חטא גיחזי
חטא גיחזי הוא אירוע מקראי המתואר בספר מלכים ב', פרק ה'. חטאו של גיחזי, עבדו של אלישע הנביא היה שרדף אחר נעמן שר צבא ארם על מנת לקבל ממנו כסף, לאחר שנעמן התרפא על ידי אלישע.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעמן, שר צבאו של מלך ארם הצטרע. באחת מפשיטות צבא ארם על מלכות ישראל שבה צבא ארם ילדה קטנה, והיא שירתה את אשת נעמן. אותה ילדה אומרת לאשת נעמן כי בישראל ישנו הנביא אלישע שוודאי יוכל לעזור עם הצרעת. מלך ארם שולח מנחה לפני מלך ישראל (כנראה יהורם בן אחאב), ושולח שירפא את נעמן מצרעתו. מלך ישראל, שאינו מאמין בנביא, בטוח שמלך ארם בא להילחם איתו ולכן מתאבל וקורע את בגדיו. אלישע שולח מסר אל מלך ישראל כי הוא יכול לרפא את נעמן, ובכך ידע מלך ישראל שיש שהנביא הוא אמיתי. נעמן מגיע לפני אלישע וזה מוסר לו שילך לטבול בנהר הירדן 7 פעמים והצרעת תתרפא. נעמן כועס מאוד, אבל עבדיו מסבירים לו שלא יזיק לנסות את דברי אלישע. נעמן הולך לטבול בירדן כדברי אלישע, וצרעתו מתרפאת. נעמן חוזר לאלישע הנביא ורוצה לתת לתת לו מנחה[1], אך אלישע מסרב לזאת גם לאחר הפצרותיו של נעמן. נעמן מקבל על עצמו להאמין באלוהים ולוקח אדמה מארץ ישראל כדי להקריב עליה קורבנות בארץ ארם. נעמן מציין גם כן שיאלץ להשתחוות בבית רימון, שם נמצאת העבודה זרה של ארם, ויצטרך לעזור למלך ארם להשתחוות. אלישע מתרצה לדבריו של נעמן[2] והוא פונה לחזור לארם.
החטא[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שנעמן עוזב את בית אלישע, גיחזי רודף אחרי נעמן. נעמן שואל את גיחזי האם קרה משהו וגיחזי עונה שלא קרה דבר, אך אלישע שלח אותו להגיד שישנם שני בני הנביאים הזקוקים לכסף ומבקש מנעמן שייתן להם צדקה[3], ככר כסף ושתי חליפות. נעמן מתלהב מכך שיכול לתת משהו לנביא, ונותן שתי ככרות כסף ושתי חליפות. כשחוזר גיחזי אל אלישע, אלישע שואל אותו לאן הלך והוא מצדו מגיב כי לא הלך לשום מקום. אלישע מסביר לגיחזי כי היה ראה שנעמן הסתובב לקראתו ולכן מודיע לגיחזי כי ייענש על חטאו.
העונש[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר חטאו של גיחזי הוא נענש בכך שצרעת נעמן עוברת אליו. כדברי הכתוב:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ הַעֵת לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג.
בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ז, עמוד ב' הגמרא מסבירה שגיחזי תכנן לקנות בכסף את הדברים המפורטים בפסוק וזה הפירוט האמור בפסוק. בנוסף, הגמרא מסבירה כי ארבעת המצורעים האמורים לאחר מכן בזמן המלחמה בין ישראל לארם.
וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ.
לדעת רבי יוחנן בגמרא, אלו גיחזי ושלושת בניו. והכתוב בפסוק "ובזרעך עד עולם", הכוונה לילדים שקיימים לו כעת, שיהיו מצורעים לעולם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר מלכים ב', פרק ה', פסוק ט"ו בפסוק מתואר שנעמן רוצה לתת ברכה, אך הרד"ק מפרש שמדובר במנחה- מתנה.
- ^ ספר מלכים ב', פרק ה', פסוק י"ט כך מפרש הרלב"ג
- ^ ספר מלכים ב', פרק ה', פסוק כ"ב המלבי"ם מסביר שגיחזי היה צריך "סיפור כיסוי" כי הרי הנביא אמר שלא ייקח כסף. ולכן אמר גיחזי שמדובר בצרכי צדקה.