בנימין לאו
| בנימין לאו | |
|---|---|
| תאריך לידה | 1961, תשכ"ב |
| השתייכות | ציונות דתית |
| רבותיו | הרבנים יהודה עמיטל, אריה בינה |
הרב ד"ר בנימין (בני) לאו (נולד ב-20 באוקטובר 1961) הוא רב בית כנסת הרמב"ן בשכונת קטמון בירושלים, ראש בית המדרש לצדק חברתי, ומראשי בית המדרש בבית מורשה. הוא מרבה לכתוב ולהופיע בתקשורת.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
בנימין צבי לאו נולד בתל אביב לנפתלי לאו-לביא, אחיו הגדול של הרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל. אמו של בנימין לאו, ג'ון, היא ילידת בריטניה, בת למשפחת אייזנמן-ברויאר, מהמשפחות המשפיעות ביותר על שימור תורת הרב שמשון רפאל הירש בישראל ובעולם.
גדל ברמת גן, למד בבית הספר סגולה בבני ברק, ולאחר מכן למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. התחנך בתנועת הנוער בני עקיבא. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים למד בישיבת הר עציון והתגייס לשירות צבאי מלא בחטיבת גולני.
סיים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה ובתלמוד באוניברסיטה העברית, ותואר שני ודוקטורט באוניברסיטת בר-אילן. את עבודת הדוקטורט (בהדרכתו של הרב פרופסור דניאל שפרבר) הקדיש למחקר אודות שיטתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף.
עם נישואיו לנועה בשנת 1985 עבר לקיבוץ סעד ושימש כמחנך בתיכון המשותף בקבוצת יבנה. בתוך כך השלים את לימודי הרבנות בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. בין השנים 1993 - 2000 שימש כרב הקיבוץ סעד. במהלך שנים אלו יצא עם משפחתו לשליחות בת שנתיים בלונדון כרב תנועת בני עקיבא באירופה. כמו כן כיהן כר"מ (רב מלמד) בישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים למשך שנה אחת.
החל משנת 1998 מלמד בבית מורשה בירושלים, ומכהן כראש בית המדרש, לצדו של הרב ד"ר יהודה ברנדס. בשנת 2000 הקים את בית המדרש לנשים בבית מורשה ועמד בראשו במשך חמש שנים. בשנת 2005 הקים את בית המדרש לצדק חברתי בשיתוף עם ארגון "במעגלי צדק" (אשר היה מבין מייסדיו) מתוך מגמה להכניס לשיח התורני סוגיות מתחומי החברה בישראל. מפרסם בקביעות מאמרים בכתב העת "אקדמות" היוצא בהוצאת בית מורשה.
בשנת 2000 עבר לגור בירושלים והחל משנת 2002 משמש כרב קהילת רמב"ן בשכונת קטמון. הרבנות בקהילת רמב"ן משמשת מודל של הפיכת בית הכנסת למוקד פעילות של תרבות יהודית לצד מפעלי חסד עבור תושבי השכונה. כיום מהווה קהילת רמב"ן אחד המוקדים המרכזיים לתרבות יהודית בירושלים. בנוסף שימש כרב בתי הספר הימלפרב ופלך בירושלים.
בין השנים 2007 ו2009 פירסם טור קבוע בימי שישי במוסף תרבות וספרות של עיתון "הארץ". לאו מופיע בכל יום שישי בערוץ הראשון בתוכנית פרשת שבוע יחד עם אבי רט. הרב בני לאו מרבה להתראיין בכלי התקשורת השונים ולהופיע בבמות ציבוריות בתחומי דת ומדינה.
נשוי לנועה, מרכזת תוכנית יועצות ההלכה במדרשת נשמת, ואב לשישה.
[עריכה] פעילותו והשקפתו
לאו נחשב מודרני ופתוח בהשקפתו ובאורחות חייו. שיטת הלימוד שלו מבוססת על שילוב של עולם התורה הקלאסי עם עולם המחקר האקדמי, שילוב המתבטא בסדרת הספרים "חכמים" שכתב, בה מחוברים המקורות התלמודיים להקשר ההיסטורי, ובשיעורי התנ"ך אותם הוא מעביר מדי שבת בבית כנסת הרמב"ן, אותו הוא רואה כמוקד פעילות לחברי הקהילה ולתושבי האזור. הוא אחד מהדוברים הרהוטים של הרבנות הציונית-דתית ועוסק רבות בניסיון התיווך בין הקבוצות השונות במדינת ישראל ובין המקורות היהודיים לרחוב החילוני. פסיקת ההלכה שלו מקלה יחסית, ויחד עם אשתו משמש כתובת מרכזית לפניות בנושאים הלכתיים ואישיים בתחום המשפחה[דרוש מקור]. תוכנית ההלכה בבית מורשה, בראשה הוא עומד (המיועדת לגברים ונשים כאחד), מאופיינת בהצבת שאלות היחס הראוי בין ההלכה והמודרנה בכל תחומי החיים.
הרב לאו תובע מהציבור הדתי השתלבות אזרחית מלאה במדינת ישראל על כל מערכותיה. כתוצאה מהשקפה זו הוא תופס את "ההסדר" כמסגרת שנועדה ליחידים המצטיינים בלימוד התורה, רואה חשיבות בלימוד במערכת החינוך הממלכתית ומקפיד לעבוד בשיתוף פעולה עם מערכות הרווחה הממלכתיות.
בתקופת ההתנתקות הופיע בפני חיילי צה"ל שעברו הכנה מנטלית לקראת הפינוי על מנת לשכנעם שלא לסרב פקודה וכדי לתאר להם את השקפת עולמם של המתיישבים. זאת למרות שהתנגד לתוכנית וטען כי "תהליך קבלת ההחלטה של ראש הממשלה על ההתנתקות היה חד צדדי ולא דמוקרטי". בסרט וידאו שהוצג בפני החיילים הביע את השקפת עולמו במילים: "אני לא דתי בגלל שאני ציוני ואני לא ציוני בגלל שאני דתי. אני גם וגם, וזה מה שיוצר את כל התסבוכת הזו". את הנוער אשר פעל והפגין כנגד התוכנית בדרכים בלתי חוקיות תיאר בדוא"ל ששלח ליונה גודמן, מזכ"ל בני עקיבא בעבר כ"אוסף נערים ונערות מוסתים על ידי קומץ שחצנים, שאינם מהססים לפגוע ברקמת החיים של המדינה, מאיים להבעיר עלינו את הבית"[1]. הרב לאו נמנה עם החותמים על העצומה המתנגדת לכל סוג של סרבנות פוליטית.
בפברואר 2012, כשהרב אלישיב אושפז בבית החולים ונאבק על חייו, פרסם הרב לאו בדף הפייסבוק שלו קריאה "להתפלל שהרב אלישיב ימצא שקט ומנוחה ויסתלק מכל ייסורי הגוף", בהסתמכו על המסופר על שפחתו של בית רבי שבשוכבו על ערש דווי התפללה למותו[2]. בעקבות הסערה שעוררו דבריו בכלי התקשורת החרדיים, אמר כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי המסר בדבריו היה "לא לומר לקב"ה ולדרוש ממנו תעשה כך או אחרת, אלא תעשה הטוב בעיניך"[3].
[עריכה] ספריו
- ממרן עד מרן, 2005, הוצאת ידיעות ספרים. הספר, המבוסס על עבודת הדוקטורט של הרב לאו, מנתח את שיטתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף. הספר נכתב בתיאום עם הרב ומקורביו, וקיבל את הסכמתו.
- חכמים, סדרה בהוצאת בית מורשה, ספריית אלינר וידיעות ספרים. הסדרה עוסקת בניתוח דמויות התנאים ומשנתם, על פי סדר המשניות בפרקי אבות ומבקשת לקרוא בתורתם קריאת כיוון לתקופתנו. כרך א', העוסק בימי בית שני, יצא בשנת 2006. כרך ב', ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, יצא בשנת 2007. כרך ג', ימי גליל, יצא בשנת 2008. כרך ד', ממשנה לתלמוד, יצא בשנת 2011.
- אתנחתא - קריאות בפרשת השבוע (שני כרכים), יצא בשנת 2009 בהוצאת ידיעות ספרים. נערך מתוך טור קבוע בעיתון הארץ.
- ירמיהו - גורלו של חוזה, ידיעות ספרים, 2010
- אסתר - הקריאה במגילה - מביא מקורות הסטוריים מסביב למגילת אסתר ובונה את סיפור המגילה על פיהם. הוצאת ידיעות ספרים, 2011.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דף הפייסבוק של הרב בני לאו
- ביוגרפיה של הרב בנימין לאו באתר בית הכנסת הרמב"ן
- ביקורת על הספר "חכמים" חלק ב באתר "מקור ראשון"
- נעם סרי, חיים בלא מקדש, באתר הארץ
- יוסי שריד, עשה לך רב, באתר הארץ
- רשימת המאמרים של בנימין לאו, באתר רמבי"ש
- מוטי לוי, הרב בני לאו: "הרבנות הראשית היא גורם מפריע", באתר וואלה!, 9 במאי 2011
- ורד לי, חמש שאלות לבנימין לאו, הנבואה ניתנה לירמיהו, באתר הארץ, 11/08/10
[עריכה] מאמרים ופרסומים של הרב לאו
- בנימין לאו, סבא מביט בנו מהקיר, באתר הארץ, 07/04/09
- הרב בנימין לאו על ענייני משפחה, תכנון ילודה ועוד (וידאו)
- דברי תורה קצרים על פרשת השבוע באתר בית מורשה
- בנימין לאו ההלכה הלכה לאיבוד - הכרות עם התנועה הקונסרבטיבית מתוך עיון בכתבי 'ועד ההלכה', דעות 6 מאי 1999, באתר נאמני תורה ועבודה
- מאמרים על תורה וחברה באתר nrg
- לאו-טאו: פולמוס הר המור, מקור ראשון, מוסף "שבת"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תמר רותם, מוכרחים לעצור, באתר הארץ
- ^ הרב בני לאו: "נתפלל שהרב אלישיב יסתלק מייסורי הגוף", סרוגים
- ^ הרב לאו: לא אמרתי שאני מתפלל שהרב אלישיב ימות, סרוגים