ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/שומר אבידה
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא צריך ליטוש לשוני וגם הרחבה של עיקרי הדינים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה
פרמטרים ריקים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| תלמוד בבלי |
מסכת בבא קמא, דף נ"ו, עמוד ב' מסכת בבא מציעא, דף כ"ט, עמוד א' מסכת שבועות, דף מ"ד, עמוד א' |
|---|---|
| משנה תורה | הלכות גזילה ואבידה, פרק י"ג, הלכה י' |
| שולחן ערוך |
חושן משפט, סימן רס"ז, סעיף ט"ז והרמ"א (שם) |
שומר אבידה הוא יהודי אשר בחזקתו אבידה שהוא מתכנן להחזירה לבעליה. בגמרא נחלקו אמוראים לגבי סוג השמירה שחלה על מוצא האבידה, אם הוא שומר שכר או שומר חינם וכפועל יוצא מכך בין השאר, אם נגנבת המציאה מהשומר, אם חייב לשלם על כך או לא. בקרב הפוסקים נידונים רבים במחלוקת הלכה למעשה החל מפסיקה אחרי איזה אמורא הולכים, וכלה בפרטי דינים שנובעים ממחלוקת על טעמם של האמוראים בפסיקתם בגמרא, כפי שנבאר בהמשך.
רקע[עריכת קוד מקור]
בהלכה ישנם ארבעה סוגי שומרים[1]:
- שׁומר חינם: אדם שחברו הפקיד אצלו חפץ לשמירה, ללא תמורה.
- שׁומר שכר: אדם שחברו הפקיד אצלו חפץ לשמירה, תמורת שכר.
- שׂוכר: אדם הלוקח חפץ מחברו בתשלום קבוע לצורך שימוש בחפץ. הלוקח נקרא שוכר.
- שׁואל: אדם הלוקח חפץ מחברו לצורך שימוש בחפץ, ללא תשלום. הלוקח נקרא שואל.
ובגמרא הובאה מחלוקת לגבי שומר אבידה. דעתו של רב יוסף היא שהוא נחשב שומר שכר ואילו דעתו של רבה שהוא נחשב כשומר חינם כפי שיבאר בהמשך.
יסוד המחלוקת[עריכת קוד מקור]
פרוטה דרב יוסף[עריכת קוד מקור]
אחד המונחים המפורסמים שמקורם בסוגיה זו הוא פרוטה דרב יוסף, ומשמעו שאם יבוא עני לבקש צדקה בזמן שהאדם עסוק בהשבת האבידה אומרים שהוא עוסק במצוה ולכן פטור ממצוה אחרת שבאה לידו באותו זמן. אם כן הוא נפטר ממתן פרוטה לאותו עני ויוצא שנהנה מהמצווה של שמירת האבידה. אם כן יש לדון את השומר כשומר שכר, וכך פסק רב יוסף.
התוספות מסבירים[2] שרבה חולק על רב יוסף משום שלא שכיח שיעסוק בשמירת האבידה ויפטר מלתת פרוטה לעני, אולם[3], אף רבה מודה לדין "פרוטה דרב יוסף" שהרי ברור שאינו חולק על הדין של "עוסק במצוה פטור מן המצוה", אלא שרבה סבר שהנאה קטנה ורחוקה כזו אינה גוררת הגדרה של שומר שכר.
להלכה[עריכת קוד מקור]
להלכה פסקו מרבית הראשונים, כגון ההלכות גדולות, רבינו חננאל, הרי"ף והרמב"ם כשיטת רב יוסף שהשומר נידון כשומר שכר. ומאידך התוספות פסקו כרבה שהוא שומר חינם[4].
השולחן ערוך פסק כרוב הראשונים "חייב באחריותה כדין שומר שכר" ואולם הרמ"א הוסיף "ויש אומרים ששומר אבידה אינו אלא שומר חינם[5] ועיין לעיל (סימן ע"ב סעיף ב', וגם הסיק שם שזו דעת הרא"ש), כיצד נקטינן לענין משכון והוא הדין כאן". מכוח דברי הרמ"א כתב הש"ך שלהלכה יש ספק ומכוח ספק לא מוציאים משומר האבידה ממון, והביא שכך פסק הסמ"ע, ומאידך אם בעל האבידה יבוא ויתפוס ממון מהשומר, לא יוציאו אף ממנו מה שתפס.
דינים נוספים[עריכת קוד מקור]
בגדר עוסק במצווה פטור מהמצווה נחלקו הראשונים מה יהא הדין כאשר האדם יכול בקלות לקיים את שתי המצוות: לדעת התוספות וסיעתו חייב בשתיהן, ואילו לדעת הרמב"ם וסיעתו פטור מהמצווה השנייה. הסטייפלר[6] מבאר שבדין זה יהיה נפקא מינא בהתאם להבדל בשיטות הראשונים. לפי הר"ן[7] מבאר שעוסק במצווה הוא פטור גמור, שהקב"ה פטר אותו משאר מצוות בעוד הוא עסוק בראשונה. ולכן פטור אפילו כשיכול לקיים שתיהן בלא גרעון, אולם התוספות לשיטתם, שביארו שעוסק במצווה פטור מהמצווה השנית מטעם אנוס, שאנוס הוא מלעשות מצווה השנייה, יוצא שאם אינו אנוס ויכול בנקל לקיים שתיהן, אינו פטור מהמצווה השנייה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ עיין ברמב"ם, הלכות שכירות, פרק א'
- ^ על מסכת סוכה, כה ע"א דיבור המתחיל "שלוחי"
- ^ תוספות , שבועות מד ע"א ד"ה שומר
- ^ וסיכם כל זאת הראש, במסכת בבא קמא (דף פ"ו, סימן ד'): "איתמר שומר אבידה רבה אמר כשומר חנם דלא מטיא ליה שום הנאה בשמירה זו. ורב יוסף אמר כשומר שכר. וזהו שכרו דאי מיתרמי ליה עניא בשעה שהוא מכניסה לביתו או בשעה שהוא עוסק בצרכי אבידה כגון אם היא בהמה ומאכילה או משקה ואם היא טלית ושוטחה או מנערה פטור מליתן לו פת. דהעוסק במצוה פטור מן המצוה. ורבה סבר דבשביל דבר מועט כזה לא חשיב שומר שכר דלא שכיח שיזדמן לו עני בשעה שהוא עסוק באבידה. והלכות גדולות ורבינו חננאל ורב אלפס פסקו הלכה כרב יוסף. והתוספות פסקו כרבה וכל ראיותיהם כתבו בפרישתם כאן ובבבא מציעא פרק [אלו מציאות] ובשבועות פרק שבועת הדיינין. ובבעלי חיים מודה רבה אם נאבדה דחייב כיון דנקטה לה ניגרי ברייתא בעו נטירותא יתירתא"
- ^ טור בשם ר"י והרא"ש
- ^ קהילות יעקב, מסכת ברכות סימן טז (מהדורה ישנה: סימן כה)
- ^ על מסכת סוכה (דף יא עמוד א', מדפי הרי"ף)
קטגוריה:משפט עברי: דיני ממונות קטגוריה:תרי"ג מצוות קטגוריה:בבא מציעא: סוגיות תלמודיות קטגוריה:פרשת משפטים