לדלג לתוכן

זכויות להט"ב בנורווגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בנורווגיה נורווגיהנורווגיה
נורווגיה
נורווגיה
מעמד בחוק חוקי מאז 1972
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 2016 ללא חיוב הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית, אבחון או כל סוג של התערבות רפואית
שירות צבאי לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית ישנה הכרה בנישואים חד-מיניים מאז 2009
אימוץ ישנה הכרה באימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים מאז 2009
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד

זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בנורווגיה כמו בשאר מדינות סקנדינביה, מוגדרות מהמתקדמות ביותר בעולם. בשנת 1981 הפכה נורווגיה לאחת המדינות הראשונות בעולם שחוקקו חוק נגד אפליה הכולל במפורש נטייה מינית. אימוץ, נישואים חד מיניים והפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות הפכו לחוקיים מאז 2009. בשנת 2016, נורווגיה הפכה למדינה הרביעית באירופה שהעבירה חוק המתיר את החלפת מגדרם החוקי של טרנסג'נדרים רק על בסיס הגדרתם העצמית ללא חיוב הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית, אבחון או כל סוג של התערבות רפואית.

בדומה לשאר המדינות הנורדיות, נורווגיה מכונה לעיתים קרובות כאחת המדינות הידידותיות ביותר ללהט"ב בעולם. חמישה סקרים שונים שנערכו על ידי "Gallup Europe", "Sentio", "Synovate MMI", "Norstat" ו-"YouGov" בשנים 2003, 2005, 2007, 2008, 2012 ו-2013 הגיעו למסקנה כי 61%, 63%, 66%, 58%, 70% ו-78%, בהתאמה, מהאוכלוסייה הנורווגית תמכה בחוקי נישואין המוגדרים כנייטרליים מבחינת מגדרם של בני הזוג.[1][2]

במאי 2015, "PlanetRomeo", רשת חברתית להט"ב, פרסמה את אינדקס האושר הראשון שלה (GHI). גברים הומוסקסואלים מלמעלה מ-120 מדינות נשאלו על איך הם מרגישים לגבי השקפת החברה כלפי הומוסקסואליות, איך הם חווים את הדרך שבה הם מיוחסים על ידי אנשים אחרים ועד כמה הם מרוצים מחייהם. נורווגיה דורגה במקום השני, מעט מעל דנמרק במקום השלישי ומתחת לאיסלנד במקום הראשון.[3]

פעילות הומוסקסואלית בין גברים הפכה לחוקית בנורווגיה מאז 1972, בעוד הומוסקסואליות בין נשים לא הופללה מעולם. גיל ההסכמה הושווה באותה שנה לזוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד - 16 שנים.

הכרה במערכות יחסים חד מיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורווגיה התירה איחוד אזרחי (השווה במעמדו החוקי לנישואים) לזוגות חד-מיניים ב-1 באוגוסט 1993. החוק הוצע ב-11 בינואר 1993 על ידי המשרד לענייני ילדים ומשפחה. הוא קיבל את אישור הסטורטינג ב-29 במרץ. מלך נורווגיה האראלד החמישי נתן את הסכמתו המלכותית לחוק ב-30 באפריל, והחוק נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט. נורווגיה הפכה למדינה השנייה בעולם שמספקת צורה כלשהי של הכרה לזוגות חד מיניים, אחרי דנמרק שיישמה חוק שותפות רשומה ב-1989.[4]

ב-18 בנובמבר 2004, שני חברי פרלמנט מהמפלגה הסוציאליסטית הציגו הצעת חוק לביטול חוק השותפות הרשומה הקיים, והפיכת חוק ההכרה בנישואים לנייטרלי מבחינת מגדרם של בני הזוג. המהלך בוטל והוחלף בבקשה שהקבינט יבדוק את הנושא. הקבינט השמרני של אז לא בדק את הנושא. עם זאת, הקבינט השני של סטולטנברג הכריז על אקט נישואין משותף ומאוחד כחלק ממסמך היסוד שלו, הצהרת סוריה מוריה. שימוע פומבי נפתח ב-16 במאי 2007.

ב-29 במאי 2008, סוכנות הידיעות "AP" דיווחה כי שתי מפלגות אופוזיציה נורווגיות יצאו בעד הצעת החוק החדשה, מה שמבטיח את העברתה בסטורטינג. לפני כן, היו מספר חילוקי דעות עם חברי קואליציית שלוש המפלגות הנוכחית בשאלה האם יש להצעת החוק מספיק קולות לעבור.

ב-14 במרץ 2008 הציעה ממשלת נורווגיה הצעת חוק לנישואים אשר תעניק לזוגות לסביות והומוסקסואלים את אותן הזכויות כגון להטרוסקסואלים, לרבות חתונות דתיות (אם הכנסייה תבחר בכך), אימוץ והריונות בסיוע (הפריה חוץ-גופית). הדיון הראשון בפרלמנט נערך ב-11 ביוני 2008, שם אושרה הצעת החוק ברוב של 84 קולות מול 41 בעוד החקיקה החדשה הפכה את ההגדרה של נישואים אזרחיים לנייטרליים מגדריים. לשכת המחוקקים העליונה של נורווגיה (Lagtinget) העבירה את הצעת החוק בהצבעה של 23 מול 17. מלך נורווגיה העניק הסכמה מלכותית לאחר מכן להצעה בעודה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2009.[5] בכך, הפכה נורווגיה למדינה השישית בעולם אשר מכשירה נישואים חד-מיניים בשטחה לאחר הולנד, בלגיה, ספרד, קנדה ודרום אפריקה.

לפני כניסתו לתוקף של חוק ההכרה בנישואים חד-מיניים, חוק השותפות הרשומה היה בתוקף מאז 1993 אשר העניק זכויות נישואים רבות לזוגות חד מיניים, רק מבלי להכיר בשותפות כנישואים (אשר היווה את נורווגיה כמדינה השנייה בעולם המכירה בשותפויות רשומות עבור זוגות חד מיניים לאחר דנמרק השכנה). משנת 1991, חיים משותפים חד מיניים לא רשומים הם הוכרו על ידי המדינה למתן זכויות מוגבלות, בהן החשבה כמקורבים להחלטות רפואיות, ובמקרה של מוות שלא כדין של אחד מבני הזוג היה זכאי השותף השני לפיצויים.

בשנת 2014, המועצה הלאומית של כנסיית נורווגיה הצביעה נגד הצעה לקיים נישואים חד מיניים בכנסיותיה.[6] עם זאת, בשנת 2015, הפכה את החלטתה והצביעה להכרה בקיום נישואים חד מיניים בכנסיות שלה.[7] ההחלטה אושררה בכנס השנתי ב-11 באפריל 2016.[8][9][10]

הורות ואימוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגות חד מיניים נשואים רשאים לאמץ על פי החוק הנורווגי. אימוץ חורג של ילד של בן או בת הזוג מותר לשותפים רשומים מאז 2002. זכויות אימוץ מלאות הוענקו לזוגות חד מיניים בשנת 2009 לאחר כניסתו לתוקף של חוק ההכרה בנישואים חד-מיניים אשר התיר אימוץ משותף. בנוסף, לזוגות לסביות ישנה גישה להזרעה מלאכותית. על פי החוק, כאשר אישה הנשואה לאישה אחרת או בקשר יציב עם אישה אחרת נכנסת להריון באמצעות הזרעה מלאכותית, יהיו לבת הזוג השנייה את כלל הזכויות וחובות ההורות.

הגנה מפני אפליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרד האגודה הלאומית של התנועה לשחרור לסביות והומואים, שהוקמה בשנת 1950 כארגון הלהט"ב הראשון בנורווגיה, אוסלו, 2007

בשנת 1981, נורווגיה הפכה למדינה הראשונה בעולם לחוקק חוק למניעת אפליה נגד להט"ב על ידי תיקון סעיף 349א לחוק העונשין שלה, אשר אסר על אפליה על רקע נטייה מינית במתן סחורות או שירותים וגישה למפגשים ציבוריים. באותה שנה תוקן סעיף 135א לחוק העונשין כדי לאסור דברי שטנה בשל נטייה מינית.[11] המדינה אסרה על אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה מאז 1998. מאז 2013, ישנו חוק האוסר על אפליה על בסיס זהות מגדרית וביטוי מגדרי, בעוד נורווגיה היא מוגדרת כאחת המדינות הבודדות בעולם שמגינות באופן מפורש על אינטרסקסים מפני אפליה.[12] סעיף 5 לחוק על איסור אפליה על רקע נטייה מינית, זהות מגדרית וביטוי מגדרי, שנחקק ב-2013, קובע כדלקמן:,

חל איסור על אפליה על רקע נטייה מינית, זהות מגדרית או ביטוי מגדרי. האיסור יחול על אפליה על רקע ממשי, משוער, נטייה מינית קודמת או עתידית, זהות מגדרית או ביטוי מגדרי. "אפליה" משמעה יחס שונה ישיר ועקיף שאינו כדין, [...], והנובע מנטייה מינית, זהות מגדרית או ביטוי מגדרי.

דברי שנאה על רקע הסתה ואלימות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סקר משנת 2013 שכותרתו "נטייה מינית ותנאי חיים" מאוניברסיטת ברגן, תשעה מתוך עשרה נשאלים המוגדרים כחלק מקהילת הלהט"ב, דיווחו שלא נחשפו לאפליה או הטרדה במקום עבודתם בעוד כי רק מיעוט קטן ציינו כי הותקפו פיזית. התאבדויות בקרב להט"ב ירדה משמעותית מאז שנות ה-90. אף על פי כן, בנים הומוסקסואלים דיווחו על מופע גבוה פי שישה של בריונות בבתי ספר מאשר כלפי בנים הטרוסקסואלים.[13]

לפי מחוז משטרת אוסלו, 238 פשעים על רקע הטיה התרחשו באוסלו בשנת 2018, מתוכם 20 אחוז קשורים למעמד להט"ב; השאר נוגע למוצא אתני (57%), דת (17%), נכות (3%) או אנטישמיות (3%).[14]

המכון הנורווגי למחקר חברתי דיווח בשנת 2019 כי חברי קהילת הלהט"ב היו בסיכון גבוה יותר לחוות דברי שטנה בעוד 15% מהמשיבים דיווחו שהיו יעד לאיומים אישיים, בעיקר באינטרנט, לעומת 4% בקרב האוכלוסייה הכללית.[13] בנובמבר 2020, הסטורטינג תיקן את חוק דברי השטנה במדינה כדי להגן על אנשים ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בעוד כי תוכנו כלל הגנה על הומוסקסואלים ולסביות מאז 1981.[15][16][17]

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בגלוי בכוחות המזוינים של נורווגיה לצד הגנות מפני אפליה מאז 1979.[18][19]

זהות מגדרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 במרץ 2016, ממשלת סולברג הציגה הצעת חוק להתרת שינויים מגדריים משפטיים ללא כל צורה של הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית, אבחון או כל סוג של התערבות רפואית, על ידי אנשים בני 16 לפחות. קטינים בגילאי 6 עד 16 יכולים לעבור תהליך זה לצד ליווי הורים בהסכמה.[20][21][22] הצעת החוק אושרה בהצבעת רוב של 79–13 בפרלמנט ב-6 ביוני,[23] הוכרזה ב-17 ביוני ונכנסה לתוקף ב-1 ביולי 2016.[24] חודש לאחר כניסת החוק לתוקף, כ-190 אנשים הגישו בקשה לשנות את מינם.[25]

תינוקות אינטרסקסים (בעלי מאפייני מין זכרים ונקביים כאחד) בנורווגיה עשויים לעבור התערבויות רפואיות כדי לשנות את מאפייני המין שלהם. ארגוני זכויות אדם רואים יותר ויותר בניתוחים אלה לקויים, אשר לטענתם, יש לבצעם רק אם הפונה הוא מסכים לביצוע הניתוחים. סקר משנת 2019 מבית החולים האוניברסיטאי באוסלו הראה כי שניים מתוך שלושה אנשי מקצוע רפואיים היו מוכנים לבצע ניתוחים אלה, וההורים תמכו באופן כללי במהלך.[26]

במרץ 2019, המנהלת הנורווגית לענייני ילדים, נוער ומשפחה פרסמה שני דוחות, הממליצים לדחות התערבויות רפואיות אלה בקטינים אינטרסקסים עד שיוכלו להסכים לביצועם.

טיפול המרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, האגודה הפסיכיאטרית הנורווגית הצביעה ברוב מכריע עבור הצהרת העמדה לפיה "הומוסקסואליות אינה הפרעה או מחלה, ולכן אינה יכולה להיות כפופה לטיפול. יש להתייחס ל-'טיפול' שמטרתו היחידה לשנות נטייה מינית הומוסקסואלית להטרוסקסואלית כרשלנות אתית, שאין לה מקום במערכת הבריאות".[27]

החל מדצמבר 2019, הסטורטינג הוא שוקל על חקיקת איסור על קיום טיפול המרה בחוק.[28]

בריאות ותרומת דם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2016, שר הבריאות והשירותים, בנט הואי, הודיע כי התרופה "PrEP" למניעת מחלת ה-HIV, תוצע בחינם כחלק ממערכת הבריאות של נורווגיה.[29][30][31] בכך, הפכה נורווגיה למדינה הראשונה בעולם אשר מציעה את התרופה בחינם לאזרחיה.

בנורווגיה, כמו במדינות רבות נוספות, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) לא הורשו בעבר לתרום דם. ביוני 2016, המנהלת הנורווגית לבריאות ורווחה הודיעה כי תסיים את תוקף האיסור, ותיישם במקום זאת תקופת דחייה של 12 חודשים, לפיה "MSM" יותרו לתרום את דמם בתנאי שלא קיימו יחסים במשך כשנה.[32] תקופת הדחייה החדשה יושמה ב-1 ביוני 2017.[33]

עמוד ראשי
ראו גם – מצעד הגאווה בלפלנד
מצעד הגאווה בבירה אוסלו, 2019

נורווגיה מוגדרת כמדינה ידידותית מאוד עבור אזרחי להט"ב בעולם, בעוד את הקהילה הפתוחה ביותר ניתן למצוא בעיר הבירה, אוסלו, בה ממוקמים אירועים ומקומות רבים ידידותיים ללהט"ב, בהם גביע הספורט "Raballder" ומצעד הגאווה של אוסלו (הידוע כפסטיבל). אירועים נוספים כוללים את: "Scandinavian Ski Pride", "Trondheim Pride", ו-"Regnbuedagene" בברגן.[34]

בשנים 2005 ו-2014, אירחה נורווגיה בשטחה את אירועי הגאווה האירופיים "Europride". במהדורתו של מצעד הגאווה בבירה אוסלו לשנת 2019, נרשמה השתתפות של כ-45,000 איש, בעוד כ-250,000 נוספים הוגדרו כמי שהשתתפו וצפו באירוע, על פי המארגנים.[35]

בנורווגיה קיימות עמותות להט"ב רבות, בהן נכללות האגודה "Foreningen for kjønns - og seksualitetsmangfold", שהוקמה בשנת 1950 כארגון הלהט"ב הראשון בנורווגיה, "Queer Youth (Skeiv Ungdom), Gay & Lesbian Health Norway", מרכז השוויון "Likestillingssenteret" ועמותת הטרנסג'נדרים "Forbundet for Transpersoner". קבוצות אלו מציעות באופן שונה קווי סיוע וייעוץ לבני נוער, מקדמות בריאות ומאבק במחלת ה-HIV ודוגלות בזכויות חוקיות שוות עבור זוגות חד מיניים וטרנסג'נדרים נורווגים.[36] בצפון הרחוק של נורווגיה מתקיים מצעד הגאווה בחבל הארץ של לפלנד, אשר מתחלף מדי שנה בין המדינות הסקנדינביות של פינלנד, שוודיה ונורווגיה. במרץ 2019, נורווגיה זכתה בתואר יעד הטיולים הידידותיים ביותר בעולם עבור להט"ב במקום הרביעי לצד דנמרק, איסלנד ופינלנד במקומות העליונים.[37]

משתתפים נורווגים במהלך טקס פתיחת המשחקים הגאים בפריז, צרפת, 2018

בשנת 2015, כלי תקשורת דיווחו כי היו קריאות להעביר תחנת מוניות ליד הכניסה לפאב הלהט"ב הוותיק ביותר באוסלו לאחר שמספר מוסלמים טענו כי תמונות שלהם צולמו בעודם נכנסים לפאב על ידי נהגי מוניות שחנו בתחנה, אשר הופצו מאוחר יותר בקהילות מוסלמיות.[38]

ב-1 בספטמבר 2016, האראלד החמישי, מלך נורווגיה נשא נאום נלהב בעד זכויות להט"ב ברחבי העולם.[39][40] עד 7 בספטמבר, נאומו זכה לכמעט 80,000 סימוני לייקים בפייסבוק ונצפה יותר משלושה מיליון פעמים בו כלל את המשפט, "הנורווגיות הן בנות שאוהבות בנות, בנים שאוהבים בנים ובנות ובנים שאוהבים זה את זה". ביולי 2020, ממשלת נורווגיה הודיעה כי תעניק עדיפות לפליטי להט"ב לצד נשים וילדים פגיעים הכוללת את העברת הפליטים ממדינת מקלט אחת לאחרת לצורך יישוב קבע.[41] בספטמבר 2020 הודיעה אי מארי אריקסן סורייד, שרת החוץ הנורווגית, כי עיריות פולניות שהציגו בשטחן את הצהרות "אזור חופשי מלהט"ב", ישללו מהן מענקי "EEA" (מענקים המייצגים את התרומות של איסלנד, ליכטנשטיין ונורווגיה לצמצום פערים כלכליים באזור הכלכלי האירופי (EEA) וחיזוק היחסים הדו-צדדיים עם 15 מדינות האיחוד האירופי במרכז ודרום אירופה) בעוד שפולין היא המרוויחה הגדולה ביותר מכספים אלו ועלולה להפסיד מיליוני יורו של סיוע.[42]

טבלת סיכום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות הומוסקסואלית חוקית (מאז 1972)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (16) (מאז 1972)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה (מאז 1998)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים (מאז 1981)
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) (מאז 1981)
חוקים נגד אפליה הכוללים זהות מגדרית (מאז 2013)
נישואים חד מיניים (מאז 2009)
הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) (מאז 1993)
הורות אוטומטית בתעודות לידה לאחר לידה לשני ההורים (מאז 2009)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים (מאז 2009)
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים (מאז 2002)
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא (מאז 1979)
זכות לשינוי מגדר בחוק (אין חיוב להערכה פסיכיאטרית, פסיכולוגית או כל סוג של התערבות רפואית מאז 2016)
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות (מאז 2009)
טיפולי המרה אסורים בחוק (מאז 2024)
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים (לא חוקי עבור זוגות הטרוסקסואלים גם כן)
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם / (לאחר שנה של דחייה מאז 2017)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Partners Task Force - Norway Offers Legal Marriage, buddybuddy.com
  2. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2016-03-14
  3. ^ Gay Happiness Index | PlanetRomeo » PlanetRomeo, web.archive.org, ‏2016-01-24
  4. ^ אליהו זהבי, גם נורווגיה התירה נישואין הומוסקסואליים, חדשות, 8 באוגוסט 1993
  5. ^ Same sex marriage law passed by wide majority - Aftenposten.no, web.archive.org, ‏2008-06-17
  6. ^ Question of same-sex marriages unresolved, web.archive.org, ‏2016-02-06
  7. ^ Norway bishops open doors to gay church weddings - Gay Star News, web.archive.org, ‏2016-01-23
  8. ^ Kirkemøtet sier ja til likekjønnet ekteskap - NRK Trøndelag - Lokale nyheter, TV og radio, web.archive.org, ‏2016-04-23
  9. ^ Large majority want gay marriage in church - Norway Today, web.archive.org, ‏2016-04-12
  10. ^ Norway's Lutheran church votes in favor of same-sex marriage | Reuters, web.archive.org, ‏2016-04-15
  11. ^ ILGA Euroletter 45, web.archive.org, ‏2016-06-05
  12. ^ Rainbow Europe, rainbow-europe.org
  13. ^ 1 2 Elida Høeg journalist, Kilden Genderresearch.no, One of four LGBT people experience hate speech, sciencenorway.no, ‏2019-03-23 (ב־)
  14. ^ Politirapport: Kraftig økning i hatkriminalitet i Oslo, www.aftenposten.no (בנורווגית ספרותית)
  15. ^ Alex Bollinger, Norway bans hate speech against bisexual & transgender people, LGBTQ Nation
  16. ^ Thomson Reuters Foundation, Norway outlaws hate speech against trans people, news.trust.org
  17. ^ "Norway outlaws hate speech against trans people". Reuters (באנגלית). 2020-11-25. נבדק ב-2021-12-28.
  18. ^ likestillings-og inkluderingsdepartementet Barne-, 60 års homokamp: Stå oppreist og samlet, Regjeringen.no, ‏2010-06-21 (בנורווגית)
  19. ^ Rachel E. Gross, What Other Countries Can Teach America About Transgender Military Service, Slate Magazine, ‏2015-08-10 (באנגלית)
  20. ^ Lov om endring av juridisk kjønn, Stortinget, ‏2016-03-29 (בנורווגית)
  21. ^ Ministry of Health and Care Services, Easier to change legal gender, Government.no, ‏2016-03-18 (באנגלית בריטית)
  22. ^ Norway set to allow gender change without medical intervention, news.yahoo.com (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ Norway now allows trans people to decide their own gender, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2016-06-06 (באנגלית בריטית)
  24. ^ Lov om endring av juridisk kjønn - Lovdata, lovdata.no
  25. ^ Nearly 200 apply to change gender under new Norway law, The Local Norway, ‏2016-08-01 (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ Livssituasjonen for personer med variasjon i kroppslig kjønnsutvikling i Norge., bufdir.no | Barne-, ungdoms - og familiedirektoratet (בנורווגית ספרותית)
  27. ^ Reidar Kjær, Look to Norway? Gay Issues and Mental Health Across the Atlantic Ocean, Journal of Gay & Lesbian Psychotherapy 7, 2003-02-25, עמ' 55–73 doi: 10.1300/J236v07n01_05
  28. ^ Norwegian parliament set to ban conversion therapy, The Local Norway, ‏2019-12-11 (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ Norway Becomes First Country to Offer Free PrEP, www.out.com, ‏2016-10-20 (באנגלית)
  30. ^ Timothy Rawles-Community Editor for SDGLN, Norway to prescribe PrEP free-of-charge to at risk groups, San Diego Gay and Lesbian News, ‏2016-10-20 (באנגלית)
  31. ^ About the Author Shannon Power Shannon is Star Observer's senior journalist covering NSW, national news Originally from Melbourne, She Has Lived, worked across Cape York, far north Queensl, Norway becomes first country to offer free PrEP, Star Observer, ‏2016-10-21 (באנגלית אמריקאית)
  32. ^ Homofile menn kan snart få gi blod. Men bare de som ikke har sex, dagbladet.no, ‏2016-06-21 (בנורווגית)
  33. ^ Blodgivning og transfusjonsmedisin, Helsedirektoratet (בנורווגית)
  34. ^ Facebook, Twitter, Check out Bergen's Nightlife, TripSavvy (באנגלית)
  35. ^ I dag går Pride-paraden gjennom Oslo sentrum, www.aftenposten.no (בנורווגית ספרותית)
  36. ^ David Nikel, LGBT Resources in Norway, Life in Norway, ‏2018-10-24 (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ Which countries are the most welcoming to LGBTQ travelers?, Newsweek, ‏2019-03-06 (באנגלית)
  38. ^ Maria Nakken, Vil ha slutt på snikfotografering av homofile, NRK, ‏2015-08-24 (ב־)
  39. ^ The King of Norway’s speech about same-sex love is going viral for all the right reasons, The Independent, ‏2017-09-27 (באנגלית)
  40. ^ King of Norway reigns on Facebook after diversity speech, the Guardian, ‏2016-09-07 (באנגלית)
  41. ^ Matthew Holroyd, Norway will prioritise lesbian, gay, bisexual and transgender refugees, euronews, ‏2020-07-09 (באנגלית)
  42. ^ Gminy "wolne od LGBT" nie dostaną pieniędzy z funduszy norweskich. Kraśnik wycofa uchwałę?, Noizz, ‏2020-09-20 (בפולנית)