חורבת זנוח

חורבת זנוח
	קבר אֶ-שֵּׁיח' אֶל-מַדְ'כּוּר אַבּוּ פָאטִימָה
שמות נוספים	חירבת זנוע
מידות
שטח	348.95 דונם
גובה מעל פני הים	350–410 מטר
היסטוריה
תקופות	התקופה הנאוליתית ; התקופה הכלקוליתית ; תקופת הברונזה הקדומה ; תקופת הברונזה המאוחרת ; תקופת הברזל ב' ; התקופה הפרסית ; התקופה ההלניסטית ; התקופה הרומית ; התקופה הביזנטית ; התקופה המוסלמית הקדומה ; התקופה הממלוכית
אתר ארכאולוגי
חפירות	רשות העתיקות
מצב	הרוס
גישה לציבור	אין גישה מסודרת
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	ממזרח לבית שמש
קואורדינטות	31°43′07″N 35°00′02″E / 31.718632°N 35.000661°E
	(למפת השפלה רגילה) חורבת זנוח

חורבת זנוח (או חירבת זנוע) היא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה המזוהה עם היישוב המקראי זנוח^[2]^[3]^[4].

באתר שרידי חורבות, מערות מגורים, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים חצובים בסלע בהם גתות, בודדות וספלולים, קולומבריום, כבשן סיד, בורות מים, ערמות סיקול, טרסות ושרידי דרכים עתיקות^[5]^[6].

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר יהושע מוזכרות שתי ערים בשם זנוח, אחת בשפלה: ”בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים”^[7] והשנייה בהר חברון^[8].

בתקופת שיבת ציון התיישבו בעיר עולי בבל אשר נענו לקריאתו של נחמיה, ולקחו חלק בבניין חומת ירושלים^[9].

חז"ל ציינו כי מהתבואה המובחרת שגדלה ב"זנוחה" (בחלק מהגרסאות - "ינוחה"), היו מביאים בימי בית שני את מנחת העומר ואת שתי הלחם:

כל קרבנות הצבור והיחיד, באים מן הארץ ומחוצה לארץ...
וכולן אינן באים אלא מן המובחר.
ואיזהו מובחר? מכמס ומזוניחה, אלפא לסולת.

— משנה, מסכת מנחות, פרק ח', משנה א'.

סביר ש"זנוחה" היא זנוח שבשפלה, שם התבואה צומחת בשפע ולא זנוח שבהר חברון שעל שפת המדבר^[10].

העיר זוהתה באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) עם יישוב בן זמנו הנמצא בתחום בית גוברין^[11].

חורבת זנוח מופיעה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל שהוכנה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19.