זכויות להט"ב בבליז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בבליז בליזבליז
בליז
בליז
מעמד בחוק חוקי מאז 2016
טרנסג'נדריות אין הכרה בשינוי מגדר
שירות צבאי לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית בחוקת המדינה מאז 2016
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד מינית
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים
הצבעה על הצהרת האו"ם נמנעה

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בבליז מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. בעוד פעילות הומוסקסואלית בין גברים או נשים הפכה לחוקית בבליז בשנת 2016, לאחר שבית המשפט העליון הכריז על חוק "משעי הסדום" של בליז אשר הטיל על פעילות הומוסקסואלית בהסכמה עונש של 10 שנות מאסר כבלתי חוקתי, משקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן הגנות משפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים. מאז 2016, החלה חוקתה של בליז להחיל איסור אפליה מוחלט על רקע נטייה מינית.[1]

בליז ערכה את שבוע הגאווה הראשון שלה באוגוסט 2017 בו פעילויות להעלאת מודעות וקבלה של חברי קהילת הלהט"ב התקיימו ברחבי המדינה.[2]

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סעיף 53 לחוק הפלילי של בליז, "כל אדם המקיים יחסים גשמיים בניגוד לסדר הטבע עם כל אדם... דינו - מאסר 10 שנים". נטען בכתב הערעור על סעיף 53. בחוק הפלילי נכתב כי הומוסקסואליות כשלעצמה אינה בלתי חוקית, אך כל מעשה מיני שאינו "קונגרס מיני של פאלוס (איבר המין הזכרי) המוחדר לנרתיק" אינו חוקי, לרבות מין אוראלי, מין אנאלי בין הטרוסקסואלים או הומוסקסואלים וכו'.[3] סעיף 53 בוטל ב-10 באוגוסט 2016 בעודו צוין כהפרה של חוקת בליז.[4]

בעוד שאיסור על "מעשי סדום" באיי בהאמה הוסרו על ידי הפרלמנט בשנת 1991 והאיסורים בשטחים הבריטיים מעבר לים בוטלו בשנת 2000 על ידי צו במועצה הבריטית, האיסור על "מעשי סדום" בבליז היה הראשון במושבה בריטית לשעבר באיים הקריביים שבוטל באופן שיפוטי.[5][6] הביטול היה האיסור האחרון על "מעשי סדום" במרכז אמריקה שבוטל.[7]

קיילב אורוזקו נגד התובע הכללי של בליז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2010, תנועת הסנגוריה המאוחדת של בליז (UNIBAM) ומנכ"לה, קיילב אורוזקו, הגישו יחד תביעה לבית המשפט העליון של בליז להסיר את החוקתיות של "חוק הסדום" בתמיכת ועדת המשפטנים הבינלאומית, איגוד עורכי הדין של חבר העמים, והקרן לכבוד האדם. בדצמבר 2011, נשיא ארצות הברית ברק אובמה מתח ביקורת שלילית על מדינות הרודפות הומוסקסואליות.[8] בתגובה, ראש ממשלת בליז, דין בארו, חזר והדגיש כי בליז לא תשנה את חוקיה האנטי-הומוסקסואלים.[9] בארו טען שהנושא הוא "נושא שעל בליז להתמודד איתו ואם ארצות הברית רוצה להעניש מדינות על ידי הסרת סיוע חוץ להמשך נוהג שכזה, אז הם יצטרכו לנתק את הסיוע שלהם".[9]

היועץ המשפטי של צדדים בעלי עניין בכנסייה (CIP) (המורכבת מהכנסייה הרומית-קתולית, הארגון התאגידי של כנסיית בליז של אנגליה והאגודה האוונגליסטית של הכנסיות) טען בינואר 2012 כי ל-"UNIBAM" אין מעמד להגיש את התיק מכיוון שכארגון, אין לו זכויות מובטחות חוקתית. בהסתמך על סעיף 20 של חוקת בליז, בית המשפט צידד ב-"CIP" ב-27 באפריל 2012 ומחק את "UNIBAM" כתובע. בדצמבר 2012, השופט ארנה העניק ל-"UNBAM" מעמד של "בעל עניין", שהיה אותו מעמד שניתן ל-"CIP".[10]

קיילב אורוזקו, 2014

התיק נדון בבית המשפט העליון במאי 2013,[11] על רקע אלימות ואיומי מוות שקיבלו פעילים להט"ב.[12] ב-10 באוגוסט 2016, קבע השופט העליון קנת' בנג'מין שסעיף 53 לחוק הפלילי של בליז סותר את ההגנות החוקתיות של "שוויון, כבוד ופרטיות אישית".[4] אורוזקו זוכה על כל הנקודות בהחלטה, בה חזר בנימין כי בית המשפט נדרש לפסיקה משפטית ולא בשיפוט מוסרי. בנג'מין הורה לתקן את החוק הפלילי עם הוספת המשפט "סעיף זה לא יחול על מעשים מיניים בהסכמה בין מבוגרים".[13][14] הוא המשיך וקבע כי חוקת בליז חייבת להיות עקבית עם פרשנויות בינלאומיות והבהיר כי "מין" כאמור בסעיף 16(3) לחוקה, כולל נטייה מינית.[15]

ב-17 באוגוסט 2016, הממשלה הודיעה כי לא תערער על פסק הדין לבית הדין הקריבי לצדק, אלא שבעלי עניין אחרים יכולים לערער.[16] לאחר שנפגשה עם מנהיגים דתיים ב-9 בספטמבר, הפכה הממשלה את דעתה והודיעה כי תערער חלקית על פסק הדין, תוך ערעור ספציפי על ההכרזה שהחוקה אוסרת אפליה על רקע נטייה מינית.[17] בעלי אינטרסים דתיים הגישו ערעור על פסק הדין ב-16 בספטמבר.[18] ב-4 באוקטובר 2016, הערעור של האגודה האוונגליסטית הלאומית של בליז על התיק נדחה על ידי השופט העליון, משום שהארגון לא היה בעל עניין מקורי בתיק.[19] במרץ 2018, הכנסייה הקתולית בבליז חזרה בה באופן רשמי מהערעור, והותירה את ממשלת בליז כמערערת היחידה להחלטה על סעיף 53.[20] עם נסיגת הכנסייה הקתולית, ניתנה הכרה בכך שיחסים מיניים בין מבוגרים שהסכימו עברו לגליזציה מלאה בבליז, שכן הערעור החלקי של הממשלה עסק רק בשאלה אם ניתן לפרש את הסעיף נגד אפליה של החוקה שהתייחסה למין כדי לאסור אפליה על הבסיס של נטייה מינית.[21]

ב-29 באוקטובר 2018 שמע בית המשפט לערעורים טיעונים מלאים משני הצדדים. עמדת הצוות המשפטי של אורוזקו הייתה כי יש לדחות את הערעור, שכן על ידי המדינה שאין לה התנגדות להכריז על סעיף 53 לחוק הפלילי כבלתי חוקתי, לערעור החלקי על אפליה אין כל השפעה. וסטמין ג'יימס כינה את הערעור כ-"אקדמי" כיוון שהחוקה מגנה על קהילת הלהט"ב מפני אפליה, כלומר גם אם חלק זה בפסק הדין יתבטל, הממשלה לא תוכל להפלות פלח ספציפי באוכלוסייה. נייג'ל הוק, היועץ המשפטי של בליז, טען כי הפסיקה היא הגזמה שיפוטית כדי להגדיר מחדש את ההגנות החוקתיות הניתנות לאי-אפליה על בסיס "מין" כדי להרחיבה גם ל-"נטייה מינית". ליסה שומן, התנגדה לטיעון וקבעה: "השופטים הם האפוטרופוסים של המשמעות של החוקה, זה מתפקידם לפרש מהי החוקה". בעודה ציינה שהתחייבויות של אמנות בינלאומיות שבליז חתומה עליהן משמשות בדרך כלל לפרשנות של החוק הפנימי, היא דחתה את הטענה בדבר "הגזמה שיפוטית". פסק דין הערעור נשמר עד לדיון נוסף.[22] ב-30 בדצמבר 2019 אישר בית המשפט לערעורים את חוסר החוקתיות של סעיף 53 ואת הרחבת ההגנות בחוקה מפני אפליה כך שתכלול נטייה מינית וחופש הביטוי בכדי שיכלול "ביטוי מיני" בתוכנו.[23][24]

התנגדות הכנסייה להעברת אי-ההפללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לתיק שהגישו "UNIBAM" וקיילב אורוזקו, הכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות הגיבו בשלילה, והצהירו כי "נישואים חד מיניים יהיו הדבר הבא".[25] ב-3 בדצמבר 2011, מועצת הכנסיות ארגנה עצרת כדי להתנגד לתביעת "UNIBAM".[26]

מועצת הכנסיות של בליז קיימה עצרת "בליז בפעולה/פורום המשפחה" ב-23 בנובמבר 2011 כדי להביע את התנגדותה לאי-הפללה של פעילות הומוסקסואלית בהסכמה כחלק ממה שכינתה "תוכנית מתוזמרת של חושך שטני להדיח את אלוהים מהחוקה שלנו ולפתוח שערים אדירים להשפעה והרס שטניים אשר ישפיעו דור אחר דור".

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוגוסט 2016 קבע בית המשפט העליון שסעיף 53 לחוק הפלילי של בליז אינו חוקתי. השופט העליון קנת בנג'מין הבהיר בנוסיף כי "מין" כאמור בסעיף 16(3) לחוקה, כוללת איסור אפליה על רקע נטייה מינית.[27]

בשנת 1996, שר החוץ דין בארו, (לימים ראש ממשלה), חתם על אמנה רב-צדדית של האו"ם הידועה בשם האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR). בשנת 1993 פורשה לשון האמנה על ידי ועדת האו"ם לזכויות אדם כך שתכלול נטייה מינית באיסור אפליה על רקע קטגוריית "מין". לדברי השופט העליון בנימין, בחתימה על האמנה בליז הסכימה בשתיקה לפרשנות זו, בעוד יש לפרש את חוקת בליז באותו באופן.[27]

בשנת 2018, במהלך סקירה תקופתית אוניברסלית (UPR), בליז קיבלה כ-15 המלצות הקשורות לזכויות להט"ב בשטחה, החל מטיפול באפליה, אלימות ופשעי שנאה נגד אזרחי להט"ב, ועד הבטחת גישה לטיפול הולם של מחלת ה-HIV בקרב חברי הקהילה. ההמלצות, בעיקר אשר הגיעו ממדינות מפותחות (כלומר ארגנטינה, אוסטרליה, ברזיל, צ'ילה, צרפת, גרמניה, איסלנד, אירלנד, איטליה, מקסיקו, ספרד, אוקראינה, ארצות הברית ואורוגוואי) קראו לאמצעי חקיקה לאיסור אפליה בתעסוקה, דיור ושירותי ממשלה עבור להט"ב, הפחתת סטיגמה חברתית באמצעות קמפיינים חינוכיים, הכשרת פקידי משטרה להגיב כראוי לאלימות ונקיטת צעדים קונקרטיים כדי להבטיח גישה אוניברסלית לטיפול ב-HIV.[28]

איסור הגירת הומוסקסואלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סעיף 5(1) לחוק ההגירה, "האנשים הבאים הם מהגרים אסורים - כל זונה או הומוסקסואל או כל אדם שחי על או מקבל הכנסות של זנות או התנהגות הומוסקסואלית".

עתירתו של פעיל הלהט"ב הג'מייקני מוריס טומלינסון הוגש ב-2013 על רקע איסור ההגירה הן בטרינידד וטובגו והן בבליז על רקע הסעיף. טומלינסון ביקש מג'מייקה, מדינת הולדתו, להתעקש על הסרת איסורי הנסיעה של מדינות אלו בהתבסס על הוראות הקהילייה הקריבית ("CARICOM") לתנועה חופשית של אזרחים ממדינות חברות. ג'מייקה סירבה, בעוד טומלינסון עתר לבית המשפט הקריבי בבקשה לרשות להגיש את התיק ישירות מולם. במאי 2014, טומלינסון קיבל רשות לערער על חוקי ההגירה של שתי המדינות. באוקטובר 2014, "CARICOM" הצטרפה לתיק כצד מעוניין התומך בטיעוני טומלינסון.[29]

ב-18 במרץ 2015, עתירתו נשמעה עם טענות כי איסורי ההגירה מקשרים את זכויות התנועה החופשית לאזרחים הקריביים הכלולים בחוזה צ'גוארמאס.[30] ב-10 ביוני 2016, בית המשפט הקריבי לצדק ("CCJ") קבע כי לא טרינידד וטובגו ולא בליז הפרו את חופש התנועה של טומלינסון, ודחה את תיקו. לשם הבהרה, פסק הדין ציין כי אף אחת מהמדינות אינה יכולה לאסור על הומוסקסואלים ממדינות "CARICOM" להיכנס למדינותיהן בשל התחייבויותיהן באמנה, "על אף שהחוקים שלהן אוסרים על כניסת מהגרים הומוסקסואלים".[31] במהלך המשפט טענה בליז כי סעיף 5(1) לחוק ההגירה חל רק על אלו המציעים "שירותים מיניים למטרות רווח כספי", וכי אינו מפרש או אוכף את המעשה "כאיסור גורף על מהגרים הומוסקסואלים".

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פסק הדין של בית המשפט העליון באוגוסט 2016, ארגוני זכויות להט"ב בבליז הפכו לגלויים ופעילים יותר, בעוד צעירים בבליז קיבלו השראה להכריז על נטייתם המינית או זהותם המגדרית המועדפת בגלוי.[32] בליז ערכה את שבוע הגאווה הראשון שלה באוגוסט 2017 בו פעילויות להעלאת מודעות וקבלה של חברי קהילת הלהט"ב התקיימו ברחבי המדינה.[2]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליז מוגדרת כבר זמן רב כיעד תיירותי פופולרי עבור להט"ב, בעוד אתרי נופש רבים מארחים אירועי גאווה. העיר סן פדרו נחשבת ליעד הידידותי ביותר עבור תיירים הומוסקסואלים בבליז, הכוללת חיי לילה הומוסקסואלים משגשגים ועסקים רבים הנמצאים בבעלות גלויה של מנהלים המוגדרים כחלק מחברי הקהילה בעיר.[32] בשנת 2009, קים סימפליס בארו, רעייתו של ראש הממשלה דין בארו, בירכה באופן אישי על הגעתה של ספינת תענוגות לסבית, שנוסעותיה התנדבו אז בבית חולים מקומי לילדים.[32]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית (מאז 2016)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (16) (מאז 2016)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה (מאז 2016)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים (מאז 2016)
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה) (מאז 2016)
נישואים חד מיניים
הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים
לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאיים לשרת בצבא
זכות לשינוי מגדר בחוק
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות
טיפולי המרה אסורים בחוק
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Belize appeals court affirms: Anti-gay law is dead, Erasing 76 Crimes, ‏2019-12-31 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ 1 2 For Belize LGBT’s, Pride is Showing | Channel5Belize.com (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Belize challenge to anti-gay law, 140 characters at a time, Erasing 76 Crimes, ‏2013-05-07 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ 1 2 Victor Castillo, Supreme Court rules Section 53 unconstitutional, Belize News and Opinion on www.breakingbelizenews.com, ‏2016-08-10 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Michael K. Lavers, Belize’s top court strikes down sodomy law, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2016-08-10 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ Cayman same-sex silence continues as Belize overturns anti-gay law, web.archive.org, ‏2016-08-12
  7. ^ Belize Supreme Court Strikes Down Last Remaining Gay Sex Ban In Central America - Towleroad Gay News (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Presidential Memorandum -- International Initiatives to Advance the Human Rights of Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender Persons, whitehouse.gov, ‏2011-12-06 (באנגלית)
  9. ^ 1 2 COHA, Belize Continues to Deny Fundamental Human Rights of Sexual Minorities (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ UNIBAM Regains Ground In Court, www.7newsbelize.com
  11. ^ Gay in Belize? You're breaking the law. Still., The World from PRX (באנגלית)
  12. ^ Belize gay rights campaigner is facing more death threats, says lawyer, the Guardian, ‏2013-05-10 (באנגלית)
  13. ^ 7 News Belize, 7newsbelize.com
  14. ^ Belize High Court Strikes Down Sodomy Law, www.advocate.com, ‏2016-08-10 (באנגלית)
  15. ^ Dan Littauer, Love wins! Belize anti-gay law struck down, KaleidoScot (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ BREAKING: GOB will not appeal Section 53 decision, web.archive.org, ‏2016-08-17
  17. ^ GOB will have limited appeal to CJ’s ruling on Section 53 - The Guardian Newspaper, web.archive.org, ‏2016-09-16
  18. ^ 7 News Belize, web.archive.org, ‏2016-09-17
  19. ^ 7 News Belize, web.archive.org, ‏2016-10-05
  20. ^ Catholics Officially Out of UNIBAM Appeal | Channel5Belize.com, web.archive.org, ‏2018-03-06
  21. ^ Churches Abandon Section 53 Appeal, www.7newsbelize.com
  22. ^ Arguing For No Appeal Of Section 53 Ruling, www.7newsbelize.com
  23. ^ BREAKING: Appeal Court upholds expansion of discrimination in Constitution to include sexual orientation, web.archive.org, ‏2019-12-30
  24. ^ Belize court upholds finding that LGBT people are protected by non-discrimination laws, major victory for human rights | Human Dignity Trust, web.archive.org, ‏2020-01-01
  25. ^ Global campaign to decriminalise homosexuality to kick off in Belize court, the Guardian, ‏2011-11-16 (באנגלית)
  26. ^ Christians "Take A Stand" Against UNIBAM, www.7newsbelize.com
  27. ^ 1 2 “Sex” redefined 20 years ago, and Belizeans didn’t know it! | Amandala Newspaper, web.archive.org, ‏2016-08-18
  28. ^ Belize turnaround on gay rights: ‘Unbelievable!’, Erasing 76 Crimes, ‏2018-11-20 (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ CARICOM Joins Gay Activist Maurice Tomlinson In Suit Against Belize & Trinidad | Channel5Belize.com, edition.channel5belize.com (באנגלית אמריקאית)
  30. ^ Darren Wee, Landmark case challenges anti-gay laws in Belize and Trinidad and Tobago, Gay Star News, ‏2015-03-19 (באנגלית בריטית)
  31. ^ Gay rights activist loses case against Belize at the CCJ - The Guardian Newspaper, web.archive.org, ‏2016-06-18
  32. ^ 1 2 3 Colette Kase, Is Belize Gay-Friendly? An Overview | www.centralamerica.com, Central America, ‏2017-11-22 (באנגלית אמריקאית)