זכויות להט"ב במונטנגרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב במונטנגרו מונטנגרומונטנגרו
מונטנגרו
מונטנגרו
מעמד בחוק הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות מ-1977
שירות צבאי להט"בים מורשים לשרת בצבא מונטנגרו
הגנה מפני אפליה החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית נישואים חד־מיניים אינם חוקיים במדינה
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד

תושבים להט"בים במונטנגרו מתמודדים עם אתגרים משפטיים שלא חווים תושבים שאינם להט"בים. פעילויות מיניות חד-מיניות הן חוקיות במונטנגרו מאז 1977, אבל זוגות מאותו המין ומשקי בית שבראשם זוגות חד-מיניים אינם זכאים לאותן הגנות משפטיות העומדות לרשות הזוגות שאינם חד-מיניים. אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית אסורה בעבודה, אספקת סחורות ושירותים, שירותי חינוך ובריאות. מונטנגרו מחזיקה גם בחוקי פשעי שנאה ודיבורי שנאה הכוללים נטייה מינית וזהות מגדרית כעילה לאי-אפליה. למרות זאת, החברה המונטנגרית טרם הגיעה לרמה גבוהה של הסכמה, ואפליה כלפי אנשים להט"בים, לעיתים קרובות, לא מדווחת.[1]

ב-2019 דירג הארגון ILGA-Europe (אנ') את מונטנגרו במקום ה-11 מתוך 49 ממדינות אירופה מבחינת חקיקת זכויות להט"ב.[2]

חוקיות של פעילות מינית מאותו המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונטנגרו ביטלה את האיסור על פעילות מינית מאותו המין ב-1977. גם גיל ההסכמה (14) הושווה בשנה זו.[1]

הכרה בזוגות חד-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הכרה חוקית של זוגות חד-מיניים. חוקת מונטנגרו (אנ') אוסרת על נישואים חד מיניים במדינה.[3]

ב-13 בנובמבר 2012, הצהיר סגן ראש הממשלה, דושקו מרקוביץ' כי הממשלה המונטנגרית תכין הצעת חוק שתעניק איזושהי הכרה משפטית לזוגות חד-מיניים.[4] משרד זכויות האדם והמיעוט ערך הצעת חוק שיאופשר זוגיות רשומה, שתעניק חלק מהזכויות, היתרונות והאחריות של הנישואים אך לא תכלול אימוץ או טיפוח זכויות. הכנסייה האורתודוקסית הסרבית והחזית הדמוקרטית (אנ') יצאו בניגוד להצעה וטענו שהיא "תהרוס" את הערכים הנוצריים ואת חיי המשפחה במונטנגרו.[5] ב-27 בדצמבר 2018, ממשלת מונטנגרו (אנ') קיבלה את הטיוטה. אם הטיוטה הייתה נחקקה, הזוגיות הרשומה הייתה נכנסת לתוקף שנה לאחר מכן.[6][7][8] הצעת החוק הוגשה בפרלמנט ב-24 בינואר.[9] ב-27 בפברואר 2019, גובתה על ידי הוועדה הפרלמנטרית לזכויות אדם.[10][11] עם זאת, ב-31 ביולי 2019 הצעת החוק נחסמה על ידי מספר חברי פרלמנט שבראשם עומדת החזית הדמוקרטית[12] המפלגה הדמוקרטית של הסוציאליסטים של מונטנגרו (אנ'), הסוציאל-דמוקרטים של מונטנגרו (אנ') והמפלגה הליברלית של מונטנגרו (אנ') תמכו בצעד הזה.[13]

ב-12 בדצמבר 2019, הממשלה אישרה את הטיוטה השנייה שהייתה דומה להצעת החוק.[14][15][16] הוא הוצג בפני הפרלמנט ב-14 בינואר 2020.[17] ב-18 ביוני 2020, הצעת החוק גובתה על ידי הוועדה הפרלמנטרית לזכויות אדם.[18] ב-1 ביולי 2020, הצבעת החוק אושרה על ידי הפרלמנט, ברוב של 42 תומכים לעומת 5 מתנגדים ו-34 נמנעים. הצעת החוק נתמכה על ידי המפלגה הדמוקרטית של הסוציאליסטים, הסוציאל-דמוקרטים, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (למעט סגן אחד), המפלגה הליברלית וסגנית אחת מ-DEMOS.‏[19][20][21][22] האופוזיציה התנגדה לה, וכן שלוש מפלגות המייצגות קהילות מיעוט אתניות (קרואטים, בוסנים ואלבנים).[22] הצעת החוק אושר כחוק ב-3 ביולי 2020 על ידי נשיא מונטנגרו (אנ') מילו ג'וקאנוביץ'. החוק פורסם ב-7 ביולי 2020 בעיתון הרשמי של מונטנגרו. החוק ייכנס לתוקף ביום השמיני מיום פרסומו ויחול שנה לאחר מכן.[23]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביולי 2010, פרלמנט מונטנגרו (אנ') חוקק את חוק האי-אפליה שכוללים בו, בין היתר, גם נטייה מינית וזהות מגדרית כעילה אסורה של אפליה. זו הייתה אחת מהדרישות שעל המדינה לעמוד בחברות באיחוד האירופי.[24] החוק לאיסור אפליה (במונטנגרית: Zakon o zabrani diskriminacije), מגדיר את "[ה]אפליה" באופן הבא:[25]

אפליה היא כל הבחנה בלתי מוצדקת, חוקית או ממשית, ישירה או עקיפה או יחס לא-שוויוני, או אי טיפול באדם או בקבוצת אנשים בהשוואה לאנשים אחרים, כמו גם הדרה, הגבלה או יחס מועדף לאדם בהשוואה לאנשים אחרים, על בסיס גזע, צבע עור, שיוך לאומי, מוצא חברתי או אתני, שיוך לאומה המיעוטית או קהילה לאומית של מיעוטים, שפה, דת או אמונה, דעה פוליטית או אחרת, מין, זהות מגדרית, נטייה מינית, תנאי בריאות, נכות, גיל, מעמד מהותי, מצב אישי או משפחתי, חברות בקבוצה או נטלו חברות בקבוצה, מפלגה או ארגון אחר וכן מאפיינים אישיים אחרים.

ב-2013, תוקן החוק הפלילי לאיסור דיבור שנאה על בסיס נטייה מינית ועל בסיס זהות מגדרית, ובכדי לספק שיפורי עונשין אם מבצעים עבירה על בסיס המעמד הלהט"בי של הקורבן. שינויים אלו נכנסו לתוקף ב-3 ביוני 2014.[2]

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים מורשים לשרת בצבא.

זהות מגדרית וביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנסג'נדרים במונטנגרו מורשים לשנות מגדר חוקי, אך דורשים לעבור ניתוח לשינוי מין, עיקור, גירושים (אם הם היו נשואים לפני שינוי המגדר) ומקבלים אבחנה רפואית לשם כך.[2]

תנאים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומואים ולסביות עלולים להתמודד עם אפליה והטרדה במונטנגרו. עמדות נגד הומואים טבועות עמוק בחברה וישנה התנגדות רחבה לזכויות להט"ב במדינה.[1]

אקטיביות להט"בית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצעד הגאווה במונטנגרו

הנוף הגאה במדינה קטן מאוד. אירוע הגאווה הראשון במונטנגרו נערך ב-24 ביולי 2013 בעיירת החוף בודווה, שאורגנה על ידי העמותה "LGBT Forum Progres", ובהמשך עורר תגובות שונות בציבור.[26] ב-20 באוקטובר 2013, התרחש אירוע גאווה בעיר הבירה פודגוריצה, שם נעצרו מפגינים אלימים נגד הומואים על ידי המשטרה.[27]

בספטמבר 2017, התקיים המצעד השנתי החמישי בפודגוריצה בגאווה ללא שום אירוע חריג. האירוע אורגן על ידי העמותה "Queer Montenegro" (אנ'), והשתתפו בה כ-200 איש.[28]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריטריון כן / לא הערות
מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק
הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות כן משנת 1977
גיל ההסכמה שווה כן משנת 1977
הומוסקסואליות אינה מסווגת כהפרעה נפשית כן
הכרה בזוגיות חד־מינית
הכרה בנישואי חוזה לא
הכרה בזוגיות רשומה כן משנת 2021
הכרה בנישואים חד־מיניים לא איסור חוקתי משנת 2007
אימוץ והורות
התרת אימוץ ללהט"בים יחידים לא
התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג לא
התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים לא
הכרה בהורות משותפת בתעודות הלידה של ילדים של זוגות חד־מיניים לא
גישה להפריה חוץ־גופית עבור זוגות לסביות לא
התרת פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים לא לא חוקי עבור כל הזוגות ללא קשר לנטייה המינית
טרנסג'נדריות ושינוי מגדר
מתן אפשרות לשינוי המגדר במסמכים ממשלתיים כן דורש ניתוח לשינוי מין
הכרה במגדר שלישי במסמכים ממשלתיים לא
מניעת התערבויות רפואיות במינם הביולוגי של ילדים המוגדרים כאינטרסקס לא
טרנסג'נדריות אינה מסווגת כהפרעה נפשית לא
הגנה מפני אפליה
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
חוקים נגד אפליה במקומות עבודה כן כן משנת 2010
חוקים נגד אפליה באספקת מוצרים ושירותים כן כן משנת 2010
חוקים נגד אפליה בכל התחומים (כולל אפליה בלתי ישירה והסתה) כן כן משנת 2010
הגנה מפני אלימות
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
שונות
להט"בים מורשים לשרת בצבא כן
טיפולי המרה אסורים עבור קטינים לא
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם כן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "Gay Life in Montenegro". www.globalgayz.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-07-18. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  2. ^ 1 2 3 Rainbow Europe: Montenegro
  3. ^ "Constitution of Montenegro". אורכב מ-המקור ב-8 October 2012. 
  4. ^ Reid-Smith, Tris (13 בנובמבר 2012). "Montenegro promises gay pride and some marriage rights". Gay Star News. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-11-16. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  5. ^ "Plan for Same-Sex Unions Rouses Fury in Montenegro". 26 באפריל 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-23. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  6. ^ "Government passes Draft law on life partnership of same-sex partners". www.gov.me. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-12-29. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  7. ^ "LGBT couples in Montenegro will be allowed to marry but not to be parents". 28 בדצמבר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-12-29. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  8. ^ "Government adopts Bill on Life Partnership". 28 בדצמבר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-23. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  9. ^ "Predlog zakona o životnom partnerstvu lica istog pola". zakoni.skupstina.me. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-03-06. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  10. ^ "Црна Гора признаје геј бракове". אורכב מ-המקור ב-1 March 2019. בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2019. 
  11. ^ "Montenegro’s Parliamentary Committee supports same-sex communities". N1 Srbija. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-03-01. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  12. ^ Wakefield, Lily (2 באוגוסט 2019). "Montenegro politicians block law recognising same-sex unions". Pink News. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-02-14. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2019. 
  13. ^ Kajosevic, Samir (1 באוגוסט 2019). "Same-Sex Union Vote Failure Dismays Montenegro's LGBT Community". Balkan Insight. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-08-02. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  14. ^ "Press release from 148th Cabinet session". Government of Montenegro. 12 בדצמבר 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-06-26. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2020. 
  15. ^ "Vlada Crne Gore utvrdila Predlog zakona o životnom partnerstvu lica istog polaVlada Crne Gore utvrdila Predlog zakona o životnom partnerstvu lica istog pola" (בBosniak). N1. 12 בדצמבר 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-06-29. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2020. 
  16. ^ Rudović, Miloš (12 בדצמבר 2019). "Vlada utvrdila Predlog zakona o životnom partnerstvu lica istog pola" (בBosniak). Vijesti. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-06-26. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2020. 
  17. ^ "Predlog zakona o životnom partnerstvu lica istog pola" (בBosniak). Parliament of Montenegro. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-06-28. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2020. 
  18. ^ Radulović, Marija (18 ביוני 2020). "Odbor podržao Zakon o istopolnoj zajednici" (בBosniak). RTCG. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-06-28. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2020. 
  19. ^ "Izglasan Zakon o životnom partnerstvu lica istog pola" (בMontenegrin). Vijesti. 1 ביולי 2020. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-07-23. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2020. 
  20. ^ "Usvojen Zakon o životnom partnerstvu" (בMontenegrin). RTCG. 1 ביולי 2020. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-06. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2020. 
  21. ^ Savage, Rachel (1 ביולי 2020). "Montenegro legalises same-sex civil partnerships". Reuters. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-07-28. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2020. 
  22. ^ 1 2 Kajosevic, Samir (2 ביולי 2020). "Montenegro Parliament Narrowly Votes to Legalize Same-sex Unions". Balkan Insight. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-07-12. בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2020. 
  23. ^ "Službeni list Crne Gore, broj 67/2020 od 07.07.2020.". Službeni list Crne Gore (בMontenegrin). עמ' 1–14. בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2020. 
  24. ^ Montenegro fulfils EU membership requirement and protects LGBT people from discrimination (אורכב 24.09.2010 בארכיון Wayback Machine) 28 July 2010.
  25. ^ "The Law on Prohibition of Discrimination". mmp.gov.me. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-06-30. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  26. ^ "Budva: Građani ne odobravaju paradu ponosa u svom gradu". Pobjeda.me. 23 ביולי 2013. אורכב מ-המקור ב-1 August 2013. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2014.  Unknown parameter |df= ignored (עזרה)
  27. ^ "Montenegro's gay pride march sparks violence". Al Jazeera. 20 באוקטובר 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-01-15. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020. 
  28. ^ "Montenegrin Capital Set for Gay Pride Parade". 22 בספטמבר 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-06-28. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2020.