ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ביתא ישראל/תחרות הכתיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך השם אלוהי ישראל
ברוך השם אלוהי ישראל
תמה התחרות! בואו לברך את הזוכים בתחרות ולשפר את שמונים הערכים החדשים שנכתבו במסגרתהּ.
נשמח אם תוכלו לתת לנו משוב על התחרות.
כרזת התחרות באמהרית ובתיגרינית, לחצו להגדלה.
כרזת התחרות באמהרית ובתיגרינית, לחצו להגדלה.

אזמרי היא תחרות כתיבת ערכים, שמטרתה לשפר את הערכים הנוגעים למורשת ביתא ישראל ולתרבות אתיופיה בוויקיפדיה, ולמשוך אליה כותבים מוכשרים חדשים. התחרות אורגנה על ידי מיזם ביתא ישראל, עמותת ויקימדיה ישראל ומרכז אפריקה באוניברסיטת בן גוריון, לטובת כלל הציבור. אנו מקווים כי שיפור הערכים בוויקיפדיה בתחום זה יסייע בהפצת מורשת ביתא ישראל ובהתמודדות עם גילויי הבורות והדעות הקדומות כלפי הקהילה. התחרות שאבה את השראתה מתחרויות כתיבת הערכים מקצרמר למובחר ופיזיוויקי.

הזוכים בתחרות קיבלו פרסים כספיים, ספרים וכרטיסים להופעתו של מולטו אסטטקה בישראל!

התחרות הסתיימה ביום שני 13.06.2011 בשעה 18:00, במלאת עשרים שנה למבצע שלמה.

להזמנת הדרכה קבוצתית או אישית על כתיבה בוויקיפדיה, הן בנושא "ביתא ישראל" והן בנושאים אחרים, ללא תשלום, ניתן לשלוח הודעה לכתובת mail-at-wikimedia.org.il.

הכותבים בתחרות יכלו לקבל יעוץ, כולל ספרים ומאמרים הנחוצים לכתיבת הערכים שבחרו לכתוב, ב- הקישו כאן לקבלת עזרה.

כתובתנו בפייסבוק: https://www.facebook.com/event.php?eid=145427128859876

כתובת מקוצרת לדף זה: http://tinyurl.com/negarit

כרזת התחרות זמינה להורדה ולהדפסה בעברית, באמהרית ובתיגרינית. החוברת הופצה באוניברסיטאות, במתנ"סים, בבתי הכנסת וכו'.



טוען את הלשוניות... (אם הדף אינו נטען במלואו כעבור מספר שניות, באפשרותכם לראות את הטקסט המלא בדף זה)

מה צריך לעשות בשביל להשתתף בתחרות?

  1. להירשם ככותבים בוויקיפדיה העברית (ההרשמה חד פעמית, אינה כרוכה בתשלום ואינה פוגעת בפרטיותך).
  2. לבחור ערכים שברצונך לכתוב או לשפר. ניתן לעיין במקבץ של ערכים נחוצים במיוחד בהמשך הדף.
  3. להוסיף את תבנית התחרות לראש הערכים שברצונך לכתוב או לשפר, על ידי הוספת השורה {{אזמרי}} לתחילת הערך.
  4. להתחיל לכתוב (: אנא הקפידו לכתוב מתוך חשבונכם, כדי שנוכל לייחס לכם את כל תרומותיכם ולהחליט אם זכיתם בתחרות (:

צריכים עזרה?

בהצלחה!

1. המתמודדים בתחרות רשאים להשתתף בכתיבתם ובשיפורם של ערכים רבים ככל שירצו. את הערכים מומלץ לסמן בתבנית {{אזמרי}}.

2. רשאים להשתתף בתחרות ערכים הקשורים למורשת ביתא ישראל (תרבות, מנהגים, תולדות הקהילה) ולתרבות אתיופיה. רשימה בלתי מחייבת של ערכים רצויים ניתן למצוא בהמשך הדף. ניתן תמיד להתייעץ עם מארגני התחרות בנוגע להכללת ערכים נוספים בתחרות.

3. ניהול התחרות מופקד בידי חבר שופטים. השופטים לא יוכלו להשתתף בתחרות כמועמדים. יש להימנע גם ממצבים של ניגוד אינטרסים ברור.

6. כל המשתתפים מבהירים בזאת מעצם השתתפותם שיקבלו ברוח טובה ובוגרת את חוות הדעת של השופטים.

7. השופטים בתחרות נחלקים לאנשי מדע, דוקטורנטים וחוקרים שיישפטו את הערכים באופן תוכני, וכן חברי קהילת הויקיפדיה שישפטו את הערכים מבחינה תוכנית ומבחינה צורנית.

8. השופטים יעודדו שיתוף פעולה פורה וביקורת עמיתים מועילה לערכים המתמודדים ויפקחו על סדרי הגשת הערכים.

9. כלל חברי הקהילה נקראים לתת בדפי השיחה של הערכים המתמודדים כמה שיותר ביקורת בונה ועצות לכותבים בתחרות, במהלך התנהלותה. בהסכמתו של המועמד, ניתן גם להגיה, לערוך ולשפר ערך המשתתף בתחרות, אך המילה האחרונה היא של המתמודדים בתחרות.

10. שיפוט הערכים ייעשה לפי מדדים שיפורטו בהמשך, ברוח המדדים לבחירת ערכים מומלצים. תינתן העדפה משנית לכותבים חדשים על פני כותבים ותיקים ומוכרים. כן תינתן העדפה קלה לעבודת צוות ראויה להערכה. נימוקי חבר השופטים יפורסמו בפומבי.

11. ערכים שיתגלו בהם הפרת זכויות יוצרים או ניסיונות להטייה או שיחוד של חבר השופטים ייפסלו מן התחרות. למען הסר ספק, מותר ואף מומלץ לפנות לשופטים במהלך התחרות בכל שאלה ובעיה, אך יש לעשות זאת באופן גלוי, ורק עד סוף התחרות.

12. ערכים שישתתפו בתחרות לא יועמדו להצבעה כערכים מומלצים עד לסוף התחרות.

13. למתמודדים מומלץ להתייעץ עם כותבי ויקיפדיה ועם שופטי התחרות, שישמחו להשיב על שאלותיהם ולהפנות אותם למקורות מידע נוספים. כל הפניות לשופטים יתועדו בדף הדיונים של התחרות.

תמונה טובה שווה אלף מילים. צלמו תמונות, הקליטו סרטונים, ריאיונות ותפילות בעלות חשיבות לציבור.

להלן רשימה של עשרה מדדים שמומלץ להביא בחשבון בעת כתיבת ערכים בתחרות. הרשימה איננה מחייבת או ממצה, והשופטים רשאים להפעיל כל שיקול דעת עצמאי, וכך גם הכותבים.

  • נגישות: כתבו את הערך כך שגם קורא שאין לו שום ידיעה בנושא יוכל להשכיל ממנו וליהנות מקריאתו. פסקת הפתיח, במיוחד, צריכה להיות כתובה באופן נהיר לכל, קצר וקולע.
  • מקצוענות: למרות האמור לעיל, אל תתפשרו בדיוק העובדתי ובהצגה הנכונה והמלאה של הנושא, כך שגם איש מקצוע בתחום ישבע נחת מן הערך.
  • רהיטות: כתבו את הערך בעברית טבעית, שוטפת, תקינה ומלאה. העדיפו מושגים עבריים על מושגים לועזיים היכן שאפשר. הימנעו משימוש יתר בעגה מקצועית שאינה מוכרת לציבור הרחב.
  • אמינות: הביאו מקורות ואסמכתאות לכתוב בערך, אפשר ממש בשיטה האקדמית עם הערות שוליים, או לכל הפחות בצורת רשימת קריאה.
  • חזות: תמונה שווה אלף מילים, והדבר נכון קל וחומר גם לאיורים. הוסיפו לערכיכם כל תמונה ואיור שיוכלו להמחיש את הכתוב ולהקל על הבנתו.
  • מקומיות: אם יש לערך הקשר ישראלי/יהודי/ציוני, חשוב להציג אותו בהקשר ובהיקף הראויים. הדבר חשוב במיוחד בערכים המתורגמים משפות אחרות.
  • אוניברסליות: אם יש לערך גם הקשר עולמי/כללי, אל תוותרו עליו! אל תציגו נושא כללי רק מנקודת מבט ישראלית או מקומית.
  • קישוריות: ערך שופע בקישורים אדומים הוא תמיד בעייתי. אם יש מושגים מרכזיים שהקישור אליהם עודנו אדום, זו הזדמנות פז "להכחיל" אותו, אפילו בערך קצר יחסית. אם הערך מקשר לערכים מקיפים (ואולי אף לערכים מומלצים) רבים - מה טוב.
  • מקוריות: עבודת איסוף ומחקר מקורית צפויה להניב ערך מוצלח יותר מעבודת תרגום גרידא. גם אם אתם מתרגמים, הקפידו לכתוב בנושא שאתם בקיאים בו ויכולים להפעיל בו את שיקול דעתכם העצמאי והמקורי.
  • שיתופיות: כל טקסט שעובר תחת זוג עיניים נוסף משתפר בהכרח. שתפו פעולה עם שאר הוויקיפדים בהפיכת הערך מעבודת יחיד לערך מובחר שהוויקיפדיה תוכל להתברך בו באמת.
1
98%
חלוקת הפרסים

הפרס העיקרי לזוכים היה כבוד ויקר, תהילת עולם, ותחושת הסיפוק שבזכייה.

בנוסף על כך חולקו הפרסים הבאים לזוכים בתחרות:

  • פרס לזוכה במקום הראשון: 700 ש"ח וספר
  • פרס לזוכה במקום השני: 400 ש"ח וספר
  • פרסים לזוכים במקומות השלישי והרביעי: 300 ש"ח וספר

כמו כן, למשתתפ/ת המוביל/ה בתחרות עד לתאריך 25.05.2011 הוצעו זוג כרטיסים חינם להופעתו של מולטו אסטטקה במועדון הבארבי בתל אביב, שהתקיימה ביום שלישי, כ"ח באייר ה'תשע"א, 31 במאי 2011. לעשרה משתתפים נוספים בתחרות הוצעו כרטיסים לאותה ההופעה, במחיר מוזל של 160 ש"ח במקום 200 ש"ח, באדיבות נרנג'ה הפקות. כל הזוכים בתחרות וכמה ממשתתפיה קיבלו ספרים העוסקים במורשת ביתא ישראל.


לוח הזמנים
בכל התאריכים הכוונה היא לשעה 18:00 שעון ישראל.
  1. פתיחה רשמית של התחרות - כ"ב בניסן ה'תשע"א, 25 באפריל 2011
  2. המועד הקובע לפיו נשפטו הערכים המשתתפים בתחרות - י"א בסיוון ה'תשע"א, 13 ביוני 2011 - עשרים שנה למבצע שלמה.
  3. הכרזת הזוכים בתחרות - כ"ח בסיוון ה'תשע"א, 30.06.2011.


בחירת חבר השופטים
עריכה

הזוכים בתחרות הם:

  1. במקום הראשון: אורי תאר, שחיבר מספר מקבצי ערכים למופת אודות המתחם הקיסרי פאסיל גמב, מסילת אדיס אבבה-ג'יבוטי, אדיס אבבה, תרבות אתיופיה ומסורתה העתיקה. ועל כך מוענקים לאורי 700 שקלים חדשים וספר על תרבות אתיופיה. יישר כח!
  2. במקום השני: דלילה אליהו, שחיברה מגוון ערכי ליבה מקוריים על מורשת ביתא ישראל, בהם שעווה וזהב, הזמן הרע, שירת הקודש של ביתא ישראל ומהרי סותאל. כמו כן תרגמה את הערכים על מוזיקה אתיופית והמלחין ירד ושיפרה מספר ערכים נוספים. ועל כך מוענקים לדלילה 400 שקלים חדשים וספר על מורשת ביתא ישראל. כן ירבו כמותך!
  3. במקום השלישי: עיצובית, שחיברה ערך נפלא על קדרות ביתא ישראל, הרחיבה מאד את הערכים על מטבע אקסומי ואנג'רה ותרגמה שלושה עשר ערכים נוספים על תרבות אתיופיה, כשרוב התרגומים מתעלים באיכותם על המקור. ועל כך מוענקים לעיצובית 300 שקלים חדשים וספר על מורשת ביתא ישראל. עלי והצליחי!
  4. במקום הרביעי: יניב מולו סנקה, שהרחיב מאד את הערך געז, תרגם את הערכים אודות קרב אמבבו, קרב סגאלה וקרב צ'לנקו ושיפר מספר ערכים נוספים. ועל כך מוענקים ליניב 300 שקלים חדשים וספר על מורשת ביתא ישראל. כל הכבוד!

כמו כן ראויים לציון תרומותיהם של T.o.s, מולוגטה סימעון, אבקילש, איתי, בני וודו, יורם חיים, קייסי ועשרות רבות של מתנדבים וכותבים בוויקיפדיה ומחוצה לה. התחרות הצליחה מעל ומעבר למשוער וזאת רק הודות לתרומותיכם. תודה רבה!

בשלב הביניים של התחרות (25.05.2011) הובילו המתמודדים Ori, דלילה ועיצובית. זוג כרטיסים להופעה של מולטו אסטטקה במועדון הבארבי הוענק לדלילה לאור תרומתה הכבירה. כרטיסים מוזלים להופעה, במחיר 160 ש"ח במקום 200 ש"ח, הוצעו לכל מי שהשתתפ/ה בתחרות עד לשלב הביניים.

חוות דעת מפורטות פורסמו בדפי השיחה של הערכים שנכתבו, על סמך תהליך השיפוט המפורט כאן. היה לנו לעונג לעבוד עם צוות השיפוט המורחב ששקד על בחינת הערכים לעומקם:

א', אמיר אהרוני, אספו ברו, ליאור גולגר, יואב דותן, אדנה זאודו, מיקי יאלו, מ', מוטי כנרי, חן סרוב, דליה רובין, רוית ודוד שי.

נשמח לסייע לכם לשפר את הערכים שחיברתם ולהביא את הטובים שבהם לדרגת ערך מומלץ. להתראות בפורטל ביתא ישראל (:


ביקורת עמיתים
כמוסבר בתקנון, לביקורת העמיתים תפקיד חשוב מאוד בתחרות. ויקיפדיה היא מיזם שיתופי, לפיכך אנחנו מעודדים את כולם לקרוא את הערכים המועמדים, לשפר אותם בכל דרך שניתן - בעריכה לשונית, בהגהות, בתוספת מידע, בתמונות, באיורים, בעצות טובות, בבירור פרטים חסרים, בהוספת מראי מקום ועוד. זכרו רק שהמילה האחרונה היא של המועמדים, וכי יש לנהוג באדיבות ובדרך ארץ בעת השתתפותכם בביקורת העמיתים.

ביקורת עמיתים לערכים המתמודדים - בדפי השיחה של הערכים. ואלה שמות הערכים שנכתבו במסגרת התחרות:

  1. אברם פטרוביץ' חניבעל
  2. אוניברסיטת אדיס אבבה
  3. אזמרי
  4. אייהודית
  5. אלסנדרו מונטי דלה קורטה
  6. אלפרד אילג
  7. אמבה מריאם
  8. אנגאראב התחתון
  9. אנג'רה - ערך קצרצר שהורחב.
  10. אנדרטת גור אריה יהודה
  11. אנדרטת יכתית 12
  12. אנדרטת מיאזיה 27
  13. אנדרטת תיגלצ'ין
  14. אנטוטו
  15. אסאב
  16. אפילאס, מלך אקסום
  17. ארמה, מלך אקסום
  18. ארנו-מישל ד'אבדי
  19. באדה מריאם השלישי, קיסר אתיופיה
  20. בונה (משקה) וכן בונה (קפה) - שני ערכים באותו הנושא שהועלו באותו יום ע"י שתי כותבות חדשות שונות.
  21. ג'יגר, קיסר אתיופיה
  22. ג'ימה
  23. גוזרה
  24. גורגורה
  25. גטאצ'וו מקוריה
  26. גן האריות
  27. געז - ערך קצרצר בתהליך הרחבה
  28. גש עבי
  29. דאמוט
  30. דברה ברהן סלאסי
  31. דברה זית
  32. דברה תבור
  33. דייוויד מת'יו
  34. דמביה
  35. דנקז
  36. הזמן הרע
  37. החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית
  38. היוב לודולף
  39. המוזיאון האתנולוגי באדיס אבבה
  40. המוזיאון הלאומי של אתיופיה
  41. המשלחת הצבאית לאתיופיה (1868)
  42. הנציבות הכלכלית של האומות המאוחדות לאפריקה
  43. הרי אחמר
  44. התנועה הדמוקרטית העממית הדרום אתיופית
  45. וולטר פלאודן
  46. זרע יעקב (פילוסוף)
  47. טדי אקלילו
  48. טקזה
  49. ירד (מלחין)
  50. כח גדעון
  51. כיכר מסקל
  52. מאנטאוואב
  53. מהרי סותאל
  54. מוזיקה אתיופית
  55. מחמוד אחמד
  56. מטבע אקסומי - ערך קצרצר שהורחב לאין ערוך.
  57. מנזומה
  58. מסילת אדיס אבבה-ג'יבוטי
  59. מסעות לגילוי מקור הנילוס (ספר)
  60. מרחצאות פאסילידס
  61. מרקאטו
  62. עיסה (שבט)
  63. פאסיל גמב - ערך קצרצר שהורחב לאין ערוך.
  64. קדרות ביתא ישראל
  65. קוסקאם
  66. קיטא
  67. קרב אמבבו
  68. קרב סגאלה
  69. קרב צ'לנקו
  70. קתדרלת גאורגיוס הקדוש (אדיס אבבה)
  71. קתדרלת השילוש הקדוש (אדיס אבבה)
  72. ראס גמב
  73. רמדיוס פרוטקי
  74. שארל פונסה
  75. שירת הקודש של ביתא ישראל
  76. שעווה וזהב
  77. תבות
  78. תחנת הרכבת של אדיס אבבה
  79. תיאטרון האגר פיקר
  80. תימקט




מסילת אדיס אבבה-ג'יבוטי
Head station
0 ק"מ נמל ג'יבוטי, 6 מ'
Station on track
19 ק"מ שבלה, 137 מ'
Unknown route-map component "hSTRae"
22 ק"מ גשר שבלה, 184 מ'
Station on track
32 ק"מ גובטו, 340 מ'
Station on track
52 ק"מ הולהול, 447 מ'
Unknown route-map component "hSTRae"
52 ק"מ גשר הולהול, 422 מ'
Station on track
71 ק"מ דסאביו, 580 מ'
Station on track
88 ק"מ עלי סביח, 713 מ'
Straight track
ג'יבוטיג'יבוטי ג'יבוטי
Restricted border on track
98 ק"מ גבול בינלאומי, 796 מ'
Straight track
אתיופיהאתיופיה אתיופיה
Station on track
108 ק"מ דוולה, 898 מ'
Station on track
132 ק"מ אדלה
Station on track
140 ק"מ איישה, 726 מ'
Station on track
162 ק"מ לסארט, 742 מ'
Enter and exit tunnel
189 ק"מ מנהרת הרי הר, 895 מ'
Station on track
202 ק"מ אדיגאלה, 767 מ'
Unknown route-map component "hSTRae"
233 ק"מ גשר אנדובט
Unknown route-map component "hSTRae"
246 ק"מ גשר מלו
Station on track
249 ק"מ מילו, 752 מ'
Station on track
266 ק"מ הרווה, 788 מ'
Station on track
291 ק"מ אל באח, 953 מ'
Station on track
299 ק"מ שינילה, 1,029 מ'
Station on track
311 ק"מ דירה דאווה, 1,204 מ'
Non-passenger station/depot on track
338 ק"מ הורסו, 1,130 מ'
Non-passenger station/depot on track
370 ק"מ ארר, 1,609 מ'
Non-passenger station/depot on track
377 ק"מ גותה, 1,154 מ'
Non-passenger station/depot on track
395 ק"מ ביקה, 1,120 מ'
Non-passenger station/depot on track
421 ק"מ אפדם, 1,053 מ'
Non-passenger station/depot on track
450 ק"מ מולו, 1,255 מ'
Non-passenger station/depot on track
461 ק"מ מיאסו, 1,394 מ'
Non-passenger station/depot on track
475 ק"מ אסבוט, 1,489
Non-passenger station/depot on track
496 ק"מ קורה
Non-passenger station/depot on track
518 ק"מ ארבה בורדודה
Unknown route-map component "hKRZWae"
543 ק"מ גשר מעל נהר אוואש, 846 מ'
Non-passenger station/depot on track
548 ק"מ אוואש, 986 מ'
Non-passenger station/depot on track
579 ק"מ מטהארה, 947 מ'
Non-passenger station/depot on track
617 ק"מ מלכה ג'ילו, 1,133
Non-passenger station/depot on track
634 ק"מ בורצ'וטו
Non-passenger station/depot on track
657 ק"מ ולנצ'יטי, 1,458
Non-passenger station/depot on track
681 ק"מ אדאמה (נצרת), 1,712 מ'
Non-passenger station/depot on track
708 ק"מ מוג'ו, 1,788 מ'
Non-passenger station/depot on track
732 ק"מ דברה זית, 1,920 מ'
Small non-passenger station on track
743 ק"מ דוקם, 1,954 מ'
Non-passenger station/depot on track
763 ק"מ אקאקה בסקה, 2,068 מ'
Small non-passenger station on track
770 ק"מ קליטיה, 2,162 מ'
Non-passenger end station
784 ק"מ אדיס אבבה, 2,370 מ'


ערכים מוצעים

ניתן לכתוב על כל נושא אנציקלופדי הקשור למורשת ביתא ישראל ולתרבות אתיופיה. נשמח להעמיד לרשותך ספרים ומאמרים הנחוצים לכתיבת הערכים שבחרת. הקישו כאן לקבלת עזרה.

הנה כמה נושאים טובים לערך:

טוען את הלשוניות... (אם הדף אינו נטען במלואו כעבור מספר שניות, באפשרותכם לראות את הטקסט המלא בדף זה)
שם הערך מקורות מוצעים כותבים
אבא מהרי
  1. טיוטה
  2. שושנה בן-דור, המסע לעבר ארץ ישראל: הסיפור על אבא מהרי ,פעמים 33, תשמ"ח 1987, עמ' 5-32.
דלילה
אבא סקוין
אבא וודאג'ה
דניאל בן חנניה
ביתא אברהם (יצירת ערך חדש)
  1. Richard Pankhurst "The Balla Ejj Community of Shawa" in Steven Kaplan, Tudor Parfitt & Emnuela Trevisan Semi (Editors), Between Africa and Zion: Proceeding of the First International Congress of the Society for the Study of Ethiopian Jewry, 1995, p. 131 - 152
  2. James Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: A History of the Beta Israel, 1992, p. 48 - 49
הזמן הרע (כְּפוּ קֵן) יעקב גונצ'ל, תְאְזַזֵה שֶנְבֶת, ארץ אחרת 30, 28.09.2006 דלילה
שירת הקודש של ביתא ישראל דלילה
קדרות ביתא ישראל Itzuvit
טקס הקשרה
אזמרי דלילה
ג'אז אתיופי
בקתת נידה (מרגם גוג'ו)
  1. Inbal Cicurel, Rachel Sharaby, Women in the Menstruation Huts: Variations in Preserving Purification Customs among Ethiopian Immigrants, Journal of Feminist Studies in Religion, Vol. 23, No. 2, Fall, 2007 (pp. 69-84)
  2. יוסי זיו, מנהג יהודי אתיופיה בדין טהרת היולדת, הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ג
  3. נידה וזבה באתר מכון שלזינגר
טביבן
שעווה וזהב
אבא גברא חנה
  1. Donald Nathan Levine‏, Wax & gold: tradition and innovation in Ethiopian culture, 1965, University of Chicago Press
  2. חיים רוזן, פתגמים להבנת טבע האדם ויחסים בין אדם לחברו על פי התפיסה האתיופית, ירושלים 1987.
  3. יצחק רחמים, הפתגם כגשר לקשר, מאוצר הפתגמים של יהודי אתיופיה, הוצאת החברה למתנ"סים, ירושלים 1999.
  4. תמר אלכסנדר ועמלה עינת (עורכות), רחמים אלעזר (יעוץ, איסוף ותיעוד), תרת תרת :סיפורי עם מפי יהודי אתיופיה, משכל, תל-אביב, 1996.
  5. Gebre Hanna
דלילה
מחנה אום ראקובה (אמרה קובה) טיוטה
מסגיד
Kay Kaufman Shelemay, Music, Ritual, and Falasha History. Michigan State University Press, 1989. ISBN 0870132741, Chapter 3, p. 71-76

Johann Martin Flad, The Falashas (Jews) of Abyssinia, translated by S.P. Goodhart (London: William Macintosh, 1869)

היישוב היהודי בגונדר
פאסיל גמב על הדרך אמבה מריאם, גורגורה, רמדיוס פרוטקי, מאנטאוואב, ג'יגר, קיסר אתיופיה, ארנו-מישל ד'אבדי, דברה תבור, דייוויד מת'יו, דנקז, באדה מריאם השלישי, קיסר אתיופיה, גוזרה, מרחצאות פאסילידס, שארל פונסה, תבות, דברה ברהן סלאסי, וולטר פלאודן, ראס גמב, קוסקאם, סיימתי,‏ Ori
פלג גין
ፈለገ ጊዮን
תזכר
פרדה אקלום
זימנה ברהנו
ברוך טגניה ליצירת קשר עם משפחתו של המנוח, נא לשלוח הודעה למארגני התחרות בכתובת azmari-at-wikimedia.org.il.
זמה
Kay Kaufman Shelemay, Music, Ritual, and Falasha History. Michigan State University Press, 1989. ISBN 0870132741, Chapter 6, p. 161-195
שיללה
תיאטרון שורשים [1],[2], [3]
טדי אקלילו דלילה
מנזומה דלילה
ווט
טלה
בונה אבקילש וקייסי
טוקול
דמדומי שקיעה - נפילת סמין
  1. Steven Kaplan, The Beta Israel: Falasha in Ethiopia: From Earliest Times to the Twentieth Century, ISBN 9780814746646. Chapter 4, p. 88-94
תארים:
  1. אזמץ'
  2. אזץ'
  3. בג'רונד
שלמה מווינה
  1. Wolf Leslau, A Falasha Religious Dispute, Proceedings of the American Academy for Jewish Research, Vol. 16 (1946 – 1947), New York, p.79-80
  2. לאונרד כהן וסטיבן קפלן, מקור חדש על יהודי מווינה בחצרו של מלך אתיופיה, פעמים 94-95, תשס"ג, עמ' 211-216.
  3. אהרן זאב אשכולי, ספר הפלשים: יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם, הוצאת ראובן מס, תשל"ג. עמ' 157-158.
דינזו אברהם חיים רוזן, השימוש באילנות יוחסין בקרב ביתא ישראל, פעמים 58, תשנ"ד 1994, עמ' 120-128.
גטה ירמיהו
סלמון יצחק
  1. Shalva Weil, "The Life and Death of Solomon Isaac'", The Beta Israel in Ethiopia and Israel: studies on Ethiopian Jews, p. 40-49
  2. Shalva Weil, "Beta Israel Students Who Studied Abroad 1905-1935", Proceedings of the 16th International Conference of Ethiopian Studies, p. 209-217
  3. Sigrid Sohn, "S. Schachnowitz’s novel Salomo der Falascha (1923)'", Jews of Ethiopia: The Birth of An Elite, p. 53-64
חזקיהו פינחס
  1. Emanuela Trevisan Semi, "From Wolleqa To Florence: The Tragic Story of Faitlovitch's Pupil Hizkiahu Finkas", The Beta Israel in Ethiopia and Israel: studies on Ethiopian Jews, p. 15-39
  2. Shalva Weil, "Beta Israel Students Who Studied Abroad 1905-1935", Proceedings of the 16th International Conference of Ethiopian Studies, p. 209-217
לוי מקונן
אברהם אדגה
  1. Shalva Weil, "Abraham Adgeh: The Perfect English Gentleman", Jews of Ethiopia: The Birth of An Elite, p. 101-111
  2. Shalva Weil, "Beta Israel Students Who Studied Abroad 1905-1935", Proceedings of the 16th International Conference of Ethiopian Studies, p. 209-217
  3. Shalva Weil, "Abraham Adgeh", Encyclopaedia Aethiopica: A-C, p. 48
תדסה יעקב

יהודים רבים לחמו נגד הכיבוש האיטלקי במסגרת הצבא האתיופי, כח גדעון ומסגרות מקומיות עצמאיות:[4]

  • מרבה - יישוב יהודי שהצליח להדוף את התקפות הצבא האיטלקי. שישים ושישה מלוחמיו, מחציתם יהודים, נרצחו ע"י האיטלקים בדרך רמייה ונקברו בקבר אחים.[5]
  • איילנ' צ'קול (1908-1987) - מפקד כוח לוחם יהודי שהדף את הצבא האיטלקי לאורך נהר מגצ' ומנע ממנו לכבוש את כפרי היהודים באזור. לימים נמנה על מקימי אמבובר ונטל חלק בהתיישבות היהודית הכושלת באזור חומרה, בקרבת הגבול עם סודאן.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ אברהם אדגה, המסע אל החלום, 2000 ת"א, עמ' 159
  2. ^ עמנואלה טרוויזן סימי, קולוניאליזם פאשיסטי ויהודי אתיופיה, פעמים 28, תשמ"ו 1986, עמוד 41.
  3. ^ S.D. Messing, Journey to the Falashas: Ethiopia’s Black Jews, Commentary, XXII (1956), pages 28-40
  4. ^ 1 2 קובץ PDF תאמרת עמנואל, בית הספר לילדי הפלשים באתיופיה עם פלישת איטליה, מכתב משנת 1935 המתאר את מצב בית הספר לילדי הפלשים שבאדיס אבבה, פורסם בפעמים 58, חורף תשנ"ד, עמ' 103-98
  5. ^ לקה כהנת הדנה טקויה, מגונדר לירושלים, 2011, דפוס משכן, עמודים 152-153
  6. ^ לקה כהנת הדנה טקויה, מגונדר לירושלים, 2011, דפוס משכן, עמודים 155-159

אסונות ורדיפות דתיות[עריכת קוד מקור]

איומי שמד[עריכת קוד מקור]

ישובים יהודיים:

מלכים[עריכת קוד מקור]

נזירים[עריכת קוד מקור]

הקשר האתיופי-תימני[עריכת קוד מקור]

  • מלכת שבא - המלכה האגדית של אתיופיה/שבא.
  • מנליק הראשון - בנם של מלכת שבא והמלך שלמה ‏‏[4].
  • גדרט - מלך אקסום הראשון שפלש וכבש את תימן.
  • אזנה - המלך האקסומי שהעדיף את הנצרות על פי היהדות.
  • כלב - הקיסר שכבש את כל ממלכת חמיר בתימן.
  • ישראל - המלך של אקסום והתפצלות אקסום והמרד שלו עם היהודים בחמיר.
  • יוסף ד'ו נואס - המלך היהודי של חמיר.

אישים נוספים[עריכת קוד מקור]

הפניות למקורות[עריכת קוד מקור]

  1. ^ ג'יימס ברוס, המסע לגילוי מקורות הנילוס, עמוד 408.‏
  2. ^ האנציקלופדיה היהודית: ביתא ישראל.‏
  3. ^ ראו עמודים 20 - 21 במסמך זה.‏
  4. ^ ‏להרחיב מהכברה נגסט על הפמלייה שהגיע עמו לאתיופיה.‏

בתקופות קדומות[עריכת קוד מקור]

תקופת ההישרדות[עריכת קוד מקור]

בעידן הנאורות[עריכת קוד מקור]

בעלייה הראשונה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

קסים ומורים באתיופיה[עריכת קוד מקור]

25 ילדי פייטלוביץ'[עריכת קוד מקור]

גטה ירמיהו · תמרת עמנואל · סלמון יצחק · עזרא מלאפיה · ראובן איסאייס

אלקה חארמיס · יחזקאל מאסאלי · טאגרי יוסף · עזרא אורגה · אברהם ברוק

חזקיהו פינחס · יונה בוגלה · מנשה · דווית טעים · היילו אלעזר דסטה

אייסוף · אברהם אברה · לוי מקונן · אברהם אדגה · יאשיטלה חיזגיס

גאבאיו ארגאי · מנגיסטו יצחק · מקוריה צאגי · מנגיסטו סנבטו · תדסה יעקב

כהנים גדולים במאה העשרים[עריכת קוד מקור]

קסוץ' בישראל[עריכת קוד מקור]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

הוגים בישראל[עריכת קוד מקור]

נבחרי ציבור[עריכת קוד מקור]

ראו גם: מנהיגי עבר בעדה, שליחי עלייה

שירה ונגינה[עריכת קוד מקור]

משוררים בישראל[עריכת קוד מקור]

זמרים ונגנים בישראל[עריכת קוד מקור]

זמרים באתיופיה[עריכת קוד מקור]

מקורות: Category:Ethiopian female singers , Category:Ethiopian male singers

נגנים באתיופיה[עריכת קוד מקור]

מקורות: Category:Ethiopian musicians

בימי קדם[עריכת קוד מקור]

בימינו[עריכת קוד מקור]

שחקנים[עריכת קוד מקור]

צלמים[עריכת קוד מקור]

ספורטאים[עריכת קוד מקור]

מונחי יסוד[עריכת קוד מקור]

הרכבי מחול בישראל[עריכת קוד מקור]

סגנונות מחול[עריכת קוד מקור]

שחקנים[עריכת קוד מקור]

הצגות[עריכת קוד מקור]

1
98%


ערכים מבוקשים נוספים ניתן למצוא בדף הראשי של מיזם ביתא ישראל.


התחרות הסתיימה בהצלחה ונוספו לוויקיפדיה מעל שמונים ערכים חדשים וראויים בתחום.