זכויות להט"ב בקרואטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בקרואטיה קרואטיהקרואטיה
קרואטיה (ירוק), האיחוד האירופי (ירוק בהיר)
קרואטיה (ירוק), האיחוד האירופי (ירוק בהיר)
מעמד בחוק חוקי מאז 1977
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר, ניתוח להתאמה מגדרית לא נדרש מאז 2013
שירות צבאי לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית, זהות מגדרית וביטוי מגדרי
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית ישנה הכרה בקוהביטציה לא רשומה מאז 2003 ושותפות לחיים מאז 2014. קיימת הגבלה בחוקת קרואטיה שמכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 2013
אימוץ ישנה הכרה באימוץ חורג על ידי זוגות חד-מיניים מאז 2014 ואימוץ משותף מאז 2022
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד

לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בקרואטיה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כחוקית במדינה מאז 1977, ומעמדן של מערכות יחסים חד-מיניות החל להיות מוכר משפטית לראשונה בשנת 2003 על פי חוק שעוסק בחיים משותפים לא רשומים. כתוצאה ממשאל עם שהתקיים בנושא בשנת 2013, חוקת קרואטיה החלה להגדיר נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין אישה לגבר בלבד, ובכך, החלה לאסור דה יורה על הכרה בנישואים חד-מיניים.[1]

מאז כניסתו של חוק השותפות לחיים בשנת 2014, זוגות חד-מיניים החלו להיות זכאים להיות בעלי גישה לזכויות זוגיות שוות כמו זוגות נשואים הטרוסקסואלים, אבל לא לכולן. מאז 2020 זוגות חד-מיניים החלו להיות רשאים להגיש בקשה להוות משפחת אומנה. בשנת 2022, בעקבות פסק דין סופי של בית המשפט העליון של קרואטיה בתיק בנושא, אימוץ (משותף וחורג) על ידי זוגות חד-מיניים הפך להיות חוקי באותם תנאים כמו זוגות מהמין השני.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפובליקה האדריאטית של רגוסה (אנ') (1358–1808) הטילה בשנת 1474 עונש מוות על קיום "מעשה סדום" שכוון נגד פעילות הומוסקסואלית כתגובה לחששות סטריאוטיפיים שכיבושים עות'מאניים באזור יובילו ל-"התפשטות של הומוסקסואליות".

המאה ה-19 וה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק העונשין שנוצר ב-27 במאי 1852 בממלכת קרואטיה ההבסבורגית לא ציין קיום פעילות הומוסקסואלית כפשע. בעשורים לאחר מכן טיוטת חוק עונשין חדשה שהוצעה בשנת 1879 בתקופת ממלכת קרואטיה-סלאבוניה הציעה שקיום פעילות חד-מינית בקרב גברים תהווה עבירה פלילית עם עונש של עד 5 שנות מאסר למורשעים. עם זאת, הטיוטה מעולם לא אומצה באופן רשמי.[3]

במהלך תקופת מלחמת העולם השנייה הומוסקסואלים הועמדו לדין תחת משטרים שונים, אבל לא קיימים תיעודים של רדיפה מאורגנת נגד הומוסקסואלים תחת ממשלת הבובות של גרמניה הנאצית במדינה העצמאית של קרואטיה (1941–1945) שהחוקים שלה לא כללו במפורש תקנה שכוונה נגד הומוסקסואליות.[4] עם זאת, הפרטיזנים היוגוסלביים הקומוניסטים בצבא השחרור העממי של יוגוסלביה גזרו לפחות גזר דין מוות ידוע אחד על רקע הומוסקסואליות נגד מפקד רשת התקשורת של הפרטיזנים הקרואטים (אנ') ג'וסיף מרדשיץ' עד תחילת שנת 1944, השנה שבה התגלה שמרדשיץ' מחזיק ביחסים רומנטיים עם פקודיו הגברים. שותפיו ההומוסקסואלים של מרדשיץ' לא הוצאו להורג, אבל ננזפו וגורשו מהמפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה.[5][6]

פסק דין של בית המשפט הצבאי של הפרטיזנים הקרואטים (אנ') משנת 1944 שבו ג'וסיף מרדשיץ' נמצא אשם על רקע הומוסקסואליות ונידון למוות

הרפובליקה הסוציאליסטית של קרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך התקופה שבה קרואטיה הייתה חלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה כרפובליקה הסוציאליסטית של קרואטיה בין השנים 1943–1991, פעילות הומוסקסואלית גברית הפכה שוב לעבירה פלילית ונשאה עונש של עד שנתיים מאסר על פי חוק העונשין הפדרלי מ-9 במרץ 1951.[7] עם זאת, הדיכוי של הומוסקסואלים ביוגוסלביה החל למעשה מיד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. הומוסקסואלים שתויגו על ידי קומוניסטים כ-"אויבי המערכת" לא יכלו להצטרף למפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה גם כן.[8]

המצב הזה השתנה כאשר קרואטיה והרפובליקות האחרות שהרכיבו את יוגוסלביה השיגו יותר שליטה על בתי המחוקקים שלהן. רפורמות חוקתיות שהובילו ליצירת חוקת יוגוסלביה האחרונה שנכנסה לתוקף ב-21 בפברואר 1974, הביאו לביטול חוק העונשין הפדרלי, ואפשרו לכל רפובליקה ליצור חוק עונשין משלהן. הרפובליקה הסוציאליסטית של קרואטיה יצרה קוד פלילי משלה בשנת 1977 שלא כלל עוד הפללה של קיום פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה. ב-1973 הלשכה הרפואית הקרואטית הסירה הומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות שלה - 4 שנים לפני כניסתו לתוקף של הקוד הפלילי החדש ו-17 שנים לפני שארגון הבריאות העולמי עשה זאת ב-1990.[9]

שנות ה-80 של המאה ה-20 הביאו יותר נראות לאזרחי להט"ב קרואטים. בשנת 1985, הפך טוני מרושביץ' לאיש התקשורת ההומוסקסואל הגלוי הראשון בקרואטיה שהנחה לזמן קצר תוכנית רדיו בתחנה אומלדינסקי (אנ') שעסקה בנושאים פוליטיים-חברתיים.[10] מאוחר יותר הוא חשף שהתבקש במספר הזדמנויות על ידי ליגת הקומוניסטים של קרואטיה (הסניף הקרואטי של המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה) להקים אגף להט"ב במפלגה. ב-1989 הוקמה האגודה הלסבית הראשונה בקרואטיה, "Lila initiative", אבל חדלה מלהתקיים שנה לאחר מכן.

העידן הפוסט-קומוניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנות ה-90 של המאה ה-20 נראתה האטה בהתקדמות החברתית במעמד זכויות להט"ב בקרואטיה כתוצאה מהתפרקות יוגוסלביה ואחריה מלחמת העצמאות הקרואטית ממרץ 1991 עד נובמבר 1995 כאשר אזרחי להט"ב קרואטים רבים, שהיו מעורבים באותה תקופה בארגונים שונים, הצטרפו למסע פרסום האנטי-מלחמתי בתוך קרואטיה. לאחר קבלת העצמאות של קרואטיה ב-25 ביוני 1991, בשנת 1992 הוקמה רשמית האגודה הראשונה ללהט"ב בקרואטיה תחת הכותרת פעולה לסבית-הומוסקסואלית (LIGMA). האגודה המשיכה את הפעילות שלה עד 1997. האירוע המשמעותי ביותר שהתרחש בשנות ה-90 בסוגיות של התפתחות זכויות להט"ב היה השוות גיל ההסכמה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד בקרואטיה ב-1998 (14 שנים) לאחר שקודם לכן היה מוגדר כגבוה יותר עבור זוגות חד-מיניים ועמד על 18 שנים. המעמד המשפטי של זכויות להט"ב המשיך להיות מוגדר ללא שינוי עד שנת 2000 לאחר שקואליציה ממשלתית חדשה שבראשה עמד איביץ' ראצ'אן (אנ') החליפה את שלטון מפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי (אנ') (HDZ) שנמשך כעשור והפנתה את תשומת הלב לקידום זכויות להט"ב בקרואטיה עם חקיקת חוק ב-2003 שהכיר משפטית לראשונה בזוגיות חד-מינית תחת הכותרת חוק הקהילה החד-מינית (באנגלית: Same-sex community law).[11]

שנות ה-2000 הציגו מספר נקודות מפנה בהיסטוריה של ציר זמן ההתפתחות של זכויות להט"ב בקרואטיה שכללו את היווצרותם של מספר ארגוני להט"ב בהם הארגון הלסבי "LORI" שבסיסו ברייקה בשנת 2000 ו-"ISKORAK" ב-2002, חקיקת הכרה בקוהביטציה לא רשומה בין זוגות חד-מיניים, הפללה מוחלטת של אפליה נגד להט"ב על רקע נטייה מינית, זהות מגדרית וביטוי מגדרי וציון מצעד הגאווה הראשון בבירה זאגרב בשנת 2002 במהלכו תקפה קבוצת מפגיני נגד הומופובים מספר משתתפים.[12] עם זאת, מצעדי הגאווה שנערכו בשנים שלאחר מכן משכו אלפי מפגינים ללא תקריות וכללו גם השתתפות של פוליטיקאים ממפלגות שונות.

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה הפכה לחוקית בקרואטיה בעקבות קוד פלילי (אנ') חדש שנכנס לתוקף בשנת 1977. עם זאת, הקוד הפלילי החדש הגדיר גיל הסכמה לא שוויוני בין זוגות הומוסקסואלים (18 שנים) וזוגות הטרוסקסואלים (14 שנים).[13] גיל ההסכמה הושווה בין זוגות חד-מיניים ומאותו המין כאחד ל-14 שנים בחוק עונשין חדש שנכנס לתוקף בשנת 1998,[14] ולאחר מכן הועלה ל-15 שנים עם חקיקת חוק עונשין חדש ב-1 בינואר 2013 ללא הבדל נטייה מינית או מגדר.[15]

הכרה במערכות יחסים חד-מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגיות חד-מינית החלה להיות מוכרת משפטית לראשונה בקרואטיה מאז 2003, לאחר שהתקבל חוק הקהילה החד-מינית (באנגלית: Same-sex community law). החוק העניק לראשונה לזוגות חד-מיניים שחיים יחד במשך 3 שנים לפחות את אותה גישה לזכויות של זוגות מהמין השני בשותפות אזרחית בנושאי ירושה ותמיכה כלכלית. עם זאת, הזכות לאמץ ילדים לא נכללה, ולא זכויות אחרות שקיימים בדיני המשפחה, שהובילה במקום זאת לחקיקה נפרדת שנוצרה לטיפול בסוגיה. בנוסף, תוכן החוק אסר על רשימה של זוגיות בקרב זוגות חד-מיניים באופן רשמי, ולא הכשיר רשות לתבוע זכויות נוספות עבור זוגות חד-מיניים בנושאי מס, רכוש משותף, ביטוח בריאות, פנסיה וכדומה.[16]

הפגנת תמיכה בהכשרה של נישואים חד-מיניים בזאגרב תחת הכותרת "נישואים שווים", 2013

בשנת 2013 בעקבות משאל עם שנוי במחלוקת בנושא (אנ') שהוקם ידי קבוצה דתית תחת הכותרת "בשם המשפחה" שנתמכה על ידי הכנסייה הקתולית, נישואים בחוקת קרואטיה הוגדרו מאתה ואילך כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר ואישה בלבד ובכך, הכרה בנישואים חד-מיניים נאסרה דה יורה. ראש הממשלה זוראן מילנוביץ' התנגד לקיום משאל העם והצהיר בעקבות התוצאות באומרו "הוא לא הפך אותנו לטובים יותר, חכמים יותר או יפים יותר". שנה לאחר מכן הממשלה ה-12 של קרואטיה (אנ') הציגה את חוק השותפות לחיים שהעניק לזוגות חד-מיניים את אותן הזכויות והחובות שיש לזוגות נשואים הטרוסקסואלים, למעט היכולת לאמץ ילדים. כדי להיכנס למעמד השותפות, מספר תנאים צריכים להתקיים בין בני הזוג, בהם: שני בני הזוג צריכים להיות מאותו מין, שני בני הזוג חייבים להיות בני 18 שנים לפחות ושני השותפים צריכים להסכים ליצירת מעמד השותפות.[17]

בשנת 2018 בית הדין האירופי לצדק קבע שלזוגות חד-מיניים נשואים ישנם את "אותן זכויות התושבות כמו לזוגות נשואים הטרוסקסואלים לפי חוקי האיחוד האירופי, גם אם נישואים חד-מיניים אינם חוקיים באותה מדינה שחברה באיחוד האירופי". בעקבות פסק הדין, נישואים חד-מיניים שנערכו במדינה באיחוד האירופי בה הם מוגדרים כחוקיים מוכרים לצורך קבלת תושבות מאז 2018 בכל מדינות הארגון, כולל קרואטיה.[18]

הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2022, זוגות חד-מיניים בקרואטיה שמוגדרים תחת ההכרה המוגבלת בזוגיות חד-מינית של שותפות לחיים החלו להיות בעלי זכויות אימוץ מלאות (באופן משותף וחורג). ב-5 במאי 2021 בית המשפט לעניינים מנהליים בזאגרב פסק לטובת זכותו של זוג חד-מיני לאמץ לאחר שנדחו תחילה על ידי המחלקה לטיפול סוציאלי בשל היותם זוג בשותפות לחיים בשנת 2016 ולא תחת הגדרה של זוג נשוי (מאחר שנישואים חד-מיניים אינם מוכרים בקרואטיה). לאחר מכן הזוג תבע את משרד הדמוגרפיה, המשפחה, הנוער והמדיניות החברתית (אנ'). פסק הדין קבע במפורש כי אין להפלות את הזוג על רקע "היותם זוג חד-מיני בשותפות לחיים".[19][20] המשרד החליט לערער על פסיקת בית המשפט וב-26 במאי 2022 בית המשפט העליון לעניינים מנהליים דחה את הערעור ופסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בזאגרב הוגדר כסופי.[21] למרות פסיקת בית המשפט העליון לעניינים מנהליים, בקרואטיה לא קיים (נכון לאוגוסט 2023) חוק לאומי להסדרה של אימוץ (משותף או חורג) על ידי זוגות חד-מיניים, בעוד מקרים של הגנה משפטית על אימוץ חד-מיני הגיעו עד כה רק מבתי המשפט במדינה, ולא מהפרלמנט או מהממשלה.

בשנת 2009 מפלגת השלטון של האיחוד הקרואטי הדמוקרטי (HDZ) הציעה את חוק ההפריה הנתמכת רפואית שמגביל את הגישה להפריה חוץ-גופית רק לזוגות הטרוסקסואלים נשואים שיכולים להוכיח שהם נמצאים במעמד של חיים משותפים במשך שלוש שנים לפחות. המפלגה ניסתה בהתחלה להעביר את החוק בצורה שתגביל את הגישה להפריה חוץ-גופית רק לזוגות הטרוסקסואלים נשואים, אבל בעקבות לחץ ציבורי חזק שינתה את תוכן הצעת החוק כדי לאפשר הפריה חוץ-גופית גם לזוגות הטרוסקסואלים שאינם נשואים. הכנסייה הקתולית תמכה באופן פעיל בהצעת החקיקה הראשונה, בטענה שיש "להעניק גישה להפריה חוץ-גופית רק לזוגות נשואים".[22] שר הבריאות והרווחה דארקו מילינוביץ' ציין שהממשלה "התייחסה ברצינות לעמדת הכנסייה בנושא".[23][24][25] בכך, לזוגות הומוסקסואלים שמורכבים מנשים לסביות לא קיימת גישה על פי החוק להפריה חוץ-גופית.

בדצמבר 2011 ממשלת הקואליציה החדשה של זוראן מילנוביץ' הודיעה שרפורמה בחוק ההפריה הנתמכת רפואית תהיה אחת מהעדיפויות הראשונות שלה. השינויים שהוצעו בחוק יאפשרו לנשים רווקות, שעקרותן טופלה ללא הצלחה, גישה להפריה חוץ-גופית.[26] כמו כן הוצעו שינויים נוספים שנוגעים להקפאת עוברים ולהפריה של ביציות. הכנסייה הקתולית הצהירה מייד על ההתנגדות שלה לשינויים, וקבעה שנציגיה "לא היו מעורבים בדיונים כפי שהם היו צריכים להיות". הכנסייה יזמה לאחר מכן עצומה נגד החקיקה אבל שר הבריאות, ראיקו אוסטויץ' (אנ'), הודיע שהשינויים בתיקון לחוק "יתקבלו ללא פשרות".[27] ב-13 ביולי 2012 התיקון החדש נכנס לתוקף עם 88 חברי פרלמנט שהצביעו בעדו, 45 נגד ו-2 נמנעו. התיקון החדש החל לאפשר גישה להפריה חוץ-גופית לנשים נשואות או רווקות ועקרות, אבל לא לזוגות נשים לסביות.[28] מספר חברי מפלגת העם הקרואטית שהיו חברים בקואליציה הצהירו על הכללה של זוגות לסביות כמי שיהיו זכאיות לגשת להפריה חוץ-גופית גם כן בתיקון לחוק, והביעו אכזבה שהתיקון המוצע לא התקבל. עם זאת, הממשלה נימקה את הצעד שלה בנושא בטענה שהתיקון לחוק "נועד רק כדי לטפל בסוגיית העקרות".[29]

אפוטרופוס שותף ואחריות הורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן זוג שמוגדר כשותף לחיים שאינו הורה חוקי לילד או ילדיו של בן זוגו יכול לקבל אחריות הורית עליהם על בסיס זמני או קבוע. במסגרת שותפות לחיים הורה או הוריו של הילד יכולים להפקיד באופן זמני את זכויות ההורות של בן הזוג שמוגדר כשותף לחיים (שאינו ההורה הביולוגי). אם זכויות ההורות נמשכות מעבר ל-30 יום, אז ההחלטה חייבת להיות מאושרת על ידי נוטריון. במצב כזה, בעוד שזכויות ההורים מתקיימות, על ההורה או זוג ההורים הביולוגים של הילד ובן הזוג השותף להסכים באופן קולקטיבי על החלטות חשובות לרווחת הילד. במקרה של פירוק השותפות לחיים, בן הזוג השותף שאינו ההורה הביולוגי יכול לשמור על קשר אישי עם הילד בתנאי שבית משפט יחליט שהקשר יהיה לטובתו של הילד.[30]

"אפוטרופוס שותף" הוא מנגנון שנוצר במסגרת חוק השותפות לחיים מאז 2014 שמאפשר לבן הזוג במסגרת המעמד שאינו ההורה הביולוגי של הילד לזכות בזכויות הוריות קבועות, ובכך, לבצע הליך דומה לאימוץ חורג.[31] בן הזוג האפוטרופוס מקבל אחריות הורית מלאה כפי שקורה באימוץ בן חורג, והוא רשום בתעודת הלידה של הילד כאפוטרופוס שותף עם כל הזכויות, החובות והמעמד המשפטי כמו של הורה ביולוגי וילד.[32] המקרה הראשון של אפוטרופוס שותף דווח ביולי 2015.[33]

אומנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2018 הפרלמנט הקרואטי העביר את חוק האומנה עם 72 קולות בעד, 4 נגד ו-6 נמנעים.[34] ארגוני זכויות להט"ב בקרואטיה תקפו את החוק החדש שלא כולל זוגות חד-מיניים כמי שרשאים להפוך להורים אומנים ונשבעו להיאבק בו בתיק שיוגש לבית המשפט העליון. לאחר מכן, מלאדן קוז'יץ' ואיבו סגוטה, זוג הומוסקסואלים ששואפים להפוך להורים אומנים, כתבו מכתב פתוח לממשלה שבו גינו את החקיקה.[35][36][37] החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019. ב-20 בדצמבר 2019 דווח שהזוג ניצח בתיק בבית משפט שאפשר להם להפוך להורים אומנים. בית המשפט לעניינים מנהליים בזאגרב ביטל החלטות קודמות, לרבות סירובי המרכז לרווחה חברתית ומשרד הרווחה שדחו את בקשת הזוג להפוך להורים אומנים, והפסיקה שלו הוגדרה כסופית ללא יכולת להגיש ערעור. עורכת הדין של הזוג סנג'ה בזברדיקה ילאביץ' הצהירה בתגובה: "החלטת בית המשפט מחייבת ואי אפשר להגיש ערעור. פסק הדין הוא סופי. טרם הגיע פסק הדין בכתב, אך כאמור במהלך ההודעה בית המשפט קיבל את הטענות בתביעה בהתבססות על התקנות הקרואטיות והאמנה האירופית לזכויות אדם. כתוצאה מכך, בית המשפט הורה לסוכנויות הממשלתיות הרלוונטיות ליישם את ההחלטה החדשה בהתאם לפסק הדין. אנו מאמינים שהסוכנויות יכבדו את החלטת בית המשפט".[38]

עם זאת, למרות הפסיקה, המרכז לרווחה חברתית דחה את בקשת הזוג בפעם השנייה. התיק הועלה בפני בית המשפט החוקתי של קרואטיה, וב-7 בפברואר 2020 הוא הגיע להחלטה שלזוגות חד-מיניים יש את הזכות להפוך הורים אומנים. בסיכומו, בית המשפט החוקתי הצהיר: "בית המשפט החוקתי מצא כי הוראות החוק הנידונות, שהותירו ('השתיקו') קבוצה חברתית מסוימת מייצרות השלכות מפלות כלליות כלפי אנשים הומוסקסואלים שחיים בשותפויות לחיים פורמליות ובלתי פורמליות, דבר שאינו מקובל מבחינה חוקתית". נשיא בית המשפט החוקתי מירוסלב שפרוביץ' הוסיף בתגובה: "הנקודה של החלטה זו היא שההזדמנות לספק שירות אומנה חייבת להינתן לכולם באותם תנאים, ללא קשר לשאלה אם ההורים האומנים הפוטנציאליים הם הורים עם אותה נטייה מינית. אין זה אומר שהם עדיפים, אך יש לאפשר את האומנה שלהם אם הם עומדים בדרישות החוק". בית המשפט החוקתי לא ביטל את הוראות החוק בנושא בטענה כי המעשה "ייצור פרצה משפטית", אך קבע שאי ההכללה של זוגות חד-מיניים לגישה לאומנה הייתה מפלה ובלתי חוקתית, וסיפק הנחיות ברורות לבתי המשפט, למרכזי הרווחה ולגופים אחרים שמקבלים החלטות בנוגע לנושאים אלו, וקבע איסור על לפסול מועמדים מגישה לאומנה על סמך מעמד הזוגיות שלהם, באומרו: "בתי משפט או גופים מוסמכים אחרים המחליטים ישירות על זכויות וחובות הפרט של אזרחים בפתרון מקרים בודדים מחויבים לפרש ולהחיל חוקים בהתאם למשמעותם ותכליתם הלגיטימית, לקבל החלטות אלה בנושא בסיס החוקה, החוקים, האמנות הבינלאומיות ושאר מקורות המשפט". 9 משופטי בית המשפט החוקתי הצביעו בעד ההחלטה ו-4 היו נגד. שניים מתוך הארבעה המתנגדים סברו כי יש לאפשר לפרלמנט לשנות את תוכן חוק האומנה, והשניים האחרים סברו כי תוכן החוק הקיים "אינו מפלה זוגות חד-מיניים".[39]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2003 הפללה מוחלטת בחוק הקרואטי של אפליה על רקע נטייה מינית נחקקה בחוק השוויון בין המינים בתוכן סעיף 6.[40] החוק למניעת אפליה משנת 2008 כלל מאתה ואילך גם זהות מגדרית וביטוי מגדרי ברשימת הקטגוריות שמוגנות מפני אפליה בכל הנוגע לגישה לשירותים ציבוריים ופרטיים ובכלל התחומים הנוספים. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2009.[41] ביולי 2012 בית המשפט העירוני בואראז'דין דן בתיק של הטרדה על רקע נטייה מינית נגד פרופסור בפקולטה לארגון ואינפורמטיקה באוניברסיטת זאגרב. המקרה היה הדיווח הראשון על יישום החוק על איסור האפליה על רקע נטייה מינית. בית המשפט מצא כי אכן הייתה אפליה והטרדה כלפי הפרופסור במקום העבודה על רקע נטייתו המינית, ועל הפקולטה נאסר להכשיל עוד את קידומו המקצועי.

ב-1 במרץ 2013 הודיע שר המדע, החינוך והספורט ז'ליקו יובאנוביץ' (אנ') שהמשרד שלו יתחיל במבצע להסרת כל תוכן הומופובי שקיים בספרים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים.[42]

בשנת 2021 הומוסקסואל הוכה על רקע נטייתו המינית בספליט בזמן ששחה בים על ידי זוג תוקפים שברחו מהזירה והותירו אותו פצוע. בעקבות התקיפה ראש עיריית ספליט הגיב וגינה בחריפות את האירוע וקרא להעמדה לדין של התוקפים.[43]

פשעי שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2006 נחקקה הוספה של נטייה מינית כעילה מוגנת מפני פשעי שנאה בחוק העונשין. תוכן החוק בנושא הוחל לראשונה בשנת 2007, לאחר שאדם שתקף באלימות את משתתפי מצעד הגאווה בזאגרב באמצעות בקבוקי תבערה הורשע ונידון ל-14 חודשי מאסר.[44][45] ב-1 בינואר 2013 נחקק תיקון לחוק עונשין שהכיר בזהות מגדרית כעילה מוגנת במפורש מפני פשעי שנאה.[15]

ארגוני זכויות הלהט"ב "Zagreb Pride","Iskorak" ו-"Kontra" משתפים פעולה עם המשטרה הקרואטית מאז 2006 לאחר שקרואטיה הכירה לראשונה בפשעי שנאה שמבוססים על רקע נטייה מינית. כתוצאה משיתוף הפעולה המשטרה החלה לכלול חינוך על פשעי שנאה נגד להט"ב בתוכניות הלימודים שלה משנת 2013. בחודש אפריל באותה שנה פתח שר הפנים רנקו אוסטויץ' (אנ') יחד עם גורמים מהמשרד שלו במסע פרסום לאומי לצד הארגונים "Iskorak" ו-"Kontra" עבור אזרחי להט"ב קרואטים לדווח על פשעי שנאה שנעשו נגדם על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית במשטרה. מסע הפרסום כלל שלטי חוצות עירוניים בערים זאגרב, ספליט, פולה ואוסייק, חלוקת עלונים לאזרחים באותן ערים והפצת כרזות בתוך תחנות משטרה ברחבי המדינה.[46]

במרץ 2014 פורסם שקרואטיה העניקה מקלט מדיני לראשונה לאדם שנרדף על רקע נטייתו המינית שהיה צעיר הומוסקסואל מאוגנדה שנמלט מהמדינה בעקבות המעמד הגרוע של זכויות להט"ב בשטחה.[47]

זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנסג'נדרים בעלי דיספוריה מגדרית רשאים לשנות את המגדר המשפטי שלהם במסמכי זהות רשמיים בקרואטיה. עד יוני 2013 כל אדם ששינה את מגדרו היה מחויב לציין את השינוי בתעודת הלידה שלו על פי חוק כדי להיות זכאי לשנות את הסמן המגדרי שלו. עם זאת, ב-29 במאי 2012 הוכרז שהממשלה תנקוט בצעדים נוספים כדי להגן על טרנסג'נדרים שיכללו על פי הכללים החדשים הסרה של חיוב ציון השינוי המגדרי בתעודת הלידה של האדם עבור הבטחה שמידע כזה יישאר פרטי, והסרה של חיוב העברה של ניתוח להתאמה מגדרית עבור הכרה בשינוי מגדר. השינוי בחוק הוצע על ידי חברי הקואליציה של ראש הממשלה זוראן מילנוביץ' בזמן שכיהנו באופוזיציה ב-2010 שנדחה באותה תקופה. החוק החדש בנושא נכנס לתוקף ב-29 ביוני 2013.[48][49]

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בגלוי בכוחות המזוינים של קרואטיה.[50] לא קיים איסור כלשהו על לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים מוצהרים שמוגדרים כמועמדים לשרת באופן גלוי בכוחות המזוינים של קרואטיה, בעוד שמשרד ההגנה פועל לפי החקיקה הלאומית שאוסרת במפורש על כל אפליה על רקע נטייה מינית. מספר דיווחים בתקשורת לאורך השנים העלו כי רוב החיילים ההומוסקסואלים שמשרתים בצבא הקרואטי מחליטים לרוב לשמור על זהותם המינית כדיסקרטית כדי להימנע מקבלת אפליה הומופובית, אך היו גם דיווחים שהצהירו על כך שהכוחות המזוינים של קרואטיה מתייחסים לאפליה מכל סוג שהוא ברצינות רבה ונוקטים בפעולה למאבק בהומופוביה בקרב אנשי הצבא.[51][52]

מקרה ידוע של אפליה הומופובית בצבא הקרואטי היה השירות הצבאי של אלדין פטריץ' מרייקה בשנת 1998. ביולי 1998 קיבל פטריץ' צו זימון והתייצב לצריף צבאי (אנ') (מונח שמתאר מבנים שמשמשים לאירוח ארוך טווח של אנשי צבא) בפולה, שם אמר לקצין הבכיר שלו בשיחה פרטית שהוא הומוסקסואל. עם זאת, ההצהרה הפרטית של פטריץ' התפשטה במהירות בקרב הסביבה שלו בצריף, מה שהביא לכך שפטריץ' היה נתון להתעללות הומופובית מצד עמיתיו וקצינים אחרים. פטריץ' ביקש שוב ושוב להעביר אותו לצריף אחר בעקבות העוינות שקיבל מצד עמיתיו אבל בקשותיו נדחו. ב-22 ביולי פטריץ' פוטר מהצבא בגלל "הפרעה לא מוגדרת של העדפה מינית". עם זאת, הסיבה לא ציטטה במפורש הומוסקסואליות כהפרעה נפשית. לאחר פיטוריו של פטריץ' מהצבא, הוריו גילו על היותו הומוסקסואל וגירשו אותו מביתו על רקע נטייתו המינית. לאחר מכן תבע פטריץ' פיצויים ממשרד ההגנה תוך שהוא מציין "מדיניות מפלה, התעללות וטראומה פסיכולוגית". באוקטובר 1998 המשרד זימן את פטריץ' פעם נוספת על מנת שיסיים את שירותו הצבאי. עם זאת, פטריץ' סירב בעקבות חששות לחייו מאנשי הצבא שהיו בסביבתו. לאחר מכן קיבל מקלט מדיני בקנדה.[53]

תרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ליולי 2023, התקנות שמסדירות את המכון הקרואטי לעירויים, מגבילות דה פקטו את הגישה של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) לתרום דם ללא הגבלת זמן. חוק עזר משנת 1998 על רכיבי דם אסר במפורש על אנשים שעסקו בפעילות מינית עם בני אותו מין לתרום דם,[54] אבל הוא בוטל עם הכנסת חוק חדש על רכיבי דם בשנת 2006.[55] חוק עזר מ-2007 בנושא מוצרי דם כולל בין הקריטריונים לדחייה קבועה של נותני מינון אלוגני את הקטגוריה הכללית של "אנשים שההתנהגות המינית שלהם מציבה אותם בסיכון גבוה לחלות במחלות זיהומיות הנישאות בדם",[56] שכללה בין היתר "MSM" כמי שחסומים ללא הגבלת זמן לתרום דם במכון. החל משנת 2021, "MSM" מסווגים רשמית על ידי המכון כאנשים עם "התנהגויות או פעילויות שחושפות אותם לסיכון לחלות במחלות זיהומיות שנישאות בדם".[57]

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר הבירה זאגרב מוגדרת כמוקד סצנת הלהט"ב של קרואטיה וכוללת בה מועדונים, ברים הומוסקסואלים ומקומות בילוי נוספים שפונים לקהל להט"ב. העיר גם משמשת כמקום המשכן של מרכז הלהט"ב הראשון בקרואטיה והארגון "Queer Zagreb" שמארגן בין פעילויות נוספות את הפסטיבל "Queer Zagreb festival" ותוכנית קולנוע הלהט"ב החודשית "Queer MoMenti".[58] מרכז הלהט"ב השני של קרואטיה נפתח בספליט ב-24 במאי 2014 והשלישי ברייקה ב-16 באוקטובר 2014.[59][60] מקומות נוספים ברחבי המדינה שמקיימים אירועי בילוי עבור להט"ב ומהווים אזור לפאבים, מועדונים וחופים בקרב חברי הקהילה המקומית נמצאים גם כן בעיר אוסייק, האיים חוואר (אנ') וראב, העיירה רוביני, עיר הנמל דוברובניק ועוד.[61][62] ב-27 במאי 2013 צעדו כ-1,500 איש בזאגרב לתמיכה בהכשרת נישואים חד-מיניים מפארק זרינג'בק (אנ'), כיכר סן מרקו (אנ'), מטה ממשלת קרואטיה, הפרלמנט הקרואטי ובית המשפט החוקתי של קרואטיה (אנ'). ב-30 בנובמבר 2013 יום לפני שהתקיים משאל העם להגדרה של נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי של גבר ואישה בלבד בחוקה הקרואטית, כ-1,000 איש צעדו בזאגרב לתמיכה בהכשרת נישואים חד-מיניים תחת הכותרת "נישואים שווים". צעדות תמיכה נוספות התקיימו גם בפולה, ספליט ורייקה.[63]

מצעד הגאווה הראשון בקרואטיה התרחש ב-29 ביוני 2002 בזאגרב. תמיכתו הציבורית החלה לגבור מאז ומספר המשתתפים גדל במהירות משנה לשנה, אך הצעדות חוו גם התנגדות ציבורית אלימה מצד גורמים הומופובים. בשנת 2006, היה למצעד אופי אזורי, שמטרתו הייתה לתמוך בפעילים ממדינות בהן הפגנות מסוג זה אסורות על ידי הרשויות. מצעד 2011 היה לעצרת הלהט"ב הגדולה ביותר בקרואטיה באותה תקופה, והתקיים ללא אירועים אלימים בעוד דווח כי מספר השוטרים המספקים ביטחון באירוע היה נמוך יותר מאשר במהלך קיומו בשנים קודמות. נכון לקיץ 2019, מהדורתו בשנת 2013 הייתה הגדולה במדינה עד כה, עם מעל 15,000 מפגינים.[64][65][66][67] בשנת 2021 השתתף לראשונה ראש העיר, טומיסלב טומשביץ' (אנ'), במהלך ציון המצעד.[68]

מצעד הגאווה בזאגרב בשנת 2007

מצעד הגאווה הראשון בספליט נערך ב-11 ביוני 2011. עם זאת, מסלול הצעדה התברר כבעייתי מכיוון ששירות הביטחון לא היה מספיק חזק כדי למנוע אירועים חמורים, וכתוצאה מכך היה צריך להוביל את משתתפי המצעד לאזור בטיחות. במהלכו, נעצרו כמה מאות מפגיני נגד הומופובים, ובסופו של דבר האירוע בוטל. זמן קצר לאחר האירוע, חלקים רבים מהתקשורת הארצית הביעו תמיכה במשתתפי המצעד וקראו "לצעוד במצעד הגאווה הבא של זאגרב".[69] ב-16 ביוני 2011, 73 פרופסורים ומקורבי הפקולטה למשפטים בזאגרב חתמו על הצהרה שיזם הפרופסור מיחאלו דיקה, ובה הביעו את תמיכתם בציון מצעד 2011 וקריאה עבור הרשויות לפעול למען מניעה והחלת סנקציות על התנהגות שמסכנת שוויון זכויות יסוד וחירויות של אזרחי קרואטיה בצורה יעילה ואחראית.[70][71] ב-9 ביוני 2012 צעדו מאות משתתפים ברייקה, העיר השלישית בגודלה בקרואטיה בהקדשה לתמיכה במצעד ספליט שבוטל שנה קודם לכן.[72] קיום המצעד השני בספליט בשנת 2012 הוגדר כמוצלח, בעודו קיבל תמיכה ציבורית רחבה מהתקשורת הקרואטית, ידוענים ופוליטיקאים. במהלכו, השתתפו כ-5 שרים ממשלתיים ואישי ציבור נוספים. בשנת 2013 המצעד נמשך ללא אירוע התנגדות אחד, והיה לפעם הראשונה שראש העיר, איבו בלדסר (אנ'), השתתף במהלכו.[73][74][75][76][77][78][79]

נשיא קרואטיה לשעבר, איוו יוסיפוביץ', הביע תמיכה חזקה בחקיקת שוויון זכויות משפטיות עבור להט"ב קרואטים לאורך השנים, יחד עם כמה פוליטיקאים פופולריים אחרים והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מפלגת העם הקוראטית, המפלגה הקרואטית החברתית-ליברלית (אנ'), מפלגת הירוקים (אנ') ומפלגת העבודה הקרואטית (אנ') לצד פגישותיו עם ארגוני להט"ב. ב-1 ביוני 2012 פרסם הצהרת תמיכה במצעד 2012 בספליט וגינה את האלימות אשר שררה בציונו שנה קודם לכן אותה כינה "בלתי מתקבלת על הדעת". החברה לשעבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, נשיאת מפלגת הירוקים הנוכחית והשרה לשעבר להגנת הטבע והסביבה, מירלה קולי (אנ'), ידועה כמי שהשתתפה עד כה בכל אירועי הגאווה שציונו במדינה.[80] מצעד הגאווה הראשון באוסייק התקיים ב-6 בספטמבר 2014 ומשך מעל 300 צועדים. שר הכלכלה וכן פעילי זכויות להט"ב סרבים ויוונים השתתפו במהלכו.

תיירות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרואטיה ידועה כמדינת תיירות מרכזית בקרב להט"ב ברחבי העולם עם כ-200,000 תיירי להט"ב שדווחו כמבקרים בשטחה מדי שנה.[81] יעדים כגון דוברובניק, חוואר (אנ'), ראב, קרק, רוביני, רייקה והבירה זאגרב מוגדרים כמוקדי עלייה לרגל של תיירי להט"ב זרים.[82] האי ראב הפך ליעד פופולרי בקרב תיירים הומוסקסואלים מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, ובשנת 2011 הוא הפך באופן רשמי ליעד תיירות הלהט"ב הראשון במדינה שמפרסם את עצמו ככזה. מנהל לשכת התיירות של ראב, נדג'ליקו מייקליק, הצהיר באותה שנה באומרו כי, "הסיסמה שלנו היא - אי שמח, והמסר שלנו הוא אושר והחזקת ידיים, אז אל תהססו להחזיק ידיים בין אם אתם זוג חד-מיני, זוג הטרוסקסואלי, אמא ובת או זוג מאוהב. שום דבר שלילי לא יקרה לכם באי הזה ואתם תהיו מאושרים". ביולי 2008 זוג הומוסקסואלים מאמריקה הדרומית התחתן באי חוואר באירוע שמשך תשומת לב תקשורתית.[83] ביוני 2012 שר התיירות הקרואטי וליקו אוסטויץ' (אנ') קרא לתיירים שמוגדרים כלהט"ב לבקר בקרואטיה והצהיר על תמיכה בציון מצעד הגאווה בספליט באותה שנה.[84] נכון לשנת 2013, באתר איגוד התיירות האירופאית הגאה (GETA) קיימים מעל ל-50 מלונות ויעדים שפונים לקהל של תיירות להט"ב בקרואטיה.[85]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית (מאז 1977)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (15) (מאז 1998)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה (מאז 2003)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים (מאז 2003)
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) (מאז 2003)
חוקים נגד אפליה הכוללים זהות מגדרית וביטוי מגדרי (מאז 2009)
נישואים חד-מיניים / (קיימת הגבלה בחוקת קרואטיה שמכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 2013, נישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה במדינות האיחוד האירופי מוכרים לצורך קבלת תושבות מאז 2018)
הכרה בזוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) (קוהביטציה לא רשומה מאז 2003, שותפות לחיים מאז 2014)
אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים (מאז 2022)
אימוץ ילד חורג בקרב זוגות חד-מיניים (מאז 2022)
גישה להפריה חוץ-גופית בקרב זוגות לסביות
הכרה משפטית בשינוי מגדר (ניתוח להתאמה מגדרית לא נדרש מאז 2013)
לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא
איסור על ביצוע טיפול המרה בחוק
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים (לא חוקי עבור זוגות הטרוסקסואלים גם כן)
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Croatians back same-sex marriage ban in referendum". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-12-01. נבדק ב-2023-08-04.
  2. ^ Konačno i pravomoćna presuda: Istospolni partneri mogu ravnopravno posvajati djecu, tportal.hr
  3. ^ Croatia (Kingdom), Kazneni zakon o zločinstvih, prestupcih i prekršajih od 27. svibnja 1852, sa zakoni od 17. svibnja 1875: o porabi tiska, o sastavljanju porotničkih imenika i o kaznenom postupku u poslovih tiskovnih, preinačenimi zakonom od 14. svibnja god. 1907. o promjeni tiskovnih zakona i sa zakoni i naredbami koji se na nje odnose ter sarješitbami kr. stola sedmorice i vrhovnog suda u beču, Tisak i nakl. St. Kugli, 1921. (בקרואטית)
  4. ^ LGBT-prava.ba | Povijest LGBTIQ aktivizma u Hrvatskoj, web.archive.org, ‏2013-12-02
  5. ^ Smrt fašizmu i gayevima: Partizanski kapetan Josip Mardešić 1944. strijeljan je zbog homoseksualizma - Jutarnji.hr, web.archive.org, ‏2016-03-06
  6. ^ QUEER IN EUROPE DURING THE SECOND WORLD WAR, rm.coe.int
  7. ^ Krivični zakonik (1951), web.archive.org, ‏2013-11-03
  8. ^ Jutarnji list - Homoseksualci su za partizane bili ‘nakaze koje treba strijeljati’, www.jutarnji.hr, ‏2009-06-28 (ב־)
  9. ^ Pitali smo predsjednicu zašto i dalje tvrdi da je Hrvatska bila iza željezne zavjese, tportal.hr
  10. ^ Kolege, prijatelji i obitelj se na Mirogoju oprostili od poznatog novinara Tonija Maroševića, www.index.hr (בקרואטית)
  11. ^ Zakon o istospolnim zajednicama, narodne-novine.nn.hr
  12. ^ "Croatian Government to Pursue Law Allowing Civil Unions for Gay Couples (Published 2013)" (באנגלית). 2013-12-03. נבדק ב-2023-08-04.
  13. ^ David A. Gerstner, Routledge International Encyclopedia of Queer Culture, Routledge, 2006-03-01, ISBN 978-1-136-76181-2. (באנגלית)
  14. ^ Kazneni zakon, narodne-novine.nn.hr
  15. ^ 1 2 Ovo su promjene koje stupaju na snagu od 1. siječnja 2013., www.vecernji.hr (בקרואטית)
  16. ^ ZAKON O ISTOSPOLNIM ZAJEDNICAMA - N.N. 116/03, www.poslovniforum.hr
  17. ^ Zakon o životnom partnerstvu osoba istog spola - Zakon.hr, www.zakon.hr
  18. ^ EU Court Gives Same-Sex Spouses Equal Residency Rights, Balkan Insight, ‏2018-06-05 (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ CROL, Povijesna odluka Upravnog suda: životni partneri u Hrvatskoj odsad se mogu prijaviti za posvajanje djece, www.crol.hr (באנגלית בריטית)
  20. ^ Telegram.hr, Sud odlučio da istospolni bračni par koji je ministarstvo odbilo ipak smije udomiti dijete, Telegram.hr (בקרואטית)
  21. ^ Jutarnji list - Sud donio povijesnu odluku: Istospolne partnere više se ne smije diskriminirati kod posvajanja djece, www.jutarnji.hr, ‏2022-05-26 (ב־)
  22. ^ [https://web.archive.org/web/20091207094907/http://www.kriz-zivota.com/zoom/4582/hbk_dar_zivota_mora_se_ostvariti_u_braku/ Kri� �ivota - Zoom - HBK: Dar �ivota mora se ostvariti u braku], web.archive.org, ‏2009-12-07
  23. ^ 'Vlada pazi na stav Crkve o umjetnoj oplodnji', tportal.hr
  24. ^ Izmijenjen zakon o umjetnoj oplodnji — RTL Televizija, web.archive.org, ‏2014-01-10
  25. ^ I izvanbračnim partnerima pravo na umjetnu oplodnju – DW – 17.07.2009, dw.com (בקרואטית)
  26. ^ euroart, Usvojen Zakon o medicinski potpomognutoj oplodnji, Novi list, ‏2012-07-13 (באנגלית)
  27. ^ Crkve ujedinjene u 'vjerskom ratu' protiv premijera i ministra zdravlja, www.vecernji.hr (בקרואטית)
  28. ^ Zakon o umjetnoj oplodnji diskriminira lezbijke i neudane!, tportal.hr
  29. ^ Sa 88 glasova za i 45 protiv Sabor donio Zakon o MPO-u!, tportal.hr
  30. ^ euroart, Zakon o životnom partnerstvu: Partneru u istospolnoj zajednici skrb o djetetu, Novi list, ‏2013-10-29 (באנגלית)
  31. ^ Prvom istospolnom paru odobrena partnerska skrb nad djetetom, tportal.hr
  32. ^ 'Papa je rekao da biti gay nije grijeh. Zato, gospodine, katekizam u ruke!', www.vecernji.hr (בקרואטית)
  33. ^ CROL, U Hrvatskoj dodijeljena prva partnerska skrb, www.crol.hr (באנגלית בריטית)
  34. ^ Zakon o udomiteljstvu prošao, gay parovi neće moći udomiti, www.24sata.hr, ‏2018-12-07 (בקרואטית)
  35. ^ https://www.facebook.com/FRANCE24.English, Croatian activists to challenge law barring gay couples from fostering children, France 24, ‏2018-12-11 (באנגלית)
  36. ^ Gay par: 'Htjeli smo udomiti dijete, zato sad tužimo državu', www.24sata.hr, ‏2018-12-08 (בקרואטית)
  37. ^ 'Gay smo i htjeli smo udomiti djevojčicu, ali nisu nam dali...', www.24sata.hr, ‏2018-11-29 (בקרואטית)
  38. ^ Total Croatia News, Croatia Court Decision: Gay Couple Allowed to be Foster Parents, Total Croatia, ‏2019-12-20 (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ Total Croatia News, Croatia Constitutional Court: Same Sex Couples Can Be Foster Parents, Total Croatia, ‏2020-02-07 (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ Zakon o ravnopravnosti spolova, narodne-novine.nn.hr
  41. ^ Zakon o suzbijanju diskriminacije, narodne-novine.nn.hr
  42. ^ Vlada udžbenike iz vjeronauka mijenja da zaštiti gay osobe - Jutarnji.hr, web.archive.org, ‏2016-03-03
  43. ^ Vsak dan prvi - 24ur.com, www.24ur.com
  44. ^ https://www.facebook.com/6030918854, Eight arrested amid violence at Croatian pride march, www.advocate.com (באנגלית)
  45. ^ Croat charged with hate crime for attempting to attack gay parade - International Herald Tribune, web.archive.org, ‏2008-06-11
  46. ^ Ministar Ostojić pozvao LGBT osobe da prijavljuju zločine iz mržnje - CroL, web.archive.org, ‏2016-01-11
  47. ^ SPASILI GA OD PROGONA Mladiću iz Ugande prvi politički azil u Hrvatskoj jer je gay - Jutarnji.hr, web.archive.org, ‏2016-04-07
  48. ^ Tko promijeni spol, dobit će novi rodni list - Jutarnji.hr, web.archive.org, ‏2016-03-03
  49. ^ Moći će uzeti novo ime i prije promjene spola - Jutarnji.hr, web.archive.org, ‏2016-03-03
  50. ^ Biti gay u Hrvatskoj vojsci – Nacional.hr, web.archive.org, ‏2013-01-11
  51. ^ Biti gay u Hrvatskoj vojsci – Nacional.hr, arhiva.nacional.hr
  52. ^ Hrvatska vojska: Gay je OK, www.vecernji.hr (בקרואטית)
  53. ^ United Nations High Commissioner for Refugees, Refworld | Croatia: Homosexuality: its legal status and the public attitude towards it; whether homosexuals can complain about discrimination and, if so, to whom (January 1998 - May 1999), Refworld (באנגלית)
  54. ^ Pravilnik o krvi i krvnim sastojcima, narodne-novine.nn.hr
  55. ^ Zakon o krvi i krvnim pripravcima, narodne-novine.nn.hr
  56. ^ Pravilnik o posebnim tehničkim zahtjevima za krv i krvne pripravke, narodne-novine.nn.hr
  57. ^ O darivanju | Hrvatski zavod za transfuzijsku medicinu - Dođite svi u Petrovu 3, web.archive.org, ‏2022-01-01
  58. ^ Queer Zagreb » About, web.archive.org, ‏2013-04-02
  59. ^ CroL | Split dobio LGBT Centar, sve spremno za Povorku ponosa - CroL, web.archive.org, ‏2014-05-26
  60. ^ CroL | Predstavljen LGBTIQ+ centar Druga Rijeka - CroL, web.archive.org, ‏2014-10-18
  61. ^ Otvorenje LGBT centra - Gay.hr, web.archive.org, ‏2014-11-02
  62. ^ Zagreb sa 37 friendly lokacija postaje prava gay destinacija - Jutarnji.hr, web.archive.org, ‏2016-03-03
  63. ^ CroL | Zagreb, Rijeka, Split i Pula glasno poručili 'protiv' (foto) - CroL, web.archive.org, ‏2013-12-03
  64. ^ Povorka ponosa, web.archive.org, ‏2013-10-14
  65. ^ 24sata.info - Događaj visokog rizika: Danas je jubilarni Zagreb Pride, web.archive.org, ‏2019-01-14
  66. ^ Zbogom Queer, očekujemo Pride (באנגלית אמריקאית)
  67. ^ CroL.hr | 15.000 ljudi u dvanaestoj Povorci ponosa! (foto, video) - CroL, web.archive.org, ‏2013-07-15
  68. ^ [VIDEO/FOTO U zagrebačkoj Povorci ponosa, saborski zastupnici i Tomašević: 'Ovo je prvi put da gradonačelnik dolazi na Pride. Nitko ne smije biti diskriminiran na bilo kojoj osnovi'], tportal.hr
  69. ^ Recimo ´NE´ nasilju, pridružimo se Zagreb Prideu!, www.index.hr (בקרואטית)
  70. ^ Profesori zagrebačkog Pravnog fakulteta podržavaju Gay Pride, www.vecernji.hr (בקרואטית)
  71. ^ Nastavnici i suradnici Pravnog fakulteta izrazili potporu Zagrebačkom Prideu – Nacional.hr, arhiva.nacional.hr
  72. ^ Najbolji dodaci prehrani za vas (באנגלית)
  73. ^ Drugi Split Pride je uspio - može se kad se hoće, tportal.hr
  74. ^ Više od 300 Riječana marširalo u znak podrške Split Prideu, tportal.hr
  75. ^ LORI - O Lori, web.archive.org, ‏2012-06-14
  76. ^ Lesbian group Kontra, web.archive.org, ‏2013-12-05
  77. ^ 'Da je ovako bilo '91. rat bi trajao 6 sati, a ne 6 godina', Dnevnik.hr (בקרואטית)
  78. ^ Uhićene 73 osobe, protiv 60 podnijete prekršajne prijave, tportal.hr
  79. ^ 500 veselih prajdovaca u koloni, na Rivi ih dočekao pljesak iz kafića, Net.hr, ‏2021-05-14 (ב־)
  80. ^ Holy predstavila novu stranku: Orah će biti treća politička opcija, www.vecernji.hr (בקרואטית)
  81. ^ Gay Hvar | Gay Croatia, web.archive.org, ‏2011-07-27
  82. ^ Barbir-Mladinović, Ankica (2014-08-31). "Zašto Hrvatska nema razvijeniji gay turizam?". Radio Slobodna Evropa (בסרבו-קרואטית). נבדק ב-2023-08-05.
  83. ^ Slobodna Dalmacija - Berlusconi o Sarkozyju: ‘Nije mi ni do koljena!’, slobodnadalmacija.hr, ‏2008-07-19 (ב־)
  84. ^ Zagreb Gay Guide, web.archive.org, ‏2013-12-06
  85. ^ Izvršni direktor GETA-a: Gay turisti bojkotiraju Rusiju, ali ona živi od nafte, a Hrvatska od turizma, www.index.hr (בקרואטית)