שמחה רוטמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 70: שורה 70:


אחיו הוא הרב ברוך נתן רוטמן, [[ר"מ]] ב[[ישיבת נתיבות חכמה]]. גיסו הוא הרב מתניה אריאל, ראש ה[[ישיבה קטנה לאומית|ישיבה הקטנה]] [[ישיבת דרך חיים (שעלבים)|דרך חיים]] (גמזו) שב[[שעלבים]].{{הערה|{{כיפה||10 דברים שלא ידעתם על שמחה רוטמן: למד בחינוך החרדי והכיר את אשתו בפורומים של כיפה|ברנזה/1154172-0/|23 במרץ 2023}}}}
אחיו הוא הרב ברוך נתן רוטמן, [[ר"מ]] ב[[ישיבת נתיבות חכמה]]. גיסו הוא הרב מתניה אריאל, ראש ה[[ישיבה קטנה לאומית|ישיבה הקטנה]] [[ישיבת דרך חיים (שעלבים)|דרך חיים]] (גמזו) שב[[שעלבים]].{{הערה|{{כיפה||10 דברים שלא ידעתם על שמחה רוטמן: למד בחינוך החרדי והכיר את אשתו בפורומים של כיפה|ברנזה/1154172-0/|23 במרץ 2023}}}}

== עמדותיו ==
רוטמן מביע ביקורת רבה כלפי [[מערכת המשפט]] הישראלית, לרבות שופטי [[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]]. לדבריו: {{ציטוטון| אלו שופטים בורים ועמי ארצות. שופטים שלא יודעים לקרוא. לפני שהם לומדים משפטים, כדאי שילמדו מילים. את תחתית החבית של המעמד הכלכלי־חברתי הפכו לרוב הרשע והחמדן שצריך להתגונן מפניו. אפשר להתחרפן}}.{{הערה| {{הארץ|הילו גלזר|שמחה רוטמן: "שופטי בג"ץ בורים ועמי ארצות. זה מנגנון שדופק מיעוטים. אני מסיר אותו"|00000186-7a00-dfeb-a7e7-7f470fac0000|23 בפברואר 2023|מנויים=כן}}}}

בנאום הבכורה שלו בכנסת הצהיר רוטמן כי הוא מתנגד לדמוקרטיה המערבית, ויש צורך בדבקות בתורת הנביאים בנוסף להליך הדמוקרטי: {{ציטוטון|אני מתנגד ל[[דמוקרטיה מערבית]]! אני בעד דמוקרטיה יהודית! "המערבית" לא מספיקה. היות יהודי אין זה רק עובדה ביולוגית אלא גם מוסרית ואתית}}.{{הערה|{{סרוגים|2=אני נגד דמוקרטיה מערבית: נאום הבכורה של ח"כ רוטמן|3=556695-אני-נגד-דמוקרטיה-מערבית-נאום-הבכורה-של|4=28.04.21 ט"ז באייר תשפא}}}} רוטמן ייחס את דבריו לציטוט של [[בן גוריון]], אך למעשה ערך פרפרזה והשמטות מהנוסח המקורי. האחרון לא טען שהוא ''מתנגד'' לדמוקרטיה המערבית, אלא שאינה מהווה [[תנאי מספיק]] עבורו. בהקשר המקורי, טען בן גוריון שהדמוקרטיה המערבית הליברלית, לרבות האמריקאית, חסרה את התוכן הסוציאליסטי שהוא מזהה במוסר הנביאים ובקיבוץ.{{הערה|דוד בן גוריון, '''יומן המלחמה: מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט''', עורכים: גרשון ריבלין ואלחנן אורן) מהדורה שלישית, תל-אביב: החברה להפצת משנתו של דוד בן-גוריון ; משרד הבטחון-ההוצאה לאור, 1984, עמ' 685}}

ב[[ביבייט]] שנערך מטעם [[הפורום הישראלי למשפט וחירות]] בין [[יניב רוזנאי ]] לרוטמן, האחרון טען כי דמוקרטיה יכולה להיות [[דמוקרטיה לא ליברלית]], כשהוא מצמצם את הגדרת הדמוקרטיה מ"[[שלטון העם]]" רק להליך [[הכרעת הרוב]]. {{ציטוטון|דמוקרטיה היא פרוצדורה. מי שרוצה להכניס לתוך מושג הדמוקרטיה כל מיני מושגים כדי שהוא יוכל להתכסות. [...] דמוקרטיה היא הכרעת הרוב, הכרעת העם, והדרך לגלות מה העם רוצה זה באמצעות רוב. ליברליזם זה דבר מאוד חשוב, חלק מהערכים הליברלים אני חושב שהם חשובים כי הם באו מהתורה, אבל זה לא הופך אותם לדמוקרטיים}}. לפיו, בשונה מ[[דמוקרטיה מערבית]], דמוקרטיה לא צריכה בהכרח לכלול עקרונות של הגנה על [[זכויות האדם]] של מיעוטים כמו [[להט"ב]].{{הערה|{{יוטיוב|CQdu04o4neI|שם=חוק יסוד: החקיקה – צו השעה או מחטף המאה? – פרופ’ יניב רוזנאי וח”כ שמחה רוטמן|סוג=הרצאה|תאריך=11 בינואר 2022}}}}


== ביבליוגרפיה ==
== ביבליוגרפיה ==

גרסה מ־17:15, 29 בדצמבר 2023

שמחה רוטמן
לידה 13 באוגוסט 1980 (בן 43)
בני ברק, ישראל
שם לידה שמחה דן רוטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
עיסוק עורך דין, פוליטיקאי
מפלגה האיחוד הלאומי – תקומה
סיעה הציונות הדתית
חבר כנסת
6 באפריל 2021 – מכהן
(3 שנים)
כנסות 2425
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
4 בינואר 2023 – מכהן
(שנה)
כנסות 25
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמחה דן רוטמן (נולד ב־13 באוגוסט 1980, א' באלול ה'תש"מ) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית ויושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.

רוטמן הוא עורך דין ישראלי, פעיל ציבורי ופובליציסט, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה והיועץ המשפטי שלה עד שנבחר לכנסת העשרים וארבע ב-2021.

ביוגרפיה

רוטמן נולד וגדל בבני ברק למשפחה דתית לאומית בעלת זיקה לפא"י. למד בתלמוד תורה "רזי לי" של החינוך העצמאי ובישיבה התיכונית מקור חיים, בתקופה שבה שכנה בירושלים. לאחר מכן למד זמן קצר בישיבת ההסדר כרם ביבנה ובישיבת תורת החיים, בתקופה שבה עוד שכנה בנוה דקלים. קיבל פטור משירות צבאי על רקע רפואי, התנדב לצה"ל ושירת 13 חודשים כמש"ק דת בבית הספר להנדסה צבאית.[1][2][3]

לאחר נישואיו למד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2012 השלים תואר שני במשפט ציבורי בתוכנית משותפת לאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו.[4] התמחה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים תחת אורית קורן, ועבד כשנה ברשם העמותות. בהמשך הקים משרד עריכת דין שעבד בשיתוף עם עורכי הדין לב ובינה,[5] ועבד כשנה בתחום זכויות נפגעי טרור עם עו"ד זאב דסברג. השתתף בכתיבת העתירה נגד שחרור המחבלים בעסקת שליט.[6]

רוטמן היה חבר בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

במאי 2020 ייצג את שר המשפטים, אמיר אוחנה, בעתירה לבג"ץ שדנה בהארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד.[7]

התנועה למשילות ודמוקרטיה

ערך מורחב – התנועה למשילות ודמוקרטיה

בשנת 2013, כשנה לאחר פתיחת משרדו, הקים רוטמן עם יהודה עמרני את התנועה למשילות ודמוקרטיה ועד 2021 היה גם היועץ המשפטי שלה.[8] במסגרת עבודתו בתנועה פעל בתחום הייעוץ המשפטי לנבחרי ציבור וגופים ציבוריים, פרסם מחקרי מדיניות משפטית וניירות עמדה,[6] וייצג את העמותה בבג"ץ.[9]

קידם יוזמות שחלקן אף הפכו להצעות חוק, דוגמת הצהרת הון לשופטים וקצינים בכירים, מינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה כמשרות אמון, שינוי שיטת הסניוריטי, התנגדות לפרשנות המרחיבה של עבירת הפרת אמונים ועוד. רוטמן ייצג את המועצה האזורית מטה בנימין בנושא חוק ההסדרה.[10]

במסגרת פעילותו בתנועה פרסם רוטמן בקביעות טורי דעה ופרשנות בעיתון ישראל היום. כן פרסם מאמרים גם בכלי תקשורת שונים. מחזיק פרופיל טוויטר שאחריו עוקבים כ־65,000 איש (נכון לינואר 2023). בשנת 2020 נבחר לרשימת "100 המשפיעים" של העיתון TheMarker.[11]

חבר הכנסת

בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב רוטמן במקום הרביעי ברשימת הציונות הדתית, מטעם מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה.[12] הוא נבחר לכנסת העשרים וארבע, אשר החלה לפעול ב-6 באפריל 2021. באוגוסט 2021 נבחר לחבר בוועדה למינוי שופטים.[13]

בבחירות המקדימות במפלגת הציונות הדתית ב-2022 (לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש) זכה במקום השלישי. הוא הוצב במקום השישי בריצה משותפת עם מפלגת עוצמה יהודית, ונבחר שוב לכנסת.

בדצמבר 2022, לקראת השבעת הממשלה ה-37, הביע רוטמן את תמיכתו בתיקון לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים שיאפשר לבעל עסק להימנע מלהעניק שירות אשר נוגד את אמונתו הדתית, כאשר השירות זמין בעסק אחר.[14] לדבריו, החוק הנוכחי מאפשר "הטרלות פוליטיות" של בעלי עסק על ידי בעלי עניין שונים.[14] עוד ציין כי הוא מברך את הודעתם של בנקים וחברות שהם דוחים אפליה, ומתנגד לכפייה על אמנים להופיע ביהודה ושומרון, אם הדבר נוגד את אמונתם.[15]

יושב ראש ועדת החוקה

ב-4 בינואר 2023 נבחר רוטמן לשמש יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-25.[16]

בחודשים הראשונים שלאחר השבעת הכנסת העשרים וחמש וכינוס הוועדה, הוביל רוטמן את הצעות החוק לרפורמה במערכת המשפט. במהלך הדיונים בוועדת החוקה התפתחו עימותים בין רוטמן לבין חברי האופוזיציה והיועץ המשפטי של הוועדה, והועלו טענות לגבי התנהלותו של רוטמן.[17][18][19][20][21]

ב-13 בפברואר אישרה ועדת החוקה לקריאה ראשונה את ההצעות לתיקונים בחוק יסוד: השפיטה ובחוק בתי המשפט, שקובעים את ההרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים וכן את האיסור שיוטל על בית המשפט העליון לפסול חוקי יסוד, וזאת לאחר פתיחה סוערת של הישיבה.[22]

ב-27 במרץ אישרה ועדת החוקה את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לקריאה שנייה ושלישית, תוך כדי מחאה מצד האופוזיציה.[23]

ב-19 ביולי 2023 אישרה ועדת החוקה את הצעת החוק לביטול עילת הסבירות לקריאה שנייה ושלישית.[24]

חיים אישיים

רוטמן נשוי לחנה, חוקרת במכון המחקר ממרי, ואב לחמישה. מתגורר בפני קדם שבגוש עציון. ב-2015 הוציא המנהל האזרחי צווי הריסה לחלק מבתי ההתנחלות, כולל ביתו של רוטמן. בשל הליכי ההסדרה במקום הצו לא נאכף, ולאחר אישור התב"ע הוגשו עבור בתים אלו היתרי בנייה להכשרה בדיעבד.[25]

באוקטובר 2021, בעקבות המהומות בלוד עבר להתגורר בלוד למשך כתשעה חודשים.[26][27]

אחיו הוא הרב ברוך נתן רוטמן, ר"מ בישיבת נתיבות חכמה. גיסו הוא הרב מתניה אריאל, ראש הישיבה הקטנה דרך חיים (גמזו) שבשעלבים.[28]

עמדותיו

רוטמן מביע ביקורת רבה כלפי מערכת המשפט הישראלית, לרבות שופטי בג"ץ. לדבריו: ” אלו שופטים בורים ועמי ארצות. שופטים שלא יודעים לקרוא. לפני שהם לומדים משפטים, כדאי שילמדו מילים. את תחתית החבית של המעמד הכלכלי־חברתי הפכו לרוב הרשע והחמדן שצריך להתגונן מפניו. אפשר להתחרפן”.[29]

בנאום הבכורה שלו בכנסת הצהיר רוטמן כי הוא מתנגד לדמוקרטיה המערבית, ויש צורך בדבקות בתורת הנביאים בנוסף להליך הדמוקרטי: ”אני מתנגד לדמוקרטיה מערבית! אני בעד דמוקרטיה יהודית! "המערבית" לא מספיקה. היות יהודי אין זה רק עובדה ביולוגית אלא גם מוסרית ואתית”.[30] רוטמן ייחס את דבריו לציטוט של בן גוריון, אך למעשה ערך פרפרזה והשמטות מהנוסח המקורי. האחרון לא טען שהוא מתנגד לדמוקרטיה המערבית, אלא שאינה מהווה תנאי מספיק עבורו. בהקשר המקורי, טען בן גוריון שהדמוקרטיה המערבית הליברלית, לרבות האמריקאית, חסרה את התוכן הסוציאליסטי שהוא מזהה במוסר הנביאים ובקיבוץ.[31]

בביבייט שנערך מטעם הפורום הישראלי למשפט וחירות בין יניב רוזנאי לרוטמן, האחרון טען כי דמוקרטיה יכולה להיות דמוקרטיה לא ליברלית, כשהוא מצמצם את הגדרת הדמוקרטיה מ"שלטון העם" רק להליך הכרעת הרוב. ”דמוקרטיה היא פרוצדורה. מי שרוצה להכניס לתוך מושג הדמוקרטיה כל מיני מושגים כדי שהוא יוכל להתכסות. [...] דמוקרטיה היא הכרעת הרוב, הכרעת העם, והדרך לגלות מה העם רוצה זה באמצעות רוב. ליברליזם זה דבר מאוד חשוב, חלק מהערכים הליברלים אני חושב שהם חשובים כי הם באו מהתורה, אבל זה לא הופך אותם לדמוקרטיים”. לפיו, בשונה מדמוקרטיה מערבית, דמוקרטיה לא צריכה בהכרח לכלול עקרונות של הגנה על זכויות האדם של מיעוטים כמו להט"ב.[32]

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

ראיונות

הערות שוליים

  1. ^ ציוץ של שמחה רוטמן - Simcha Rothman ברשת החברתית אקס (טוויטר), 2 במאי 2022
  2. ^ ימין ושמאל זה לא מספיק, סרטון בערוץ "המסלול האקדמי המכללה למינהל", באתר יוטיוב, 15 בפברואר 2021
  3. ^ ציוץ של אבישי גרינצייג ברשת החברתית אקס (טוויטר), 31 באוקטובר 2022
  4. ^ מחזור 6 - תשע"ב, באתר תוכנית תל אביב - נורת'ווסטרן הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב.
  5. ^ אתר רוטמן-לב-בינה.
  6. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד שלמה פיוטרקובסקי, ‏האיש שרוצה לשים סוף למשילות בג"ץ, בעיתון מקור ראשון, 3 במרץ 2020
  7. ^ אבישי גרינצייג, ‏אוחנה נגד מזוז: פסול עצמך מלדון בעניין מינוי פרקליט מדינה, באתר גלובס, 1 במאי 2020
  8. ^ התנועה למשילות ודמוקרטיה מברכת את עורך־דין שמחה רוטמן, בעמוד הפייסבוק של התנועה למשילות ודמוקרטיה, 27 בינואר 2021
    עורך־דין זאב לב היועץ המשפטי החדש שלנו, בעמוד הפייסבוק של התנועה למשילות ודמוקרטיה, 29 בינואר 2021
  9. ^ בג"ץ 8485/20 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ ואחרים, ניתן ב־11 בינואר 2021
    בג"ץ 8684/20 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־27 בדצמבר 2020
    בג"ץ 5834/20 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־23 בדצמבר 2020
    בג"ץ 6064/17 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־2 ביולי 2018
    בג"ץ 6022/17 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' נשיאת בית המשפט העליון, ניתן ב־2 באוקטובר 2017
    בג"ץ 1004/15 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' השר לבטחון פנים, ניתן ב־1 באפריל 2015
  10. ^ בג"ץ 1308/17 .עיריית סלואד נ' הכנסת, ניתן ב־9 ביוני 2020
  11. ^ מלחמת חורמה במערכת המשפט, באתר TheMarker
  12. ^ ערוץ 7, הוגשה רשימת "הציונות הדתית", נעם ועוצמה יהודית: סמוטריץ' מוביל, בן גביר במקום השלישי, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2021
  13. ^ חזקי ברוך, הפסד לליכוד: אפרת רייטן ושמחה רוטמן הם נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2021
  14. ^ 1 2 חה"כ שמחה רוטמן בראיון לעמליה דואק על אפליה על רקע אמונה דתית, ערוץ 12 (25.12.22), סרטון בערוץ "MK Simcha Rothman", באתר יוטיוב (אורך: 05:05)
  15. ^ פוסט של שמחה רוטמן ברשת החברתית פייסבוק, 27 בדצמבר 2022
  16. ^ ח"כ שמחה רוטמן נבחר פה אחד לעמוד בראשות ועדת החוקה, באתר הכנסת, ‏4 בינואר 2023.
  17. ^ היועץ המשפטי בוועדת החוקה רצה להשלים את דבריו, רוטמן: "יש גם את יום ראשון", באתר ‏מאקו‏, 1 בפברואר 2023.
  18. ^ ניצן שפיר, ‏ח"כ רוטמן נגד היועץ המשפטי של ועדת החוקה: חוות-הדעת מוטה, באתר גלובס, 30 בינואר 2023.
  19. ^ צפו: רוטמן הוציא את חברי הכנסת בזה אחר זה לאחר עימות בוועדה, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 18:40).
  20. ^ דפנה ליאל, ‏עימות בוועדת החוקה: רוטמן נזף ביועמ"ש הוועדה, ח"כים זעמו והוצאו, באתר ‏מאקו‏, 18 בינואר 2023.
  21. ^ סיון חילאי, מורן אזולאי, טובה צימוקי, "דיקטטורה, רוטמן בריון": סערה בוועדת חוקה, נתניהו יכנס את ראשי הקואליציה, באתר ynet, 26 במרץ 2023.
  22. ^ יובל אראל, ‏סערה חריגה בוועדת החוקה: חברי האופוזיציה הוצאו מהדיון, באתר ‏מאקו‏, 13 בפברואר 2023.
  23. ^ למרות שנתניהו צפוי לעצור את החקיקה: ועדת החוקה אישרה את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באתר ‏מאקו‏, 27 במרץ 2023.
  24. ^ סיון חילאי, ביטול עילת הסבירות אושר בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, באתר ynet, 19 ביולי 2023
  25. ^ תני גולדשטיין, ח"כ רוטמן גר בבית שהוצא לו צו הריסה לפני 8 שנים, באתר זמן ישראל, 23 במרץ 2023
  26. ^ ציוץ של שמחה רוטמן - Simcha Rothman ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 בנובמבר 2021
  27. ^ ציוץ של ChanaRuRo ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 ביולי 2022
  28. ^ 10 דברים שלא ידעתם על שמחה רוטמן: למד בחינוך החרדי והכיר את אשתו בפורומים של כיפה, באתר כיפה, 23 במרץ 2023
  29. ^ אתר למנויים בלבד הילו גלזר, שמחה רוטמן: "שופטי בג"ץ בורים ועמי ארצות. זה מנגנון שדופק מיעוטים. אני מסיר אותו", באתר הארץ, 23 בפברואר 2023
  30. ^ אני נגד דמוקרטיה מערבית: נאום הבכורה של ח"כ רוטמן, באתר "סרוגים", 28.04.21 ט"ז באייר תשפא
  31. ^ דוד בן גוריון, יומן המלחמה: מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט, עורכים: גרשון ריבלין ואלחנן אורן) מהדורה שלישית, תל-אביב: החברה להפצת משנתו של דוד בן-גוריון ; משרד הבטחון-ההוצאה לאור, 1984, עמ' 685
  32. ^ חוק יסוד: החקיקה – צו השעה או מחטף המאה? – פרופ’ יניב רוזנאי וח”כ שמחה רוטמן, הרצאה באתר יוטיוב, 11 בינואר 2022