ילדינו, האומנם?[עריכת קוד מקור]

שמעתי היום את שר החינוך הדגול שלנו, נפתלי בנט, מסביר בתשובה לשאלה, שעל "דברים קלילים, כמו מרמה והפרת אמונים" של נתניהו הוא לא יפרוש מן הממשלה. אולי רק על עסקאות בתחום הביטחון (אבל הרי נקבע כבר שנתניהו איננו מעורב בעסקת הצוללות...) וזה האיש הממונה על חינוך ילדי ישראל ועל מתן דוגמה אישית . תרשו לי לגחך.שלומית קדם - שיחה 19:45, 27 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

מי שרוצה שיהיה "ממונה על חינוך ילדי ישראל" אל ילין שאותו ממונה לא תואם את העדפותיו. ראשית, כי בין כל אזרחי ישראל ברור שיימצאו לא מעט אנשים שאותו ממונה לא יתאים להעדפותיהם, גם אם אותו ממונה הוא צדיק ומופת הדור. שנית, כי אותו "ממונה על חינוך ילדי ישראל" יהיה כמעט תמיד פוליטיקאי, ופוליטיקאים נדרשים לכישורים מאוד מסויימים, שאינם חופפים עם מופתיות ערכית. עדירל - שיחה 21:22, 27 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
גם זיוף הוא לא בדיוק מופת חינוכי. מה שבנט אמר הוא "...אם יהיה כתב אישום על זוטות, כן, הפרת אמונים על משהו מאד קליל, עכשיו ללכת נגד רצון העם ולהפיל ממשלה על הדבר הזה..." ([5], הדקה ה-7:54). עבירת הפרת האמונים אינה מוגדרת היטב בחוק, ואפשר למתוח אותה בקלות עד אבסורד. עוזי ו. - שיחה 10:16, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
עוזי, אני יודעת מה שמעתי אתמול ברדיו, לא ב-25. במרץ, שאז אמר בנט את מה ששומעים בסרטון. אתמול ברדיו הוא אמר בדיוק את הדברים שציטטתי כאן לעיל - "משהו קליל כמו מרמה או הפרת אמונים". לא זייפתי ולא שיניתי. אגב, גם "הפרת אמונים על משהו קליל" איננה זוטה בעיני, כשמדובר בראש ממשלה. אמת המידה המוסרית של בנט גמישה מאד, יותר מדי לדעתי. גם אתה הצגת זאת כאבסורד, אם הבנתי אותך נכון.שלומית קדם - שיחה 13:12, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
הפרת אמונים זו עבירה לא ממש מוגדרת ויכולה לכלול בתוכה אי-סדרים כספיים או אי-דיווח על קבלת מתנות בהתאם לנהלים. עבירות שכאלה אכן נחשבות כזוטות מבחינה מוסרית. יש הבדל בין עבירות כאלה לעבירות כספיות חמורות מוסרית כמו שוחד או מעילה בכספי ציבור. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:35, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אני מקווה שהפעם איתרתי את הקטע הנכון: [6]. בדקה ה-0:50 אומר בנט "... יש חוק, ו... יש מעין סטנדרט מוסרי שאת שואלת אותי עליו, וזה נורא תלוי, זה נורא תלוי אם זה משהו קליל במרמה והפרת אמונים או חלילה שוחד...". בנט מדבר בדיוק כמו בפעם הקודמת על טענות קלות ערך שנכללות במתחם של "מרמה הפרת אמונים", שהוא (אכן) רחב במידה כזו שאפשר לכסות בו כל מה שרוצים. את מעשה הזיוף עושים השדרנים שדנים בדבריו בהמשך הקטע. ראשית הם מעלימים את בית החילה ומצטטים "משהו קליל, מרמה והפרת אמונים", ואחר כך הם מעמיקים את הזיוף ומכניסים "משהו קליל כמו הפרת אמונים".
פוליטיקאי אינו אמור להפר אמונים על שום דבר, ולו הקל ביותר. אבל אם הוא אמור לעבוד בלי שיוכלו לומר עליו שהפר אמונים (כהגדרה המעורפלת הנהוגה במקומותינו) הוא לא יכול לעשות כלום. בכל הצבעה בכנסת, השולית ביותר, אפשר לטעון על חלק מחברי הכנסת שיש להם בעניין גם תועלת אישית (למשל - נורא רוצים להיבחר שוב), וכל עורך דין מתחיל יוכל למסגר זאת כהפרת אמונים. כשזועקים חמס על מעשים שבכל יום, נשארים בלי תחמושת כשצריך לטפל בבעיות האמיתיות. עוזי ו. - שיחה 13:42, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
על דבריו הנכוחים של עוזי אוסיף שאין צורך לדאוג, בנט לא ממש מחנך את ילדי ישראל, כבר מזמן דאגו לכך שיכולת משרד החינוך להשפיע השפעה של ממש תעוקר. מי שמחנך הוא ההורים, ובג"ץ, שכידוע הוא הפוסק האחרון בכל הסוגיות, וגם התקשורת והמדיה בכלל עושות את שלהן. נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ח • 13:48, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בדברי בנט וגם של פוליטיקאים רבים נוספים יש הנגדה בין "שוחד" בקניית צוללות ובין "היתר". עבירת השוחד, כל שוחד, היא העבירה החמורה ביותר בתחום הרמאות והנגדה כזאת פירושה שעל כל עבירות הרמאות אפשר לסלוח (במיוחד אם העבריין הוא מהמחנה הנכון). אמירות כאלה מעידות על שחיתות מוסרית עמוקה, על התדרדרות והבאה לאבדן הבושה אצל מי שאמורים להיות המופתים לעם.גועל נפש, בושה וחרפה כשנבחרי ציבור מועלים באמון ומרמים ובושה וחרפה כשיש מי שקורצים ואומרים "לא נורא, זה לא שוחד", זאת הכשרת השרץ, כי השרץ הוא מהמחנה הנכון. פויה! אגב, בשביל זה יש יועץ משפחתי, בעל המילה האחרונה בקביעת סעיף האישום, כדי שלא יהיה אישום של שוחד, למרות המלצת המשטרה. פויה בריבוע! בברכה. ליש - שיחה 14:23, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
לא הנגדה, אלא מדרג. חייב להיות מדרג. לא כל העבירות חמורות באותה מידה. לא כל כותרות העבירות סובלות באותה מידה התנהלות פוליטית שגרתית. ולוואי וכל הצדיקים דהשתא היו צדיקים באותה להיטות גם בעבר, כשהפושעים היו לא-ביבי.
יתרה מזו. דבריך על "יועץ משפחתי" פירושם שאתה מבטל לחלוטין את שיקול דעתו של היועץ המשפטי, משום שדעתו (הנוכחית) אינה נראית לך. שאלתה של שלומית, מצד שני, מקדשת את דעתו של היועץ המשפטי (ברגע שיקבע שיש להגיש כתב אישום, אבל לא קודם לכן). מול שני הקצוות האלה (שחד הם), עמדתו המאוזנת של בנט היא מופת של מתינות: יאמר היועץ המשפטי לממשלה את דברו (הקובע בעניין החוק), והפוליטיקאים יצטרכו להחליט אז, באופן מידתי, מה השלכותיהם הפוליטיות. עוזי ו. - שיחה 15:11, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
גם אני לא בטוח שלקרוא למנדלבליט "יועץ משפחתי" הוא מעשה מופתי ומוסרי. ככל שהסגנון מתלהם יותר כך נוצר רושם שהבעיה אינה מוסר ומידות. מי שרגישים במיוחד לעניינים של שוחד ומוסר ודאי ירצו לחוות את דעתם גם ביחס לעניין הזה, למרות שלא מדובר בביבי. נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ח • 16:24, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אתייחס תחילה למנדלבליט - מנדלבליט הוכיח בעבר נאמנות אישית, גם על חשבון נורמות מוסר, במסירת עדות חלקית בפרשת מסמך הרפז, כשהיה ברור שהוא מגונן על מפקדו ומסתיר חלק מהאמת. פרשה זו נשארה מעליו כענן שחור ובזמנים רגילים כנראה שהייתה מכשילה את מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אבל ייתכן שהממנים אותו העדיפו את נאמנותו לבוס שלו. יתר על כן, מנדלבליט שימש כמה שנים כמזכיר הממשלה, תפקיד אמון ביחסיו עם ראש הממשלה, תפקיד היוצר אינטימיות מסוימת, לכן כבר נאמר שלא ראוי היה להתמנות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (תפקיד המחייב ריחוק מסוים ויכולת לאובייקטיביות ביחסיו עם ראש הממשלה) ללא תקופת צינון משמעותית, אבל שוב, התעלמו מכך, כנראה שמאוד רצו אותו לתפקיד. בשים לב למה שציינתי ראוי היה שמנדלבליט יתרחק מטיפול בענייני נתניהו ובני ביתו, זה פשוט למדי, להעביר תיקים אלה לאדם אחר, אבל לא, ההפך נעשה, מנדלבליט שולט בתיקים אלה ולא נוהג בהם בצורה מקובלת, מתערב ועושה לבני משפחת נתניהו מיני הנחות שלא מקובלות, כמו מניעת חקירת בני הזוג בו זמנית, מה שאפשר להם תיאום עדויות. מנדלבליט מקבל החלטות של עיכוב חקירות, סגירת תיקים ועיכוב הגשת תביעה בענייני גברת נתניהו כבר שנים, אז מנדלבליט, בהחלט ראוי לתואר היועץ המשפחתי. מאוחר יותר אתייחס לעניין המדרג והמוסר הפוליטי. בברכה. ליש - שיחה 17:27, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
ועכשיו לעניין המדרג, אין מדרג במצב בינרי, בנט לא הציג מדרג, אלא שתי אפשרויות, שוחד בתחום רכש ביטחוני וכל היתר, זה מצב בינרי, זו הנגדה. ולגבי המוסר הפוליטי של נתניהו אנחנו חוזרים להצגה ישנה, שמחליפים בה רק את הניצבים, אך העלילה היא אותה עלילה - זוכרים את פרשת בר-און חברון? גם שם בחר נתניהו יועץ משפטי לפי צרכיו ומהפרשה הזאת יצא ללא משפט פלילי בזכות שכחה תמוהה. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין (שמונה על ידי הממשלה במקומו של בר-און), ופרקליטת המדינה עדנה ארבל פרסמו את מסקנותיהם. הם קבעו כי אמנם מדובר בקשר פלילי להשתלט על משרת היועץ המשפטי לממשלה מתוך אינטרסים אישיים של גורמים פליליים, אך היחיד שהתנהגותו עולה כדי אפשרות להעמדה לדין הוא אריה דרעי. לדבריהם, נגד רוב המעורבים בפרשה, בהם ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים הנגבי, אין להגיש כתבי אישום מחוסר ראיות; וכן נקבע כי נתניהו לא היה מודע לקשר בין דרעי לבר-און, על אף שמהתנהגותו "עלו תמיהות". אז ההצגה חזרה על עצמה ויש לנו יועץ משפחתי. בברכה. ליש - שיחה 22:21, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בג"ץ בכבודו ובעצמו דחה פה אחד, בהרכב מורחב, את כל הטענות האלה, אבל ייתכן שקנה המידה המוסרי שלך גבוה יותר. אולי בכל זאת תרצה להתייחס גם לקישור למעלה בעניין ענת ברון, הרי לא אכפת לך מביבי דווקא, אתה פה בענייני מוסר נטו. נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ח • 20:06, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
יאיר יקירי מה דחה בג"ץ? האם נושא התערבות היועץ המשפטי לממשלה בחקירת הזוג נתניהו והכוונת המשטרה לא לחקור את בני הזוג בו-זמנית הגיע לבג"ץ? אני לא שמעתי על כך, אז אל תספר בדיות ואל תנסה להעביר את הדיון למקומות אחרים - אם אתה רוצה לכתוב על ענת ברון, פתח חטיבת דיון נפרדת, היא לא קשורה לדיון זה. בברכה. ליש - שיחה 22:21, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
בג"ץ דחה את כל מה שכתבת למעלה בעניין נאמנות אישית והרפז ומזכיר הממשלה, וגם את הדרישה להאשים את נתניהו לגבי פרשת בראון. אתה מעלה עכשיו טענות חדשות שאיני יודע אפילו אם הן נכונות. אם כן - מן הסתם יעתרו גם בעניין הזה לבג"ץ, נראה מה יפסוק. אני רק חושב שמי שאכפת לו מטוהר המידות, ולא מהפוליטיקה, אמור לעסוק בשחיתות מכל הסוגים. מי שמתמקד רק בשחיתות כביכול של אנשי ימין בעצם עוסק בפוליטיקה ולא בטוהר המידות. המוסר הוא רק תירוץ. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 12:22, 29 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
תחילת דבריך ("בנט... הציג... שתי אפשרויות, שוחד בתחום רכש ביטחוני וכל היתר") פשוט אינה נכונה. את ה"יתר" אתה מדביק לדבריו בלי בסיס. ההנגדה, ככל שיש כזו, היא בין דברים חמורים וזוטי דברים.
יש הסבורים שהיות וגלידות ושרה וסיגרים וצונאמי מדיני, על כן מצווה לעשות את הפרקליטות קרדום להחליף בו את העם ולמנות בהקדם ראש ממשלה במקומו. יש החושדים שעמדה כזו התגנבה אפילו אל המערכת המשפטית, שברצותה מחמירה וברצותה מאתרגת. על כן אומר בנט דברים פשוטים: יציג היועץ את ממצאי המשטרה ומסקנותיו, ונראה. אם יתברר שראש הממשלה עבר עבירה חמורה, יש לסלק אותו מיד. ואם ייראה שהמערכת מתאנה לו, נתמוך בו. הוא עצמו הלוא יצטרך לתת את הדין (הפוליטי) על בחירה לא ראויה בין השניים. עוזי ו. - שיחה 22:37, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
חז"ל כבר התייחסו לנושא. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:29, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
במדינת ישראל, בדומה למדינות אחרות, יש מדרג בסיסי של חומרת עבירות, פשע - עבירה חמורה שעונשה המירבי לפחות מעל 3 שנות מאסר, חטא - עבירה קלה שעונשה המירבי לא יותר משלושה חודשי מאסר ועבירות ביניים, עוונות, שעונשן המירבי מעל שלושה חודשי מאסר ועד שלוש שנות מאסר. העבירות שאנו דנים בהן, קבלת דבר במרמה - המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים - מכאן שהמרמה היא ברף הגבוה ביותר של עוון ולעתים כבר הופכת לפשע, לא מדובר בזוטי דברים. כן, אני יודע, הפרת אמונים היא אחת העבירות (יש עוד כמוה), שהמחוקקים השאירו אותן בגבולות לא לגמרי ברורים בכוונה תחילה, כדי לתת לתביעה כלי למאבק בשחיתות, שקשה להגדירה מראש. המחוקקים סמכו כאן על הפרקליטות ועל בתי המשפט. גם העונש המירבי של הפרת אמונים הוא שלוש שנות מאסר, בשום פנים ואופן לא זוטי דברים. עד כאן על הפן הפלילי ומכאן אני מבקש לדבר על הפן המוסרי.
כשמדובר במנהיג הציפיה היא שיהיה מופת לעם ואם מדובר באדם מושחת, שנותן מופת שלילי, יש להחליפו באחר, הגון יותר, בלי שום קשר אם נמצאו די הוכחות להאשמות פליליות ובלי קשר לתהליך הפלילי המיגעה, שעלול לקחת שנים רבות. התחמקות מהסקת מסקנות פוליטיות, העברת האחריות למערכות החוק היא חוסר אומץ ציבורי מצד הפוליטיקאים, שיכולים וצריכים לתקן מערכות פוליטיות כושלות ובעבר הדברים נעשו, לא תמיד במהירות המירבית, אך נעשו, לא המתינו לפסיקת השופט כדי להחליף את אהוד אולמרט והתחושה כיום היא שמחנה גדול מתעלם במודע משחיתות ציבורית בוטה, עושה שמיניות באוויר לשמר את נתניהו בשלטון, תוך דריסת שומרי הסף ושינויי חקיקה, שנועדו לעכב או להכשיל מהלכים פליליים נגדו. זה לא רק כישלון מוסרי של נתניהו ובני ביתו, זה כישלון מוסרי של כל התומכים במערכה נגד שומרי הסף. רבים איבדו את המצפון המוסרי ומעדיפים לשמר את נתניהו בשלטון חרף עוונותיו, כי נדמה להם שרק הוא יכול לשמר את שלטון המחנה שלהם וזה יותר חשוב בעיניהם ממוסר ומאמת, משלטון החוק ומהגינות. איזה שלטון הם רוצים לשמר? שלטון שהושג בנכלולים על ידי קשירת קשר עם ברוני התקשורת ופרסום כזבים? שטיפת מוח למען נתניהו תמורת ממון רב לאותן חברות? בושה וחרפה! מחנה פוליטי שלא מסוגל להצמיח מתוכו מנהיג לא מושחת, מחנה כזה לא ראוי לשלטון. בברכה. ליש - שיחה 05:57, 29 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
אנחנו סובבים במעגלים. בוודאי שמנהיג צריך להיות מופת מוסרי. בוודאי שיש עבירות חמורות ביותר המוגדרות כהפרת אמונים. אבל באותה מידה אפשר לכלול תחת הכותרת הזו גם פעילות פוליטית נורמטיבית. ברמה העקרונית, מנגנוני החסינות נועדו להבטיח הגנה על נבחרי הציבור מפני השלטון, בהנחה שמערכת המשפט עשויה לשתף איתו פעולה. אם מתבוננים במנגנונים ביושר וממרחק מספק, צריך להודות שלפעמים השלטון הוא זה שראוי להגנה מפני האליטה השולטת במערכת המשפטית. לכן ההכרעה המוסרית אינה תלויה במספר שנות המאסר הקצוב בחוק ובפונט של כותרות העיתונים, אלא בפרטים. באכיפה השוויונית והעקבית. קשה להתרשם מהזעזוע על קשרים בין פוליטיקאי לעורכים או כתבים ממי שאך-אתמול סגר ערוצי שידור, שלט באופן מונוליטי ברשות השידור ואגפיה, הפך ערוצים הסוטים מן הקו המפלגתי ל"פיראטיים" וניסה לסגור עיתון נפוץ בחוק. עוזי ו. - שיחה 10:51, 29 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

הועבר לויקיפדיה:מזנון 23:53, 31 במאי 2018 (IDT)


כיצד באמת הגיב אובמה לבחירתו של טראמפ[עריכת קוד מקור]

אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, "אולי דחפנו חזק מדי"; כיצד באמת הגיב אובמה לבחירתו של טראמפ, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2018

eli - שיחה 05:52, 3 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

מדוע כל פעם כשאני נכנס לדף בוויקיפדיה, אני מיד מורד לתחתית הדף?[עריכת קוד מקור]

יש דרך לשנות את זה בהגדרות? בערכים ארוכים זה מציק במיוחד. אני נכנס לערך ומיד מורד עד למטה. אביעד‏ • שיחה 12:43, 3 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

כדאי שתשאל זאת בויקיפדיה:דלפק ייעוץ. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 10:17, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]


תודה. אביעד‏ • שיחה 08:49, 7 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

מפגש קיץ - עדכון חשוב[עריכת קוד מקור]

למי שלא ראו את העדכון במזנון:

התאריכים שהוצעו לא היו נוחים (וכן עקב מיעוט המשתתפים שנרשמו, בטרם נחליט לבטל את המפגש - אנא השתתפו בדיון). הוחלט על מפגש במקום ממוזג (ולא פיקניק) - הצביעו על המקום והתאריך כאן. הדיון יסתיים בעוד שבוע (ב-8 ביוני). תודה לדרור על מאמציו לקיים את המפגש. Shnili-WMIL - שיחה 16:36, 3 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

"תכתוב לי ערך בויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

"תכתוב לי ערך בוויקיפדיה": הדרישות החריגות של המרצה מבר אילן סטודנט טוען כי פרופ' רונית קרק הטילה עליו משימות לצרכיה האישיים ביניהן כתיבת ערך בויקיפדיה Nirvadel - שיחה 21:05, 4 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

כתבה מזעזעת המייחסת שחיתות מובנית באקדמיה ואני מתרשם בפעם המי יודע כמה שזה יותר מנכון. למעשה תגובתה של המרצה עצמה מעידה על כך בנוסף לכך שהיא ממש ביזיון לאינטילגנציה. והאנשים האלה מלמדים פסיכולוגיה? מי-נהר - שיחה 21:17, 4 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אם היא דרשה מסטודנט לכתוב ערך עליה במסגרת הקורס - זה לא ראוי. אם דרשה מכל סטודנט לכתוב ערך הקשור לחומר הנלמד בקורס כחלק ממטלות הקורס - לגיטימי בהחלט, ובתנאי שצוין בסילבוס או בתחילת הקורס. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:25, 4 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
בתגובתה של הפרופ' המצויינת בכתבה נאמר כך: "פרופ' קרק טענה עוד כי "הסיבה שרציתי לעלות ערך בוויקיפדיה, היא שאוניברסיטת בר אילן ביקשה מהסגל שתהיה להם נראות מבחינה אקדמית שלהם בכל מיני אתרים. זה מאוד מקובל ובכל מיני מקומות עם הפרסומים שלנו, עם השמות שלנו כאשר מחפשים אותנו ימצאו את זה בכל העולם, אין בזה שום נושא אישי"." מי-נהר - שיחה 21:33, 4 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
זה לגיטימי שהיא תרצה ערך עליה בוויקיפדיה. השאלה היא האם היא מנצלת יחסי מרות בצורה לא הוגנת. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:42, 4 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
האם זכויות היוצרים של המפרסמים מפרי עטם במסגרות האקדמאיות נשמרות או נגרעות לעומת הפרסום בויקיפדיה? האם הסטודנטים ערים לסוגיית זכויות היוצרים? במידה והזכויות נגרעות והסטודנטים אינם מודעים לכך הרי אם מרצים מחייבים את הסטודנטים להעלות ערכים לויקיפדיה במסגרת קורס אקדמי יש בכך נוהג פסול שעל הויקיפדיה למשוך ידה ממנו. 89.138.95.64 09:30, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אפשר לקבוע מדיניות בויקיפדיה העברית שכל מי שאונס/ת מי שנותן ליחסי מרות בכדי שהוא יכתוב ערך על האונס/ת, אזי ערכו של הנ"ל יישאר, אך יינעל לעריכה (אלא אם יש סיבות ממש טובות לערוך - קרי במקרים של חוסר חשיבות או חשיבות לא מובהקת) - והטקסט בו יוחלף בתיאור האונס.Icewhiz - שיחה 22:00, 4 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
טיעונו של האלמוני אינו ברור לי. אדרבא, אם הסטודנט כותב ערך בוויקיפדיה, הזכויות ככותב שמורות לו מיני וביה. דווקא כשהוא כותב קטעים של מאמר אקדמי יש מקום לדיון למי שייכות הזכויות. עוזי ו. - שיחה 10:34, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
על הדרישה לכתוב ערך בוויקיפדיה על המרצה עצמה אינני מתכוון להגן; אבל כל שאר הדוגמאות בכתבה מבוססות על חוסר הבנה של תהליכי ההכשרה של סטודנטים במקצועות כמו פסיכולוגיה. מחקר הוא חלק ממטרות ההכשרה, וממילא ביצוע מחקר הוא חלק מההכשרה עצמה; באופן טבעי הסטודנט מבצע חלקים יותר טכניים של המחקר, ובתוך מסגרת מחקרית רחבה שהמנחה מתווה. זה לא "בשביל המנחה" או "בשביל האוניברסיטה", אלא בשבילו. עוזי ו. - שיחה 10:38, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אוסיף עוד שמקובל שתלמיד המחקר עוזר למנחה בדברים כמו שימוש במחשב, בניית אתר אישי, הכנת מצגות וכו'... Piled Higher and Deeper כתב על זה קומיקס. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 10:57, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
תלמידי מחקר הם אכן גם פועלים שחורים (בצדק, כאשר גם חלק נכבד מעבודת המנחה היא טכנית וביורוקרטית). אבל מן הכתבה משתמע שהוא לא היה תלמיד מחקר שלה, אלא סטודנט בקורס "התנסות במחקר". כתיבת ערך ויקיפדיה (על נושא כלשהו והמרצה בכלל זה) איננה "התנסות במחקר", וכך גם סיוע בפסיכומטרי לבן של המרצה. לא נפגשתי בדברים כאלה במוסדות האקדמים בהם למדתי. H. sapiens - שיחה 14:54, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
זה כבר ניצול פסול. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:29, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

יועץ תקשורת לבית המשפט העליון[עריכת קוד מקור]

טובה צימוקי, יועץ תקשורת נבחר לבית המשפט העליון, באתר ynet, 5 ביוני 2018. • דגש חזקשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 13:09, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

אפשר תקציר מנהלים? – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:23, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
הכותר אומר הכל. הרשות השופטת יוצאת למלחמה באמצעות שכירת יחצ"ני חוץ. הנאורות במיטבה. • דגש חזקשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 13:25, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
הרשות השופטת כנראה שכחה שתפקידה הוא רק לשפוט, ולא לנהל את המדינה או להכתיב לישראלים מה לחשוב ולמי להצביע. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:33, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
לכל רשות יש גם ענייני מנהלה, אז ודאי שהרשות השופטת לא עוסקת "רק" בשפיטה, כפי שהכנסת לא עוסקת "רק" בחקיקה. האם אסור שלבתי המשפט יהיה דובר, למשל (הרי הדובר לא עוסק ב"שפיטה")? ואם דובר אז מדוע לא יועץ תקשורת? לא הבנתי את הקשר בין עצם קיום יועץ תקשורת לבין "לנהל את המדינה" וודאי שלא "להכתיב לישראלים מה לחשוב ולמי להצביע". האם כשיש למשרד ממשלתי כלשהו יועץ תקשורת אז המשרד מנסה להכתיב לישראלים מה לחשוב, במקום לנהל את ענייני המשרד כרשות המבצעת? Dovno - שיחה 13:43, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
להבנתי, לא מדובר על דובר רגיל אלא על יחצ"ן שאמור לקדם קמפיינים פוליטיים לפי העמדות של בג"ץ ונשיאתו חיות, ובפרט להתנגד לרפורמות במערכת המשפט שמקדמות הממשלה והכנסת. לרשות השופטת אסור לעשות קמפיינים נגד חוקים של הכנסת, גם אם הם לא מוצאים חן בעיניה. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:46, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
זה אכן יכול להיות בעייתי, אולם בכתבה רק מוזכר ש"כך חוגים פוליטיים טוענים" (בוא נאמר שאם היינו כותבים על כך ערך בויקיפדיה זה לא היה נחשב מקור אמין לטענה). עפ"י מה שביהמ"ש עצמו אומר (שוב, לפי הכתבה) מדובר ביועץ תקשורת שיעבוד עם מערך הדוברות על מנת לתת מענה לבעיות הקשורות לאמון הציבור:
  • "השילוב עם חוסר התמצאות של חוגים נרחבים בשפה המשפטית גורם לכך שהחלטות שיפוטיות מוצאות מהקשרן הנכון ולעיתים מסלפות את דבריהם וכוונותיהם של השופטים - ומקבעות סדר יום המחלחל עמוק בקרב ציבורים רבים. לעיתים הדברים מגיעים לכדי הסתה נגד מערכת המשפט""
  • "יועץ התקשורת יעסוק בהנגשת השיח המשפטי לציבור הרחב"
  • "אין מדובר בקטטה עם הפוליטיקאים, אלא במתן הסבר מהיר, זמין ופשוט של תהליכים משפטיים"
  • וכמובן: "מדובר במהלך משולב, אשר אושר על ידי הממשלה".
ימים יגידו איך זה יתנהל בפועל, אולם אין צורך בפניקה על בסיס כתבה כזו (ובטח לא באיומים שביהמ"ש רוצה להכתיב לאנשים מה לחשוב ולמי להצביע(. Dovno - שיחה 13:54, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
זו צעד שמותאם למציאות החדשה. בעבר פוליטיקאים ואנשי תקשורת לא תקפו ולא הסיתו נגד בתי המשפט. אגסי - שיחה 14:21, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
תקיפות והסתה (אני הייתי שומר את המילים האלה למקרים חריפים יותר) ברמה שקיימת היום תמיד היו אצל מי שלא היה מרוצה מהפסיקה. מה שלא היה עד לפני 26 שנים הוא דעתם של השופטים שהם מוסמכים לפסול חוקים של הכנסת. נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 15:01, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אגב, את הפוסט של "בצלם" שטען ששופטי בג"ץ שותפים לפשעי מלחמה ושהם צריכים לשלם עליהם, בעקבות פסיקת בדבר הריסת בתים לא-חוקיים של ערבים אף אחד מאבירי שלטון החוק והדמוקרטיה לא גינה או הוקיע. למה מה שמותר ל"בצלם" אסור למוטי יוגב? – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 15:08, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
בעיני המינוי עצמו לא בעייתי (סוף סוף נזכרו להנגיש שפה משפטית לציבור...), אבל הרקע למינוי גורם לזה להיראות כמו צלילה עמוקה יותר של בית המשפט לביצת המאבקים הפוליטיים, שהוא אמור להישאר מחוצה לה עד כמה שאפשר. גם העובדה שהיועץ לא נשכר כחלק מהדוברות מטרידה. שימו לב לסתירות בתגובת הנהלת בתי המשפט לכתבה: מדובר ב״משרת אמון״ בלשכתה של הנשיאה ולא בדוברות, אבל ברור ש״אין מדובר ביועץ תקשורת 'אישי' אלא בגורם מקצועי״. נראה ש״מקצועי״ הפכה רשמית למילת הקסם החדשה. נתנאל - שיחה - מומלצים 23:05, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

שבירה 2[עריכת קוד מקור]

שוב פעם עורך משתלט על כותרות דיונים בדחיפת עמדתו האישית וסגנונו שאותם אין הוא רשאי לכפות על משתתפי הדיון שפתח. מאחר ואף דיון אינו של עורך אחד אלא של כל הקהילה. מה עוד שהכותרת אינה מוסרת מידע ענייני על מהות הדיון. ואפילו שמדובר בכיכר העיר זה לא בסדר. בכותרת יש לציין מידע אובייקטיבי על נושא הדיון. לכותרת אין חתימה. בתגובתו של העורך יכתוב איזה כותרת ואיזה עמדה אישית שהוא רוצה. מי-נהר - שיחה 14:41, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

יש בזה משהו. צריך להחליט על סטנדרטים ולהפעיל אותם באופן שוויוני. נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 15:11, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
כיכר העיר זה כיכר העיר ואין טעם לתקנן את הכתיבה פה. מותר לכל אחד לכתוב את דעתו בחופשיות, בגבולות הסביר. ראובן מ. - שיחה 15:13, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אדון מי-נהר, ההגדרה של כיכר העיר, כמצויין בראש דף זה היא ”המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם”. הביטוי "דחיפת עמדתו וסגנונו" הוא מוזר, שכן זה לא דיון על ערך שמישהו חיייב להשתתף. מי שלא רוצה, לא חייב להגיב. גם לי מפריע שלעיתים קרובות אתה נוהג להתנסח באריכות מייגעת, ובספירה האחרונה שלי באחד מדפי השיחה ספרתי 53 מילים רצופות שהוצאת ממקלדתך ללא שום סימן פיסוק ביניהן. אז מה? תן לי להתנסח באופן שנוח לי, ודאי וודאי שבדף זה. • דגש חזקשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 15:15, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
מסכים בהחלט. ככר העיר היא שיתופית. הכותרת יוצרת מתחם מגודר שבו פותח הדיון מארח את שאר המשתתפים. הככר אינה מיועדת לכיבוש מתחמים פרטיים, ולכן האירוח צריך להיות נייטרלי - זה מכתיב גם כותרת שאינה מפריזה בחד-הצדדיות שלה. עוזי ו. - שיחה 15:43, 5 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

דייגו מראדונה הופיע שלוש פעמים באצטדיון רמת גן, במדי נבחרת ארגנטינה מול נבחרת ישראל בעת שארגנטינה ערכה משחקי הכנה לטורנירי המונדיאל. ב-1986, ניצחה ארגנטינה 7–2 כאשר מראדונה כבש צמד שערים. ב-1990, ניצחה ארגנטינה 2–1 כשאחד מהשערים נכבש על ידי מראדונה וב-1994 ניצחה ארגנטינה 3–0.אודי - שיחה 08:36, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

הביטול של משחק הידידות בין נבחרת ארגנטינה בכדורגל לנבחרת ישראל בכדורגל בעקבות טרור ה-BDS הפלסטיני היא אירוע מצער ומקומם, וניצחון לנאו-נאצים הפלסטינים. נקווה שנבחרת ארגנטינה תחזור בה, ואם לא - שתודח בבושת פנים מהמונדיאל (למשל: 0 נק' מתוך 3 משחקי הבתים), זה יהיה עונש ראוי. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 09:37, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
במילים אחרות: תחת שרי ספורט שאינם מירי רגב נבחרת ארגנטינה משחקת בישראל. יורם שורק - שיחה 09:48, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אבל טוב וחשוב שכבוד השרה התעקשה להעביר את המשחק מחיפה מכיוון שאין שום תקדים למשחק של נבחרת ארגנטינה בחיפה. אותי מעניין מה תהיה הפוטו אופ הבאה שכספנו יקנה לה. Tzafrir - שיחה 09:53, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
העם עם CR7. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 10:15, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
העם אולי (למרות במשחק נגד פורטוגל לפני כמה שנים באצטדיון רמת גן, הקהל צעק לו "מסי" כל פעם שהוא נגע בכדור), אני לעולם ועד עם מראדונה. לא נורא, שנה הבאה ברצלונה ומסי יגיעו לטרנר לשחק נגד באר שבע בליגת האלופות.אודי - שיחה 12:48, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
בפעם האחרונה שברצלונה ובאר שבע נפגשו זה נגמר ממש לא טוב לבאר שבע. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:05, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אגב, מסי וארגנטינה הפסידו פעמיים ברציפות לנבחרת צ'ילה בכדורגל בגמר הקופה אמריקה (2014 ו-2015). – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:20, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
לולא לו היה מפעיל משרד התרבות והספורט, בשיתוף עם גורמים אחרים ובראשם משרד החוץ, הכנות דיפלומטיות ראויות כהקדמה למכה, אולי BDS לא היו קוצרים ניצחון מקומם. מירי רגב ערבבה פוליטיקה עם ספורט וזו התוצאה. היא זורעת מריבות בכל מקום בו היא נמצאת, משסעת ומפלגת. ניב - שיחה 16:12, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
לו ולא לולא. עוזי ו. - שיחה 22:40, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
תודה עוזי. ניב - שיחה 16:01, 7 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

נחשפו שיטות הלחץ של ה-BDS על ארגנטינה: איימו לרצוח את ליאו מסי ואת משפחתו, וכן איימו ברצח על משפחות של כדורגלנים נוספים. ככה מתנהג ארגון טרור ולא ארגון מחאה אזרחית או ארגון שלום (כפי ששיחה מקומית מנסים לצייר את ה-BDS בכתבות השקר שלהם). – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:00, 6 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

[דרוש מקור] לטענה שה-BDS משתמש באיומים ברצח כשיטת לחץ. במבט ראשון (ושני ושלישי) זה נראה fake news פאר אכסלאנס. קיפודנחש 19:33, 7 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
זו לא הפעם הראשונה שה-BDS משתמש באיומים ואלימות. יש בערך עליו דוגמה לאיומים שהפעילו על זמר דרום אפריקאי. כמו כן, מאמן נבחרת ארגנטינה נימק את אי-הגעתו בסיבות ביטחוניות. ברור שלא מסוכן לארגנטינה להגיע לישראל ולשחק בה בזכות האבטחה הישראלית המעולה שהיא תקבל. אז מהו הסיכון הביטחוני אליו התכוון המאמן? איום על חיי שחקני הנבחרת ומשפחותיהם מצד פעילי BDS ופלסטינים החיים בארגנטינה (שם אין אבטחה ישראלית). וזו לא תהיה הפעם הראשונה שאויבי ישראל מפעילים טרור בארגנטינה. ולבקשת המקור? פתח גוגל חדשות היום ותמצא בשפע. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:52, 7 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
ולמי שלא יודע, ל-BDS באמת לא אכפת ממירי רגב או מירושלים או מחיפה. הכול אותו דבר מבחינתו. נרו יאירשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ח • 20:59, 7 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
פתחתי גוגל חדשות ולא מצאתי שם שום דבר שרומז ש-BDS איימו על מישהו ברצח. בהחלט יתכן שגוגל חדשות מראה לך מה שאתה רוצה לראות, ולא מראה לי מה שאני לא רוצה לראות. יש מקור ספציפי לטענה הזו? (ואל תביא לי את ״הערך עליו״ - קבלה בידינו מאבותינו שוויקיפדיה לא יכולה לשמש מקור). קיפודנחש 00:57, 8 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
כנראה שלא באמת חיפשת. יש מקור בערך על ליאו מסיוושינגטון פוסט כמדומני) וחיפוש בגוגל ימצא לך מקורות נוספים. זה גם פורסם בעיתונות הכתובה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:19, 8 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אגב, אפילו לא בדקת בערך BDS ששם מופיע המשפט הבא: ”באוגוסט 2013 נאלץ המוזיקאי סליף קייטה לבטל הופעה בישראל בעקבות מאות איומים על חייו, ניסיונות סחיטה, הטרדות והכפשות מצד פעילי ה-BDS” עם קישור למקור [10] (אתר פרספקטיבה). אבל למה להתאמץ אם אפשר פשוט לזרוק תבניות מקור ללא ניסיון כנה לחפש מקור? – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:26, 8 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
מי שבודק בקישור מוצא מאמר באתר שעוסק בתקשורת ובו ציטוט של הודעת פייסבוק ובה הBDS מואשם בהפעלת קמפיין נגדו "ולפעול בהתמדה להרוס את המוניטין והקריירה.." כלומר מדובר בפעולה תקשורתית של ארגון שכל פעולתו תקשורתית. שוב: הרעיון שארגון ה BDS מאיים על חייו של מישהו שקול לטענה שערוץ 7 בונה התנחלויות או שמערכת הארץ מחלקת את ירושלים. כלומר טענה הראויה לבחינה ביקורתית. יורם שורק - שיחה 11:29, 9 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
ככל שאני מבין BDS אינו ארגון אחד, אלא קמפיין ששותפים בו הרבה מאוד ארגונים ואנשים. ערוץ 7 והארץ הם גופי תקשורת רשמיים. אין דמיון. נרו יאירשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ח • 15:59, 13 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

כתבו עליהם בעיתון[עריכת קוד מקור]

מיכל לסטר ואיציק אדרי, באתר גלובס שנילי - שיחה 11:10, 7 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

האמת, מפתיע, לא ידעתי שיש כל כך הרבה להט"בים בתפקידים בכירים. תודה על הכתבה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 11:46, 7 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

המלצות חברים, המלצות![עריכת קוד מקור]

אני מקווה שאני במקום הנכון, אם לא תקנו אותי. לצערי אני לא תולעת ספרים גדולה, אני מתחילה לקרוא ספר ומפסיקה בעמוד ה-50 כיא ניא פשוט מאבדת עניין, שמתי לב שאני נהינת דווקא בקריאה של ביוגרפיות\אוטוביוגרפיות (נהניתי מאוד ממה יקרה אם אמות מחר בבוקר וממכתבי יוני), מישהו יכול להמליץ לי על ספר טוב בז'אנר? (לא בהכרח של דמות ישראלית), אני נואשת מכיוון שצפויה לי טיסה ארוכה מאוד (עם קונקשן כמובן) לריו דה ז'ניירו(אם למישהו יש המלצות לאטרקציות מעניינות בעיר, אשמח גם :)),

תודה רבה מראש!--Haya831 - שיחה 19:44, 8 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

את האמת, הביוגרפיה של ביבי נתניהו "נתניהו: ביוגרפיה" מאת בן כספית מרתקת, אם כי ישנם פרקים בהם הכתיבה נעשית חובבנית ומוטת באופן ניכר, ופרקים בהם הכתיבה מהוקצעת ומרתקת. עוד ביוגרפיה, קצרה יחסית, שכתובה באופן ממוקד וטוב היא הביוגרפיה של שמעון פרס מאת אילן כפיר, דני דור ומשה מילנר "פרס - האיש שתמיד היה שם". יש עוד מגוון ביוגרפיות טובות מעניינות, ובהן הביוגרפיה של אובמה מאת אורלי אזולאי (ששכחתי את שמה). ניב - שיחה 22:21, 8 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
תודה רבה, האם שמעת/קראת על ביוגרפיות טובות שהן לא של פוליטיקאים?(למרות שאני לא פוסלת את הצעותיך)--Haya831 - שיחה 00:55, 9 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
Haya831, לצערי רק ביוגרפיות--Haya831 - שיחה 03:53, 9 ביוני 2018 (IDT) של פוליטיקאים: "בלילות לבנים" - אוטוביוגרפיה מרתקת של מנחם בגין על תקופת מאסרו בכלא הסובייטי. "יגאל אלון: אביב חלדו" ו"בן-גוריון, דמותו של מנהיג" של ההיסטוריונית המחוננת אניטה שפירא. "החצוף הארצישראלי" - אוטוביוגרפיה של איתמר בן-אב"י. "יומני לאה גולדברג". עוד לא רכשתי, אבל נשמע מענין: החדש של תום שגב - "מדינה בכל מחיר - סיפור חייו של דוד בן-גוריון". אגב, אני קורא הרבה ספרים, אבל דוקא בטיסות הארוכות אני מעביר את הזמן בסרטים. חוסך לי את העינוי של הירדמות-התעוררות וכו'. Liad Malone - שיחה 01:33, 9 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
מי שבודאי תוכל להמליץ על ביוגרפיות של לא-פוליטיקאים, היא ורדה. Liad Malone - שיחה 01:37, 9 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אל תדאג משתמש:Liad Malone יש לי כבר ארסנל של סרטים, אני פשוט אשמח לעוד מקור בידור ליתר ביטחון :), זה לא שיש לי משהו נגד ביבי או פרס, פשוט אנחנו גם ככה שומעים/ שמענו עליהם כל הזמן והייתי שמחה לדמות קצת יותר אפופת מיסתורין ורומנטיקה(אולי כל מדינאי הופך לכזה אם עוברות מספיק שנים)--Haya831 - שיחה 03:53, 9 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אני ממליץ על הספר "ג'נגיס ח'אן" מאת ג'ק ותרפורד, סיפור מופלא על צייד ערבות סיבירי, שצבאותיו כבשו חלק גדול מהעולם, תככים, אכזריות וחוכמת מלחמה ומדיניות. אם לחרוג מהביוגרפיות, הייתי ממליץ על הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם, איתו לא תרדמי, אלא אם תהיי מאוד עייפה. בברכה. ליש - שיחה 07:19, 9 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אני ממליץ על "ימי עמוס", הביוגרפיה של עמוס מנור. רדיומן - שיחה 08:58, 9 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
ובכיוון אחר לגמרי - אני אהבתי את האוטוביוגרפיה של כריס הדפילד "מדריך האסטרונאוט לחיים על כדור הארץ", את האוטוביוגרפיה של ג'ין קרנז (Gene Kranz) שנקראה "Failure is not an option" אמא של גולן - שיחה 11:09, 9 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
תודה רבה חברים!--Haya831 - שיחה 16:10, 9 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
Haya831, הגעתי די באיחור, אבל בכל זאת אוסיף את השנקל שלי: "כוכבים יש רק בשמים" של גילה אלמגור, ו"לו הייתי פיראט" של ירון לונדון. אפשר להוסיף גם את "גינת בר" של מאיר שלו, לא בדיוק ביוגרפיה אבל הנאה צרופה, בעיקר בטיסה ארוכה. טיסה טובה וקריאה נעימה! שלומית קדם - שיחה 17:42, 9 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
"מבקיע חומות" - הביוגרפיה של הממציא הצבאי דוד לסקוב. – ד"ר MathKnight (שיחה) 17:58, 10 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
בלתי שביר של לורה הילנברנד על לואי זמפריני. מתניה שיחה 22:03, 10 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
בשביל ממש הרבה זמן, צ'ה של ג'ון לי אנדרסון. ביקורת - שיחה 04:09, 11 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אני משערת שכבר חזרת, Haya831, אבל בכל הזדמנות אחרת שלך או של מי מהחברים, אחת הביוגרפיות הטובות שקראתי, אף נהניתי, הייתה ספרו של יגאל סרנה על יונה וולך. בנוסף, אני מצטרפת להמלצתה של שלומית קדם על "גינת בר" של מאיר שלו. אמנם, לא ביוגרפיה של אדם, אלא של... הגינה שלו. Tmima5 - שיחה 11:04, 19 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]
תודה רבה Tmima5!--Haya831 - שיחה 15:40, 20 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

טרור מדינתי לפי אמנת ג'ניבה[עריכת קוד מקור]

מצאתי כאן מסמך מעניין משנת 1987. האמנה מגדירה בתור "מעשה טרור" שלל תופעות שכנראה כל מדינה עשתה... הגדרות מוזרות כמו "הכנסת נשק גרעיני לשטח מדינה אחרת", "תקיפת מטרות בדרך המסכנת חיי אזרחים", שכר בנשק, דיסאינפורמציה של אוכלוסיית אויב, ניהול תרגילים צבאיים שמדמים מלחמה ועוד ועוד (כנראה כל פעולת עוינת מוגדרת כטרור). אבל מה שסיקרן אותי במיוחד הוא שניסיון התנקשות ביאסר ערפאת הוגדרה כמעשה טרור מדיני. אני תוהה לי: האם האנשים השכבתו את המסמך באמת חיים באותה הפלנטה שאני חי? מועצת הביטחון לא יודעת אבחן בין מעשה טרור למלחמה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:56, 10 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

לא לגמרי עונה על שאלתך, אבל עמדתי האישית היא שכל המהות של דיני המלחמה היא לאפשר למדינות החזקות להלחם על פי כללים שנוחים להן, כל זמן שהם נוחים להן. בעיני המושג "טרור" הוא מושג שבמהותו הוא תעמולתי, ויהיה קשה מאוד למצוא סולם מוסרי שיבדיל באופן חד בין פעילות של מדינות לפעילות של ארגוני טרור. מעבר לזה אני חושש שאסור לי על פי חוק להביע את דעתי. משה פרידמן - שיחה 19:10, 10 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
לשאלתך הראשונה, זו באמת הגדרה אקדמית למדי שלא נוסחה ולא אושררה על ידי נציגי מדינות. אמנם מדובר על גוף של האו״ם, אבל לא מדובר על מסמך עם חשיבות מעשית. וכן, הם חיים באותה פלנטה. חשוב על ההפצצות בתקופת מלחמת העולם השנייה ומעשי זוועה אחרים בעשרות השנים שקדמו להצהרה. אגב, שים לב לאתר שבו יושב הקישור שלי. Tzafrir - שיחה 09:10, 11 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אוסיף שלא מדובר באמנת ג'נבה, ולמעשה לא מדובר כלל באמנה. זהו מסמך פוליטי ולא מחייב. לו זאת הייתה אמנה מחייבת, לא היו מכניסים אזכורים של אירועים ספציפיים. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:16, 11 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

מי רוצה לעשות בגרות במוזיקה מזרחית ?[עריכת קוד מקור]

ריבוי דיוני חשיבות[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית

״השטחים הפלסטיניים״[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף שיחה:השטחים הפלסטיניים

הימורים: מנצחת מונדיאל 2018[עריכת קוד מקור]

Lionster (שיחה | תרומות | מונה), אתה יודע שאיטליה צופה מהבית? שוודיה דאגה לזה נילס אנדרסן - שיחה 18:10, 21 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
נילס אנדרסן כן, הבנתי את זה רק בדיעבד. בהחלט חבל קריצהLionster‏ • שיחה 18:15, 21 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

רוב הגדולות הודחו. נשארנו עם ברזיל, צרפת ובלגיה (שכמעט הודחה על ידי יפן היום), ואולי אנגליה. מי המנצחת הגדולה של המונדיאל? סוכנויות ההימורים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:16, 2 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

האם ויקיפדיה ניטרלית?[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף משתמש:יהודה 01
כאן מאמר ישן באתר הידברות על הנושא.

אני חושב שהשאלה אינה רלוונטית כעת. הבעייה היא אחרת. יש חרדים או דתיים שבאו במטרה לתקן את הערכים שיש בהם כפירה לדעתם, אבל הם לא יודעים לערוך בצורה אנציקלופדית, ממילא עריכותיהם בוטלו. כך הם מרגישים שיש הטייה נגדם. באמת ייתכן שהמבטל לא היה מתייחס לעריכה הבעייתית אם לא שהייתה לו אג'נדה אנטי דתית. ומזה יוצא שעריכות בעייתיות לצד האנטי דתי נשארו, אבל העריכות הדתיות בוטלו. כמובן שמי שבאמת איכפת לו יכול לתקן את זה, אבל הוא צריך קודם ללמוד את הכללים. אני גם חושב שמתוך כך שיצא לויקיפדיה שם של אתר חילוני אנטי דתי, הרבה נרתעו מלחלוק על החילוניים ואפילו רקדו "מה יפית" בפניהם באופן שוויתרו על עקרונות דתיים ובלבד למצוא חן בעיני החילוניים. דבר המגדיל עוד יותר את התחושה שהאג'נדה השלטת כאן היא אנטי דתית.

למעשה לדעתי אי אפשר לעשות אנציקלופדיה שיתופית לכלל הציבור, בלי שיהיו בה בעיות שגורמות שהציבור החרדי יהיה צריך להינזר ממנה. עצם הרעיון שהרוב קובע אפילו אם הם נגד הדת זה כבר נגד הדת. ואי אפשר למנוע את זה, אם לא שהרוב יהיו חרדים. לא שאלת הניטרליות עומדת כאן על הפרק.

סוף העברה
--יהודהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ח • 21:37, 13 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

זהו, שוויקיפדיה היא אנציקלופדיה. אמנם אנציקלופדיה ברשת, עדכנית ומגניבה, שמקיפה המון תחומים באופן שלא שיערו בעבר שאפשרי. ועדיין היא אנציקלופדיה, ולכן מבוססת על מדע ועל מחקר מדעי. קיימים בוויקיפדיה ערכים רבים מאוד על תרבות, מיתוסים ופולקלור, וטוב שכך. אך בכולם מובהר שמדובר בתרבות, מיתוסים ופולקלור. הציפיה המדעית היא שגם בערכים הנוגעים לדת זה יובהר. אכן יש עורכים חרדים המתקשים בכך. Danny-wשיחה 11:31, 1 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

14 במאי 2018[עריכת קוד מקור]

לפי דעתי היום הזה יזכר כיום בו נהרסה וקרסה לחלוטין ההסברה הישראלית. כמי שאכפת לו מהנושא, כואב לי לראות מה חושבים עלינו עכשיו. בכל מקום שאני מגיב ברשת כישראלי אני מותקף שהמדינה שלי ״רוצחת״ ולא רק על ידי הפעילים הארדקור של ה-BDS, אלא על ידי הציבור הכללי. זה היה יום החג של ה-BDS, היום שבו הצליח ״להוכיח״ באופן רשמי שישראל היא מדינה מטורפת שרוצחת ילדים. איפה משרד החוץ? איפה ההסברה? מה קורה פה? למה אני ואנשים כמוני צריכים להילחם בשביל המדינה, שלא עושה בעצמה כלום כדי להגן על עצמה? אבל זאת ביקורת כללית. הנזק של אותו 14 במאי 2018, שמבחינת העולם חיילי צה״ל טבחו בו 62 מפגינים פלסטינים חפים מפשע (בעוד בפועל היו שם 50 מחבלי חמאס, ועוד 3 מחבלי ג'יהאד ו-9 ״אחרים״), לדעתי, לא ימחה לעולם. תמיד כשפעיל BDS ירצה ״להוכיח״ שישראל היא מדינה רוצחת הוא יפנה לאותו יום. חמאס עשה לנו תרגיל בלתי יאמן. לפי דעתי, זה היה הפיגוע ההסברתי הגדול בהיסטוריה של ישראל.

לצה"ל וממשלת ישראל יש חלק די גדול בקריסת ההסברה שלהם. מהיום הראשון של הפגנות השיבה מול הגדר הם ניסו לשכנע אותנו שכל מי שהתקרב לגדר ונורה, הוא בעצם חבר בארגון טרור ו/או ניסה לפגע בצורה כלשהי. באותו הרגע הטענות האפולוגטיות האלו שלהם קבעו שכל מי שנורה ליד הגדר ולא ניסה לפגע, הוא בעצם הרוג חף מפשע. כך ויתרה מדינת ישראל על זכותה להגן על גבולה מפני כל מי שמנסה להסיג אותו. צה"ל יכול להמשיך לקשקש את עצמו לדעת עם סטטיסטיקה מופרכת של "מחבלים" המשתייכים לארגונים שונים, בזמן שעל המרקע רואים נערות עם דגלים. מדינת ישראל צריכה להרחיק מגבולה כל מי שמאיים לחצות אותו או מאיים על קיומו, בכל האמצעים. Liad Malone - שיחה 02:20, 16 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
העיקר שהגבול נותר בלתי עביר, שגרירות ארה"ב בירושלים והאירנים נבלמו. פעם נוספת הפעלנו כוח מידתי כפועל יוצא מזכותנו הטבעית להגנה עצמית ולא 'נפלו השמים' כפי שחזו החמוצים והגלותיים למיניהם. בגזרת העולם יש לנו את טראמפ הטוב והמיטיב ושכל השאר יקפצו לנו. 89.138.211.244 07:05, 16 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
לא כדאי להיכנס להיסטריה, מצבנו הרבה יותר טוב ממה שזה נראה בחלקים מהתקשורת. רוב האנשים בעולם בכלל לא מתעניינים בסכסוך הישראלי פלסטיני, ול-BDS תמיד היו האשמות שקריות להאשים אותנו, גם במספרים גדולים יותר מ-62. נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 14:43, 17 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
העובדה שרוב האנשים בעולם לא מתעניינים בסכסוך שלנו היא לאו דוקא דבר טוב. זה אומר שהם שמעו משהו בטלויזיה או באינטרנט שישראל היא "רעה" בצורה כלשהי ושהפלסטינים "מסכנים". זה לא עוזר לנו. כשיבשיל הרגע שבו העולם יטיל עלינו את אותו החרם שהטיל על דרום-אפריקה בזמנו, זה יעבור הרבה יותר בקלות בדעת הקהל העולמית. לרוב האנשים הללו שלא מתעניינים זה כבר יהיה מובן מאליו. Liad Malone - שיחה 16:36, 17 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
או שכאשר יבשיל הרגע יקרה להפך, כמו שקרה עם העברת השגרירות לירושלים. בזמנו גם הבטיחו שאין סיכוי שישראל תזכה באירוויזיון, כי האזרחים הפשוטים באירופה כולם נגדנו. נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 16:59, 17 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

מנהלת קרן ויקימדיה העולמית: "ויקיפדיה הולכת למות"[עריכת קוד מקור]

לא קראתי, כי זה ארוך מדי יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:45, 15 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

כותרת לא מוצלחת למאמר שמבקש את תמיכת ענקיות האינטרנט פייסבוק וגוגל בוויקיפדיה, כתמורה למידע שהן שואבות מוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 23:07, 15 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
מאיפה הכותרת הזו? הכותרת המקורית (בתרגום לעברית) היא "פייסבוק וגוגל חייבות לעשות יותר בתמיכה בוויקיפדיה".אגסי - שיחה 13:39, 17 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
הכותרת שונתה. מחקו את המשפט שאמר משהו כמו "אחרת היא תמות" שנילי - שיחה 14:05, 17 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
מעניין... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:36, 17 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
גם אני הספקתי לראות את הכותרת הקודמת ותהיתי. בגוף המאמר לא מצאתי שום אזהרה בנוסח "אחרת וויקיפדיה תמות". כנראה שעורך בוויירד הכניס זאת לכותרת בתור קליקבייט, כמיטב המסורת בעיתונות, ואחר-כך מחק בעקבות מחאות הכותבת/הקוראים. אירוני שזה קורה למאמר שמדבר על הבעיה של פייק-ניוז באינטרנט. H. sapiens - שיחה 17:46, 17 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

מאוכזב מהתנהגות צה״ל[עריכת קוד מקור]

מבחינתי תמיד צה״ל היה צבא מוסרי.. הייתי מבין למה זה הגיוני שירו באנשים על הגדר מהחשש שהם ינסו לפגוע במישהו, אבל לפי הדוח הזה[7] של human rights watch ירו שם בילדים, עיתונאים, אפילו בפרמדיקים (!!) שהיו במרחק מאות מטרים מהגדר. הם לא יכלו להוות סכנה בשום מצב ובשום תירוץ. (וזה עוד מבלי להזכיר שמספר האנשים שנורו עומד על 14,000 {!}, יותר ממספר הפצועים בצוק איתן {!!}). זה פשוט לא מסתדר עם הטענות של צה״ל, ״הצבא המוסרי בעולם״, שטוען שבוצע ירי מידתי ומדויק. Human rights watch אמר שישראל ביצעה לכאורה פשעי מלחמה בעזה, וראיתי איפשהו גם שאפילו אמנסטי אינטרנשיונל, אם אני לא טועה ארגון זכויות האדם הנחשב בעולם, קרא לאמברגו נשק על מדינת ישראל.. הייתי באמת שמח לדעת אם יש הסבר כלשהו לדבר הזה, כי אני מאוד רוצה לתמוך בצבא שלנו ואני באמת רוצה להאמין שהוא הצבא המוסרי בעולם.

לפולטיקאים ולמפקדים בכירים אין שליטה מלאה על מה שקורה בעקבות ההחלטות שלהם. הם החליטו לירות נגד נסיונות לפרוץ את הגדר ונתנו פקודות בהתאם. הם גם עשו מאמצים למנוע מהירי לצאת מידי שליטה. אבל עד כאן ידם מגעת. הדברים מתגלגלים כלפי מטה ומתבצעים איך שהם מתבצעים. יש צלפים שמפספסים ופוגעים במי שלא התכוונו, יש כאלו שממרחק של מאות מטרים לא דייקו במי ירו, יש כאלו שלא הבינו את הפקודות, וכן על זה הדרך. זאת הסיבה שיש לתת לשלטון מינימום של סמכויות. כל מה שהשלטון יעשה יהיה שונה מהתמונה האידיאלית שאנו מציירים לעצמנו כשאנו מדמיינים ביטוח לאומי שידאג לנכים, פיקוח על מעונות או מניעת עישון. בפועל נקבל משהו שונה לגמרי והרבה יותר מכוער. לגבי המקרה הספציפי, הבחירה היא כנראה בין לא לירות בכלל לבין ירי מכוער. אולי בגלל זה צה"ל מנסה להמנע מירי על עפיפונים.
והמלצה לכולם בישראל ובעזה: אל תנסו להתעמת עם בריונים עם רובים ביד, לא עם צה"ל לא עם המשטרה ולא עם השב"כ. זה ממש לא כדאי. עדירל - שיחה 18:29, 18 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
מספר האנשים שנורו לא עומד על 14,000. אם 14,000 היו נורים ורק כמה עשרות היו נהרגים היה מדובר בצבא המדוייק בעולם, ובמערכת הבריאות המשובחת בעולם, ושני הדברים לא נכונים. מספר הפצועים (יש לו מקור אגב?) כולל פצועים משאיפת עשן (בין אם תוצרת ישראל או תוצרת הפלסטינים), גז מדמיע, כדורי גומי, פציעות עצמיות (כשאנשים רצים בתוך עשן עם בקבוקי מולוטוב, סביר שיהיו כמה נפילות וכוויות) כמו גם סתם המצאות פרועות (כמו התינוקת שישראל הואשמה בהריגתה). לעניין ההרוגים, בשלב מסויים, חמאס(!) הודיע ש-80% מההרוגים הם אנשיו, כלומר אחד משניים, או שרוב מוחלט של המפגינים הם אנשי חמאס, או שהירי של צה"ל מדוייק מאוד. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:58, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אני מצטט כמה משפטים מהדו״ח המקושר: „במהלך ההפגנות שנערכו לאורך תקופה זו, הכוחות הישראליים ירו למוות ב-118 בני אדם, בהם 14 ילדים. 3,895 בני אדם נוספים נפצעו מירי חי ונזקקו לטיפול בבית חולים.״. למיטב הבנתי המקור לנתונים הללו הוא דיווחי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה: אלו הם הנתונים שבהם כולם משתמשים ולא שמעתי ערעור של מקורות ישראליים סבירים עליהם (יש כזה?). אז כן, יש כמות גדולה של אנשים שנפגעו מירי חי. למיטב הבנתי (ואני ניזון בעיקר מדיווחים בתקשורת הישראלית) יש כאן בעיקר (או כמעט רק) ירי צלפים לרגליים. הירי הוא לרוב לטווח ארוך יחסית ולכן קליעי גומי ודומיהם לא יעילים וחייבים להשתמש בתחמושת חיה (למה? אני לא מכיר מספיק את התחום). כולנו יודעים שירי לרגליים לא תמיד מדויק. לפעמים יש ריקושטים (דוגמה שהתפרסמה היא של החובשת הפלסטינית שנהרגה לפי הדיווחים הישראליים בשוגג). אני מניח שלא מעט מהנפגעים (וגם כמה מההרוגים) לא היו בכוונת צלף.
גם את האמירה על כמות פעילי החמאס בין ההרוגים צריך לקחת בזהירות: מי שהולך קדימה הם האמיצים ושיעור גבוה מהאמיצים הם השבאב של הארגונים השונים (בפרט כשיש שיעור גבוה של אבטלת צעירים). התינוקת שישראל הואשמה בהריגתה אינה האשמה פרועה אלא הגזמה ודוגמה לבלבול של יום קרב. היא מתה בהפגנה. הייתה האשמה אוטומטית של הגז המדמיע, ואולם כבר בסוף אותו היום חזרו בהם שרותי הבריאות מההאשמה ודיווחו על בעיות לב שהיו לתינוקת.
אז יש כאן ירי מדוד אבל עדיין מאסיבי על אנשים שנמצאים ברובם לפחות עשרות מטרים בתוך שטח הרצועה (זה הנימוק לשימוש בתחמושת חיה). זה לא השטח הריבוני של מדינת ישראל (כזכור: יצאנו מהרצועה. בגבול מול לבנון, לדוגמה, ישראל מחזיקה רצועת ספר שנמצאת בתוך שטח ישראל למטרות דומות). אז צריך להבין גם את נימוקי הצד השני. Tzafrir - שיחה 09:09, 20 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

תמיהה לגבי התפתחות הצבעה על שחזור הקטגוריה: פעילי זכויות אדם[עריכת קוד מקור]

נקודה תמוהה בעיניי היא התפתחות ההצבעה הנ"ל: מ-10:0 לטובת השחזור (ניצחון מוחץ בנוקאאוט) המאזן כרגע הוא 14:13 לטובת השחזור, שמשמעותו הוא אי-שחזור ומחיקת הקטגוריה וכל תתי הקטגוריה שלה, משום שדרוש רוב מיוחס של 60 אחוז. נעם דובב - שיחה 00:01, 19 ביוני 2018 (IDT)
ועכשיו יש גם תיוג מופגן של תומכי השחזור בדף השיחה של הערך, מתחת לפסקת "תיוג", וזה כבר ניסיון בוטה להטות הצבעה. נעם דובב - שיחה 01:08, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אני אגיד לך, יש קבוצת פייסבוק סגורה וסודית שמקדמת אג'נדות בויקיפדיה, ומגייסת מצביעים לכל מיני הצבעות. אז משם הגענו. וברצינות: הדוגמתיות שלך מעוררת השתאות. האם לדעתך נרו יאיר גייס את Eman, או להיפך? האם Ldorfman או ‏Lionster גם הם חלק מעדת הימנים שבאו רק לדפוק את השמאלים? ובכלל, ראית כאן מישהו שלא מופיע בדרך כלל בהצבעות? התשובה האמיתית לשאלתך כל כך פשוטה שקצת מביך שיש צורך לכתוב זאת: כשאוספים חתימות לשחזור, אין משמעות להתנגדות, וממילא אף אחד לא טרח לבוא ולהגיד במפורש את דעתו המתנגדת, זאת בשונה מפתיחת הצבעה. בנוסף, תמיד הרבה אנשים מופיעים בהצבעה בלי שהשתתפו בדיון. אני אישית משתתף בחלק מדיוני החשיבות, ובחלק נכבד אני מרפרף קלות ורושם לעצמי לחזור כשתיפתח ההצבעה.
אחר התנגשות. התיוג הזה הוא מענה הולם להטיה. אין פסול עצמי בתיוג, אלא הפסול הוא בהטיה שנגרמת בגללו. לכן יש מקום לתקן את הטיה שכבר נוצרה. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ח • 01:19, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
מדוע אתה טוען שאני רואה קשר קונספירציה, או זיקה בין נטייה פוליטית לבין אופן ההצבעה בהצבעה זו? תמהני (וכבר היו מקרים של הטיית הצבעות, להווי ידוע לך). וממתי מתקנים עוול (לשיטתך) בעוול? נעם דובב - שיחה 01:42, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
כשהבעת "חשד להטיית ההצבעה / גיוס מצביעים" (שזהו חשד חמור, אגב, למרות שכבר היו מקרים) - ראיתי בדבריך הנחה ברורה על אינטרס משותף. אחרת עוד יותר לא ניתן להסביר מה פתאום עלה בך החשד הזה. וגם אם עלה - מדוע טרחת לכתוב אותו גם בשיחת דף ההצבעה וגם כאן. כעת אתה טוען שכלל לא כיוונת לכך. טוב. אין לי מה להוסיף. לא מתקנים עוול בעוול. אבל כמו שאמרתי, לא הפורמליסטיקה היא העניין, אלא המהות. ובמהות - העוול המקורי תוקן. לגבי הפורמליסטיקה - אולי הגיע הזמן לקבוע מדינויות ברורה. יותר מדי דיונים היו על כך, ואפס מדינויות כתובה וברורה. ואם בעידן דפי השיחה עוד הסתדרנו, בעידן התיוגים הבעיה חריפה אף יותר. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ח • 02:34, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
היה גל של אנשים שלא הבינו למה באמת שלא תהיה קטגוריה כזאת, והצביעו בזה אחר זה. הדיון התנהל במעמד צד אחד. בהמשך הגיע גם הצד השני והתחיל לנמק את עמדתו, ואנשים התחילו להבין את הבעיה. ראוי היה שיקראו מלכתחילה למישהו שיציג את הצד השני. נרו יאירשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ח • 10:03, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
בעניין הגיוסים, לא רק "יותר מדי דיונים היו על כך" אלא גם הצבעת פרלמנט שניסתה לשנות את הכללים לקבלת זכות הצבעה באופן שימנע גיוסים. הקהילה החליטה שלא לשנות את אופן קבלת זכות ההצבעה ולמעשה הביעה במובלע הסכמה לקיומם של גיוסים. באופן אישי, מעולם לא ניסו לגייס אותי ומעולם לא הפצרתי באף עורך שיצביע עבור אפשרות מסויימת או בכלל, אבל אני לא מוצא שום פסול בגיוסים. הייתי רוצה שבכל הצבעה חשובה ישתתפו כמה שיותר עורכים כך שתוצאות ההצבעה ישקפו כמה שיותר את עמדת הקהילה. אם גיוסים מעלים את שיעור ההשתתפות בהצבעה, כן ירבו. בברכה, Easy n - שיחה 10:49, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

גונן שגב ואיראן[עריכת קוד מקור]

לאחר שנודע כי השר לשעבר גונן שגב, שהתגורר בשנים האחרונות בניגריה בבושת פנים לאחר שנאסר בעוון סחר בסמים, כעת מתברר כי הוא ריגל לטובת אויבתנו הגדולה ביותר - איראן. לא התעמקתי, אבל בסימן שאלה נותרה לי התהייה: האם בישראל ישנו עונש מוות בגין ריגול (ריגול מהנסיבות החמורות עבור מדינת אויב, לא ריגול עבור צרפת/ארה"ב/בריטניה)? תודה לעונים, ניב - שיחה 08:14, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

מה הוא בדיוק עשה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
תיאורטית כן, מעשית לא. ראו עונש מוות#עמדת המשפט הישראלי בנושא עונש מוות שנילי - שיחה 08:47, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
קודם כל, שים לב שהוא הואשם אך עוד לא הורשע (את העובדות בית משפט עדיין צריך לברר). לשאלתך: אני לא משפטן, אך אתה יכול לקרוא את הסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין. עונש מוות מופיע בחוק רק תחת עבירות בפרק "בגידה", ולא בפרק "ריגול" (וכן גם בסעיף 300 (ב) - רצח עפ"י חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם, אך זה לא רלוונטי כאן). אך שים לב גם להתנייה בסעיף 96 לחוק. בגדול - אישום בריגול לא גורר עונש מוות. אישום בסיוע לאויב במלחמה (ורק תוך כדי פעולות איבה צבאיות) יכול תאורטית להביא לעונש מוות. Dovno - שיחה 08:49, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
על פי כתבה זו, כתב האישום הוא על העבירות סיוע לאויב במלחמה, ריגול, ומסירת מידע לאויב. Dovno - שיחה 11:06, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

סיום שנת פעילות העמותה בבתי הספר[עריכת קוד מקור]

עם סיומה של שנת הלימודים בבתי הספר, מסתיימת השבוע גם פעילות עמותת ויקימדיה ישראל בשדה החינוך בעברית לשנת תשע"ח. בשנה זו הובלנו בהצלחה מיזמי כתיבה וצילום בלמעלה מ-50 בתי ספר שונים ומסגרות אקדמיות לנוער ברחבי הארץ. כ-2000 תלמידים השתתפו בתוכנית ותרמו לוויקיפדיה העברית מאות רבות של ערכים חדשים או מורחבים, עשרות תמונות חופשיות חדשות ועשרות ערכים חדשים בוויקימילון העברי.

מיזמי הכתיבה והמיזמים האחרים לא יכלו להתקיים ללא הסיוע הנדיב של מתנדבי ההדרכה של העמותה ופעמים רבות גם בעזרתם של עורכים רבים שנעתרו לבקשותינו וחיוו דעתם על חשיבותו של נושא מסוים, או הוסיפו תבניות מידע, שיפרו, שייפו וסייעו בהעלאת הערכים. לכולכם תודה רבה. האדיבות והנדיבות שהצגתם כלפי הכותבים הצעירים בצעדיהם הראשונים במרחב ויקיפדיה פתחו עבורם שער לקהילה והיוו מופת של שילוב בין ערכי השיתופיות והשוויון שעומדים בבסיס קהילת ויקיפדיה ובין סטנדרטים גבוהים של איכות וענייניות הראויים לאנציקלופדיה.

זו גם הזדמנות עבורי להיפרד (לכל הפחות בשם משתמש זה...) ולהציג בפניכם את ד"ר רותי אלסטר- רכזת החינוך החדשה של ויקיפדיה. העבודה בעמותה הייתה עבורי חוויה יוצאת דופן של למידה ושל שותפות עם צוות מצוין וקהילה תומכת. תודה באופן אישי לכל מי שסייע לי במהלך עבודתי. Itamar-WMIL - שיחה 18:36, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

תודה על פעילותך ובהצלחה בהמשך הדרך. שנילי - שיחה 18:50, 19 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]