הומוסקסואליות ודת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת עריכה לשונית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת עריכה לשונית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

יחסה של הדת להומוסקסואליות ולביסקסואליות עבר שינויים רבים לאורך ההיסטוריה. היחס הדתי להומוסקסואליות מגוון - דתות מסוימות מתאפיינות בקבלה של נטיות מיניות שונות (כמו ההינדואיזם), ומנגד יש המגלות יחס של אי-קבלה - כמו למשל בזרמים מסוימים של הדתות המונותאיסטיות.

הומוסקסואליות בדתות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – להט"ב ויהדות, להט"ב והיהדות הקונסרבטיבית

בספר ויקרא שבתורה כתוב כי: "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא" (ויקרא, י"ח, כ"ב). ועונשו המקראי מפורש בהמשך "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא, כ', י"ג). במניין המצוות ביהדות, מסווג איסור זה כמצוות לא תעשה. מניינו בתרי"ג המצוות הוא מצווה ר"ט לפי מניין ספר החינוך, והלאו ה-ש"נ למניין הרמב"ם. על פי ההלכה בתורה שבעל פה, העונש לעובר על איסור זה במזיד בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו הוא מיתת בית דין בסקילה, והעונש בידי האלהים - כרת. משכב זכר נחשב בהלכה כגילוי עריות, שהיא אחת משלושת האיסורים עליהם אדם צריך ליהרג ולא לעבור. חל גם על אנשים שאינם יהודים (בני נח). יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים בהם הגיע אחד הגברים לשפיכת זרע לשווא, אסורים לפחות מאותה סיבה שאוננות אסורה, משום שפיכת זרע לבטלה. איסור משכב זכר חל גם על אנשים שאינם יהודים (בני נח).

במקרא נקבע שקיום יחסים בין גברים הוא עוון חמור, אך מקור האיסור על יחסי מין בין נשים הוא בדרשה של הספרא על הפסוק "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו". התלמוד אמנם מזכיר לגנאי "נשים המסוללות זו בזו", אך דוחה את דברי רב הונא שלפיו הן פסולות לכהונה. הרמב"ם הגדיר את המעשה כאסור אך שאין בו לאו מיוחד ולכן אין לוקין עליו מהתורה אך "ראוי להכותן מכת מרדות". רבים בחברה הדתית תופסים את מימוש הנטייה המינית הלסבית כסותר את אורח החיים הדתי.

היהדות האורתודוקסית רואה במעשים הומוסקסואלים חטא. בשנים האחרונות, גישות מסוימות מצדדות בטענה כי רק האקט האנאלי עצמו אסור, ורק הוא נחשב לתועבה על פי התורה, בעוד שהנטייה המינית ואפילו פעילויות מיניות אחרות אינן נחשבות לחטא.

היהדות הקונסרבטיבית עוסקת במחקר מעמיק של הומוסקסואליות מאז שנות ה-90, ויש בה דעות הלכתיות שונות ומגוונות. העמדה הרשמית של התנועה היא שיש לקבל הומוסקסואלים לבתי הכנסת שלהם, תוך תמיכה בשוויון אזרחי, מבלי להסיר את האיסור על משכב זכר.

היהדות הרפורמית מקבלת בברכה ובשוויון מלא את ההומוסקסואלים.

בשנים האחרונות יש שיח רחב מאוד במורכבות שבין האיסור התנ"כי למודרנה. כיום פועלים מספר רב של ארגונים של הומואים ולסביות דתיים שהגדולים שבהם - כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים, הו"ד, בת קול - ארגון לסביות דתיות וחברותא - הומואים דתיים. ארגונים אלו חלוקים בדעתם על מספר נושאים כגון נישואים חד מיניים והשתתפות במצעדי גאווה.

נצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – להט"ב ונצרות

האיסור הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי הקודש הנוצריים מתייחסים לפרקטיקות מיניות שהיום אפשר לקרוא להם "הומוסקסואליות", אבל בטקסטים המקוריים של כתבי הקודש אין התייחסות מפורשות להומוסקסואליות כנטייה מינית או כזהות מינית-חברתית. לדוגמה, הפסוקים בספר ויקרא בתנ"ך אוסרים על משכב זכר והסיפור על מהפכת סדום ועמורה פורש על ידי מספר אנשים כמגנה פרקטיקות הומוסקסואליות. הסיפור על סדום ועמורה לא מזהה באופן מפורש את ההומוסקסואליות כחטא שבגללו נהרסו הערים. רוב הפרשנים לסיפור זה מצאו שחטא תושבי הערים האלו היה דווקא אונס אלים, אולם באופן היסטורי הנצרות ראתה בסיפור זה עונש על הומוסקסואליות שכן אנשי סדום רצו לשכב עם המלאכים שבאו להציל את לוט.

הברית החדשה מתייחסת ל"חוסר מוסריות מיני" במספר מקרים דוגמת מתי ט"ו:19, מרקוס ז:21, מעשי השליחים ט"ו:20, 29 ועוד. ההגדרה של "חוסר מוסריות מיני" נתון למחלקות בין החוקרים, אך לרוב הוא כלול ברשימה שבה נמצא גם החטא "ניאוף", מה שמצביע שמדובר ביותר מסתם ניאוף. חוקרים רבים מאמינים שכל פעם שבספר ויקרא מתייחס ל"יחסי מין" בלתי מוסרים, נכלל בחוסר המוסריות המופיע בברית החדשה. כיוון שכך, יש לכלול את ההומוסקסואליות בכל הפסוקים המגנים חוסר מוסריות מיני.

אולם פרשנים אחרים סוברים שכתבי הקודש לא מגנים הומוסקסואליות. הם טוענים כי לפסוקים משמעויות שונות אם ממקמים אותם בהקשר ההיסטורי, וכי עולות שאלות הקשורות לתרגום של מילים נדירות או בלתי רגילות בפסוקים שלאו דווקא מתייחסות להומוסקסואליות. כמו כן נטען שהן בברית הישנה והן בברית החדשה ישנם פסוקים המתארים מערכות יחסים חד מיניות, וכי מערכות יחסים אלו שבני הזוג היו אוהבים ובעלי מחויבות לא זכו לגינוי בתיאור של כתבי הקודש. על כל הטענות האלו יש מחלוקת במחקר.

היחס בזרמים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרמים הרבים של הדת הנוצרית חלוקים מאוד על היחס להומוסקסואלים – מגינוי ועד לקבלה. עם זאת, רוב הזרמים הנוצריים מקבלים אנשים הנמשכים לאותו המין, אבל מתנגדים למעשים הומוסקסואליים. זרמים אלה כוללים את הכנסייה הקתולית, הכנסייה האורתודוקסית המזרחית וכן האוונגליזם (שבתוכו ישנו הזרם של הפנטקוסטליזם). זרמים נוספים הם עדי יהוה והמורמונים. ישנן כתות וגורמים נוצריים ליברליים שאינם רואים בהומוסקסואליות דבר רע. זרמים אלה כוללים את הכנסיות הרשמיות של קנדה, שוודיה, דנמרק, איסלנד, נורווגיה והכנסייה האפיסקופלית.

הזרמים השמרנים מתנגדים בדרך כלל ליחסי מין הומוסקסואליים על בסיס טקסטים מהתנ"ך ומהברית החדשה המתארים הטרוסקסואליות כרצון אלוהים. הכנסייה הקתולית רואה את היחסים בין גבר לאישה כדבר שלם אשר ממלא את ייעוד הנישואין.

אסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – להט"ב ואסלאם

האיסור הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השריעה, החוק האסלאמי המסורתי, מבוסס על הקוראן, ההתגלות של אללה לאנושות, ועל החדית', אמירות המיוחסות לנביא מוחמד, על פי המסורת. גם הקוראן וגם החדית' פורשו כמגנים יחסים מיניים בין אנשים בני אותו המין.

הקוראן הוא הטקסט המרכזי של האסלאם והמוסלמים מאמינים כי זוהי התגלות האלוהים. הוא מכיל שבעה אזכורים ל"אנשי לוּט" (בערבית: قَوْم لوط), כשהכוונה היא לתושבי הערים סדום ועמורה. השמדתם בידי אללה מיוחסת באופן גלוי למנהגיהם המיניים.

ו (שלחנו) את לוט כשאמר לאנשיו: "האם אתם מבצעים (מעשה) לא מוסרי כזה, שלא עשו לפניכם מעולם? שהרי אתם פונים לגברים בתשוקה, במקום לנשים. אתם עם של חורגים". אבל התשובה של אנשיו הייתה רק שאמרו: "הוציאו אותם מעירכם! אכן, אלה אנשים ששומרים עצמם טהורים!". והצלנו אותו ואת משפחתו, מלבד אשתו, שנשארה עם העבריינים. והמטרנו עליהם מטר (של אבנים). ראו מה סופם של הפושעים

סורה 7, פסוקים 80–84

החטאים של אנשי לוט הפכו למושג, והמילה הערבית להתנהגות הומוסקסואלית ("ליוואט", لواط) ולאדם הומוסקסואל ("לוטי", لوطي) נגזרים משמו של לוט. עם זאת, ישנו קטע בקוראן שיכול להתפרש כחוק במקרה של התנהגות הומוסקסואלית:

ואלה מבין נשותיכן שמקיימות (מעשה) לא מוסרי, הביאו נגדן ארבעה עדים מביניכם, ואם יעידו, נעלו את הנשים האשמות בבית עד שתמצאנה את מותן או עד שאללה יקבע דרך אחרת. והשניים מביניכם שביצעו זאת, הענישו את שניהם. אך אם הם מתחרטים ומתקנים עצמם, הניחו להם, כי אללה סלחן ובעל רחמים

סורה 4, פסוקים 15–16

מצב ההומואים בארצות מוסלמיות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, במדינות מוסלמיות רבות (לדוגמה: איראן, ערב הסעודית, פאקיסטן, סודאן, תימן, אפגאניסטאן, עיראק ומלזיה) ישנו איסור על הומוסקסואליות. כתוצאה מכך הומוסקסואלים רבים נרדפים ונענשים, העונשים יכולים לבוא לידי ביטוי כקנס ואפילו כהוצאה להורג. ישנה הערכה כי איראן היא שיאנית ההוצאות להורג בין השאר בגלל האיסור על הומוסקסואליות.

בניגוד להוקעתם ורדיפתם המתמדת של הומוסקסואלים באיראן, שונה יחס השלטון האיראני לטרנסקסואלים. ניתוחים לשינוי מין הם חוקיים בעקבות פסק הלכה של רוחאללה ח'ומייני, שאושרר על ידי המנהיג העליון הנוכחי של איראן, עלי ח'אמנאי, ונתמך על ידי אנשי דת רבים באיראן. בדו"ח שפורסם בשנת 2001 טענה נציבות האו"ם לפליטים כי ניתוחים לשינוי מין מבוצעים בצורה גלויה ושכיחה באיראן וכי הומוסקסואלים וקרוס דרסרים יהיו בטוחים כל עוד ישמרו על פרופיל נמוך. עם זאת, על פי ארגון בשם פרויקט סאפרה (ארגון של להט"בים מוסלמים), מופעל לחץ על טרנסג'נדרים לעבור את הניתוח ומי שבוחרים להימנע מכך או רואים עצמם "ג'נדר-קוויר", נתפסים כהומוסקסואלים וצפויים להטרדות ועונשים בשל החוק נגד הומוסקסואליות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הומוסקסואליות ודת בוויקישיתוף