זכויות להט"ב ביפן
.svg) | |
| יפן | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 1880 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | ישנה הכרה בשינוי מגדר, ניתוח נדרש כולל עיקור |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | ישנה הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית בערים מסוימות, אם כי לא בפריסה ארצית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | חלק מתחומי השיפוט במדינה מציעים "תעודות שותפות", עם זאת, מוגדרות כסמליות אשר אינן מעניקות הכרה משפטית |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
זכויות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) ביפן מוגדרות כמתקדמות יחסית בסטנדרטים אסייתיים. פעילות מינית חד-מינית הופללה רק לזמן קצר בהיסטוריה של יפן בין השנים 1872–1880, ולאחר מכן אומצה גרסה מקומית של חוק העונשין של נפוליאון עם גיל הסכמה שווה. זוגות חד מיניים ומשקי בית שבראשם עומדים זוגות חד מיניים אינם זכאים להגנות חוקיות העומדות לרשותם של זוגות הטרוסקסואליים, אם כי מאז 2015 ישנם ערים שמציעות "תעודות שותפות" סמליות כדי להכיר במערכת היחסים של זוגות חד מיניים. יפן היא המדינה היחידה ב-G7 שעדיין לא הכירה באופן חוקי בזוגות חד מיניים.[1] בין מרץ 2021 למרץ 2024 קבעו חמישה בתי משפט מחוזים כי אי הכרת הממשלה בנישואים חד מיניים אינה חוקתית.[2][3] בנוסף, סקר שנערך בשנת 2020 בקרב למעלה מ-10,000 מיעוטים מהקהילה ביפן מצא כי 38% הוטרדו או הותקפו.[4] באוקטובר 2020 דיווח העיתון הבריטי הגרדיאן כי מלונות לשהייה קצרה בתוך יפן עדיין מפלים גברים הומוסקסואליים עם שותפיהם - אף על פי שאפליה זו איננה חוקית על פי חוקי הלינה היפניים.[1]
לתרבות יפן ולדתות הגדולות בה אין היסטוריה של עוינות כלפי הומוסקסואליות.[5] לפי הדיווחים, רוב האזרחים היפנים תומכים בקבלת הומוסקסואליות, כאשר סקר משנת 2013 הצביע על כך ש-54% הסכימו כי ההומוסקסואליות צריכה להתקבל על ידי החברה, בעוד ש-36% אינם הסכימו.[6] רוב המפלגות הפוליטיות רבות תומכות בגלוי בזכויות להט"ב ובנוסף, ישנם מספר פוליטיקאים להט"בים מוצהרים בתפקידים ציבוריים. חוק המאפשר לאנשים טרנסג'נדרים לשנות את המגדר החוקי שלהם לאחר ניתוח לשינוי מין ועיקור, הועבר בשנת 2003. ב2023 פסל בית משפט את הדרישה לעיקור, אך לא את הדרישה לניתוח.[7][8] אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית אסורה בערים מסוימות, כולל בעיר הבירה טוקיו.
מצעד הגאווה של טוקיו מתקיים מדי שנה מאז 2012, והנוכחות בו גוברת מדי שנה.[9] סקר דעת קהל משנת 2015 מצא כי רוב היפנים תומכים בלגליזציה של נישואים חד מיניים.[10] סקרי דעת קהל נוספים שנערכו בשנים שלאחר מכן מצאו רמות גבוהות של תמיכה בנישואים חד מיניים בקרב הציבור היפני (78%), בעיקר בקרב הדור הצעיר. בשיחה עם קיודו ניוז בשנת 2016, סגן נשיא סטונוול יפן לשעבר, וארון חנה, אמר כי, "יש לנו (אולי) ביקורות רבות על יפן, אך יפן עדיין נוטה להיות אחת המדינות החופשיות ביותר מבחינת מיניות בעולם, ובוודאי שהיא המדינה המקבלת ביותר בקרב אלה באסיה, המזרח התיכון ואפריקה".[11] עם זאת, אחרים עשויים לחלוק על כך מאז שנישואים חד מיניים חוקיים בדרום אפריקה מאז 2006 ובטאיוואן מאז 2019.
גיל ההסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיל ההסכמה ביפן עומד על 13 שנים. אף על פי כן, לכל אחד ממחוזות יפן יש חוקים מסוימים, כמו "החוק להגנת צעירים" של טוקיו, האוסר על קיום יחסי מין עם צעירים מתחת לגיל 17. אין איסור דתי מובהק כנגד הומוסקסואליות במסורת הדתית של יפן: שינטו, בודהיזם וקונפוציאניזם. חוק שהוציא מעשי סדום אל מחוץ לחוק נחקק ב-1873, בראשית ימי תקופת מייג'י, על מנת לקרב את יפן למערכות החוקים המערביות, אך שבע שנים לאחר מכן בוטל החוק, בהתאם לקוד נפוליאון. מאז אין ביפן חוקים כנגד הומוסקסואליות, ולכן יחסי מין בהסכמה בין שני בגירים, בפרטיות, נחשבים חוקיים, ללא התחשבות בנטיות המיניות או במינם של המשתתפים.
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
נכון לשנת 2021, נטייה מינית וזהות מגדרית אינן מוגנות על ידי חוקי זכויות האזרח הלאומיים, מה שאומר שבפני להט"בים ישנם מקרים משפטיים איתם הם מתמודדים עם אפליה בתחומים כמו תעסוקה, חינוך, דיור, בריאות ובנקאות. על פי סקר מעבדת הגיוון של "Dentsu" בשנת 2018, יותר מ-65% מאנשי קהילת הלהט"ב שנשאלו אמרו כי הם לא יצאו לאף עבודה בציבור או בבית.[12]
החוקה היפנית מבטיחה שוויון זכויות ומתפרשת על מנת לאסור אפליה על כל הסיבות. עם זאת, הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים יכולים לחוות אלימות פיזית, מינית ופסיכולוגית בידי בני זוגם במינים האחרים או מאותו המין, ואינם מקבלים שום הגנה מפני החוק. בני זוג מאותו המין אינם נכללים בחוק למניעת אלימות בני זוג והגנה על קורבנות ובדרך כלל חסרים מקומות בטוחים בהם הם יכולים חפש עזרה ותמיכה.[13]
.jpg)
בשנת 2013, יודוגאווה-קו, אוסקה, הפכה לאזור הממשל היפני הראשון שקיבל החלטה המשרתת תמיכה בהכללת להט"ב, כולל חובה על הכשרת רגישות להט"ב לצוותי המחלקה.[14][15][16] העיר נהה הלכה בעקבותיו ביולי 2015.[17]
באוקטובר 2018, האספה המטרופוליטית בטוקיו העבירה חוק האוסר על כל אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. החוק, שנכנס לתוקף באפריל 2019, מחייב גם את ממשלת המטרופוליטן להעלות את המודעות לאנשי הלהט"ב ו-"לעשות צעדים הדרושים כדי לוודא שערכי זכויות האדם נעוצים בכל קצוות העיר". החוק מכליל ביטוי שנאה בפומבי.[18][19] לפני כן, מחלקות שיבויה וסטגאיה העבירו הגנות מפורשות לאנשי להט"ב.[20][21]
בדצמבר 2018, ארבע מפלגות פוליטיות, המפלגה הדמוקרטית החוקתית של יפן, המפלגה הדמוקרטית לעם, המפלגה הקומוניסטית היפנית והמפלגה הליברלית יחד עם תמיכתם של כמה עצמאיים, הציגו בפני בית הנבחרים הצעת חוק שכותרתה המוצעת חוק לקידום חיסול האפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית במדינה שכללה איסור אפליה, הטרדה ובריונות בבתי ספר על בסיס נטייה מינית.[22]
במרץ 2019 הועברה חקיקה האוסרת אפליה נגד "מיעוטים מיניים" במחוז איבראקי.[23]
הארגונים "Human Rights Watch", הברית היפנית לחקיקת להט"ב "J-ALL" וארגון הספורט "Athlete Ally" דחקו בראש הממשלה שינזו אבה לתמוך בחקיקה המגנה על אנשי להט"ב נגד אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. ב־17 באפריל 2020 שלחו כ-96 ארגוני זכויות אדם וארגוני להט"ב מכתב לראש הממשלה בקריאה להעביר חוק אי-הפליה.
ב־20 באוקטובר 2020 כתב הארגון "Human Rights Watch" מכתב לממשלת יפן ולאוניברסיטה שלה לתמיכה בזכויות הנשים הטרנסג'נדריות. הקבוצה דחקה ברשויות לאפשר לנשים טרנסג'נדריות להירשם לכל אוניברסיטאות הנשים הציבוריות במדינה.
אפליה במקומות תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה תוקן במהלך השנים מספר פעמים כדי לטפל באפליה מינית ובהטרדות במקום העבודה, הממשלה סירבה להרחיב את החוק לטיפול באפליות על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית. ממשלת מטרופולין טוקיו העבירה חקיקה האוסרת אפליה בעבודה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.[20]
חברות ביפן המורכבות מעשרה עובדים ומעלה נדרשות לקבוע תקנות עבודה. בינואר 2018 משרד הבריאות, העבודה והרווחה תיקן את כללי התעסוקה המודליים (モ デ 就業 就業 規則) המהווים "מסגרת לדוגמה לתקנות עבודה", כדי לאסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.[21] בסעיף 15 נכתב:
"בנוסף לקבוע בסעיף 12 לפסקה הקודמת, אסור לעובדים כל צורה אחרת של הטרדה במקום העבודה הפוגעת בסביבת העבודה של עובדים אחרים, כגון דרך דיבור או התנהגות הקשורים לנטייה מינית או זהות מגדרית".
אפליה בדיור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1990, האגודה היפנית לתנועה לסבית גאה (OCCUR) זכתה בתיק בית משפט נגד מדיניות ממשלתית בטוקיו שמנעה על בני נוער הומוסקסואליים ולסביות להשתמש ב-"בית המטרופוליטן לנוער". אומנם נראה כי פסיקת בית המשפט לא התרחבה לתחומים אחרים של אפליה בחסות הממשלה, אך בית המשפט מציין אותה כפרשת זכויות אזרח.[20]
מאז סתיו 2003, הסוכנות העירונית לרנסאנס, הסוכנות הממשלתית המפעילה דיור ממשלתי, אפשרה לזוגות חד מיניים לשכור יחידות כמו זוגות הטרוסקסואלים בכל אחד מבין יותר מ-300 הנכסים שהיא מפעילה. פעולה זו פתחה את הדרך לכך שממשלת אוסקה בספטמבר 2005 פתחה את דלתות הדיור הממשלתי שלה לזוגות חד מיניים.[24]
בפברואר 2018, משרד הבריאות, העבודה והרווחה יצר הוראות העוסקות באפליה בדיור וקבעו כי "יש לקחת בחשבון אי שלילת לינה על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית".[21]
בריונות בבתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2017 הוסיף משרד החינוך נטייה מינית וזהות מגדרית למדיניות הבריונות הלאומית שלו.[25][20] המדיניות מחייבת כי על בתי הספר למנוע בריונות של תלמידים על רקע נטייתם המינית או זהותם המגדרית על ידי "קידום הבנה נכונה של מורים בנושא... נטייה מינית / זהות מגדרית וכן על ידי הקפדה ליידע את הצעדים הנדרשים של ביתי הספר בעניין זה".
מלונות לשהייה קצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2020 דיווח עיתון התקשורת הבריטי הגרדיאן כי מלונות לשהייה קצרה ביפן עדיין מפלים גברים הומוסקסואליים עם שותפיהם - אף על פי שאפליה זו איננה חוקית על פי חוקי הלינה היפניים. יפן היא המדינה היחידה ב-"G7" שעדיין לא הכירה בזוגות חד מיניים בחוק.[1]
נושאי אפליה אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2018, לאחר תקרית בולטת בשנת 2015, שבה סטודנט הומוסקסואל באוניברסיטת היטוצובאשי התאבד לאחר שהוצא מהארון (אאוטינג) בניגוד לרצונו, העבירה העיר קוניטאצ'י פקודה "נגד אאוטינג" לקידום ההבנה של אנשי הלהט"ב.[21] מחוז מיה העביר גם חוק נגד הסוגיה ביוני 2020.[26]
ביוני 2019, לאחר 3 שנות התייעצויות, הודיעה ועדה מיוחדת של המפלגה הליברלית-דמוקרטית (LDP) על הצעת החוק להבנת והשבחת קהילת הלהט"ב, שמטרתה לשפר את ההבנה בסוגיות להט"ביות בדיאט. עם זאת, פעילי זכויות להט"ב מתחו ביקורת על הצעת החוק בגין נוכחותם בכך שלא הזכירו נישואים חד מיניים או הגנות נגד אפליה בה.[27][28]
הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוגות חד מיניים אינם רשאים לאמץ באופן חוקי ביפן. עם זאת, יחידים רשאיים לאמץ ילד חורג. זוגות לסביות ורווקות אינן יכולות לגשת להפריה חוץ גופית ולהזרעה מלאכותית.[29]
באפריל 2017, מחוז אוסקה הכיר רשמית בזוג גברים מאותו מין כהורים אומנים, מה שהופך אותו למקרה הראשון בנושא ביפן.[30]
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשנשאלו כוחות ההגנה של יפן, לגבי מדיניותם כלפי אנשים הומוסקסואליים או לסביות בעקבות הדיון בארצות הברית בתקופת נשיאות ביל קלינטון, ענו כי זה לא היה נושא מעולם, ויחידים בכוחות ציינו כי כל עוד אותו מין היחסים לא הובילו לקרבות או לבעיות אחרות, היו מעט מאוד חסמים, אם בכלל, לשילובם בשירותי הצבא.
תרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]
גברים הומוסקסואליים ודו-מיניים רשאים לתרום דם ביפן לאחר תקופת דחייה של 6 חודשים.[31]
הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 24 לחוקה היפנית קובע כי "הנישואין יתבססו רק על הסכמה הדדית של שני המינים והם יישמרו באמצעות שיתוף פעולה הדדי עם שוויון הזכויות של בעל ואישה כבסיס". כתוצאה מכך, המאמרים 731 עד 737 של הקוד האזרחי היפני מגבילים את הנישואים לזוגות ממין שונה. זוגות חד מיניים אינם מסוגלים להתחתן ואינם מקבלים זכויות הנגזרות מנישואים. כמו כן, נישואים חד מיניים הנערכים בחו"ל אינם מוכרים בחוק ביפן, וזוגות חד-מיניים דו-לאומיים אינם יכולים לקבל ויזה עבור השותף הזר על סמך מערכת היחסים שלהם, אף על פי שלמשרד המשפטים אכן קיים כלל כללי לתת שיקול דעת ל-"פעילויות ייעודיות" לבני זוג נשואים חד מיניים.
במרץ 2009 החלה יפן לאפשר לאזרחים יפנים להינשא לבני זוג חד מיניים במדינות בהן נישואים חד מיניים חוקיים. משרד המשפטים הורה לרשויות המקומיות להוציא אישורי מפתח, בהם נכתב כי חוקי לרווק בוגר להינשא בנישואים חד מיניים באזורים המאפשרים זאת.[32]
בפברואר 2015 הכריז מחוז שיבויה (בטוקיו) על תוכניות להליך של הכרה בזוגות חד מיניים במצבים כמו ביקורי בית חולים והשכרת דירות משותפת. הליך זה מאפשר לזוגות לקבל מסמך "שותפות", שאין לו כל משקל על פי החוק היפני, אך יכול לסייע בקבלת גישה לבן / בת זוג חולה ובבית חולים, אך המוסדות אינם מחויבים על פי החוק לכבד את האישורים.[33] יוזמת שיבויה נחשבת לצעד משמעותי לקראת זכויות שותפות לסביות והומואים ביפן.[34] ביולי 2015 הודיעה מחלקת סטגאיה בטוקיו כי תצטרף לשיבויה בהכרה בשותפויות חד-מיניות מנובמבר באותה שנה.[35] מאז, הערים איגה, טקאראצוקה, נהה, סאפורו, פוקואוקה, אוסקה, נקאנו, איזומי, צ'יבה, אדוגאווה, פוצ'ו, היראקאטה, קומאמוטו, אודווארה, סאקאי, סוג'ה, טושימה, יוקוסוקה, קאנומה, מיאזאקי, קיטאקיושו, נישיו, נגסאקי, סנדה, קטאנו, יוקוהמה, דאיטו, קמאקורה, מיטויו, אמגאסאקי, בונקיו, חמאטסו, קיג'ו, קוגה, מינאטו, נארה, ניגאטה, סאגמיארה, סאיטאמה, טקמאטסו, טוקושימה, ימטוקורייאמה, זושי, קוואגואי, אסויאקי, אסקי החל להנפיק תעודות שותפות לזוגות חד מיניים,[36] וכך גם מחוזי איבראקי ואוסקה.[37]
פסיקת בית משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2021 קבע בית משפט מחוזי ביפן כי אי הכרת הממשלה בנישואין חד מיניים אינה חוקתית. עם זאת, לא היה די בפסיקה זו כדי לכפות הכרה בנישואין כאלו.[2] עד למרץ 2024 קבעו ארבעה בתי משפט נוספים החלטה דומה.[3]
זהות מגדרית וביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 התקבל חוק המאפשר לאנשים טרנסג'נדרים לשנות את המין החוקי שלהם במסמכים משפטיים. האישור מחייב להיות מעל גיל 22, לא נשוי, לעבור ניתוח לשינוי מין, עיקור וללא ילדים קטינים. החוק, המכונה החוק למקרים מיוחדים בטיפול במעמד מגדרי לאנשים עם הפרעת זהות מגדרית או "חוק 111", נכנס לתוקף ביולי 2004, ואושר על ידי בית המשפט העליון של יפן בינואר 2019.[38] עד למועד זה, כ-7,000 אנשים שינו את מינם באופן חוקי. בית המשפט רצה למנוע "בלבול" ביחסי הורים וילדים, כמו גם "שינויים פתאומיים" בחברה היפנית. שניים משופטי הרוב עדיין הוציאו קריאה לחברה "לאמץ את מגוון הזהות המינית", והוסיפו כי הדרישות היו פולשניות ועודדו את הפרלמנט של יפן לבדוק אותן.[39]
ב־24 בפברואר 2012, איגוד עורכי הדין בהיוגו המליץ להעביר אישה טרנסג'נדרית בכלא גברי למוסד. על פי דיווח זה, היא שובצה במוסד גברי בגלל מינה החוקי, אף על פי שעברה ניתוח לשינוי מין לפני מעצרה, ולא התייחסו אליה כאישה בשום צורה שהיא. היא נבדקה לבדיקות גוף על ידי הצוות הגברי, שיערה גולח ונשללה ממנה זכות ללבוש נשי.
מאז אפריל 2018 סגרו בפני טרנסג'נדרים ניתוחים לשינוי מין כל עוד הם אינם מקבלים טיפול הורמונלי.[40] משרד הבריאות, העבודה והרווחה אפשר גם לטרנסג'נדרים להשתמש בשמם המועדף בכרטיסי ביטוח הבריאות שלהם. ביוני 2018, חוקקה ממשלת יפן חוק חדש שמוריד את גיל הרוב ביפן ל-18. בין היתר, החוק החדש קובע את גיל הנישואים לגברים ולנשים (בעבר נשים היו יכולות להינשא בגיל 16) ומאפשר לבני 18 להשיג דרכונים תקפים, כרטיסי אשראי וכו'. החוק מאפשר גם לאנשים המאובחנים כסובלים מדיספוריה מגדרית ועברו עיקור בלתי הפיך לשנות את המין שלהם באופן חוקי בגיל 18.[41] השינויים אמורים להיכנס לתוקף ב-1 באפריל 2022.
בשנת 2023 פסל בית המשפט העליון של יפן חלקים מהחוק משנת 2003, וקבע כי הדרישה מטרנסג'נדרים לעבור עיקור היא בלתי-חוקתית. עם זאת, בית המשפט לא פסק בנוגע לדרישה לעבור ניתוח באברי המין, שנותרה על כנה.[7][8]
סלבריטאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד ייצוגים של הומוסקסואלים בתקשורת היפנית נוטים להיות מתויגים לעיתים על בסיס סטריאוטיפים של סטייה מינית או התנהגותית, ישנן מספר דוגמאות לאנשים טרנסג'נדרים עם מעמד סלבריטי פופולרי ביפן כמו איי הרונה, אטארו נקאמורה, קאיו סאטו, קבא-צ'אן ואיקו. למספר מוזיקאים בולטים, ביניהם אוטדה היקארו ואיומי המסאקי, יש כמות מעריצים גדול של להט"בים כתוצאה מתמיכתם בקהילת הלהט"ב. בין יתר פעילויותם, אוטדה היקארו הציגה דובון הומוסקסואל בשם קומא בשנת 2010,[42] ואיומי חמאסאקי הנחה את פסטיבל הגאווה של טוקיו 2018. בנוסף, חמאסאקי כיכב בסרט הלהט"ב נגיסה נו שינדובאדו ("Nagisa no Shindobaddo") בשנות ה-90.[43]
ידוענים שונים הקדישו זמני רדיו ופודקאסטים בנושאי להט"ב ותומיכה בסוגיות הקהילה. שו סאקוראי מאראשי ערך ראיון עם מלכות דראג בשנת 2015 בשינג'וקו ני-צ'ום וקיבל את הכינוי "שרי שוקו בשמיים".[44] מאטסוקו דלוקס היא אישיות טלוויזיה מפורסמת בתחום הדראג קווין בנוסח לילי סאבאג (בריטניה) ודאם עדנה (אוסטרליה). מומחה החינוך נאוקי אוגי (המוכר יותר בידי המורים ברחבי יפן בכינויו "אוגיממה") העניק בשנים האחרונות התמקדות בנושאי להט"ב בבתי ספר.[45] תמיכה בזכויות להט"ב הובעה גם על ידי מנהלי התאגידים והאתלט האולימפי דיי טמסו.[46]
תמיכה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוב המפלגות הפוליטיות ביפן יש עמדות רשמיות בעד זכויות להט"ב במפלגות ובמצעם וברחבי מחוזות המדינה, קיימים נציגים מתוך הקהילה בתפקידים ציבוריים. עם זאת, המפלגה הליברלית-דמוקרטית הצביעה על התנגדות להתרת חוק נישואים חד-מיניים, ואילו המפלגה הדמוקרטית החוקתית, המפלגה הקומוניסטית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הצביעו על תמיכה בלגליזציה שלו.[47]
בשנת 2001 המליצה המועצה לקידום זכויות אדם, תחת משרד המשפטים, לכלול נטייה מינית בקוד זכויות האזרח, אולם הדיאט סירב לאמץ את המלצתה.
בשנת 2003, איה קאמיקאווה הפכה לפוליטיקאית הטרנסג'נדרית המוצהרת הראשונה שנבחרה לתפקיד ציבורי ביפן, וזכתה במושב באספת מחלקת סטגאיה של מחוז אוסקה. בתחילה התמודדה כעצמאית אך הביעה תמיכה במפלגת "קשת וירוקים" ("Rainbow and Greens") שבמשך השנים חדלה מלפעול ובהמשך התמודדה ללא הצלחה לפרלמנט הלאומי כחברה במפלגה הדמוקרטית של יפן.[48]
בשנת 2005, קנאקו אוצוג'י, מהאסיפה המחוזית באוסקה (2003–2007), הפכה לפוליטיקאית הלסבית הראשונה שיצאה רשמית בפסטיבל הגאווה הגאה בטוקיו. מאוחר יותר היא כיהנה זמן קצר בבית המועצות בשנת 2013. היא זכתה במושב בבחירות הכלליות בשנת 2017 והפכה לחברה הלסבית הגלויה הראשונה בבית הנבחרים.[49]
בשנת 2010, מושל טוקיו, שינטרו אישיהארה, התמודד עם מבקרים בינלאומיים על הערות שנויות במחלוקת שהצהיר, בהן אמר כי הומואים ולסביות "איכשהו לוקים בחסר. אפשר לייחס את זה למשהו גנטי. אני מצטער על היותם מיעוט".[50]
בשנת 2011, טייגה אישיקאווה הפך לגבר ההומוסקסואל הראשון שנבחר לתפקיד ציבורי ביפן, כנציג האספה המקומית של מחלקת טושימה.[51] הוא יצא בפומבי בספרו "איפה החבר שלי" (2002), והקים ארגון ללא כוונת רווח המממן אירועים חברתיים לגברים הומואים ביפן. בבחירות לבית המועצות 2019 זכה אישיקאווה במושב בבית המועצות כחברה במפלגה הדמוקרטית החוקתית של יפן (CDP), והפך לחברה הגאה הראשון שעשה זאת.[52][53] לאחר בחירתו, נשבע להכשיר נישואים חד מיניים ולחוקק חוקים נגד אפליה בתוך 6 השנים הראשונות של כהונתו.[54][55][56]
בבחירות לבית המועצה בשנת 2016 כללה המפלגה השמרנית הליברלית-דמוקרטית במצע שלה כי "נישואים חד מיניים אינם תואמים את החוקה".[57] עם זאת, היא כללה גם "קידום הבנה של המגוון המיני" במפלגתה, מהלך שהיה "בלתי מתקבל על הדעת" בתקופות קודמות וכי המחוקק גאקו האשימוטו ייחס בין השאר לליטוש התדמית הבינלאומית של המדינה לקראת אולימפיאדת הקיץ 2020 בטוקיו.[58] בשנת 2019, שרת הביטחון לשעבר, טומומי אינאדה, אמרה כי היא לא בטוחה אם תוכל להכניס חקיקה חדשה המבקשת סובלנות רבה יותר בנוגע ליחסים חד מיניים על רקע התנגדות עמיתיה למפלגה הליברלית-דמוקרטית. בעוד אינאדה הודיעה שהיא רוצה "לקדם את ההבנה" של אנשי הלהט"ב, היא הצהירה שהיא לא מנסה לגרום ליפן להכשיר נישואים חד מיניים או לאסור אפליה על אזרחים להט"בים. כמה מחברי המפלגה הליברלית-דמוקרטית השמיעו הצהרות שנויות במחלוקת, כמו קצוי היראסאווה שטען בנאום בפברואר 2019 כי "האומה תתמוטט אם כולם היו הומואים". מחוקק מפלגה שלטונית אחר, מיו סוגיטה, פרסם מאמר במגזין בשנת 2018 המתאר זוגות חד מיניים כ-"לא פרודוקטיביים" מכיוון ש-"אין להם ילדים".[59]
במרץ 2017 נבחר טומויה הוסודה לאספת אירומה, במחוז סאיטאמה. ישנם המאמינים כי הוסודה הוא הטרנסג'נדר המוצהר הראשון שנבחר לתפקיד ציבורי בעולם.[60]
במהלך הבחירות הכלליות במדינה בשנת 2017, מפלגת "התקווה" שזה עתה הושקה, מושלת טוקיו, יוריקו קויקה, התחייבה לחסל את האפליה של הלהט"ב במניפסט שלו.[61]
בינואר 2019 הפכה האישה הטרנסג'נדרית מריה אקאסקה לחברה באספת העיר קמאוקה במחוז קיוטו.[62] באפריל 2019 זכתה אישה טרנסית נוספת, איאקו פושיגאמי, במושב באספה המחוזית של הוקאידו המייצגת את מחלקת היגאשי-קו של סאפורו. היא הפכה לאדם הטרנסג'נדרי המוצהר הראשון שמילא תפקיד כינוס מחוזי ביפן.[63]
ביוני 2019, לקראת הבחירות לבית היועצים של יפן, הוסיפו מספר מפלגות למצען הבטחות לחוקים נגד אפליית להט"ב ולחוקים שיכשירו נישואים חד מיניים.[64] המפלגה הליברלית-דמוקרטית, שזכתה בבחירות, הבטיחה אף היא לחוקק חוק שימנע אפליה, אך לאחר שנבחרה שינתה את נוסח החוק המוצע, ובמקום להגן מפני אפליה, החוק קורא רק "לקדם את ההבנה לאנשי הלהט"ב." כמו כן נחשף כי חלק מחברי המפלגה הביעו לאחר הבחירות התנגדות להצעת החוק והתבטאו בגנות קהילת הלהט"ב.[65]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות מינית חד-מינית חוקית |  (מאז 1880)
|
| גיל הסכמה שווה | (מאז 1880)
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | / (בטוקיו ואיבראקי)
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים | / (בטוקיו ואיבראקי)
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה) |
|
| נישואים חד מיניים | (במרץ 2021, בית המשפט במדינה קבע כי איסור על נישואים חד מיניים איננו חוקי)
|
| הכרה בזוגות חד מיניים (לדוגמה, חיים משותפים לא רשומים, שותפות לחיים) | / (ישנם ערים המכירות ב-"אישורי שותפות", אולם הם סמליים לחלוטין)
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| להט"בים מוצהרים רשאיים לשרת בצבא |
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק | / (מאז 2004 תחת מגבלות מסוימות: חיוב לעבור ניתוח, עיקור, להיות לא נשואים וללא ילדים מתחת לגיל 20)
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| איסור טיפולי המרה בחוק |
|
| פונדקאות אלטרואיסטית לזוגות גברים הומוסקסואלים | (אסור ללא קשר לנטייה מינית)
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם | / (לאחר תקופת דחייה של 6 חודשים)
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Wim Lunsing, LGBT Rights in Japan, A Journal of Social Justice, Taylor & Francis LLC, 17:143–148, 2005.
- GayJapanNews, JAPAN: Discrimination against Lesbians, Bisexual Women and Transgender Persons, 2009.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Japan's 'love hotels' accused of anti-gay discrimination, the Guardian, 2020-10-30 (באנגלית)
- ^ 1 2 "Japan court finds same-sex marriage ban unconstitutional". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-03-17. נבדק ב-2021-04-01.
- ^ 1 2
"התקשיתי לעצור את דמעותיי" •בית משפט ביפן: האיסור על נישואים חד־מיניים אינו חוקתי, באתר הארץ, 14 במרץ 2024
- ^ KYODO NEWS, 38% of LGBT people in Japan sexually harassed or assaulted: survey, Kyodo News+
- ^ Japan and Sexual Minorities | ヒューライツ大阪, www.hurights.or.jp
- ^ 1615 L. St NW, Suite 800Washington, DC 20036USA202-419-4300 | Main202-857-8562 | Fax202-419-4372 | Media Inquiries, The Global Divide on Homosexuality, Pew Research Center's Global Attitudes Project, 2013-06-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Hikari Hida & Motoko Rich, Transgender Ruling Is Step Forward for L.G.B.T.Q. Rights in Japan, ניו יורק טיימס, 25 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 Jessie Yeung, Japan court rules it is ‘unconstitutional’ to require transgender sterilization in landmark case, CNN, 26 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ 12 pictures of Tokyo Pride which will make your day, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, 2017-05-08 (באנגלית בריטית)
- ^ "Majority of Japanese Support Same-Sex Marriage, Poll Shows". Bloomberg.com (באנגלית). 2015-11-29. נבדק ב-2021-04-01.
- ^ Supriya Singh, Foreign LGBT people feel comfortable in Japan, although problems include lack of spouse visa, The Japan Times, 2016-05-17 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Olivier Fabre, Liberal Democratic Party and tradition may stymie push for same-sex marriage in Japan, The Japan Times, 2019-06-19 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Japan: Governor Should Retract Homophobic Comments, Human Rights Watch, 2011-02-01 (באנגלית)
- ^ 大阪市淀川区がLGBT支援宣言 | ゲイのための総合情報サイト g-lad xx（グラァド）, gladxx.jp
- ^ Andrew Potts, Osaka district becomes first Japanese government area to support LGBT inclusion, Gay Star News, 2013-09-11 (באנגלית בריטית)
- ^ 淀川区役所 LGBT支援宣言, 大阪市 (ביפנית)
- ^ Naha city makes LGBT City Support Declaration, Ryukyu Shimpo - Okinawa, Japanese newspaper, local news (באנגלית אמריקאית)
- ^ Tokyo: New Law Bars LGBT Discrimination, Human Rights Watch, 2018-10-05 (באנגלית)
- ^ Magdalena Osumi, Tokyo adopts ordinance banning discrimination against LGBT community, The Japan Times, 2018-10-05 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 4 JAPAN | Out Leadership, 2018-04-19 (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 3 4 2018 LGBT News in Japan Roundup - NIJIIRO NEWS %, web.archive.org, 2019-04-27
- ^ ●性的指向又は性自認を理由とする差別の解消等の推進に関する法律案, www.shugiin.go.jp
- ^ SANKEI DIGITAL INC, パートナーシップ導入へ条例改正案可決 茨城県議会, 産経ニュース, 2019-03-25 (ביפנית)
- ^ Kampf um das soziale Ordnungsgefüge - Webcat Plus, webcatplus.nii.ac.jp
- ^ Japan: Anti-Bullying Policy to Protect LGBT Students, Human Rights Watch, 2017-03-24 (באנגלית)
- ^ Tris Reid-Smith, A Japanese region has made it illegal to out someone as LGBT+, Gay Star News, 2020-06-10 (באנגלית בריטית)
- ^ Rik Glauert, Japan's ruling party reveals draft 'LGBT understanding' bill, Gay Star News, 2019-06-26 (באנגלית בריטית)
- ^ 自民党で"LGBT法案"たたき台 次の国会で提出へ, テレ朝news (ביפנית)
- ^ Making LGBT Families a Possibility in Japan, www.advocate.com, 2016-03-07 (באנגלית)
- ^ No Author, Osaka the first city in Japan to certify same-sex couple as foster parents, The Japan Times, 2017-04-06 (באנגלית אמריקאית)
- ^ エイズ、肝炎などのウイルス保有者、またはそれと疑われる方｜日本赤十字社, www.jrc.or.jp (ביפנית)
- ^ Japan to allow its citizens same-sex marriage - with foreign partners, www.fridae.asia (באנגלית)
- ^ Same-sex couple receives Japan's first 'partnership' certificate, the Guardian, 2015-11-05 (באנגלית)
- ^ Fackler, Martin (2015-02-12). "District in Tokyo Plans to Extend Rights of Gay Couples". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-04-01.
- ^ Tokyo's Setagaya Ward to begin legally recognizing same-sex partnerships, SoraNews24 - Japan News-, 2015-07-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 群馬・大泉町、LGBTカップルをパートナー認定, 日本経済新聞, 2018-12-26 (ביפנית)
- ^ Isabella Steger, For the first time, same-sex couples will be recognized by a Japanese prefecture, Quartz (באנגלית)
- ^ Japan's Supreme Court rules trans people have to get sterilised, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, 2019-01-24 (באנגלית בריטית)
- ^ James Griffiths and Yoko Wakatsuki CNN, Sterilization rule for changing gender upheld in Japan, CNN
- ^ No Author, Japan's social security net for transgender people improving but obstacles loom for seniors, The Japan Times, 2018-06-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Coming of age: Why adults in Japan are getting younger". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-06-13. נבדק ב-2021-03-31.
- ^ Arama! Japan, 20 Japanese Celebrities Who Have Shown Support for the LGBTQ Community | Page 2, ARAMA! JAPAN, 2017-06-28 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ayumi Hamasaki, Gay Icon, Performs at 2018 Tokyo Rainbow Pride, MuuMuse, 2018-05-07 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Sakurai Sho Reveals That He Wants to Get Married; Wotas Upset, Minus Kakugo
- ^ 尾木ママ「学校で必ずLGBTを教えています」 東京レインボープライド2016開幕, ハフポスト, 2016-04-30 (ביפנית)
- ^ Japan’s race for the LGBT gold in Asia, Japan Today (באנגלית)
- ^ "Same-Sex Marriage in Japan: A Long Way Away?". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). 2013-09-20. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-03-31.
- ^ No Author, Setagaya OKs transsexual's election bid, The Japan Times, 2003-04-21 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Japan's Only Openly Gay Lawmaker Says Same-Sex Marriage Will Take Years". Bloomberg.com (באנגלית). 2017-12-08. נבדק ב-2021-03-31.
- ^ LGBT politicians in Japan seek to promote awareness, secure rights, dpa International (באנגלית)
- ^ Taiga Ishikawa is Japan's first openly gay elected official - TOKYOMANGO, web.archive.org, 2012-04-26
- ^ 朝日新聞デジタル：朝日新聞社のニュースサイト, 朝日新聞デジタル (ביפנית)
- ^ Japan's First Out Gay Lawmaker Vows Same-Sex Marriage 'Will Happen', www.advocate.com, 2019-07-23 (באנגלית)
- ^ Japan's first openly gay male member of parliament vows to legalise same-sex marriage, GAY TIMES, 2019-07-25 (באנגלית בריטית)
- ^ Japan’s First Openly Gay Parliament Member Promises to Legalize Same-Sex Marriage, www.vice.com (באנגלית)
- ^ Japan elects gay lawmaker who is 'sure' marriage equality will happen, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, 2019-07-24 (באנגלית בריטית)
- ^ Olivier Fabre, Liberal Democratic Party and tradition may stymie push for same-sex marriage in Japan, The Japan Times, 2019-06-19 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Japan’s conservative ruling party cites ‘gay rights’ in manifesto in bid to burnish image overseas, South China Morning Post, 2016-07-07 (באנגלית)
- ^ Isabel Reynolds, Emi Nobuhiro, Tomomi Inada's uphill battle to 'promote understanding' of LGBT issues in Japan, The Japan Times, 2019-03-21 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Japan becomes first country in the world to elect transgender man to a public office, The Independent, 2017-03-18 (באנגלית)
- ^ "Japan's Opposition Unveils 'Yurinomics' Platform to Challenge Abe". Bloomberg.com (באנגלית). 2017-10-06. נבדק ב-2021-03-31.
- ^ 東京新聞:ＬＧＢＴ 気軽に言える環境づくりを 京都・亀岡市議選トップ当選 赤坂マリアさん:政治(TOKYO Web), web.archive.org, 2019-02-14
- ^ "Japan's first transgender prefectural assembly member elected in Hokkaido". Mainichi Daily News (באנגלית). 2019-04-09. נבדק ב-2021-03-31.
- ^ Constitutional Democrats unveil campaign promises, NHK WORLD-JAPAN News, 2019-06-24
- ^ A Gold Medal for Homophobia in Japan, באתר Human Rights Watch, 21 במאי 2021 (באנגלית)
