זכויות להט"ב בפורטוגל
 | |
| (ירוק) פורטוגל, (ירוק בהיר) האיחוד האירופי | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 1982 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | ישנה הכרה בשינוי מגדר, מאז 2018 לא נדרש ניתוח להתאמה מגדרית עבור הכרה |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית (בחוקה), זהות מגדרית, ביטוי מגדרי או מאפייני מין |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | ישנה הכרה באיחוד אזרחי מאז 2001 ונישואים חד מיניים מאז 2010 |
| אימוץ | ישנה הכרה באימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים מאז 2016 |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
זכויותיהם של לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים (להט"ב) בפורטוגל מוגדרות מהמתקדמות ביותר בעולם. לאחר תקופה ארוכה של דיכוי על ידי המדינה במהלך עידן אסטדו נובו, החברה הפורטוגזית הפכה לבעלת קבלה רחבה יותר ויותר כלפי חברי הקהילה, בעוד הומוסקסואליות הפכה לחוקית שוב באופן סופי בשנת 1982,[1] שמונה שנים לאחר מהפכת הציפורנים. לפורטוגל ישנם חוקים רחבי היקף נגד אפליה והיא אחת המדינות הבודדות בעולם שמכילות איסור על אפליה על רקע נטייה מינית בחוקה שלה. ב-5 ביוני 2010 הפכה למדינה לשמינית בעולם שמכירה בנישואים חד מיניים.[2][3] ב-1 במרץ 2011, התקבל חוק זהות מגדרית, הכולל הכרה בשינוי מגדר ושם עבור טרנסג'נדרים.[4] זוגות חד מיניים החלו להיות זכאים לאמץ לראשונה באופן משותף וחורג ב-1 במרץ 2016.
סקר מאת "Eurobarometer" ל-2019 מצא כי 74% מהאוכלוסייה הפורטוגלית תומכת בחקיקות הכשרה עבור נישואים חד מיניים ביבשת אירופה ו-80% מאמינים כי אנשים לסביות, הומואים וביסקסואלים אמורים ליהנות מאותן זכויות כגון הטרוסקסואלים. בליסבון ובפורטו ישנן סצנות להט"ב רחבות הכוללות פאבים, מועדוני לילה וחופים כמו גם מצעדי גאווה שנתיים. ליסבון ידועה גם בתור אחת מהערים באירופה אשר מארחות את אחד מפסטיבלי סרטי הלהט"ב הגדולים ביבשת - "Queer Lisboa International Queer Film Festival".
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בפורטוגל עברה אי-הפללה לראשונה בשנת 1852, תחת מריה השנייה ופרננדו השני מממלכת פורטוגל. עם זאת, הוגדרה כפלילית שוב בשנת 1886, תחת לואיש הראשון, בעוד פורטוגל הפכה בהדרגה לעוינת יותר כלפי הומוסקסואלים עד ולאורך שנות הדיקטטורה לאחר מכן. רק ב-1982 פעילות הומוסקסואלית בהסכמה הפכה לחוקית בשנית, בעוד גיל ההסכמה הושווה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד ל-14 שנים ב-2007.
הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורטוגל הכירה במגורים משותפים לא רשומים עבור זוגות חד מיניים מאז 5 במאי 2001,[5] ובנישואים חד מיניים מאז 5 ביוני 2010 בעודם אושרו תחת כהונתה השנייה של ממשלת סוקרטש. כתוצאה מכך, הוענקו לזוגות חד מיניים כלל הזכויות של זוגות נשואים בדומה לזוגות הטרוסקסואלים.
חוק העונשין של פורטוגל תוקן בשנת 2007 כדי להשוות את גיל ההסכמה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים ולהפליל אלימות במשפחה במערכות יחסים חד מיניות, ובכך, להשוות את התייחסות החוק לזוגות הטרוסקסואלים.[6]
הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 2016, החוק הפורטוגלי מתיר אימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים. לפני כניסת החוק לתוקף, נאסר על זוגות חד מיניים לאמץ אף על פי נוכחותן של מספר פסיקות במשך השנים מאת בתי המשפט אשר התירו לילדים לחיות עם משפחות חד מיניות. בעבר, פורטוגל נאלצה לשלם קנס עקב הצהרות הומופוביות של בית משפט שפסק נגד זכותו של אב הומוסקסואל למשמורת על בתו. בית הדין האירופי לזכויות אדם קיבל את התיק ופסק לטובת האב ב-1999, בדרישה להחזיר לו את המשמורת על בתו לצד הטלת עונש קנס עבור פורטוגל.
ב-17 במאי 2013, הפרלמנט הפורטוגלי דחה הצעת חוק המאפשרת לזוגות חד מיניים לאמץ ילדים. באותו יום אישר הפרלמנט בקריאה ראשונה הצעת חוק המתירה לזוגות נשואים חד מיניים לאמץ את ילדיהם של בן זוגם (אימוץ חורג). עם זאת, הצעת חוק זו נדחתה בקריאה שנייה ב-14 במרץ 2014. הצעות חוק אחרות המעניקות זכויות אימוץ להורים ומטפלים חד מיניים, בהן הפריה חוץ גופית (IVF) לזוגות לסביות, הוצגו בפרלמנט ב-16 בינואר 2015.[7] עם זאת, ב-22 בינואר הפרלמנט דחה את ההצעות.[8]
ב-23 בספטמבר 2015 הוגשו בפרלמנט הצעות חוק להענקת זכויות אימוץ מלאות לזוגות חד מיניים וכן גישה להפריה חוץ גופית. ב-20 בנובמבר 2015, חמש הצעות לגבי זכויות אימוץ אושרו על ידי הפרלמנט בקריאה ראשונה. לאחר מכן הועברו הצעות החוק לוועדה לענייני חוקה, זכויות, חירויות וערבויות, שם אוחדו להצעה אחת ואושרו ב-16 בדצמבר 2015. ב-18 בדצמבר 2015, הצעת החוק אושרה בפרלמנט.[9][10] ב-25 בינואר 2016, יום אחד לאחר הבחירות לנשיאות, הנשיא היוצא אניבל קבאקו סילבה הטיל וטו על הצעת חוק האימוץ.[11] בתגובה, הרוב בפרלמנט הודיע על כוונתו לעקוף את הווטו. ב-10 בפברואר 2016, הווטו בוטל על ידי הפרלמנט.[12] סילבה חתם על הצעת החוק ב-19 בפברואר 2016.[13] החוק פורסם בכתב העת הרשמי ב-29 בפברואר, ונכנס לתוקף ביום הראשון של החודש הראשון לאחר פרסומו ב-1 במרץ 2016.
ב-13 במאי 2016, הפרלמנט אישר הצעת חוק להעניק לזוגות חד מיניים גישה לרבייה בסיוע רפואי (הפריה חוץ גופית).[14][15] ההצעה נחתמה לחוק על ידי הנשיא מרסלו רבלו דה סוזה ב-7 ביוני.[16][17] החוק פורסם בכתב העת הרשמי ב-20 ביוני ונכנס לתוקף ביום הראשון של החודש השני לאחר הפרסום ב-1 באוגוסט 2016.[18][19]
בשנת 2016 העביר הפרלמנט הפורטוגלי חוק המתיר פונדקאות הריון בנסיבות מסוימות, בהן כאשר אישה נולדת ללא רחם או בעלת מחלה קשה הפוגעת ברחמה. עם זאת, פונדקאות עבור זוגות חד מיניים עדיין נותרה לא מוכרת בחוק.[20][21]
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003, נכנסו לתוקף חוקים נגד אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה הנוגעים לשלושה אמצעים מיוחדים: גישה לעבודה ולתעסוקה, הגנה מפני אפליה בעבודה ומפני הטרדה מינית. מאז 2004, חוקת פורטוגל אוסרת כל צורה של אפליה על רקע נטייה מינית, מה שהופך את פורטוגל לאחת המדינות היחידות בעולם המעגנת איסור על אפליה על רקע נטייה מינית בחוקתה.[22] סעיף 13 של החוקה הפורטוגלית קובע באומרו כי,[22]
"אין לזכות, להעדיף, להטות דעה קדומה, לשלול כל זכות או לפטור מכל חובה מסיבות של מוצא, מין, גזע, שפה, טריטוריית מוצא, דת, אמונות פוליטיות או אידאולוגיות, חינוך, מצב כלכלי, נסיבות חברתיות או נטיות מיניות".
חוק עונשין חדש נכנס לתוקף ב-2007. בתוכנו, מכיל החוק מספר הוראות המתייחסות לנטייה מינית בשלושה היבטים: הכרה במערכות יחסים חד מיניות באמצעות הגנה באותם אמצעים כגון עבור מערכות יחסים עבור בני זוג ממינים שונים, בהם אלימות במשפחה ורצח, גיל הסכמה שווה בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים (14 שנים) והכללת נטייה מינית כנחשבת לנסיבות מחמירות בתיקי רצח ופשעי שנאה.[6]
.jpg)
בשנת 2013, הפרלמנט הפורטוגלי העביר חוק המוסיף זהות מגדרית להוראת פשעי השנאה בחוק העונשין,[23] בעוד שנתיים לאחר מכן ב-19 בינואר 2015 הצביע הפרלמנט בעד הכללת זהות מגדרית כעילה מוגנת מפני אפליה בתחום התעסוקה. באותה שנה, הפרלמנט הפורטוגלי אישר פה אחד צעד לאמץ רשמית את ה-17 במאי כ-"היום הלאומי נגד הומופוביה וטרנספוביה" בעודו התחייב "לעסוק במילוי התחייבויות לאומיות ובינלאומיות למאבק באפליה הומופובית וטרנספובית".[24]
בשנת 2020, האיגוד הבינלאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס ("ILGA") בפורטוגל, רשם כ-41 מקרים של אפליה שהופנו כלפי חברי קהילת הלהט"ב במדינה ו-48 מקרים של פשעי שנאה.[25] בדצמבר 2020, בית הדין לבוררות בספורט קנס את התאחדות הכדורגל הפורטוגלית ב-1,000 אירו והורה לה לשחק ארבעה משחקים בדלתיים סגורות (כל משחק בדלתיים סגורות עולה בין 10,000 ל-25,000 אירו) בגין אי פעולתה במניעת קריאות עלבונות הומופובים שהשמיעו אוהדיה במהלך משחק באוקטובר 2018.[26] סקר מדצמבר 2020 הראה כי 79% מהצעירים בפורטוגל היו עדים למקרים של בריונות נגד להט"ב ו-86% סברו שבתי ספר צריכים להתייחס טוב יותר לנושאי להט"ב.[27]
זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2011, הנשיא סילבה אשרר את חוק הזהות המגדרית החדש המאפשר לטרנסג'נדרים לשנות את מינם החוקי בתעודות לידה ובמסמכי זהות אחרים.[28]
ב-24 במאי 2016, הוגשה הצעת חוק להתרת שינוי מגדר משפטי עבור טרנסג'נדרים על בסיס הגדרה עצמית.[29][30] הצעות חוק דומות הוגשו במשך השנים בנובמבר 2016 ומאי 2017. ההצעות אוחדו להצעה אחת על ידי ועדה פרלמנטרית ולאחר מכן אושרו על ידי הפרלמנט ב-13 באפריל 2018.[31] עם זאת, ב-9 במאי, הנשיא מרסלו רבלו דה סוזה הטיל וטו על הצעת החוק.[32] ב-12 ביולי, הפרלמנט אימץ את הצעת החוק עם שינויים בכל הנוגע לקטינים בני 16 ו-17, שהוצע על ידי הנשיא בהודעת הווטו שלו.[33][34] הנשיא חתם על הצעת החוק ב-31 ביולי.[35] ההצעה פורסמה בכתב העת הרשמי ב-7 באוגוסט 2018 ונכנסה לתוקף למחרת.[36] החוק מאפשר לאדם בוגר לשנות את מינו החוקי ללא כל דרישה, בעוד קטינים בני 16 ו-17 רשאים לעשות זאת בהסכמת הוריהם וחוות דעת פסיכולוגית המאשרת כי החלטתם התקבלה בחופשיות וללא כל לחץ חברתי בחוץ. החוק אוסר בנוסף על אפליה ישירה ועקיפה על בסיס זהות מגדרית, ביטוי מגדרי ומאפייני מין, ואוסר על התערבויות רפואיות בילדים אינטרסקסים (בעלי סימני מין זכריים ונקביים כאחד) עבור קביעת מינם ללא הסכמתם.[37] עד אוקטובר 2018, בסך הכל כ-274 אנשים השתמשו בחוק ההכרה המגדרית החדש כדי לשנות את מינם החוקי.[38]
ביולי 2019, שר המדע, הטכנולוגיה וההשכלה הגבוהה, מנואל הייטור, פרסם המלצות לאוניברסיטאות לתקן את התעודות של טרנסג'נדרים כך שישקפו כראוי את זהותם המגדרית. באופן דומה, באותו חודש, שר החינוך טיאגו ברנדאו רודריגס פרסם תקנות לבתי ספר יסודיים ותיכוניים כדי להקל על תלמידים טרנסג'נדרים ואינטרסקסים. תקנות אלה כוללות שימוש בשם המועדף על התלמיד והעלאת מודעות והכשרת צוות לטיפול במקרים של אפליה ובריונות נגד להט"ב.[39]
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורטוגל מאפשרת לכלל אזרחיה לשרת בגלוי בכוחותיה המזוינים ללא קשר לנטייה מינית, שכן חוקת פורטוגל אוסרת במפורש כל אפליה על בסיס זה. לפיכך לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בגלוי בצבא על בסיס זהה לגברים ונשים הטרוסקסואליות.[40] עם זאת, טרנסג'נדרים אינם נכללים בהתרה לשירות גלוי ועלולים להידחות על ידי הצבא על בסיס זהותם המגדרית על פי דיווחים.
באפריל 2016, ראש הכוחות המזוינים של פורטוגל, גנרל קרלוס ג'רונימו, התפטר, ימים לאחר שזומן עבור הסברת הערותיו של סגן ראש המכללה הצבאית על חיילים הומוסקסואלים. הנשיא מרסלו רבלו דה סוזה קיבל את התפטרותו של ז'רונימו, שנכנס לתפקיד הרמטכ"ל בשנת 2014. התפטרותו הגיעה לאחר שאנטוניו גרילו, סגן ראש המכללה הצבאית, הודה כי יעץ להורים לסטודנטים צעירים במכללה לא להתגייס אם הם הומוסקסואלים "כדי להגן עליהם מפני התלמידים האחרים". שר ההגנה אזרדו לופס הגיב לאירוע כ-"אפליה בלתי מקובלת לחלוטין".[41]
טיפולי המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיווחים בתאריך 10 בינואר 2019 העלו שמספר פסיכולוגים בפורטוגל מבצעים טיפולי המרה עבור המרת נטייתם המינית של הומוסקסואלים להטרוסקסואליות.[42] מספר ימים לאחר מכן, כ-250 פסיכולוגים מאזורים שונים במדינה הגישו מכתב גלוי לארגון מסדר הפסיכולוגים הרגולטורי ("Ordem dos Psicólogos") בדרישה לחקור את השימוש הפרקטיקות הפסאודו-מדעיות. הגוף אישר באומרו כי טיפול המרה הם "רשלנות לא ניתנת להצדקה".[43]
בקשת מקלט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 30 באוגוסט 2008, נטייה מינית וזהות מגדרית הוכרו כעילה לבקשת מקלט בפורטוגל.[44]
תרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010, אושרה פה אחד בגוש בפרלמנט הפורטוגלי הצעה לאפשר לגברים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים לתרום דם. ההצעה הייתה אמורה להיות מיושמת לבסוף על ידי המכון הפורטוגזי לדם והשתלות באוקטובר 2015, ותקופת דחייה של שישה חודשים או שנה מקיום יחסים לפני תרומה עבור גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים הייתה אמורה להיחקק.[45][46] עם זאת, יישום ההצעה התעכב.[47][48] בסוף ספטמבר 2016, הכללים החדשים נכנסו לתוקף והחלו לאפשר לגברים הומוסקסואלים וביסקסואלים לתרום דם לאחר שנת דחייה.[49]
במרץ 2021, בתגובה למחלוקת במדינה לאחר שמספר תרומות נדחו,[50] פרסם המכון הפורטוגזי לדם והשתלות הנחיות חדשות המסירות את כל המגבלות בפני גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מתרומת דם.[51]
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורטוגל מכונה לעיתים קרובות כאחת המדינות הידידותיות ביותר לחברי קהילת הלהט"ב בעולם, עם קבוצות ועמותות שונות הנותנות מענה לנושאים שונים בקרב הקהילה, חקיקה תומכת וקבלה חברתית גבוהה. בשנת 1974 עברה פורטוגל מדיקטטורת פשיזם קלריקלי לדמוקרטיה אזרחית. בתקופת קיום הדיקטטורה, אזרחי להט"ב פורטוגזים התמודדו עם דיכוי על ידי המדינה, כמו גם עם דעות קדומות ודחייה רחבה בקרב החברה. עם זאת, מאז המעבר הפוליטי, החלו לחוות רמה מוגברת של זכויות וחירויות אזרחיות. במהלך השנים הבאות, אזרחי להט"ב החלו להתארגן מבחינה פוליטית ונכנסו לעין הציבור, והעלו את המודעות למטרותיהם ולתנועתם. עמותת "Associação ILGA Portugal" נוסדה בשנת 1995, תוך קמפיין להגברת הזכויות המשפטיות עבור חברי הקהילה, הוצאת אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית מחוץ לחוק ושינוי תפיסות חברתיות. קבוצות רבות נוספות הוקמו לאחר מכן, בהן: "Portugal Pride", "AMPLOS", ו-"Pink Panthers", יחד עם קבוצת אופנועים ייחודית עבור להט"ב בפורטו ואגודה קתולית בליסבון.[52]
במשך השנים, החוקים הפורטוגזים נגד אפליה הורחבו כך שיכללו נטייה מינית וזהות מגדרית בעוד סעיף 13 של חוקת פורטוגל תוקן באופן דומה כדי לאסור אפליה על רקע נטייה מינית באופן חוקתי, חוקי שינוי מגדר עבור טרנסג'נדרים הוקלו בעוד איחודים אזרחיים החלו להיות מוכרים לזוגות חד מיניים לראשונה. בשנת 2010, פורטוגל אישרה נישואים חד מיניים, והפכה למדינה השמינית בעולם שעושה זאת ולשישית ביבשת אירופה לאחר הולנד (2001), בלגיה (2003), ספרד וקנדה (2005), דרום אפריקה (2006), ונורווגיה ושוודיה (2009). בשנת 2016 זוגות חד מיניים בפורטוגל הפכו לזכאים לגשת לאימוץ באופן חורג ומשותף. בשנת 2019, ארגון הלהט"ב האירופי, "ILGA-Europe" דירג את פורטוגל במקום ה-7 מתוך 49 מדינות אירופיות ביחס למעמד חקיקת זכויות להט"ב בשטחן. במרץ 2019, זכתה המדינה בתואר יעד הטיולים הידידותי ללהט"ב הטוב בעולם, יחד עם קנדה ושוודיה.[53]
אף על פי שישנם מספר מקרים של דעות קדומות בציבור כלפי חברי קהילת הלהט"ב הפורטוגזית, ישנה סצנה הומוסקסואלית רחבה בבירה ליסבון, פורטו ובערים התיירותיות העיקריות באזור אלגארבה, בהן: פארו, לאגוש, אלבופיירה וטבירה, הכוללות ברים הומוסקסואלים, פאבים, מועדוני לילה וחופים. בערים ואזורים קטנים יותר כגון: אוויירו, לייריה, קוימברה, בראגה, אבורה ומדיירה ישנן קהילות להט"ב דיסקרטיות יותר. בליסבון, רוב העסקים בעלי נטייה לתיירות להט"ב מקובצים סביב המחוז באירו אלטו ושכונות פרינסיפה ריאל וצ'יאדו הסמוכות.[54] בליסבון ופורטו מתקיימים מצעדי גאווה שנתיים המושכים עשרות אלפיי מפגינים וצופים. ליסבון ידועה גם בתור אחת מהערים באירופה אשר מארחות את אחד מפסטיבלי סרטי הלהט"ב הגדולים ביבשת - "Queer Lisboa International Queer Film Festival". מספר חופים פורטוגזיים מוגדרים כפופולריים ביותר בקרב חברי הקהילה בהם: חוף 19, ליד קוסטה דה קפאריקה, חוף הנודיסטים הרשמי באריל וחוף קסלה ולחה, אשר שניהם ממוקמים ליד טבירה.[54][55]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 1982)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (14) | (מאז 2007)
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | (מאז 2003)
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים | (מאז 2004)
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) | (מאז 2007 עבור נטייה מינית, מאז 2013 זהות מגדרית)
|
| נישואים חד מיניים | (מאז 2010)
|
| הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) | (מאז 2001 ישנה הכרה באיחוד אזרחי)
|
| הורות אוטומטית בתעודות לידה לילדים לזוגות חד מיניים | (מאז 2016)
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים | (מאז 2016)
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים | (מאז 2016)
|
| לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא | (מאז 1999)
|
| טרנסג'נדרים מוצהרים רשאים לשרת בצבא | 
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק | (מאז 2011, ניתוח להתאמה מגדרית לא נדרש עבור הכרה מאז 2018)
|
| קטינים אינטרסקסים מוגנים מפני פרוצדורות כירורגיות פולשניות | (מאז 2018)
|
| נטיית מינית/זהות מגדרית מוכרות כעילות עבור בקשת מקלט | (מאז 2008)
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות | (מאז 2016)
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק | (מאז 2023)
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים | (לא חוקי עבור זוגות הטרוסקסואלים גם כן) |
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם | (מאז 2021)
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ PortugalPride.org: sabia que..., portugalpride.org
- ^ "Portugal backs same-sex marriage" (באנגלית בריטית). 2010-05-17. נבדק ב-2022-05-19.
- ^ Segunda-feira já vai ser possível celebrar casamentos entre pessoas do mesmo sexo - Sociedade - PUBLICO.PT, web.archive.org, 2012-02-29
- ^ Cavaco promulga diploma que simplifica mudança de sexo, www.jn.pt (ב־European Portuguese)
- ^ Anonymous, International: Global Summary of Registered Partnership, Domestic Partnership, and Marriage Laws (November 2003), OutRight Action International, 2003-11-13 (באנגלית)
- ^ 1 2 Vigésima terceira alteração ao Código Penal, Alterações Lei Nº 59/2007 de 4 de Setembro (PortugalGay.pt), web.archive.org, 2018-07-12
- ^ Portugal: Opposition party to table same-sex adoption bill, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2015-01-11 (באנגלית בריטית)
- ^ Portuguese parliament votes against gay couples adopting, web.archive.org, 2015-07-25
- ^ Renascença, Cavaco decide promulgação da adopção gay e interrupção da gravidez até ao fim de Janeiro - Renascença, Rádio Renascença, 2016-01-02 (ב־European Portuguese)
- ^ Votação final: 17 deputados do PSD votaram a favor da adoção plena, www.dn.pt (ב־European Portuguese)
- ^ Portugal's outgoing president vetoes gay adoption bill, news.yahoo.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Portugal parliament overturns veto on adoption by gay couples". Reuters (באנגלית). 2016-02-10. נבדק ב-2022-05-17.
- ^ Cavaco promulgou adoção gay e alterações à lei do aborto, TSF Rádio Notícias, 2016-02-19 (ב־European Portuguese)
- ^ Renascença, Parlamento aprova barrigas de aluguer e Procriação Medicamente Assistida - Renascença, Rádio Renascença, 2016-05-13 (ב־European Portuguese)
- ^ Maria Lopes, Sofia Rodrigues, AR alarga PMA a mais mulheres e aprova gestação de substituição, PÚBLICO (בפורטוגזית)
- ^ Marcelo promulga procriação assistida, mas veta gestação de substituição, www.dn.pt (ב־European Portuguese)
- ^ Marcelo promulga 35 horas e veta barrigas de aluguer, TVI Notícias (בפורטוגזית)
- ^ Lei que alarga a procriação medicamente assistida publicada em Diário da República, TVI Notícias (בפורטוגזית)
- ^ PÚBLICO, Todas as mulheres com acesso à PMA a 1 de Agosto, PÚBLICO (בפורטוגזית)
- ^ Rádio e Televisão de Portugal, Parlamento aprova gestação de substituição, Parlamento aprova gestação de substituição (בפורטוגזית)
- ^ Surrogacy in Portugal: cost and legality, VittoriaVita, 2016-09-19 (באנגלית)
- ^ 1 2 Constituição da República Portuguesa, www.parlamento.pt (ב־European Portuguese)
- ^ Dan Littauer, Portugal passes trans hate crime law, Gay Star News, 2013-01-21 (באנגלית בריטית)
- ^ Portugal formally adopts national anti-discrimination day with unanimous vote, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2015-06-29 (באנגלית בריטית)
- ^ Wayback Machine, web.archive.org
- ^ SAPO, Tribunal Arbitral do Desporto confirma castigo ao Sporting por homofobia, SAPO Desporto (בפורטוגזית)
- ^ rede ex aequo, relatorioprojetoeducacao, Relatório do Projeto Educação LGBTI | rede ex aequo - associação de jovens lgbti e apoiantes
- ^ Portugal Gender Identity Law, TGEU, 2014-01-31 (באנגלית)
- ^ BE quer permitir mudança de sexo aos 16 anos, www.jn.pt (ב־European Portuguese)
- ^ Sofia Rodrigues, BE apresenta projecto de lei para permitir mudança de sexo aos 16 anos, PÚBLICO (בפורטוגזית)
- ^ "Portugal's parliament approves new legal gender change law". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-04-13. נבדק ב-2022-05-17.
- ^ Portugal can still be legislative innovators on LGBTI equality – don’t stop now! | ILGA-Europe, www.ilga-europe.org
- ^ Agência Lusa, Presidente da República promulga lei da autodeterminação da identidade de género, Observador (ב־European Portuguese)
- ^ Parlamento aprova lei da autodeterminação da identidade de género, www.jornaldenegocios.pt (ב־European Portuguese)
- ^ Liliana Valente, Marcelo promulga lei da Uber e alteração à lei da identidade de género, PÚBLICO (בפורטוגזית)
- ^ Lei da autodeterminação da identidade de género entra em vigor amanhã, ionline (בפורטוגזית)
- ^ Lei n.º 38/2018, de 7 de agosto, dre.pt
- ^ Vasco foi um dos 12 menores que mudou de género em seis meses, www.jn.pt (ב־European Portuguese)
- ^ Despacho n.º 7247/2019, de 16 de agosto, dre.pt
- ^ Wayback Machine, web.archive.org
- ^ Portugal military chief resigns over remark on gay soldiers | World News, Zee News, 2016-04-08 (באנגלית)
- ^ "Ana Leal": grupo secreto quer "curar" homossexuais, TVI Notícias (בפורטוגזית)
- ^ Esclarecimento OPP | Ordem dos Psicólogos, www.ordemdospsicologos.pt (בפורטוגזית)
- ^ Rainbow Europe, rainbow-europe.org
- ^ Portugal's gay men allowed to give blood, algarvedailynews.com (באנגלית בריטית)
- ^ Lusa, Homossexuais vão poder doar sangue, PÚBLICO (בפורטוגזית)
- ^ Gays continuam excluídos das doações de sangue, www.jn.pt (ב־European Portuguese)
- ^ Portugal's gays still banned from giving blood, algarvedailynews.com (באנגלית בריטית)
- ^ Gay men “finally allowed to give blood in Portugal”, says media | Portugal Resident, web.archive.org, 2018-07-12
- ^ Associação recebe cerca de 3 denúncias por semana de homossexuais impedidos de doar sangue, www.cmjornal.pt (ב־European Portuguese)
- ^ Ana Kotowicz, Doação de sangue. Orientação sexual deixa de ser critério de exclusão, Observador (ב־European Portuguese)
- ^ Grupos/Associações - Activismo, PortugalGay.pt (בפורטוגזית)
- ^ Which countries are the most welcoming to LGBTQ travelers?, Newsweek, 2019-03-06 (באנגלית)
- ^ 1 2 Gay Lisbon Guide & Map 2022 - Bars, Clubs, Hotels, Events, www.patroc.com
- ^ The natural delights of Faro - Title1, web.archive.org, 2011-10-08
