פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/תמוז

אירועים בתולדות עם ישראל לפי חודשים

תמוז

א'_בתמוז	א' בתמוז תרמ"ג, נוסדה המושבה נס ציונה. קרקעות המושבה נרכשו בראשונה מתושבי הכפר צרפנד בשנת 1878, על ידי הגרמני גוסטב ריסלר. בקרקעות, בצורת פרסה נכללו מבני חאן ובאר מים, ולאחר רכישתן ניטע בהן פרדס. ראובן לרר איש "חובבי ציון" רכש מריסלר את הקרקעות, בעסקת חילופין, והקים בהן יישוב יהודי חדש בשם: "נחלת ראובן". ההוגה והיזם מיכאל הלפרין, הקים בהן בשנת הקים "מושבת פועלים" 1891, והעניק ליישוב את שמו הקבוע: נס ציונה, על פי השיר הציוני הנודע אצל אנשי התקופה, הפותח במילים: "שאו ציונה נס ודגל, דגל מחנה יהודה".	עריכה | תבנית | שיחה
ב'_בתמוז	ב' בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
ג'_בתמוז	ג' בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
ד'_בתמוז	ד' בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
ה'_בתמוז	ה' בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
ו'_בתמוז	ו' בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
ז'_בתמוז	ז' בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
ח'_בתמוז	ח' בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
ט'_בתמוז	ט' בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
י'_בתמוז	י' בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
י"א_בתמוז	י"א בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
י"ב_בתמוז	י"ב בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
י"ג_בתמוז	י"ג בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
י"ד_בתמוז	י"ד בתמוז	עריכה | תבנית | שיחה
ט"ו_בתמוז	ט"ו בתמוז תר"ף, 1 ביולי 1920, הרברט סמואל הגיע לארץ ישראל לשמש כנציב העליון, אשר עמד בראש השלטון הבריטי.	עריכה | תבנית | שיחה
ט"ז_בתמוז	ט"ז בתמוז, תשס"ו, 12 ביולי 2006, אירעה חטיפת שני חיילי צה"ל, שבעקבותה פרצה למחרת מלחמת לבנון השנייה, בין כוחות הביטחון של מדינת ישראל לבין כוחות החזבאללה, בשטחה של לבנון. המלחמה נמשכה עד כ' באב, 14 באוגוסט; אף כי הכוחות הישראליים המשיכו לפעול עד ט' בתשרי תשס"ז, 1 באוקטובר 2006. ט"ז בתמוז נקבע כיום הזיכרון הרשמי של חללי המלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
י"ז_בתמוז	י"ז בתמוז ג'תתכ"ח, 68, נפרצו חומות ירושלים ונתבטל קרבן התמיד על ידי האימפריה הרומית כחלק מפעולתה כנגד המרד הגדול. המרד פרץ בשנת 66 בשל עריצות השלטונות הרומאים ופלגנות בחברה היהודית. המרד דוכא עד שנת 74, לאחר שהצבא הרומאי בראשותם של אספסיאנוס ולאחר בנו טיטוס, החריב את היישוב היהודי, תפס עבדים והגלה רבים אל רומא. על כן, קבעו אותו חז"ל כיום תענית, אחד מארבע התעניות.	עריכה | תבנית | שיחה
י"ח_בתמוז	י"ח בתמוז ה'רצ"ח, 1538, פורים קנדיה. קנדיה היא הרקליון בירת האי כרתים, הייתה בשליטת הרפובליקה של ונציה, כאשר הצבא העות'מאני בראשותו של הסולטאן סולימאן צר על האי. התושבים הנוצרים חשדו ביהודים, שיש בקרבם מרגלים טורקיים. המון זועם בקש לפרוץ אל השכונה היהודית ולעשות בה שפטים. אולם בהשתדלות הרב אליהו קפשאלי הגיע פקיד גבוה, "פרווידור" מוונציה והרגיע את ההמון.	עריכה | תבנית | שיחה
י"ט_בתמוז	י"ט בתמוז תרמ"ב, 6 ביולי 1882, עליית חלוצים בראשית תקופת העלייה הראשונה; ביום זה, הגיעו 15 חברי תנועת ביל"ו הראשונים אל נמל יפו. הבאים היו "תלמידי בתי המדע הגבוהים מרוסיא... אשר נדבה רוחם לעלות לארץ הקודש ולעבוד את אדמתה... הביאו עמהם ספר תורה, ושחרית מנחה וערבית יתפללו בצבור, ולמעון שכרו להם לעת עתה בגן מהגנות אשר בסביבות יפו"; כך נמסר בהודעה על בואם בעיתון המגיד לאחר כשבוע.	עריכה | תבנית | שיחה
כ'_בתמוז	כ' בתמוז תרס"ד, 3 ביולי 1904, יום פטירתו של בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. ביישוב היהודי נהגו לצרף לו את יום פטירתו של חיים נחמן ביאליק המשורר הלאומי, שנפטר בכ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934. בשל כך, נבחר כ' בתמוז תש"ח, 27 ביולי 1948, נערך המצעד הראשון של צה"ל; שישה ימים בלבד מכניסתה לתוקף של ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות, ושלושה חודשים בלבד לאחר הקמת המדינה. ובו ניתנה לאזרחי ישראל הזדמנות לחגוג, לאחר הניצחונות של צה"ל בתקופה שבין שתי ההפוגות.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"א_בתמוז	כ"א בתמוז תרצ"ז, 30 ביוני 1937, נוסד קיבוץ טירת צבי. בכ"א בתמוז תשי"א, 25 ביולי 1951, עלו על הקרקע חיילי היאחזות הנח"ל הראשונה: "נחלאים א", והקימו את קיבוץ נחל עוז.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ב_בתמוז	כ"ב בתמוז תר"פ, 8 ביולי 1920, השתחררו ממאסר בכלא עכו אנשי ההגנה במאורעות תר"פ בירושלים. 19 אנשי ההגנה ובראשם זאב ז'בוטינסקי, נתפסו על ידי שלטונות המנדט הבריטי לאחר שערכו אימונים בטרם המאורעות וניסו להגן על היהודים מפרעות הערבים בעיר העתיקה במהלכם. הבריטים האשימו את אנשי ההגנה בהפרת סדר, ועל ז'בוטינסקי נגזרו 15 שנות מאסר. לאחר מחאה ציבורית רחבה, חננו הבריטים את המגינים, אך גם את הפורעים.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ג_בתמוז	כ"ג בתמוז תש"ז, 11 ביולי 1947, הפלגתה של אוניית המעפילים Exodus 1947, הידועה בשמה העברי: "יציאת אירופה תש"ז", מנמל סֵט (Sète) ליד מרסיי. על סיפונה נמצאו כ-4,515 מעפילים, רובם ככולם ניצולי השואה בדרכם לארץ ישראל. האוניה נתפסה על ידי משחתות בריטיות, ונוסעיה הוחזרו למחנות בגרמניה. לאחר מחאה ציבורית רחבה, עלו רוב נוסעי האוניה בדרכים גלויות וסמויות לארץ, עד ה-7 בספטמבר 1948.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ד_בתמוז	כ"ד בתמוז ה'תש"ז, 12 ביולי 1947, פרשת הסרג'נטים. שני סמלים (סרג'נטים) בריטים נחטפו על ידי האצ"ל ונתלו באתר "חורשת הסרג'נטים", בנתניה. החטיפה נעשתה בתגובה לתלייתם של שלושה לוחמי האצ"ל על ידי הבריטים. פרשה זו עוררה הד תקשורתי נרחב, וחיזקה דעת קהל שלילית כלפי היישוב היהודי, וגרמה למהומות כנגד יהודים בבריטניה. בהיסטוריוגרפיה של תקופה המנדט הבריטי הושמעה הדעה, כי הפרשה, יחד עם פעולות נוספות של המחתרות העבריות, זירזו את יציאת הבריטים מארץ ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ה_בתמוז	כ"ה בתמוז תרצ"ט, 12 ביולי 1939, הוקם קיבוץ נגבה במסגרת מבצע חומה ומגדל, ליד אשקלון. בעת הקמתה הייתה נגבה הנקודה היהודית הדרומית ביותר בכל ארץ ישראל, למעט סדום על חוף ים המלח. חברי הקיבוץ המייסדים היו חניכי תנועת הנוער "השומר הצעיר" מפולין ומרומניה. רובם עלו לארץ בשנות העשרים. בראשית דרכם, הסתייעו המייסדים הסתייעו בחברי קיבוץ גבעת ברנר השכן.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ו_בתמוז	כ"ו בתמוז תש"ח, 2 באוגוסט 1948, פרסמה ממשלת ישראל בראשות דוד בן-גוריון, מִנשר, שנקרא רשמית: "שלטון צבא הגנה לישראל בירושלים, מנשר מספר 1". המנשר החיל את הריבונות והמשפט של מדינת ישראל הצעירה, על חלקה המערבי של העיר ירושלים וסביבותיה, אשר היו בשליטת צה"ל. וכן, באותו פורסם באותו היום, מנשר מספר 2, אשר הודיע על מינויו של דב יוסף למושל הצבאי באזור ירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ז_בתמוז	כ"ז בתמוז תרצ"ז, 6 ביוני 1937, נוסד קיבוץ עין גב במסגרת מבצעי חומה ומגדל. מייסדיו היו חברי תנועות הנוער "החלוץ", "הבונים" ו"נצ"ח", מגרמניה, צ'כוסלובקיה והמדינות הבלטיות, אשר התאחדו לגרעין "בתלם"; וזאת, בעידוד המוסדות המיישבים של התנועה הציונית ותנועת האם הקיבוצית: "הקיבוץ המאוחד". לאחר עלייתם לארץ התגוררו בחצר כנרת, ועבדו בקיבוצים אפיקים, כפר גלעדי וגבעת חיים. בראשית דרכו הייתה רוב פרנסתו של הקיבוץ על חקלאות, ובכלל זה על הדיג בכנרת.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ח_בתמוז	כ"ח בתמוז תר"פ, 14 ביולי 1920, יומה השביעי של "הועידה השנתית" של ההסתדרות הציונית העולמית בלונדון. התכנסות זו של נציגי המוסדות הציונים, הייתה הראשונה מאז שפרצה מלחמת העולם הראשונה. בוועידה נדונו נחיצותה של אספת נבחרים של היישוב היהודי בארץ ישראל; הכרה בקרן הקימת לישראל כמוסד העיקרי להגשמת הרעיון הציוני; והחלטות על ארגון החינוך הכללי, הדתי והחרדי, ובאשר להקמת האוניברסיטה העברית. נבחרו להנהלת ההסתדרות הציונית: חיים ויצמן, נחום סוקולוב ולואי ברנדייס. הוועידה הכריזה כי רצונו והחלטתו של עם ישראל: "לחיות בשלום ובידידות עם התושבים הבלתי-יהודים בארץ-ישראל".	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ט_בתמוז	כ"ט בתמוז תרצ"א, 14 ביולי 1931, פתיחת מושב מועצת הסוכנות היהודית, כחלק מדיוניו הרשמיים של הקונגרס הציוני ה-17 בבזל. במושב נבחר לנשיא הסוכנות נחום סוקולוב, ולנשיא כבוד הברון רוטשילד. בקונגרס השתתפו 254 צירים, צירי המפלגות "הציונים הכלליים", "הרדיקליים", הסיעה הרוויזיוניסטית, המזרחי ו"גוש השמאל" שכלל את "פועלי ציון". השאלות שעמדו על סדר היום של מושב הסוכנות, והקונגרס בכללו, עסקו ביעדי הציונות, שנקראו "המטרה הסופית", בארץ ישראל, ובמנהיגותו של חיים ויצמן. שאלות אלו הפכו למחלוקת קשה, אשר בשיאה הודיע זאב ז'בוטינסקי על פרישתו, בראש חבריו מהסיעה הרוויזיוניסטית, מן ההסתדרות הציונית העולמית. הקונגרס הכריז כי "הציונות היא תנועת השחרור הלאומי של העם היהודי. ... העם מחוזסר המולדת, הנתון לנדודים בעולם, רוצה על ידי השתרשותו מחדש במולדתו ההיסטורית בדרך של עלייה והתיישבות בלתי פוסקת להתגבר על מחסורו ... ולחדש את הווייתו הלאומית בכל הסימנים של חיי עם בריא ועצמאי".	עריכה | תבנית | שיחה

אירועים בתולדות עם ישראל לפי חודשים