רוברט קנדי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
טען "תודה" ?*^
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 37: שורה 37:
'''רוברט פרנסיס "בובי" קנדי''' (ב[[אנגלית]]: '''Robert Francis "Bobby" Kennedy'''; {{כ}}[[20 בנובמבר]] [[1925]] - [[6 ביוני]] [[1968]]) היה [[פוליטיקאי]] ו[[עורך דין]] [[ארצות הברית|אמריקאי]] מ[[מסצ'וסטס]]. הוא כיהן בתפקיד [[הסנאט של ארצות הברית|סנאטור]] מטעם מדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] בין ינואר 1965 עד להירצחו ביוני 1968. בנוסף, כיהן כ{{ה|תובע הכללי של ארצות הברית}} בין ינואר 1961 לספטמבר 1964, ושירת תחת אחיו הגדול, הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]], ויורשו, הנשיא [[לינדון ג'ונסון]]. קנדי היה חבר [[המפלגה הדמוקרטית]] ונחשב לנציג בולט של ה[[ליברליזם חברתי|ליברליזם]] האמריקני.
'''רוברט פרנסיס "בובי" קנדי''' (ב[[אנגלית]]: '''Robert Francis "Bobby" Kennedy'''; {{כ}}[[20 בנובמבר]] [[1925]] - [[6 ביוני]] [[1968]]) היה [[פוליטיקאי]] ו[[עורך דין]] [[ארצות הברית|אמריקאי]] מ[[מסצ'וסטס]]. הוא כיהן בתפקיד [[הסנאט של ארצות הברית|סנאטור]] מטעם מדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] בין ינואר 1965 עד להירצחו ביוני 1968. בנוסף, כיהן כ{{ה|תובע הכללי של ארצות הברית}} בין ינואר 1961 לספטמבר 1964, ושירת תחת אחיו הגדול, הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]], ויורשו, הנשיא [[לינדון ג'ונסון]]. קנדי היה חבר [[המפלגה הדמוקרטית]] ונחשב לנציג בולט של ה[[ליברליזם חברתי|ליברליזם]] האמריקני.


קנדי שירת בשירות המילואים של הצי האמריקני בין 1944 ל-1946, וסיים את לימודיו ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ובבית הספר למשפטים ב[[אוניברסיטת וירג'יניה]]. הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו במסצ'וסטס, כשניהל בהצלחה את מסע הבחירות של אחיו ג'ון אל הסנאט ב-1952.<ref name="Robert F. Kennedy">{{Cite web | title = Robert F. Kennedy| accessdate = 2017-04-21 | url = https://www.britannica.com/biography/Robert-F-Kennedy}}</ref> לפני היכנסו לחיים הפוליטיים, עבד ככתב עבור עיתון מקומי בבוסטון וכעוזר יועץ לוועדת הסנאטורים שנוהלה בידי [[ג'וזף מקארתי]]. קנדי התפרסם בייעוצו לוועדה לנושאי יחסי עבודה בארצות הברית בין 1957 ל-1959, במהלכו ביקר את [[ג'ימי הופה]], נשיא איגוד נהגי המשאיות, וכתב ספר נגד השחיתות באיגודי העובדים.
קנדי שירת בשירות המילואים של הצי האמריקני בין 1944 ל-1946, וסיים את לימודיו ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ובבית הספר למשפטים ב[[אוניברסיטת וירג'יניה]]. הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו במסצ'וסטס, כשניהל בהצלחה את מסע הבחירות של אחיו ג'ון אל הסנאט ב-1952.{{הערה|שם=Robert F. Kennedy|{{Cite web | title = Robert F. Kennedy| accessdate = 2017-04-21 | url = https://www.britannica.com/biography/Robert-F-Kennedy}}}} לפני היכנסו לחיים הפוליטיים, עבד ככתב עבור עיתון מקומי בבוסטון וכעוזר יועץ לוועדת הסנאטורים שנוהלה בידי [[ג'וזף מקארתי]]. קנדי התפרסם בייעוצו לוועדה לנושאי יחסי עבודה בארצות הברית בין 1957 ל-1959, במהלכו ביקר את [[ג'ימי הופה]], נשיא איגוד נהגי המשאיות, וכתב ספר נגד השחיתות באיגודי העובדים.


קנדי התפטר מהוועדה כדי לנהל את מסע הבחירות של אחיו ג'ון במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1960|הבחירות הנשיאותיות של 1960]].<ref name="Robert F. Kennedy"/> לאחר היבחרו של ג'ון, מונה לתפקיד התובע הכללי, והיה היועץ הקרוב ביותר לנשיא במהלך כהונתו. הוא נודע בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח, במאבקו מול [[פשע מאורגן|הפשע המאורגן]] וה[[מאפיה]], ובמעורבותו במדיניות החוץ האמריקנית כלפי קובה. לאחר [[רצח קנדי|ההתנקשות באחיו]], כיהן בממשל ג'ונסון למשך כמה חודשים. לאחר מכן התפטר ורץ לסנאט מטעם מדינת ניו יורק ב-1964, וניצח את הסנאטור [[המפלגה הרפובליקנית|הרפובליקני]], [[קנת קיטינג]].
קנדי התפטר מהוועדה כדי לנהל את מסע הבחירות של אחיו ג'ון במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1960|הבחירות הנשיאותיות של 1960]].{{הערה|שם=Robert F. Kennedy}} לאחר היבחרו של ג'ון, מונה לתפקיד התובע הכללי, והיה היועץ הקרוב ביותר לנשיא במהלך כהונתו. הוא נודע בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח, במאבקו מול [[פשע מאורגן|הפשע המאורגן]] וה[[מאפיה]], ובמעורבותו במדיניות החוץ האמריקנית כלפי קובה. לאחר [[רצח קנדי|ההתנקשות באחיו]], כיהן בממשל ג'ונסון למשך כמה חודשים. לאחר מכן התפטר ורץ לסנאט מטעם מדינת ניו יורק ב-1964, וניצח את הסנאטור [[המפלגה הרפובליקנית|הרפובליקני]], [[קנת קיטינג]].


במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968|הבחירות ב-1968]], היה קנדי אחד מהמתמודדים המובילים במפלגה הדמוקרטית על הנשיאות. הוא משך את קולות העניים, השחורים, ההיספנים, הקתולים והצעירים. מעט לאחר חצות ב-5 ביוני, 1968, לאחר שניצח בבחירות המקדימות במדינות דקוטה הדרומית וקליפורניה, נרצח בידי [[סירחאן סירחאן]], [[פלסטינים|פלסטיני]] בן עשרים וארבע, ומת למחרת.
במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968|הבחירות ב-1968]], היה קנדי אחד מהמתמודדים המובילים במפלגה הדמוקרטית על הנשיאות. הוא משך את קולות העניים, השחורים, ההיספנים, הקתולים והצעירים. מעט לאחר חצות ב-5 ביוני, 1968, לאחר שניצח בבחירות המקדימות במדינות דקוטה הדרומית וקליפורניה, נרצח בידי [[סירחאן סירחאן]], [[פלסטינים|פלסטיני]] בן עשרים וארבע, ומת למחרת.


==ראשית חייו==
==ראשית חייו==
רוברט פרנסיס קנדי נולד ב-20 בנובמבר, 1925, ב[[ברוקליין (מסצ'וסטס)|ברוקליין]], [[מסצ'וסטס]], בנם השביעי של איש העסקים והפוליטיקאי [[ג'וזף קנדי]] (1888-1969), והנדבנית [[רוז קנדי|רוז פיצג'רלד קנדי]] (1890-1995).<ref>Schlesinger (2002) [1978] p. 3.</ref> אחיו הגדולים היו [[ג'וזף קנדי, הבן|ג'וזף קנדי]] (1915-1944) ו[[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון פיצג'רלד "ג'ק" קנדי]] (1917-1963) שנבחר להיות נשיאה ה-35 של ארצות הברית ב-1960. אחיו הצעיר היה הסנאטור [[טד קנדי|אדוארד מור "טד" קנדי]] (1932-2009).<ref>Schlesinger (2002) [1978] pp. 13, 220, 371.</ref> כל ארבעת סביו היו ממוצא אירי.<ref name="JFKlibrary.org misc">{{cite web|url=http://www.jfklibrary.org/Historical+Resources/Archives/Reference+Desk/John+F.+Kennedy+Miscellaneous+Information.htm |title=John F. Kennedy Miscellaneous Information |publisher=John F. Kennedy Presidential Library & Museum |accessdate=February 22, 2012 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20090831043852/http://www.jfklibrary.org/Historical%2BResources/Archives/Reference%2BDesk/John%2BF.%2BKennedy%2BMiscellaneous%2BInformation.htm |archivedate=August 31, 2009 |df= }}</ref>
רוברט פרנסיס קנדי נולד ב-20 בנובמבר, 1925, ב[[ברוקליין (מסצ'וסטס)|ברוקליין]], [[מסצ'וסטס]], בנם השביעי של איש העסקים והפוליטיקאי [[ג'וזף קנדי]] (1888-1969), והנדבנית [[רוז קנדי|רוז פיצג'רלד קנדי]] (1890-1995).{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] p. 3.}} אחיו הגדולים היו [[ג'וזף קנדי, הבן|ג'וזף קנדי]] (1915-1944) ו[[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון פיצג'רלד "ג'ק" קנדי]] (1917-1963) שנבחר להיות נשיאה ה-35 של ארצות הברית ב-1960. אחיו הצעיר היה הסנאטור [[טד קנדי|אדוארד מור "טד" קנדי]] (1932-2009).{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] pp. 13, 220, 371.}} כל ארבעת סביו היו ממוצא אירי.{{הערה|שם=JFKlibrary.org misc|{{cite web|url=http://www.jfklibrary.org/Historical+Resources/Archives/Reference+Desk/John+F.+Kennedy+Miscellaneous+Information.htm |title=John F. Kennedy Miscellaneous Information |publisher=John F. Kennedy Presidential Library & Museum |accessdate=February 22, 2012 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20090831043852/http://www.jfklibrary.org/Historical%2BResources/Archives/Reference%2BDesk/John%2BF.%2BKennedy%2BMiscellaneous%2BInformation.htm |archivedate=August 31, 2009 |df= }}}}


אביו היה איש עסקים עשיר ומנהיג הקהילה האירית-קתולית במפלגה הדמוקרטית. לאחר שהתפטר מתפקידו כשגריר בממלכה המאוחדת ב-1940, התמקד ג'ו האב בבנו הבכור, ג'וזף הבן, במחשבה שייכנס לפוליטיקה ויבחר לנשיאות. הוא גם דחף את ילדיו הצעירים לשירות הציבורי.<ref>Hilty, p. 18.</ref> לאחר מותו של ג'וזף הבן ב[[מלחמת העולם השנייה]], החליט קנדי האב להתמקד בבנו השני, ג'ון, ולטפח אותו כנשיא. הוא השקיע את מיטב כספו כדי לסייע לפוליטיקה המשפחתית.<ref>Nasaw, David (2012). ''The Patriarch: The Remarkable Life and Turbulent Times of Joseph P. Kennedy'', Penguin Press, pp 584, 602–3, 671.</ref>
אביו היה איש עסקים עשיר ומנהיג הקהילה האירית-קתולית במפלגה הדמוקרטית. לאחר שהתפטר מתפקידו כשגריר בממלכה המאוחדת ב-1940, התמקד ג'ו האב בבנו הבכור, ג'וזף הבן, במחשבה שייכנס לפוליטיקה ויבחר לנשיאות. הוא גם דחף את ילדיו הצעירים לשירות הציבורי.{{הערה|Hilty, p. 18.}} לאחר מותו של ג'וזף הבן ב[[מלחמת העולם השנייה]], החליט קנדי האב להתמקד בבנו השני, ג'ון, ולטפח אותו כנשיא. הוא השקיע את מיטב כספו כדי לסייע לפוליטיקה המשפחתית.{{הערה|Nasaw, David (2012). ''The Patriarch: The Remarkable Life and Turbulent Times of Joseph P. Kennedy'', Penguin Press, pp 584, 602–3, 671.}}


[[File:TheKennedyFamily1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משפחת קנדי במסצ'וסטס, ב-1931. רוברט למטה משמאל בז'קט.]]
[[File:TheKennedyFamily1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משפחת קנדי במסצ'וסטס, ב-1931. רוברט למטה משמאל בז'קט.]]
אחיו הגדול של קנדי, ג'ון, היה חולני במיוחד ולכן קרא הרבה. למרות שלא ניסה להכיר את אחיו הקטן במהלך ילדותו, לקח אותו ג'ון לטיולים<ref name=Thomas37-40 /> וסיפר לו על גיבורי ההרפתקאות עליהם קרא.<ref name=Hilty15-16>{{cite book|title=Robert Kennedy: Brother Protector|first=James|last=Hilty|year=2000| publisher=Temple University Press|isbn=978-1566397667|pages=15–16.}}</ref>
אחיו הגדול של קנדי, ג'ון, היה חולני במיוחד ולכן קרא הרבה. למרות שלא ניסה להכיר את אחיו הקטן במהלך ילדותו, לקח אותו ג'ון לטיולים{{הערה|שם=Thomas37-40 }} וסיפר לו על גיבורי ההרפתקאות עליהם קרא.{{הערה|שם=Hilty15-16|{{cite book|title=Robert Kennedy: Brother Protector|first=James|last=Hilty|year=2000| publisher=Temple University Press|isbn=978-1566397667|pages=15–16.}}}}


בניגוד לאחיו הגדולים, ביקר קנדי בכנסייה.<ref>Mills, p. 23.</ref> הוא נחשב לאח פחות בולט במשפחה.<ref name=Thomas37-40 /><ref name=Hilty15-16 />
בניגוד לאחיו הגדולים, ביקר קנדי בכנסייה.{{הערה|Mills, p. 23.}} הוא נחשב לאח פחות בולט במשפחה.{{הערה|שם=Thomas37-40 }}{{הערה|שם=Hilty15-16 }}


בספטמבר 1927, עברה [[משפחת קנדי]] לריוורדייל, שכונה עשירה ברובע [[ברונקס]] בניו יורק סיטי, וכעבור שנתיים, עברו אל ברונקוויל. את הקיץ ואת הסתיו בילה עם משפחתו<ref name=Kennedy37>{{cite book|title=True Compass: A Memoir|first=Edward M.|last=Kennedy|page=37.|year=2009|isbn=978-0446539258|publisher=Twelve; First Edition edition}}</ref> בביתם במסצ'וסטס שנקנה ב-1929,<ref>{{Cite web | title = John F. Kennedy's Residences| accessdate = 2017-04-17 | url = https://www.jfklibrary.org/Research/Research-Aids/Ready-Reference/JFK-Fast-Facts/Homes.aspx}}</ref> ואת חג המולד ואת הפסחא בבית החורף שלהם ב[[פאלם ביץ']], [[פלורידה]].
בספטמבר 1927, עברה [[משפחת קנדי]] לריוורדייל, שכונה עשירה ברובע [[ברונקס]] בניו יורק סיטי, וכעבור שנתיים, עברו אל ברונקוויל. את הקיץ ואת הסתיו בילה עם משפחתו{{הערה|שם=Kennedy37|{{cite book|title=True Compass: A Memoir|first=Edward M.|last=Kennedy|page=37.|year=2009|isbn=978-0446539258|publisher=Twelve; First Edition edition}}}} בביתם במסצ'וסטס שנקנה ב-1929,{{הערה|{{Cite web | title = John F. Kennedy's Residences| accessdate = 2017-04-17 | url = https://www.jfklibrary.org/Research/Research-Aids/Ready-Reference/JFK-Fast-Facts/Homes.aspx}}}} ואת חג המולד ואת הפסחא בבית החורף שלהם ב[[פאלם ביץ']], [[פלורידה]].


קנדי למד בבית ספר פרטי עד לכיתה ב', ועד לכיתה ה' בבית ספר ציבורי. הוא חזר על כיתה ג'.<ref name="oppenheimer307">Oppenheimer, Jerry. ''[https://books.google.com/books?id=pLFNINq53NUC&lpg=PA307&dq=kennedy%20repeated%20third%20grade&pg=PA307#v=onepage&q&f=false The Other Mrs. Kennedy]'', p. 307.</ref> הוא נרשם לבית הספר המחוזי בכיתה ו'. הוא היה ילד מאוד שקט וללא הרבה חברים.<ref name=Schlesinger21-23 /> הוא התעניין בעיקר בהיסטוריה אמריקנית, כיסה את קירות חדר השינה שלו בתמונות של נשיאים ומילא את מדפי הספרים בכרכים על [[מלחמת האזרחים האמריקנית]]. בנוסף אסף בולים, ופעם קיבל מכתב מ[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], שגם עסק בנושא.<ref name=Smith33 />
קנדי למד בבית ספר פרטי עד לכיתה ב', ועד לכיתה ה' בבית ספר ציבורי. הוא חזר על כיתה ג'.{{הערה|שם=oppenheimer307|Oppenheimer, Jerry. ''[https://books.google.com/books?id=pLFNINq53NUC&lpg=PA307&dq=kennedy%20repeated%20third%20grade&pg=PA307#v=onepage&q&f=false The Other Mrs. Kennedy]'', p. 307.}} הוא נרשם לבית הספר המחוזי בכיתה ו'. הוא היה ילד מאוד שקט וללא הרבה חברים.{{הערה|שם=Schlesinger21-23 }} הוא התעניין בעיקר בהיסטוריה אמריקנית, כיסה את קירות חדר השינה שלו בתמונות של נשיאים ומילא את מדפי הספרים בכרכים על [[מלחמת האזרחים האמריקנית]]. בנוסף אסף בולים, ופעם קיבל מכתב מ[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], שגם עסק בנושא.{{הערה|שם=Smith33 }}


במרץ 1938, הפליג קנדי עם אמו וארבעת אחיו הקטנים לאנגליה כדי להצטרף לאביו, שהחל לכהן כשגריר האמריקני בממלכה המאוחדת. הוא למד בבית ספר פרטי בכיתה ז'. באפריל 1939, נאם בטקס הנחת אבן הפינה למועדון צעירים. נאומו הראשון התקבל בצורה טובה.<ref>Hilty, p. 28.</ref> הוא חזר לארצות הברית ממש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
במרץ 1938, הפליג קנדי עם אמו וארבעת אחיו הקטנים לאנגליה כדי להצטרף לאביו, שהחל לכהן כשגריר האמריקני בממלכה המאוחדת. הוא למד בבית ספר פרטי בכיתה ז'. באפריל 1939, נאם בטקס הנחת אבן הפינה למועדון צעירים. נאומו הראשון התקבל בצורה טובה.{{הערה|Hilty, p. 28.}} הוא חזר לארצות הברית ממש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.


===לימודים תיכוניים===
===לימודים תיכוניים===
בספטמבר 1939, החל קנדי ללמוד בבית ספר פרוטסטנטי בניו המפשייר,<ref name="RFK: A Memoir | Jack Newfield | August 27, 2003">{{cite web|url=https://books.google.com/books?id=m9m6b9i8SQQC&pg=PA44&lpg=PA44&dq=robert+kennedy+st.+paul's+school+episcopalian&source=bl&ots=ZqIPrW-plq&sig=cmankTNYKL_fffdnxClm-uYSssU&hl=en&sa=X&ei=KTVqUbr8CY21ywGEhICADQ&ved=0CCwQ6AEwADgU#v=onepage&q=robert%20kennedy%20st.%20paul's%20school%20episcopalian&f=false |title=RFK |work=google.com |accessdate=August 25, 2015 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821124759/https://books.google.com/books?id=m9m6b9i8SQQC&pg=PA44&lpg=PA44&dq=robert%20kennedy%20st.%20paul%27s%20school%20episcopalian&source=bl&ots=ZqIPrW-plq&sig=cmankTNYKL_fffdnxClm-uYSssU&hl=en&sa=X&ei=KTVqUbr8CY21ywGEhICADQ&ved=0CCwQ6AEwADgU |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref> בהמלצת אביו.<ref>{{cite web | url=https://www.nytimes.com/books/first/b/beran-patrician.html | title =Excerpt from Chapter one: The Last Patrician. Bobby Kennedy and the End of American Aristocracy | author =Michael Knox Beran | work =The New York Times | year =1998}}</ref> אחרי חודשיים, החליטה אמו, שלא אהבה את הפרוטסטנטיות, לנצל את היעדרו של בעלה מבוסטון ולהוציא את קנדי מבית הספר. היא רשמה אותו לבית ספר קתולי,<ref>Schlesinger p. 30.</ref> בו למד עד כיתה י'.<ref>Schlesinger (2002) [1978] pp. 30, 41.</ref>
בספטמבר 1939, החל קנדי ללמוד בבית ספר פרוטסטנטי בניו המפשייר,{{הערה|שם=RFK: A Memoir | Jack Newfield | August 27, 2003|{{cite web|url=https://books.google.com/books?id=m9m6b9i8SQQC&pg=PA44&lpg=PA44&dq=robert+kennedy+st.+paul's+school+episcopalian&source=bl&ots=ZqIPrW-plq&sig=cmankTNYKL_fffdnxClm-uYSssU&hl=en&sa=X&ei=KTVqUbr8CY21ywGEhICADQ&ved=0CCwQ6AEwADgU#v=onepage&q=robert%20kennedy%20st.%20paul's%20school%20episcopalian&f=false |title=RFK |work=google.com |accessdate=August 25, 2015 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821124759/https://books.google.com/books?id=m9m6b9i8SQQC&pg=PA44&lpg=PA44&dq=robert%20kennedy%20st.%20paul%27s%20school%20episcopalian&source=bl&ots=ZqIPrW-plq&sig=cmankTNYKL_fffdnxClm-uYSssU&hl=en&sa=X&ei=KTVqUbr8CY21ywGEhICADQ&ved=0CCwQ6AEwADgU |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}}} בהמלצת אביו.{{הערה|{{cite web | url=https://www.nytimes.com/books/first/b/beran-patrician.html | title =Excerpt from Chapter one: The Last Patrician. Bobby Kennedy and the End of American Aristocracy | author =Michael Knox Beran | work =The New York Times | year =1998}}}} אחרי חודשיים, החליטה אמו, שלא אהבה את הפרוטסטנטיות, לנצל את היעדרו של בעלה מבוסטון ולהוציא את קנדי מבית הספר. היא רשמה אותו לבית ספר קתולי,{{הערה|Schlesinger p. 30.}} בו למד עד כיתה י'.{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] pp. 30, 41.}}


בבית הספר הקתולי, נודע קנדי כ"בובי". היחס של התלמידים לאמו הוביל אותו למעשים אלימים נגד כאלו שצחקו עליה.<ref name=Thomas30 /> הוא דאג לאחיו ג'ון, ששירת בצי האמריקני.<ref>{{cite news|url=https://www.bostonglobe.com/news/nation/2014/08/29/john-kennedy-and-robert-kennedy-letters-auctioned/A3pZJQ7L9sek8L7WgNJVGO/story.html|title=John F. Kennedy and Robert F. Kennedy letters to be auctioned|date=August 30, 2014|first=Matt|last=Viser|work=The Boston Globe | archiveurl=https://www.bostonglobe.com/news/nation/2014/08/29/john-kennedy-and-robert-kennedy-letters-auctioned/A3pZJQ7L9sek8L7WgNJVGO/story.html | archivedate=August 21, 2016}}</ref> כדי לשפר את ציוניו, החל לקרוא הרבה.<ref name=Hilty38 /> הוא לא רצה לאכזב את אמו.<ref name=Mills34>Mills, pp. 34-35.</ref> בנוסף החל להתעמל.<ref name=Hilty38>Hilty, p. 38.</ref> הנזירים בבית הספר החשיבו אותו לתלמיד לא בולט ודיכאוני, שהיה בינוני בכל המקצועות פרט להיסטוריה.<ref name=Thomas30 />
בבית הספר הקתולי, נודע קנדי כ"בובי". היחס של התלמידים לאמו הוביל אותו למעשים אלימים נגד כאלו שצחקו עליה.{{הערה|שם=Thomas30 }} הוא דאג לאחיו ג'ון, ששירת בצי האמריקני.{{הערה|{{cite news|url=https://www.bostonglobe.com/news/nation/2014/08/29/john-kennedy-and-robert-kennedy-letters-auctioned/A3pZJQ7L9sek8L7WgNJVGO/story.html|title=John F. Kennedy and Robert F. Kennedy letters to be auctioned|date=August 30, 2014|first=Matt|last=Viser|work=The Boston Globe | archiveurl=https://www.bostonglobe.com/news/nation/2014/08/29/john-kennedy-and-robert-kennedy-letters-auctioned/A3pZJQ7L9sek8L7WgNJVGO/story.html | archivedate=August 21, 2016}}}} כדי לשפר את ציוניו, החל לקרוא הרבה.{{הערה|שם=Hilty38 }} הוא לא רצה לאכזב את אמו.{{הערה|שם=Mills34|Mills, pp. 34-35.}} בנוסף החל להתעמל.{{הערה|שם=Hilty38|Hilty, p. 38.}} הנזירים בבית הספר החשיבו אותו לתלמיד לא בולט ודיכאוני, שהיה בינוני בכל המקצועות פרט להיסטוריה.{{הערה|שם=Thomas30 }}


===אקדמיית מילטון===
===אקדמיית מילטון===
בספטמבר 1942, הועבר קנדי לפנימייה השלישית שלו, אקדמיית מילטון במילטון, מסצ'סוטס, לשנתיים האחרונות שלו.<ref name=Schlesinger42>Schlesinger (2002) [1978] p. 42.</ref> אביו דרש את המעבר, באמונה שהדבר יכין את בנו לקראת הרווארד.<ref name=Schlesinger42>Schlesinger (2002) [1978] p. 42.</ref>
בספטמבר 1942, הועבר קנדי לפנימייה השלישית שלו, אקדמיית מילטון במילטון, מסצ'סוטס, לשנתיים האחרונות שלו.{{הערה|שם=Schlesinger42|Schlesinger (2002) [1978] p. 42.}} אביו דרש את המעבר, באמונה שהדבר יכין את בנו לקראת הרווארד.{{הערה|שם=Schlesinger42|Schlesinger (2002) [1978] p. 42.}}


קנדי נחשב לתלמיד מושך, מצחיק, אולם מופנם. הוא רצה להתגייס כמו שני אחיו הגדולים.<ref name=Thomas37-40 />
קנדי נחשב לתלמיד מושך, מצחיק, אולם מופנם. הוא רצה להתגייס כמו שני אחיו הגדולים.{{הערה|שם=Thomas37-40 }}


=== יחסיו עם הוריו ===
=== יחסיו עם הוריו ===
בנעוריו, נחשב קנדי לאאוטסיידר המשפחתי. הוא נחשב לשונה מאוד מאביו.<ref name=Thomas30 /> אביו חשש מגישתו הנעימה, ולכן החליט קנדי לאמץ גישה קשוחה למען אביו.<ref name=Mills19>Mills, pp. 18-19.</ref> המעבר מבית הספר הפרוטסטנטי, בו למדו ג'וזף הבן וג'ון, למילטון, פגעה באביו. קנדי התאמץ לרצות את אביו.<ref name=Mills34 />
בנעוריו, נחשב קנדי לאאוטסיידר המשפחתי. הוא נחשב לשונה מאוד מאביו.{{הערה|שם=Thomas30 }} אביו חשש מגישתו הנעימה, ולכן החליט קנדי לאמץ גישה קשוחה למען אביו.{{הערה|שם=Mills19|Mills, pp. 18-19.}} המעבר מבית הספר הפרוטסטנטי, בו למדו ג'וזף הבן וג'ון, למילטון, פגעה באביו. קנדי התאמץ לרצות את אביו.{{הערה|שם=Mills34 }}


כילד, ניסה קנדי לרצות את אמו ולהתקרב לדת.<ref name="Hilty15-16"/> רוז אהבה את בנה, בניגוד לאביו.<ref name=Mills34 /> היא השפיעה עליו והפכה אותו לדתי יותר משאר אחיו.<ref>{{cite book|title=In His Own Right: The Political Odyssey of Senator Robert F. Kennedy|page=2.|first=Joseph A.|last=Palermo|year=2002| publisher=Columbia University Press|isbn=978-0231120692}}</ref> הוא הרשים את הוריו כשחילק עיתונים, אולם לאחר מכן התברר שנסע ברולס רויס המשפחתית כדי לחלק אותם.<ref name=Mills19 />
כילד, ניסה קנדי לרצות את אמו ולהתקרב לדת.{{הערה|שם=Hilty15-16}} רוז אהבה את בנה, בניגוד לאביו.{{הערה|שם=Mills34 }} היא השפיעה עליו והפכה אותו לדתי יותר משאר אחיו.{{הערה|{{cite book|title=In His Own Right: The Political Odyssey of Senator Robert F. Kennedy|page=2.|first=Joseph A.|last=Palermo|year=2002| publisher=Columbia University Press|isbn=978-0231120692}}}} הוא הרשים את הוריו כשחילק עיתונים, אולם לאחר מכן התברר שנסע ברולס רויס המשפחתית כדי לחלק אותם.{{הערה|שם=Mills19 }}


ג'ו האב אהב את קנדי הבוגר, שהיה יותר קשוח בעיניו.<ref name=Mills19 />
ג'ו האב אהב את קנדי הבוגר, שהיה יותר קשוח בעיניו.{{הערה|שם=Mills19 }}


==שירות בצי (1944-1946)==
==שירות בצי (1944-1946)==
[[File:V12-kennedy-910-D-0051.jpg|ממוזער|250x250px|קנדי (שני משמאל) במהלך האימונים שלו.]]
[[File:V12-kennedy-910-D-0051.jpg|ממוזער|250x250px|קנדי (שני משמאל) במהלך האימונים שלו.]]
שישה שבועות לפני יום הולדתו השמונה עשר, התגייס קנדי אל [[הצי האמריקאי|הצי]] כשוליה<ref>{{cite web | url=http://www.jfklibrary.org/Research/Research-Aids/~/link.aspx?_id=ED4C953D8ECF46D9966C0AC50D254FEA&_z=z | title =Ready Reference: Information about Robert F. Kennedy | publisher =jfklibrary.org | date =April 14, 2013}}</ref> אולם שוחרר משירות פעיל עד למרץ 1944, כשעזב את אקדמיית מילטון כדי להתאמן. הוא הוסמך לקצונה בינואר 1946.<ref name=":22">{{Cite book|title = The Architecture of Bates College|last = Stuan|first = Thomas|publisher = Bates College|year = 2006|isbn = |location = Ladd Library, Bates College, Lewiston, Maine|pages = 19}}</ref><ref>{{Cite book|title = Robert F. Kennedy: His Life|last = Evans|first = Thomas|publisher = Simon & Schuster; Reprint edition|year = 2002|isbn = |location = Ladd Library, Bates College, Lewiston, Maine|pages = 35}}</ref><ref name="Walter Isaacson">{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=RKzUqXc3BHgC&pg=PA285&lpg=PA285&dq=bobby+kennedy+Portsmouth+Priory+School&source=bl&ots=VK_i4q8FJB&sig=N8tSyjGVZnBB-JGhjc9Aey89Dns&hl=en&sa=X&ei=kUtqUb2xNerQyAGFloHwAw&ved=0CEAQ6AEwAjgK#v=onepage&q=bobby%20kennedy%20Portsmouth%20Priory%20School&f=false |title=Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness |publisher=[[Simon & Schuster]] |author=[[Walter Isaacson]] |date=October 17, 2011 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821132649/https://books.google.com/books?id=RKzUqXc3BHgC&pg=PA285&lpg=PA285&dq=bobby%20kennedy%20Portsmouth%20Priory%20School&source=bl&ots=VK_i4q8FJB&sig=N8tSyjGVZnBB-JGhjc9Aey89Dns&hl=en&sa=X&ei=kUtqUb2xNerQyAGFloHwAw&ved=0CEAQ6AEwAjgK |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref><ref>{{Cite web|title = July 1943: The Navy arrives {{!}} 150 Years {{!}} Bates College|url = http://www.bates.edu/150-years/months/july/navy-arrives/|website = www.bates.edu|accessdate = December 14, 2015}}</ref> הוא כעס מאוד על כך שלא היה בשירות פעיל. אחרים נכנסו לקרב לפניו, והוא כעס על כך.<ref name="Thomas44" />
שישה שבועות לפני יום הולדתו השמונה עשר, התגייס קנדי אל [[הצי האמריקאי|הצי]] כשוליה{{הערה|{{cite web | url=http://www.jfklibrary.org/Research/Research-Aids/~/link.aspx?_id=ED4C953D8ECF46D9966C0AC50D254FEA&_z=z | title =Ready Reference: Information about Robert F. Kennedy | publisher =jfklibrary.org | date =April 14, 2013}}}} אולם שוחרר משירות פעיל עד למרץ 1944, כשעזב את אקדמיית מילטון כדי להתאמן. הוא הוסמך לקצונה בינואר 1946.{{הערה|שם=הערה מספר 20170927054908:22|{{Cite book|title = The Architecture of Bates College|last = Stuan|first = Thomas|publisher = Bates College|year = 2006|isbn = |location = Ladd Library, Bates College, Lewiston, Maine|pages = 19}}}}{{הערה|{{Cite book|title = Robert F. Kennedy: His Life|last = Evans|first = Thomas|publisher = Simon & Schuster; Reprint edition|year = 2002|isbn = |location = Ladd Library, Bates College, Lewiston, Maine|pages = 35}}}}{{הערה|שם=Walter Isaacson|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=RKzUqXc3BHgC&pg=PA285&lpg=PA285&dq=bobby+kennedy+Portsmouth+Priory+School&source=bl&ots=VK_i4q8FJB&sig=N8tSyjGVZnBB-JGhjc9Aey89Dns&hl=en&sa=X&ei=kUtqUb2xNerQyAGFloHwAw&ved=0CEAQ6AEwAjgK#v=onepage&q=bobby%20kennedy%20Portsmouth%20Priory%20School&f=false |title=Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness |publisher=[[Simon & Schuster]] |author=[[Walter Isaacson]] |date=October 17, 2011 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821132649/https://books.google.com/books?id=RKzUqXc3BHgC&pg=PA285&lpg=PA285&dq=bobby%20kennedy%20Portsmouth%20Priory%20School&source=bl&ots=VK_i4q8FJB&sig=N8tSyjGVZnBB-JGhjc9Aey89Dns&hl=en&sa=X&ei=kUtqUb2xNerQyAGFloHwAw&ved=0CEAQ6AEwAjgK |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}}}{{הערה|{{Cite web|title = July 1943: The Navy arrives {{!}} 150 Years {{!}} Bates College|url = http://www.bates.edu/150-years/months/july/navy-arrives/|website = www.bates.edu|accessdate = December 14, 2015}}}} הוא כעס מאוד על כך שלא היה בשירות פעיל. אחרים נכנסו לקרב לפניו, והוא כעס על כך.{{הערה|שם=Thomas44}}


אחיו הגדול ג'וזף נהרג באוגוסט 1944,<ref>New York Times, August 15 and 17, 1944 (announcement of Kennedy's death) and October 25, 1945 (detailed account of the mission)</ref> לאחר שמטוסו התפוצץ במהלך [[מבצע אפרודיטה]]. רוברט חווה משבר אמוני לאחר מכן. מותו של אחיו הוביל לעלייה מסוימת במעמדו במשפחה.<ref name=Thomas44>Thomas, p. 44.</ref> ב-15 בדצמבר, 1945, נבנתה משחתת על שמו של ג'וזף, ולאחר מכן נשלח קנדי לשרת עליה ב-1 בפברואר, 1946.<ref name="Walter Isaacson"/><ref>{{cite web | url=http://www.nps.gov/nr/travel/maritime/jpk.htm | title =USS Joseph P. Kennedy, Jr. | author =''[[U.S. National Park Service]]'' | publisher =nps.gov}}</ref> ב-30 במאי, 1946, שוחרר קנדי מהצבא.<ref>Schlesinger (2002) [1978] p. 61.</ref> על שירותו בצי זכה באות מלחמת העולם השנייה.
אחיו הגדול ג'וזף נהרג באוגוסט 1944,{{הערה|New York Times, August 15 and 17, 1944 (announcement of Kennedy's death) and October 25, 1945 (detailed account of the mission)}} לאחר שמטוסו התפוצץ במהלך [[מבצע אפרודיטה]]. רוברט חווה משבר אמוני לאחר מכן. מותו של אחיו הוביל לעלייה מסוימת במעמדו במשפחה.{{הערה|שם=Thomas44|Thomas, p. 44.}} ב-15 בדצמבר, 1945, נבנתה משחתת על שמו של ג'וזף, ולאחר מכן נשלח קנדי לשרת עליה ב-1 בפברואר, 1946.{{הערה|שם=Walter Isaacson}}{{הערה|{{cite web | url=http://www.nps.gov/nr/travel/maritime/jpk.htm | title =USS Joseph P. Kennedy, Jr. | author =''[[U.S. National Park Service]]'' | publisher =nps.gov}}}} ב-30 במאי, 1946, שוחרר קנדי מהצבא.{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] p. 61.}} על שירותו בצי זכה באות מלחמת העולם השנייה.


==לימודיו ועיתונאות (1946-1951)==
==לימודיו ועיתונאות (1946-1951)==
בספטמבר 1946, נרשם קנדי להרווארד.<ref name="E.W. Smith | 2010">{{cite web|url=https://books.google.com/books?id=LyBN758OMhMC&pg=PA25&lpg=PA25&dq=bobby+kennedy+1946+enrolled+harvard&source=bl&ots=xPpf0zYLKz&sig=4pudbHwIf2rNPiMgdKEo8rbs1HM&hl=en&sa=X&ei=KFZqUdH5I4i2yAHdroGwDw&ved=0CGIQ6AEwBg#v=onepage&q=bobby%20kennedy%201946%20enrolled%20harvard&f=false |title=Athletes Once: 100 Famous People Who Were Once Notable Athletes |work=google.com |accessdate=August 25, 2015 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821133948/https://books.google.com/books?id=LyBN758OMhMC&pg=PA25&lpg=PA25&dq=bobby%20kennedy%201946%20enrolled%20harvard&source=bl&ots=xPpf0zYLKz&sig=4pudbHwIf2rNPiMgdKEo8rbs1HM&hl=en&sa=X&ei=KFZqUdH5I4i2yAHdroGwDw&ved=0CGIQ6AEwBg |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref> הוא עבד קשה כדי להתקבל לנבחרת הפוטבול, שם הצליח לפני ששבר רגל במהלך האימונים.<ref name="E.W. Smith | 2010"/> במשחק מול [[אוניברסיטת ייל]], השתתף ברגעים האחרונים בגבס.<ref>{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=n3i4KOu7MiEC&pg=PA208&lpg=PA208&dq=Robert+Kennedy+yale+game+cast&source=bl&ots=jNyNn734Wv&sig=2YBPJvdcOJ4mAqM1dEXp0SnyIKc&hl=en&ei=IpHBTvbNMYr20gGTrbzSBA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3&ved=0CCwQ6AEwAg#v=onepage&q=Robert%20Kennedy%20yale%20game%20cast&f=false |title=Football: The Ivy League Origins of an American Obsession |author=Mark F. Bernstein |publisher=[[University of Pennsylvania Press]] |date=August 22, 2001 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821134155/https://books.google.com/books?id=n3i4KOu7MiEC&pg=PA208&lpg=PA208&dq=Robert%20Kennedy%20yale%20game%20cast&source=bl&ots=jNyNn734Wv&sig=2YBPJvdcOJ4mAqM1dEXp0SnyIKc&hl=en&ei=IpHBTvbNMYr20gGTrbzSBA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3&ved=0CCwQ6AEwAg |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref> אביו נכח בכמה מהמשחקים וחבריו לקבוצה העריכו את יכולותיו של קנדי. הוא היה קטן יחסית אולם הצליח בענף.<ref>Thomas, p. 51.</ref>
בספטמבר 1946, נרשם קנדי להרווארד.{{הערה|שם=E.W. Smith | 2010|{{cite web|url=https://books.google.com/books?id=LyBN758OMhMC&pg=PA25&lpg=PA25&dq=bobby+kennedy+1946+enrolled+harvard&source=bl&ots=xPpf0zYLKz&sig=4pudbHwIf2rNPiMgdKEo8rbs1HM&hl=en&sa=X&ei=KFZqUdH5I4i2yAHdroGwDw&ved=0CGIQ6AEwBg#v=onepage&q=bobby%20kennedy%201946%20enrolled%20harvard&f=false |title=Athletes Once: 100 Famous People Who Were Once Notable Athletes |work=google.com |accessdate=August 25, 2015 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821133948/https://books.google.com/books?id=LyBN758OMhMC&pg=PA25&lpg=PA25&dq=bobby%20kennedy%201946%20enrolled%20harvard&source=bl&ots=xPpf0zYLKz&sig=4pudbHwIf2rNPiMgdKEo8rbs1HM&hl=en&sa=X&ei=KFZqUdH5I4i2yAHdroGwDw&ved=0CGIQ6AEwBg |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}}} הוא עבד קשה כדי להתקבל לנבחרת הפוטבול, שם הצליח לפני ששבר רגל במהלך האימונים.{{הערה|שם=E.W. Smith | 2010}} במשחק מול [[אוניברסיטת ייל]], השתתף ברגעים האחרונים בגבס.{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=n3i4KOu7MiEC&pg=PA208&lpg=PA208&dq=Robert+Kennedy+yale+game+cast&source=bl&ots=jNyNn734Wv&sig=2YBPJvdcOJ4mAqM1dEXp0SnyIKc&hl=en&ei=IpHBTvbNMYr20gGTrbzSBA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3&ved=0CCwQ6AEwAg#v=onepage&q=Robert%20Kennedy%20yale%20game%20cast&f=false |title=Football: The Ivy League Origins of an American Obsession |author=Mark F. Bernstein |publisher=[[University of Pennsylvania Press]] |date=August 22, 2001 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821134155/https://books.google.com/books?id=n3i4KOu7MiEC&pg=PA208&lpg=PA208&dq=Robert%20Kennedy%20yale%20game%20cast&source=bl&ots=jNyNn734Wv&sig=2YBPJvdcOJ4mAqM1dEXp0SnyIKc&hl=en&ei=IpHBTvbNMYr20gGTrbzSBA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3&ved=0CCwQ6AEwAg |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}}} אביו נכח בכמה מהמשחקים וחבריו לקבוצה העריכו את יכולותיו של קנדי. הוא היה קטן יחסית אולם הצליח בענף.{{הערה|Thomas, p. 51.}}


ב-1946, השתתף במסע הבחירות של אחיו ג'ון עבור מושב בית הנבחרים שפונה בידי [[ג'יימס מייקל קרלי]]. הוא הצטרף למסע הבחירות לאחר סיום שירותו הצבאי, וכך נכנסו שני האחים לפוליטיקה.<ref>Schlesinger, pp. 63-64.</ref> כעבור שנתיים, במרץ 1948, סיים את לימודיו בהרווארד עם תואר ב[[מדעי המדינה]].<ref>{{cite web | url=http://www.justice.gov/ag/aghistpage.php?id=63 | title =Robert Francis Kennedy Sixty-Fourth Attorney General 1961–1964 | author =''[[U.S. Department of Justice]]'' | publisher =justice.gov}}</ref> לאחר סיום לימודיו, הפליג לנסיעה באירופה ובמזרח התיכון, ושלח כתבות לעיתון בבוסטון.<ref name="Ben-David | Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine | 2008">{{cite web|url=http://jcpa.org/article/robert-kennedys-1948-reports-from-palestine/|title=Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine|publisher=Jerusalem Center For Public Affairs|accessdate=August 25, 2015}}</ref> ארבע כתבות נשלחו מ[[ארץ ישראל]], מעט לפני תום [[המנדט הבריטי]], ותיארו את המתיחות באזור.<ref name="Ben-David | Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine | 2008"/> הוא ביקר את המדיניות הבריטית באזור, ושיבח את היהודים שפגש, בטענה שהיו קשוחים. הוא טען שפיתח תקוות לאחר שראה ערבים ויהודים עובדים ביחד, אולם שחשש שהשנאה בין הקבוצות חזקה מדי ותוביל למלחמה.<ref>Schlesinger (2002) [1978] pp. 73–77.</ref>
ב-1946, השתתף במסע הבחירות של אחיו ג'ון עבור מושב בית הנבחרים שפונה בידי [[ג'יימס מייקל קרלי]]. הוא הצטרף למסע הבחירות לאחר סיום שירותו הצבאי, וכך נכנסו שני האחים לפוליטיקה.{{הערה|Schlesinger, pp. 63-64.}} כעבור שנתיים, במרץ 1948, סיים את לימודיו בהרווארד עם תואר ב[[מדעי המדינה]].{{הערה|{{cite web | url=http://www.justice.gov/ag/aghistpage.php?id=63 | title =Robert Francis Kennedy Sixty-Fourth Attorney General 1961–1964 | author =''[[U.S. Department of Justice]]'' | publisher =justice.gov}}}} לאחר סיום לימודיו, הפליג לנסיעה באירופה ובמזרח התיכון, ושלח כתבות לעיתון בבוסטון.{{הערה|שם=Ben-David | Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine | 2008|{{cite web|url=http://jcpa.org/article/robert-kennedys-1948-reports-from-palestine/|title=Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine|publisher=Jerusalem Center For Public Affairs|accessdate=August 25, 2015}}}} ארבע כתבות נשלחו מ[[ארץ ישראל]], מעט לפני תום [[המנדט הבריטי]], ותיארו את המתיחות באזור.{{הערה|שם=Ben-David | Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine | 2008}} הוא ביקר את המדיניות הבריטית באזור, ושיבח את היהודים שפגש, בטענה שהיו קשוחים. הוא טען שפיתח תקוות לאחר שראה ערבים ויהודים עובדים ביחד, אולם שחשש שהשנאה בין הקבוצות חזקה מדי ותוביל למלחמה.{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] pp. 73–77.}}


בספטמבר 1948, נרשם לבית הספר למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה.<ref>{{cite web | url=https://www.pbs.org/wgbh/americanexperience/features/timeline/kennedys/2/ | title =Timeline: Generations of the Kennedy Family | author =''[[American Experience]]'' | publisher =pbs.org | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135116/http://www.pbs.org/wgbh/americanexperience/features/timeline/kennedys/2/ | archivedate=August 21, 2016}}</ref> הוא התרגל במהירות ונבחר לנשיא הפורום המשפטי, שבו אירח נואמים חיצוניים, ביניהם אביו, אחיו, [[ויליאם אורוויל דאגלס]] ו[[ג'וזף מקארתי]]. עבודתו על [[יאלטה]] מאוחסנת באוצר האוניברסיטה.<ref>Schlesinger, p. 84.</ref> ב-17 ביוני, 1950, נישא ל[[אתל קנדי|אתל סקאקל]] בכנסייה הקתולית בקונטיקט, כשאחיו ג'ון הוא השושבין. קנדי סיים את לימודי המשפטים ביוני 1951, ולאחר מכן נסע עם אתל לגריניץ', לבית אביה. בתם קטלין נולדה ב-4 ביולי, 1951.<ref>{{cite web | url=http://www.npr.org/programs/npc/2000/000907.ktownsend.html | title =Kathleen Kennedy Townsend Lieutenant Governor, Maryland | publisher =npr.org | date =September 7, 2000 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135527/http://www.npr.org/programs/npc/2000/000907.ktownsend.html | archivedate=August 21, 2016}}</ref> בקיץ עבר קנדי את בחינת ההסמכה לעריכת דין.<ref>{{cite web | url=http://crdl.usg.edu/people/k/kennedy_robert_f_1925_1968/?Welcome | title =Kennedy, Robert F., 1925–1968 | author =''University System of Georgia'' | publisher =crdl.usg.edu | year =2011 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135722/http://crdl.usg.edu/people/k/kennedy_robert_f_1925_1968/?Welcome&Welcome | archivedate=August 21, 2016}}</ref> אחיו ג'ון חווה משבר ביחסיו עם אביו, ובמהלך מסע הבחירות לסנאט, ביקש מרוברט לעזור לו לתקן את מערכת היחסים. אביו של קנדי העריך את נכונותו להקריב למען המשפחה.<ref name=Thomas58>Thomas, pp. 58-59.</ref>
בספטמבר 1948, נרשם לבית הספר למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה.{{הערה|{{cite web | url=https://www.pbs.org/wgbh/americanexperience/features/timeline/kennedys/2/ | title =Timeline: Generations of the Kennedy Family | author =''[[American Experience]]'' | publisher =pbs.org | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135116/http://www.pbs.org/wgbh/americanexperience/features/timeline/kennedys/2/ | archivedate=August 21, 2016}}}} הוא התרגל במהירות ונבחר לנשיא הפורום המשפטי, שבו אירח נואמים חיצוניים, ביניהם אביו, אחיו, [[ויליאם אורוויל דאגלס]] ו[[ג'וזף מקארתי]]. עבודתו על [[יאלטה]] מאוחסנת באוצר האוניברסיטה.{{הערה|Schlesinger, p. 84.}} ב-17 ביוני, 1950, נישא ל[[אתל קנדי|אתל סקאקל]] בכנסייה הקתולית בקונטיקט, כשאחיו ג'ון הוא השושבין. קנדי סיים את לימודי המשפטים ביוני 1951, ולאחר מכן נסע עם אתל לגריניץ', לבית אביה. בתם קטלין נולדה ב-4 ביולי, 1951.{{הערה|{{cite web | url=http://www.npr.org/programs/npc/2000/000907.ktownsend.html | title =Kathleen Kennedy Townsend Lieutenant Governor, Maryland | publisher =npr.org | date =September 7, 2000 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135527/http://www.npr.org/programs/npc/2000/000907.ktownsend.html | archivedate=August 21, 2016}}}} בקיץ עבר קנדי את בחינת ההסמכה לעריכת דין.{{הערה|{{cite web | url=http://crdl.usg.edu/people/k/kennedy_robert_f_1925_1968/?Welcome | title =Kennedy, Robert F., 1925–1968 | author =''University System of Georgia'' | publisher =crdl.usg.edu | year =2011 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135722/http://crdl.usg.edu/people/k/kennedy_robert_f_1925_1968/?Welcome&Welcome | archivedate=August 21, 2016}}}} אחיו ג'ון חווה משבר ביחסיו עם אביו, ובמהלך מסע הבחירות לסנאט, ביקש מרוברט לעזור לו לתקן את מערכת היחסים. אביו של קנדי העריך את נכונותו להקריב למען המשפחה.{{הערה|שם=Thomas58|Thomas, pp. 58-59.}}


בספטמבר 1951, נסע לסן פרנסיסקו ככתב כדי לכסות את החתימה על [[חוזה סן פרנסיסקו|חוזה השלום עם יפן]].<ref>{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=wEkFzIWjdn4C&pg=PA822&lpg=PA822&dq=robert+kennedy+Treaty+of+Peace+with+Japan&source=bl&ots=vtnf8EwB-t&sig=Npfc0t2VW-gptbGOjRyWSYNCWIE&hl=en&sa=X&ei=jnxqUfWRAeTeyQG2lYGYCw&ved=0CDcQ6AEwATgK#v=onepage&q=robert%20kennedy%20Treaty%20of%20Peace%20with%20Japan&f=false |title=United States Leadership in Wartime |publisher=[[ABC-CLIO]] |author=[[Spencer C. Tucker]] |year=2009 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135947/https://books.google.com/books?id=wEkFzIWjdn4C&pg=PA822&lpg=PA822&dq=robert%20kennedy%20Treaty%20of%20Peace%20with%20Japan&source=bl&ots=vtnf8EwB-t&sig=Npfc0t2VW-gptbGOjRyWSYNCWIE&hl=en&sa=X&ei=jnxqUfWRAeTeyQG2lYGYCw&ved=0CDcQ6AEwATgK |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref> באוקטובר 1951, נסע לאסיה במשך שבעה שבועות עם אחיו ג'ון (שכבר כיהן אז ב[[בית הנבחרים של ארצות הברית]]) ועם אחותם פטרישיה. הם הגיעו אל [[ישראל]], [[הודו]], [[פקיסטן]], [[וייטנאם]] ו[[יפן]].<ref>{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=tYME6Z35nyAC&pg=PA947&lpg=PA947&dq=robert+kennedy+seven-week+Asian+trip&source=bl&ots=EY8xEGqu-I&sig=5m3nuiVFsaN7rL-pUc7OOv0U4YM&hl=en&sa=X&ei=DH5qUfGwG6W3ywH4r4GgCQ&ved=0CE4Q6AEwBTgK#v=onepage&q=robert%20kennedy%20seven-week%20Asian%20trip&f=false |title=The Social History of Crime and Punishment in America: An Encyclopedia |author=Wilbur R. Miller |publisher=[[Sage Publications]] |year=2012 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821140129/https://books.google.com/books?id=tYME6Z35nyAC&pg=PA947&lpg=PA947&dq=robert%20kennedy%20seven-week%20Asian%20trip&source=bl&ots=EY8xEGqu-I&sig=5m3nuiVFsaN7rL-pUc7OOv0U4YM&hl=en&sa=X&ei=DH5qUfGwG6W3ywH4r4GgCQ&ved=0CE4Q6AEwBTgK |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref> שני האחים לא היו בקשר מיוחד בגלל הפרשי הגילאים ביניהם. הטיול, שנערך בחסות אביהם,<ref name=Thomas58/> חיזק את יחסיהם. הם נפגשו עם [[ליאקוט עלי חאן]], ראש ממשלת פקיסטן, לפני ההתנקשות בו, ועם ראש ממשלת הודו, [[ג'ווהרלל נהרו]].<ref>{{cite book|title=Bobby Kennedy: The Making of a Liberal Icon|page=97.|first=Larry |last=Tye| publisher=Random House|year=2016|isbn=978-0812993349}}</ref>
בספטמבר 1951, נסע לסן פרנסיסקו ככתב כדי לכסות את החתימה על [[חוזה סן פרנסיסקו|חוזה השלום עם יפן]].{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=wEkFzIWjdn4C&pg=PA822&lpg=PA822&dq=robert+kennedy+Treaty+of+Peace+with+Japan&source=bl&ots=vtnf8EwB-t&sig=Npfc0t2VW-gptbGOjRyWSYNCWIE&hl=en&sa=X&ei=jnxqUfWRAeTeyQG2lYGYCw&ved=0CDcQ6AEwATgK#v=onepage&q=robert%20kennedy%20Treaty%20of%20Peace%20with%20Japan&f=false |title=United States Leadership in Wartime |publisher=[[ABC-CLIO]] |author=[[Spencer C. Tucker]] |year=2009 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135947/https://books.google.com/books?id=wEkFzIWjdn4C&pg=PA822&lpg=PA822&dq=robert%20kennedy%20Treaty%20of%20Peace%20with%20Japan&source=bl&ots=vtnf8EwB-t&sig=Npfc0t2VW-gptbGOjRyWSYNCWIE&hl=en&sa=X&ei=jnxqUfWRAeTeyQG2lYGYCw&ved=0CDcQ6AEwATgK |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}}} באוקטובר 1951, נסע לאסיה במשך שבעה שבועות עם אחיו ג'ון (שכבר כיהן אז ב[[בית הנבחרים של ארצות הברית]]) ועם אחותם פטרישיה. הם הגיעו אל [[ישראל]], [[הודו]], [[פקיסטן]], [[וייטנאם]] ו[[יפן]].{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=tYME6Z35nyAC&pg=PA947&lpg=PA947&dq=robert+kennedy+seven-week+Asian+trip&source=bl&ots=EY8xEGqu-I&sig=5m3nuiVFsaN7rL-pUc7OOv0U4YM&hl=en&sa=X&ei=DH5qUfGwG6W3ywH4r4GgCQ&ved=0CE4Q6AEwBTgK#v=onepage&q=robert%20kennedy%20seven-week%20Asian%20trip&f=false |title=The Social History of Crime and Punishment in America: An Encyclopedia |author=Wilbur R. Miller |publisher=[[Sage Publications]] |year=2012 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821140129/https://books.google.com/books?id=tYME6Z35nyAC&pg=PA947&lpg=PA947&dq=robert%20kennedy%20seven-week%20Asian%20trip&source=bl&ots=EY8xEGqu-I&sig=5m3nuiVFsaN7rL-pUc7OOv0U4YM&hl=en&sa=X&ei=DH5qUfGwG6W3ywH4r4GgCQ&ved=0CE4Q6AEwBTgK |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}}} שני האחים לא היו בקשר מיוחד בגלל הפרשי הגילאים ביניהם. הטיול, שנערך בחסות אביהם,{{הערה|שם=Thomas58}} חיזק את יחסיהם. הם נפגשו עם [[ליאקוט עלי חאן]], ראש ממשלת פקיסטן, לפני ההתנקשות בו, ועם ראש ממשלת הודו, [[ג'ווהרלל נהרו]].{{הערה|{{cite book|title=Bobby Kennedy: The Making of a Liberal Icon|page=97.|first=Larry |last=Tye| publisher=Random House|year=2016|isbn=978-0812993349}}}}


==יועץ לוועדות בסנאט ומסעות בחירות (1951-1960)==
==יועץ לוועדות בסנאט ומסעות בחירות (1951-1960)==
שורה 95: שורה 95:
=== מסע הבחירות של JFK לסנאט וג'וזף מקארתי (1952-1955) ===
=== מסע הבחירות של JFK לסנאט וג'וזף מקארתי (1952-1955) ===
[[File:Robert-Ted-John-Kennedy.jpg|ממוזער|226x226px|רוברט, [[טד קנדי|טד]] ו[[ג'ון פיצג'רלד קנדי|הנשיא ג'ון קנדי]] מחוץ ל{{ה|חדר הסגלגל}} ב-1963.]]
[[File:Robert-Ted-John-Kennedy.jpg|ממוזער|226x226px|רוברט, [[טד קנדי|טד]] ו[[ג'ון פיצג'רלד קנדי|הנשיא ג'ון קנדי]] מחוץ ל{{ה|חדר הסגלגל}} ב-1963.]]
בנובמבר 1951, עבר קנדי עם אשתו ובתו לוושינגטון, כדי לעבוד כעורך דין ב[[מחלקת המשפטים של ארצות הברית]] במחלקה לענייני פלילים. הוא חקר בעיקר חשודים בריגול לטובת הסובייטים.<ref name="Kennedy, Robert F., 1951 | Arthur J. Morris Law Library">{{cite web|url=http://libguides.law.virginia.edu/content.php?pid=229843&sid=1910542|title=Kennedy, Robert F., 1951 - Our History: Featured Alumni - Law Library Guides at University of Virginia Arthur J. Morris Law Library|publisher=virginia.edu|accessdate=August 25, 2015}}</ref> בפברואר 1952 הועבר אל המחוז המזרחי של ניו יורק, ב[[ברוקלין]], עבור טיפול בתיקי הונאה.<ref name="Whitman"/> הוא התפטר ב-6 ביוני, 1952, כדי לנהל את מסע הבחירות של אחיו ג'ון לסנאט מטעם [[מסצ'וסטס]].<ref name="Whitman">{{cite web |title=Robert Francis Kennedy: Attorney General, Senator and Heir of the New Frontier | url=https://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/bday/1120.html | publisher=New York Times Company | accessdate=August 21, 2016 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821221444/http://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/bday/1120.html|archivedate=August 21, 2016 }}</ref> ניצחונו של ג'ון היה חשוב למשפחה, הפך אותו לדמות לאומית ולמועמד רציני לנשיאות. רוברט הרגיש שבעזרתו לאחיו הצליח לזכות באהדת אביו.<ref>Thomas, p. 58.</ref>
בנובמבר 1951, עבר קנדי עם אשתו ובתו לוושינגטון, כדי לעבוד כעורך דין ב[[מחלקת המשפטים של ארצות הברית]] במחלקה לענייני פלילים. הוא חקר בעיקר חשודים בריגול לטובת הסובייטים.{{הערה|שם=Kennedy, Robert F., 1951 | Arthur J. Morris Law Library|{{cite web|url=http://libguides.law.virginia.edu/content.php?pid=229843&sid=1910542|title=Kennedy, Robert F., 1951 - Our History: Featured Alumni - Law Library Guides at University of Virginia Arthur J. Morris Law Library|publisher=virginia.edu|accessdate=August 25, 2015}}}} בפברואר 1952 הועבר אל המחוז המזרחי של ניו יורק, ב[[ברוקלין]], עבור טיפול בתיקי הונאה.{{הערה|שם=Whitman}} הוא התפטר ב-6 ביוני, 1952, כדי לנהל את מסע הבחירות של אחיו ג'ון לסנאט מטעם [[מסצ'וסטס]].{{הערה|שם=Whitman|{{cite web |title=Robert Francis Kennedy: Attorney General, Senator and Heir of the New Frontier | url=https://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/bday/1120.html | publisher=New York Times Company | accessdate=August 21, 2016 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821221444/http://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/bday/1120.html|archivedate=August 21, 2016 }}}} ניצחונו של ג'ון היה חשוב למשפחה, הפך אותו לדמות לאומית ולמועמד רציני לנשיאות. רוברט הרגיש שבעזרתו לאחיו הצליח לזכות באהדת אביו.{{הערה|Thomas, p. 58.}}


בדצמבר 1952, בעצת אביו, מונה קנדי בידי חבר המשפחה, הסנאטור ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקני]], [[ג'וזף מקארתי]], להיות סגן יועץ בוועדת הסנאט לחקירות,,<ref>Schlesinger (1978) p. 101</ref><ref name=savmappq>{{Cite book|title=Bobby Kennedy: The Making of a Liberal Legend|last=Tye|first=Larry|publisher=Random House|year=2016|isbn=9780812993349|location=New York|pages=68|quote="It is unclear where the rumor began about McCarthy being godfather to Bobby's firstborn, Kathleen. Authors and journalists echoed it enough that they stopped footnoting it, but they continued citing it as the clearest sign of how close Kennedy was to McCarthy. Even Kathleen's mother, Ethel, asked recently whether it was true, said, "He was. I think he was." Kathleen, who would enter politics herself and knew firsthand the stigma of being associated with Joe McCarthy, has "no idea" where the rumor came from but double-checked her christening certificate to confirm that it was false. "It's bizarro" she says, adding that her actual godfather was Daniel Walsh, a professor at Manhattanville College of the Sacred Heart, Ethel's alma mater, and a counselor to the Catholic poet and mystic Thomas Merton."|via=Electronic version}}</ref> אולם הוא לא אהב את גישתו התוקפנית של מקארתי.<ref>{{cite news|url=http://www.nydailynews.com/news/national/robert-f-kennedy-climbed-mountain-steepest-article-1.2441643|date=November 20, 2015|publisher=New York Daily News|title=Robert F. Kennedy climbed the mountain where it was steepest}}</ref> הוא צבר מוניטין בוועדה, והתפטר ביולי 1953.<ref>Schlesinger (1978) p. 106</ref> עד ינואר 1954 לא עסק בעבודה משמעותית.<ref name=Goduti16>{{cite book|title=Robert F. Kennedy and the Shaping of Civil Rights, 1960-1964|pages=16–17.|first=Philip A. Jr.|last=Goduti|year=2012|publisher=McFarland}}</ref>
בדצמבר 1952, בעצת אביו, מונה קנדי בידי חבר המשפחה, הסנאטור ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקני]], [[ג'וזף מקארתי]], להיות סגן יועץ בוועדת הסנאט לחקירות,,{{הערה|Schlesinger (1978) p. 101}}{{הערה|שם=savmappq|{{Cite book|title=Bobby Kennedy: The Making of a Liberal Legend|last=Tye|first=Larry|publisher=Random House|year=2016|isbn=9780812993349|location=New York|pages=68|quote="It is unclear where the rumor began about McCarthy being godfather to Bobby's firstborn, Kathleen. Authors and journalists echoed it enough that they stopped footnoting it, but they continued citing it as the clearest sign of how close Kennedy was to McCarthy. Even Kathleen's mother, Ethel, asked recently whether it was true, said, "He was. I think he was." Kathleen, who would enter politics herself and knew firsthand the stigma of being associated with Joe McCarthy, has "no idea" where the rumor came from but double-checked her christening certificate to confirm that it was false. "It's bizarro" she says, adding that her actual godfather was Daniel Walsh, a professor at Manhattanville College of the Sacred Heart, Ethel's alma mater, and a counselor to the Catholic poet and mystic Thomas Merton."|via=Electronic version}}}} אולם הוא לא אהב את גישתו התוקפנית של מקארתי.{{הערה|{{cite news|url=http://www.nydailynews.com/news/national/robert-f-kennedy-climbed-mountain-steepest-article-1.2441643|date=November 20, 2015|publisher=New York Daily News|title=Robert F. Kennedy climbed the mountain where it was steepest}}}} הוא צבר מוניטין בוועדה, והתפטר ביולי 1953.{{הערה|Schlesinger (1978) p. 106}} עד ינואר 1954 לא עסק בעבודה משמעותית.{{הערה|שם=Goduti16|{{cite book|title=Robert F. Kennedy and the Shaping of Civil Rights, 1960-1964|pages=16–17.|first=Philip A. Jr.|last=Goduti|year=2012|publisher=McFarland}}}}


לאחר שעזר לאביו בוועדה לארגון מחדש של מחלקות הממשל, הצטרף קנדי שוב אל הסנאט כיועץ למיעוט הדמוקרטי בפברואר, 1954.<ref>Schlesinger (1978) p. 109.</ref> באותו החודש, העמיד לדין [[רוי כהן]], עוזרו של מקארתי, את אני לי מוס, והאשים אותה בחברות במפלגה הקומוניסטית. קנדי חשף שכהן חקר את האישה הלא נכונה וביקש את התיק עליה מה-FBI. ראש ה-FBI [[ג'ון אדגר הובר]] מנע ממנו גישה לתיקים.<ref name=Hilty86>Hilty, pp. 86-87.</ref> כשהדמוקרטים השיגו רוב בסנאט בינואר 1955, הפך קנדי ליועץ בכיר והיה מעורב בשימועים של מקארתי מול הצבא.<ref>Schlesinger (1978) pp. 113, 115</ref> קנדי סייע לסנאטורים הדמוקרטים לתקוף את כהן במהלך השימועים, דבר שכמעט גרם לתקרית אלימה ביניהם.<ref name=Hilty86 /> קנדי הופיע ברשימת עשרת הצעירים הגדולים של 1954.<ref name=Hilty90>Hilty, pp. 90-91.</ref>
לאחר שעזר לאביו בוועדה לארגון מחדש של מחלקות הממשל, הצטרף קנדי שוב אל הסנאט כיועץ למיעוט הדמוקרטי בפברואר, 1954.{{הערה|Schlesinger (1978) p. 109.}} באותו החודש, העמיד לדין [[רוי כהן]], עוזרו של מקארתי, את אני לי מוס, והאשים אותה בחברות במפלגה הקומוניסטית. קנדי חשף שכהן חקר את האישה הלא נכונה וביקש את התיק עליה מה-FBI. ראש ה-FBI [[ג'ון אדגר הובר]] מנע ממנו גישה לתיקים.{{הערה|שם=Hilty86|Hilty, pp. 86-87.}} כשהדמוקרטים השיגו רוב בסנאט בינואר 1955, הפך קנדי ליועץ בכיר והיה מעורב בשימועים של מקארתי מול הצבא.{{הערה|Schlesinger (1978) pp. 113, 115}} קנדי סייע לסנאטורים הדמוקרטים לתקוף את כהן במהלך השימועים, דבר שכמעט גרם לתקרית אלימה ביניהם.{{הערה|שם=Hilty86 }} קנדי הופיע ברשימת עשרת הצעירים הגדולים של 1954.{{הערה|שם=Hilty90|Hilty, pp. 90-91.}}


=== עוזר לסטיבנסון ואיגודי העובדים (1956-1960) ===
=== עוזר לסטיבנסון ואיגודי העובדים (1956-1960) ===
קנדי עבד כעוזרו של [[עדלי סטיבנסון]] במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1956|הבחירות לנשיאות ב-1956]], מה שסייע לו להתרגל למסעות בחירות לאומיים, לקראת ניהול מסע הבחירות של אחיו.<ref>Hilty, pp. 97-98.</ref> הוא לכאורה הצביע ל[[דוייט אייזנהאואר]].<ref name="leamer2001">{{cite book | title=The Kennedy Men: 1901–1963 | publisher=HarperCollins | author=Leamer, Laurence | year=2001 | page=378|isbn=0-688-16315-7}}</ref> הוא גם היה ציר בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1956 במקום [[טיפ אוניל]], וניסה לסייע לג'ון להתמנות לסגנו של סטיבנסון.<ref>Thomas, p. 404.</ref> מעט לאחר מכן, ניסה להתפייס עם ג'ון אדגר הובר בהוראת אביו.<ref>Thomas, p. 116.</ref> מערכת היחסים ביניהם עלתה על שרטון במהלך כהונתו כתובע כללי.<ref>Schlesinger (2002) [1978] pp. 254-256</ref>
קנדי עבד כעוזרו של [[עדלי סטיבנסון]] במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1956|הבחירות לנשיאות ב-1956]], מה שסייע לו להתרגל למסעות בחירות לאומיים, לקראת ניהול מסע הבחירות של אחיו.{{הערה|Hilty, pp. 97-98.}} הוא לכאורה הצביע ל[[דוייט אייזנהאואר]].{{הערה|שם=leamer2001|{{cite book | title=The Kennedy Men: 1901–1963 | publisher=HarperCollins | author=Leamer, Laurence | year=2001 | page=378|isbn=0-688-16315-7}}}} הוא גם היה ציר בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1956 במקום [[טיפ אוניל]], וניסה לסייע לג'ון להתמנות לסגנו של סטיבנסון.{{הערה|Thomas, p. 404.}} מעט לאחר מכן, ניסה להתפייס עם ג'ון אדגר הובר בהוראת אביו.{{הערה|Thomas, p. 116.}} מערכת היחסים ביניהם עלתה על שרטון במהלך כהונתו כתובע כללי.{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] pp. 254-256}}


בין 1957 ל-1959 ייעץ לוועדה של [[ג'ון ליטל מקללן]], שעסקה בנושאי יחסי עבודה. קנדי פיקח על חקירות של עדים, זאת כדי שימשוך אש מצד איגודי העובדים.<ref>Phillips, Cabell. "The McClellan-Kennedy Investigating Team." ''New York Times.'' March 17, 1957.</ref> במהלך כהונתו התעמת עם [[ג'ימי הופה]], נשיא איגוד נהגי המשאיות.<ref>Schlesinger (1978) pp. 137–91</ref> הליברלים ביקרו את קנדי בגלל התפרצויות הכעס שלו כלפי אלו שהוגנו בידי [[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]].<ref>Shesol, Jeff. ''Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud That Defined a Decade.'' New York: W. W. Norton & Company, 1998. {{ISBN|0-393-31855-9}}; [[Darcy Richardson|Richardson, Darcy G.]] ''A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign.'' Bloomington, Ind.: iUniverse, 2001. {{ISBN|0-595-23699-5}}</ref> הסנאטורים [[בארי גולדווטר]] וקארל מונדט התלוננו על המיקוד באיגוד המשאיות, בטענה שקנדי ניסה לחפות על איגודי עובדי המכוניות שתמכו בדמוקרטים. קנדי כתב שלשני הסנאטורים לא היה אומץ כיוון שתקפו אותו רק בעיתונות.<ref>{{cite book|title=Robert Kennedy: His Life|first=Evan|last=Thomas|publisher=Simon & Schuster|year=2002|isbn=978-0743203296}}</ref> בסוף 1959 התפטר מתפקידו כדי להתכונן לניהול מסע הבחירות של אחיו.
בין 1957 ל-1959 ייעץ לוועדה של [[ג'ון ליטל מקללן]], שעסקה בנושאי יחסי עבודה. קנדי פיקח על חקירות של עדים, זאת כדי שימשוך אש מצד איגודי העובדים.{{הערה|Phillips, Cabell. "The McClellan-Kennedy Investigating Team." ''New York Times.'' March 17, 1957.}} במהלך כהונתו התעמת עם [[ג'ימי הופה]], נשיא איגוד נהגי המשאיות.{{הערה|Schlesinger (1978) pp. 137–91}} הליברלים ביקרו את קנדי בגלל התפרצויות הכעס שלו כלפי אלו שהוגנו בידי [[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]].{{הערה|Shesol, Jeff. ''Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud That Defined a Decade.'' New York: W. W. Norton & Company, 1998. {{ISBN|0-393-31855-9}}; [[Darcy Richardson|Richardson, Darcy G.]] ''A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign.'' Bloomington, Ind.: iUniverse, 2001. {{ISBN|0-595-23699-5}}}} הסנאטורים [[בארי גולדווטר]] וקארל מונדט התלוננו על המיקוד באיגוד המשאיות, בטענה שקנדי ניסה לחפות על איגודי עובדי המכוניות שתמכו בדמוקרטים. קנדי כתב שלשני הסנאטורים לא היה אומץ כיוון שתקפו אותו רק בעיתונות.{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy: His Life|first=Evan|last=Thomas|publisher=Simon & Schuster|year=2002|isbn=978-0743203296}}}} בסוף 1959 התפטר מתפקידו כדי להתכונן לניהול מסע הבחירות של אחיו.


=== מסע הבחירות של ג'ון (1960) ===
=== מסע הבחירות של ג'ון (1960) ===
ב-1960, פרסם קנדי ספר מוצלח בשם ''האויב מבפנים'', בו תיאר את מעשיהם המושחתים של איגודי העובדים שחקר. הספר היה רב מכר ויכול היה להזניק את הקריירה הפוליטית של קנדי, אולם כדי לעזור למשפחתו,<ref name=Thomas88>Thomas, pp. 88-89.</ref> החליט קנדי לסייע לאחיו ג'ון להתמודד לנשיאות. בניגוד לתפקידו שמונה שנים קודם לכן, הפעם הוא נאם יותר.<ref>Hilty, p. 146.</ref> הוא דרש ניצחון בכל מחיר, וביקש מפרנקלין רוזוולט הבן לתקוף את [[יוברט האמפרי]] ולטעון שהשתמט מהצבא.<ref>{{cite book|title=John F. Kennedy: A Biography|first=Michael|last=O'Brien|pages=453–454.|year=2006|publisher=St. Martin's Griffin|isbn=978-0312357450}}</ref>
ב-1960, פרסם קנדי ספר מוצלח בשם ''האויב מבפנים'', בו תיאר את מעשיהם המושחתים של איגודי העובדים שחקר. הספר היה רב מכר ויכול היה להזניק את הקריירה הפוליטית של קנדי, אולם כדי לעזור למשפחתו,{{הערה|שם=Thomas88|Thomas, pp. 88-89.}} החליט קנדי לסייע לאחיו ג'ון להתמודד לנשיאות. בניגוד לתפקידו שמונה שנים קודם לכן, הפעם הוא נאם יותר.{{הערה|Hilty, p. 146.}} הוא דרש ניצחון בכל מחיר, וביקש מפרנקלין רוזוולט הבן לתקוף את [[יוברט האמפרי]] ולטעון שהשתמט מהצבא.{{הערה|{{cite book|title=John F. Kennedy: A Biography|first=Michael|last=O'Brien|pages=453–454.|year=2006|publisher=St. Martin's Griffin|isbn=978-0312357450}}}}


מתוך דאגה בנוגע לניצחונו של קנדי, החליטו תומכיו של לינדון ג'ונסון, שגם רץ לנשיאות, לחשוף את עובדת היותו של קנדי חולה ב[[מחלת אדיסון]]. קנדי הגן על אחיו והכחיש זאת.<ref>Sabato, p. 53.</ref> לאחר שהשיג את המועמדות, החליט קנדי למנות את ג'ונסון לסגנו. תומכי קנדי לא אהבו את הרעיון ורוברט ניסה לשכנע את ג'ונסון לסרב להצעה, מה שהוביל ליריבות גדולה ביניהם.<ref>{{cite news|url= https://www.nytimes.com/books/97/10/26/reviews/971026.26oshinkt.html |title=Fear and Loathing in the White House| date=October 26, 1997|first=David M.|last=Oshinsky| work=The New York Times | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822202643/https://www.nytimes.com/books/97/10/26/reviews/971026.26oshinkt.html | archivedate=August 22, 2016}}</ref> עוד לפני כן היחסים ביניהם לא היו טובים, כשרוברט ראה את ג'ונסון כאיום לשאיפותיו של אחיו.<ref>Thomas, p. 96.</ref> עם זאת, הסכים ג'ונסון להתמנות לסגנו של ג'ון.<ref>{{cite book|title=1960: LBJ Vs. JFK Vs. Nixon : the Epic Campaign that Forged Three Presidencies|pages=205–206.|first=David|last=Pietrusza|year=2008|publisher=Union Square Press|isbn=978-1402761140}}</ref>
מתוך דאגה בנוגע לניצחונו של קנדי, החליטו תומכיו של לינדון ג'ונסון, שגם רץ לנשיאות, לחשוף את עובדת היותו של קנדי חולה ב[[מחלת אדיסון]]. קנדי הגן על אחיו והכחיש זאת.{{הערה|Sabato, p. 53.}} לאחר שהשיג את המועמדות, החליט קנדי למנות את ג'ונסון לסגנו. תומכי קנדי לא אהבו את הרעיון ורוברט ניסה לשכנע את ג'ונסון לסרב להצעה, מה שהוביל ליריבות גדולה ביניהם.{{הערה|{{cite news|url= https://www.nytimes.com/books/97/10/26/reviews/971026.26oshinkt.html |title=Fear and Loathing in the White House| date=October 26, 1997|first=David M.|last=Oshinsky| work=The New York Times | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822202643/https://www.nytimes.com/books/97/10/26/reviews/971026.26oshinkt.html | archivedate=August 22, 2016}}}} עוד לפני כן היחסים ביניהם לא היו טובים, כשרוברט ראה את ג'ונסון כאיום לשאיפותיו של אחיו.{{הערה|Thomas, p. 96.}} עם זאת, הסכים ג'ונסון להתמנות לסגנו של ג'ון.{{הערה|{{cite book|title=1960: LBJ Vs. JFK Vs. Nixon : the Epic Campaign that Forged Three Presidencies|pages=205–206.|first=David|last=Pietrusza|year=2008|publisher=Union Square Press|isbn=978-1402761140}}}}


קנדי ניסה להסתיר את הדת הקתולית של אחיו במהלך הבחירות המקדימות, אולם בבחירות הכלליות הפך לתקיף יותר בנוגע לנושא. נאומו של קנדי בספטמבר, בו דרש את [[הפרדת הדת מהמדינה]], הרגיע את החששות.<ref>Thomas, p. 105.</ref> כעבור חודש, שחרר קנדי את מנהיג התנועה לזכויות האזרח [[מרטין לותר קינג]] מכלאו ב[[אטלנטה]]. קנדי דיבר עם המושל [[ארנסט ונדיור]] ועם השופט שכלא את קנדי.<ref>{{cite book|title=The Papers of Martin Luther King Jr., Volume V: Threshold of a New Decade, January 1959-December 1960 (Martin Luther King Papers)|year=2005|isbn=978-0520242395|publisher=University of California Press|pages=38–39.|first=Martin Luther Jr.|last=King|authorlink=Martin Luther King Jr.}}</ref>
קנדי ניסה להסתיר את הדת הקתולית של אחיו במהלך הבחירות המקדימות, אולם בבחירות הכלליות הפך לתקיף יותר בנוגע לנושא. נאומו של קנדי בספטמבר, בו דרש את [[הפרדת הדת מהמדינה]], הרגיע את החששות.{{הערה|Thomas, p. 105.}} כעבור חודש, שחרר קנדי את מנהיג התנועה לזכויות האזרח [[מרטין לותר קינג]] מכלאו ב[[אטלנטה]]. קנדי דיבר עם המושל [[ארנסט ונדיור]] ועם השופט שכלא את קנדי.{{הערה|{{cite book|title=The Papers of Martin Luther King Jr., Volume V: Threshold of a New Decade, January 1959-December 1960 (Martin Luther King Papers)|year=2005|isbn=978-0520242395|publisher=University of California Press|pages=38–39.|first=Martin Luther Jr.|last=King|authorlink=Martin Luther King Jr.}}}}


==התובע הכללי של ארצות הברית (1961-1964)==
==התובע הכללי של ארצות הברית (1961-1964)==
[[File:Attorney General Robert Kennedy testifying before a Senate subcommittee hearing on crime.jpg|ממוזער|upright|רוברט קנדי מעיד בפני וועדת הסנאט לנושא פשע מאורגן בספטמבר, 1963]]
[[File:Attorney General Robert Kennedy testifying before a Senate subcommittee hearing on crime.jpg|ממוזער|upright|רוברט קנדי מעיד בפני וועדת הסנאט לנושא פשע מאורגן בספטמבר, 1963]]


לאחר היבחרו של ג'ון קנדי ב-1960, מינה את אחיו לתפקיד התובע הכללי. הבחירה הייתה שנויה במחלוקת, ועיתון ה''[[ניו יורק טיימס]]'' טען שרוברט לא מנוסה ולא מתאים לתפקיד. לא היה לו ניסיון בבתי משפט מחוזיים או ממשלתיים,<ref name="Schlesinger"/> והנשיא התבדח וטען שרק ניסה לתת לו ניסיון משפטי לפני שיעסוק בעריכת דין.<ref name="All He Asked">{{cite news |title= New Administration: All He Asked|date=February 3, 1961|work=TIME|url=http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,872026,00.html}}</ref> עם זאת, היה לקנדי ניסיון במאבק בפשע המאורגן.
לאחר היבחרו של ג'ון קנדי ב-1960, מינה את אחיו לתפקיד התובע הכללי. הבחירה הייתה שנויה במחלוקת, ועיתון ה''[[ניו יורק טיימס]]'' טען שרוברט לא מנוסה ולא מתאים לתפקיד. לא היה לו ניסיון בבתי משפט מחוזיים או ממשלתיים,{{הערה|שם=Schlesinger}} והנשיא התבדח וטען שרק ניסה לתת לו ניסיון משפטי לפני שיעסוק בעריכת דין.{{הערה|שם=All He Asked|{{cite news |title= New Administration: All He Asked|date=February 3, 1961|work=TIME|url=http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,872026,00.html}}}} עם זאת, היה לקנדי ניסיון במאבק בפשע המאורגן.


לפי [[בובי בייקר]], מזכיר הרוב בסנאט ותלמידו של לינדון ג'ונסון, הנשיא הנבחר לא רצה למנות את אחיו לתפקיד, אולם אביהם היה זה שלחץ עליו. בשם ג'ונסון, לחץ בייקר על הסנאטור ריצ'רד ראסל לאשר הצבעה קולית על מינויו של קנדי בינואר 1961, בגלל סיכוייו החלשים של קנדי להיבחר.<ref name="BobbyBaker">{{cite web |url=http://www.documentcloud.org/documents/836424-baker-text.html#document/p203 |title=Doing Business |last1=Baker |first1=Bobby |last2=Ritchie |first2=Donald |date=March 4, 2010|publisher=Senate Historical Office|accessdate=November 23, 2013}}</ref> <ref name="LincolnBio">{{cite book|last=Lincoln|first=Evelyn|authorlink=Evelyn Lincoln|title=Kennedy and Johnson|publisher=Holt, Rinehart and Winston |location=Austin, TX|year=1968|edition=1st|pages=204–205}}</ref>
לפי [[בובי בייקר]], מזכיר הרוב בסנאט ותלמידו של לינדון ג'ונסון, הנשיא הנבחר לא רצה למנות את אחיו לתפקיד, אולם אביהם היה זה שלחץ עליו. בשם ג'ונסון, לחץ בייקר על הסנאטור ריצ'רד ראסל לאשר הצבעה קולית על מינויו של קנדי בינואר 1961, בגלל סיכוייו החלשים של קנדי להיבחר.{{הערה|שם=BobbyBaker|{{cite web |url=http://www.documentcloud.org/documents/836424-baker-text.html#document/p203 |title=Doing Business |last1=Baker |first1=Bobby |last2=Ritchie |first2=Donald |date=March 4, 2010|publisher=Senate Historical Office|accessdate=November 23, 2013}}}} {{הערה|שם=LincolnBio|{{cite book|last=Lincoln|first=Evelyn|authorlink=Evelyn Lincoln|title=Kennedy and Johnson|publisher=Holt, Rinehart and Winston |location=Austin, TX|year=1968|edition=1st|pages=204–205}}}}


קנדי בחר בסגנים ובצוות מעולה, ביניהם [[ביירון וייט]] ו[[ניקולס דה-בלוויל קצנבך]].<ref name="Schlesinger"/>
קנדי בחר בסגנים ובצוות מעולה, ביניהם [[ביירון וייט]] ו[[ניקולס דה-בלוויל קצנבך]].{{הערה|שם=Schlesinger}}


קנדי היה אדם חזק בממשלו של אחיו- הוא ניהל את מסע הבחירות, היה התובע הכללי, שלט במינויים הפוליטיים, והיה היועץ של אחיו.<ref>{{cite book|author=James W. Hilty|title=Robert Kennedy: Brother Protector|url=https://books.google.com/books?id=_QpECR5E7_0C&pg=PA405|year=2000|publisher=Temple University Press|pages=405–9 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822203438/https://books.google.com/books?id=_QpECR5E7_0C&pg=PA405 | archivedate=August 22, 2016}}</ref> הוא נחשב לאחד מהתובעים הכלליים החזקים והמשפיעים ביותר.<ref name="James W. Hilty 2000 408">{{cite book|author=James W. Hilty|title=Robert Kennedy: Brother Protector|url=https://books.google.com/books?id=_QpECR5E7_0C&pg=PA408|year=2000|publisher=Temple University Press|page=408}}</ref> הוא היה היועץ הקרוב ביותר לאחיו והיה האדם השני בממשלו של אחיו.<ref name="James W. Hilty 2000 408"/>
קנדי היה אדם חזק בממשלו של אחיו- הוא ניהל את מסע הבחירות, היה התובע הכללי, שלט במינויים הפוליטיים, והיה היועץ של אחיו.{{הערה|{{cite book|author=James W. Hilty|title=Robert Kennedy: Brother Protector|url=https://books.google.com/books?id=_QpECR5E7_0C&pg=PA405|year=2000|publisher=Temple University Press|pages=405–9 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822203438/https://books.google.com/books?id=_QpECR5E7_0C&pg=PA405 | archivedate=August 22, 2016}}}} הוא נחשב לאחד מהתובעים הכלליים החזקים והמשפיעים ביותר.{{הערה|שם=James W. Hilty 2000 408|{{cite book|author=James W. Hilty|title=Robert Kennedy: Brother Protector|url=https://books.google.com/books?id=_QpECR5E7_0C&pg=PA408|year=2000|publisher=Temple University Press|page=408}}}} הוא היה היועץ הקרוב ביותר לאחיו והיה האדם השני בממשלו של אחיו.{{הערה|שם=James W. Hilty 2000 408}}


הנשיא טען שהוא יכול לסמוך על אחיו שיבצע את המטלות, וטען שהוא מצוין בארגון.<ref>{{cite book|author=Duncan Watts|title=Dictionary of American Government and Politics|url=https://books.google.com/books?id=ul7V4hkVPKQC&pg=PA166|year=2010|publisher=Edinburgh U.P.|page=166 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822203751/https://books.google.com/books?id=ul7V4hkVPKQC&pg=PA166 | archivedate=August 22, 2016}}</ref>
הנשיא טען שהוא יכול לסמוך על אחיו שיבצע את המטלות, וטען שהוא מצוין בארגון.{{הערה|{{cite book|author=Duncan Watts|title=Dictionary of American Government and Politics|url=https://books.google.com/books?id=ul7V4hkVPKQC&pg=PA166|year=2010|publisher=Edinburgh U.P.|page=166 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822203751/https://books.google.com/books?id=ul7V4hkVPKQC&pg=PA166 | archivedate=August 22, 2016}}}}


===ברלין===
===ברלין===
כאחד מיועציו הקרובים של הנשיא, מילא קנדי תפקיד חשוב בטיפול ב[[משבר ברלין השני|משבר ברלין]].<ref>{{cite web | url=http://instruct.westvalley.edu/kelly/PoliSci4_on_campus/Online%20Readings/stiles_cuban_missile.htm | title =THE CUBAN MISSILE CRISIS: RATIONALITY Case Histories in International Politics, 5th Edition | author =Kendall Stiles | publisher =westvalley.edu }}</ref> בעזרת קשריו עם המרגל הסובייטי גיאורגי בולשקוב, מילא תפקיד חשוב בדיפלומטיה בין שתי המדינות.<ref>{{cite web | url=http://blogs.reuters.com/berlin1961/2011/06/14/kennedys-showdown-at-checkpoint-charlie/ | title =Berlin 1961 Kennedy, Khrushchev and the most dangerous place on Earth Kennedy's showdown at Checkpoint Charlie | author =''[[Frederick Kempe]]'' | publisher =reuters.com | date =June 14, 2011 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822204203/http://blogs.reuters.com/berlin1961/2011/06/14/kennedys-showdown-at-checkpoint-charlie/ | archivedate=August 22, 2016}}</ref> הקשר אפשר לו לכנס את ועידת וינה ביוני 1961, ולהרגיע את המתיחות ב[[צ'ק פוינט צ'ארלי]] באוקטובר.<ref>{{cite book|last=Kempe|first=Frederick|title=Berlin 1961|year=2011|publisher=Penguin Group (USA)|isbn=0-399-15729-8|pages=478–479}}</ref>
כאחד מיועציו הקרובים של הנשיא, מילא קנדי תפקיד חשוב בטיפול ב[[משבר ברלין השני|משבר ברלין]].{{הערה|{{cite web | url=http://instruct.westvalley.edu/kelly/PoliSci4_on_campus/Online%20Readings/stiles_cuban_missile.htm | title =THE CUBAN MISSILE CRISIS: RATIONALITY Case Histories in International Politics, 5th Edition | author =Kendall Stiles | publisher =westvalley.edu }}}} בעזרת קשריו עם המרגל הסובייטי גיאורגי בולשקוב, מילא תפקיד חשוב בדיפלומטיה בין שתי המדינות.{{הערה|{{cite web | url=http://blogs.reuters.com/berlin1961/2011/06/14/kennedys-showdown-at-checkpoint-charlie/ | title =Berlin 1961 Kennedy, Khrushchev and the most dangerous place on Earth Kennedy's showdown at Checkpoint Charlie | author =''[[Frederick Kempe]]'' | publisher =reuters.com | date =June 14, 2011 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822204203/http://blogs.reuters.com/berlin1961/2011/06/14/kennedys-showdown-at-checkpoint-charlie/ | archivedate=August 22, 2016}}}} הקשר אפשר לו לכנס את ועידת וינה ביוני 1961, ולהרגיע את המתיחות ב[[צ'ק פוינט צ'ארלי]] באוקטובר.{{הערה|{{cite book|last=Kempe|first=Frederick|title=Berlin 1961|year=2011|publisher=Penguin Group (USA)|isbn=0-399-15729-8|pages=478–479}}}}


===פשע מאורגן ואיגודי העובדים===
===פשע מאורגן ואיגודי העובדים===
[[File:Hoover Kennedys 1961 by Abbie Rowe.jpg|ממוזער|ג'ון אדגר הובר עם ג'ון ורוברט קנדי ב-1961]]
[[File:Hoover Kennedys 1961 by Abbie Rowe.jpg|ממוזער|ג'ון אדגר הובר עם ג'ון ורוברט קנדי ב-1961]]
כתובע הכללי, לחם קנדי מול הפשע המאורגן והמאפיה, ונכנס לעימותים עם ראש ה-FBI, [[ג'ון אדגר הובר]]. מספר ההרשעות של פושעים עלה בשמונה מאות אחוזים בכהונתו.<ref>{{cite web | url=https://www.theguardian.com/law/2010/dec/10/patricia-scotland-robert-kennedy | title=My legal hero: Robert F Kennedy | publisher=Guardian News and Media Limited | date=December 10, 2010 | accessdate=August 22, 2016 | author=Scotland, Patricia | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822205415/https://www.theguardian.com/law/2010/dec/10/patricia-scotland-robert-kennedy | archivedate=August 22, 2016}}</ref> קנדי ניסה לגרום ל-FBI לזנוח את המאבק בקומוניזם לטובת מאבק בפשע מאורגן. קשריו עם אחיו אפשרו לו לגבור על הובר במאבק.<ref name=npr2015>{{cite news|url=http://www.npr.org/2015/07/06/420595057/vendetta-recalls-the-ruthless-rivalry-between-bobby-kennedy-jimmy-hoffa|title='Vendetta' Recalls The Ruthless Rivalry Between Bobby Kennedy, Jimmy Hoffa|date=July 6, 2015|publisher=npr.org | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822205623/http://www.npr.org/2015/07/06/420595057/vendetta-recalls-the-ruthless-rivalry-between-bobby-kennedy-jimmy-hoffa | archivedate=August 22, 2016}}</ref> הובר לא אהב את קנדי, בעיקר בגלל שלא הצליח לשלוט בו.<ref>{{cite news|url=http://www.nbcnews.com/id/4638275/ns/dateline_nbc/t/secrets-j-edgar-hoover/#.Vv8d-GNhqqA|title=The secrets of J. Edgar Hoover|date=April 12, 2004|publisher=NBC News | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822205753/http://www.nbcnews.com/id/4638275/ns/dateline_nbc/t/secrets-j-edgar-hoover/ | archivedate=August 22, 2016}}</ref>
כתובע הכללי, לחם קנדי מול הפשע המאורגן והמאפיה, ונכנס לעימותים עם ראש ה-FBI, [[ג'ון אדגר הובר]]. מספר ההרשעות של פושעים עלה בשמונה מאות אחוזים בכהונתו.{{הערה|{{cite web | url=https://www.theguardian.com/law/2010/dec/10/patricia-scotland-robert-kennedy | title=My legal hero: Robert F Kennedy | publisher=Guardian News and Media Limited | date=December 10, 2010 | accessdate=August 22, 2016 | author=Scotland, Patricia | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822205415/https://www.theguardian.com/law/2010/dec/10/patricia-scotland-robert-kennedy | archivedate=August 22, 2016}}}} קנדי ניסה לגרום ל-FBI לזנוח את המאבק בקומוניזם לטובת מאבק בפשע מאורגן. קשריו עם אחיו אפשרו לו לגבור על הובר במאבק.{{הערה|שם=npr2015|{{cite news|url=http://www.npr.org/2015/07/06/420595057/vendetta-recalls-the-ruthless-rivalry-between-bobby-kennedy-jimmy-hoffa|title='Vendetta' Recalls The Ruthless Rivalry Between Bobby Kennedy, Jimmy Hoffa|date=July 6, 2015|publisher=npr.org | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822205623/http://www.npr.org/2015/07/06/420595057/vendetta-recalls-the-ruthless-rivalry-between-bobby-kennedy-jimmy-hoffa | archivedate=August 22, 2016}}}} הובר לא אהב את קנדי, בעיקר בגלל שלא הצליח לשלוט בו.{{הערה|{{cite news|url=http://www.nbcnews.com/id/4638275/ns/dateline_nbc/t/secrets-j-edgar-hoover/#.Vv8d-GNhqqA|title=The secrets of J. Edgar Hoover|date=April 12, 2004|publisher=NBC News | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822205753/http://www.nbcnews.com/id/4638275/ns/dateline_nbc/t/secrets-j-edgar-hoover/ | archivedate=August 22, 2016}}}}


הוא ניסה לתבוע את ג'ימי הופה, נשיא איגוד נהגי המסעיות, בגלל שחיתותו.<ref>{{cite web | url=http://iml.jou.ufl.edu/projects/Fall05/slewis/Ch2.html | title =The Disappearance of Jimmy Hoffa | author =''[[University of Florida]]'' | publisher =jou.ufl.edu | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822210018/http://iml.jou.ufl.edu/projects/Fall05/slewis/Ch2.html | archivedate=August 22, 2016}}</ref> הטינה ביניהם הובילה להאשמות של הופה שקנדי רודף אחריו באופן אישי.<ref>{{cite web | url=http://pabook.libraries.psu.edu/palitmap/bios/Hoffa__Jimmy.html | title =Hoffa, James Riddle | author =Jacqueline A. Schmitz | publisher =libraries.psu.edu}}</ref> ב-7 ביולי, 1961, לאחר היבחרו מחדש של הופה לנשיאות האיגוד, טען קנדי שהתיק של הממשלה נגדו לא השתנה.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1961/07/08/page/5/article/robt-kennedy-stands-firm-against-hoffa|title=Robt. Kennedy Stands Firm Against Hoffa|date=July 8, 1961|publisher=Chicago Tribune}}</ref> כעבור שנה, הודלף שהופה טען בפני פעיל שגירש את קנדי באופן פיזי ממשרדו.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1962/09/08/page/4/article/threw-robert-kennedy-from-office-hoffa|title=Threw Robert Kennedy from Office: Hoffa|date=September 8, 1962|publisher=Chicago Tribune}}</ref> ב-1964, נעצר הופה על מתן שוחד למושבעים.<ref>{{cite book|author=Dan E. Moldea|title=The Hoffa Wars: The Rise and Fall of Jimmy Hoffa|url=https://books.google.com/books?id=LjTUONpZpDIC&pg=PA147|year=1992|publisher=SP Books|page=147}}</ref> לאחר שגילה על הרשעתו של הופה, בירך קנדי את שלושת התובעים.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1964/03/05/page/1/article/jury-finds-hoffa-guilty|title=3 Teamster Boss Pals Face Term; Dorfman Freed|date=March 5, 1964|publisher=Chicago Tribune}}</ref>
הוא ניסה לתבוע את ג'ימי הופה, נשיא איגוד נהגי המסעיות, בגלל שחיתותו.{{הערה|{{cite web | url=http://iml.jou.ufl.edu/projects/Fall05/slewis/Ch2.html | title =The Disappearance of Jimmy Hoffa | author =''[[University of Florida]]'' | publisher =jou.ufl.edu | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822210018/http://iml.jou.ufl.edu/projects/Fall05/slewis/Ch2.html | archivedate=August 22, 2016}}}} הטינה ביניהם הובילה להאשמות של הופה שקנדי רודף אחריו באופן אישי.{{הערה|{{cite web | url=http://pabook.libraries.psu.edu/palitmap/bios/Hoffa__Jimmy.html | title =Hoffa, James Riddle | author =Jacqueline A. Schmitz | publisher =libraries.psu.edu}}}} ב-7 ביולי, 1961, לאחר היבחרו מחדש של הופה לנשיאות האיגוד, טען קנדי שהתיק של הממשלה נגדו לא השתנה.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1961/07/08/page/5/article/robt-kennedy-stands-firm-against-hoffa|title=Robt. Kennedy Stands Firm Against Hoffa|date=July 8, 1961|publisher=Chicago Tribune}}}} כעבור שנה, הודלף שהופה טען בפני פעיל שגירש את קנדי באופן פיזי ממשרדו.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1962/09/08/page/4/article/threw-robert-kennedy-from-office-hoffa|title=Threw Robert Kennedy from Office: Hoffa|date=September 8, 1962|publisher=Chicago Tribune}}}} ב-1964, נעצר הופה על מתן שוחד למושבעים.{{הערה|{{cite book|author=Dan E. Moldea|title=The Hoffa Wars: The Rise and Fall of Jimmy Hoffa|url=https://books.google.com/books?id=LjTUONpZpDIC&pg=PA147|year=1992|publisher=SP Books|page=147}}}} לאחר שגילה על הרשעתו של הופה, בירך קנדי את שלושת התובעים.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1964/03/05/page/1/article/jury-finds-hoffa-guilty|title=3 Teamster Boss Pals Face Term; Dorfman Freed|date=March 5, 1964|publisher=Chicago Tribune}}}}


===זכויות האזרח===
===זכויות האזרח===
[[קובץ:Robert Kennedy CORE rally speech2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רוברט קנדי נואם בחזית משרד המשפטים של ארצות הברית בעצרות בזכות שוויון בין שחורים ולבנים ב-14 ביוני, 1963]]
[[קובץ:Robert Kennedy CORE rally speech2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רוברט קנדי נואם בחזית משרד המשפטים של ארצות הברית בעצרות בזכות שוויון בין שחורים ולבנים ב-14 ביוני, 1963]]
ב-1961 התחייב קנדי לזכויות האזרח מטעם הממשל. הוא הביע תמיכה ב[[פסק דין בראון נגד מועצת החינוך]] ותמך בביטול ההפרדה הגזעית מסיבות חוקיות.<ref>{{cite web | url=http://www.americanrhetoric.com/speeches/rfkgeorgialawschool.htm | title=Law Day Address at the University of Georgia Law School | publisher=American Rhetoric | accessdate=23 August 2016 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822211236/http://www.americanrhetoric.com/speeches/rfkgeorgialawschool.htm | archivedate=August 22, 2016}}</ref>
ב-1961 התחייב קנדי לזכויות האזרח מטעם הממשל. הוא הביע תמיכה ב[[פסק דין בראון נגד מועצת החינוך]] ותמך בביטול ההפרדה הגזעית מסיבות חוקיות.{{הערה|{{cite web | url=http://www.americanrhetoric.com/speeches/rfkgeorgialawschool.htm | title=Law Day Address at the University of Georgia Law School | publisher=American Rhetoric | accessdate=23 August 2016 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822211236/http://www.americanrhetoric.com/speeches/rfkgeorgialawschool.htm | archivedate=August 22, 2016}}}}


במאי 1961, טען קנדי שבתוך שלושים או ארבעים שנים ייבחר אדם שחור לנשיאות. משפחתו תמכה ב[[ברק אובמה]] ב-2008.<ref>Sabato, p. 395.</ref>
במאי 1961, טען קנדי שבתוך שלושים או ארבעים שנים ייבחר אדם שחור לנשיאות. משפחתו תמכה ב[[ברק אובמה]] ב-2008.{{הערה|Sabato, p. 395.}}


בפברואר 1962,<ref name=lllkkaf /> הציג ג'ון אדגר הובר, שראה במרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח, כפורע חוק<ref name="american public radio">{{cite news |title= The FBI's War on King|publisher= American Public Radio|url= http://americanradioworks.publicradio.org/features/king/d1.html | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822211948/http://americanradioworks.publicradio.org/features/king/d1.html | archivedate=August 22, 2016}}</ref> ואויב המדינה,<ref>{{cite web | url=http://www.npr.org/2012/02/14/146862081/the-history-of-the-fbis-secret-enemies-list | title =The History of the FBI's Secret 'Enemies' List | publisher =npr.org | date =February 14, 2012 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822212141/http://www.npr.org/2012/02/14/146862081/the-history-of-the-fbis-secret-enemies-list | archivedate=August 22, 2016}}</ref> האשמות כלפי קינג וטען שעוזריו הקרובים היו קומוניסטים.<ref name=ippppafab >{{cite web | url=http://mlk-kpp01.stanford.edu/index.php/encyclopedia/encyclopedia/enc_federal_bureau_of_investigation_fbi/ | title =MARTIN LUTHER KING, JR. AND THE GLOBAL STRUGGLE FOR POWER Federal Bureau of Investigation (FBI) | publisher =stanford.edu | date =April 16, 2013}}</ref> ה-FBI צותת לשיחותיו של קינג.<ref name=lllkkaf>http://kingencyclopedia.stanford.edu/encyclopedia/encyclopedia/enc_federal_bureau_of_investigation_fbi/index.html</ref> קנדי ביקש מקינג להיפטר מהעוזרים החשודים, אולם קינג סירב.<ref name=rking /> באוקטובר 1963,<ref name=rking /> הסמיך קנדי את ה-FBI לצותת לקינג למשך חודש,<ref>Herst, Burton (2007). ''Bobby and J. Edgar'', p. 372.</ref> אולם הובר הרחיב את הצו.<ref>Herst, Burton, (2007) pp 372–374.</ref> ההליך נמשך עד ליוני 1966 ונחשף כמה ימים לפני מותו של קנדי.<ref name="the atlantic">{{cite news |title= The FBI and Martin Luther King|last= Garrow|first= David J.|authorlink= David Garrow|date= July 8, 2002|work= The Atlantic Monthly|url= https://www.theatlantic.com/doc/200207/garrow}}</ref>
בפברואר 1962,{{הערה|שם=lllkkaf }} הציג ג'ון אדגר הובר, שראה במרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח, כפורע חוק{{הערה|שם=american public radio|{{cite news |title= The FBI's War on King|publisher= American Public Radio|url= http://americanradioworks.publicradio.org/features/king/d1.html | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822211948/http://americanradioworks.publicradio.org/features/king/d1.html | archivedate=August 22, 2016}}}} ואויב המדינה,{{הערה|{{cite web | url=http://www.npr.org/2012/02/14/146862081/the-history-of-the-fbis-secret-enemies-list | title =The History of the FBI's Secret 'Enemies' List | publisher =npr.org | date =February 14, 2012 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822212141/http://www.npr.org/2012/02/14/146862081/the-history-of-the-fbis-secret-enemies-list | archivedate=August 22, 2016}}}} האשמות כלפי קינג וטען שעוזריו הקרובים היו קומוניסטים.{{הערה|שם=ippppafab |{{cite web | url=http://mlk-kpp01.stanford.edu/index.php/encyclopedia/encyclopedia/enc_federal_bureau_of_investigation_fbi/ | title =MARTIN LUTHER KING, JR. AND THE GLOBAL STRUGGLE FOR POWER Federal Bureau of Investigation (FBI) | publisher =stanford.edu | date =April 16, 2013}}}} ה-FBI צותת לשיחותיו של קינג.{{הערה|שם=lllkkaf|http://kingencyclopedia.stanford.edu/encyclopedia/encyclopedia/enc_federal_bureau_of_investigation_fbi/index.html}} קנדי ביקש מקינג להיפטר מהעוזרים החשודים, אולם קינג סירב.{{הערה|שם=rking }} באוקטובר 1963,{{הערה|שם=rking }} הסמיך קנדי את ה-FBI לצותת לקינג למשך חודש,{{הערה|Herst, Burton (2007). ''Bobby and J. Edgar'', p. 372.}} אולם הובר הרחיב את הצו.{{הערה|Herst, Burton, (2007) pp 372–374.}} ההליך נמשך עד ליוני 1966 ונחשף כמה ימים לפני מותו של קנדי.{{הערה|שם=the atlantic|{{cite news |title= The FBI and Martin Luther King|last= Garrow|first= David J.|authorlink= David Garrow|date= July 8, 2002|work= The Atlantic Monthly|url= https://www.theatlantic.com/doc/200207/garrow}}}}


קנדי המשיך לתמוך בזכויות האזרח, ניסה לסייע לקינג במעצריו ותבע פוליטיקאים מושחתים מהדרום.<ref>{{cite book|last=Mahoney|first=Richard D.|title=Sons & Brothers: The Days of Jack and Bobby Kennedy|year=1999|publisher=Arcade Publishing|isbn=978-1559704809|page=247}}</ref> במהלך כהונתו, פעל למען ביטול ההפרדה הגזעית במוסדות הממשלתיים, דרש העסקת שחורים ותקף את סגן הנשיא ג'ונסון שלא ביטל את ההפרדה הגזעית אצלו. עם זאת, הציתות לקינג הוביל ליחסים מתוחים בין משפחת קנדי ובין פעילי זכויות האזרח."<ref name=rking>http://kingencyclopedia.stanford.edu/encyclopedia/encyclopedia/enc_kennedy_robert_francis_19251968/</ref>
קנדי המשיך לתמוך בזכויות האזרח, ניסה לסייע לקינג במעצריו ותבע פוליטיקאים מושחתים מהדרום.{{הערה|{{cite book|last=Mahoney|first=Richard D.|title=Sons & Brothers: The Days of Jack and Bobby Kennedy|year=1999|publisher=Arcade Publishing|isbn=978-1559704809|page=247}}}} במהלך כהונתו, פעל למען ביטול ההפרדה הגזעית במוסדות הממשלתיים, דרש העסקת שחורים ותקף את סגן הנשיא ג'ונסון שלא ביטל את ההפרדה הגזעית אצלו. עם זאת, הציתות לקינג הוביל ליחסים מתוחים בין משפחת קנדי ובין פעילי זכויות האזרח."{{הערה|שם=rking|http://kingencyclopedia.stanford.edu/encyclopedia/encyclopedia/enc_kennedy_robert_francis_19251968/}}


רוברט היה היוזם של רוב השיפורים בנושאי זכויות האזרח במהלך ממשל קנדי.<ref>Bob Spivack, Interview of the Attorney General, May 12, 1962; published in "Robert Kennedy and His Times," by Arthur M. Schlesinger, p. 313, Ballantine Books (1996).</ref> הוא התעקש שקנדי ינאם לאומה בנושא.<ref name="Schlesinger">{{Cite journal|last=Schlesinger|first=Arthur M. Jr.|title=Robert Kennedy and His Times|year=1978|postscript=<!--None-->}}</ref>
רוברט היה היוזם של רוב השיפורים בנושאי זכויות האזרח במהלך ממשל קנדי.{{הערה|Bob Spivack, Interview of the Attorney General, May 12, 1962; published in "Robert Kennedy and His Times," by Arthur M. Schlesinger, p. 313, Ballantine Books (1996).}} הוא התעקש שקנדי ינאם לאומה בנושא.{{הערה|שם=Schlesinger|{{Cite journal|last=Schlesinger|first=Arthur M. Jr.|title=Robert Kennedy and His Times|year=1978|postscript=<!--None-->}}}}


[[File:RFK and MLK together.jpg|ממוזער|250px|מרטין לותר קינג ורוברט קנדי בוושינגטון, ב-22 ביוני, 1963]]
[[File:RFK and MLK together.jpg|ממוזער|250px|מרטין לותר קינג ורוברט קנדי בוושינגטון, ב-22 ביוני, 1963]]
קנדי פעל בתגובה למאמצי פעילי זכויות האזרח להסיע אוטובוסים משולבים גזעית בדרום. לאחר שפצצה הוטמנה באוטובוס, שלח קנדי את יועציו לשמור על האוטובוסים. הוא נתן להם אישורים מיוחדים להסיע את האוטובוסים.<ref>Rucker, Walter, Upton James (2007). ''Encyclopedia of American Race Riots''. Greenwood Publishing Press, p. 239.</ref>
קנדי פעל בתגובה למאמצי פעילי זכויות האזרח להסיע אוטובוסים משולבים גזעית בדרום. לאחר שפצצה הוטמנה באוטובוס, שלח קנדי את יועציו לשמור על האוטובוסים. הוא נתן להם אישורים מיוחדים להסיע את האוטובוסים.{{הערה|Rucker, Walter, Upton James (2007). ''Encyclopedia of American Race Riots''. Greenwood Publishing Press, p. 239.}}


לאחר התקפה על כנסייה בפטיסטית באלבמה בה היו קינג ותומכיו, טלפן קנדי אל קינג וביקש ממנו לא לעזוב את הבניין עד לאבטחת האזור. קינג הודה לקנדי על כך ששלח חיילים להגן עליו.<ref name="Schlesinger"/><ref>Ayers, Edward. Gould, Lewis. Oshinsky, David. (2008). American Passages: A History of the United States: Since 1865, Vol. 2, Cengage Learning, p. 853.</ref>
לאחר התקפה על כנסייה בפטיסטית באלבמה בה היו קינג ותומכיו, טלפן קנדי אל קינג וביקש ממנו לא לעזוב את הבניין עד לאבטחת האזור. קינג הודה לקנדי על כך ששלח חיילים להגן עליו.{{הערה|שם=Schlesinger}}{{הערה|Ayers, Edward. Gould, Lewis. Oshinsky, David. (2008). American Passages: A History of the United States: Since 1865, Vol. 2, Cengage Learning, p. 853.}}


ניסיונותיו לטפל בנושא הגזעי נקשרו לוועידה עם [[ניקיטה חרושצ'וב]] ו[[שארל דה גול]]. הוא האמין שמהומות גזעיות יפגעו בנשיא.<ref>Schlesinger, Arthur (2002). Robert Kennedy and His Times, Houghton Mifflin Harcourt, p. 298.</ref> עם זאת, מנהיגי זכויות האזרח החשיבו אותו לפשרן מדי.<ref>Thomas, p. 298.</ref> בניסיון להבין את השחורים, נפגש במאי 1963 עם משלחת שחורה בהנהגת [[ג'יימס בולדווין]].
ניסיונותיו לטפל בנושא הגזעי נקשרו לוועידה עם [[ניקיטה חרושצ'וב]] ו[[שארל דה גול]]. הוא האמין שמהומות גזעיות יפגעו בנשיא.{{הערה|Schlesinger, Arthur (2002). Robert Kennedy and His Times, Houghton Mifflin Harcourt, p. 298.}} עם זאת, מנהיגי זכויות האזרח החשיבו אותו לפשרן מדי.{{הערה|Thomas, p. 298.}} בניסיון להבין את השחורים, נפגש במאי 1963 עם משלחת שחורה בהנהגת [[ג'יימס בולדווין]].


בספטמבר 1962, שלח חיילים כדי לאפשר לתלמיד שחור להירשם ל[[אוניברסיטת מיסיסיפי]]. הוא קיווה שהמושל יאפשר הרשמת שחורים לאוניברסיטאות ודאג מעימותים.<ref>Schlesinger (2002) [1978], pp. 317–320.</ref> הנשיא קנדי נאלץ לשלוח חיילים לאזור לאחר שאלימות פרצה.<ref>{{cite journal |last= Bryant |first= Nick |date=Autumn 2006 |title= Black Man Who Was Crazy Enough to Apply to Ole Miss |journal= The Journal of Blacks in Higher Education |issue= 53 |page= 71}}</ref>
בספטמבר 1962, שלח חיילים כדי לאפשר לתלמיד שחור להירשם ל[[אוניברסיטת מיסיסיפי]]. הוא קיווה שהמושל יאפשר הרשמת שחורים לאוניברסיטאות ודאג מעימותים.{{הערה|Schlesinger (2002) [1978], pp. 317–320.}} הנשיא קנדי נאלץ לשלוח חיילים לאזור לאחר שאלימות פרצה.{{הערה|{{cite journal |last= Bryant |first= Nick |date=Autumn 2006 |title= Black Man Who Was Crazy Enough to Apply to Ole Miss |journal= The Journal of Blacks in Higher Education |issue= 53 |page= 71}}}}


בגלל המהומות שפרצו, מתו שני אנשים ונפצעו מאות,<ref name=npr>{{cite news |url=http://www.npr.org/2012/10/01/161573289/integrating-ole-miss-a-transformative-deadly-riot |title=Integrating Ole Miss: A Transformative, Deadly Riot |work=NPR |date=October 1, 2012 |accessdate=March 23, 2015 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822214711/http://www.npr.org/2012/10/01/161573289/integrating-ole-miss-a-transformative-deadly-riot | archivedate=August 22, 2016}}</ref> אולם קנדי המשיך להתעקש על זכותם של תלמידים שחורים להירשם לאוניברסיטאות. הוא החל שיתוף פעולה עם מנהיגי תנועת זכויות האזרח, ועבד יחד עם קנדי וג'ונסון כדי לנסח את [[חוק זכויות האזרח (1964)|חוק זכויות האזרח]]. בין דצמבר 1961 לדצמבר 1963, הרחיב את המחלקה לזכויות האזרח בשישים אחוזים.<ref>{{cite book| last = Belknap| first = Michal R.| title = Federal Law and Southern Order: Racial Violence and Constitutional Conflict in the Post-Brown South| publisher = University of Georgia Press| series = Studies in the legal history of the South| edition = illustrated, reprint| date = 1995| pages = 72| url = https://books.google.com/books?id=IIXxGKEqg_oC&dq= | isbn = 9780820317359}}</ref>
בגלל המהומות שפרצו, מתו שני אנשים ונפצעו מאות,{{הערה|שם=npr|{{cite news |url=http://www.npr.org/2012/10/01/161573289/integrating-ole-miss-a-transformative-deadly-riot |title=Integrating Ole Miss: A Transformative, Deadly Riot |work=NPR |date=October 1, 2012 |accessdate=March 23, 2015 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822214711/http://www.npr.org/2012/10/01/161573289/integrating-ole-miss-a-transformative-deadly-riot | archivedate=August 22, 2016}}}} אולם קנדי המשיך להתעקש על זכותם של תלמידים שחורים להירשם לאוניברסיטאות. הוא החל שיתוף פעולה עם מנהיגי תנועת זכויות האזרח, ועבד יחד עם קנדי וג'ונסון כדי לנסח את [[חוק זכויות האזרח (1964)|חוק זכויות האזרח]]. בין דצמבר 1961 לדצמבר 1963, הרחיב את המחלקה לזכויות האזרח בשישים אחוזים.{{הערה|{{cite book| last = Belknap| first = Michal R.| title = Federal Law and Southern Order: Racial Violence and Constitutional Conflict in the Post-Brown South| publisher = University of Georgia Press| series = Studies in the legal history of the South| edition = illustrated, reprint| date = 1995| pages = 72| url = https://books.google.com/books?id=IIXxGKEqg_oC&dq= | isbn = 9780820317359}}}}


===תעשיית הפלדה===
===תעשיית הפלדה===
קנדי השתמש בכוחו כדי להשפיע על תעשיית הפלדה לא להעלות מחירים.<ref name="time steel">{{cite news |title= Smiting the Foe|date=April 20, 1962|work=TIME|url= http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,873526-3,00.html}}</ref> ''ה[[וול סטריט ג'ורנל]]'' תקף את מדיניותו וטען שפעל בכוח כדי להשיג את המטרה.<ref name="jfk bio">{{cite book |title= John F. Kennedy|last= O'Brien|first= Michael|publisher= Macmillan|url= https://books.google.com/?id=gFRzBSBmGaIC&pg=PA645&lpg=PA645&dq=kennedy+steel+price+increase+fbi |isbn= 978-0-312-28129-8 |year= 2005}}</ref> נטען שקנדי הפר את חירויות האזרח.<ref name="jfk bio"/>
קנדי השתמש בכוחו כדי להשפיע על תעשיית הפלדה לא להעלות מחירים.{{הערה|שם=time steel|{{cite news |title= Smiting the Foe|date=April 20, 1962|work=TIME|url= http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,873526-3,00.html}}}} ''ה[[וול סטריט ג'ורנל]]'' תקף את מדיניותו וטען שפעל בכוח כדי להשיג את המטרה.{{הערה|שם=jfk bio|{{cite book |title= John F. Kennedy|last= O'Brien|first= Michael|publisher= Macmillan|url= https://books.google.com/?id=gFRzBSBmGaIC&pg=PA645&lpg=PA645&dq=kennedy+steel+price+increase+fbi |isbn= 978-0-312-28129-8 |year= 2005}}}} נטען שקנדי הפר את חירויות האזרח.{{הערה|שם=jfk bio}}


===עונש מוות===
===עונש מוות===
במהלך כהונת אחיו כנשיא, ביצע הממשל את עונש המוות האחרון ב-1963<ref>{{cite web |url=http://www.usmarshals.gov/history/executions.htm |title=History: Historical Federal Executions |accessdate=August 3, 2013}}</ref> וקנדי, כתובע הכללי, ייצג את הממשלה.<ref>{{cite web|url=http://www.thesmokinggun.com/archive/feguer3.html |archive-url=https://web.archive.org/web/20030727091512/http://www.thesmokinggun.com/archive/feguer3.html |dead-url=yes |archive-date=July 27, 2003 |title=The Smoking Gun: Public Documents, Mug Shots |work=thesmokinggun.com |accessdate=August 25, 2015 |df= }}</ref>
במהלך כהונת אחיו כנשיא, ביצע הממשל את עונש המוות האחרון ב-1963{{הערה|{{cite web |url=http://www.usmarshals.gov/history/executions.htm |title=History: Historical Federal Executions |accessdate=August 3, 2013}}}} וקנדי, כתובע הכללי, ייצג את הממשלה.{{הערה|{{cite web|url=http://www.thesmokinggun.com/archive/feguer3.html |archive-url=https://web.archive.org/web/20030727091512/http://www.thesmokinggun.com/archive/feguer3.html |dead-url=yes |archive-date=July 27, 2003 |title=The Smoking Gun: Public Documents, Mug Shots |work=thesmokinggun.com |accessdate=August 25, 2015 |df= }}}}


ב-1968, תמך קנדי בחוק שהיה אמור לבטל את עונש המוות.<ref>{{cite web|url=http://www.jfklibrary.org/Historical+Resources/Archives/Reference+Desk/Robert+F.+Kennedy+Miscellaneous+Information.htm |date=January 17, 2006 |accessdate=May 3, 2009 |title=Robert F. Kennedy Miscellaneous Information |publisher=[[John F. Kennedy Presidential Library]] |author=Parise, Theresa |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20090303180247/http://jfklibrary.org/Historical%2BResources/Archives/Reference%2BDesk/Robert%2BF.%2BKennedy%2BMiscellaneous%2BInformation.htm |archivedate=March 3, 2009 |df= }}</ref>
ב-1968, תמך קנדי בחוק שהיה אמור לבטל את עונש המוות.{{הערה|{{cite web|url=http://www.jfklibrary.org/Historical+Resources/Archives/Reference+Desk/Robert+F.+Kennedy+Miscellaneous+Information.htm |date=January 17, 2006 |accessdate=May 3, 2009 |title=Robert F. Kennedy Miscellaneous Information |publisher=[[John F. Kennedy Presidential Library]] |author=Parise, Theresa |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20090303180247/http://jfklibrary.org/Historical%2BResources/Archives/Reference%2BDesk/Robert%2BF.%2BKennedy%2BMiscellaneous%2BInformation.htm |archivedate=March 3, 2009 |df= }}}}


===קובה===
===קובה===
שורה 172: שורה 172:
היסטוריונים התווכחו האם האחים ידעו על תכניות של ה-CIA לרצח קסטרו. אחרים טענו שה-CIA פעל על דעת עצמו.
היסטוריונים התווכחו האם האחים ידעו על תכניות של ה-CIA לרצח קסטרו. אחרים טענו שה-CIA פעל על דעת עצמו.


מסמכים ששוחררו לציבור ב-2007 חשפו שלפני הפלישה למפרץ החזירים, הסמיך קנדי עצמו ניסיון התנקשות.<ref>[http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB222/family_jewels_wh2.pdf January 4, 1975, memorandum of conversation] between President [[Gerald Ford]] and [[Henry Kissinger]], made available by the [[National Security Archive]], June 2007</ref><ref>[http://www.telegraph.co.uk/news/main.jhtml?xml=/news/2007/06/23/wcia123.xml CIA's 'family jewels' on show], ''[[The Daily Telegraph]]'', June 23, 2007</ref> אולם אחרים טענו שקנדי הנחה את ה-CIA לבטל כל ניסיון להתנקש בקסטרו.<ref>Schlesinger 2002 (reprint), pp. 493–494.</ref> לאחר מכן היה מעורב בתכניות להפלת קסטרו.<ref>{{cite web|url=https://history.state.gov/milestones/1961-1968/bay-of-pigs|title=The Bay of Pigs Invasion and its Aftermath, April 1961–October 1962|publisher=history.state.gov | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823123217/https://history.state.gov/milestones/1961-1968/bay-of-pigs | archivedate=August 23, 2016}}</ref><ref>{{cite news|url=https://www.nytimes.com/1997/11/19/us/declassified-papers-show-anti-castro-ideas-proposed-to-kennedy.html|title=Declassified Papers Show Anti-Castro Ideas Proposed to Kennedy|publisher=New York Times|first=Tim|last=Weiner|date=November 19, 1997 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823123351/http://www.nytimes.com/1997/11/19/us/declassified-papers-show-anti-castro-ideas-proposed-to-kennedy.html | archivedate=August 23, 2016}}</ref>
מסמכים ששוחררו לציבור ב-2007 חשפו שלפני הפלישה למפרץ החזירים, הסמיך קנדי עצמו ניסיון התנקשות.{{הערה|[http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB222/family_jewels_wh2.pdf January 4, 1975, memorandum of conversation] between President [[Gerald Ford]] and [[Henry Kissinger]], made available by the [[National Security Archive]], June 2007}}{{הערה|[http://www.telegraph.co.uk/news/main.jhtml?xml=/news/2007/06/23/wcia123.xml CIA's 'family jewels' on show], ''[[The Daily Telegraph]]'', June 23, 2007}} אולם אחרים טענו שקנדי הנחה את ה-CIA לבטל כל ניסיון להתנקש בקסטרו.{{הערה|Schlesinger 2002 (reprint), pp. 493–494.}} לאחר מכן היה מעורב בתכניות להפלת קסטרו.{{הערה|{{cite web|url=https://history.state.gov/milestones/1961-1968/bay-of-pigs|title=The Bay of Pigs Invasion and its Aftermath, April 1961–October 1962|publisher=history.state.gov | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823123217/https://history.state.gov/milestones/1961-1968/bay-of-pigs | archivedate=August 23, 2016}}}}{{הערה|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/1997/11/19/us/declassified-papers-show-anti-castro-ideas-proposed-to-kennedy.html|title=Declassified Papers Show Anti-Castro Ideas Proposed to Kennedy|publisher=New York Times|first=Tim|last=Weiner|date=November 19, 1997 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823123351/http://www.nytimes.com/1997/11/19/us/declassified-papers-show-anti-castro-ideas-proposed-to-kennedy.html | archivedate=August 23, 2016}}}}


במהלך [[משבר הטילים בקובה]] הצליח קנדי לרסן את הניצים בממשלה. הוא השפיע על אחיו והוביל אותו למדיניות של סגר ימי על קובה. הוא נפגש עם חברי הממשלה הסובייטית ומנע מלחמה גרעינית.<ref>Schlesinger, "The Cuban Connection", Robert Kennedy and His Times</ref>
במהלך [[משבר הטילים בקובה]] הצליח קנדי לרסן את הניצים בממשלה. הוא השפיע על אחיו והוביל אותו למדיניות של סגר ימי על קובה. הוא נפגש עם חברי הממשלה הסובייטית ומנע מלחמה גרעינית.{{הערה|Schlesinger, "The Cuban Connection", Robert Kennedy and His Times}}


בלילה האחרון של משבר הטילים,אמר הנשיא קנדי: "תודה לאל על בובי".<ref>[http://findarticles.com/p/articles/mi_m1316/is_10_32/ai_66495286 Clarity Through Complexity] {{webarchive|url=https://web.archive.org/web/20071223120100/http://findarticles.com/p/articles/mi_m1316/is_10_32/ai_66495286 |date=December 23, 2007 }}, October 2000, [http://findarticles.com/ FindArticles.com]{{cbignore}}, Retrieved June 10, 2007</ref>
בלילה האחרון של משבר הטילים,אמר הנשיא קנדי: "תודה לאל על בובי".{{הערה|[http://findarticles.com/p/articles/mi_m1316/is_10_32/ai_66495286 Clarity Through Complexity] {{webarchive|url=https://web.archive.org/web/20071223120100/http://findarticles.com/p/articles/mi_m1316/is_10_32/ai_66495286 |date=December 23, 2007 }}, October 2000, [http://findarticles.com/ FindArticles.com]{{cbignore}}, Retrieved June 10, 2007}}


=== ההתנקשות בנשיא ג'ון קנדי ===
=== ההתנקשות בנשיא ג'ון קנדי ===
[[File:JFK's family leaves Capitol after his funeral, 1963.jpg|ממוזער|250px|רוברט קנדי בלוויה של אחיו, ה-25 בנובמבר 1963.]]
[[File:JFK's family leaves Capitol after his funeral, 1963.jpg|ממוזער|250px|רוברט קנדי בלוויה של אחיו, ה-25 בנובמבר 1963.]]
במהלך [[רצח קנדי]] ב-22 בנובמבר, 1963, היה רוברט בביתו עם עוזריו ממחלקת המשפטים, כשג'ון אדגר הובר התקשר לבשר לו על החדשות.<ref name=Palmero1-6 /> לפני שיכול היה לשאול שאלות, ניתק הובר. קנדי טען שהובר נהנה לספר לו את החדשות.<ref>{{cite news|url=http://abcnews.go.com/WNT/story?id=131457&page=1|title=Robert Kennedy Struggled With JFK's Assassination|publisher=ABC News}}</ref> לאחר מכן נודע לו על מות אחיו.<ref name=Palmero1-6>{{cite book|title=In His Own Right: The Political Odyssey of Senator Robert F. Kennedy|first=Joseph A.|last=Palmero|year=2002|pages=1–6.|publisher=Columbia University Press}}</ref> מעט לאחר מכן טלפן למקג'ורג' באנדי בבית הלבן, וביקש ממנו להחליף מנעולים לתיקיות של הנשיא. הוא ציווה על השירות החשאי לפרק את מערכת ההקלטה הסודית בחדר הסגלגל. לאחר מכן שאל את ראש ה-CIA האם היה מעורב במותו של אחיו.<ref>Thomas, pp. 276-277.</ref>
במהלך [[רצח קנדי]] ב-22 בנובמבר, 1963, היה רוברט בביתו עם עוזריו ממחלקת המשפטים, כשג'ון אדגר הובר התקשר לבשר לו על החדשות.{{הערה|שם=Palmero1-6 }} לפני שיכול היה לשאול שאלות, ניתק הובר. קנדי טען שהובר נהנה לספר לו את החדשות.{{הערה|{{cite news|url=http://abcnews.go.com/WNT/story?id=131457&page=1|title=Robert Kennedy Struggled With JFK's Assassination|publisher=ABC News}}}} לאחר מכן נודע לו על מות אחיו.{{הערה|שם=Palmero1-6|{{cite book|title=In His Own Right: The Political Odyssey of Senator Robert F. Kennedy|first=Joseph A.|last=Palmero|year=2002|pages=1–6.|publisher=Columbia University Press}}}} מעט לאחר מכן טלפן למקג'ורג' באנדי בבית הלבן, וביקש ממנו להחליף מנעולים לתיקיות של הנשיא. הוא ציווה על השירות החשאי לפרק את מערכת ההקלטה הסודית בחדר הסגלגל. לאחר מכן שאל את ראש ה-CIA האם היה מעורב במותו של אחיו.{{הערה|Thomas, pp. 276-277.}}


שעה לאחר ההתנקשות, קיבל שיחה מסגן הנשיא ג'ונסון שהיה על [[אייר פורס 1]]. ג'ונסון הביע את תנחומיו לקנדי, אולם לאחר מכן דרש להישבע מיד לתפקיד הנשיא. קנדי סירב לכך כיוון שרצה שגופתו של אחיו תוחזר קודם כל לוושינגטון.<ref>Sabato, p. 16.</ref> לבסוף השניים הסכימו שעל ג'ונסון להישבע אמונים לתפקיד לפני שיחזור לוושינגטון.<ref>{{cite book|title=Lyndon B. Johnson|first=Debbie|last=Levy|page=72.|year=2003|isbn=978-0822500971|publisher=Lerner Publishing Group}}</ref> קנדי עצמו טען שחשב שהוא המטרה להתנקשות ולא אחיו.<ref>{{cite news| url=https://www.bostonglobe.com/metro/2013/11/24/his-brother-keeper-robert-kennedy-saw-conspiracy-jfk-assassination/TmZ0nfKsB34p69LWUBgsEJ/story.html|title=Robert F. Kennedy saw conspiracy in JFK’s assassination|date=November 24, 2013| work=The Boston Globe}}</ref> בימים לאחר ההתנקשות, כתב לשני ילדיו וטען שכבני המשפחה הבוגרים יש להם אחריות לזכור את דודם.<ref>{{Cite book|title=Make Gentle the Life of This World: The Vision of Robert F. Kennedy|isbn=978-0-15-100356-3|first=Robert F.|last=Kennedy|publisher=Houghton Mifflin Harcourt|location=Orlando, FL|pages=137–139|editor-first=Maxwell Taylor|editor-last=Kennedy|editor-link=Max Kennedy|postscript=}}</ref><ref>{{Cite news|title=Kathleen Kennedy Townsend: Just like her father?|url=http://www.cnn.com/ALLPOLITICS/time/1999/07/26/kennedy.townsend.html|date=July 26, 1999|first=Sally B.|last=Donnelly|work=[[Time (magazine)|Time]]|postscript=|accessdate=April 6, 2011}}</ref> בהתחלה התנגד לדרישתה של ג'קלין לסגור את ארון הקבורה, אולם לאחר שראה את הגופה שינה את דעתו.<ref>{{cite book|title=Robert Kennedy: Brother Protector|first=James|last=Hilty|page=484|publisher=Temple University Press|year=2000|isbn=978-1566397667}}</ref>
שעה לאחר ההתנקשות, קיבל שיחה מסגן הנשיא ג'ונסון שהיה על [[אייר פורס 1]]. ג'ונסון הביע את תנחומיו לקנדי, אולם לאחר מכן דרש להישבע מיד לתפקיד הנשיא. קנדי סירב לכך כיוון שרצה שגופתו של אחיו תוחזר קודם כל לוושינגטון.{{הערה|Sabato, p. 16.}} לבסוף השניים הסכימו שעל ג'ונסון להישבע אמונים לתפקיד לפני שיחזור לוושינגטון.{{הערה|{{cite book|title=Lyndon B. Johnson|first=Debbie|last=Levy|page=72.|year=2003|isbn=978-0822500971|publisher=Lerner Publishing Group}}}} קנדי עצמו טען שחשב שהוא המטרה להתנקשות ולא אחיו.{{הערה|{{cite news| url=https://www.bostonglobe.com/metro/2013/11/24/his-brother-keeper-robert-kennedy-saw-conspiracy-jfk-assassination/TmZ0nfKsB34p69LWUBgsEJ/story.html|title=Robert F. Kennedy saw conspiracy in JFK’s assassination|date=November 24, 2013| work=The Boston Globe}}}} בימים לאחר ההתנקשות, כתב לשני ילדיו וטען שכבני המשפחה הבוגרים יש להם אחריות לזכור את דודם.{{הערה|{{Cite book|title=Make Gentle the Life of This World: The Vision of Robert F. Kennedy|isbn=978-0-15-100356-3|first=Robert F.|last=Kennedy|publisher=Houghton Mifflin Harcourt|location=Orlando, FL|pages=137–139|editor-first=Maxwell Taylor|editor-last=Kennedy|editor-link=Max Kennedy|postscript=}}}}{{הערה|{{Cite news|title=Kathleen Kennedy Townsend: Just like her father?|url=http://www.cnn.com/ALLPOLITICS/time/1999/07/26/kennedy.townsend.html|date=July 26, 1999|first=Sally B.|last=Donnelly|work=[[Time (magazine)|Time]]|postscript=|accessdate=April 6, 2011}}}} בהתחלה התנגד לדרישתה של ג'קלין לסגור את ארון הקבורה, אולם לאחר שראה את הגופה שינה את דעתו.{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy: Brother Protector|first=James|last=Hilty|page=484|publisher=Temple University Press|year=2000|isbn=978-1566397667}}}}


מנהיגי [[המפלגה הדמוקרטית]] ביקשו מקנדי להציג סרט על אחיו בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1964. כשהגיע לנאום, הקהל, מנהיגי המפלגה, הנבחרים והצירים הריעו לו במשך עשרים ושתיים דקות.<ref>Grubin, David. ''RFK''. American Experience, 2004.</ref> הוא נאם בנוגע לחזונו של אחיו בנוגע למפלגה, ואז ציטט מ[[רומיאו ויוליה]], לבקשת ג'קלין:
מנהיגי [[המפלגה הדמוקרטית]] ביקשו מקנדי להציג סרט על אחיו בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1964. כשהגיע לנאום, הקהל, מנהיגי המפלגה, הנבחרים והצירים הריעו לו במשך עשרים ושתיים דקות.{{הערה|Grubin, David. ''RFK''. American Experience, 2004.}} הוא נאם בנוגע לחזונו של אחיו בנוגע למפלגה, ואז ציטט מ[[רומיאו ויוליה]], לבקשת ג'קלין:
{{ציטוט|תוכן=ועת ימות, קחהו בידיך וקרע אותו לכוכבים קטנים, וכה יאירו באורו פני השמים שהעולם הן יתאהב בלילה ולא עוד יסגוד לשמש זוהר.|מקור=רוברט קנדי בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1964|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=ועת ימות, קחהו בידיך וקרע אותו לכוכבים קטנים, וכה יאירו באורו פני השמים שהעולם הן יתאהב בלילה ולא עוד יסגוד לשמש זוהר.|מקור=רוברט קנדי בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1964|מרכאות=כן}}


החקירה של [[ועדת וורן]] קבעה שהנשיא נרצח בידי [[לי הארווי אוסוולד]] שפעל לבדו. ב-27 בספטמבר, 1964, הודיע קנדי שלדעתו אוסוולד הוא הרוצח היחידי.<ref name="Pittsburgh Post-Gazette; September 28, 1964">{{cite news|title=JFK Report Is Approved By Robert|url=https://news.google.com/newspapers?id=m9haAAAAIBAJ&sjid=hWwDAAAAIBAJ&pg=3479%2C4668179|accessdate=July 19, 2015|newspaper=Pittsburgh Post-Gazette|date=September 28, 1964|agency=AP|location=Pittsburgh|page=1}}</ref> הוא שיבח את הוועדה על פעילותה.<ref name="Pittsburgh Post-Gazette; September 28, 1964"/> עם זאת, נטען שבפרטיות ביקר את הדו"ח אבל לא רצה לפתוח את הנושא מחדש.<ref name="Caro">{{cite book |last=Caro |first=Robert |author-link=Robert Caro |date=2012 |title=The Passage of Power:The Years of Lyndon Johnson |url=https://books.google.com/books?id=rQO5g9pQjDIC&lpg=PP1&pg=PA574#v=onepage&q&f=false |location= |publisher= Knopf|pages=574–575 |isbn=9780375713255 |access-date=July 19, 2015}}</ref> בנו טען שאביו האמין שהוועדה ביצעה עבודת טיוח.<ref>{{cite web|url=http://bigstory.ap.org/article/rfk-children-speak-about-assassination-dallas-0|title=RFK children speak about assassination in Dallas|work=The Big Story|accessdate=October 23, 2014}}</ref>
החקירה של [[ועדת וורן]] קבעה שהנשיא נרצח בידי [[לי הארווי אוסוולד]] שפעל לבדו. ב-27 בספטמבר, 1964, הודיע קנדי שלדעתו אוסוולד הוא הרוצח היחידי.{{הערה|שם=Pittsburgh Post-Gazette; September 28, 1964|{{cite news|title=JFK Report Is Approved By Robert|url=https://news.google.com/newspapers?id=m9haAAAAIBAJ&sjid=hWwDAAAAIBAJ&pg=3479%2C4668179|accessdate=July 19, 2015|newspaper=Pittsburgh Post-Gazette|date=September 28, 1964|agency=AP|location=Pittsburgh|page=1}}}} הוא שיבח את הוועדה על פעילותה.{{הערה|שם=Pittsburgh Post-Gazette; September 28, 1964}} עם זאת, נטען שבפרטיות ביקר את הדו"ח אבל לא רצה לפתוח את הנושא מחדש.{{הערה|שם=Caro|{{cite book |last=Caro |first=Robert |author-link=Robert Caro |date=2012 |title=The Passage of Power:The Years of Lyndon Johnson |url=https://books.google.com/books?id=rQO5g9pQjDIC&lpg=PP1&pg=PA574#v=onepage&q&f=false |location= |publisher= Knopf|pages=574–575 |isbn=9780375713255 |access-date=July 19, 2015}}}} בנו טען שאביו האמין שהוועדה ביצעה עבודת טיוח.{{הערה|{{cite web|url=http://bigstory.ap.org/article/rfk-children-speak-about-assassination-dallas-0|title=RFK children speak about assassination in Dallas|work=The Big Story|accessdate=October 23, 2014}}}}


הרצח השפיע מאוד על קנדי.<ref>{{cite news|url=http://www.cnn.com/books/news/9806/05/last.patrician/index.html|title=Beran's 'Last Patrician' reconsiders Bobby Kennedy's politics|first=Jamie|last=Allen|date=June 5, 1998}}</ref> הוא נכנס לדיכאון בגלל מות אחיו.<ref>Tye, p. 314.</ref>
הרצח השפיע מאוד על קנדי.{{הערה|{{cite news|url=http://www.cnn.com/books/news/9806/05/last.patrician/index.html|title=Beran's 'Last Patrician' reconsiders Bobby Kennedy's politics|first=Jamie|last=Allen|date=June 5, 1998}}}} הוא נכנס לדיכאון בגלל מות אחיו.{{הערה|Tye, p. 314.}}


== מועמד לתפקיד סגן הנשיא ==
== מועמד לתפקיד סגן הנשיא ==
[[File:David Dubinsky with Robert F. Kennedy; sign in background reads, in part, "For President- Lyndon B. Johnson.".jpg|ממוזער|שמאל|רוברט קנדי עם [[דייוויד דובינסקי]] במהלך הבחירות של 1964.]]
[[File:David Dubinsky with Robert F. Kennedy; sign in background reads, in part, "For President- Lyndon B. Johnson.".jpg|ממוזער|שמאל|רוברט קנדי עם [[דייוויד דובינסקי]] במהלך הבחירות של 1964.]]


לאחר ההתנקשות באחיו, הפיכתו של לינדון ג'ונסון לנשיא ופינוי תפקיד סגן הנשיא, נחשב קנדי למועמד לסגנו של ג'ונסון ב-1964. רבים קראו לו להתמודד בשם אחיו, וסקרים הראו על תמיכה ברעיון. מספר התומכים בו השתווה כמעט לתומכי ג'ונסון.<ref name="Palmero1-6"/>
לאחר ההתנקשות באחיו, הפיכתו של לינדון ג'ונסון לנשיא ופינוי תפקיד סגן הנשיא, נחשב קנדי למועמד לסגנו של ג'ונסון ב-1964. רבים קראו לו להתמודד בשם אחיו, וסקרים הראו על תמיכה ברעיון. מספר התומכים בו השתווה כמעט לתומכי ג'ונסון.{{הערה|שם=Palmero1-6}}


למרות האהדה כלפיו במפלגה, לא רצה הנשיא ג'ונסון שקנדי יתמודד איתו. שני האנשים שנאו אחד את השני מאז שנפגשו ב-1953, וכהונתו של קנדי כנשיא רק החמירה את המצב.<ref>Jeff Shesol, ''Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade'' (2012)</ref><ref>Robert A. Caro, ''The Passage of Power'' (2012) pp. 61-63, 243-249.</ref> ג'ונסון בחר ב[[יוברט האמפרי]] לסגנו.<ref name="Palmero1-6"/>
למרות האהדה כלפיו במפלגה, לא רצה הנשיא ג'ונסון שקנדי יתמודד איתו. שני האנשים שנאו אחד את השני מאז שנפגשו ב-1953, וכהונתו של קנדי כנשיא רק החמירה את המצב.{{הערה|Jeff Shesol, ''Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade'' (2012)}}{{הערה|Robert A. Caro, ''The Passage of Power'' (2012) pp. 61-63, 243-249.}} ג'ונסון בחר ב[[יוברט האמפרי]] לסגנו.{{הערה|שם=Palmero1-6}}


בריאיון לאחר כהונתו, טען ג'ונסון שקנדי התנהג כאילו הוא היה זה שנועד להגשים את חלומותיו של אחיו, ושלא חיכה לתורו. ג'ונסון טען שרבים רצו אותו בתור סגנו, אולם הוא לא רצה זאת כדי להיבחר בזכות עצמו.=<ref name=Sabato269>{{cite book|title=The Kennedy Half-Century: The Presidency, Assassination, and Lasting Legacy of John F. Kennedy|first=Larry J.|last=Sabato|year=2014|publisher=Bloomsbury USA|isbn=978-1620402825|pages=269–271.}}</ref>
בריאיון לאחר כהונתו, טען ג'ונסון שקנדי התנהג כאילו הוא היה זה שנועד להגשים את חלומותיו של אחיו, ושלא חיכה לתורו. ג'ונסון טען שרבים רצו אותו בתור סגנו, אולם הוא לא רצה זאת כדי להיבחר בזכות עצמו.={{הערה|שם=Sabato269|{{cite book|title=The Kennedy Half-Century: The Presidency, Assassination, and Lasting Legacy of John F. Kennedy|first=Larry J.|last=Sabato|year=2014|publisher=Bloomsbury USA|isbn=978-1620402825|pages=269–271.}}}}


ביולי 1964, הודיע ג'ונסון רשמית שאף חבר קבינט לא יוכל להתמודד איתו כדי שיישארו בתפקידם. בתגובה לכך, נשלחו מכתבים זועמים אל ג'ונסון ואל אשתו, [[ליידי בירד ג'ונסון|ליידי בירד]], בכעס על כך שקנדי אינו מתמודד.<ref name=Sabato269 /> מתוך דאגה שהוועידה תבחר בקנדי, ציווה ג'ונסון על ה-FBI לעקוב אחרי קנדי ולוודא שלא יוכל לנאום עד לאחר שהאמפרי ייבחר לסגנו.<ref name="Palmero1-6"/>
ביולי 1964, הודיע ג'ונסון רשמית שאף חבר קבינט לא יוכל להתמודד איתו כדי שיישארו בתפקידם. בתגובה לכך, נשלחו מכתבים זועמים אל ג'ונסון ואל אשתו, [[ליידי בירד ג'ונסון|ליידי בירד]], בכעס על כך שקנדי אינו מתמודד.{{הערה|שם=Sabato269 }} מתוך דאגה שהוועידה תבחר בקנדי, ציווה ג'ונסון על ה-FBI לעקוב אחרי קנדי ולוודא שלא יוכל לנאום עד לאחר שהאמפרי ייבחר לסגנו.{{הערה|שם=Palmero1-6}}


==הסנאט (1965-1968)==
==הסנאט (1965-1968)==
שורה 206: שורה 206:


=== הבחירות ב-1964 ===
=== הבחירות ב-1964 ===
תשעה חודשים לאחר ההתנקשות באחיו, התפטר קנדי מהקבינט כדי להתמודד על מקום ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] מטעם ניו יורק.<ref>Dallek (1998), ''Flawed Giant: Lyndon Johnson and His Times, 1961–1973'', p. 58.</ref> הוא הכריז על מועמדותו ב-22 באוגוסט, 1964, יומיים לפני הוועידה הדמוקרטית הלאומית. הוא שקל לרוץ מאז תחילת האביב, אולם גם שקל לעזוב את הפוליטיקה לאחר שביוני, נפצע אחיו טד בהתרסקות מטוס. התגובה החיובית שקיבל באירופה שכנעה אותו להישאר.<ref>Schlesinger (1978), p. 666.</ref> בנסיעותיו לגרמניה ולפולין, זכה לאהדה רבה מצד האירופאים שאהבו את אחיו.<ref name=Leaming178>Leaming, Barbara (2014). ''Jacqueline Bouvier Kennedy Onassis: The Untold Story''. [[Macmillan Publishers (United States)|Macmillan]]. pp. 178-179. {{ISBN|9781250017642}}.</ref> הוועדה הדמוקרטית של ניו יורק אישרה את מועמדותו ב-1 בספטמבר, גם אם בחוסר רצון.<ref>{{cite news|url=http://history.buffalonews.com/2014/09/01/sep-1-1964-robert-kennedy-run-senate-first-stop-buffalo/|title=September 1, 1964: Robert Kennedy to run for Senate|publisher=The Buffalo News|first=Steve|last=Cichon | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823134229/http://history.buffalonews.com/2014/09/01/sep-1-1964-robert-kennedy-run-senate-first-stop-buffalo/ | archivedate=August 23, 2016}}</ref>
תשעה חודשים לאחר ההתנקשות באחיו, התפטר קנדי מהקבינט כדי להתמודד על מקום ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] מטעם ניו יורק.{{הערה|Dallek (1998), ''Flawed Giant: Lyndon Johnson and His Times, 1961–1973'', p. 58.}} הוא הכריז על מועמדותו ב-22 באוגוסט, 1964, יומיים לפני הוועידה הדמוקרטית הלאומית. הוא שקל לרוץ מאז תחילת האביב, אולם גם שקל לעזוב את הפוליטיקה לאחר שביוני, נפצע אחיו טד בהתרסקות מטוס. התגובה החיובית שקיבל באירופה שכנעה אותו להישאר.{{הערה|Schlesinger (1978), p. 666.}} בנסיעותיו לגרמניה ולפולין, זכה לאהדה רבה מצד האירופאים שאהבו את אחיו.{{הערה|שם=Leaming178|Leaming, Barbara (2014). ''Jacqueline Bouvier Kennedy Onassis: The Untold Story''. [[Macmillan Publishers (United States)|Macmillan]]. pp. 178-179. {{ISBN|9781250017642}}.}} הוועדה הדמוקרטית של ניו יורק אישרה את מועמדותו ב-1 בספטמבר, גם אם בחוסר רצון.{{הערה|{{cite news|url=http://history.buffalonews.com/2014/09/01/sep-1-1964-robert-kennedy-run-senate-first-stop-buffalo/|title=September 1, 1964: Robert Kennedy to run for Senate|publisher=The Buffalo News|first=Steve|last=Cichon | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823134229/http://history.buffalonews.com/2014/09/01/sep-1-1964-robert-kennedy-run-senate-first-stop-buffalo/ | archivedate=August 23, 2016}}}}
למרות יחסיהם הקשים, תמך ג'ונסון בקנדי. יריבו במירוץ לסנאט ב-1964 היה הסנאטור ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקני]] המכהן, [[קנת קיטינג]], שניסה להציג את קנדי כטרמפיסט שבא מחוץ לניו יורק.<ref>{{cite news|url=http://www.nydailynews.com/news/politics/bobby-claims-victory-keating-article-1.1991856|title=From the archives: Bobby claims victory over Keating|date=November 4, 2014|publisher=New York Daily News | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823134420/http://www.nydailynews.com/news/politics/bobby-claims-victory-keating-article-1.1991856 | archivedate=August 23, 2016}}</ref> קנדי תקף את קיטינג וטען שלא עשה שום דבר משמעותי בכהונתו.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1964/09/09/page/46/article/kennedy-rips-into-record-of-sen-keating|title=Kennedy Rips Into Record of Sen. Keating|date=September 9, 1964|publisher=Chicago Tribune}}</ref> בנובמבר ניצח קנדי, בעיקר בזכות ניצחונו הגדול של ג'ונסון בניו יורק.<ref name=Leaming189>Leaming, Barbara (2014). ''Jacqueline Bouvier Kennedy Onassis: The Untold Story''. [[Macmillan Publishers (United States)|Macmillan]]. pp. 189-190. {{ISBN|9781250017642}}.</ref>
למרות יחסיהם הקשים, תמך ג'ונסון בקנדי. יריבו במירוץ לסנאט ב-1964 היה הסנאטור ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקני]] המכהן, [[קנת קיטינג]], שניסה להציג את קנדי כטרמפיסט שבא מחוץ לניו יורק.{{הערה|{{cite news|url=http://www.nydailynews.com/news/politics/bobby-claims-victory-keating-article-1.1991856|title=From the archives: Bobby claims victory over Keating|date=November 4, 2014|publisher=New York Daily News | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823134420/http://www.nydailynews.com/news/politics/bobby-claims-victory-keating-article-1.1991856 | archivedate=August 23, 2016}}}} קנדי תקף את קיטינג וטען שלא עשה שום דבר משמעותי בכהונתו.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1964/09/09/page/46/article/kennedy-rips-into-record-of-sen-keating|title=Kennedy Rips Into Record of Sen. Keating|date=September 9, 1964|publisher=Chicago Tribune}}}} בנובמבר ניצח קנדי, בעיקר בזכות ניצחונו הגדול של ג'ונסון בניו יורק.{{הערה|שם=Leaming189|Leaming, Barbara (2014). ''Jacqueline Bouvier Kennedy Onassis: The Untold Story''. [[Macmillan Publishers (United States)|Macmillan]]. pp. 189-190. {{ISBN|9781250017642}}.}}


===כהונתו===
===כהונתו===
קנדי משך תשומת לב עוד מתחילת כהונתו בקונגרס. חמישים סנאטורים צפו בנאומו בנוגע לפירוק גרעיני ביוני 1965.<ref>Palermo, pp. 8-9.</ref> עם זאת, היה מדובר בפיחות במעמדו: מיועצו הקרוב של הנשיא הוא הפך לאחד ממאה סנאטורים, והוא עצמו היה פחות נלהב מחקיקת חוקים.<ref name=Canellos /> באותו הזמן כרת ברית עם הסנאטור [[פרד רוי האריס]].<ref>{{cite news|url=http://www.newson6.com/story/7803296/the-oklahoman-who-might-have-been-president|title=The Oklahoman Who Might Have Been President|date=January 31, 2008|publisher=newson6.com | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823134902/http://www.newson6.com/story/7803296/the-oklahoman-who-might-have-been-president | archivedate=August 23, 2016}}</ref> אחיו הקטן טד היה סנאטור ותיק ועזר לאחיו בסנאט, מה שסייע למערכת היחסים ביניהם.<ref name=Canellos>{{cite book|title=Last Lion: The Fall and Rise of Ted Kennedy|first1=Bella|last1=English|first2=Peter S.|last2=Canellos|pages=111–112.|year=2009|publisher=Simon & Schuster|isbn=978-1439138175}}</ref> קנדי עסק במרץ בנושאים שהדאיגו אותו.<ref name="Schlesinger, 682, 683">Schlesinger (2002) [1978], pp. 682, 683.</ref> הוא נאם נאומים רבים אולם הסנאטורים האחרים לא אהבו את כנותו.<ref name="Schlesinger, 682, 683"/>
קנדי משך תשומת לב עוד מתחילת כהונתו בקונגרס. חמישים סנאטורים צפו בנאומו בנוגע לפירוק גרעיני ביוני 1965.{{הערה|Palermo, pp. 8-9.}} עם זאת, היה מדובר בפיחות במעמדו: מיועצו הקרוב של הנשיא הוא הפך לאחד ממאה סנאטורים, והוא עצמו היה פחות נלהב מחקיקת חוקים.{{הערה|שם=Canellos }} באותו הזמן כרת ברית עם הסנאטור [[פרד רוי האריס]].{{הערה|{{cite news|url=http://www.newson6.com/story/7803296/the-oklahoman-who-might-have-been-president|title=The Oklahoman Who Might Have Been President|date=January 31, 2008|publisher=newson6.com | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823134902/http://www.newson6.com/story/7803296/the-oklahoman-who-might-have-been-president | archivedate=August 23, 2016}}}} אחיו הקטן טד היה סנאטור ותיק ועזר לאחיו בסנאט, מה שסייע למערכת היחסים ביניהם.{{הערה|שם=Canellos|{{cite book|title=Last Lion: The Fall and Rise of Ted Kennedy|first1=Bella|last1=English|first2=Peter S.|last2=Canellos|pages=111–112.|year=2009|publisher=Simon & Schuster|isbn=978-1439138175}}}} קנדי עסק במרץ בנושאים שהדאיגו אותו.{{הערה|שם=Schlesinger, 682, 683|Schlesinger (2002) [1978], pp. 682, 683.}} הוא נאם נאומים רבים אולם הסנאטורים האחרים לא אהבו את כנותו.{{הערה|שם=Schlesinger, 682, 683}}


[[File:Immigration Bill Signing - A1421-33a - 10-03-1965.jpg|ממוזער|250px|הנשיא לינדון ג'ונסון חותם על [[חוק ההגירה והאזרחות (ארצות הברית)|חוק ההגירה]] כשטד ורוברט קנדי, ואחרים מסתכלים.]]
[[File:Immigration Bill Signing - A1421-33a - 10-03-1965.jpg|ממוזער|250px|הנשיא לינדון ג'ונסון חותם על [[חוק ההגירה והאזרחות (ארצות הברית)|חוק ההגירה]] כשטד ורוברט קנדי, ואחרים מסתכלים.]]
בסנאט, תמך קנדי בפיקוח על נשק. במאי 1965, תמך בהצעתו של ג'ונסון להגביל את מכירות הנשק.<ref name="cq">{{cite web|url=https://library.cqpress.com/cqalmanac/document.php?id=cqal65-1259893|title=Hearings Held on Administration Gun Control Bill|year=1965|work=CQ Almanac Online Edition|accessdate=June 18, 2016}}</ref> הוא הזכיר את אלפי מקרי המוות שהתרחשו בשל אי פיקוח על נשק והודיע שהחוק יוכל לחסוך הרבה מקרי מוות.<ref name="cq"/><ref>{{cite book|title=Gun Control|page=57.|first=Susan Dudley|last=Gold|year=2004|publisher=Cavendish Square Publishing|isbn=978-0761415848}}</ref> לאחר מכן טען שיש להגביל קטינים, פושעים וחולי נפש משימוש באקדחים.
בסנאט, תמך קנדי בפיקוח על נשק. במאי 1965, תמך בהצעתו של ג'ונסון להגביל את מכירות הנשק.{{הערה|שם=cq|{{cite web|url=https://library.cqpress.com/cqalmanac/document.php?id=cqal65-1259893|title=Hearings Held on Administration Gun Control Bill|year=1965|work=CQ Almanac Online Edition|accessdate=June 18, 2016}}}} הוא הזכיר את אלפי מקרי המוות שהתרחשו בשל אי פיקוח על נשק והודיע שהחוק יוכל לחסוך הרבה מקרי מוות.{{הערה|שם=cq}}{{הערה|{{cite book|title=Gun Control|page=57.|first=Susan Dudley|last=Gold|year=2004|publisher=Cavendish Square Publishing|isbn=978-0761415848}}}} לאחר מכן טען שיש להגביל קטינים, פושעים וחולי נפש משימוש באקדחים.
While serving in the Senate, Kennedy advocated for [[gun control]]. In May 1965, he co-sponsored<ref>{{cite news|url=http://www.oregonlive.com/pacific-northwest-news/index.ssf/2015/10/in_1968_robert_f_kennedy_calle.html |title=In 1968 Robert F. Kennedy called for gun control, in Roseburg (video)|publisher=oregonlive.com|date=October 4, 2015 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823135337/http://www.oregonlive.com/pacific-northwest-news/index.ssf/2015/10/in_1968_robert_f_kennedy_calle.html | archivedate=August 23, 2016}}</ref><ref>{{cite news|url=http://archive.boston.com/news/nation/2015/10/06/video-robert-kennedy-once-spoke-about-gun-control-roseburg-oregon/Fc4YYHtz8CbfhSyeHU65nI/story.html|title=Video: Robert F. Kennedy once spoke about gun control in Roseburg, Oregon|date=October 6, 2015|publisher=Boston.com|first=Eric|last=Levenson}}</ref>
While serving in the Senate, Kennedy advocated for [[gun control]]. In May 1965, he co-sponsored{{הערה|{{cite news|url=http://www.oregonlive.com/pacific-northwest-news/index.ssf/2015/10/in_1968_robert_f_kennedy_calle.html |title=In 1968 Robert F. Kennedy called for gun control, in Roseburg (video)|publisher=oregonlive.com|date=October 4, 2015 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823135337/http://www.oregonlive.com/pacific-northwest-news/index.ssf/2015/10/in_1968_robert_f_kennedy_calle.html | archivedate=August 23, 2016}}}}{{הערה|{{cite news|url=http://archive.boston.com/news/nation/2015/10/06/video-robert-kennedy-once-spoke-about-gun-control-roseburg-oregon/Fc4YYHtz8CbfhSyeHU65nI/story.html|title=Video: Robert F. Kennedy once spoke about gun control in Roseburg, Oregon|date=October 6, 2015|publisher=Boston.com|first=Eric|last=Levenson}}}}


קנדי והסגל שלו ניצלו את שנתו הראשונה בסנאט רק כדי להציע תיקונים לחוקים קיימים. ב-1966 ו-1967 הם פעלו בצורה ישירה יותר, שגרמה לזעם מצד ממשל ג'ונסון.<ref>Shesol (1997) p. 329</ref> עם זאת, תמך קנדי בתכניות החברה הגדולה של הנשיא ג'ונסון. מעל שישים אחוז מהצבעותיו היו לטובת ג'ונסון.<ref>Shesol (1997) p. 336.</ref>
קנדי והסגל שלו ניצלו את שנתו הראשונה בסנאט רק כדי להציע תיקונים לחוקים קיימים. ב-1966 ו-1967 הם פעלו בצורה ישירה יותר, שגרמה לזעם מצד ממשל ג'ונסון.{{הערה|Shesol (1997) p. 329}} עם זאת, תמך קנדי בתכניות החברה הגדולה של הנשיא ג'ונסון. מעל שישים אחוז מהצבעותיו היו לטובת ג'ונסון.{{הערה|Shesol (1997) p. 336.}}


ב-8 בפברואר, 1966, ביקש קנדי שארצות הברית תתחייב שלא תהיה המדינה הראשונה שתשתמש בנשק גרעיני מול מדינות שאין להן, בטענה ש[[סין]] כבר התחייבה וש[[ברית המועצות]] גם רמזה שתהיה מוכנה לכך.<ref>{{cite news|url=http://iht-retrospective.blogs.nytimes.com/2016/02/08/1966-kennedy-seeks-nuclear-pledge/?_r=0|title=1966: Kennedy Seeks Nuclear Pledge|publisher=New York Times|date=February 8, 2016}}</ref>
ב-8 בפברואר, 1966, ביקש קנדי שארצות הברית תתחייב שלא תהיה המדינה הראשונה שתשתמש בנשק גרעיני מול מדינות שאין להן, בטענה ש[[סין]] כבר התחייבה וש[[ברית המועצות]] גם רמזה שתהיה מוכנה לכך.{{הערה|{{cite news|url=http://iht-retrospective.blogs.nytimes.com/2016/02/08/1966-kennedy-seeks-nuclear-pledge/?_r=0|title=1966: Kennedy Seeks Nuclear Pledge|publisher=New York Times|date=February 8, 2016}}}}


ביוני 1966, ביקר ב[[דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד|דרום אפריקה]] עם אשתו, אתל, וכמה עוזרים. מעט פוליטיקאים העזו להתערב בפוליטיקה הדרום אפריקאית באותה הנקודה. בנאומו התנגד קנדי לדיכוי אוכלוסיית הילידים, וזכה לתמיכת האוכלוסייה השחורה. בנאום מפורסם שאל קנדי מה היה קורה אם אלוהים היה אדם שחור, והיה פוגש אנשים שהתייחסו בשנאה לשחורים.<ref>{{Cite news|last=Kennedy|first=Robert F.|url=http://www.rfksa.org/magazines/magazine.php?id=6|title=Suppose god is Black|date=August 23, 1966|work=Look|archiveurl=https://web.archive.org/web/20041023010025/http://rfksa.org/magazines/magazine.php?id=6|archivedate=October 23, 2004}}</ref>
ביוני 1966, ביקר ב[[דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד|דרום אפריקה]] עם אשתו, אתל, וכמה עוזרים. מעט פוליטיקאים העזו להתערב בפוליטיקה הדרום אפריקאית באותה הנקודה. בנאומו התנגד קנדי לדיכוי אוכלוסיית הילידים, וזכה לתמיכת האוכלוסייה השחורה. בנאום מפורסם שאל קנדי מה היה קורה אם אלוהים היה אדם שחור, והיה פוגש אנשים שהתייחסו בשנאה לשחורים.{{הערה|{{Cite news|last=Kennedy|first=Robert F.|url=http://www.rfksa.org/magazines/magazine.php?id=6|title=Suppose god is Black|date=August 23, 1966|work=Look|archiveurl=https://web.archive.org/web/20041023010025/http://rfksa.org/magazines/magazine.php?id=6|archivedate=October 23, 2004}}}}


באוניברסיטת קייפ טאון, נאם נאום שחלקו חקוק על מצבתו: "כל פעם שאדם נלחם על אידאל, או שהוא מנסה לשפר את חייהם של אחרים, או פועל נגד אי צדק, הוא שולח אדווה קטנה של תקווה.<ref>{{Cite web|url=http://www.rfksa.org/contents/overview.php|work=Ripple of Hope in the Land of Apartheid: Robert F. Kennedy in South Africa, June 1966|title=Overview|archiveurl=https://web.archive.org/web/20041012075359/http://rfksa.org/contents/overview.php|archivedate=October 12, 2004}}</ref>
באוניברסיטת קייפ טאון, נאם נאום שחלקו חקוק על מצבתו: "כל פעם שאדם נלחם על אידאל, או שהוא מנסה לשפר את חייהם של אחרים, או פועל נגד אי צדק, הוא שולח אדווה קטנה של תקווה.{{הערה|{{Cite web|url=http://www.rfksa.org/contents/overview.php|work=Ripple of Hope in the Land of Apartheid: Robert F. Kennedy in South Africa, June 1966|title=Overview|archiveurl=https://web.archive.org/web/20041012075359/http://rfksa.org/contents/overview.php|archivedate=October 12, 2004}}}}


ב-28 בינואר, 1967, נסע קנדי לעשרה ימים ל[[אירופה]], פגש את [[הרולד וילסון]] ב[[לונדון]] וייעץ לו להגיד לנשיא ג'ונסון שהמלחמה בווייטנאם שגויה. כשחזר לארצות הברית, תקפו אותו העיתונאים ושאלו אם שיחותיו בחו"ל פגעו ביחסי החוץ.<ref>Shesol (1997) pp. 364-365.</ref>
ב-28 בינואר, 1967, נסע קנדי לעשרה ימים ל[[אירופה]], פגש את [[הרולד וילסון]] ב[[לונדון]] וייעץ לו להגיד לנשיא ג'ונסון שהמלחמה בווייטנאם שגויה. כשחזר לארצות הברית, תקפו אותו העיתונאים ושאלו אם שיחותיו בחו"ל פגעו ביחסי החוץ.{{הערה|Shesol (1997) pp. 364-365.}}


[[File:Kennedy discusses school with young Ricky Taggart.jpg|ממוזער|קנדי מדבר עם נערה בבית ספר]]
[[File:Kennedy discusses school with young Ricky Taggart.jpg|ממוזער|קנדי מדבר עם נערה בבית ספר]]
במהלך כהונתו כסנאטור, סייע בהקמת פרויקט לשיקום שכונות עוני בניו יורק.<ref>{{cite news|url=https://www.nytimes.com/2009/02/01/nyregion/thecity/01disp.html?_r=0|title=Star Power, Still Shining 40 Years On|date=January 29, 2009|publisher=New York Times}}</ref> היה לו קשה לקבל תמיכה מצד הנשיא ג'ונסון לתכנית. קנדי טען שחברי ממשל ג'ונסון התנגדו לתכנית מסיבות פוליטיות.<ref>Schlesinger, p. 789.</ref>
במהלך כהונתו כסנאטור, סייע בהקמת פרויקט לשיקום שכונות עוני בניו יורק.{{הערה|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/2009/02/01/nyregion/thecity/01disp.html?_r=0|title=Star Power, Still Shining 40 Years On|date=January 29, 2009|publisher=New York Times}}}} היה לו קשה לקבל תמיכה מצד הנשיא ג'ונסון לתכנית. קנדי טען שחברי ממשל ג'ונסון התנגדו לתכנית מסיבות פוליטיות.{{הערה|Schlesinger, p. 789.}}


בנוסף ביקר באזור [[הדלתא של מיסיסיפי]] כחבר בוועדה של הסנאט לבחינת תכניות המלחמה בעוני.<ref>{{cite news|url=http://ascend.aspeninstitute.org/blog/entry/mississippi-rising-building-two-generation-solutions1|title=Mississippi Rising: Building Two-Generation Solutions|publisher=Aspen Institute | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823140141/http://ascend.aspeninstitute.org/blog/entry/mississippi-rising-building-two-generation-solutions1 | archivedate=August 23, 2016}}</ref> שם ראה ילדים עניים חיים בתת תנאים."<ref>{{cite news|url=http://billmoyers.com/content/what-inspired-robert-f-kennedys-fight-against-hunger/|title=What Inspired Robert F. Kennedy’s Fight Against Hunger|date=June 22, 2012|publisher=billmoyers.com | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823140347/http://billmoyers.com/content/what-inspired-robert-f-kennedys-fight-against-hunger/ | archivedate=August 23, 2016}}</ref> הוא ביקש להביא את העניים לוושינגטון כדי לקדם חוקים לטיפול בעוני.<ref>{{cite news|url=https://philanthropy.com/article/War-on-Poverty-Spurs-Lifelong/153157|title=War on Poverty Spurs Lifelong Advocacy for Children|date=May 6, 2014|publisher=philanthropy.com}}</ref>
בנוסף ביקר באזור [[הדלתא של מיסיסיפי]] כחבר בוועדה של הסנאט לבחינת תכניות המלחמה בעוני.{{הערה|{{cite news|url=http://ascend.aspeninstitute.org/blog/entry/mississippi-rising-building-two-generation-solutions1|title=Mississippi Rising: Building Two-Generation Solutions|publisher=Aspen Institute | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823140141/http://ascend.aspeninstitute.org/blog/entry/mississippi-rising-building-two-generation-solutions1 | archivedate=August 23, 2016}}}} שם ראה ילדים עניים חיים בתת תנאים."{{הערה|{{cite news|url=http://billmoyers.com/content/what-inspired-robert-f-kennedys-fight-against-hunger/|title=What Inspired Robert F. Kennedy’s Fight Against Hunger|date=June 22, 2012|publisher=billmoyers.com | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823140347/http://billmoyers.com/content/what-inspired-robert-f-kennedys-fight-against-hunger/ | archivedate=August 23, 2016}}}} הוא ביקש להביא את העניים לוושינגטון כדי לקדם חוקים לטיפול בעוני.{{הערה|{{cite news|url=https://philanthropy.com/article/War-on-Poverty-Spurs-Lifelong/153157|title=War on Poverty Spurs Lifelong Advocacy for Children|date=May 6, 2014|publisher=philanthropy.com}}}}


קנדי עבד בוועדת יחסי העבודה בסנאט בתקופה בה עובדי החקלאות דרשו זכויות עובדים.<ref>Mills, pp. 339-340.</ref> לאחר שראה את מצבם של העובדים, הוא החליט שהם מנוצלים ושיש להגן עליהם.<ref>Thomas, pp. 320-321.</ref>
קנדי עבד בוועדת יחסי העבודה בסנאט בתקופה בה עובדי החקלאות דרשו זכויות עובדים.{{הערה|Mills, pp. 339-340.}} לאחר שראה את מצבם של העובדים, הוא החליט שהם מנוצלים ושיש להגן עליהם.{{הערה|Thomas, pp. 320-321.}}


כסנאטור, היה אהוד בקרב שחורים ובקרב מיעוטים, כולל אינדיאנים ומהגרים. הוא נאם בשם הקבוצות המוחלשות,<ref>Thomas, p. 196.</ref> the impoverished,<ref>{{cite book|title=American Politics in the Postwar Sunbelt: Conservative Growth in a Battleground Region|page=127.|first=Sean P.|last=Cunningham|publisher=Cambridge University Press|isbn=978-1107024526}}</ref> and "the excluded",<ref>Edelman, p. 34.</ref> וזכה לתמיכת התנועה לזכויות האזרח ולוחמי הצדק החברתי. הוא דרש מהמפלגה הדמוקרטית לפעול נגד אפליה. הוא תמך בביטול ההפרדה הגזעית באוטובוסים, באינטגרציה בכל מוסדות הציבור, ב[[חוק זכות ההצבעה (1965)|חוק זכות ההצבעה]] ובתכניות נגד העוני שמטרתם הייתה לשפר את החינוך, את ההזדמנויות התעסוקתיות ולספק ביטוח בריאות. הוא דרש מיקוד בזכויות האדם במדיניות החוץ.
כסנאטור, היה אהוד בקרב שחורים ובקרב מיעוטים, כולל אינדיאנים ומהגרים. הוא נאם בשם הקבוצות המוחלשות,{{הערה|Thomas, p. 196.}} the impoverished,{{הערה|{{cite book|title=American Politics in the Postwar Sunbelt: Conservative Growth in a Battleground Region|page=127.|first=Sean P.|last=Cunningham|publisher=Cambridge University Press|isbn=978-1107024526}}}} and "the excluded",{{הערה|Edelman, p. 34.}} וזכה לתמיכת התנועה לזכויות האזרח ולוחמי הצדק החברתי. הוא דרש מהמפלגה הדמוקרטית לפעול נגד אפליה. הוא תמך בביטול ההפרדה הגזעית באוטובוסים, באינטגרציה בכל מוסדות הציבור, ב[[חוק זכות ההצבעה (1965)|חוק זכות ההצבעה]] ובתכניות נגד העוני שמטרתם הייתה לשפר את החינוך, את ההזדמנויות התעסוקתיות ולספק ביטוח בריאות. הוא דרש מיקוד בזכויות האדם במדיניות החוץ.


====וייטנאם====
====וייטנאם====
[[File:Senator Robert F. Kennedy and President Lyndon B. Johnson - NARA - 192487.tif|ממוזער|250px|שמאל|הסנאטור רוברט קנדי והנשיא לינדון ג'ונסון ב{{ה|חדר הסגלגל}}, 1966.]]
[[File:Senator Robert F. Kennedy and President Lyndon B. Johnson - NARA - 192487.tif|ממוזער|250px|שמאל|הסנאטור רוברט קנדי והנשיא לינדון ג'ונסון ב{{ה|חדר הסגלגל}}, 1966.]]
ממשל קנדי תמך במעורבות האמריקנית בדרום מזרח אסיה ובעוד חלקים בעולם כחלק מהמלחמה הקרה, אולם קנדי עצמו לא היה מעורב בשיחות לגבי [[מלחמת וייטנאם]] כשהיה התובע הכללי.<ref>Schlesinger (2002) [1978], p. 727.</ref><ref>Hilty, p. 460.</ref> לפני שבחר להתמודד לסנאט, רצה להיות השגריר ב[[דרום וייטנאם]].<ref>{{cite book|title=Robert F. Kennedy|first=Steven K.|last=Schneider|page=72.|year=2001| publisher=iUniverse|isbn=978-0595137015}}</ref> כשנכנס לסנאט, שמר לעצמו את חילוקי הדעות שלו עם הנשיא ג'ונסון בנושאי המלחמה. הוא תמך באחיו, אולם לא תמך בכניסה קרקעית לווייטנאם. הוא לא אהב את ההפצצות ב[[צפון וייטנאם]] שהחלו בפברואר 1965, אולם לא רצה להתנגד לנשיא.<ref name=Mills359>Mills, p. 359.</ref> באפריל, כבר תמך בהפסקת ההפצצות, וג'ונסון טען שקנדי השפיע על החלטתו להפסיק את ההפצצות באופן זמני במאי.<ref>{{cite book|title=Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade|year=1998|page=265.|publisher=W. W. Norton & Company|isbn= 978-0393318555}}</ref> קנדי הזהיר את ג'ונסון בתחילת 1965 משליחת חיילים לווייטנאם, אולם ג'ונסון בחר להקשיב ליועצים שלו. ביולי, לאחר שהתחייב להכניס מספר גדול של חיילים לווייטנאם, קרא קנדי למשא ומתן.<ref>Palmero, p. 13.</ref>
ממשל קנדי תמך במעורבות האמריקנית בדרום מזרח אסיה ובעוד חלקים בעולם כחלק מהמלחמה הקרה, אולם קנדי עצמו לא היה מעורב בשיחות לגבי [[מלחמת וייטנאם]] כשהיה התובע הכללי.{{הערה|Schlesinger (2002) [1978], p. 727.}}{{הערה|Hilty, p. 460.}} לפני שבחר להתמודד לסנאט, רצה להיות השגריר ב[[דרום וייטנאם]].{{הערה|{{cite book|title=Robert F. Kennedy|first=Steven K.|last=Schneider|page=72.|year=2001| publisher=iUniverse|isbn=978-0595137015}}}} כשנכנס לסנאט, שמר לעצמו את חילוקי הדעות שלו עם הנשיא ג'ונסון בנושאי המלחמה. הוא תמך באחיו, אולם לא תמך בכניסה קרקעית לווייטנאם. הוא לא אהב את ההפצצות ב[[צפון וייטנאם]] שהחלו בפברואר 1965, אולם לא רצה להתנגד לנשיא.{{הערה|שם=Mills359|Mills, p. 359.}} באפריל, כבר תמך בהפסקת ההפצצות, וג'ונסון טען שקנדי השפיע על החלטתו להפסיק את ההפצצות באופן זמני במאי.{{הערה|{{cite book|title=Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade|year=1998|page=265.|publisher=W. W. Norton & Company|isbn= 978-0393318555}}}} קנדי הזהיר את ג'ונסון בתחילת 1965 משליחת חיילים לווייטנאם, אולם ג'ונסון בחר להקשיב ליועצים שלו. ביולי, לאחר שהתחייב להכניס מספר גדול של חיילים לווייטנאם, קרא קנדי למשא ומתן.{{הערה|Palmero, p. 13.}}


באפריל 1966, נפגש עם האחראי על ביטחון במחלקת המדינה כדי לדון בנושא שחרור שבויי המלחמה בווייטנאם. הוא רצה ללחוץ על ממשל ג'ונסון לפעול, אולם ג'ונסון סירב לדון עם הווייט קונג.<ref>Palmero, pp. 33-34.</ref> ב-29 ביוני, התנגד קנדי להחלטתו של ג'ונסון להמשיך עם ההפצצות, אולם נמנע מלבקר את המלחמה או את הנשיא כדי לא לפגוע במועמדים הדמוקרטים בבחירות אמצע הכהונה.<ref>Palmero, pp. 36-37.</ref> באוגוסט התברר שהציבור, שהתעייף מהמלחמה, אהד את קנדי יותר מג'ונסון בגלל ניסיונותיו לסיים את המלחמה.<ref name=NYTAugust2016>{{cite news|url=https://iht-retrospective.blogs.nytimes.com/2016/08/22/1966-surging-popularity-for-kennedy/?rref=collection%2Ftimestopic%2FKennedy%2C%20Robert%20Francis|
באפריל 1966, נפגש עם האחראי על ביטחון במחלקת המדינה כדי לדון בנושא שחרור שבויי המלחמה בווייטנאם. הוא רצה ללחוץ על ממשל ג'ונסון לפעול, אולם ג'ונסון סירב לדון עם הווייט קונג.{{הערה|Palmero, pp. 33-34.}} ב-29 ביוני, התנגד קנדי להחלטתו של ג'ונסון להמשיך עם ההפצצות, אולם נמנע מלבקר את המלחמה או את הנשיא כדי לא לפגוע במועמדים הדמוקרטים בבחירות אמצע הכהונה.{{הערה|Palmero, pp. 36-37.}} באוגוסט התברר שהציבור, שהתעייף מהמלחמה, אהד את קנדי יותר מג'ונסון בגלל ניסיונותיו לסיים את המלחמה.{{הערה|שם=NYTAugust2016|{{cite news|url=https://iht-retrospective.blogs.nytimes.com/2016/08/22/1966-surging-popularity-for-kennedy/?rref=collection%2Ftimestopic%2FKennedy%2C%20Robert%20Francis|
title=1966: Surging Popularity for Kennedy|date=August 22, 2016}}</ref>
title=1966: Surging Popularity for Kennedy|date=August 22, 2016}}}}


בתחילת 1967, נסע קנדי לאירופה, ושוחח על וייטנאם עם מנהיגים ודיפלומטים. למחלקת המדינה הודלף שהוא דיבר על שלום והתנגד למדיניות ג'ונסון. ג'ונסון נפגש עם קנדי וטען שהוא חותר תחתיו. קנדי טען שזהו אינטרס של האירופאים להפסיק את ההפצצות ולהתחיל במשא ומתן, דבר אליו ג'ונסון סירב.<ref>{{cite news|url=http://www.politico.com/story/2009/10/no-vietnam-secrets-between-rfk-lbj-028465|title=No Vietnam secrets between RFK, LBJ|date=October 20, 2009|publisher=POLITICO | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823205944/http://www.politico.com/story/2009/10/no-vietnam-secrets-between-rfk-lbj-028465 | archivedate=August 23, 2016}}</ref> ב-2 במרץ, פרסם קנדי תכנית בת שלושה סעיפים לסיום המלחמה, שכללה הפסקת ההפצצות ונסיגה של הכוחות האמריקניים והצפון וייטנאמיים מדרום וייטנאם. [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]], [[דין ראסק]], דחה את התכנית בגלל שהאמין שצפון וייטנאם לא תסכים לה.<ref>{{cite news|url=http://www.history.com/this-day-in-history/kennedy-proposes-plan-to-end-the-war|title=Kennedy proposes plan to end the war|date=March 2, 1967 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823210124/http://www.history.com/this-day-in-history/kennedy-proposes-plan-to-end-the-war | archivedate=August 23, 2016}}</ref> ב-15 במאי, התעמת מול [[מושל קליפורניה]], [[רונלד רייגן]], בנושא המלחמה.<ref>Sabato, p.340.</ref><ref>{{cite news| url=http://www.nationalreview.com/article/220949/great-forgotten-debate-paul-kengor|date=May 22, 2007|publisher=National Review|title=The Great Forgotten Debate|first=Paul|last=Kengor | archiveurl=http://www.nationalreview.com/article/220949/great-forgotten-debate-paul-kengor | archivedate=August 23, 2016}}</ref> ב-26 בנובמבר האשים את ממשל ג'ונסון בשינוי מדיניות אחיו בווייטנאם. הוא טען שניסיון אמריקני לחיסול הקומוניזם בווייטנאם הוא אינו מוסרי.<ref>Shesol, p. 386.</ref><ref>Clarke, p. 32.</ref>
בתחילת 1967, נסע קנדי לאירופה, ושוחח על וייטנאם עם מנהיגים ודיפלומטים. למחלקת המדינה הודלף שהוא דיבר על שלום והתנגד למדיניות ג'ונסון. ג'ונסון נפגש עם קנדי וטען שהוא חותר תחתיו. קנדי טען שזהו אינטרס של האירופאים להפסיק את ההפצצות ולהתחיל במשא ומתן, דבר אליו ג'ונסון סירב.{{הערה|{{cite news|url=http://www.politico.com/story/2009/10/no-vietnam-secrets-between-rfk-lbj-028465|title=No Vietnam secrets between RFK, LBJ|date=October 20, 2009|publisher=POLITICO | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823205944/http://www.politico.com/story/2009/10/no-vietnam-secrets-between-rfk-lbj-028465 | archivedate=August 23, 2016}}}} ב-2 במרץ, פרסם קנדי תכנית בת שלושה סעיפים לסיום המלחמה, שכללה הפסקת ההפצצות ונסיגה של הכוחות האמריקניים והצפון וייטנאמיים מדרום וייטנאם. [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]], [[דין ראסק]], דחה את התכנית בגלל שהאמין שצפון וייטנאם לא תסכים לה.{{הערה|{{cite news|url=http://www.history.com/this-day-in-history/kennedy-proposes-plan-to-end-the-war|title=Kennedy proposes plan to end the war|date=March 2, 1967 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823210124/http://www.history.com/this-day-in-history/kennedy-proposes-plan-to-end-the-war | archivedate=August 23, 2016}}}} ב-15 במאי, התעמת מול [[מושל קליפורניה]], [[רונלד רייגן]], בנושא המלחמה.{{הערה|Sabato, p.340.}}{{הערה|{{cite news| url=http://www.nationalreview.com/article/220949/great-forgotten-debate-paul-kengor|date=May 22, 2007|publisher=National Review|title=The Great Forgotten Debate|first=Paul|last=Kengor | archiveurl=http://www.nationalreview.com/article/220949/great-forgotten-debate-paul-kengor | archivedate=August 23, 2016}}}} ב-26 בנובמבר האשים את ממשל ג'ונסון בשינוי מדיניות אחיו בווייטנאם. הוא טען שניסיון אמריקני לחיסול הקומוניזם בווייטנאם הוא אינו מוסרי.{{הערה|Shesol, p. 386.}}{{הערה|Clarke, p. 32.}}


ב-8 בפברואר, 1968, נאם קנדי ב[[שיקגו]] וביקר את ממשלת סייגון על שחיתותה. הוא טען שהמלחמה לא תשפיע על עתיד אסיה.<ref>{{cite news|url=http://www.upi.com/Archives/1968/02/08/Kennedy-urges-compromise-in-Vietnam/3841557748231/|title=Kennedy urges compromise in Vietnam|date=February 8, 1968|publisher=upi.com}}</ref> ב-14 במרץ, נפגש עם [[קלארק קליפורד]], מזכיר ההגנה, בפנטגון. קליפורד טען שקנדי הבטיח לא להתמודד מול ג'ונסון בתוך המפלגה הדמוקרטית אם זה ישנה את מדיניותו בווייטנאם.<ref>{{cite book|title=The Kennedy Half-Century: The Presidency, Assassination, and Lasting Legacy|pages=291–292.|first=Larry J.|last=Sabato| year=2014|isbn=978-1620402825|publisher=Bloomsbury USA}}</ref> Johnson rejected the proposal.<ref>Hilty, p. 614.</ref> ב-1 באפריל, לאחר שהפסיק ג'ונסון את ההפצצות, טען קנדי שמדובר בצעד לקראת השלום. עם זאת, הוא המשיך בהתמודדותו כיוון שג'ונסון פרש.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/04/02/page/2/article/bobby-calls-lbjs-move-a-step-to-peace|title=Bobby Calls LBJ's Move A Step To Peace|date=April 1, 1968|first=Joseph|last=Zullo|publisher=Chicago Tribune}}</ref> ב-1 במאי, טען קנדי שהעיכוב בשיחות השלום מוביל לאובדן חיים ופוגע בקידום תכניות הפנים.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/02/page/12/article/kennedy-loses-ohio-senators-backing|title= Kennedy Loses Ohio Senator's Backing|date=May 2, 1968|publisher=Chicago Tribune|first=Russell|last=Freeburg}}</ref> מאוחר יותר באותו החודש קרא למלחמה "שגיאה".<ref>{{cite news|url=https://www.theatlantic.com/politics/archive/2014/02/newly-digitized-footage-reveals-an-rfk-speech-one-week-before-his-assassination/283971/|title=Newly Digitized Footage Reveals an RFK Speech One Week Before His Assassination|date=February 20, 2014|publisher=theatlantic.com|first=Rebecca J.|last=Rosen}}</ref> בריאיון ב-4 ביוני, שעות לפני שנורה, המשיך קנדי לתמוך בשינוי מדיניות בנושא המלחמה.<ref>{{cite news|url=http://www.nbcnews.com/video/nbc-news/24949903#24949903|title=In RFK's final hours, an interview|date=June 4, 1968|publisher=NBC News | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823210807/http://www.nbcnews.com/video/nbc-news/24949903 | archivedate=August 23, 2016}}</ref>
ב-8 בפברואר, 1968, נאם קנדי ב[[שיקגו]] וביקר את ממשלת סייגון על שחיתותה. הוא טען שהמלחמה לא תשפיע על עתיד אסיה.{{הערה|{{cite news|url=http://www.upi.com/Archives/1968/02/08/Kennedy-urges-compromise-in-Vietnam/3841557748231/|title=Kennedy urges compromise in Vietnam|date=February 8, 1968|publisher=upi.com}}}} ב-14 במרץ, נפגש עם [[קלארק קליפורד]], מזכיר ההגנה, בפנטגון. קליפורד טען שקנדי הבטיח לא להתמודד מול ג'ונסון בתוך המפלגה הדמוקרטית אם זה ישנה את מדיניותו בווייטנאם.{{הערה|{{cite book|title=The Kennedy Half-Century: The Presidency, Assassination, and Lasting Legacy|pages=291–292.|first=Larry J.|last=Sabato| year=2014|isbn=978-1620402825|publisher=Bloomsbury USA}}}} Johnson rejected the proposal.{{הערה|Hilty, p. 614.}} ב-1 באפריל, לאחר שהפסיק ג'ונסון את ההפצצות, טען קנדי שמדובר בצעד לקראת השלום. עם זאת, הוא המשיך בהתמודדותו כיוון שג'ונסון פרש.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/04/02/page/2/article/bobby-calls-lbjs-move-a-step-to-peace|title=Bobby Calls LBJ's Move A Step To Peace|date=April 1, 1968|first=Joseph|last=Zullo|publisher=Chicago Tribune}}}} ב-1 במאי, טען קנדי שהעיכוב בשיחות השלום מוביל לאובדן חיים ופוגע בקידום תכניות הפנים.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/02/page/12/article/kennedy-loses-ohio-senators-backing|title= Kennedy Loses Ohio Senator's Backing|date=May 2, 1968|publisher=Chicago Tribune|first=Russell|last=Freeburg}}}} מאוחר יותר באותו החודש קרא למלחמה "שגיאה".{{הערה|{{cite news|url=https://www.theatlantic.com/politics/archive/2014/02/newly-digitized-footage-reveals-an-rfk-speech-one-week-before-his-assassination/283971/|title=Newly Digitized Footage Reveals an RFK Speech One Week Before His Assassination|date=February 20, 2014|publisher=theatlantic.com|first=Rebecca J.|last=Rosen}}}} בריאיון ב-4 ביוני, שעות לפני שנורה, המשיך קנדי לתמוך בשינוי מדיניות בנושא המלחמה.{{הערה|{{cite news|url=http://www.nbcnews.com/video/nbc-news/24949903#24949903|title=In RFK's final hours, an interview|date=June 4, 1968|publisher=NBC News | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823210807/http://www.nbcnews.com/video/nbc-news/24949903 | archivedate=August 23, 2016}}}}


==מועמד נשיאותי==
==מועמד נשיאותי==
שורה 253: שורה 253:
===הכרזה===
===הכרזה===


קנדי נכנס לבחירות המקדימות באיחור. יועציו הפוליטיים לחצו עליו לפעול מהר.<ref name=Thomas351>{{cite book|last1=Thomas|first1=Evan|title=Robert F. Kennedy: His Life |year=2000|publisher=Simon and Schuster|location=New York |isbn=9780684834801|page=351}}</ref> קנדי ידע שיהיה לו קשה לנצח את ג'ונסון,<ref name=Boom13>{{cite book|last=Boomhower|first=Ray E.|title=Robert F. Kennedy and the 1968 Indiana Primary|publisher=[[Indiana University]] Press| year=2008|location=Bloomington, IN|page=13|isbn=9780253350893}}</ref> אולם הוא לא פסל את ההתמודדות. הסנאטור יוג'ין מקארתי הכריז על כוונתו להתמודד מול ג'ונסון ב-30 בנובמבר, 1967. מעט לאחר מכן, טען קנדי בפני הסנאטור [[ג'ורג' מקגוורן]] שהוא מודאג בנוגע להתחייבות שלו לתמוך במקארתי.<ref name=ClarkVF>{{cite web|last=Clark |first=Thurston |title=The Last Good Campaign |publisher=''Vanity Fair'' |date=June 2008 |url=http://www.vanityfair.com/politics/features/2008/06/rfk_excerpt200806 |accessdate=2012-05-18 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20141220171610/http://www.vanityfair.com/politics/features/2008/06/rfk_excerpt200806 |archivedate=2014-12-20 |df= }} Excerpt from ''The Last Campaign: Robert F. Kennedy and the 82 Days that Inspired America'' (New York, Henry Holt, 2008) by Thurston Clark.</ref> במסיבת עיתונאים ב-30 בינואר שוב הכריז קנדי שאינו מתכוון לרוץ, אולם שינה את דעתו כעבור כמה שבועות.<ref>Thomas, p. 356.</ref>
קנדי נכנס לבחירות המקדימות באיחור. יועציו הפוליטיים לחצו עליו לפעול מהר.{{הערה|שם=Thomas351|{{cite book|last1=Thomas|first1=Evan|title=Robert F. Kennedy: His Life |year=2000|publisher=Simon and Schuster|location=New York |isbn=9780684834801|page=351}}}} קנדי ידע שיהיה לו קשה לנצח את ג'ונסון,{{הערה|שם=Boom13|{{cite book|last=Boomhower|first=Ray E.|title=Robert F. Kennedy and the 1968 Indiana Primary|publisher=[[Indiana University]] Press| year=2008|location=Bloomington, IN|page=13|isbn=9780253350893}}}} אולם הוא לא פסל את ההתמודדות. הסנאטור יוג'ין מקארתי הכריז על כוונתו להתמודד מול ג'ונסון ב-30 בנובמבר, 1967. מעט לאחר מכן, טען קנדי בפני הסנאטור [[ג'ורג' מקגוורן]] שהוא מודאג בנוגע להתחייבות שלו לתמוך במקארתי.{{הערה|שם=ClarkVF|{{cite web|last=Clark |first=Thurston |title=The Last Good Campaign |publisher=''Vanity Fair'' |date=June 2008 |url=http://www.vanityfair.com/politics/features/2008/06/rfk_excerpt200806 |accessdate=2012-05-18 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20141220171610/http://www.vanityfair.com/politics/features/2008/06/rfk_excerpt200806 |archivedate=2014-12-20 |df= }} Excerpt from ''The Last Campaign: Robert F. Kennedy and the 82 Days that Inspired America'' (New York, Henry Holt, 2008) by Thurston Clark.}} במסיבת עיתונאים ב-30 בינואר שוב הכריז קנדי שאינו מתכוון לרוץ, אולם שינה את דעתו כעבור כמה שבועות.{{הערה|Thomas, p. 356.}}


בתחילת פברואר 1968, לאחר [[מתקפת טט]] ב[[וייטנאם|ווייטנאם]], קיבל קנדי מכתבים מתומכיו שדרשו ממנו להישאר נאמן למורשתו של אחיו.<ref name=Thomas357>Thomas, p. 357.</ref> ב-29 בפברואר, פורסם דו"ח לגבי המהומות הגזעיות שהתרחשו בקיץ. הוועדה האשימה את הגזענים במהומות, אולם ממשל ג'ונסון סירב לנקוט בצעדים.<ref name=Thomas357/> קנדי חשש ממדיניותו של ג'ונסון ומעוד כהונה שלו.<ref name=Boom13/> חבריו היו חלוקים: אשתו אתל תמכה בהתמודדות, ואילו אחיו טד התנגד לכך. טד כן תמך בקנדי ברגע שזה נכנס למירוץ.<ref name=Boom13/><ref>Thomas, pp. 357–358.</ref>
בתחילת פברואר 1968, לאחר [[מתקפת טט]] ב[[וייטנאם|ווייטנאם]], קיבל קנדי מכתבים מתומכיו שדרשו ממנו להישאר נאמן למורשתו של אחיו.{{הערה|שם=Thomas357|Thomas, p. 357.}} ב-29 בפברואר, פורסם דו"ח לגבי המהומות הגזעיות שהתרחשו בקיץ. הוועדה האשימה את הגזענים במהומות, אולם ממשל ג'ונסון סירב לנקוט בצעדים.{{הערה|שם=Thomas357}} קנדי חשש ממדיניותו של ג'ונסון ומעוד כהונה שלו.{{הערה|שם=Boom13}} חבריו היו חלוקים: אשתו אתל תמכה בהתמודדות, ואילו אחיו טד התנגד לכך. טד כן תמך בקנדי ברגע שזה נכנס למירוץ.{{הערה|שם=Boom13}}{{הערה|Thomas, pp. 357–358.}}


בסוף פברואר ובתחילת מרץ, החליט קנדי להתמודד.<ref name=ClarkVF/> ב-10 במרץ, נסע ל[[קליפורניה]] כדי להיפגש עם פעילי זכויות אזרח ששבתו רעב..<ref>{{cite web|author=PBS, "American Experience" |title=RFK, People and Events: Cesar Chavez |publisher=PBS |date=2004-07-01 |url=https://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/peopleevents/p_chavez.html |accessdate=2012-05-24 |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823212306/http://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/peopleevents/p_chavez.html |archivedate=2016-08-23 |df= }}</ref> בדרכו לקליפורניה, הוא הודיע לעוזרו שהתכוון לרוץ ושיש להוציא את מקארתי מהמירוץ.<ref name=ClarkVF/> בסוף השבוע לפני [[הפריימריז בניו המפשייר]], אמר קנדי לעוזריו שירוץ אם מקארתי יפרוש.<ref name=Schlesinger884>{{cite book|last=Schlesinger|first=Arthur M.|title=Robert Kennedy and His Times|publisher=Houghton Mifflin| volume=2|edition=book club|year=1978|location=Boston| page=884}}</ref> קנדי הסכים לבקשתו של מקארתי להכריז על התמודדותו רק לאחר הבחירות המקדימות.<ref name=ClarkVF/> ב-12 במרץ ניצח ג'ונסון בניו המפשייר בהפרש קטן, כשמקארתי משיג 42% מהקולות. היה ברור שמקארתי יסרב לפרוש. קנדי החליט להכריז על מועמדותו.<ref>Thomas, p. 359.</ref>
בסוף פברואר ובתחילת מרץ, החליט קנדי להתמודד.{{הערה|שם=ClarkVF}} ב-10 במרץ, נסע ל[[קליפורניה]] כדי להיפגש עם פעילי זכויות אזרח ששבתו רעב..{{הערה|{{cite web|author=PBS, "American Experience" |title=RFK, People and Events: Cesar Chavez |publisher=PBS |date=2004-07-01 |url=https://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/peopleevents/p_chavez.html |accessdate=2012-05-24 |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823212306/http://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/peopleevents/p_chavez.html |archivedate=2016-08-23 |df= }}}} בדרכו לקליפורניה, הוא הודיע לעוזרו שהתכוון לרוץ ושיש להוציא את מקארתי מהמירוץ.{{הערה|שם=ClarkVF}} בסוף השבוע לפני [[הפריימריז בניו המפשייר]], אמר קנדי לעוזריו שירוץ אם מקארתי יפרוש.{{הערה|שם=Schlesinger884|{{cite book|last=Schlesinger|first=Arthur M.|title=Robert Kennedy and His Times|publisher=Houghton Mifflin| volume=2|edition=book club|year=1978|location=Boston| page=884}}}} קנדי הסכים לבקשתו של מקארתי להכריז על התמודדותו רק לאחר הבחירות המקדימות.{{הערה|שם=ClarkVF}} ב-12 במרץ ניצח ג'ונסון בניו המפשייר בהפרש קטן, כשמקארתי משיג 42% מהקולות. היה ברור שמקארתי יסרב לפרוש. קנדי החליט להכריז על מועמדותו.{{הערה|Thomas, p. 359.}}


ב-16 במרץ, הכריז קנדי על מועמדותו, והבהיר שהוא מתמודד לא נגד ג'ונסון אלא למען המדינה.<ref>Kennedy, Robert F., [http://www.4president.org/Speeches/rfk1968announcement.htm "Robert F. Kennedy's Announcement of his candidacy for president"] {{webarchive|url=https://web.archive.org/web/20120205165914/http://www.4president.org/Speeches/rfk1968announcement.htm |date=2012-02-05 }} (speech, Washington, D. C., 1968-03-16). Retrieved 2012-05-17.</ref> קנדי הכריז על מועמדותו בחדר בו אחיו הכריז על מועמדותו ב-1960.<ref>Thomas, p. 360.</ref> תומכי מקארתי תייגו את קנדי כאופורטוניסט. הם טענו שנכנס למירוץ רק לאחר שמקארתי חשף שג'ונסון פגיע, ובנוסף, שמקארתי היה זה שהגיע לו לקבל את קולות מתנגדי המלחמה, שכן הוא יצא נגד ג'ונסון קודם.<ref>Schlesinger, p. 898.</ref> הדמוקרטים הליברלים היו בטוחים שמועמדותו של קנדי תפלג את הקול המתנגד למלחמה עם מקארתי.<ref name=ClarkVF/>
ב-16 במרץ, הכריז קנדי על מועמדותו, והבהיר שהוא מתמודד לא נגד ג'ונסון אלא למען המדינה.{{הערה|Kennedy, Robert F., [http://www.4president.org/Speeches/rfk1968announcement.htm "Robert F. Kennedy's Announcement of his candidacy for president"] {{webarchive|url=https://web.archive.org/web/20120205165914/http://www.4president.org/Speeches/rfk1968announcement.htm |date=2012-02-05 }} (speech, Washington, D. C., 1968-03-16). Retrieved 2012-05-17.}} קנדי הכריז על מועמדותו בחדר בו אחיו הכריז על מועמדותו ב-1960.{{הערה|Thomas, p. 360.}} תומכי מקארתי תייגו את קנדי כאופורטוניסט. הם טענו שנכנס למירוץ רק לאחר שמקארתי חשף שג'ונסון פגיע, ובנוסף, שמקארתי היה זה שהגיע לו לקבל את קולות מתנגדי המלחמה, שכן הוא יצא נגד ג'ונסון קודם.{{הערה|Schlesinger, p. 898.}} הדמוקרטים הליברלים היו בטוחים שמועמדותו של קנדי תפלג את הקול המתנגד למלחמה עם מקארתי.{{הערה|שם=ClarkVF}}


ב-31 במרץ, הכריז ג'ונסון שהוא לא יתמודד בבחירות. הוא פרש בנאום בו הכריז על הפסקת ההפצצות בווייטנאם ועל שיחות שלום עם צפון וייטנאם.<ref>Thomas, p. 365.</ref> סגן הנשיא [[יוברט האמפרי]], שהיה תומך באיגודי עובדים ובזכויות האזרח, נכנס למירוץ ב-27 באפריל, בתמיכה מצד הממסד- חברי הקונגרס, ראשי העיריות, המושלים ואיגודי העובדים.<ref>{{cite book|last=Solberg|first=Carl|title=Hubert Humphrey: A Biography|publisher= W.W. Norton| year=1984|location= New York|page=332|isbn= 9780393018066}}</ref><ref>Schlesinger, p. 923.</ref> האמפרי אמנם איחר את המועד להירשם לבחירות המקדימות, אולם התמיכה מצד המפלגה סייעה לו להשיג את הצירים מהמדינות שלא נערכו בהן בחירות.<ref>Solberg, pp. 327–28.</ref><ref>{{cite book|last= Cook|first= Rhodes|title=United States Presidential Primary Elections 1968–1996: A Handbook of Election Statistics|publisher= CQ Press|year=2000|location= Washington, D.C.|pages=202, 487, 340|isbn= 9781568024516}}</ref> קנדי, לעומתו, תכנן לזכות במועמדות בעזרת הפגנת התמיכה בו מצד הבוחרים. מנהיגי המפלגה הדמוקרטית יכלו להשפיע על בחירת הצירים, וקנדי רצה לשכנע אותם בעזרת ניצחונות. האסטרטגיה עבדה לאחיו שניצח את האמפרי בבחירות במערב וירג'יניה.<ref name=ClarkVF/>
ב-31 במרץ, הכריז ג'ונסון שהוא לא יתמודד בבחירות. הוא פרש בנאום בו הכריז על הפסקת ההפצצות בווייטנאם ועל שיחות שלום עם צפון וייטנאם.{{הערה|Thomas, p. 365.}} סגן הנשיא [[יוברט האמפרי]], שהיה תומך באיגודי עובדים ובזכויות האזרח, נכנס למירוץ ב-27 באפריל, בתמיכה מצד הממסד- חברי הקונגרס, ראשי העיריות, המושלים ואיגודי העובדים.{{הערה|{{cite book|last=Solberg|first=Carl|title=Hubert Humphrey: A Biography|publisher= W.W. Norton| year=1984|location= New York|page=332|isbn= 9780393018066}}}}{{הערה|Schlesinger, p. 923.}} האמפרי אמנם איחר את המועד להירשם לבחירות המקדימות, אולם התמיכה מצד המפלגה סייעה לו להשיג את הצירים מהמדינות שלא נערכו בהן בחירות.{{הערה|Solberg, pp. 327–28.}}{{הערה|{{cite book|last= Cook|first= Rhodes|title=United States Presidential Primary Elections 1968–1996: A Handbook of Election Statistics|publisher= CQ Press|year=2000|location= Washington, D.C.|pages=202, 487, 340|isbn= 9781568024516}}}} קנדי, לעומתו, תכנן לזכות במועמדות בעזרת הפגנת התמיכה בו מצד הבוחרים. מנהיגי המפלגה הדמוקרטית יכלו להשפיע על בחירת הצירים, וקנדי רצה לשכנע אותם בעזרת ניצחונות. האסטרטגיה עבדה לאחיו שניצח את האמפרי בבחירות במערב וירג'יניה.{{הערה|שם=ClarkVF}}


קנדי נאם את נאום הבחירות הראשון שלו ב-18 במרץ באוניברסיטת קנזס, בה נקבעה לו הרצאה לכבוד מושל קנזס לשעבר, הרפובליקני [[אלף לנדון]].<ref name=ClarkVF/> קנדי משך 14,500 סטודנטים לשמוע אותו. הוא התנצל על טעויותיו ותקף את מדיניותו של הנשיא ג'ונסון. הוא טען שהיה מעורב בהחלטות, ובחלקן היו החלטות שגויות.<ref name=ClarkVF/> מאוחר יותר נאם בפני 19,000 איש, וטען שהוא רץ לנשיאות כדי לאחות את הקרעים במדינה.<ref name=ClarkVF/><ref>Kennedy, Robert F., [http://www.jfklibrary.org/Research/Ready-Reference/RFK-Speeches/Remarks-of-Robert-F-Kennedy-at-the-University-of-Kansas-March-18-1968.aspx "Remarks at the University of Kansas"] (speech, Lawrence, KS, 1968-03-18), John F. Kennedy Library. Retrieved May 18, 2012.</ref> מקנזס, נסע כדי לערוך מסע בחירות באינדיאנה, בוושינגטון, בנברסקה, באורגון, בדקוטה הדרומית ובקליפורניה.<ref name=ClarkVF/>
קנדי נאם את נאום הבחירות הראשון שלו ב-18 במרץ באוניברסיטת קנזס, בה נקבעה לו הרצאה לכבוד מושל קנזס לשעבר, הרפובליקני [[אלף לנדון]].{{הערה|שם=ClarkVF}} קנדי משך 14,500 סטודנטים לשמוע אותו. הוא התנצל על טעויותיו ותקף את מדיניותו של הנשיא ג'ונסון. הוא טען שהיה מעורב בהחלטות, ובחלקן היו החלטות שגויות.{{הערה|שם=ClarkVF}} מאוחר יותר נאם בפני 19,000 איש, וטען שהוא רץ לנשיאות כדי לאחות את הקרעים במדינה.{{הערה|שם=ClarkVF}}{{הערה|Kennedy, Robert F., [http://www.jfklibrary.org/Research/Ready-Reference/RFK-Speeches/Remarks-of-Robert-F-Kennedy-at-the-University-of-Kansas-March-18-1968.aspx "Remarks at the University of Kansas"] (speech, Lawrence, KS, 1968-03-18), John F. Kennedy Library. Retrieved May 18, 2012.}} מקנזס, נסע כדי לערוך מסע בחירות באינדיאנה, בוושינגטון, בנברסקה, באורגון, בדקוטה הדרומית ובקליפורניה.{{הערה|שם=ClarkVF}}


===עמדותיו===
===עמדותיו===
קנדי הדגיש שוויון גזעי, צדק חברתי, מדיניות חוץ פייסנית, ביזור העוצמה ושיפור חברתי. הוא זיהה את הצעירים האמריקנים כעתידה של החברה.<ref>{{cite book|title=The Sixties Chronicle|author=Peter Braunstein |publisher=Legacy Publishing|page=375|year=2004|isbn=141271009X}}</ref>
קנדי הדגיש שוויון גזעי, צדק חברתי, מדיניות חוץ פייסנית, ביזור העוצמה ושיפור חברתי. הוא זיהה את הצעירים האמריקנים כעתידה של החברה.{{הערה|{{cite book|title=The Sixties Chronicle|author=Peter Braunstein |publisher=Legacy Publishing|page=375|year=2004|isbn=141271009X}}}}


מדיניותו לא הייתה אהודה בקרב הקהילה העסקית. הם ידעו שהוא ייאלץ להעלות מסים כדי לממן את תכניותיו החברתיות. בנאום בפני בית הספר לרפואה באינדיאנה, כשנשאל מאיפה ישיג את הכסף עבור התכניות, אמר לתלמידי הרפואה שעמדו להרוויח כסף רב בתפקידם, "מכם".<ref name="Schlesinger">{{Cite journal|last=Schlesinger|first=Arthur Jr.|title=Robert Kennedy and His Times|year=1978|postscript=<!--None-->}}</ref><ref>Newfield, Jack. (1969;1988). Robert Kennedy: A Memoir. Plume</ref>
מדיניותו לא הייתה אהודה בקרב הקהילה העסקית. הם ידעו שהוא ייאלץ להעלות מסים כדי לממן את תכניותיו החברתיות. בנאום בפני בית הספר לרפואה באינדיאנה, כשנשאל מאיפה ישיג את הכסף עבור התכניות, אמר לתלמידי הרפואה שעמדו להרוויח כסף רב בתפקידם, "מכם".{{הערה|שם=Schlesinger|{{Cite journal|last=Schlesinger|first=Arthur Jr.|title=Robert Kennedy and His Times|year=1978|postscript=<!--None-->}}}}{{הערה|Newfield, Jack. (1969;1988). Robert Kennedy: A Memoir. Plume}}


קנדי נאם גם בפני קהילות שלא היו אמורות לתמוך בו. הוא נאם בפני קהל באלבמה וטען שיש לדבר עם כל האמריקנים.<ref>{{cite web | url=http://acumen.lib.ua.edu/u0008_0000001_0000013 | title =Emphasis (1968), Robert F. Kennedy, who discusses America at the crossroads | author =Robert F. Kennedy | publisher =University of Alabama | year =1968}}</ref> התעוררה שנאה גדולה כלפיו באזורים, וסגנו של ראש ה-FBI טען שהוא רוצה שמישהו ירה בו ויהרוג אותו.<ref>Clyde Tolson, qu. in: Thurston Clarke, 'The Last Good Campaign', Vanity Fair, No. 574, June 2008, p. 173.</ref>
קנדי נאם גם בפני קהילות שלא היו אמורות לתמוך בו. הוא נאם בפני קהל באלבמה וטען שיש לדבר עם כל האמריקנים.{{הערה|{{cite web | url=http://acumen.lib.ua.edu/u0008_0000001_0000013 | title =Emphasis (1968), Robert F. Kennedy, who discusses America at the crossroads | author =Robert F. Kennedy | publisher =University of Alabama | year =1968}}}} התעוררה שנאה גדולה כלפיו באזורים, וסגנו של ראש ה-FBI טען שהוא רוצה שמישהו ירה בו ויהרוג אותו.{{הערה|Clyde Tolson, qu. in: Thurston Clarke, 'The Last Good Campaign', Vanity Fair, No. 574, June 2008, p. 173.}}


====חוק וסדר====
====חוק וסדר====
ב-1968, היה מוכן לתמוך קנדי בחוק נגד עונש המוות.<ref>{{cite web|url=http://www.jfklibrary.org/Historical+Resources/Archives/Reference+Desk/Robert+F.+Kennedy+Miscellaneous+Information.htm |date=2006-01-17 |accessdate=2009-05-03 |title=Robert F. Kennedy Miscellaneous Information |publisher=[[John F. Kennedy Presidential Library]] |author=Parise, Theresa |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20090303180247/http://jfklibrary.org/Historical%2BResources/Archives/Reference%2BDesk/Robert%2BF.%2BKennedy%2BMiscellaneous%2BInformation.htm |archivedate=2009-03-03 |df= }}</ref> הוא טען שיהיה אפשר לפעול נגד הפשיעה בעזרת יותר עבודות והזדמנויות חינוכיות.
ב-1968, היה מוכן לתמוך קנדי בחוק נגד עונש המוות.{{הערה|{{cite web|url=http://www.jfklibrary.org/Historical+Resources/Archives/Reference+Desk/Robert+F.+Kennedy+Miscellaneous+Information.htm |date=2006-01-17 |accessdate=2009-05-03 |title=Robert F. Kennedy Miscellaneous Information |publisher=[[John F. Kennedy Presidential Library]] |author=Parise, Theresa |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20090303180247/http://jfklibrary.org/Historical%2BResources/Archives/Reference%2BDesk/Robert%2BF.%2BKennedy%2BMiscellaneous%2BInformation.htm |archivedate=2009-03-03 |df= }}}} הוא טען שיהיה אפשר לפעול נגד הפשיעה בעזרת יותר עבודות והזדמנויות חינוכיות.


====הזדמנות תעסוקתית ורפורמה ברווחה====
====הזדמנות תעסוקתית ורפורמה ברווחה====
קנדי טען ששיתוף פעולה בין הממשלה למגזר העסקי תקטין את מחירי הדיור ואת המחסומים בפני תעסוקה.<ref name=uoooav /> הוא טען שיש למקד את מדיניות הרווחה בסיוע לחקלאים ובשיפור האשראי.<ref name=uoooav />
קנדי טען ששיתוף פעולה בין הממשלה למגזר העסקי תקטין את מחירי הדיור ואת המחסומים בפני תעסוקה.{{הערה|שם=uoooav }} הוא טען שיש למקד את מדיניות הרווחה בסיוע לחקלאים ובשיפור האשראי.{{הערה|שם=uoooav }}


====מלחמת וייטנאם====
====מלחמת וייטנאם====
קנדי לא תמך בנסיגה מיידית מדרום וייטנאם. הוא תמך בחיזוק צבא דרום וייטנאם וחיסול השחיתות בממשלת דרום וייטנאם. בנוסף תמך בשלום בין הצפון לדרום.<ref name=uoooav />
קנדי לא תמך בנסיגה מיידית מדרום וייטנאם. הוא תמך בחיזוק צבא דרום וייטנאם וחיסול השחיתות בממשלת דרום וייטנאם. בנוסף תמך בשלום בין הצפון לדרום.{{הערה|שם=uoooav }}


====רפורמה במס====
====רפורמה במס====
קנדי תמך בחקיקה שתמנע פרצות מס.<ref name=uoooav />
קנדי תמך בחקיקה שתמנע פרצות מס.{{הערה|שם=uoooav }}


===מסע הבחירות===
===מסע הבחירות===
ב-1968, הצליח קנדי בארבע מדינות בבחירות המקדימות: אינדיאנה, נברסקה, דקוטה הדרומית וקליפורניה. בנוסף ניצח בוושינגטון הבירה. מקארתי ניצח בשש מדינות: ויסקונסין, פנסילבניה, מסצ'וסטס, אורגון, ניו ג'רזי ואילינוי. כשהתמודדו אחד מול השני, ניצח קנדי בשלוש מערכות (אינדיאנה, נברסקה וקליפורניה) ומקארתי באחת (אורגון).<ref>Cook, pp. 12–13.</ref>
ב-1968, הצליח קנדי בארבע מדינות בבחירות המקדימות: אינדיאנה, נברסקה, דקוטה הדרומית וקליפורניה. בנוסף ניצח בוושינגטון הבירה. מקארתי ניצח בשש מדינות: ויסקונסין, פנסילבניה, מסצ'וסטס, אורגון, ניו ג'רזי ואילינוי. כשהתמודדו אחד מול השני, ניצח קנדי בשלוש מערכות (אינדיאנה, נברסקה וקליפורניה) ומקארתי באחת (אורגון).{{הערה|Cook, pp. 12–13.}}


====סקרים====
====סקרים====


סקר מסתיו 1965 חשף ש-72% מהציבור האמין ברצונו של קנדי להיות נשיא, ו-40% מהעצמאיים ו-56% מהדמוקרטים תמכו בו.<ref>Shesol, p. 305.</ref>
סקר מסתיו 1965 חשף ש-72% מהציבור האמין ברצונו של קנדי להיות נשיא, ו-40% מהעצמאיים ו-56% מהדמוקרטים תמכו בו.{{הערה|Shesol, p. 305.}}
סקרים מאוגוסט 1966 חשפו שרק שני אחוזים מהדמוקרטים ו-14% מהעצמאיים העדיפו אותו על ג'ונסון.<ref>Shesol, p. 344.</ref>
סקרים מאוגוסט 1966 חשפו שרק שני אחוזים מהדמוקרטים ו-14% מהעצמאיים העדיפו אותו על ג'ונסון.{{הערה|Shesol, p. 344.}}
סקר מסוף מרץ שפורסם מעט לפני כניסתו למערכה חשף שהוביל על ג'ונסון ברוב של 44% לעומת 41%.<ref name=Richardson52/> סקר מתחילת אפריל חשף שהוביל על מקארתי ב-26% באינדיאנה, 46% לעומת 19%.<ref name=Richardson87>Richardson, pp. 87–89.</ref> סקר נוסף באפריל חשף שהוביל על מקארתי עם תמיכה של שלושה רבעים, אולם שרבים מהציבור חשבו שלא היה אמין וגם שהיה קשוח מדי.<ref name=Schmitt210>Schmitt, pp. 210–211.</ref> סקר מה-28 באפריל שם אותו במקום השני מבחינת מועמדים דמוקרטיים מועדפים עם 28% תמיכה, כשהאמפרי עם 25% ומקארתי עם 33%.<ref name=Savage301/> ב-26 במאי חשף סקר שעשרים ושבעה צירים מפילדלפיה יתמכו בהאמפרי ואחד בלבד בקנדי.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/27/page/8/article/hubert-tops-pennsylvania-delegate-poll|title=Hubert Tops Pennsylvania Delegate Poll|date=May 27, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref> סקר מה-2 ביוני חשף ש-19% מהנציגים הדמוקרטיים המחוזיים תומכים בקנדי, לעומת 67% בהאמפרי ו-6% למקארתי.<ref name=Savage305>{{cite book|title=JFK, LBJ, and the Democratic Party|page=305|first=Sean J.|last=Savage|year=2004|isbn=978-0791461693|publisher=State University of New York Press}}</ref> סקר מה-3 ביוני חשף שהוביל על מקארתי בהפרש של תשעה אחוזים בקליפורניה, עם 39% לעומת 30%.<ref>Clarke, p. 262.</ref> למחרת היום, חשפו הסקרים שקנדי הוביל בשבעה אחוזים.<ref name=Clarke265/>
סקר מסוף מרץ שפורסם מעט לפני כניסתו למערכה חשף שהוביל על ג'ונסון ברוב של 44% לעומת 41%.{{הערה|שם=Richardson52}} סקר מתחילת אפריל חשף שהוביל על מקארתי ב-26% באינדיאנה, 46% לעומת 19%.{{הערה|שם=Richardson87|Richardson, pp. 87–89.}} סקר נוסף באפריל חשף שהוביל על מקארתי עם תמיכה של שלושה רבעים, אולם שרבים מהציבור חשבו שלא היה אמין וגם שהיה קשוח מדי.{{הערה|שם=Schmitt210|Schmitt, pp. 210–211.}} סקר מה-28 באפריל שם אותו במקום השני מבחינת מועמדים דמוקרטיים מועדפים עם 28% תמיכה, כשהאמפרי עם 25% ומקארתי עם 33%.{{הערה|שם=Savage301}} ב-26 במאי חשף סקר שעשרים ושבעה צירים מפילדלפיה יתמכו בהאמפרי ואחד בלבד בקנדי.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/27/page/8/article/hubert-tops-pennsylvania-delegate-poll|title=Hubert Tops Pennsylvania Delegate Poll|date=May 27, 1968|publisher=Chicago Tribune}}}} סקר מה-2 ביוני חשף ש-19% מהנציגים הדמוקרטיים המחוזיים תומכים בקנדי, לעומת 67% בהאמפרי ו-6% למקארתי.{{הערה|שם=Savage305|{{cite book|title=JFK, LBJ, and the Democratic Party|page=305|first=Sean J.|last=Savage|year=2004|isbn=978-0791461693|publisher=State University of New York Press}}}} סקר מה-3 ביוני חשף שהוביל על מקארתי בהפרש של תשעה אחוזים בקליפורניה, עם 39% לעומת 30%.{{הערה|Clarke, p. 262.}} למחרת היום, חשפו הסקרים שקנדי הוביל בשבעה אחוזים.{{הערה|שם=Clarke265}}


====הבחירות באינדיאנה====
====הבחירות באינדיאנה====
ב-27 במרץ, 1968, הכריז קנדי על כוונתו להתמודד מול מקארתי באינדיאנה. יועציו לא רצו זאת בגלל שחזו מאבק צמוד.<ref>{{cite news| url = http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=FB071FFF355D147493CAAB1788D85F4C8685F9| title = KENNEDY TO ENTER INDIANA'S PRIMARY | work=The New York Times | date=March 28, 1968 | accessdate=2010-05-22 | first=John | last=Herbers}}</ref> למרות זאת, נסע ל[[אינדיאנפוליס]] למחרת היום ונרשם לבחירות. בנאום טען שהמדינה חשובה מאוד למערכת הבחירות שלו.<ref>Boomhower, p. 43.</ref>
ב-27 במרץ, 1968, הכריז קנדי על כוונתו להתמודד מול מקארתי באינדיאנה. יועציו לא רצו זאת בגלל שחזו מאבק צמוד.{{הערה|{{cite news| url = http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=FB071FFF355D147493CAAB1788D85F4C8685F9| title = KENNEDY TO ENTER INDIANA'S PRIMARY | work=The New York Times | date=March 28, 1968 | accessdate=2010-05-22 | first=John | last=Herbers}}}} למרות זאת, נסע ל[[אינדיאנפוליס]] למחרת היום ונרשם לבחירות. בנאום טען שהמדינה חשובה מאוד למערכת הבחירות שלו.{{הערה|Boomhower, p. 43.}}


ב-4 באפריל, החל קנדי את מסע הבחירות שלו. הוא נאם נאומים באוניברסיטאות.<ref>Boomhower, p. 3.</ref> בנאומו טען שמערכת הבחירות היא גורלית בנוגע לגורלה של המדינה ושעל הציבור לבחור נכון.<ref name=Muncie>Kennedy, Robert F., [http://libx.bsu.edu/cgi-bin/showfile.exeCISOROOT=/RFKen&CISOPTR=22&filename=23.pdf#search=%22Kennedy%20%20Speech%22 "Speech at Ball State University"] (speech, Ball State University, Muncie, IN, 1968-04-04). Retrieved 2012-05-24.</ref> בנוסף הביע את דאגתו מהעוני, הרעב, האלימות, הפיתוח הכלכלי ומדיניות החוץ. הוא טען שלאמריקנים יש "מחויבות מוסרית, ושעליהם לנסות להבין אחד את השני וללכת קדימה יחד.<ref name=Muncie/>
ב-4 באפריל, החל קנדי את מסע הבחירות שלו. הוא נאם נאומים באוניברסיטאות.{{הערה|Boomhower, p. 3.}} בנאומו טען שמערכת הבחירות היא גורלית בנוגע לגורלה של המדינה ושעל הציבור לבחור נכון.{{הערה|שם=Muncie|Kennedy, Robert F., [http://libx.bsu.edu/cgi-bin/showfile.exeCISOROOT=/RFKen&CISOPTR=22&filename=23.pdf#search=%22Kennedy%20%20Speech%22 "Speech at Ball State University"] (speech, Ball State University, Muncie, IN, 1968-04-04). Retrieved 2012-05-24.}} בנוסף הביע את דאגתו מהעוני, הרעב, האלימות, הפיתוח הכלכלי ומדיניות החוץ. הוא טען שלאמריקנים יש "מחויבות מוסרית, ושעליהם לנסות להבין אחד את השני וללכת קדימה יחד.{{הערה|שם=Muncie}}


לאחר שסיים את נאומו, טס לאינדיאנפוליס. כשהגיע לשם נודע לו על הירצחו של [[מרטין לותר קינג]].<ref>Boomhower, pp. 62–63.</ref> מאוחר יותר באותו הערב, נאם נאום קצר בנושא בפני קהל בשכונה שחורה. הוא קרא לקהל להתנהג בחמלה.<ref>Boomhower, pp. 67–68.</ref> לאחר שנכח בלוויה של קינג, חזר למסע הבחירות. הוא משך קהל רב לראות אותו.<ref name=Thomas369>Thomas, p. 369.</ref> ב-10 באפריל חזר למסע הבחירות.<ref>Boomhower, p. 76.</ref>
לאחר שסיים את נאומו, טס לאינדיאנפוליס. כשהגיע לשם נודע לו על הירצחו של [[מרטין לותר קינג]].{{הערה|Boomhower, pp. 62–63.}} מאוחר יותר באותו הערב, נאם נאום קצר בנושא בפני קהל בשכונה שחורה. הוא קרא לקהל להתנהג בחמלה.{{הערה|Boomhower, pp. 67–68.}} לאחר שנכח בלוויה של קינג, חזר למסע הבחירות. הוא משך קהל רב לראות אותו.{{הערה|שם=Thomas369|Thomas, p. 369.}} ב-10 באפריל חזר למסע הבחירות.{{הערה|Boomhower, p. 76.}}


קנדי קיבל עצות לנאום נגד אלימות ומהומות, להדגיש את ניסיונו כתובע הכללי, ולקדם שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי. בנוסף נדרש להתנגד למלחמת וייטנאם ולדרוש להשתמש בכספים שהושקעו בה למדיניות פנים.<ref>Boomhower, p. 78.</ref> כדי למשוך את המצביעים השמרנים באינדיאנה, נאלץ קנדי לנאום בצורה פחות אגרסיבית.<ref name=Thomas369/>
קנדי קיבל עצות לנאום נגד אלימות ומהומות, להדגיש את ניסיונו כתובע הכללי, ולקדם שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי. בנוסף נדרש להתנגד למלחמת וייטנאם ולדרוש להשתמש בכספים שהושקעו בה למדיניות פנים.{{הערה|Boomhower, p. 78.}} כדי למשוך את המצביעים השמרנים באינדיאנה, נאלץ קנדי לנאום בצורה פחות אגרסיבית.{{הערה|שם=Thomas369}}


קנדי נאם לפני ועדת הנדל"ן של אינדיאנפוליס ב-2 במאי, ותמך בסיוע למגזר הפרטי במקום במעורבות ממשלתית. בנאומו טען שהכלכלה תתאושש לאחר סיום המלחמה.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/03/page/3/article/kennedy-tells-housing-plan|title=Kennedy Tells Housing Plan|first=Chesely|last=Manly|date=May 3, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>
קנדי נאם לפני ועדת הנדל"ן של אינדיאנפוליס ב-2 במאי, ותמך בסיוע למגזר הפרטי במקום במעורבות ממשלתית. בנאומו טען שהכלכלה תתאושש לאחר סיום המלחמה.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/03/page/3/article/kennedy-tells-housing-plan|title=Kennedy Tells Housing Plan|first=Chesely|last=Manly|date=May 3, 1968|publisher=Chicago Tribune}}}}


בימים לפני הבחירות באינדיאנה, התרחש קרב בין קנדי, מקארתי, והמושל רוג'ר ברניגן. ברניגן היה המועמד המקומי שתמך בג'ונסון. הוא נחשב ליריב חזק בעל יכולת השפעה על שבעת אלפים משרות ברחבי המדינה.<ref>Boomhower, pp. 35–36.</ref> ברניגן ערך מסע בחירות בכל תשעים ושניים המחוזות, ואילו מקארתי התמקד בערים הקטנות ובאזורים הכפריים. קנדי הצליח לצבור תנופה כשביקר במרכז ובדרום אינדיאנה ב-22 וב-23 באפריל.<ref>Boomhower, pp. 83, 88, 91.</ref>
בימים לפני הבחירות באינדיאנה, התרחש קרב בין קנדי, מקארתי, והמושל רוג'ר ברניגן. ברניגן היה המועמד המקומי שתמך בג'ונסון. הוא נחשב ליריב חזק בעל יכולת השפעה על שבעת אלפים משרות ברחבי המדינה.{{הערה|Boomhower, pp. 35–36.}} ברניגן ערך מסע בחירות בכל תשעים ושניים המחוזות, ואילו מקארתי התמקד בערים הקטנות ובאזורים הכפריים. קנדי הצליח לצבור תנופה כשביקר במרכז ובדרום אינדיאנה ב-22 וב-23 באפריל.{{הערה|Boomhower, pp. 83, 88, 91.}}


הבחירות התרחשו ב-7 במאי: קנדי ניצח עם 42% מהקולות. ברניגן השיג 31% מהקולות, ומקארתי 27% בלבד.<ref>Thomas, p. 375.</ref><ref>{{cite web|author=PBS, "American Experience" |title=Shock Year: 1968–May 7, Indiana Primary |publisher=PBS |url=https://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_05.html |accessdate=2012-05-24 |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823215604/http://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_05.html |archivedate=2016-08-23 |df= }}</ref> בעזרת ניצחונו, הצליח קנדי להשיג תנופה לקראת הבחירות ב[[נברסקה]].
הבחירות התרחשו ב-7 במאי: קנדי ניצח עם 42% מהקולות. ברניגן השיג 31% מהקולות, ומקארתי 27% בלבד.{{הערה|Thomas, p. 375.}}{{הערה|{{cite web|author=PBS, "American Experience" |title=Shock Year: 1968–May 7, Indiana Primary |publisher=PBS |url=https://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_05.html |accessdate=2012-05-24 |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823215604/http://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_05.html |archivedate=2016-08-23 |df= }}}} בעזרת ניצחונו, הצליח קנדי להשיג תנופה לקראת הבחירות ב[[נברסקה]].


====הבחירות בנברסקה ובאורגון====
====הבחירות בנברסקה ובאורגון====
[[File:RWRMay1968RFKspeaksm.jpg|ממוזער|ימין|קנדי נואם באורגון.]]
[[File:RWRMay1968RFKspeaksm.jpg|ממוזער|ימין|קנדי נואם באורגון.]]
קנדי ערך מסע בחירות נמרץ בנברסקה, וקיווה שניצחון גדול ימנף אותו לקראת הבחירות ב[[קליפורניה]], שם היה מקארתי חזק. מקארתי ביקר בנברסקה רק פעם אחת ואילו קנדי ביקר כמה פעמים.<ref name=Thomas377/> יועציו דאגו בנוגע לסיכויו במדינה חקלאית כנברסקה, עקב הזמן הקצר שנותר להם לערוך מסע בחירות וחוסר התמצאות של קנדי בנושאים.<ref>Clarke, pp. 194–195.</ref> קנדי ניצח בבחירות ב-14 במאי, עם 51.4% מהקולות לעומת 31% למקארתי.<ref name=Thomas377>Thomas, p. 377.</ref><ref>{{cite book|last= Dooley|first= Brian|title= Robert Kennedy: The Final Years|publisher= St. Martin's Press|year=1996|location= New York|page=128|isbn= 9780312161309}}</ref> קנדי ניצח בעשרים וארבעה מתוך עשרים וחמישה מחוזות בהם ביקר לפני מערכת הבחירות. המחוז היחיד בו הפסיד היה ליד אוניברסיטת נברסקה, בה היה רוב של סטודנטים שתמכו במקארתי. גם שם הפסיד בהפרש זעום במיוחד.<ref>Mills, p. 428.</ref> לאחר מכן הכריז קנדי שכיוון שהוא ומקארתי, מתנגדי המלחמה, השיגו מעל שמונים אחוזים מהקולות, הייתה זו מכה לממשל ג'ונסון-האמפרי.<ref>Schlesinger, p. 929.</ref>
קנדי ערך מסע בחירות נמרץ בנברסקה, וקיווה שניצחון גדול ימנף אותו לקראת הבחירות ב[[קליפורניה]], שם היה מקארתי חזק. מקארתי ביקר בנברסקה רק פעם אחת ואילו קנדי ביקר כמה פעמים.{{הערה|שם=Thomas377}} יועציו דאגו בנוגע לסיכויו במדינה חקלאית כנברסקה, עקב הזמן הקצר שנותר להם לערוך מסע בחירות וחוסר התמצאות של קנדי בנושאים.{{הערה|Clarke, pp. 194–195.}} קנדי ניצח בבחירות ב-14 במאי, עם 51.4% מהקולות לעומת 31% למקארתי.{{הערה|שם=Thomas377|Thomas, p. 377.}}{{הערה|{{cite book|last= Dooley|first= Brian|title= Robert Kennedy: The Final Years|publisher= St. Martin's Press|year=1996|location= New York|page=128|isbn= 9780312161309}}}} קנדי ניצח בעשרים וארבעה מתוך עשרים וחמישה מחוזות בהם ביקר לפני מערכת הבחירות. המחוז היחיד בו הפסיד היה ליד אוניברסיטת נברסקה, בה היה רוב של סטודנטים שתמכו במקארתי. גם שם הפסיד בהפרש זעום במיוחד.{{הערה|Mills, p. 428.}} לאחר מכן הכריז קנדי שכיוון שהוא ומקארתי, מתנגדי המלחמה, השיגו מעל שמונים אחוזים מהקולות, הייתה זו מכה לממשל ג'ונסון-האמפרי.{{הערה|Schlesinger, p. 929.}}


[[File:Rkennedy08.jpg|ימין|ממוזער|קנדי במסע בחירות במטוס]]
[[File:Rkennedy08.jpg|ימין|ממוזער|קנדי במסע בחירות במטוס]]
בניגוד לנברסקה, הייתה אורגון קשה לקנדי. המטה שלו לא היה חזק שם, ונושאי העוני והמיעוטים לא עניינו את הבוחרים שם.<ref>Dooley, p. 129.</ref> אורגון הייתה מנותקת יחסית מהמהומות של ממשל ג'ונסון ולכן לא הצליח לצבור תאוצה.<ref>{{cite book|title=Robert Kennedy|first=Judie|last=Mills|year=1998|publisher=Millbrook Press |isbn=978-1562942502 |pages=430-432}}</ref> המטה שלו אסף חומר על מקארתי: מקארתי התנגד לחוק שכר מינימום ולביטול מס הגולגולת במסגרת [[חוק זכות ההצבעה (1965)|חוק זכות ההצבעה]]. מקארתי חשף את הציתותים שערך קנדי אצל מרטין לותר קינג בתפקידו כתובע הכללי.<ref name=Gould73/>
בניגוד לנברסקה, הייתה אורגון קשה לקנדי. המטה שלו לא היה חזק שם, ונושאי העוני והמיעוטים לא עניינו את הבוחרים שם.{{הערה|Dooley, p. 129.}} אורגון הייתה מנותקת יחסית מהמהומות של ממשל ג'ונסון ולכן לא הצליח לצבור תאוצה.{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy|first=Judie|last=Mills|year=1998|publisher=Millbrook Press |isbn=978-1562942502 |pages=430-432}}}} המטה שלו אסף חומר על מקארתי: מקארתי התנגד לחוק שכר מינימום ולביטול מס הגולגולת במסגרת [[חוק זכות ההצבעה (1965)|חוק זכות ההצבעה]]. מקארתי חשף את הציתותים שערך קנדי אצל מרטין לותר קינג בתפקידו כתובע הכללי.{{הערה|שם=Gould73}}


עשרה ימים לפני הבחירות, הודה קנדי בקושי שלו בניצחון.<ref name=TyeOregon>{{cite news|url=http://www.oregonlive.com/books/index.ssf/2016/07/bobby_kennedy_larry_tye.html |title=New Robert F. Kennedy biography examines historic loss in Oregon presidential primary |date=July 5, 2016 |publisher=oregonlive.com |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160914164119/http://www.oregonlive.com/books/index.ssf/2016/07/bobby_kennedy_larry_tye.html |archivedate=September 14, 2016 |df= }}</ref> עם זאת, הוא השקיע במקום מתוך חשש להפסיד במערכת הבחירות.<ref name=Gould73>Gould, p. 73.</ref> קנדי הבין שהפסד באורגון יסכן את האמינות שלו והגביר הילוך: הוא ערך מסע בחירות במשך שש עשרה שעות ביום ועבר 50,000 בתים.<ref name=Richardson100/>
עשרה ימים לפני הבחירות, הודה קנדי בקושי שלו בניצחון.{{הערה|שם=TyeOregon|{{cite news|url=http://www.oregonlive.com/books/index.ssf/2016/07/bobby_kennedy_larry_tye.html |title=New Robert F. Kennedy biography examines historic loss in Oregon presidential primary |date=July 5, 2016 |publisher=oregonlive.com |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160914164119/http://www.oregonlive.com/books/index.ssf/2016/07/bobby_kennedy_larry_tye.html |archivedate=September 14, 2016 |df= }}}} עם זאת, הוא השקיע במקום מתוך חשש להפסיד במערכת הבחירות.{{הערה|שם=Gould73|Gould, p. 73.}} קנדי הבין שהפסד באורגון יסכן את האמינות שלו והגביר הילוך: הוא ערך מסע בחירות במשך שש עשרה שעות ביום ועבר 50,000 בתים.{{הערה|שם=Richardson100}}


ב-26 במאי, ערך מסע בחירות ב[[פורטלנד (אורגון)|פורטלנד]] יחד עם אשתו אתל והאסטרונאוט [[ג'ון גלן]]. מקארתי גם הופיע בפורטלנד באותו היום.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/27/page/6/article/display-ad-5-no-title|title=RFK, McCarthy Almost Meet on Vote Tour|date=May 27, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref> למחרת היום האשים דוברו של קנדי את מקארתי והאמפרי בשיתוף פעולה מול קנדי.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/28/page/13/article/gene-bobby-wrangle-over-poll-reports|title=Gene, Bobby Wrangle Over Poll Reports|date=May 28, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref> ב-28 במאי, ניצח מקארתי במערכת הבחירות באורגון עם 44.7% מהקולות. קנדי השיג 38.8% מהקולות.<ref>Thomas, p. 382.</ref> לאחר שהתברר שהפסיד, שלח קנדי מכתב ברכה למקארתי אולם הבטיח שיישאר במירוץ.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/29/page/1/article/mccarthy-defeats-bobby|title=McCarthy Defeats Bobby|first=Seymour|last=Korman|date=May 29, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>
ב-26 במאי, ערך מסע בחירות ב[[פורטלנד (אורגון)|פורטלנד]] יחד עם אשתו אתל והאסטרונאוט [[ג'ון גלן]]. מקארתי גם הופיע בפורטלנד באותו היום.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/27/page/6/article/display-ad-5-no-title|title=RFK, McCarthy Almost Meet on Vote Tour|date=May 27, 1968|publisher=Chicago Tribune}}}} למחרת היום האשים דוברו של קנדי את מקארתי והאמפרי בשיתוף פעולה מול קנדי.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/28/page/13/article/gene-bobby-wrangle-over-poll-reports|title=Gene, Bobby Wrangle Over Poll Reports|date=May 28, 1968|publisher=Chicago Tribune}}}} ב-28 במאי, ניצח מקארתי במערכת הבחירות באורגון עם 44.7% מהקולות. קנדי השיג 38.8% מהקולות.{{הערה|Thomas, p. 382.}} לאחר שהתברר שהפסיד, שלח קנדי מכתב ברכה למקארתי אולם הבטיח שיישאר במירוץ.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/29/page/1/article/mccarthy-defeats-bobby|title=McCarthy Defeats Bobby|first=Seymour|last=Korman|date=May 29, 1968|publisher=Chicago Tribune}}}}


לאחר ההפסד באורגון, עבר קנדי אל קליפורניה.
לאחר ההפסד באורגון, עבר קנדי אל קליפורניה.
שורה 323: שורה 323:
====הבחירות בדקוטה הדרומית ובקליפורניה====
====הבחירות בדקוטה הדרומית ובקליפורניה====
[[Image:Rkennedy01.jpg|ממוזער|שמאל|190px|רוברט קנדי בלוס אנג'לס.]]
[[Image:Rkennedy01.jpg|ממוזער|שמאל|190px|רוברט קנדי בלוס אנג'לס.]]
לאחר שניצח בנברסקה ובאינדיאנה, קיווה קנדי לנצח בקליפורניה וב[[דקוטה הדרומית]] ב-4 ביוני. קליפורניה הייתה השטח המושלם שלו להפגין את כוחו.<ref name=Dooley130>Dooley, p. 130.</ref> מקארתי היה מאורגן כהלכה בקליפורניה. תבוסה שם הייתה סותמת את הגולל על ניסיונו של קנדי להיבחר.<ref name=Dooley130/> הוא גם היה המועמד החלש ביותר בדקוטה הדרומית: מקארתי היה סנאטור ממינסוטה השכנה והאמפרי גדל בדקוטה הדרומית.<ref>Clarke, p. 159.</ref>
לאחר שניצח בנברסקה ובאינדיאנה, קיווה קנדי לנצח בקליפורניה וב[[דקוטה הדרומית]] ב-4 ביוני. קליפורניה הייתה השטח המושלם שלו להפגין את כוחו.{{הערה|שם=Dooley130|Dooley, p. 130.}} מקארתי היה מאורגן כהלכה בקליפורניה. תבוסה שם הייתה סותמת את הגולל על ניסיונו של קנדי להיבחר.{{הערה|שם=Dooley130}} הוא גם היה המועמד החלש ביותר בדקוטה הדרומית: מקארתי היה סנאטור ממינסוטה השכנה והאמפרי גדל בדקוטה הדרומית.{{הערה|Clarke, p. 159.}}


ב-1 ביוני, בימים האחרונים של מסע הבחירות, נפגשו קנדי ומקארתי לעימות בטלוויזיה. קנדי קיווה לפגוע בכוחו של מקארתי בקליפורניה, אולם העימות היה מאכזב מבחינתו.<ref>Dooley, p. 131.</ref> לאחר העימות, פסקו שני שלישים מהמצביעים המתלבטים שקנדי ניצח.<ref name=Mills443>Mills, p. 443.</ref>
ב-1 ביוני, בימים האחרונים של מסע הבחירות, נפגשו קנדי ומקארתי לעימות בטלוויזיה. קנדי קיווה לפגוע בכוחו של מקארתי בקליפורניה, אולם העימות היה מאכזב מבחינתו.{{הערה|Dooley, p. 131.}} לאחר העימות, פסקו שני שלישים מהמצביעים המתלבטים שקנדי ניצח.{{הערה|שם=Mills443|Mills, p. 443.}}


ב-3 ביוני, בסיור הבחירות האחרון שלו, נסע קנדי ל[[סן פרנסיסקו]], [[לוס אנג'לס]], [[סן דייגו]] ו[[לונג ביץ']].<ref>{{cite book|title=Robert Kennedy and His Times|page=912|first=Arthur|last=Schlesinger, Jr.|authorlink=Arthur Schlesinger, Jr.|publisher=Houghton Mifflin|year=1978|isbn= 978-0395248973}}</ref> ב-4 ביוני אמר לעוזריו שאם ינצח בדקוטה הדרומית ובקליפורניה, יוכל לשכנע את מנהיגי המפלגה לתמוך בו.<ref name=Clarke265>Clarke, p. 265.</ref> קנדי ניצח בדקוטה הדרומית בהפרש גדול, כשהשיג 50% מהקולות לעומת 20% למקארתי (שמו של ג'ונסון עדיין הופיע ברשימת המועמדים שם וקיבל 30% מהקולות, שנחשבו לתומכים בהאמפרי).<ref>Dooley, p. 134.</ref> קנדי ניצח בקליפורניה עם 46% מהקולות לעומת 42% למקארתי. הייתה זאת התבוסה שהוציאה את מקארתי מהמירוץ והניצחון הגדול ביותר של קנדי.<ref>{{cite web|url=https://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_06.html |author=PBS ''American Experience'' |title=Shock Year:1968–June 4, California Primary |publisher=PBS |accessdate=2012-05-24 |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20121110230952/http://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_06.html |archivedate=2012-11-10 |df= }}</ref> למרות שקנדי לא זכה לרוב הבוחרים, הוא השיג את כל הצירים של המדינה בוועידה הדמוקרטית הלאומית. בחצות ליל ה-4 ביוני, נאם בפני תומכיו במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס והבטיח לרפא את החולי במדינה.
ב-3 ביוני, בסיור הבחירות האחרון שלו, נסע קנדי ל[[סן פרנסיסקו]], [[לוס אנג'לס]], [[סן דייגו]] ו[[לונג ביץ']].{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy and His Times|page=912|first=Arthur|last=Schlesinger, Jr.|authorlink=Arthur Schlesinger, Jr.|publisher=Houghton Mifflin|year=1978|isbn= 978-0395248973}}}} ב-4 ביוני אמר לעוזריו שאם ינצח בדקוטה הדרומית ובקליפורניה, יוכל לשכנע את מנהיגי המפלגה לתמוך בו.{{הערה|שם=Clarke265|Clarke, p. 265.}} קנדי ניצח בדקוטה הדרומית בהפרש גדול, כשהשיג 50% מהקולות לעומת 20% למקארתי (שמו של ג'ונסון עדיין הופיע ברשימת המועמדים שם וקיבל 30% מהקולות, שנחשבו לתומכים בהאמפרי).{{הערה|Dooley, p. 134.}} קנדי ניצח בקליפורניה עם 46% מהקולות לעומת 42% למקארתי. הייתה זאת התבוסה שהוציאה את מקארתי מהמירוץ והניצחון הגדול ביותר של קנדי.{{הערה|{{cite web|url=https://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_06.html |author=PBS ''American Experience'' |title=Shock Year:1968–June 4, California Primary |publisher=PBS |accessdate=2012-05-24 |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20121110230952/http://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_06.html |archivedate=2012-11-10 |df= }}}} למרות שקנדי לא זכה לרוב הבוחרים, הוא השיג את כל הצירים של המדינה בוועידה הדמוקרטית הלאומית. בחצות ליל ה-4 ביוני, נאם בפני תומכיו במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס והבטיח לרפא את החולי במדינה.


=== יחסיו עם אנשים ===
=== יחסיו עם אנשים ===
==== הקהילות השחורות ====
==== הקהילות השחורות ====
בתור תומך בזכויות האזרח,<ref>{{cite book|title=Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness|first=Walter|last=Isaacson|page=287.|year=2011|isbn=978-0393340761|publisher=W. W. Norton & Company}}</ref> הוביל קנדי בקרב הקהילות השחורות. במהלך מסע הבחירות, הופיעו בשכונות שחורות שלטים עליהם היה כתוב "קנדי לבן אבל בסדר / זה שלפניו פתח את הדלת." ("Kennedy white but alright / The one before, he opened the door".)<ref name=Clarke62>{{cite book|title=The Last Campaign: Robert F. Kennedy and 82 Days That Inspired America
בתור תומך בזכויות האזרח,{{הערה|{{cite book|title=Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness|first=Walter|last=Isaacson|page=287.|year=2011|isbn=978-0393340761|publisher=W. W. Norton & Company}}}} הוביל קנדי בקרב הקהילות השחורות. במהלך מסע הבחירות, הופיעו בשכונות שחורות שלטים עליהם היה כתוב "קנדי לבן אבל בסדר / זה שלפניו פתח את הדלת." ("Kennedy white but alright / The one before, he opened the door".){{הערה|שם=Clarke62|{{cite book|title=The Last Campaign: Robert F. Kennedy and 82 Days That Inspired America
|first=Thurston|last=Clarke|publisher=Henry Holt and Co |pages=62–63.|year=2008|isbn= 978-0805077926}}</ref> בבחירות באינדיאנה, השיג 86% מקולות השחורים.<ref name=LaFeber89/> הוא היה חזק במיוחד בערים עם אוכלוסיות שחורות גדולות.<ref name=Cohen129/> קנדי משך בוחרים שחורים ממעמד נמוך. הוא זכה לתמיכה גורפת אצלם.<ref name=Richardson87/> התמיכה בקרב השחורים הובילה לניצחונו באינדיאנה. הניצחון הגיע בזכות תמיכתו בניסיונות התאגידים לשכור עובדים שחורים.<ref name=Stricherz>{{cite news|url=http://www.crisismagazine.com/2008/the-death-of-the-bobby-kennedy-coalition|title=The Death of the Bobby Kennedy Coalition|first=Mark|last=Stricherz|date=February 21, 2008|publisher=Crisis Magazine}}</ref><ref>{{cite book|title=Why the Democrats are Blue: How Secular Liberals Hijacked the People's Party|page=126|year=2007|isbn=978-1594032059 |publisher=Encounter Books}}</ref>
|first=Thurston|last=Clarke|publisher=Henry Holt and Co |pages=62–63.|year=2008|isbn= 978-0805077926}}}} בבחירות באינדיאנה, השיג 86% מקולות השחורים.{{הערה|שם=LaFeber89}} הוא היה חזק במיוחד בערים עם אוכלוסיות שחורות גדולות.{{הערה|שם=Cohen129}} קנדי משך בוחרים שחורים ממעמד נמוך. הוא זכה לתמיכה גורפת אצלם.{{הערה|שם=Richardson87}} התמיכה בקרב השחורים הובילה לניצחונו באינדיאנה. הניצחון הגיע בזכות תמיכתו בניסיונות התאגידים לשכור עובדים שחורים.{{הערה|שם=Stricherz|{{cite news|url=http://www.crisismagazine.com/2008/the-death-of-the-bobby-kennedy-coalition|title=The Death of the Bobby Kennedy Coalition|first=Mark|last=Stricherz|date=February 21, 2008|publisher=Crisis Magazine}}}}{{הערה|{{cite book|title=Why the Democrats are Blue: How Secular Liberals Hijacked the People's Party|page=126|year=2007|isbn=978-1594032059 |publisher=Encounter Books}}}}


בנברסקה, סיים קנדי את מסע הבחירות שלו בנאום בשכונה שחורה ב[[אומהה]].<ref name=Savage301>{{cite book|title=JFK, LBJ, and the Democratic Party|page=301|first=Sean J.|last=Savage|year=2004|isbn=978-0791461693|publisher=State University of New York Press}}</ref> סקר מסוף מאי חשף שאמנם 40% בלבד חשו שקנדי הוא בעל כישרון מנהיגות דומה לאחיו, אולם ש-94% מהשחורים חשו כך.<ref name=Cohen129>Cohen, p. 129.</ref> כשמקארתי חשף שקנדי אישר את הציתות למרטין לותר קינג ב-1963, שקלו השחורים בקליפורניה לתמוך בו.<ref name=Richardson100>{{cite book|title=A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign|page=100|year=2002|first=Darcy|last=Richardson|isbn=978-0595236992|publisher=iUniverse}}</ref> בנאום ב[[אוקלנד (קליפורניה)|אוקלנד]], פגש קנדי את [[הפנתרים השחורים (ארצות הברית)|הפנתרים השחורים]] ופעילי מיעוטים אחרים כמה ימים לפני סיום הבחירות בקליפורניה. כשצעקו עליו, מנע קנדי מעוזרו השחור להתערב.<ref>Tye, p. 430.</ref> לבסוף השיג 90% מקולות השחורים בקליפורניה.<ref name=Savage305/> בזמן מותו, הוא נחשב ללבן האהוד ביותר בקרב אמריקה השחורה.<ref>{{cite news
בנברסקה, סיים קנדי את מסע הבחירות שלו בנאום בשכונה שחורה ב[[אומהה]].{{הערה|שם=Savage301|{{cite book|title=JFK, LBJ, and the Democratic Party|page=301|first=Sean J.|last=Savage|year=2004|isbn=978-0791461693|publisher=State University of New York Press}}}} סקר מסוף מאי חשף שאמנם 40% בלבד חשו שקנדי הוא בעל כישרון מנהיגות דומה לאחיו, אולם ש-94% מהשחורים חשו כך.{{הערה|שם=Cohen129|Cohen, p. 129.}} כשמקארתי חשף שקנדי אישר את הציתות למרטין לותר קינג ב-1963, שקלו השחורים בקליפורניה לתמוך בו.{{הערה|שם=Richardson100|{{cite book|title=A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign|page=100|year=2002|first=Darcy|last=Richardson|isbn=978-0595236992|publisher=iUniverse}}}} בנאום ב[[אוקלנד (קליפורניה)|אוקלנד]], פגש קנדי את [[הפנתרים השחורים (ארצות הברית)|הפנתרים השחורים]] ופעילי מיעוטים אחרים כמה ימים לפני סיום הבחירות בקליפורניה. כשצעקו עליו, מנע קנדי מעוזרו השחור להתערב.{{הערה|Tye, p. 430.}} לבסוף השיג 90% מקולות השחורים בקליפורניה.{{הערה|שם=Savage305}} בזמן מותו, הוא נחשב ללבן האהוד ביותר בקרב אמריקה השחורה.{{הערה|{{cite news
|url=http://www.politico.com/magazine/story/2016/07/robert-f-kennedy-race-relations-martin-luther-king-assassination-214021
|url=http://www.politico.com/magazine/story/2016/07/robert-f-kennedy-race-relations-martin-luther-king-assassination-214021
|title=The Most Trusted White Man in Black America
|title=The Most Trusted White Man in Black America
שורה 345: שורה 345:
|archivedate=November 16, 2016
|archivedate=November 16, 2016
|df=
|df=
}}</ref> מצד שני, האהדה שזכה לה מצד שחורים הובילה לבנים רבים להתרחק ממנו.<ref>Cohen, p. 82.</ref>
}}}} מצד שני, האהדה שזכה לה מצד שחורים הובילה לבנים רבים להתרחק ממנו.{{הערה|Cohen, p. 82.}}


==== הלבנים ממעמד הפועלים ====
==== הלבנים ממעמד הפועלים ====
קנדי זכה לתמיכה רחבה מצד פועלים לבנים במהלך מסע הבחירות.<ref name=Schmitt210/> הוא נחשב לנציג שלהם, ומותו הוביל לתמיכתם בג'ורג' וולאס בסתיו 1968.<ref name=Schmitt210/> רוב תומכיו אהדו את וולאס.<ref name=Schmitt210/> למרות התמיכה בו בקרב השחורים, הוא משך אליו גם פועלים לבנים מהמעמד הנמוך שהיו גזעניים בחלקם.<ref name=Stricherz/>
קנדי זכה לתמיכה רחבה מצד פועלים לבנים במהלך מסע הבחירות.{{הערה|שם=Schmitt210}} הוא נחשב לנציג שלהם, ומותו הוביל לתמיכתם בג'ורג' וולאס בסתיו 1968.{{הערה|שם=Schmitt210}} רוב תומכיו אהדו את וולאס.{{הערה|שם=Schmitt210}} למרות התמיכה בו בקרב השחורים, הוא משך אליו גם פועלים לבנים מהמעמד הנמוך שהיו גזעניים בחלקם.{{הערה|שם=Stricherz}}


==== חקלאים ====
==== חקלאים ====
קנדי תמך בשביתות החקלאים ובמנהיגי פועלים וכך משך את קולות החקלאים אליו.<ref>{{cite book|title=The Crusades of Cesar Chavez: A Biography|page=170|first=Miriam|last=Pawel|publisher=Bloomsbury Press}}</ref> הוא היה גיבור בקרב החקלאים.<ref>Tye, p. 359.</ref> ביקור שערך באזורים חקלאיים בקליפורניה הוביל את איגודי החקלאים לתמוך בו. נקבע לו נאום בפני חקלאים לאחר נאום הניצחון בקליפורניה.<ref name=Pedersen78>{{cite book|title=Obama's America|pages=78-79.|year=2009|publisher=Edinburgh University Press|isbn=978-0748638949|first=Carl|last=Pedersen}}</ref>
קנדי תמך בשביתות החקלאים ובמנהיגי פועלים וכך משך את קולות החקלאים אליו.{{הערה|{{cite book|title=The Crusades of Cesar Chavez: A Biography|page=170|first=Miriam|last=Pawel|publisher=Bloomsbury Press}}}} הוא היה גיבור בקרב החקלאים.{{הערה|Tye, p. 359.}} ביקור שערך באזורים חקלאיים בקליפורניה הוביל את איגודי החקלאים לתמוך בו. נקבע לו נאום בפני חקלאים לאחר נאום הניצחון בקליפורניה.{{הערה|שם=Pedersen78|{{cite book|title=Obama's America|pages=78-79.|year=2009|publisher=Edinburgh University Press|isbn=978-0748638949|first=Carl|last=Pedersen}}}}


==== היספנים ====
==== היספנים ====
קנדי זכה לתמיכה של פי חמישים היספנים מאשר אחיו.<ref name=Pedersen78/> בקליפורניה, זכה לתמיכת 95% מההיספנים ובכמה אזורים זכה בכל הקולות.<ref name=Savage305/> הוא היה המועמד המוביל אצלם בקליפורניה.<ref>{{cite news|url=http://web.kitsapsun.com/archive/1998/05-31/0009_30_years_ago__remembering_robert_.html|title=30 YEARS AGO: Remembering Robert F. Kennedy's California campaign|date=May 31, 1998|first=Steven A.|last=Capps|publisher=Kitsapsun.com}}</ref> ההתגייסות ההיספנית עבורו סייעה לניצחונו.<ref>{{cite news|url=https://www.theatlantic.com/past/docs/unbound/polipro/pp2000-01-26cald.htm |title=The Electorate Bobby Built |date=January 26, 2000 |first=Christopher |last=Caldwell |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20150124025231/http://www.theatlantic.com/past/docs/unbound/polipro/pp2000-01-26cald.htm |archivedate=January 24, 2015 |df= }}</ref>
קנדי זכה לתמיכה של פי חמישים היספנים מאשר אחיו.{{הערה|שם=Pedersen78}} בקליפורניה, זכה לתמיכת 95% מההיספנים ובכמה אזורים זכה בכל הקולות.{{הערה|שם=Savage305}} הוא היה המועמד המוביל אצלם בקליפורניה.{{הערה|{{cite news|url=http://web.kitsapsun.com/archive/1998/05-31/0009_30_years_ago__remembering_robert_.html|title=30 YEARS AGO: Remembering Robert F. Kennedy's California campaign|date=May 31, 1998|first=Steven A.|last=Capps|publisher=Kitsapsun.com}}}} ההתגייסות ההיספנית עבורו סייעה לניצחונו.{{הערה|{{cite news|url=https://www.theatlantic.com/past/docs/unbound/polipro/pp2000-01-26cald.htm |title=The Electorate Bobby Built |date=January 26, 2000 |first=Christopher |last=Caldwell |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20150124025231/http://www.theatlantic.com/past/docs/unbound/polipro/pp2000-01-26cald.htm |archivedate=January 24, 2015 |df= }}}}


==== לינדון ג'ונסון ====
==== לינדון ג'ונסון ====
הנשיא ג'ונסון היה משוכנע שקנדי מתכוון לאתגר אותו על המועמדות עוד לפני שהכריז על מועמדותו.<ref>{{cite book|title=Bad Blood: Lyndon B. Johnson, Robert F. Kennedy, and the Tumultuous 1960s|first=Jeffery K.|last=Smith|year=2010|isbn=978-1452084435|publisher=AuthorHouse|page=230}}</ref> הוא היה משוכנע שנשיאותו תהיה שלב מעבר בין שתי כהונות של האחים קנדי.<ref name=LaFeber89>{{cite book|title=The Deadly Bet: LBJ, Vietnam, and the 1968 Election (Vietnam: America in the War Years)|first=Walter|last=LaFeber|page=89–94|year=2005|publisher=Rowman & Littlefield Publishers|isbn=978-0742543928}}</ref> ג'ונסון לקח את מערכת הבחירות המקדימות ברצינות לאחר שהפסיד לקנדי ב-1960.<ref>Shesol, p. 309.</ref> במסיבת עיתונאים ב-19 בדצמבר, 1967, התייחס ל"תנועת קנדי-מקארתי", כפי שקרא לה.<ref>{{cite book|title=JFK, LBJ, and the Democratic Party|first=Sean J.|last=Savage|page=289|year=2004|publisher=State University of New York Press|isbn=978-0791461693}}</ref> חבריו של קנדי טענו שהוא לא יכול היה לשאת את המחשבה שג'ונסון יכהן עוד ארבע שנים בלי שינסה להתמודד.<ref>Smith, p. 235.</ref>
הנשיא ג'ונסון היה משוכנע שקנדי מתכוון לאתגר אותו על המועמדות עוד לפני שהכריז על מועמדותו.{{הערה|{{cite book|title=Bad Blood: Lyndon B. Johnson, Robert F. Kennedy, and the Tumultuous 1960s|first=Jeffery K.|last=Smith|year=2010|isbn=978-1452084435|publisher=AuthorHouse|page=230}}}} הוא היה משוכנע שנשיאותו תהיה שלב מעבר בין שתי כהונות של האחים קנדי.{{הערה|שם=LaFeber89|{{cite book|title=The Deadly Bet: LBJ, Vietnam, and the 1968 Election (Vietnam: America in the War Years)|first=Walter|last=LaFeber|page=89–94|year=2005|publisher=Rowman & Littlefield Publishers|isbn=978-0742543928}}}} ג'ונסון לקח את מערכת הבחירות המקדימות ברצינות לאחר שהפסיד לקנדי ב-1960.{{הערה|Shesol, p. 309.}} במסיבת עיתונאים ב-19 בדצמבר, 1967, התייחס ל"תנועת קנדי-מקארתי", כפי שקרא לה.{{הערה|{{cite book|title=JFK, LBJ, and the Democratic Party|first=Sean J.|last=Savage|page=289|year=2004|publisher=State University of New York Press|isbn=978-0791461693}}}} חבריו של קנדי טענו שהוא לא יכול היה לשאת את המחשבה שג'ונסון יכהן עוד ארבע שנים בלי שינסה להתמודד.{{הערה|Smith, p. 235.}}


קנדי הכריז על מועמדותו לאחר ההפסד של ג'ונסון בבחירות בניו המפשייר. יום לאחר ההכרזה על מועמדותו, חזה קנדי שג'ונסון יפסיד בבחירות אם יהיה המועמד של המפלגה.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/03/18/page/1/article/bobby-has-grave-reservations-about-backing-lbj-in-68-race|title=Bobby Has Grave Reservations About Backing LBJ in '68 Race|first=William|last=King|publisher=Chicago Tribune|date=March 18, 1968}}</ref> בטיסה לקנזס סיטי טען שלא רצה להתמודד, אולם ג'ונסון הבהיר שהמלחמה תימשך והוא נאלץ להתמודד.<ref>Clarke, p. 29.</ref> באמצע מרץ תקף את ג'ונסון וטען שהוביל לפילוג המדינה.<ref>{{cite book|title=American Maelstrom: The 1968 Election and the Politics of Division|first=Michael A.|last=Cohen|page=104|year=2016|publisher=Oxford University Press|isbn= 978-0199777563}}</ref> בסוף מרץ, חשף סקר שקנדי מוביל על ג'ונסון.<ref>Bzdek, p. 136.</ref>
קנדי הכריז על מועמדותו לאחר ההפסד של ג'ונסון בבחירות בניו המפשייר. יום לאחר ההכרזה על מועמדותו, חזה קנדי שג'ונסון יפסיד בבחירות אם יהיה המועמד של המפלגה.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/03/18/page/1/article/bobby-has-grave-reservations-about-backing-lbj-in-68-race|title=Bobby Has Grave Reservations About Backing LBJ in '68 Race|first=William|last=King|publisher=Chicago Tribune|date=March 18, 1968}}}} בטיסה לקנזס סיטי טען שלא רצה להתמודד, אולם ג'ונסון הבהיר שהמלחמה תימשך והוא נאלץ להתמודד.{{הערה|Clarke, p. 29.}} באמצע מרץ תקף את ג'ונסון וטען שהוביל לפילוג המדינה.{{הערה|{{cite book|title=American Maelstrom: The 1968 Election and the Politics of Division|first=Michael A.|last=Cohen|page=104|year=2016|publisher=Oxford University Press|isbn= 978-0199777563}}}} בסוף מרץ, חשף סקר שקנדי מוביל על ג'ונסון.{{הערה|Bzdek, p. 136.}}


קנדי היה בדירתו כשג'ונסון הכריז על פרישתו, אולם לא היה אופטימי בנוגע לכך.<ref>Shesol, p. 439.</ref> הוא ידע שייאלץ להפסיק את ביקורתו כלפי הנשיא וכלפי ניהול המלחמה.<ref>Smith, p. 244.</ref> קנדי שיבח את ג'ונסון במסיבת עיתונאים לאחר מכן וטען שביצע פעולה של מנהיג.<ref name=Shesol446>Shesol, pp. 446–447.</ref> ב-3 באפריל, 1968, שלושה ימים לאחר פרישתו של ג'ונסון, נפגש קנדי עם הנשיא בבית הלבן. ג'ונסון ייעץ לו להתרחק מהבחירות המקדימות, אולם קנדי נשאר להתמודד מול סגן הנשיא האמפרי.<ref>{{cite book|title=Robert Kennedy: His Life|first=Evan|last=Thomas|publisher=Simon & Shuster|page=365.|year=2002|isbn=978-0743203296 }}</ref>
קנדי היה בדירתו כשג'ונסון הכריז על פרישתו, אולם לא היה אופטימי בנוגע לכך.{{הערה|Shesol, p. 439.}} הוא ידע שייאלץ להפסיק את ביקורתו כלפי הנשיא וכלפי ניהול המלחמה.{{הערה|Smith, p. 244.}} קנדי שיבח את ג'ונסון במסיבת עיתונאים לאחר מכן וטען שביצע פעולה של מנהיג.{{הערה|שם=Shesol446|Shesol, pp. 446–447.}} ב-3 באפריל, 1968, שלושה ימים לאחר פרישתו של ג'ונסון, נפגש קנדי עם הנשיא בבית הלבן. ג'ונסון ייעץ לו להתרחק מהבחירות המקדימות, אולם קנדי נשאר להתמודד מול סגן הנשיא האמפרי.{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy: His Life|first=Evan|last=Thomas|publisher=Simon & Shuster|page=365.|year=2002|isbn=978-0743203296 }}}}


==== יוג'ין מקארתי ====
==== יוג'ין מקארתי ====
לאחר הבחירות המקדימות, טען מקארתי שקנדי הבטיח בנובמבר 1967 שלא ירוץ.<ref>{{cite book|title=Eugene McCarthy: The Rise and Fall of Postwar American Liberalism|first=Dominic|last=Sandbrook|page=191|year=2004|publisher=Knopf|isbn=978-1400041053}}</ref> לפני כניסתו למירוץ, דאג קנדי מכך שלמקארתי לא היה מצע ועמדה בנושאי פנים. באמצע מרץ, ניסה [[טד קנדי]] להגיע להסכם בו אחיו יצא מהמירוץ אם מקארתי ידון בנושאי פנים. מקארתי סירב לכך.<ref name=Smith237>Smith, p. 237.</ref> יום לפני הכרזת מועמדותו, אמר קנדי שהוא לא מאמין שמקארתי יהיה נשיא טוב. הוא טען ש[[ג'ורג' מקגוורן]] הוא אדם טוב, אולם שמקארתי לא פעל למען העניים.<ref name=Richardson52>{{cite book|title=A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign|pages=52-55|first=Dary G.|last=Richardson|year=2002|isbn=978-0595236992|publisher=iUniverse}}</ref>
לאחר הבחירות המקדימות, טען מקארתי שקנדי הבטיח בנובמבר 1967 שלא ירוץ.{{הערה|{{cite book|title=Eugene McCarthy: The Rise and Fall of Postwar American Liberalism|first=Dominic|last=Sandbrook|page=191|year=2004|publisher=Knopf|isbn=978-1400041053}}}} לפני כניסתו למירוץ, דאג קנדי מכך שלמקארתי לא היה מצע ועמדה בנושאי פנים. באמצע מרץ, ניסה [[טד קנדי]] להגיע להסכם בו אחיו יצא מהמירוץ אם מקארתי ידון בנושאי פנים. מקארתי סירב לכך.{{הערה|שם=Smith237|Smith, p. 237.}} יום לפני הכרזת מועמדותו, אמר קנדי שהוא לא מאמין שמקארתי יהיה נשיא טוב. הוא טען ש[[ג'ורג' מקגוורן]] הוא אדם טוב, אולם שמקארתי לא פעל למען העניים.{{הערה|שם=Richardson52|{{cite book|title=A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign|pages=52-55|first=Dary G.|last=Richardson|year=2002|isbn=978-0595236992|publisher=iUniverse}}}}


ביום שבו הכריז קנדי על מועמדותו, החליט מקארתי להיכנס לבחירות באינדיאנה. הוא לא רצה לסייע לקנדי לנצח בבחירות המקדימות.<ref>{{cite book|title=Election Year 1968: The Turning Point|page=76.|first=Dennis|last=Wainstock|year=2012|publisher=Enigma Books|isbn=978-1936274413}}</ref> כניסתו של קנדי הובילה לשינוי אסטרטגי של מקארתי- הוא נאלץ לפתח את המצע שלו ולא רק להתנגד לג'ונסון.<ref>Sandbrook, pp. 187–188.</ref> הטינה בין קנדי ומקארתי צמחה בסוף מרץ.<ref name=LaFeber89/> לאחר פרישתו של הנשיא ג'ונסון מהבחירות, השווה את עצמו מקארתי לג'ון קנדי.<ref>Cohen, p. 115.</ref> קנדי התמקד בנושאי הסיוע לעניים כדי לחשוף את הצד שאותו מקארתי הזניח.<ref>Mills, p. 401.</ref> לאחר ניצחונו בנברסקה, ביקש קנדי מתומכי מקארתי לתמוך בו כדי למנוע מהאמפרי להיבחר.<ref name=Savage301/> מקארתי התנגד להצעותיו של ג'ונסון לטיפול בערים.<ref name=Cohen123>Cohen, p. 123.</ref> הוא האמין שאם קנדי יצליח לנצח בבחירות בקליפורניה, הוועידה הדמוקרטית הלאומית תהיה מפולגת והוא יוכל לזכות בקולות של המתנגדים לקנדי ולהאמפרי.<ref>Cohen, p. 136.</ref> לאחר מערכת הבחירות בקליפורניה, הצטרפו יועצי מקארתי לקנדי כדי לנסות לתמוך בו ולחזק את מקארתי.<ref name=Mills446>Mills, p. 446.</ref>
ביום שבו הכריז קנדי על מועמדותו, החליט מקארתי להיכנס לבחירות באינדיאנה. הוא לא רצה לסייע לקנדי לנצח בבחירות המקדימות.{{הערה|{{cite book|title=Election Year 1968: The Turning Point|page=76.|first=Dennis|last=Wainstock|year=2012|publisher=Enigma Books|isbn=978-1936274413}}}} כניסתו של קנדי הובילה לשינוי אסטרטגי של מקארתי- הוא נאלץ לפתח את המצע שלו ולא רק להתנגד לג'ונסון.{{הערה|Sandbrook, pp. 187–188.}} הטינה בין קנדי ומקארתי צמחה בסוף מרץ.{{הערה|שם=LaFeber89}} לאחר פרישתו של הנשיא ג'ונסון מהבחירות, השווה את עצמו מקארתי לג'ון קנדי.{{הערה|Cohen, p. 115.}} קנדי התמקד בנושאי הסיוע לעניים כדי לחשוף את הצד שאותו מקארתי הזניח.{{הערה|Mills, p. 401.}} לאחר ניצחונו בנברסקה, ביקש קנדי מתומכי מקארתי לתמוך בו כדי למנוע מהאמפרי להיבחר.{{הערה|שם=Savage301}} מקארתי התנגד להצעותיו של ג'ונסון לטיפול בערים.{{הערה|שם=Cohen123|Cohen, p. 123.}} הוא האמין שאם קנדי יצליח לנצח בבחירות בקליפורניה, הוועידה הדמוקרטית הלאומית תהיה מפולגת והוא יוכל לזכות בקולות של המתנגדים לקנדי ולהאמפרי.{{הערה|Cohen, p. 136.}} לאחר מערכת הבחירות בקליפורניה, הצטרפו יועצי מקארתי לקנדי כדי לנסות לתמוך בו ולחזק את מקארתי.{{הערה|שם=Mills446|Mills, p. 446.}}


==== יוברט האמפרי ====
==== יוברט האמפרי ====
יומיים לאחר הכרזת מועמדותו של קנדי, טען סגן הנשיא האמפרי שקנדי תמך בממשלו של אחיו בנוגע לווייטנאם. הוא הביא הצהרה של קנדי, מלפני שש שנים, שטענה שארצות הברית תנצח בווייטנאם.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/03/19/page/5/article/rfk-reverses-self-on-viet-hubert-says|title=RFK Reverses Self On Viet, Hubert Says|date=March 19, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>
יומיים לאחר הכרזת מועמדותו של קנדי, טען סגן הנשיא האמפרי שקנדי תמך בממשלו של אחיו בנוגע לווייטנאם. הוא הביא הצהרה של קנדי, מלפני שש שנים, שטענה שארצות הברית תנצח בווייטנאם.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/03/19/page/5/article/rfk-reverses-self-on-viet-hubert-says|title=RFK Reverses Self On Viet, Hubert Says|date=March 19, 1968|publisher=Chicago Tribune}}}}


קנדי היה בנברסקה כשהאמפרי נכנס למירוץ ב-27 באפריל. קנדי טען שמועמדותו של האמפרי מציעה בחירה ברורה בין מדיניות ג'ונסון למדיניות אחרת.<ref>{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/04/28/page/4/article/bobby-welcomes-hubert-to-vote-race|title=Bobby Welcomes Hubert to Vote Race|date=April 28, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>
קנדי היה בנברסקה כשהאמפרי נכנס למירוץ ב-27 באפריל. קנדי טען שמועמדותו של האמפרי מציעה בחירה ברורה בין מדיניות ג'ונסון למדיניות אחרת.{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/04/28/page/4/article/bobby-welcomes-hubert-to-vote-race|title=Bobby Welcomes Hubert to Vote Race|date=April 28, 1968|publisher=Chicago Tribune}}}}


כניסתו של האמפרי התרחשה בעיקר בגלל חששו של ג'ונסון שקנדי יהיה המועמד בבחירות הבאות.<ref>LaFeber, p. 122.</ref> קנדי תקף את האמפרי וטען שהתחייבותו לפוליטיקה חיובית נובעת מכך שלא ראה אנשים גוועים מרעב.<ref>Solberg, p. 333.</ref>
כניסתו של האמפרי התרחשה בעיקר בגלל חששו של ג'ונסון שקנדי יהיה המועמד בבחירות הבאות.{{הערה|LaFeber, p. 122.}} קנדי תקף את האמפרי וטען שהתחייבותו לפוליטיקה חיובית נובעת מכך שלא ראה אנשים גוועים מרעב.{{הערה|Solberg, p. 333.}}


האמפרי השיג 18% מקולות המצביעים שרשמו את שמו בבחירות במסצ'וסטס. קנדי השיג 28%, למרות מטה הבחירות החזק שלו.<ref>Richardson, p. 81.</ref> בבוקר למחרת הפסדו באורגון, ערך קנדי מסיבת עיתונאים בלוס אנג'לס וביקר את האמפרי בגלל "חוסר יכולתו להציג את עמדותיו בפני בוחרים במדינה אחת".<ref>Schlesinger, p. 907.</ref> הוא טען שניצחונו של האמפרי יבטיח מועמדות של שני מועמדים תומכי מלחמה.<ref>Mills, p. 438.</ref>
האמפרי השיג 18% מקולות המצביעים שרשמו את שמו בבחירות במסצ'וסטס. קנדי השיג 28%, למרות מטה הבחירות החזק שלו.{{הערה|Richardson, p. 81.}} בבוקר למחרת הפסדו באורגון, ערך קנדי מסיבת עיתונאים בלוס אנג'לס וביקר את האמפרי בגלל "חוסר יכולתו להציג את עמדותיו בפני בוחרים במדינה אחת".{{הערה|Schlesinger, p. 907.}} הוא טען שניצחונו של האמפרי יבטיח מועמדות של שני מועמדים תומכי מלחמה.{{הערה|Mills, p. 438.}}


לאחר הניצחון בבחירות בקליפורניה, אמר קנדי שהוא מתכנן לרדוף אחרי האמפרי בכל רחבי המדינה כדי להיבחר.<ref name=Mills446/>
לאחר הניצחון בבחירות בקליפורניה, אמר קנדי שהוא מתכנן לרדוף אחרי האמפרי בכל רחבי המדינה כדי להיבחר.{{הערה|שם=Mills446}}


בנוגע להתנקשות בקנדי, טען האמפרי שלא רצה להיבחר כך.<ref>{{cite book|title=Hubert Humphrey: A Biography|page=340|first=Carl|last=Solberg|publisher= Borealis Books |year=2005|isbn=978-0873514736 }}</ref>
בנוגע להתנקשות בקנדי, טען האמפרי שלא רצה להיבחר כך.{{הערה|{{cite book|title=Hubert Humphrey: A Biography|page=340|first=Carl|last=Solberg|publisher= Borealis Books |year=2005|isbn=978-0873514736 }}}}


==== ריצ'רד דיילי ====
==== ריצ'רד דיילי ====
מעט לפני כניסתו למירוץ, ב-8 בפברואר 1968, נפגש קנדי עם ריצ'רד דיילי בנוגע לאפשרות לקחת מג'ונסון את המועמדות. קנדי רצה שדיילי ישפיע על הצירים בוועידה לטובתו. דיילי הבטיח להישאר מחויב לנשיא. הוא דאג ממועמדותו של קנדי שכן קנדי, כתובע כללי, פגע בפוליטיקאים מהמנגנון המפלגתי.<ref>Savage, pp. 308-309.</ref>
מעט לפני כניסתו למירוץ, ב-8 בפברואר 1968, נפגש קנדי עם ריצ'רד דיילי בנוגע לאפשרות לקחת מג'ונסון את המועמדות. קנדי רצה שדיילי ישפיע על הצירים בוועידה לטובתו. דיילי הבטיח להישאר מחויב לנשיא. הוא דאג ממועמדותו של קנדי שכן קנדי, כתובע כללי, פגע בפוליטיקאים מהמנגנון המפלגתי.{{הערה|Savage, pp. 308-309.}}


==== ריצ'רד ניקסון ====
==== ריצ'רד ניקסון ====
לאחר פרישתו של הנשיא ג'ונסון, אמר [[ריצ'רד ניקסון]] שנראה לו שקנדי הוא המועמד המוביל.<ref>Gould, p. 48.</ref> הוא היה בטוח שמחלוקות במפלגה הדמוקרטית תסייע לו בהיבחרו. באפריל הציע עימות בינו לבין קנדי.<ref>{{cite book|first=Conrad|last=Black|page=523|publisher=Public Affairs|isbn=978-1586485191|title=Richard M. Nixon: A Life in Full}}</ref> ניקסון, שנאם לגבי ביזור הכוח הממשלתי ושיפור כלכלי לשחורים, טען שהוא וקנדי מייצגים רעיונות דומים.<ref name=Cohen123/> בחצי השני של 1967, הראו הסקרים על שוויון ביניהם.<ref>{{cite book|title=Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade|page=379|first=Jeff|last=Shesol|year=1998|publisher=W. W. Norton & Company|isbn= 978-0393318555}}</ref> לאחר ניצחונו של קנדי בקליפורניה, בישר ניקסון למשפחתו שיתמודד מול קנדי.<ref>{{cite book|title=RN: The Memoirs of Richard Nixon|first=Richard|last=Nixon|authorlink=Richard Nixon|isbn=978-0333230213|publisher= Grosset & Dunlap|year=1978|quote=I believed that Hubert Humphrey had waited too long before declaring his candidacy, and I saw no way a Kennedy juggernaut could be stopped once it had acquired the momentum of a California victory.}}</ref>
לאחר פרישתו של הנשיא ג'ונסון, אמר [[ריצ'רד ניקסון]] שנראה לו שקנדי הוא המועמד המוביל.{{הערה|Gould, p. 48.}} הוא היה בטוח שמחלוקות במפלגה הדמוקרטית תסייע לו בהיבחרו. באפריל הציע עימות בינו לבין קנדי.{{הערה|{{cite book|first=Conrad|last=Black|page=523|publisher=Public Affairs|isbn=978-1586485191|title=Richard M. Nixon: A Life in Full}}}} ניקסון, שנאם לגבי ביזור הכוח הממשלתי ושיפור כלכלי לשחורים, טען שהוא וקנדי מייצגים רעיונות דומים.{{הערה|שם=Cohen123}} בחצי השני של 1967, הראו הסקרים על שוויון ביניהם.{{הערה|{{cite book|title=Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade|page=379|first=Jeff|last=Shesol|year=1998|publisher=W. W. Norton & Company|isbn= 978-0393318555}}}} לאחר ניצחונו של קנדי בקליפורניה, בישר ניקסון למשפחתו שיתמודד מול קנדי.{{הערה|{{cite book|title=RN: The Memoirs of Richard Nixon|first=Richard|last=Nixon|authorlink=Richard Nixon|isbn=978-0333230213|publisher= Grosset & Dunlap|year=1978|quote=I believed that Hubert Humphrey had waited too long before declaring his candidacy, and I saw no way a Kennedy juggernaut could be stopped once it had acquired the momentum of a California victory.}}}}


==== משפחת קנדי ====
==== משפחת קנדי ====
אשתו של קנדי, [[אתל קנדי|אתל]], ליוותה אותו במהלך מסע הבחירות. אחיו [[טד קנדי|טד]], וגיסו סטיבן אדווארד סמית' ייעצו לו באופן בלתי רשמי.<ref name=Bzdek133>Bzdek, p. 133.</ref> טד ואחיותיו ג'ין קנדי סמית ופטרישה קנדי לופורד ליוו את קנדי במלון לאחר ניצחונו בבחירות בקליפורניה.<ref>{{cite book|title=RFK Jr.: Robert F. Kennedy Jr. and the Dark Side of the Dream|page=26|first=Jerry|last=Oppenheimer|year=2015|authorlink=Jerry Oppenheimer|isbn=978-1250032959|publisher=St. Martin's Press}}</ref> קנדי גם נפגש עם אביו [[ג'וזף קנדי]] לפני הנאום.<ref>{{cite book|title=The Kennedy Legacy: Jack, Bobby and Ted and a Family Dream Fulfilled|first=Vincent|last=Bzdek|publisher=St. Martin's Press|isbn=978-0230613676|page=130}}</ref>
אשתו של קנדי, [[אתל קנדי|אתל]], ליוותה אותו במהלך מסע הבחירות. אחיו [[טד קנדי|טד]], וגיסו סטיבן אדווארד סמית' ייעצו לו באופן בלתי רשמי.{{הערה|שם=Bzdek133|Bzdek, p. 133.}} טד ואחיותיו ג'ין קנדי סמית ופטרישה קנדי לופורד ליוו את קנדי במלון לאחר ניצחונו בבחירות בקליפורניה.{{הערה|{{cite book|title=RFK Jr.: Robert F. Kennedy Jr. and the Dark Side of the Dream|page=26|first=Jerry|last=Oppenheimer|year=2015|authorlink=Jerry Oppenheimer|isbn=978-1250032959|publisher=St. Martin's Press}}}} קנדי גם נפגש עם אביו [[ג'וזף קנדי]] לפני הנאום.{{הערה|{{cite book|title=The Kennedy Legacy: Jack, Bobby and Ted and a Family Dream Fulfilled|first=Vincent|last=Bzdek|publisher=St. Martin's Press|isbn=978-0230613676|page=130}}}}


==ההתנקשות==
==ההתנקשות==
בחצות של ליל ה-5 ביוני, 1968, נשא קנדי דברים במסיבת עיתונאים במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס.<ref name="NYTjune61968">{{cite news|url=https://query.nytimes.com/gst/abstract.html?res=9404E1D91138E134BC4D53DFB0668383679EDE|title=Kennedy claims victory; and then shots ring out|last=Morriss|first=John G.|date=June 6, 1968|work=The New York Times|page=1|accessdate=December 29, 2015}}</ref> לאחר מכן פנה קנדי עם פמלייתו לצאת מן האולם. הוא עמד לגשת לחדר הכתבים בקיצור דרך, במטבח המלון.<ref>{{cite book |last=Taraborrelli |first=J. Randy |authorlink=J. Randy Taraborrelli |title=Jackie, Ethel, Joan: Women of Camelot |publisher=[[Warner Books]] |year=2000 |page=333 |isbn=0-446-52426-3}}</ref> זאת למרות התנגדות שומר ראשו. בעוברו במטבח המלון מוקף באנשיו ובתומכים, ירה בו באקדח מתנקש צעיר בשם [[סירחאן סירחאן]], בן למשפחה פלסטינית-נוצרית ש[[הגירה|היגרה]] לארצות הברית מ[[ירושלים]].<ref name="NYTsirhan">{{cite web| url=https://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/big/0605.html#article |title=Kennedy is Dead, Victim of Assassin; Suspect, Arab Immigrant, Arraigned; Johnson Appoints Panel on Violence|last=Hill|first=Gladwin|date=June 6, 1968|work=The New York Times|accessdate=December 29, 2015 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824121103/http://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/big/0605.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref> קנדי נפגע שלוש פעמים וחמישה אחרים נפצעו.<ref name=cnnMartinez>{{cite news|last=Martinez|first=Michael|title=RFK assassination witness tells CNN: There was a second shooter|url=http://www.cnn.com/2012/04/28/justice/california-rfk-second-gun|publisher=CNN|date=April 30, 2012 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824121307/http://www.cnn.com/2012/04/28/justice/california-rfk-second-gun | archivedate=August 24, 2016}}</ref>
בחצות של ליל ה-5 ביוני, 1968, נשא קנדי דברים במסיבת עיתונאים במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס.{{הערה|שם=NYTjune61968|{{cite news|url=https://query.nytimes.com/gst/abstract.html?res=9404E1D91138E134BC4D53DFB0668383679EDE|title=Kennedy claims victory; and then shots ring out|last=Morriss|first=John G.|date=June 6, 1968|work=The New York Times|page=1|accessdate=December 29, 2015}}}} לאחר מכן פנה קנדי עם פמלייתו לצאת מן האולם. הוא עמד לגשת לחדר הכתבים בקיצור דרך, במטבח המלון.{{הערה|{{cite book |last=Taraborrelli |first=J. Randy |authorlink=J. Randy Taraborrelli |title=Jackie, Ethel, Joan: Women of Camelot |publisher=[[Warner Books]] |year=2000 |page=333 |isbn=0-446-52426-3}}}} זאת למרות התנגדות שומר ראשו. בעוברו במטבח המלון מוקף באנשיו ובתומכים, ירה בו באקדח מתנקש צעיר בשם [[סירחאן סירחאן]], בן למשפחה פלסטינית-נוצרית ש[[הגירה|היגרה]] לארצות הברית מ[[ירושלים]].{{הערה|שם=NYTsirhan|{{cite web| url=https://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/big/0605.html#article |title=Kennedy is Dead, Victim of Assassin; Suspect, Arab Immigrant, Arraigned; Johnson Appoints Panel on Violence|last=Hill|first=Gladwin|date=June 6, 1968|work=The New York Times|accessdate=December 29, 2015 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824121103/http://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/big/0605.html | archivedate=August 24, 2016}}}} קנדי נפגע שלוש פעמים וחמישה אחרים נפצעו.{{הערה|שם=cnnMartinez|{{cite news|last=Martinez|first=Michael|title=RFK assassination witness tells CNN: There was a second shooter|url=http://www.cnn.com/2012/04/28/justice/california-rfk-second-gun|publisher=CNN|date=April 30, 2012 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824121307/http://www.cnn.com/2012/04/28/justice/california-rfk-second-gun | archivedate=August 24, 2016}}}}


לאחר שנורה, תפסו תומכיו של קנדי את סירחאן.<ref name="timealife">{{cite web|url=http://content.time.com/time/subscriber/article/0,33009,900110-3,00.html|title=Nation: A LIFE ON THE WAY TO DEATH|date=June 14, 1968|work=[[Time (magazine)|Time]]|accessdate=December 29, 2015}}</ref> קנדי שכב פצוע ושאל את אחד מתומכיו "הכול בסדר?". לאחר שקיבל תשובה חיובית, אמר "הכול יהיה בסדר".<ref name="nw29-30">{{cite journal|title=Bobby's Last, Longest Day|journal=Newsweek|date=June 17, 1968|pages=29–30}}</ref><ref>{{Cite news|title=The busboy who cradled a dying RFK has finally stepped out of the past|url=http://www.latimes.com/local/california/la-me-0830-lopez-romero-20150829-column.html | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824121507/http://www.latimes.com/local/california/la-me-0830-lopez-romero-20150829-column.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref> לאחר כמה דקות, הגיעו רופאים והרימו אותו לאלונקה. מילותיו האחרונות היו "אל תרימו אותי".<ref>{{cite book|title=RFK: a candid biography of Robert F. Kennedy|last=Heymann|first=C. David|location=New York|publisher=Dutton|year=1998|page=500}}</ref><ref>{{harvnb|Clarke|2008|page=275}}</ref> לאחר מכן איבד את הכרתו.<ref name="w273">{{harvnb|Witcover|1969|page=273}}</ref> הוא הובהל לבית החולים ומת בשעות הבוקר המוקדמות.<ref>{{cite web|url=http://www.boston.com/news/nation/washington/articles/2008/06/05/slaying_gave_us_a_first_taste_of_mideast_terror/?page=full|title=Slaying gave US a first taste of Mideast terror|work=boston.com|accessdate=August 25, 2015}}</ref>
לאחר שנורה, תפסו תומכיו של קנדי את סירחאן.{{הערה|שם=timealife|{{cite web|url=http://content.time.com/time/subscriber/article/0,33009,900110-3,00.html|title=Nation: A LIFE ON THE WAY TO DEATH|date=June 14, 1968|work=[[Time (magazine)|Time]]|accessdate=December 29, 2015}}}} קנדי שכב פצוע ושאל את אחד מתומכיו "הכול בסדר?". לאחר שקיבל תשובה חיובית, אמר "הכול יהיה בסדר".{{הערה|שם=nw29-30|{{cite journal|title=Bobby's Last, Longest Day|journal=Newsweek|date=June 17, 1968|pages=29–30}}}}{{הערה|{{Cite news|title=The busboy who cradled a dying RFK has finally stepped out of the past|url=http://www.latimes.com/local/california/la-me-0830-lopez-romero-20150829-column.html | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824121507/http://www.latimes.com/local/california/la-me-0830-lopez-romero-20150829-column.html | archivedate=August 24, 2016}}}} לאחר כמה דקות, הגיעו רופאים והרימו אותו לאלונקה. מילותיו האחרונות היו "אל תרימו אותי".{{הערה|{{cite book|title=RFK: a candid biography of Robert F. Kennedy|last=Heymann|first=C. David|location=New York|publisher=Dutton|year=1998|page=500}}}}{{הערה|{{harvnb|Clarke|2008|page=275}}}} לאחר מכן איבד את הכרתו.{{הערה|שם=w273|{{harvnb|Witcover|1969|page=273}}}} הוא הובהל לבית החולים ומת בשעות הבוקר המוקדמות.{{הערה|{{cite web|url=http://www.boston.com/news/nation/washington/articles/2008/06/05/slaying_gave_us_a_first_taste_of_mideast_terror/?page=full|title=Slaying gave US a first taste of Mideast terror|work=boston.com|accessdate=August 25, 2015}}}}


המתנקש הועמד לדין ונידון תחילה ל[[עונש מוות|מוות]], אולם לאחר ביטול עונש המוות ב[[קליפורניה]] הומר גזר הדין למאסר עולם. בחקירתו ובמשפטו טען כי המניע למעשהו היה תמיכתו של רוברט קנדי ב[[מדינת ישראל]] לאחר ניצחונה ב[[מלחמת ששת הימים]] (הרצח אירע ביום השנה למלחמה). רוברט קנדי לא היה ידוע כתומך מובהק של ישראל, אך ההנחה היא שהמתנקש לא עמד על ההבחנה בין הדרגות השונות של התמיכה בישראל, באשר כל המתמודדים על הנשיאות, בין אם היו תומכי ישראל מובהקים בין אם לאו, הצהירו במהלך הבחירות המוקדמות על תמיכתם בישראל.
המתנקש הועמד לדין ונידון תחילה ל[[עונש מוות|מוות]], אולם לאחר ביטול עונש המוות ב[[קליפורניה]] הומר גזר הדין למאסר עולם. בחקירתו ובמשפטו טען כי המניע למעשהו היה תמיכתו של רוברט קנדי ב[[מדינת ישראל]] לאחר ניצחונה ב[[מלחמת ששת הימים]] (הרצח אירע ביום השנה למלחמה). רוברט קנדי לא היה ידוע כתומך מובהק של ישראל, אך ההנחה היא שהמתנקש לא עמד על ההבחנה בין הדרגות השונות של התמיכה בישראל, באשר כל המתמודדים על הנשיאות, בין אם היו תומכי ישראל מובהקים בין אם לאו, הצהירו במהלך הבחירות המוקדמות על תמיכתם בישראל.
שורה 400: שורה 400:


==לוויה==
==לוויה==
גופתו של קנדי הוחזרה למנהטן והוצג לציבור.<ref>Lukas, J. Anthony. "Kennedy's Body Is Flown Here For Funeral Rites." ''New York Times.'' June 7, 1968.</ref><ref>{{cite news|url=http://www.politico.com/story/2016/06/robert-f-kennedy-assassinated-june-5-1968-223826|title=Robert F. Kennedy assassinated, June 5, 1968|first=Andrew|last=Glass|date=June 4, 2016 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824122254/http://www.politico.com/story/2016/06/robert-f-kennedy-assassinated-june-5-1968-223826 | archivedate=August 24, 2016}}</ref> לאחר מכן נערך טקס האשכבה במעמד משפחת קנדי, הנשיא [[לינדון ג'ונסון]] ואשתו [[ליידי בירד ג'ונסון]] וחברי הקבינט.<ref>Shipler, David K. "Family Serves in Funeral Mass." ''New York Times.'' June 9, 1968; Kilpatrick, Carroll. "Johnsons Attend Kennedy Services." ''Washington Post.'' June 9, 1968.</ref> אחיו [[טד קנדי|טד]], האח היחיד שנותר, טען שאין להעצים את מותו של אחיו ולזכור אותו פשוט כאדם טוב, שניסה לתקן עוולות.<ref name="RFKeulogy">{{cite web|url=http://www.americanrhetoric.com/speeches/ekennedytributetorfk.html|title=Edward M. Kennedy Address at the Public Memorial Service for Robert F. Kennedy|publisher=American Rhetoric: Top 100 Speeches|accessdate=August 29, 2009 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824122452/http://www.americanrhetoric.com/speeches/ekennedytributetorfk.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref>
גופתו של קנדי הוחזרה למנהטן והוצג לציבור.{{הערה|Lukas, J. Anthony. "Kennedy's Body Is Flown Here For Funeral Rites." ''New York Times.'' June 7, 1968.}}{{הערה|{{cite news|url=http://www.politico.com/story/2016/06/robert-f-kennedy-assassinated-june-5-1968-223826|title=Robert F. Kennedy assassinated, June 5, 1968|first=Andrew|last=Glass|date=June 4, 2016 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824122254/http://www.politico.com/story/2016/06/robert-f-kennedy-assassinated-june-5-1968-223826 | archivedate=August 24, 2016}}}} לאחר מכן נערך טקס האשכבה במעמד משפחת קנדי, הנשיא [[לינדון ג'ונסון]] ואשתו [[ליידי בירד ג'ונסון]] וחברי הקבינט.{{הערה|Shipler, David K. "Family Serves in Funeral Mass." ''New York Times.'' June 9, 1968; Kilpatrick, Carroll. "Johnsons Attend Kennedy Services." ''Washington Post.'' June 9, 1968.}} אחיו [[טד קנדי|טד]], האח היחיד שנותר, טען שאין להעצים את מותו של אחיו ולזכור אותו פשוט כאדם טוב, שניסה לתקן עוולות.{{הערה|שם=RFKeulogy|{{cite web|url=http://www.americanrhetoric.com/speeches/ekennedytributetorfk.html|title=Edward M. Kennedy Address at the Public Memorial Service for Robert F. Kennedy|publisher=American Rhetoric: Top 100 Speeches|accessdate=August 29, 2009 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824122452/http://www.americanrhetoric.com/speeches/ekennedytributetorfk.html | archivedate=August 24, 2016}}}}


[[File:Robert F. Kennedy grave in Arlington National Cemetery.jpg|ממוזער|200px|קברו של קנדי ב[[בית הקברות הלאומי ארלינגטון]].]]
[[File:Robert F. Kennedy grave in Arlington National Cemetery.jpg|ממוזער|200px|קברו של קנדי ב[[בית הקברות הלאומי ארלינגטון]].]]
לאחר האשכבה שרו הנוכחים את [[המנון הקרב של הרפובליקה]], בניצוחו של [[אנדי ויליאמס]].<ref name="1968 Year In Review UPI.com">{{cite web|url=http://www.upi.com/Audio/Year_in_Review/Events-of-1968/Robert-F.-Kennedy-Assassinated/12303153093431-3/|title=News, Photos, Audio - Archives - UPI.com|work=UPI|accessdate=August 25, 2015}}</ref> מיד לאחר מכן הועברה גופתו אל וושינגטון הבירה, כשאלפי מספידים ליוו את הרכבת בדרכה. הרכבת יצאה מניו יורק ב-12:30.<ref name="Rites">"Kennedy Rites Are Announced." ''Washington Post.'' June 7, 1968.</ref> כשהגיעה לניו ג'רזי, רכבת במסילה המקבילה פגעה בשני צופים.<ref name="ModernRailways">{{cite journal|author=Morgan, David P.|date=August 1968|title=The train the nation watched|journal=Modern Railways|publisher=Ian Allan Ltd.|location=Shepperton, Middlesex|volume=XXIV|issue=239|pages=408–409}}</ref><ref name="Wicker">Wicker, Tom. "President Joins Kennedys in Tribute at Graveside." ''New York Times.'' June 9, 1968.</ref><ref>{{cite web|url=http://hnn.us/node/51186 |title=Robert F. Kennedy and the 82 Days That Inspired America| first=Thurston |last=Clarke |publisher=History News Network}}</ref> הקהל הגדול האריך את זמן הנסיעה.<ref name="ReedThousands">Reed, Roy. "Thousands Visit Kennedy's Grave on Day of Mourning." ''New York Times.'' June 10, 1968.</ref> הרכבת הייתה אמורה להגיע ליעדה בארבע וחצי,<ref name="WhiteFitt">White, Jean M. "Kennedy to Be Buried Near Brother." ''Washington Post.'' June 7, 1968,</ref><ref name="Madden">Madden, Richard L. "Kennedy Will Be Buried a Few Steps From the Arlington Grave of His Brother." ''New York Times.'' June 8, 1968.</ref> אולם לבסוף הגיעה ב-9:10 ב-8 ביוני.<ref name="ReedThousands" />
לאחר האשכבה שרו הנוכחים את [[המנון הקרב של הרפובליקה]], בניצוחו של [[אנדי ויליאמס]].{{הערה|שם=1968 Year In Review UPI.com|{{cite web|url=http://www.upi.com/Audio/Year_in_Review/Events-of-1968/Robert-F.-Kennedy-Assassinated/12303153093431-3/|title=News, Photos, Audio - Archives - UPI.com|work=UPI|accessdate=August 25, 2015}}}} מיד לאחר מכן הועברה גופתו אל וושינגטון הבירה, כשאלפי מספידים ליוו את הרכבת בדרכה. הרכבת יצאה מניו יורק ב-12:30.{{הערה|שם=Rites|"Kennedy Rites Are Announced." ''Washington Post.'' June 7, 1968.}} כשהגיעה לניו ג'רזי, רכבת במסילה המקבילה פגעה בשני צופים.{{הערה|שם=ModernRailways|{{cite journal|author=Morgan, David P.|date=August 1968|title=The train the nation watched|journal=Modern Railways|publisher=Ian Allan Ltd.|location=Shepperton, Middlesex|volume=XXIV|issue=239|pages=408–409}}}}{{הערה|שם=Wicker|Wicker, Tom. "President Joins Kennedys in Tribute at Graveside." ''New York Times.'' June 9, 1968.}}{{הערה|{{cite web|url=http://hnn.us/node/51186 |title=Robert F. Kennedy and the 82 Days That Inspired America| first=Thurston |last=Clarke |publisher=History News Network}}}} הקהל הגדול האריך את זמן הנסיעה.{{הערה|שם=ReedThousands|Reed, Roy. "Thousands Visit Kennedy's Grave on Day of Mourning." ''New York Times.'' June 10, 1968.}} הרכבת הייתה אמורה להגיע ליעדה בארבע וחצי,{{הערה|שם=WhiteFitt|White, Jean M. "Kennedy to Be Buried Near Brother." ''Washington Post.'' June 7, 1968,}}{{הערה|שם=Madden|Madden, Richard L. "Kennedy Will Be Buried a Few Steps From the Arlington Grave of His Brother." ''New York Times.'' June 8, 1968.}} אולם לבסוף הגיעה ב-9:10 ב-8 ביוני.{{הערה|שם=ReedThousands}}


===קבורה===
===קבורה===
קנדי נקבר ב[[בית הקברות הלאומי ארלינגטון]] ליד אחיו ג'ון.<ref name="1968 Year In Review UPI.com"/> למרות שרצה להיקבר במסצ'וסטס, האמינה משפחתו שירצה להיקבר ליד אחיו.<ref>Martin, p. 19; Barnes, p. 289.</ref>
קנדי נקבר ב[[בית הקברות הלאומי ארלינגטון]] ליד אחיו ג'ון.{{הערה|שם=1968 Year In Review UPI.com}} למרות שרצה להיקבר במסצ'וסטס, האמינה משפחתו שירצה להיקבר ליד אחיו.{{הערה|Martin, p. 19; Barnes, p. 289.}}


הטקס בן רבע שעה החל ב-10:30 בניצוח הארכיבישוף הקתולי של וושינגטון.<ref name="ReedThousands"/> [[ג'ון גלן]] העניק את הדגל המקופל לסנאטור טד קנדי, שהעביר אותו לבנו הבכור של רוברט, ג'ו, שהעביר אותו לאתל.<ref name="Wicker" />
הטקס בן רבע שעה החל ב-10:30 בניצוח הארכיבישוף הקתולי של וושינגטון.{{הערה|שם=ReedThousands}} [[ג'ון גלן]] העניק את הדגל המקופל לסנאטור טד קנדי, שהעביר אותו לבנו הבכור של רוברט, ג'ו, שהעביר אותו לאתל.{{הערה|שם=Wicker}}


ב-9 ביוני, הכריז לינדון ג'ונסון על הצמדת מאבטחים לכל המועמדים בבחירות ועל יום אבל לאומי.<ref>{{cite news|url=https://www.independent.co.uk/news/world/americas/assassination-the-night-bobby-kennedy-was-shot-432970.html|title=Assassination: The night Bobby Kennedy was shot|date=January 20, 2007|publisher=independent.co.uk | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824123805/http://www.independent.co.uk/news/world/americas/assassination-the-night-bobby-kennedy-was-shot-432970.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref> לאחר ההתנקשות שינה הקונגרס את הוראות השירות החשאי ודרש ממנו להגן על מועמדים נשיאותיים.<ref>{{cite news|url=http://onpolitics.usatoday.com/2015/06/05/a-robert-kennedy-legacy-secret-service-for-candidates/|title=A Robert Kennedy legacy: Secret Service for candidates|date=June 5, 2015|first=David|last=Johnson|publisher=USA Today}}</ref><ref>{{cite news|url=http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=91122836|title=RFK Assassination Sparked Secret Service Change|date=June 5, 2008|publisher=npr.org}}</ref>
ב-9 ביוני, הכריז לינדון ג'ונסון על הצמדת מאבטחים לכל המועמדים בבחירות ועל יום אבל לאומי.{{הערה|{{cite news|url=https://www.independent.co.uk/news/world/americas/assassination-the-night-bobby-kennedy-was-shot-432970.html|title=Assassination: The night Bobby Kennedy was shot|date=January 20, 2007|publisher=independent.co.uk | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824123805/http://www.independent.co.uk/news/world/americas/assassination-the-night-bobby-kennedy-was-shot-432970.html | archivedate=August 24, 2016}}}} לאחר ההתנקשות שינה הקונגרס את הוראות השירות החשאי ודרש ממנו להגן על מועמדים נשיאותיים.{{הערה|{{cite news|url=http://onpolitics.usatoday.com/2015/06/05/a-robert-kennedy-legacy-secret-service-for-candidates/|title=A Robert Kennedy legacy: Secret Service for candidates|date=June 5, 2015|first=David|last=Johnson|publisher=USA Today}}}}{{הערה|{{cite news|url=http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=91122836|title=RFK Assassination Sparked Secret Service Change|date=June 5, 2008|publisher=npr.org}}}}
[[File:Robert Kennedy Memorial.jpg|מרכז|ממוזער|700px|אנדרטת הזיכרון לקנדי שנבנתה ב-1971.]]
[[File:Robert Kennedy Memorial.jpg|מרכז|ממוזער|700px|אנדרטת הזיכרון לקנדי שנבנתה ב-1971.]]


שורה 417: שורה 417:
===משפחתו===
===משפחתו===
[[File:Kennedy bros.jpg|ממוזער|רוברט קנדי (במרכז) עם אחיו [[טד קנדי|טד]] (מימין) והמועמד הנשיאותי [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון]] ביולי 1960.]]
[[File:Kennedy bros.jpg|ממוזער|רוברט קנדי (במרכז) עם אחיו [[טד קנדי|טד]] (מימין) והמועמד הנשיאותי [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון]] ביולי 1960.]]
ב-17 ביוני, 1950, נישא קנדי לאשתו, [[אתל קנדי|אתל סקאקל]], בתו של איש עסקים. נולדו להם 11 ילדים; קייתלין, ג'וזף, רוברט, דיויד, מרי, מישל, מרי קרי, כריסטופר, מתיו, דאגלס ורורי (שנולדה בדצמבר 1968, לאחר ההתנקשות).<ref name="Schlesinger"/>
ב-17 ביוני, 1950, נישא קנדי לאשתו, [[אתל קנדי|אתל סקאקל]], בתו של איש עסקים. נולדו להם 11 ילדים; קייתלין, ג'וזף, רוברט, דיויד, מרי, מישל, מרי קרי, כריסטופר, מתיו, דאגלס ורורי (שנולדה בדצמבר 1968, לאחר ההתנקשות).{{הערה|שם=Schlesinger}}


===סגנונו===
===סגנונו===
נטען שקנדי היה העדין במשפחתו, והרהוט פחות.<ref name=Schlesinger21-23 />
נטען שקנדי היה העדין במשפחתו, והרהוט פחות.{{הערה|שם=Schlesinger21-23 }}


למרות שחלומותיו של אביו התמקדו בשני אחיו הגדולים, שמר קנדי על נאמנות למשפחה. אביו ואחיו העריכו את התחרותיות שלו ונאמנותו.
למרות שחלומותיו של אביו התמקדו בשני אחיו הגדולים, שמר קנדי על נאמנות למשפחה. אביו ואחיו העריכו את התחרותיות שלו ונאמנותו.


קנדי נחשב לאיש ארגון מעולה במסעות הבחירות של אחיו ג'ון. הוא תמיד היה קרוב יותר אליו.<ref name="Schlesinger"/>
קנדי נחשב לאיש ארגון מעולה במסעות הבחירות של אחיו ג'ון. הוא תמיד היה קרוב יותר אליו.{{הערה|שם=Schlesinger}}


יריביו של קנדי טענו שהיה חסר סבלנות.<ref name="Schlesinger"/>
יריביו של קנדי טענו שהיה חסר סבלנות.{{הערה|שם=Schlesinger}}


קנדי טען שהיה לו מזג בעייתי. הוא התקשה לסבול כשאנשים שיקרו לו.<ref>Schlesinger, p. 150.</ref>
קנדי טען שהיה לו מזג בעייתי. הוא התקשה לסבול כשאנשים שיקרו לו.{{הערה|Schlesinger, p. 150.}}


===אמונה דתית ופילוסופיה יוונית===
===אמונה דתית ופילוסופיה יוונית===
כמו כל אחיו, היה קנדי קתולי. הוא היה דתי יותר מאחיו,<ref name="Schlesinger"/> ושילב את הדת בהשקפת עולמו.
כמו כל אחיו, היה קנדי קתולי. הוא היה דתי יותר מאחיו,{{הערה|שם=Schlesinger}} ושילב את הדת בהשקפת עולמו.


קנדי נאם נאומים רבים על דתו וטען שהצילה אותו לאחר מות אחיו.<ref>Schlesinger, p. 191 Cf. Murray Kempton, ''The Progressive'', September 1960.</ref>
קנדי נאם נאומים רבים על דתו וטען שהצילה אותו לאחר מות אחיו.{{הערה|Schlesinger, p. 191 Cf. Murray Kempton, ''The Progressive'', September 1960.}}


בשנותיו האחרונות, מצא נחת בכתבי הפילוסופים היווניים,<ref name="Schlesinger"/> בעיקר בהשפעתה של ג'קלין לאחר מות אחיו.<ref>{{cite book|title=Robert Kennedy: His Life|first=Evan|last=Thomas |publisher=Simon & Schuster|year=2013|page=22.}}</ref>
בשנותיו האחרונות, מצא נחת בכתבי הפילוסופים היווניים,{{הערה|שם=Schlesinger}} בעיקר בהשפעתה של ג'קלין לאחר מות אחיו.{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy: His Life|first=Evan|last=Thomas |publisher=Simon & Schuster|year=2013|page=22.}}}}


== מורשתו ==
== מורשתו ==
קנדי היה האח הראשון של נשיא ששירת כתובע כללי. הוא נחשב לאחד מגדולי התובעים הכלליים.<ref>{{cite news|url=http://www.sfgate.com/politics/article/Bush-honors-RFK-Kennedy-daughter-blasts-2853939.php|title=Bush honors RFK / Kennedy daughter blasts president, Ashcroft|first=Glen|last=Johnson|date=November 21, 2001|work=Boston Globe | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824131923/http://www.sfgate.com/politics/article/Bush-honors-RFK-Kennedy-daughter-blasts-2853939.php | archivedate=August 24, 2016}}</ref> הוא תמך בזכויות האזרח ובממשלו של אחיו.<ref>{{cite book|title=Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness|first=Walter|last=Isaacson|page=287.|year=2011|isbn=978-0393340761|publisher=W. W. Norton & Company}}</ref> עם התפטרותו מהתפקיד כדי להתמודד לסנאט, טען ה''[[ניו יורק טיימס]]'', שביקר אותו רק שלוש שנים קודם לכן, שהעלה את הרף בתפקיד.<ref>{{cite book|title=The Legislative Branch of the Federal Government: Purpose, Process, and People |page=215.|year=2010|first=Brian|last=Duignan|isbn=978-1615300273|publisher=Rosen Education Service}}</ref>
קנדי היה האח הראשון של נשיא ששירת כתובע כללי. הוא נחשב לאחד מגדולי התובעים הכלליים.{{הערה|{{cite news|url=http://www.sfgate.com/politics/article/Bush-honors-RFK-Kennedy-daughter-blasts-2853939.php|title=Bush honors RFK / Kennedy daughter blasts president, Ashcroft|first=Glen|last=Johnson|date=November 21, 2001|work=Boston Globe | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824131923/http://www.sfgate.com/politics/article/Bush-honors-RFK-Kennedy-daughter-blasts-2853939.php | archivedate=August 24, 2016}}}} הוא תמך בזכויות האזרח ובממשלו של אחיו.{{הערה|{{cite book|title=Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness|first=Walter|last=Isaacson|page=287.|year=2011|isbn=978-0393340761|publisher=W. W. Norton & Company}}}} עם התפטרותו מהתפקיד כדי להתמודד לסנאט, טען ה''[[ניו יורק טיימס]]'', שביקר אותו רק שלוש שנים קודם לכן, שהעלה את הרף בתפקיד.{{הערה|{{cite book|title=The Legislative Branch of the Federal Government: Purpose, Process, and People |page=215.|year=2010|first=Brian|last=Duignan|isbn=978-1615300273|publisher=Rosen Education Service}}}}


קנדי זכה לשבחים על כישרון הנאום שלו.<ref>{{cite news|date=March 13, 2016|title=What Bobby Kennedy Would Say to Trump|work=POLITICO|url=http://www.thedailybeast.com/articles/2016/03/13/what-bobby-kennedy-would-say-to-trump.html}}</ref> and his skill at creating unity.<ref>{{cite news|url=http://www.irishcentral.com/opinion/others/Todays-US-political-landscape-could-use-the-healing-magic-of-Bobby-Kennedy.html|title=Bobby Kennedy, a healer between the races needed more than ever in US|date=June 6, 2016|work=Irish Central|first=Larry|last=Tye | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824133957/http://www.irishcentral.com/opinion/others/Todays-US-political-landscape-could-use-the-healing-magic-of-Bobby-Kennedy.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref> קנדי היה כנה במיוחד בנאומיו והיה מוכן לשלם מחיר פוליטי כבד.<ref>{{cite book|title=The 20th Century Go-N: Dictionary of World Biography, Volume 8|page=1935|first=Frank N.|last=Magill|year=2014|publisher=Routledge}}</ref>
קנדי זכה לשבחים על כישרון הנאום שלו.{{הערה|{{cite news|date=March 13, 2016|title=What Bobby Kennedy Would Say to Trump|work=POLITICO|url=http://www.thedailybeast.com/articles/2016/03/13/what-bobby-kennedy-would-say-to-trump.html}}}} and his skill at creating unity.{{הערה|{{cite news|url=http://www.irishcentral.com/opinion/others/Todays-US-political-landscape-could-use-the-healing-magic-of-Bobby-Kennedy.html|title=Bobby Kennedy, a healer between the races needed more than ever in US|date=June 6, 2016|work=Irish Central|first=Larry|last=Tye | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824133957/http://www.irishcentral.com/opinion/others/Todays-US-political-landscape-could-use-the-healing-magic-of-Bobby-Kennedy.html | archivedate=August 24, 2016}}}} קנדי היה כנה במיוחד בנאומיו והיה מוכן לשלם מחיר פוליטי כבד.{{הערה|{{cite book|title=The 20th Century Go-N: Dictionary of World Biography, Volume 8|page=1935|first=Frank N.|last=Magill|year=2014|publisher=Routledge}}}}


ההתנקשות בקנדי נחשבה כמכה לחזון האופטימי של שנות השישים.<ref name="Schlesinger 2002 1978, p. xvi"/><ref name= newfield>{{cite book |last=Newfield |first=Jack |title=Robert Kennedy: A Memoir |publisher=Penguin Group |edition=reprint |date=1988 |location=New York |pages=304 |isbn=0-452-26064-7}}</ref><ref>{{cite book|title=Bill Clinton: The Inside Story|first=Robert E.|last=Levin|year=1992|page=60|isbn=978-1561711772|publisher=S.P.I. Books}}</ref><ref>{{cite news|title=Robert F. Kennedy and the 82 Days That Inspired America |url=http://historynewsnetwork.org/article/51186#sthash.q53iPSHc.dpuf|work=History News Network|date=June 8, 2008 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824172920/http://historynewsnetwork.org/article/51186 | archivedate=August 24, 2016}}</ref>
ההתנקשות בקנדי נחשבה כמכה לחזון האופטימי של שנות השישים.{{הערה|שם=Schlesinger 2002 1978, p. xvi}}{{הערה|שם=newfield|{{cite book |last=Newfield |first=Jack |title=Robert Kennedy: A Memoir |publisher=Penguin Group |edition=reprint |date=1988 |location=New York |pages=304 |isbn=0-452-26064-7}}}}{{הערה|{{cite book|title=Bill Clinton: The Inside Story|first=Robert E.|last=Levin|year=1992|page=60|isbn=978-1561711772|publisher=S.P.I. Books}}}}{{הערה|{{cite news|title=Robert F. Kennedy and the 82 Days That Inspired America |url=http://historynewsnetwork.org/article/51186#sthash.q53iPSHc.dpuf|work=History News Network|date=June 8, 2008 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824172920/http://historynewsnetwork.org/article/51186 | archivedate=August 24, 2016}}}}


מותו של קנדי נחשב לגורם בהפסד המפלגה הדמוקרטית ב-1968.<ref name= newfield2>{{cite book |last=Newfield |first=Jack |title=Robert Kennedy: A Memoir |publisher=Penguin Group |edition=reprint |date=1988 |location=New York |pages=292–293 |isbn=0-452-26064-7}}</ref><ref>{{cite news|url=http://www.slate.com/articles/news_and_politics/history_lesson/2008/06/after_the_assassination.html|title=WHAT IF BOBBY KENNEDY HAD BECOME PRESIDENT?|date=June 1, 2008|work=Slate | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824173515/http://www.slate.com/articles/news_and_politics/history_lesson/2008/06/after_the_assassination.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref> מאז מותו זכה קנדי לכבוד מצד ליברלים<ref>{{cite news|url=http://www.nydailynews.com/opinion/michael-cohen-rfk-dems-revere-article-1.2660354|title=RFK and the Dems who revere him: 48 years after Robert Kennedy's assassination, we should remember him in all his complexity|date=June 5, 2016|work=New York Daily News|author=Michael Cohen | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824173806/http://www.nydailynews.com/opinion/michael-cohen-rfk-dems-revere-article-1.2660354 | archivedate=August 24, 2016}}</ref> ומצד שמרנים.<ref>{{cite news|url=https://www.theguardian.com/commentisfree/2013/jun/06/robert-kennedy-assassination-anniversary|title=Bobby Kennedy: Democratic apostate, political opportunist, liberal idealist …|first=Michael|last=Cohen|date=June 6, 2013|work=The Guardian}}</ref>
מותו של קנדי נחשב לגורם בהפסד המפלגה הדמוקרטית ב-1968.{{הערה|שם=newfield2|{{cite book |last=Newfield |first=Jack |title=Robert Kennedy: A Memoir |publisher=Penguin Group |edition=reprint |date=1988 |location=New York |pages=292–293 |isbn=0-452-26064-7}}}}{{הערה|{{cite news|url=http://www.slate.com/articles/news_and_politics/history_lesson/2008/06/after_the_assassination.html|title=WHAT IF BOBBY KENNEDY HAD BECOME PRESIDENT?|date=June 1, 2008|work=Slate | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824173515/http://www.slate.com/articles/news_and_politics/history_lesson/2008/06/after_the_assassination.html | archivedate=August 24, 2016}}}} מאז מותו זכה קנדי לכבוד מצד ליברלים{{הערה|{{cite news|url=http://www.nydailynews.com/opinion/michael-cohen-rfk-dems-revere-article-1.2660354|title=RFK and the Dems who revere him: 48 years after Robert Kennedy's assassination, we should remember him in all his complexity|date=June 5, 2016|work=New York Daily News|author=Michael Cohen | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824173806/http://www.nydailynews.com/opinion/michael-cohen-rfk-dems-revere-article-1.2660354 | archivedate=August 24, 2016}}}} ומצד שמרנים.{{הערה|{{cite news|url=https://www.theguardian.com/commentisfree/2013/jun/06/robert-kennedy-assassination-anniversary|title=Bobby Kennedy: Democratic apostate, political opportunist, liberal idealist …|first=Michael|last=Cohen|date=June 6, 2013|work=The Guardian}}}}


רעיונותיו של קנדי (ושל אחיו) לגבי שימוש בממשלה לסיוע לחלשים בחברה הפכו לנדבכים חשובים ב[[ליברליזם חברתי|ליברליזם האמריקאי]].<ref>{{cite book| last = Brinkley| first = Alan| title = American History: A Survey| publisher = McGraw–Hill| edition = 12th| date = 2007| pages = 846| isbn = 978-0-07-325718-1}}</ref>
רעיונותיו של קנדי (ושל אחיו) לגבי שימוש בממשלה לסיוע לחלשים בחברה הפכו לנדבכים חשובים ב[[ליברליזם חברתי|ליברליזם האמריקאי]].{{הערה|{{cite book| last = Brinkley| first = Alan| title = American History: A Survey| publisher = McGraw–Hill| edition = 12th| date = 2007| pages = 846| isbn = 978-0-07-325718-1}}}}


== בקולנוע ==
== בקולנוע ==

גרסה מ־08:49, 27 בספטמבר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רוברט קנדי
Robert Francis Kennedy.
רוברט (בובי) קנדי בינואר 1964
רוברט (בובי) קנדי בינואר 1964
לידה 20 בנובמבר 1925
ברוקליין, מסצ'וסטס
פטירה 6 ביוני 1968 (בגיל 42)
לוס אנג'לס, קליפורניה
שם לידה Robert Francis Kennedy עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג אתל קנדי (17 ביוני 1950–6 ביוני 1968) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת משפחת קנדי
אב ג'וזף קנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם רוז קנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קייתלין קנדי טאוסנד
קרי קנדי
כריסטופר ג. קנדי
מקס קנדי
דאגלס הארימן קנדי
מייקל לה-מוין קנדי
דייוויד קנדי
קורטני קנדי היל
ג'וזף פ. קנדי השני
רוברט פ. קנדי ג'וניור
רורי קנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
סנאטור מטעם ניו יורק
3 בינואר 1965 – 6 ביוני 1968
(3 שנים ו־22 שבועות)


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג
פרמטרים [ תפקיד מעל, תחת תפקיד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

התובע הכללי של ארצות הברית ה־64
20 בינואר 1961 – 3 בספטמבר 1964
(3 שנים ו־32 שבועות)
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט פרנסיס "בובי" קנדי (באנגלית: Robert Francis "Bobby" Kennedy; ‏20 בנובמבר 1925 - 6 ביוני 1968) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי ממסצ'וסטס. הוא כיהן בתפקיד סנאטור מטעם מדינת ניו יורק בין ינואר 1965 עד להירצחו ביוני 1968. בנוסף, כיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בין ינואר 1961 לספטמבר 1964, ושירת תחת אחיו הגדול, הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי, ויורשו, הנשיא לינדון ג'ונסון. קנדי היה חבר המפלגה הדמוקרטית ונחשב לנציג בולט של הליברליזם האמריקני.

קנדי שירת בשירות המילואים של הצי האמריקני בין 1944 ל-1946, וסיים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד ובבית הספר למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה. הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו במסצ'וסטס, כשניהל בהצלחה את מסע הבחירות של אחיו ג'ון אל הסנאט ב-1952.[1] לפני היכנסו לחיים הפוליטיים, עבד ככתב עבור עיתון מקומי בבוסטון וכעוזר יועץ לוועדת הסנאטורים שנוהלה בידי ג'וזף מקארתי. קנדי התפרסם בייעוצו לוועדה לנושאי יחסי עבודה בארצות הברית בין 1957 ל-1959, במהלכו ביקר את ג'ימי הופה, נשיא איגוד נהגי המשאיות, וכתב ספר נגד השחיתות באיגודי העובדים.

קנדי התפטר מהוועדה כדי לנהל את מסע הבחירות של אחיו ג'ון במהלך הבחירות הנשיאותיות של 1960.[1] לאחר היבחרו של ג'ון, מונה לתפקיד התובע הכללי, והיה היועץ הקרוב ביותר לנשיא במהלך כהונתו. הוא נודע בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח, במאבקו מול הפשע המאורגן והמאפיה, ובמעורבותו במדיניות החוץ האמריקנית כלפי קובה. לאחר ההתנקשות באחיו, כיהן בממשל ג'ונסון למשך כמה חודשים. לאחר מכן התפטר ורץ לסנאט מטעם מדינת ניו יורק ב-1964, וניצח את הסנאטור הרפובליקני, קנת קיטינג.

במהלך הבחירות ב-1968, היה קנדי אחד מהמתמודדים המובילים במפלגה הדמוקרטית על הנשיאות. הוא משך את קולות העניים, השחורים, ההיספנים, הקתולים והצעירים. מעט לאחר חצות ב-5 ביוני, 1968, לאחר שניצח בבחירות המקדימות במדינות דקוטה הדרומית וקליפורניה, נרצח בידי סירחאן סירחאן, פלסטיני בן עשרים וארבע, ומת למחרת.

ראשית חייו

רוברט פרנסיס קנדי נולד ב-20 בנובמבר, 1925, בברוקליין, מסצ'וסטס, בנם השביעי של איש העסקים והפוליטיקאי ג'וזף קנדי (1888-1969), והנדבנית רוז פיצג'רלד קנדי (1890-1995).[2] אחיו הגדולים היו ג'וזף קנדי (1915-1944) וג'ון פיצג'רלד "ג'ק" קנדי (1917-1963) שנבחר להיות נשיאה ה-35 של ארצות הברית ב-1960. אחיו הצעיר היה הסנאטור אדוארד מור "טד" קנדי (1932-2009).[3] כל ארבעת סביו היו ממוצא אירי.[4]

אביו היה איש עסקים עשיר ומנהיג הקהילה האירית-קתולית במפלגה הדמוקרטית. לאחר שהתפטר מתפקידו כשגריר בממלכה המאוחדת ב-1940, התמקד ג'ו האב בבנו הבכור, ג'וזף הבן, במחשבה שייכנס לפוליטיקה ויבחר לנשיאות. הוא גם דחף את ילדיו הצעירים לשירות הציבורי.[5] לאחר מותו של ג'וזף הבן במלחמת העולם השנייה, החליט קנדי האב להתמקד בבנו השני, ג'ון, ולטפח אותו כנשיא. הוא השקיע את מיטב כספו כדי לסייע לפוליטיקה המשפחתית.[6]

משפחת קנדי במסצ'וסטס, ב-1931. רוברט למטה משמאל בז'קט.

אחיו הגדול של קנדי, ג'ון, היה חולני במיוחד ולכן קרא הרבה. למרות שלא ניסה להכיר את אחיו הקטן במהלך ילדותו, לקח אותו ג'ון לטיולים[7] וסיפר לו על גיבורי ההרפתקאות עליהם קרא.[8]

בניגוד לאחיו הגדולים, ביקר קנדי בכנסייה.[9] הוא נחשב לאח פחות בולט במשפחה.[7][8]

בספטמבר 1927, עברה משפחת קנדי לריוורדייל, שכונה עשירה ברובע ברונקס בניו יורק סיטי, וכעבור שנתיים, עברו אל ברונקוויל. את הקיץ ואת הסתיו בילה עם משפחתו[10] בביתם במסצ'וסטס שנקנה ב-1929,[11] ואת חג המולד ואת הפסחא בבית החורף שלהם בפאלם ביץ', פלורידה.

קנדי למד בבית ספר פרטי עד לכיתה ב', ועד לכיתה ה' בבית ספר ציבורי. הוא חזר על כיתה ג'.[12] הוא נרשם לבית הספר המחוזי בכיתה ו'. הוא היה ילד מאוד שקט וללא הרבה חברים.[13] הוא התעניין בעיקר בהיסטוריה אמריקנית, כיסה את קירות חדר השינה שלו בתמונות של נשיאים ומילא את מדפי הספרים בכרכים על מלחמת האזרחים האמריקנית. בנוסף אסף בולים, ופעם קיבל מכתב מפרנקלין דלאנו רוזוולט, שגם עסק בנושא.[14]

במרץ 1938, הפליג קנדי עם אמו וארבעת אחיו הקטנים לאנגליה כדי להצטרף לאביו, שהחל לכהן כשגריר האמריקני בממלכה המאוחדת. הוא למד בבית ספר פרטי בכיתה ז'. באפריל 1939, נאם בטקס הנחת אבן הפינה למועדון צעירים. נאומו הראשון התקבל בצורה טובה.[15] הוא חזר לארצות הברית ממש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

לימודים תיכוניים

בספטמבר 1939, החל קנדי ללמוד בבית ספר פרוטסטנטי בניו המפשייר,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Jack Newfield וגם 2= August 27, 2003. בהמלצת אביו.[16] אחרי חודשיים, החליטה אמו, שלא אהבה את הפרוטסטנטיות, לנצל את היעדרו של בעלה מבוסטון ולהוציא את קנדי מבית הספר. היא רשמה אותו לבית ספר קתולי,[17] בו למד עד כיתה י'.[18]

בבית הספר הקתולי, נודע קנדי כ"בובי". היחס של התלמידים לאמו הוביל אותו למעשים אלימים נגד כאלו שצחקו עליה.[19] הוא דאג לאחיו ג'ון, ששירת בצי האמריקני.[20] כדי לשפר את ציוניו, החל לקרוא הרבה.[21] הוא לא רצה לאכזב את אמו.[22] בנוסף החל להתעמל.[21] הנזירים בבית הספר החשיבו אותו לתלמיד לא בולט ודיכאוני, שהיה בינוני בכל המקצועות פרט להיסטוריה.[19]

אקדמיית מילטון

בספטמבר 1942, הועבר קנדי לפנימייה השלישית שלו, אקדמיית מילטון במילטון, מסצ'סוטס, לשנתיים האחרונות שלו.[23] אביו דרש את המעבר, באמונה שהדבר יכין את בנו לקראת הרווארד.[23]

קנדי נחשב לתלמיד מושך, מצחיק, אולם מופנם. הוא רצה להתגייס כמו שני אחיו הגדולים.[7]

יחסיו עם הוריו

בנעוריו, נחשב קנדי לאאוטסיידר המשפחתי. הוא נחשב לשונה מאוד מאביו.[19] אביו חשש מגישתו הנעימה, ולכן החליט קנדי לאמץ גישה קשוחה למען אביו.[24] המעבר מבית הספר הפרוטסטנטי, בו למדו ג'וזף הבן וג'ון, למילטון, פגעה באביו. קנדי התאמץ לרצות את אביו.[22]

כילד, ניסה קנדי לרצות את אמו ולהתקרב לדת.[8] רוז אהבה את בנה, בניגוד לאביו.[22] היא השפיעה עליו והפכה אותו לדתי יותר משאר אחיו.[25] הוא הרשים את הוריו כשחילק עיתונים, אולם לאחר מכן התברר שנסע ברולס רויס המשפחתית כדי לחלק אותם.[24]

ג'ו האב אהב את קנדי הבוגר, שהיה יותר קשוח בעיניו.[24]

שירות בצי (1944-1946)

קנדי (שני משמאל) במהלך האימונים שלו.

שישה שבועות לפני יום הולדתו השמונה עשר, התגייס קנדי אל הצי כשוליה[26] אולם שוחרר משירות פעיל עד למרץ 1944, כשעזב את אקדמיית מילטון כדי להתאמן. הוא הוסמך לקצונה בינואר 1946.[27][28][29][30] הוא כעס מאוד על כך שלא היה בשירות פעיל. אחרים נכנסו לקרב לפניו, והוא כעס על כך.[31]

אחיו הגדול ג'וזף נהרג באוגוסט 1944,[32] לאחר שמטוסו התפוצץ במהלך מבצע אפרודיטה. רוברט חווה משבר אמוני לאחר מכן. מותו של אחיו הוביל לעלייה מסוימת במעמדו במשפחה.[31] ב-15 בדצמבר, 1945, נבנתה משחתת על שמו של ג'וזף, ולאחר מכן נשלח קנדי לשרת עליה ב-1 בפברואר, 1946.[29][33] ב-30 במאי, 1946, שוחרר קנדי מהצבא.[34] על שירותו בצי זכה באות מלחמת העולם השנייה.

לימודיו ועיתונאות (1946-1951)

בספטמבר 1946, נרשם קנדי להרווארד.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: 2010 וגם 2='"`UNIQ--templatestyles-00000043-QINU`"'<cite class="citation web cs1">"Athletes Once: 100 Famous People Who Were Once Notable Athletes". google.com. <span class="reference-archive">אורכב מ-המקור ב-<span dir="rtl">21 באוגוסט 2016</span></span><span class="reference-accessdate">. נבדק ב-<span dir="rtl">25 באוגוסט 2015</span></span>.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Ajournal&rft.genre=unknown&rft.jtitle=google.com&rft.atitle=Athletes+Once%3A+100+Famous+People+Who+Were+Once+Notable+Athletes&rft_id=https%3A%2F%2Fbooks.google.com%2Fbooks%3Fid%3DLyBN758OMhMC%26pg%3DPA25%26lpg%3DPA25%26dq%3Dbobby%2Bkennedy%2B1946%2Benrolled%2Bharvard%26source%3Dbl%26ots%3DxPpf0zYLKz%26sig%3D4pudbHwIf2rNPiMgdKEo8rbs1HM%26hl%3Den%26sa%3DX%26ei%3DKFZqUdH5I4i2yAHdroGwDw%26ved%3D0CGIQ6AEwBg%23v%3Donepage%26q%3Dbobby%2520kennedy%25201946%2520enrolled%2520harvard%26f%3Dfalse&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98+%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99" class="Z3988"></span> <span class="cs1-visible-error citation-comment"><code class="cs1-code">{{cite web}}</code>: </span><span class="cs1-hidden-error citation-comment"> (עזרה)</span>; <span class="cs1-visible-error citation-comment">פרמטר לא ידוע <code class="cs1-code">&#124;deadurl=</code> (הצעה: <code class="cs1-code">&#124;url-status=</code>) (עזרה)</span>. הוא עבד קשה כדי להתקבל לנבחרת הפוטבול, שם הצליח לפני ששבר רגל במהלך האימונים.[35] במשחק מול אוניברסיטת ייל, השתתף ברגעים האחרונים בגבס.[36] אביו נכח בכמה מהמשחקים וחבריו לקבוצה העריכו את יכולותיו של קנדי. הוא היה קטן יחסית אולם הצליח בענף.[37]

ב-1946, השתתף במסע הבחירות של אחיו ג'ון עבור מושב בית הנבחרים שפונה בידי ג'יימס מייקל קרלי. הוא הצטרף למסע הבחירות לאחר סיום שירותו הצבאי, וכך נכנסו שני האחים לפוליטיקה.[38] כעבור שנתיים, במרץ 1948, סיים את לימודיו בהרווארד עם תואר במדעי המדינה.[39] לאחר סיום לימודיו, הפליג לנסיעה באירופה ובמזרח התיכון, ושלח כתבות לעיתון בבוסטון.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine וגם 2= 2008. ארבע כתבות נשלחו מארץ ישראל, מעט לפני תום המנדט הבריטי, ותיארו את המתיחות באזור.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine וגם 2= 2008. הוא ביקר את המדיניות הבריטית באזור, ושיבח את היהודים שפגש, בטענה שהיו קשוחים. הוא טען שפיתח תקוות לאחר שראה ערבים ויהודים עובדים ביחד, אולם שחשש שהשנאה בין הקבוצות חזקה מדי ותוביל למלחמה.[40]

בספטמבר 1948, נרשם לבית הספר למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה.[41] הוא התרגל במהירות ונבחר לנשיא הפורום המשפטי, שבו אירח נואמים חיצוניים, ביניהם אביו, אחיו, ויליאם אורוויל דאגלס וג'וזף מקארתי. עבודתו על יאלטה מאוחסנת באוצר האוניברסיטה.[42] ב-17 ביוני, 1950, נישא לאתל סקאקל בכנסייה הקתולית בקונטיקט, כשאחיו ג'ון הוא השושבין. קנדי סיים את לימודי המשפטים ביוני 1951, ולאחר מכן נסע עם אתל לגריניץ', לבית אביה. בתם קטלין נולדה ב-4 ביולי, 1951.[43] בקיץ עבר קנדי את בחינת ההסמכה לעריכת דין.[44] אחיו ג'ון חווה משבר ביחסיו עם אביו, ובמהלך מסע הבחירות לסנאט, ביקש מרוברט לעזור לו לתקן את מערכת היחסים. אביו של קנדי העריך את נכונותו להקריב למען המשפחה.[45]

בספטמבר 1951, נסע לסן פרנסיסקו ככתב כדי לכסות את החתימה על חוזה השלום עם יפן.[46] באוקטובר 1951, נסע לאסיה במשך שבעה שבועות עם אחיו ג'ון (שכבר כיהן אז בבית הנבחרים של ארצות הברית) ועם אחותם פטרישיה. הם הגיעו אל ישראל, הודו, פקיסטן, וייטנאם ויפן.[47] שני האחים לא היו בקשר מיוחד בגלל הפרשי הגילאים ביניהם. הטיול, שנערך בחסות אביהם,[45] חיזק את יחסיהם. הם נפגשו עם ליאקוט עלי חאן, ראש ממשלת פקיסטן, לפני ההתנקשות בו, ועם ראש ממשלת הודו, ג'ווהרלל נהרו.[48]

יועץ לוועדות בסנאט ומסעות בחירות (1951-1960)

מסע הבחירות של JFK לסנאט וג'וזף מקארתי (1952-1955)

רוברט, טד והנשיא ג'ון קנדי מחוץ לחדר הסגלגל ב-1963.

בנובמבר 1951, עבר קנדי עם אשתו ובתו לוושינגטון, כדי לעבוד כעורך דין במחלקת המשפטים של ארצות הברית במחלקה לענייני פלילים. הוא חקר בעיקר חשודים בריגול לטובת הסובייטים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Arthur J. Morris Law Library וגם 2='"`UNIQ--templatestyles-0000005C-QINU`"'<cite class="citation web cs1">"Kennedy, Robert F., 1951 - Our History: Featured Alumni - Law Library Guides at University of Virginia Arthur J. Morris Law Library". virginia.edu<span class="reference-accessdate">. נבדק ב-<span dir="rtl">25 באוגוסט 2015</span></span>.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Abook&rft.genre=unknown&rft.btitle=Kennedy%2C+Robert+F.%2C+1951+-+Our+History%3A+Featured+Alumni+-+Law+Library+Guides+at+University+of+Virginia+Arthur+J.+Morris+Law+Library&rft.pub=virginia.edu&rft_id=http%3A%2F%2Flibguides.law.virginia.edu%2Fcontent.php%3Fpid%3D229843%26sid%3D1910542&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98+%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99" class="Z3988"></span> <span class="cs1-hidden-error citation-comment"><code class="cs1-code">{{cite web}}</code>: </span><span class="cs1-hidden-error citation-comment"> (עזרה)</span>. בפברואר 1952 הועבר אל המחוז המזרחי של ניו יורק, בברוקלין, עבור טיפול בתיקי הונאה.[49] הוא התפטר ב-6 ביוני, 1952, כדי לנהל את מסע הבחירות של אחיו ג'ון לסנאט מטעם מסצ'וסטס.[49] ניצחונו של ג'ון היה חשוב למשפחה, הפך אותו לדמות לאומית ולמועמד רציני לנשיאות. רוברט הרגיש שבעזרתו לאחיו הצליח לזכות באהדת אביו.[50]

בדצמבר 1952, בעצת אביו, מונה קנדי בידי חבר המשפחה, הסנאטור הרפובליקני, ג'וזף מקארתי, להיות סגן יועץ בוועדת הסנאט לחקירות,,[51][52] אולם הוא לא אהב את גישתו התוקפנית של מקארתי.[53] הוא צבר מוניטין בוועדה, והתפטר ביולי 1953.[54] עד ינואר 1954 לא עסק בעבודה משמעותית.[55]

לאחר שעזר לאביו בוועדה לארגון מחדש של מחלקות הממשל, הצטרף קנדי שוב אל הסנאט כיועץ למיעוט הדמוקרטי בפברואר, 1954.[56] באותו החודש, העמיד לדין רוי כהן, עוזרו של מקארתי, את אני לי מוס, והאשים אותה בחברות במפלגה הקומוניסטית. קנדי חשף שכהן חקר את האישה הלא נכונה וביקש את התיק עליה מה-FBI. ראש ה-FBI ג'ון אדגר הובר מנע ממנו גישה לתיקים.[57] כשהדמוקרטים השיגו רוב בסנאט בינואר 1955, הפך קנדי ליועץ בכיר והיה מעורב בשימועים של מקארתי מול הצבא.[58] קנדי סייע לסנאטורים הדמוקרטים לתקוף את כהן במהלך השימועים, דבר שכמעט גרם לתקרית אלימה ביניהם.[57] קנדי הופיע ברשימת עשרת הצעירים הגדולים של 1954.[59]

עוזר לסטיבנסון ואיגודי העובדים (1956-1960)

קנדי עבד כעוזרו של עדלי סטיבנסון במהלך הבחירות לנשיאות ב-1956, מה שסייע לו להתרגל למסעות בחירות לאומיים, לקראת ניהול מסע הבחירות של אחיו.[60] הוא לכאורה הצביע לדוייט אייזנהאואר.[61] הוא גם היה ציר בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1956 במקום טיפ אוניל, וניסה לסייע לג'ון להתמנות לסגנו של סטיבנסון.[62] מעט לאחר מכן, ניסה להתפייס עם ג'ון אדגר הובר בהוראת אביו.[63] מערכת היחסים ביניהם עלתה על שרטון במהלך כהונתו כתובע כללי.[64]

בין 1957 ל-1959 ייעץ לוועדה של ג'ון ליטל מקללן, שעסקה בנושאי יחסי עבודה. קנדי פיקח על חקירות של עדים, זאת כדי שימשוך אש מצד איגודי העובדים.[65] במהלך כהונתו התעמת עם ג'ימי הופה, נשיא איגוד נהגי המשאיות.[66] הליברלים ביקרו את קנדי בגלל התפרצויות הכעס שלו כלפי אלו שהוגנו בידי התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית.[67] הסנאטורים בארי גולדווטר וקארל מונדט התלוננו על המיקוד באיגוד המשאיות, בטענה שקנדי ניסה לחפות על איגודי עובדי המכוניות שתמכו בדמוקרטים. קנדי כתב שלשני הסנאטורים לא היה אומץ כיוון שתקפו אותו רק בעיתונות.[68] בסוף 1959 התפטר מתפקידו כדי להתכונן לניהול מסע הבחירות של אחיו.

מסע הבחירות של ג'ון (1960)

ב-1960, פרסם קנדי ספר מוצלח בשם האויב מבפנים, בו תיאר את מעשיהם המושחתים של איגודי העובדים שחקר. הספר היה רב מכר ויכול היה להזניק את הקריירה הפוליטית של קנדי, אולם כדי לעזור למשפחתו,[69] החליט קנדי לסייע לאחיו ג'ון להתמודד לנשיאות. בניגוד לתפקידו שמונה שנים קודם לכן, הפעם הוא נאם יותר.[70] הוא דרש ניצחון בכל מחיר, וביקש מפרנקלין רוזוולט הבן לתקוף את יוברט האמפרי ולטעון שהשתמט מהצבא.[71]

מתוך דאגה בנוגע לניצחונו של קנדי, החליטו תומכיו של לינדון ג'ונסון, שגם רץ לנשיאות, לחשוף את עובדת היותו של קנדי חולה במחלת אדיסון. קנדי הגן על אחיו והכחיש זאת.[72] לאחר שהשיג את המועמדות, החליט קנדי למנות את ג'ונסון לסגנו. תומכי קנדי לא אהבו את הרעיון ורוברט ניסה לשכנע את ג'ונסון לסרב להצעה, מה שהוביל ליריבות גדולה ביניהם.[73] עוד לפני כן היחסים ביניהם לא היו טובים, כשרוברט ראה את ג'ונסון כאיום לשאיפותיו של אחיו.[74] עם זאת, הסכים ג'ונסון להתמנות לסגנו של ג'ון.[75]

קנדי ניסה להסתיר את הדת הקתולית של אחיו במהלך הבחירות המקדימות, אולם בבחירות הכלליות הפך לתקיף יותר בנוגע לנושא. נאומו של קנדי בספטמבר, בו דרש את הפרדת הדת מהמדינה, הרגיע את החששות.[76] כעבור חודש, שחרר קנדי את מנהיג התנועה לזכויות האזרח מרטין לותר קינג מכלאו באטלנטה. קנדי דיבר עם המושל ארנסט ונדיור ועם השופט שכלא את קנדי.[77]

התובע הכללי של ארצות הברית (1961-1964)

רוברט קנדי מעיד בפני וועדת הסנאט לנושא פשע מאורגן בספטמבר, 1963

לאחר היבחרו של ג'ון קנדי ב-1960, מינה את אחיו לתפקיד התובע הכללי. הבחירה הייתה שנויה במחלוקת, ועיתון הניו יורק טיימס טען שרוברט לא מנוסה ולא מתאים לתפקיד. לא היה לו ניסיון בבתי משפט מחוזיים או ממשלתיים,[78] והנשיא התבדח וטען שרק ניסה לתת לו ניסיון משפטי לפני שיעסוק בעריכת דין.[79] עם זאת, היה לקנדי ניסיון במאבק בפשע המאורגן.

לפי בובי בייקר, מזכיר הרוב בסנאט ותלמידו של לינדון ג'ונסון, הנשיא הנבחר לא רצה למנות את אחיו לתפקיד, אולם אביהם היה זה שלחץ עליו. בשם ג'ונסון, לחץ בייקר על הסנאטור ריצ'רד ראסל לאשר הצבעה קולית על מינויו של קנדי בינואר 1961, בגלל סיכוייו החלשים של קנדי להיבחר.[80] [81]

קנדי בחר בסגנים ובצוות מעולה, ביניהם ביירון וייט וניקולס דה-בלוויל קצנבך.[78]

קנדי היה אדם חזק בממשלו של אחיו- הוא ניהל את מסע הבחירות, היה התובע הכללי, שלט במינויים הפוליטיים, והיה היועץ של אחיו.[82] הוא נחשב לאחד מהתובעים הכלליים החזקים והמשפיעים ביותר.[83] הוא היה היועץ הקרוב ביותר לאחיו והיה האדם השני בממשלו של אחיו.[83]

הנשיא טען שהוא יכול לסמוך על אחיו שיבצע את המטלות, וטען שהוא מצוין בארגון.[84]

ברלין

כאחד מיועציו הקרובים של הנשיא, מילא קנדי תפקיד חשוב בטיפול במשבר ברלין.[85] בעזרת קשריו עם המרגל הסובייטי גיאורגי בולשקוב, מילא תפקיד חשוב בדיפלומטיה בין שתי המדינות.[86] הקשר אפשר לו לכנס את ועידת וינה ביוני 1961, ולהרגיע את המתיחות בצ'ק פוינט צ'ארלי באוקטובר.[87]

פשע מאורגן ואיגודי העובדים

ג'ון אדגר הובר עם ג'ון ורוברט קנדי ב-1961

כתובע הכללי, לחם קנדי מול הפשע המאורגן והמאפיה, ונכנס לעימותים עם ראש ה-FBI, ג'ון אדגר הובר. מספר ההרשעות של פושעים עלה בשמונה מאות אחוזים בכהונתו.[88] קנדי ניסה לגרום ל-FBI לזנוח את המאבק בקומוניזם לטובת מאבק בפשע מאורגן. קשריו עם אחיו אפשרו לו לגבור על הובר במאבק.[89] הובר לא אהב את קנדי, בעיקר בגלל שלא הצליח לשלוט בו.[90]

הוא ניסה לתבוע את ג'ימי הופה, נשיא איגוד נהגי המסעיות, בגלל שחיתותו.[91] הטינה ביניהם הובילה להאשמות של הופה שקנדי רודף אחריו באופן אישי.[92] ב-7 ביולי, 1961, לאחר היבחרו מחדש של הופה לנשיאות האיגוד, טען קנדי שהתיק של הממשלה נגדו לא השתנה.[93] כעבור שנה, הודלף שהופה טען בפני פעיל שגירש את קנדי באופן פיזי ממשרדו.[94] ב-1964, נעצר הופה על מתן שוחד למושבעים.[95] לאחר שגילה על הרשעתו של הופה, בירך קנדי את שלושת התובעים.[96]

זכויות האזרח

רוברט קנדי נואם בחזית משרד המשפטים של ארצות הברית בעצרות בזכות שוויון בין שחורים ולבנים ב-14 ביוני, 1963

ב-1961 התחייב קנדי לזכויות האזרח מטעם הממשל. הוא הביע תמיכה בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך ותמך בביטול ההפרדה הגזעית מסיבות חוקיות.[97]

במאי 1961, טען קנדי שבתוך שלושים או ארבעים שנים ייבחר אדם שחור לנשיאות. משפחתו תמכה בברק אובמה ב-2008.[98]

בפברואר 1962,[99] הציג ג'ון אדגר הובר, שראה במרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח, כפורע חוק[100] ואויב המדינה,[101] האשמות כלפי קינג וטען שעוזריו הקרובים היו קומוניסטים.[102] ה-FBI צותת לשיחותיו של קינג.[99] קנדי ביקש מקינג להיפטר מהעוזרים החשודים, אולם קינג סירב.[103] באוקטובר 1963,[103] הסמיך קנדי את ה-FBI לצותת לקינג למשך חודש,[104] אולם הובר הרחיב את הצו.[105] ההליך נמשך עד ליוני 1966 ונחשף כמה ימים לפני מותו של קנדי.[106]

קנדי המשיך לתמוך בזכויות האזרח, ניסה לסייע לקינג במעצריו ותבע פוליטיקאים מושחתים מהדרום.[107] במהלך כהונתו, פעל למען ביטול ההפרדה הגזעית במוסדות הממשלתיים, דרש העסקת שחורים ותקף את סגן הנשיא ג'ונסון שלא ביטל את ההפרדה הגזעית אצלו. עם זאת, הציתות לקינג הוביל ליחסים מתוחים בין משפחת קנדי ובין פעילי זכויות האזרח."[103]

רוברט היה היוזם של רוב השיפורים בנושאי זכויות האזרח במהלך ממשל קנדי.[108] הוא התעקש שקנדי ינאם לאומה בנושא.[78]

מרטין לותר קינג ורוברט קנדי בוושינגטון, ב-22 ביוני, 1963

קנדי פעל בתגובה למאמצי פעילי זכויות האזרח להסיע אוטובוסים משולבים גזעית בדרום. לאחר שפצצה הוטמנה באוטובוס, שלח קנדי את יועציו לשמור על האוטובוסים. הוא נתן להם אישורים מיוחדים להסיע את האוטובוסים.[109]

לאחר התקפה על כנסייה בפטיסטית באלבמה בה היו קינג ותומכיו, טלפן קנדי אל קינג וביקש ממנו לא לעזוב את הבניין עד לאבטחת האזור. קינג הודה לקנדי על כך ששלח חיילים להגן עליו.[78][110]

ניסיונותיו לטפל בנושא הגזעי נקשרו לוועידה עם ניקיטה חרושצ'וב ושארל דה גול. הוא האמין שמהומות גזעיות יפגעו בנשיא.[111] עם זאת, מנהיגי זכויות האזרח החשיבו אותו לפשרן מדי.[112] בניסיון להבין את השחורים, נפגש במאי 1963 עם משלחת שחורה בהנהגת ג'יימס בולדווין.

בספטמבר 1962, שלח חיילים כדי לאפשר לתלמיד שחור להירשם לאוניברסיטת מיסיסיפי. הוא קיווה שהמושל יאפשר הרשמת שחורים לאוניברסיטאות ודאג מעימותים.[113] הנשיא קנדי נאלץ לשלוח חיילים לאזור לאחר שאלימות פרצה.[114]

בגלל המהומות שפרצו, מתו שני אנשים ונפצעו מאות,[115] אולם קנדי המשיך להתעקש על זכותם של תלמידים שחורים להירשם לאוניברסיטאות. הוא החל שיתוף פעולה עם מנהיגי תנועת זכויות האזרח, ועבד יחד עם קנדי וג'ונסון כדי לנסח את חוק זכויות האזרח. בין דצמבר 1961 לדצמבר 1963, הרחיב את המחלקה לזכויות האזרח בשישים אחוזים.[116]

תעשיית הפלדה

קנדי השתמש בכוחו כדי להשפיע על תעשיית הפלדה לא להעלות מחירים.[117] הוול סטריט ג'ורנל תקף את מדיניותו וטען שפעל בכוח כדי להשיג את המטרה.[118] נטען שקנדי הפר את חירויות האזרח.[118]

עונש מוות

במהלך כהונת אחיו כנשיא, ביצע הממשל את עונש המוות האחרון ב-1963[119] וקנדי, כתובע הכללי, ייצג את הממשלה.[120]

ב-1968, תמך קנדי בחוק שהיה אמור לבטל את עונש המוות.[121]

קובה

הנשיא קנדי ורוברט קנדי, 1963

לבקשת אחיו, פיקח קנדי על פעילות ה-CIA נגד פידל קסטרו לאחר הפלישה למפרץ החזירים. הוא גם סייע לפתח את האסטרטגיה לביצוע סגר ימי על קובה במהלך משבר הטילים בקובה במקום פעולה צבאית שהייתה מובילה למלחמה גרעינית. קנדי היה ניצי יחסית ובהתחלה תמך בפעולה צבאית, אולם לאחר מכן העדיף להרגיע את האזור.

היסטוריונים התווכחו האם האחים ידעו על תכניות של ה-CIA לרצח קסטרו. אחרים טענו שה-CIA פעל על דעת עצמו.

מסמכים ששוחררו לציבור ב-2007 חשפו שלפני הפלישה למפרץ החזירים, הסמיך קנדי עצמו ניסיון התנקשות.[122][123] אולם אחרים טענו שקנדי הנחה את ה-CIA לבטל כל ניסיון להתנקש בקסטרו.[124] לאחר מכן היה מעורב בתכניות להפלת קסטרו.[125][126]

במהלך משבר הטילים בקובה הצליח קנדי לרסן את הניצים בממשלה. הוא השפיע על אחיו והוביל אותו למדיניות של סגר ימי על קובה. הוא נפגש עם חברי הממשלה הסובייטית ומנע מלחמה גרעינית.[127]

בלילה האחרון של משבר הטילים,אמר הנשיא קנדי: "תודה לאל על בובי".[128]

ההתנקשות בנשיא ג'ון קנדי

רוברט קנדי בלוויה של אחיו, ה-25 בנובמבר 1963.

במהלך רצח קנדי ב-22 בנובמבר, 1963, היה רוברט בביתו עם עוזריו ממחלקת המשפטים, כשג'ון אדגר הובר התקשר לבשר לו על החדשות.[129] לפני שיכול היה לשאול שאלות, ניתק הובר. קנדי טען שהובר נהנה לספר לו את החדשות.[130] לאחר מכן נודע לו על מות אחיו.[129] מעט לאחר מכן טלפן למקג'ורג' באנדי בבית הלבן, וביקש ממנו להחליף מנעולים לתיקיות של הנשיא. הוא ציווה על השירות החשאי לפרק את מערכת ההקלטה הסודית בחדר הסגלגל. לאחר מכן שאל את ראש ה-CIA האם היה מעורב במותו של אחיו.[131]

שעה לאחר ההתנקשות, קיבל שיחה מסגן הנשיא ג'ונסון שהיה על אייר פורס 1. ג'ונסון הביע את תנחומיו לקנדי, אולם לאחר מכן דרש להישבע מיד לתפקיד הנשיא. קנדי סירב לכך כיוון שרצה שגופתו של אחיו תוחזר קודם כל לוושינגטון.[132] לבסוף השניים הסכימו שעל ג'ונסון להישבע אמונים לתפקיד לפני שיחזור לוושינגטון.[133] קנדי עצמו טען שחשב שהוא המטרה להתנקשות ולא אחיו.[134] בימים לאחר ההתנקשות, כתב לשני ילדיו וטען שכבני המשפחה הבוגרים יש להם אחריות לזכור את דודם.[135][136] בהתחלה התנגד לדרישתה של ג'קלין לסגור את ארון הקבורה, אולם לאחר שראה את הגופה שינה את דעתו.[137]

מנהיגי המפלגה הדמוקרטית ביקשו מקנדי להציג סרט על אחיו בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1964. כשהגיע לנאום, הקהל, מנהיגי המפלגה, הנבחרים והצירים הריעו לו במשך עשרים ושתיים דקות.[138] הוא נאם בנוגע לחזונו של אחיו בנוגע למפלגה, ואז ציטט מרומיאו ויוליה, לבקשת ג'קלין:

ועת ימות, קחהו בידיך וקרע אותו לכוכבים קטנים, וכה יאירו באורו פני השמים שהעולם הן יתאהב בלילה ולא עוד יסגוד לשמש זוהר.

— רוברט קנדי בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1964

החקירה של ועדת וורן קבעה שהנשיא נרצח בידי לי הארווי אוסוולד שפעל לבדו. ב-27 בספטמבר, 1964, הודיע קנדי שלדעתו אוסוולד הוא הרוצח היחידי.[139] הוא שיבח את הוועדה על פעילותה.[139] עם זאת, נטען שבפרטיות ביקר את הדו"ח אבל לא רצה לפתוח את הנושא מחדש.[140] בנו טען שאביו האמין שהוועדה ביצעה עבודת טיוח.[141]

הרצח השפיע מאוד על קנדי.[142] הוא נכנס לדיכאון בגלל מות אחיו.[143]

מועמד לתפקיד סגן הנשיא

רוברט קנדי עם דייוויד דובינסקי במהלך הבחירות של 1964.

לאחר ההתנקשות באחיו, הפיכתו של לינדון ג'ונסון לנשיא ופינוי תפקיד סגן הנשיא, נחשב קנדי למועמד לסגנו של ג'ונסון ב-1964. רבים קראו לו להתמודד בשם אחיו, וסקרים הראו על תמיכה ברעיון. מספר התומכים בו השתווה כמעט לתומכי ג'ונסון.[129]

למרות האהדה כלפיו במפלגה, לא רצה הנשיא ג'ונסון שקנדי יתמודד איתו. שני האנשים שנאו אחד את השני מאז שנפגשו ב-1953, וכהונתו של קנדי כנשיא רק החמירה את המצב.[144][145] ג'ונסון בחר ביוברט האמפרי לסגנו.[129]

בריאיון לאחר כהונתו, טען ג'ונסון שקנדי התנהג כאילו הוא היה זה שנועד להגשים את חלומותיו של אחיו, ושלא חיכה לתורו. ג'ונסון טען שרבים רצו אותו בתור סגנו, אולם הוא לא רצה זאת כדי להיבחר בזכות עצמו.=[146]

ביולי 1964, הודיע ג'ונסון רשמית שאף חבר קבינט לא יוכל להתמודד איתו כדי שיישארו בתפקידם. בתגובה לכך, נשלחו מכתבים זועמים אל ג'ונסון ואל אשתו, ליידי בירד, בכעס על כך שקנדי אינו מתמודד.[146] מתוך דאגה שהוועידה תבחר בקנדי, ציווה ג'ונסון על ה-FBI לעקוב אחרי קנדי ולוודא שלא יוכל לנאום עד לאחר שהאמפרי ייבחר לסגנו.[129]

הסנאט (1965-1968)

קנדי בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1964

הבחירות ב-1964

תשעה חודשים לאחר ההתנקשות באחיו, התפטר קנדי מהקבינט כדי להתמודד על מקום בסנאט מטעם ניו יורק.[147] הוא הכריז על מועמדותו ב-22 באוגוסט, 1964, יומיים לפני הוועידה הדמוקרטית הלאומית. הוא שקל לרוץ מאז תחילת האביב, אולם גם שקל לעזוב את הפוליטיקה לאחר שביוני, נפצע אחיו טד בהתרסקות מטוס. התגובה החיובית שקיבל באירופה שכנעה אותו להישאר.[148] בנסיעותיו לגרמניה ולפולין, זכה לאהדה רבה מצד האירופאים שאהבו את אחיו.[149] הוועדה הדמוקרטית של ניו יורק אישרה את מועמדותו ב-1 בספטמבר, גם אם בחוסר רצון.[150] למרות יחסיהם הקשים, תמך ג'ונסון בקנדי. יריבו במירוץ לסנאט ב-1964 היה הסנאטור הרפובליקני המכהן, קנת קיטינג, שניסה להציג את קנדי כטרמפיסט שבא מחוץ לניו יורק.[151] קנדי תקף את קיטינג וטען שלא עשה שום דבר משמעותי בכהונתו.[152] בנובמבר ניצח קנדי, בעיקר בזכות ניצחונו הגדול של ג'ונסון בניו יורק.[153]

כהונתו

קנדי משך תשומת לב עוד מתחילת כהונתו בקונגרס. חמישים סנאטורים צפו בנאומו בנוגע לפירוק גרעיני ביוני 1965.[154] עם זאת, היה מדובר בפיחות במעמדו: מיועצו הקרוב של הנשיא הוא הפך לאחד ממאה סנאטורים, והוא עצמו היה פחות נלהב מחקיקת חוקים.[155] באותו הזמן כרת ברית עם הסנאטור פרד רוי האריס.[156] אחיו הקטן טד היה סנאטור ותיק ועזר לאחיו בסנאט, מה שסייע למערכת היחסים ביניהם.[155] קנדי עסק במרץ בנושאים שהדאיגו אותו.[157] הוא נאם נאומים רבים אולם הסנאטורים האחרים לא אהבו את כנותו.[157]

הנשיא לינדון ג'ונסון חותם על חוק ההגירה כשטד ורוברט קנדי, ואחרים מסתכלים.

בסנאט, תמך קנדי בפיקוח על נשק. במאי 1965, תמך בהצעתו של ג'ונסון להגביל את מכירות הנשק.[158] הוא הזכיר את אלפי מקרי המוות שהתרחשו בשל אי פיקוח על נשק והודיע שהחוק יוכל לחסוך הרבה מקרי מוות.[158][159] לאחר מכן טען שיש להגביל קטינים, פושעים וחולי נפש משימוש באקדחים. While serving in the Senate, Kennedy advocated for gun control. In May 1965, he co-sponsored[160][161]

קנדי והסגל שלו ניצלו את שנתו הראשונה בסנאט רק כדי להציע תיקונים לחוקים קיימים. ב-1966 ו-1967 הם פעלו בצורה ישירה יותר, שגרמה לזעם מצד ממשל ג'ונסון.[162] עם זאת, תמך קנדי בתכניות החברה הגדולה של הנשיא ג'ונסון. מעל שישים אחוז מהצבעותיו היו לטובת ג'ונסון.[163]

ב-8 בפברואר, 1966, ביקש קנדי שארצות הברית תתחייב שלא תהיה המדינה הראשונה שתשתמש בנשק גרעיני מול מדינות שאין להן, בטענה שסין כבר התחייבה ושברית המועצות גם רמזה שתהיה מוכנה לכך.[164]

ביוני 1966, ביקר בדרום אפריקה עם אשתו, אתל, וכמה עוזרים. מעט פוליטיקאים העזו להתערב בפוליטיקה הדרום אפריקאית באותה הנקודה. בנאומו התנגד קנדי לדיכוי אוכלוסיית הילידים, וזכה לתמיכת האוכלוסייה השחורה. בנאום מפורסם שאל קנדי מה היה קורה אם אלוהים היה אדם שחור, והיה פוגש אנשים שהתייחסו בשנאה לשחורים.[165]

באוניברסיטת קייפ טאון, נאם נאום שחלקו חקוק על מצבתו: "כל פעם שאדם נלחם על אידאל, או שהוא מנסה לשפר את חייהם של אחרים, או פועל נגד אי צדק, הוא שולח אדווה קטנה של תקווה.[166]

ב-28 בינואר, 1967, נסע קנדי לעשרה ימים לאירופה, פגש את הרולד וילסון בלונדון וייעץ לו להגיד לנשיא ג'ונסון שהמלחמה בווייטנאם שגויה. כשחזר לארצות הברית, תקפו אותו העיתונאים ושאלו אם שיחותיו בחו"ל פגעו ביחסי החוץ.[167]

קנדי מדבר עם נערה בבית ספר

במהלך כהונתו כסנאטור, סייע בהקמת פרויקט לשיקום שכונות עוני בניו יורק.[168] היה לו קשה לקבל תמיכה מצד הנשיא ג'ונסון לתכנית. קנדי טען שחברי ממשל ג'ונסון התנגדו לתכנית מסיבות פוליטיות.[169]

בנוסף ביקר באזור הדלתא של מיסיסיפי כחבר בוועדה של הסנאט לבחינת תכניות המלחמה בעוני.[170] שם ראה ילדים עניים חיים בתת תנאים."[171] הוא ביקש להביא את העניים לוושינגטון כדי לקדם חוקים לטיפול בעוני.[172]

קנדי עבד בוועדת יחסי העבודה בסנאט בתקופה בה עובדי החקלאות דרשו זכויות עובדים.[173] לאחר שראה את מצבם של העובדים, הוא החליט שהם מנוצלים ושיש להגן עליהם.[174]

כסנאטור, היה אהוד בקרב שחורים ובקרב מיעוטים, כולל אינדיאנים ומהגרים. הוא נאם בשם הקבוצות המוחלשות,[175] the impoverished,[176] and "the excluded",[177] וזכה לתמיכת התנועה לזכויות האזרח ולוחמי הצדק החברתי. הוא דרש מהמפלגה הדמוקרטית לפעול נגד אפליה. הוא תמך בביטול ההפרדה הגזעית באוטובוסים, באינטגרציה בכל מוסדות הציבור, בחוק זכות ההצבעה ובתכניות נגד העוני שמטרתם הייתה לשפר את החינוך, את ההזדמנויות התעסוקתיות ולספק ביטוח בריאות. הוא דרש מיקוד בזכויות האדם במדיניות החוץ.

וייטנאם

הסנאטור רוברט קנדי והנשיא לינדון ג'ונסון בחדר הסגלגל, 1966.

ממשל קנדי תמך במעורבות האמריקנית בדרום מזרח אסיה ובעוד חלקים בעולם כחלק מהמלחמה הקרה, אולם קנדי עצמו לא היה מעורב בשיחות לגבי מלחמת וייטנאם כשהיה התובע הכללי.[178][179] לפני שבחר להתמודד לסנאט, רצה להיות השגריר בדרום וייטנאם.[180] כשנכנס לסנאט, שמר לעצמו את חילוקי הדעות שלו עם הנשיא ג'ונסון בנושאי המלחמה. הוא תמך באחיו, אולם לא תמך בכניסה קרקעית לווייטנאם. הוא לא אהב את ההפצצות בצפון וייטנאם שהחלו בפברואר 1965, אולם לא רצה להתנגד לנשיא.[181] באפריל, כבר תמך בהפסקת ההפצצות, וג'ונסון טען שקנדי השפיע על החלטתו להפסיק את ההפצצות באופן זמני במאי.[182] קנדי הזהיר את ג'ונסון בתחילת 1965 משליחת חיילים לווייטנאם, אולם ג'ונסון בחר להקשיב ליועצים שלו. ביולי, לאחר שהתחייב להכניס מספר גדול של חיילים לווייטנאם, קרא קנדי למשא ומתן.[183]

באפריל 1966, נפגש עם האחראי על ביטחון במחלקת המדינה כדי לדון בנושא שחרור שבויי המלחמה בווייטנאם. הוא רצה ללחוץ על ממשל ג'ונסון לפעול, אולם ג'ונסון סירב לדון עם הווייט קונג.[184] ב-29 ביוני, התנגד קנדי להחלטתו של ג'ונסון להמשיך עם ההפצצות, אולם נמנע מלבקר את המלחמה או את הנשיא כדי לא לפגוע במועמדים הדמוקרטים בבחירות אמצע הכהונה.[185] באוגוסט התברר שהציבור, שהתעייף מהמלחמה, אהד את קנדי יותר מג'ונסון בגלל ניסיונותיו לסיים את המלחמה.[186]

בתחילת 1967, נסע קנדי לאירופה, ושוחח על וייטנאם עם מנהיגים ודיפלומטים. למחלקת המדינה הודלף שהוא דיבר על שלום והתנגד למדיניות ג'ונסון. ג'ונסון נפגש עם קנדי וטען שהוא חותר תחתיו. קנדי טען שזהו אינטרס של האירופאים להפסיק את ההפצצות ולהתחיל במשא ומתן, דבר אליו ג'ונסון סירב.[187] ב-2 במרץ, פרסם קנדי תכנית בת שלושה סעיפים לסיום המלחמה, שכללה הפסקת ההפצצות ונסיגה של הכוחות האמריקניים והצפון וייטנאמיים מדרום וייטנאם. מזכיר המדינה, דין ראסק, דחה את התכנית בגלל שהאמין שצפון וייטנאם לא תסכים לה.[188] ב-15 במאי, התעמת מול מושל קליפורניה, רונלד רייגן, בנושא המלחמה.[189][190] ב-26 בנובמבר האשים את ממשל ג'ונסון בשינוי מדיניות אחיו בווייטנאם. הוא טען שניסיון אמריקני לחיסול הקומוניזם בווייטנאם הוא אינו מוסרי.[191][192]

ב-8 בפברואר, 1968, נאם קנדי בשיקגו וביקר את ממשלת סייגון על שחיתותה. הוא טען שהמלחמה לא תשפיע על עתיד אסיה.[193] ב-14 במרץ, נפגש עם קלארק קליפורד, מזכיר ההגנה, בפנטגון. קליפורד טען שקנדי הבטיח לא להתמודד מול ג'ונסון בתוך המפלגה הדמוקרטית אם זה ישנה את מדיניותו בווייטנאם.[194] Johnson rejected the proposal.[195] ב-1 באפריל, לאחר שהפסיק ג'ונסון את ההפצצות, טען קנדי שמדובר בצעד לקראת השלום. עם זאת, הוא המשיך בהתמודדותו כיוון שג'ונסון פרש.[196] ב-1 במאי, טען קנדי שהעיכוב בשיחות השלום מוביל לאובדן חיים ופוגע בקידום תכניות הפנים.[197] מאוחר יותר באותו החודש קרא למלחמה "שגיאה".[198] בריאיון ב-4 ביוני, שעות לפני שנורה, המשיך קנדי לתמוך בשינוי מדיניות בנושא המלחמה.[199]

מועמד נשיאותי

ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968
כרזת בחירות

מסע הבחירות של קנדי החל ב-16 במרץ, 1968, כשהכריז על מועמדותו מול לינדון ג'ונסון. לאחר הכרזתו של ג'ונסון ב-31 במרץ שלא יתמודד מחדש, עדיין נאלץ קנדי להתמודד מול שני מועמדים אחרים: יוג'ין מקארתי, וסגן נשיא ארצות הברית יוברט האמפרי. האמפרי נכנס למירוץ לאחר פרישתו של ג'ונסון, אולם קנדי ומקארתי נותרו מבקרי ממשל ג'ונסון. באביב 1968, ערך קנדי מסע בחירות ברחבי המדינה. הוא היה פעיל במיוחד באינדיאנה, נברסקה, אורגון, דקוטה הדרומית, קליפורניה ובוושינגטון די. סי..

הכרזה

קנדי נכנס לבחירות המקדימות באיחור. יועציו הפוליטיים לחצו עליו לפעול מהר.[200] קנדי ידע שיהיה לו קשה לנצח את ג'ונסון,[201] אולם הוא לא פסל את ההתמודדות. הסנאטור יוג'ין מקארתי הכריז על כוונתו להתמודד מול ג'ונסון ב-30 בנובמבר, 1967. מעט לאחר מכן, טען קנדי בפני הסנאטור ג'ורג' מקגוורן שהוא מודאג בנוגע להתחייבות שלו לתמוך במקארתי.[202] במסיבת עיתונאים ב-30 בינואר שוב הכריז קנדי שאינו מתכוון לרוץ, אולם שינה את דעתו כעבור כמה שבועות.[203]

בתחילת פברואר 1968, לאחר מתקפת טט בווייטנאם, קיבל קנדי מכתבים מתומכיו שדרשו ממנו להישאר נאמן למורשתו של אחיו.[204] ב-29 בפברואר, פורסם דו"ח לגבי המהומות הגזעיות שהתרחשו בקיץ. הוועדה האשימה את הגזענים במהומות, אולם ממשל ג'ונסון סירב לנקוט בצעדים.[204] קנדי חשש ממדיניותו של ג'ונסון ומעוד כהונה שלו.[201] חבריו היו חלוקים: אשתו אתל תמכה בהתמודדות, ואילו אחיו טד התנגד לכך. טד כן תמך בקנדי ברגע שזה נכנס למירוץ.[201][205]

בסוף פברואר ובתחילת מרץ, החליט קנדי להתמודד.[202] ב-10 במרץ, נסע לקליפורניה כדי להיפגש עם פעילי זכויות אזרח ששבתו רעב..[206] בדרכו לקליפורניה, הוא הודיע לעוזרו שהתכוון לרוץ ושיש להוציא את מקארתי מהמירוץ.[202] בסוף השבוע לפני הפריימריז בניו המפשייר, אמר קנדי לעוזריו שירוץ אם מקארתי יפרוש.[207] קנדי הסכים לבקשתו של מקארתי להכריז על התמודדותו רק לאחר הבחירות המקדימות.[202] ב-12 במרץ ניצח ג'ונסון בניו המפשייר בהפרש קטן, כשמקארתי משיג 42% מהקולות. היה ברור שמקארתי יסרב לפרוש. קנדי החליט להכריז על מועמדותו.[208]

ב-16 במרץ, הכריז קנדי על מועמדותו, והבהיר שהוא מתמודד לא נגד ג'ונסון אלא למען המדינה.[209] קנדי הכריז על מועמדותו בחדר בו אחיו הכריז על מועמדותו ב-1960.[210] תומכי מקארתי תייגו את קנדי כאופורטוניסט. הם טענו שנכנס למירוץ רק לאחר שמקארתי חשף שג'ונסון פגיע, ובנוסף, שמקארתי היה זה שהגיע לו לקבל את קולות מתנגדי המלחמה, שכן הוא יצא נגד ג'ונסון קודם.[211] הדמוקרטים הליברלים היו בטוחים שמועמדותו של קנדי תפלג את הקול המתנגד למלחמה עם מקארתי.[202]

ב-31 במרץ, הכריז ג'ונסון שהוא לא יתמודד בבחירות. הוא פרש בנאום בו הכריז על הפסקת ההפצצות בווייטנאם ועל שיחות שלום עם צפון וייטנאם.[212] סגן הנשיא יוברט האמפרי, שהיה תומך באיגודי עובדים ובזכויות האזרח, נכנס למירוץ ב-27 באפריל, בתמיכה מצד הממסד- חברי הקונגרס, ראשי העיריות, המושלים ואיגודי העובדים.[213][214] האמפרי אמנם איחר את המועד להירשם לבחירות המקדימות, אולם התמיכה מצד המפלגה סייעה לו להשיג את הצירים מהמדינות שלא נערכו בהן בחירות.[215][216] קנדי, לעומתו, תכנן לזכות במועמדות בעזרת הפגנת התמיכה בו מצד הבוחרים. מנהיגי המפלגה הדמוקרטית יכלו להשפיע על בחירת הצירים, וקנדי רצה לשכנע אותם בעזרת ניצחונות. האסטרטגיה עבדה לאחיו שניצח את האמפרי בבחירות במערב וירג'יניה.[202]

קנדי נאם את נאום הבחירות הראשון שלו ב-18 במרץ באוניברסיטת קנזס, בה נקבעה לו הרצאה לכבוד מושל קנזס לשעבר, הרפובליקני אלף לנדון.[202] קנדי משך 14,500 סטודנטים לשמוע אותו. הוא התנצל על טעויותיו ותקף את מדיניותו של הנשיא ג'ונסון. הוא טען שהיה מעורב בהחלטות, ובחלקן היו החלטות שגויות.[202] מאוחר יותר נאם בפני 19,000 איש, וטען שהוא רץ לנשיאות כדי לאחות את הקרעים במדינה.[202][217] מקנזס, נסע כדי לערוך מסע בחירות באינדיאנה, בוושינגטון, בנברסקה, באורגון, בדקוטה הדרומית ובקליפורניה.[202]

עמדותיו

קנדי הדגיש שוויון גזעי, צדק חברתי, מדיניות חוץ פייסנית, ביזור העוצמה ושיפור חברתי. הוא זיהה את הצעירים האמריקנים כעתידה של החברה.[218]

מדיניותו לא הייתה אהודה בקרב הקהילה העסקית. הם ידעו שהוא ייאלץ להעלות מסים כדי לממן את תכניותיו החברתיות. בנאום בפני בית הספר לרפואה באינדיאנה, כשנשאל מאיפה ישיג את הכסף עבור התכניות, אמר לתלמידי הרפואה שעמדו להרוויח כסף רב בתפקידם, "מכם".[78][219]

קנדי נאם גם בפני קהילות שלא היו אמורות לתמוך בו. הוא נאם בפני קהל באלבמה וטען שיש לדבר עם כל האמריקנים.[220] התעוררה שנאה גדולה כלפיו באזורים, וסגנו של ראש ה-FBI טען שהוא רוצה שמישהו ירה בו ויהרוג אותו.[221]

חוק וסדר

ב-1968, היה מוכן לתמוך קנדי בחוק נגד עונש המוות.[222] הוא טען שיהיה אפשר לפעול נגד הפשיעה בעזרת יותר עבודות והזדמנויות חינוכיות.

הזדמנות תעסוקתית ורפורמה ברווחה

קנדי טען ששיתוף פעולה בין הממשלה למגזר העסקי תקטין את מחירי הדיור ואת המחסומים בפני תעסוקה.[223] הוא טען שיש למקד את מדיניות הרווחה בסיוע לחקלאים ובשיפור האשראי.[223]

מלחמת וייטנאם

קנדי לא תמך בנסיגה מיידית מדרום וייטנאם. הוא תמך בחיזוק צבא דרום וייטנאם וחיסול השחיתות בממשלת דרום וייטנאם. בנוסף תמך בשלום בין הצפון לדרום.[223]

רפורמה במס

קנדי תמך בחקיקה שתמנע פרצות מס.[223]

מסע הבחירות

ב-1968, הצליח קנדי בארבע מדינות בבחירות המקדימות: אינדיאנה, נברסקה, דקוטה הדרומית וקליפורניה. בנוסף ניצח בוושינגטון הבירה. מקארתי ניצח בשש מדינות: ויסקונסין, פנסילבניה, מסצ'וסטס, אורגון, ניו ג'רזי ואילינוי. כשהתמודדו אחד מול השני, ניצח קנדי בשלוש מערכות (אינדיאנה, נברסקה וקליפורניה) ומקארתי באחת (אורגון).[224]

סקרים

סקר מסתיו 1965 חשף ש-72% מהציבור האמין ברצונו של קנדי להיות נשיא, ו-40% מהעצמאיים ו-56% מהדמוקרטים תמכו בו.[225] סקרים מאוגוסט 1966 חשפו שרק שני אחוזים מהדמוקרטים ו-14% מהעצמאיים העדיפו אותו על ג'ונסון.[226] סקר מסוף מרץ שפורסם מעט לפני כניסתו למערכה חשף שהוביל על ג'ונסון ברוב של 44% לעומת 41%.[227] סקר מתחילת אפריל חשף שהוביל על מקארתי ב-26% באינדיאנה, 46% לעומת 19%.[228] סקר נוסף באפריל חשף שהוביל על מקארתי עם תמיכה של שלושה רבעים, אולם שרבים מהציבור חשבו שלא היה אמין וגם שהיה קשוח מדי.[229] סקר מה-28 באפריל שם אותו במקום השני מבחינת מועמדים דמוקרטיים מועדפים עם 28% תמיכה, כשהאמפרי עם 25% ומקארתי עם 33%.[230] ב-26 במאי חשף סקר שעשרים ושבעה צירים מפילדלפיה יתמכו בהאמפרי ואחד בלבד בקנדי.[231] סקר מה-2 ביוני חשף ש-19% מהנציגים הדמוקרטיים המחוזיים תומכים בקנדי, לעומת 67% בהאמפרי ו-6% למקארתי.[232] סקר מה-3 ביוני חשף שהוביל על מקארתי בהפרש של תשעה אחוזים בקליפורניה, עם 39% לעומת 30%.[233] למחרת היום, חשפו הסקרים שקנדי הוביל בשבעה אחוזים.[234]

הבחירות באינדיאנה

ב-27 במרץ, 1968, הכריז קנדי על כוונתו להתמודד מול מקארתי באינדיאנה. יועציו לא רצו זאת בגלל שחזו מאבק צמוד.[235] למרות זאת, נסע לאינדיאנפוליס למחרת היום ונרשם לבחירות. בנאום טען שהמדינה חשובה מאוד למערכת הבחירות שלו.[236]

ב-4 באפריל, החל קנדי את מסע הבחירות שלו. הוא נאם נאומים באוניברסיטאות.[237] בנאומו טען שמערכת הבחירות היא גורלית בנוגע לגורלה של המדינה ושעל הציבור לבחור נכון.[238] בנוסף הביע את דאגתו מהעוני, הרעב, האלימות, הפיתוח הכלכלי ומדיניות החוץ. הוא טען שלאמריקנים יש "מחויבות מוסרית, ושעליהם לנסות להבין אחד את השני וללכת קדימה יחד.[238]

לאחר שסיים את נאומו, טס לאינדיאנפוליס. כשהגיע לשם נודע לו על הירצחו של מרטין לותר קינג.[239] מאוחר יותר באותו הערב, נאם נאום קצר בנושא בפני קהל בשכונה שחורה. הוא קרא לקהל להתנהג בחמלה.[240] לאחר שנכח בלוויה של קינג, חזר למסע הבחירות. הוא משך קהל רב לראות אותו.[241] ב-10 באפריל חזר למסע הבחירות.[242]

קנדי קיבל עצות לנאום נגד אלימות ומהומות, להדגיש את ניסיונו כתובע הכללי, ולקדם שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי. בנוסף נדרש להתנגד למלחמת וייטנאם ולדרוש להשתמש בכספים שהושקעו בה למדיניות פנים.[243] כדי למשוך את המצביעים השמרנים באינדיאנה, נאלץ קנדי לנאום בצורה פחות אגרסיבית.[241]

קנדי נאם לפני ועדת הנדל"ן של אינדיאנפוליס ב-2 במאי, ותמך בסיוע למגזר הפרטי במקום במעורבות ממשלתית. בנאומו טען שהכלכלה תתאושש לאחר סיום המלחמה.[244]

בימים לפני הבחירות באינדיאנה, התרחש קרב בין קנדי, מקארתי, והמושל רוג'ר ברניגן. ברניגן היה המועמד המקומי שתמך בג'ונסון. הוא נחשב ליריב חזק בעל יכולת השפעה על שבעת אלפים משרות ברחבי המדינה.[245] ברניגן ערך מסע בחירות בכל תשעים ושניים המחוזות, ואילו מקארתי התמקד בערים הקטנות ובאזורים הכפריים. קנדי הצליח לצבור תנופה כשביקר במרכז ובדרום אינדיאנה ב-22 וב-23 באפריל.[246]

הבחירות התרחשו ב-7 במאי: קנדי ניצח עם 42% מהקולות. ברניגן השיג 31% מהקולות, ומקארתי 27% בלבד.[247][248] בעזרת ניצחונו, הצליח קנדי להשיג תנופה לקראת הבחירות בנברסקה.

הבחירות בנברסקה ובאורגון

קנדי נואם באורגון.

קנדי ערך מסע בחירות נמרץ בנברסקה, וקיווה שניצחון גדול ימנף אותו לקראת הבחירות בקליפורניה, שם היה מקארתי חזק. מקארתי ביקר בנברסקה רק פעם אחת ואילו קנדי ביקר כמה פעמים.[249] יועציו דאגו בנוגע לסיכויו במדינה חקלאית כנברסקה, עקב הזמן הקצר שנותר להם לערוך מסע בחירות וחוסר התמצאות של קנדי בנושאים.[250] קנדי ניצח בבחירות ב-14 במאי, עם 51.4% מהקולות לעומת 31% למקארתי.[249][251] קנדי ניצח בעשרים וארבעה מתוך עשרים וחמישה מחוזות בהם ביקר לפני מערכת הבחירות. המחוז היחיד בו הפסיד היה ליד אוניברסיטת נברסקה, בה היה רוב של סטודנטים שתמכו במקארתי. גם שם הפסיד בהפרש זעום במיוחד.[252] לאחר מכן הכריז קנדי שכיוון שהוא ומקארתי, מתנגדי המלחמה, השיגו מעל שמונים אחוזים מהקולות, הייתה זו מכה לממשל ג'ונסון-האמפרי.[253]

קנדי במסע בחירות במטוס

בניגוד לנברסקה, הייתה אורגון קשה לקנדי. המטה שלו לא היה חזק שם, ונושאי העוני והמיעוטים לא עניינו את הבוחרים שם.[254] אורגון הייתה מנותקת יחסית מהמהומות של ממשל ג'ונסון ולכן לא הצליח לצבור תאוצה.[255] המטה שלו אסף חומר על מקארתי: מקארתי התנגד לחוק שכר מינימום ולביטול מס הגולגולת במסגרת חוק זכות ההצבעה. מקארתי חשף את הציתותים שערך קנדי אצל מרטין לותר קינג בתפקידו כתובע הכללי.[256]

עשרה ימים לפני הבחירות, הודה קנדי בקושי שלו בניצחון.[257] עם זאת, הוא השקיע במקום מתוך חשש להפסיד במערכת הבחירות.[256] קנדי הבין שהפסד באורגון יסכן את האמינות שלו והגביר הילוך: הוא ערך מסע בחירות במשך שש עשרה שעות ביום ועבר 50,000 בתים.[258]

ב-26 במאי, ערך מסע בחירות בפורטלנד יחד עם אשתו אתל והאסטרונאוט ג'ון גלן. מקארתי גם הופיע בפורטלנד באותו היום.[259] למחרת היום האשים דוברו של קנדי את מקארתי והאמפרי בשיתוף פעולה מול קנדי.[260] ב-28 במאי, ניצח מקארתי במערכת הבחירות באורגון עם 44.7% מהקולות. קנדי השיג 38.8% מהקולות.[261] לאחר שהתברר שהפסיד, שלח קנדי מכתב ברכה למקארתי אולם הבטיח שיישאר במירוץ.[262]

לאחר ההפסד באורגון, עבר קנדי אל קליפורניה.

הבחירות בדקוטה הדרומית ובקליפורניה

רוברט קנדי בלוס אנג'לס.

לאחר שניצח בנברסקה ובאינדיאנה, קיווה קנדי לנצח בקליפורניה ובדקוטה הדרומית ב-4 ביוני. קליפורניה הייתה השטח המושלם שלו להפגין את כוחו.[263] מקארתי היה מאורגן כהלכה בקליפורניה. תבוסה שם הייתה סותמת את הגולל על ניסיונו של קנדי להיבחר.[263] הוא גם היה המועמד החלש ביותר בדקוטה הדרומית: מקארתי היה סנאטור ממינסוטה השכנה והאמפרי גדל בדקוטה הדרומית.[264]

ב-1 ביוני, בימים האחרונים של מסע הבחירות, נפגשו קנדי ומקארתי לעימות בטלוויזיה. קנדי קיווה לפגוע בכוחו של מקארתי בקליפורניה, אולם העימות היה מאכזב מבחינתו.[265] לאחר העימות, פסקו שני שלישים מהמצביעים המתלבטים שקנדי ניצח.[266]

ב-3 ביוני, בסיור הבחירות האחרון שלו, נסע קנדי לסן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, סן דייגו ולונג ביץ'.[267] ב-4 ביוני אמר לעוזריו שאם ינצח בדקוטה הדרומית ובקליפורניה, יוכל לשכנע את מנהיגי המפלגה לתמוך בו.[234] קנדי ניצח בדקוטה הדרומית בהפרש גדול, כשהשיג 50% מהקולות לעומת 20% למקארתי (שמו של ג'ונסון עדיין הופיע ברשימת המועמדים שם וקיבל 30% מהקולות, שנחשבו לתומכים בהאמפרי).[268] קנדי ניצח בקליפורניה עם 46% מהקולות לעומת 42% למקארתי. הייתה זאת התבוסה שהוציאה את מקארתי מהמירוץ והניצחון הגדול ביותר של קנדי.[269] למרות שקנדי לא זכה לרוב הבוחרים, הוא השיג את כל הצירים של המדינה בוועידה הדמוקרטית הלאומית. בחצות ליל ה-4 ביוני, נאם בפני תומכיו במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס והבטיח לרפא את החולי במדינה.

יחסיו עם אנשים

הקהילות השחורות

בתור תומך בזכויות האזרח,[270] הוביל קנדי בקרב הקהילות השחורות. במהלך מסע הבחירות, הופיעו בשכונות שחורות שלטים עליהם היה כתוב "קנדי לבן אבל בסדר / זה שלפניו פתח את הדלת." ("Kennedy white but alright / The one before, he opened the door".)[271] בבחירות באינדיאנה, השיג 86% מקולות השחורים.[272] הוא היה חזק במיוחד בערים עם אוכלוסיות שחורות גדולות.[273] קנדי משך בוחרים שחורים ממעמד נמוך. הוא זכה לתמיכה גורפת אצלם.[228] התמיכה בקרב השחורים הובילה לניצחונו באינדיאנה. הניצחון הגיע בזכות תמיכתו בניסיונות התאגידים לשכור עובדים שחורים.[274][275]

בנברסקה, סיים קנדי את מסע הבחירות שלו בנאום בשכונה שחורה באומהה.[230] סקר מסוף מאי חשף שאמנם 40% בלבד חשו שקנדי הוא בעל כישרון מנהיגות דומה לאחיו, אולם ש-94% מהשחורים חשו כך.[273] כשמקארתי חשף שקנדי אישר את הציתות למרטין לותר קינג ב-1963, שקלו השחורים בקליפורניה לתמוך בו.[258] בנאום באוקלנד, פגש קנדי את הפנתרים השחורים ופעילי מיעוטים אחרים כמה ימים לפני סיום הבחירות בקליפורניה. כשצעקו עליו, מנע קנדי מעוזרו השחור להתערב.[276] לבסוף השיג 90% מקולות השחורים בקליפורניה.[232] בזמן מותו, הוא נחשב ללבן האהוד ביותר בקרב אמריקה השחורה.[277] מצד שני, האהדה שזכה לה מצד שחורים הובילה לבנים רבים להתרחק ממנו.[278]

הלבנים ממעמד הפועלים

קנדי זכה לתמיכה רחבה מצד פועלים לבנים במהלך מסע הבחירות.[229] הוא נחשב לנציג שלהם, ומותו הוביל לתמיכתם בג'ורג' וולאס בסתיו 1968.[229] רוב תומכיו אהדו את וולאס.[229] למרות התמיכה בו בקרב השחורים, הוא משך אליו גם פועלים לבנים מהמעמד הנמוך שהיו גזעניים בחלקם.[274]

חקלאים

קנדי תמך בשביתות החקלאים ובמנהיגי פועלים וכך משך את קולות החקלאים אליו.[279] הוא היה גיבור בקרב החקלאים.[280] ביקור שערך באזורים חקלאיים בקליפורניה הוביל את איגודי החקלאים לתמוך בו. נקבע לו נאום בפני חקלאים לאחר נאום הניצחון בקליפורניה.[281]

היספנים

קנדי זכה לתמיכה של פי חמישים היספנים מאשר אחיו.[281] בקליפורניה, זכה לתמיכת 95% מההיספנים ובכמה אזורים זכה בכל הקולות.[232] הוא היה המועמד המוביל אצלם בקליפורניה.[282] ההתגייסות ההיספנית עבורו סייעה לניצחונו.[283]

לינדון ג'ונסון

הנשיא ג'ונסון היה משוכנע שקנדי מתכוון לאתגר אותו על המועמדות עוד לפני שהכריז על מועמדותו.[284] הוא היה משוכנע שנשיאותו תהיה שלב מעבר בין שתי כהונות של האחים קנדי.[272] ג'ונסון לקח את מערכת הבחירות המקדימות ברצינות לאחר שהפסיד לקנדי ב-1960.[285] במסיבת עיתונאים ב-19 בדצמבר, 1967, התייחס ל"תנועת קנדי-מקארתי", כפי שקרא לה.[286] חבריו של קנדי טענו שהוא לא יכול היה לשאת את המחשבה שג'ונסון יכהן עוד ארבע שנים בלי שינסה להתמודד.[287]

קנדי הכריז על מועמדותו לאחר ההפסד של ג'ונסון בבחירות בניו המפשייר. יום לאחר ההכרזה על מועמדותו, חזה קנדי שג'ונסון יפסיד בבחירות אם יהיה המועמד של המפלגה.[288] בטיסה לקנזס סיטי טען שלא רצה להתמודד, אולם ג'ונסון הבהיר שהמלחמה תימשך והוא נאלץ להתמודד.[289] באמצע מרץ תקף את ג'ונסון וטען שהוביל לפילוג המדינה.[290] בסוף מרץ, חשף סקר שקנדי מוביל על ג'ונסון.[291]

קנדי היה בדירתו כשג'ונסון הכריז על פרישתו, אולם לא היה אופטימי בנוגע לכך.[292] הוא ידע שייאלץ להפסיק את ביקורתו כלפי הנשיא וכלפי ניהול המלחמה.[293] קנדי שיבח את ג'ונסון במסיבת עיתונאים לאחר מכן וטען שביצע פעולה של מנהיג.[294] ב-3 באפריל, 1968, שלושה ימים לאחר פרישתו של ג'ונסון, נפגש קנדי עם הנשיא בבית הלבן. ג'ונסון ייעץ לו להתרחק מהבחירות המקדימות, אולם קנדי נשאר להתמודד מול סגן הנשיא האמפרי.[295]

יוג'ין מקארתי

לאחר הבחירות המקדימות, טען מקארתי שקנדי הבטיח בנובמבר 1967 שלא ירוץ.[296] לפני כניסתו למירוץ, דאג קנדי מכך שלמקארתי לא היה מצע ועמדה בנושאי פנים. באמצע מרץ, ניסה טד קנדי להגיע להסכם בו אחיו יצא מהמירוץ אם מקארתי ידון בנושאי פנים. מקארתי סירב לכך.[297] יום לפני הכרזת מועמדותו, אמר קנדי שהוא לא מאמין שמקארתי יהיה נשיא טוב. הוא טען שג'ורג' מקגוורן הוא אדם טוב, אולם שמקארתי לא פעל למען העניים.[227]

ביום שבו הכריז קנדי על מועמדותו, החליט מקארתי להיכנס לבחירות באינדיאנה. הוא לא רצה לסייע לקנדי לנצח בבחירות המקדימות.[298] כניסתו של קנדי הובילה לשינוי אסטרטגי של מקארתי- הוא נאלץ לפתח את המצע שלו ולא רק להתנגד לג'ונסון.[299] הטינה בין קנדי ומקארתי צמחה בסוף מרץ.[272] לאחר פרישתו של הנשיא ג'ונסון מהבחירות, השווה את עצמו מקארתי לג'ון קנדי.[300] קנדי התמקד בנושאי הסיוע לעניים כדי לחשוף את הצד שאותו מקארתי הזניח.[301] לאחר ניצחונו בנברסקה, ביקש קנדי מתומכי מקארתי לתמוך בו כדי למנוע מהאמפרי להיבחר.[230] מקארתי התנגד להצעותיו של ג'ונסון לטיפול בערים.[302] הוא האמין שאם קנדי יצליח לנצח בבחירות בקליפורניה, הוועידה הדמוקרטית הלאומית תהיה מפולגת והוא יוכל לזכות בקולות של המתנגדים לקנדי ולהאמפרי.[303] לאחר מערכת הבחירות בקליפורניה, הצטרפו יועצי מקארתי לקנדי כדי לנסות לתמוך בו ולחזק את מקארתי.[304]

יוברט האמפרי

יומיים לאחר הכרזת מועמדותו של קנדי, טען סגן הנשיא האמפרי שקנדי תמך בממשלו של אחיו בנוגע לווייטנאם. הוא הביא הצהרה של קנדי, מלפני שש שנים, שטענה שארצות הברית תנצח בווייטנאם.[305]

קנדי היה בנברסקה כשהאמפרי נכנס למירוץ ב-27 באפריל. קנדי טען שמועמדותו של האמפרי מציעה בחירה ברורה בין מדיניות ג'ונסון למדיניות אחרת.[306]

כניסתו של האמפרי התרחשה בעיקר בגלל חששו של ג'ונסון שקנדי יהיה המועמד בבחירות הבאות.[307] קנדי תקף את האמפרי וטען שהתחייבותו לפוליטיקה חיובית נובעת מכך שלא ראה אנשים גוועים מרעב.[308]

האמפרי השיג 18% מקולות המצביעים שרשמו את שמו בבחירות במסצ'וסטס. קנדי השיג 28%, למרות מטה הבחירות החזק שלו.[309] בבוקר למחרת הפסדו באורגון, ערך קנדי מסיבת עיתונאים בלוס אנג'לס וביקר את האמפרי בגלל "חוסר יכולתו להציג את עמדותיו בפני בוחרים במדינה אחת".[310] הוא טען שניצחונו של האמפרי יבטיח מועמדות של שני מועמדים תומכי מלחמה.[311]

לאחר הניצחון בבחירות בקליפורניה, אמר קנדי שהוא מתכנן לרדוף אחרי האמפרי בכל רחבי המדינה כדי להיבחר.[304]

בנוגע להתנקשות בקנדי, טען האמפרי שלא רצה להיבחר כך.[312]

ריצ'רד דיילי

מעט לפני כניסתו למירוץ, ב-8 בפברואר 1968, נפגש קנדי עם ריצ'רד דיילי בנוגע לאפשרות לקחת מג'ונסון את המועמדות. קנדי רצה שדיילי ישפיע על הצירים בוועידה לטובתו. דיילי הבטיח להישאר מחויב לנשיא. הוא דאג ממועמדותו של קנדי שכן קנדי, כתובע כללי, פגע בפוליטיקאים מהמנגנון המפלגתי.[313]

ריצ'רד ניקסון

לאחר פרישתו של הנשיא ג'ונסון, אמר ריצ'רד ניקסון שנראה לו שקנדי הוא המועמד המוביל.[314] הוא היה בטוח שמחלוקות במפלגה הדמוקרטית תסייע לו בהיבחרו. באפריל הציע עימות בינו לבין קנדי.[315] ניקסון, שנאם לגבי ביזור הכוח הממשלתי ושיפור כלכלי לשחורים, טען שהוא וקנדי מייצגים רעיונות דומים.[302] בחצי השני של 1967, הראו הסקרים על שוויון ביניהם.[316] לאחר ניצחונו של קנדי בקליפורניה, בישר ניקסון למשפחתו שיתמודד מול קנדי.[317]

משפחת קנדי

אשתו של קנדי, אתל, ליוותה אותו במהלך מסע הבחירות. אחיו טד, וגיסו סטיבן אדווארד סמית' ייעצו לו באופן בלתי רשמי.[318] טד ואחיותיו ג'ין קנדי סמית ופטרישה קנדי לופורד ליוו את קנדי במלון לאחר ניצחונו בבחירות בקליפורניה.[319] קנדי גם נפגש עם אביו ג'וזף קנדי לפני הנאום.[320]

ההתנקשות

בחצות של ליל ה-5 ביוני, 1968, נשא קנדי דברים במסיבת עיתונאים במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס.[321] לאחר מכן פנה קנדי עם פמלייתו לצאת מן האולם. הוא עמד לגשת לחדר הכתבים בקיצור דרך, במטבח המלון.[322] זאת למרות התנגדות שומר ראשו. בעוברו במטבח המלון מוקף באנשיו ובתומכים, ירה בו באקדח מתנקש צעיר בשם סירחאן סירחאן, בן למשפחה פלסטינית-נוצרית שהיגרה לארצות הברית מירושלים.[323] קנדי נפגע שלוש פעמים וחמישה אחרים נפצעו.[324]

לאחר שנורה, תפסו תומכיו של קנדי את סירחאן.[325] קנדי שכב פצוע ושאל את אחד מתומכיו "הכול בסדר?". לאחר שקיבל תשובה חיובית, אמר "הכול יהיה בסדר".[326][327] לאחר כמה דקות, הגיעו רופאים והרימו אותו לאלונקה. מילותיו האחרונות היו "אל תרימו אותי".[328][329] לאחר מכן איבד את הכרתו.[330] הוא הובהל לבית החולים ומת בשעות הבוקר המוקדמות.[331]

המתנקש הועמד לדין ונידון תחילה למוות, אולם לאחר ביטול עונש המוות בקליפורניה הומר גזר הדין למאסר עולם. בחקירתו ובמשפטו טען כי המניע למעשהו היה תמיכתו של רוברט קנדי במדינת ישראל לאחר ניצחונה במלחמת ששת הימים (הרצח אירע ביום השנה למלחמה). רוברט קנדי לא היה ידוע כתומך מובהק של ישראל, אך ההנחה היא שהמתנקש לא עמד על ההבחנה בין הדרגות השונות של התמיכה בישראל, באשר כל המתמודדים על הנשיאות, בין אם היו תומכי ישראל מובהקים בין אם לאו, הצהירו במהלך הבחירות המוקדמות על תמיכתם בישראל.

תאוריות קונספירציה

במהלך השנים צצו תאוריות קונספרציה שונות. המפורסמת ביותר ביניהן היא תאוריית היורה השני. על פי התאוריה, סירחאן סירחאן לא היה האדם היחיד שירה ברוברט קנדי, וחוץ ממנו היה עוד מתנקש בחדר. התאוריה מבוססת על אנשים שהעידו שראו גבר ואישה הנמלטים דרך מדרגות החירום וצועקים: "הרגנו אותו, הרגנו אותו". חקירת המשטרה הראתה שהמתנקש היה חמוש באקדח תופי בעל מחסנית של 8 כדורים, אך בנוסף לשמונת הכדורים שנורו נמצאו עוד חורים במשקוף, שסומנו תחילה כחורי כדורים ולא יכלו להיגרם מן הכדורים שנורו על ידי סירחאן. מאוחר יותר טענה המשטרה, בניגוד לטענתה המקורית, שאלה לא היו חורי כדורים כלל. תומכי תאוריית הקשר טוענים שחקירת המשטרה נועדה להוכיח שסירחאן אשם ולא להבין באמת מה קרה, לדוגמה: המשקוף עם החורים הושמד בטענה שזה אינו פריט רלוונטי לחקירה והעדים שטענו שראו גבר ואישה רצים החוצה אולצו לחזור בהם. הוכחה נוספת לתאוריית הקשר היא הכווייה שהייתה על ראשו של קנדי בעקבות הירי. על פי חוקר המשטרה, כווייה כזאת יכלה להיגרם רק עקב ירייה מטווח של 0 - 7.5 ס"מ, אך בזמן שנורתה הירייה הראשונה שממנה נפגע קנדי, סירחאן היה במרחק גדול הרבה יותר מקנדי. שוללי תאוריית הקשר טוענים שאמנם חקירת המשטרה לא בוצעה כהלכה, אך אין זה מצביע על כך שהם ניסו לפגוע בחקירה. שוללי הקשר טוענים שהחורים במשקוף לא היו חורי יריות, והם סומנו על ידי שוטרים רגילים ולא על ידי מומחי בליסטיקה. שוללי התאוריה טוענים שהירייה הראשונה לא פגעה בקנדי אלא באיש שעמד לידו, ורק הירייה השנייה פגעה בקנדי, ודבר זה יכול להסביר כיצד נחרכו פניו של קנדי (קנדי נדחף על ידי הקהל לעבר סירחאן לאחר הירייה הראשונה).

לוויה

גופתו של קנדי הוחזרה למנהטן והוצג לציבור.[332][333] לאחר מכן נערך טקס האשכבה במעמד משפחת קנדי, הנשיא לינדון ג'ונסון ואשתו ליידי בירד ג'ונסון וחברי הקבינט.[334] אחיו טד, האח היחיד שנותר, טען שאין להעצים את מותו של אחיו ולזכור אותו פשוט כאדם טוב, שניסה לתקן עוולות.[335]

קברו של קנדי בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

לאחר האשכבה שרו הנוכחים את המנון הקרב של הרפובליקה, בניצוחו של אנדי ויליאמס.[336] מיד לאחר מכן הועברה גופתו אל וושינגטון הבירה, כשאלפי מספידים ליוו את הרכבת בדרכה. הרכבת יצאה מניו יורק ב-12:30.[337] כשהגיעה לניו ג'רזי, רכבת במסילה המקבילה פגעה בשני צופים.[338][339][340] הקהל הגדול האריך את זמן הנסיעה.[341] הרכבת הייתה אמורה להגיע ליעדה בארבע וחצי,[342][343] אולם לבסוף הגיעה ב-9:10 ב-8 ביוני.[341]

קבורה

קנדי נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון ליד אחיו ג'ון.[336] למרות שרצה להיקבר במסצ'וסטס, האמינה משפחתו שירצה להיקבר ליד אחיו.[344]

הטקס בן רבע שעה החל ב-10:30 בניצוח הארכיבישוף הקתולי של וושינגטון.[341] ג'ון גלן העניק את הדגל המקופל לסנאטור טד קנדי, שהעביר אותו לבנו הבכור של רוברט, ג'ו, שהעביר אותו לאתל.[339]

ב-9 ביוני, הכריז לינדון ג'ונסון על הצמדת מאבטחים לכל המועמדים בבחירות ועל יום אבל לאומי.[345] לאחר ההתנקשות שינה הקונגרס את הוראות השירות החשאי ודרש ממנו להגן על מועמדים נשיאותיים.[346][347]

אנדרטת הזיכרון לקנדי שנבנתה ב-1971.

חייו

משפחתו

רוברט קנדי (במרכז) עם אחיו טד (מימין) והמועמד הנשיאותי ג'ון ביולי 1960.

ב-17 ביוני, 1950, נישא קנדי לאשתו, אתל סקאקל, בתו של איש עסקים. נולדו להם 11 ילדים; קייתלין, ג'וזף, רוברט, דיויד, מרי, מישל, מרי קרי, כריסטופר, מתיו, דאגלס ורורי (שנולדה בדצמבר 1968, לאחר ההתנקשות).[78]

סגנונו

נטען שקנדי היה העדין במשפחתו, והרהוט פחות.[13]

למרות שחלומותיו של אביו התמקדו בשני אחיו הגדולים, שמר קנדי על נאמנות למשפחה. אביו ואחיו העריכו את התחרותיות שלו ונאמנותו.

קנדי נחשב לאיש ארגון מעולה במסעות הבחירות של אחיו ג'ון. הוא תמיד היה קרוב יותר אליו.[78]

יריביו של קנדי טענו שהיה חסר סבלנות.[78]

קנדי טען שהיה לו מזג בעייתי. הוא התקשה לסבול כשאנשים שיקרו לו.[348]

אמונה דתית ופילוסופיה יוונית

כמו כל אחיו, היה קנדי קתולי. הוא היה דתי יותר מאחיו,[78] ושילב את הדת בהשקפת עולמו.

קנדי נאם נאומים רבים על דתו וטען שהצילה אותו לאחר מות אחיו.[349]

בשנותיו האחרונות, מצא נחת בכתבי הפילוסופים היווניים,[78] בעיקר בהשפעתה של ג'קלין לאחר מות אחיו.[350]

מורשתו

קנדי היה האח הראשון של נשיא ששירת כתובע כללי. הוא נחשב לאחד מגדולי התובעים הכלליים.[351] הוא תמך בזכויות האזרח ובממשלו של אחיו.[352] עם התפטרותו מהתפקיד כדי להתמודד לסנאט, טען הניו יורק טיימס, שביקר אותו רק שלוש שנים קודם לכן, שהעלה את הרף בתפקיד.[353]

קנדי זכה לשבחים על כישרון הנאום שלו.[354] and his skill at creating unity.[355] קנדי היה כנה במיוחד בנאומיו והיה מוכן לשלם מחיר פוליטי כבד.[356]

ההתנקשות בקנדי נחשבה כמכה לחזון האופטימי של שנות השישים.[357][358][359][360]

מותו של קנדי נחשב לגורם בהפסד המפלגה הדמוקרטית ב-1968.[361][362] מאז מותו זכה קנדי לכבוד מצד ליברלים[363] ומצד שמרנים.[364]

רעיונותיו של קנדי (ושל אחיו) לגבי שימוש בממשלה לסיוע לחלשים בחברה הפכו לנדבכים חשובים בליברליזם האמריקאי.[365]

בקולנוע

בשנת 2006 ביים אמיליו אסטבז את הסרט "בובי", כאשר בין השחקנים ניתן למצוא את: אנתוני הופקינס, אשטון קוצ'ר, דמי מור, אלייז'ה ווד, לינדזי לוהן ועוד.

הסרט מתאר את ליל הרצח מנקודות מבטן של 22 דמויות בדיוניות שונות.

משפחתו

עץ משפחת קנדי


 
 
 
 
 
 
 
 
ג'וזף קנדי
(שגריר
ארצות הברית
בבריטניה)
 
רוז קנדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'וזף קנדי ג'וניור
(טייס)
 
ג'קלין לי בובייה
 
ג'ון פיצג'רלד קנדי
(נשיא ארצות הברית)
 
יוניס קנדי שרייבר
(מייסדת
ספיישל אולימפיקס)
 
 
 
רוברט קנדי
(התובע הכללי
וסנאטור)
 
אתל קנדי
 
טד קנדי
(סנאטור)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרוליין קנדי
(שגרירה)
 
ג'ון קנדי ג'וניור
(עיתונאי)
 
מריה שרייבר
(עיתונאית
וסופרת)
 
ארנולד שוורצנגר
(שחקן
ופוליטיקאי)
 
ג'וזף קנדי השני
(חבר קונגרס)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פטריק שוורצנגר
(שחקן)
 
 
 
ג'וזף קנדי השלישי
(חבר קונגרס)
 
 
 
 
 
 

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוברט קנדי

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 "Robert F. Kennedy". נבדק ב-2017-04-21.
  2. ^ Schlesinger (2002) [1978] p. 3.
  3. ^ Schlesinger (2002) [1978] pp. 13, 220, 371.
  4. ^ "John F. Kennedy Miscellaneous Information". John F. Kennedy Presidential Library & Museum. אורכב מ-המקור ב-31 באוגוסט 2009. נבדק ב-22 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  5. ^ Hilty, p. 18.
  6. ^ Nasaw, David (2012). The Patriarch: The Remarkable Life and Turbulent Times of Joseph P. Kennedy, Penguin Press, pp 584, 602–3, 671.
  7. ^ 1 2 3 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Thomas37-40
  8. ^ 1 2 3 Hilty, James (2000). Robert Kennedy: Brother Protector. Temple University Press. pp. 15–16. ISBN 978-1566397667.
  9. ^ Mills, p. 23.
  10. ^ Kennedy, Edward M. (2009). True Compass: A Memoir. Twelve; First Edition edition. p. 37. ISBN 978-0446539258.
  11. ^ "John F. Kennedy's Residences". נבדק ב-2017-04-17.
  12. ^ Oppenheimer, Jerry. The Other Mrs. Kennedy, p. 307.
  13. ^ 1 2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Schlesinger21-23
  14. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Smith33
  15. ^ Hilty, p. 28.
  16. ^ Michael Knox Beran (1998). "Excerpt from Chapter one: The Last Patrician. Bobby Kennedy and the End of American Aristocracy". The New York Times.
  17. ^ Schlesinger p. 30.
  18. ^ Schlesinger (2002) [1978] pp. 30, 41.
  19. ^ 1 2 3 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Thomas30
  20. ^ Viser, Matt (30 באוגוסט 2014). "John F. Kennedy and Robert F. Kennedy letters to be auctioned". The Boston Globe. {{cite news}}: (עזרה); Check |archiveurl= value (עזרה)
  21. ^ 1 2 Hilty, p. 38.
  22. ^ 1 2 3 Mills, pp. 34-35.
  23. ^ 1 2 Schlesinger (2002) [1978] p. 42.
  24. ^ 1 2 3 Mills, pp. 18-19.
  25. ^ Palermo, Joseph A. (2002). In His Own Right: The Political Odyssey of Senator Robert F. Kennedy. Columbia University Press. p. 2. ISBN 978-0231120692.
  26. ^ "Ready Reference: Information about Robert F. Kennedy". jfklibrary.org. 14 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Stuan, Thomas (2006). The Architecture of Bates College. Ladd Library, Bates College, Lewiston, Maine: Bates College. p. 19.
  28. ^ Evans, Thomas (2002). Robert F. Kennedy: His Life. Ladd Library, Bates College, Lewiston, Maine: Simon & Schuster; Reprint edition. p. 35.
  29. ^ 1 2 Walter Isaacson (17 באוקטובר 2011). Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness. Simon & Schuster. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2016. {{cite book}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  30. ^ "July 1943: The Navy arrives | 150 Years | Bates College". www.bates.edu. נבדק ב-14 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ 1 2 Thomas, p. 44.
  32. ^ New York Times, August 15 and 17, 1944 (announcement of Kennedy's death) and October 25, 1945 (detailed account of the mission)
  33. ^ U.S. National Park Service. "USS Joseph P. Kennedy, Jr". nps.gov.
  34. ^ Schlesinger (2002) [1978] p. 61.
  35. ^ 2010
  36. ^ Mark F. Bernstein (22 באוגוסט 2001). Football: The Ivy League Origins of an American Obsession. University of Pennsylvania Press. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2016. {{cite book}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  37. ^ Thomas, p. 51.
  38. ^ Schlesinger, pp. 63-64.
  39. ^ U.S. Department of Justice. "Robert Francis Kennedy Sixty-Fourth Attorney General 1961–1964". justice.gov.
  40. ^ Schlesinger (2002) [1978] pp. 73–77.
  41. ^ American Experience. "Timeline: Generations of the Kennedy Family". pbs.org. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Schlesinger, p. 84.
  43. ^ "Kathleen Kennedy Townsend Lieutenant Governor, Maryland". npr.org. 7 בספטמבר 2000. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ University System of Georgia (2011). "Kennedy, Robert F., 1925–1968". crdl.usg.edu. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ 1 2 Thomas, pp. 58-59.
  46. ^ Spencer C. Tucker (2009). United States Leadership in Wartime. ABC-CLIO. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2016. {{cite book}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  47. ^ Wilbur R. Miller (2012). The Social History of Crime and Punishment in America: An Encyclopedia. Sage Publications. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2016. {{cite book}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  48. ^ Tye, Larry (2016). Bobby Kennedy: The Making of a Liberal Icon. Random House. p. 97. ISBN 978-0812993349.
  49. ^ 1 2 "Robert Francis Kennedy: Attorney General, Senator and Heir of the New Frontier". New York Times Company. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2016. נבדק ב-21 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Thomas, p. 58.
  51. ^ Schlesinger (1978) p. 101
  52. ^ Tye, Larry (2016). Bobby Kennedy: The Making of a Liberal Legend. New York: Random House. p. 68. ISBN 9780812993349 – via Electronic version. It is unclear where the rumor began about McCarthy being godfather to Bobby's firstborn, Kathleen. Authors and journalists echoed it enough that they stopped footnoting it, but they continued citing it as the clearest sign of how close Kennedy was to McCarthy. Even Kathleen's mother, Ethel, asked recently whether it was true, said, "He was. I think he was." Kathleen, who would enter politics herself and knew firsthand the stigma of being associated with Joe McCarthy, has "no idea" where the rumor came from but double-checked her christening certificate to confirm that it was false. "It's bizarro" she says, adding that her actual godfather was Daniel Walsh, a professor at Manhattanville College of the Sacred Heart, Ethel's alma mater, and a counselor to the Catholic poet and mystic Thomas Merton.
  53. ^ "Robert F. Kennedy climbed the mountain where it was steepest". New York Daily News. 20 בנובמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Schlesinger (1978) p. 106
  55. ^ Goduti, Philip A. Jr. (2012). Robert F. Kennedy and the Shaping of Civil Rights, 1960-1964. McFarland. pp. 16–17.
  56. ^ Schlesinger (1978) p. 109.
  57. ^ 1 2 Hilty, pp. 86-87.
  58. ^ Schlesinger (1978) pp. 113, 115
  59. ^ Hilty, pp. 90-91.
  60. ^ Hilty, pp. 97-98.
  61. ^ Leamer, Laurence (2001). The Kennedy Men: 1901–1963. HarperCollins. p. 378. ISBN 0-688-16315-7.
  62. ^ Thomas, p. 404.
  63. ^ Thomas, p. 116.
  64. ^ Schlesinger (2002) [1978] pp. 254-256
  65. ^ Phillips, Cabell. "The McClellan-Kennedy Investigating Team." New York Times. March 17, 1957.
  66. ^ Schlesinger (1978) pp. 137–91
  67. ^ Shesol, Jeff. Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud That Defined a Decade. New York: W. W. Norton & Company, 1998. ISBN 0-393-31855-9; Richardson, Darcy G. A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign. Bloomington, Ind.: iUniverse, 2001. ISBN 0-595-23699-5
  68. ^ Thomas, Evan (2002). Robert Kennedy: His Life. Simon & Schuster. ISBN 978-0743203296.
  69. ^ Thomas, pp. 88-89.
  70. ^ Hilty, p. 146.
  71. ^ O'Brien, Michael (2006). John F. Kennedy: A Biography. St. Martin's Griffin. pp. 453–454. ISBN 978-0312357450.
  72. ^ Sabato, p. 53.
  73. ^ Oshinsky, David M. (26 באוקטובר 1997). "Fear and Loathing in the White House". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  74. ^ Thomas, p. 96.
  75. ^ Pietrusza, David (2008). 1960: LBJ Vs. JFK Vs. Nixon : the Epic Campaign that Forged Three Presidencies. Union Square Press. pp. 205–206. ISBN 978-1402761140.
  76. ^ Thomas, p. 105.
  77. ^ King, Martin Luther Jr. (2005). The Papers of Martin Luther King Jr., Volume V: Threshold of a New Decade, January 1959-December 1960 (Martin Luther King Papers). University of California Press. pp. 38–39. ISBN 978-0520242395.
  78. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Schlesinger, Arthur M. Jr. (1978). "Robert Kennedy and His Times". {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Schlesinger" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  79. ^ "New Administration: All He Asked". TIME. 3 בפברואר 1961. {{cite news}}: (עזרה)
  80. ^ Baker, Bobby; Ritchie, Donald (4 במרץ 2010). "Doing Business". Senate Historical Office. נבדק ב-23 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ Lincoln, Evelyn (1968). Kennedy and Johnson (1st ed.). Austin, TX: Holt, Rinehart and Winston. pp. 204–205.
  82. ^ James W. Hilty (2000). Robert Kennedy: Brother Protector. Temple University Press. pp. 405–9. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  83. ^ 1 2 James W. Hilty (2000). Robert Kennedy: Brother Protector. Temple University Press. p. 408.
  84. ^ Duncan Watts (2010). Dictionary of American Government and Politics. Edinburgh U.P. p. 166. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  85. ^ Kendall Stiles. "THE CUBAN MISSILE CRISIS: RATIONALITY Case Histories in International Politics, 5th Edition". westvalley.edu.
  86. ^ Frederick Kempe (14 ביוני 2011). "Berlin 1961 Kennedy, Khrushchev and the most dangerous place on Earth Kennedy's showdown at Checkpoint Charlie". reuters.com. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ Kempe, Frederick (2011). Berlin 1961. Penguin Group (USA). pp. 478–479. ISBN 0-399-15729-8.
  88. ^ Scotland, Patricia (10 בדצמבר 2010). "My legal hero: Robert F Kennedy". Guardian News and Media Limited. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. נבדק ב-22 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ "'Vendetta' Recalls The Ruthless Rivalry Between Bobby Kennedy, Jimmy Hoffa". npr.org. 6 ביולי 2015. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  90. ^ "The secrets of J. Edgar Hoover". NBC News. 12 באפריל 2004. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ^ University of Florida. "The Disappearance of Jimmy Hoffa". jou.ufl.edu. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ Jacqueline A. Schmitz. "Hoffa, James Riddle". libraries.psu.edu.
  93. ^ "Robt. Kennedy Stands Firm Against Hoffa". Chicago Tribune. 8 ביולי 1961. {{cite news}}: (עזרה)
  94. ^ "Threw Robert Kennedy from Office: Hoffa". Chicago Tribune. 8 בספטמבר 1962. {{cite news}}: (עזרה)
  95. ^ Dan E. Moldea (1992). The Hoffa Wars: The Rise and Fall of Jimmy Hoffa. SP Books. p. 147.
  96. ^ "3 Teamster Boss Pals Face Term; Dorfman Freed". Chicago Tribune. 5 במרץ 1964. {{cite news}}: (עזרה)
  97. ^ "Law Day Address at the University of Georgia Law School". American Rhetoric. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. נבדק ב-23 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  98. ^ Sabato, p. 395.
  99. ^ 1 2 http://kingencyclopedia.stanford.edu/encyclopedia/encyclopedia/enc_federal_bureau_of_investigation_fbi/index.html
  100. ^ "The FBI's War on King". American Public Radio. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  101. ^ "The History of the FBI's Secret 'Enemies' List". npr.org. 14 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  102. ^ "MARTIN LUTHER KING, JR. AND THE GLOBAL STRUGGLE FOR POWER Federal Bureau of Investigation (FBI)". stanford.edu. 16 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  103. ^ 1 2 3 http://kingencyclopedia.stanford.edu/encyclopedia/encyclopedia/enc_kennedy_robert_francis_19251968/
  104. ^ Herst, Burton (2007). Bobby and J. Edgar, p. 372.
  105. ^ Herst, Burton, (2007) pp 372–374.
  106. ^ Garrow, David J. (8 ביולי 2002). "The FBI and Martin Luther King". The Atlantic Monthly. {{cite news}}: (עזרה)
  107. ^ Mahoney, Richard D. (1999). Sons & Brothers: The Days of Jack and Bobby Kennedy. Arcade Publishing. p. 247. ISBN 978-1559704809.
  108. ^ Bob Spivack, Interview of the Attorney General, May 12, 1962; published in "Robert Kennedy and His Times," by Arthur M. Schlesinger, p. 313, Ballantine Books (1996).
  109. ^ Rucker, Walter, Upton James (2007). Encyclopedia of American Race Riots. Greenwood Publishing Press, p. 239.
  110. ^ Ayers, Edward. Gould, Lewis. Oshinsky, David. (2008). American Passages: A History of the United States: Since 1865, Vol. 2, Cengage Learning, p. 853.
  111. ^ Schlesinger, Arthur (2002). Robert Kennedy and His Times, Houghton Mifflin Harcourt, p. 298.
  112. ^ Thomas, p. 298.
  113. ^ Schlesinger (2002) [1978], pp. 317–320.
  114. ^ Bryant, Nick (Autumn 2006). "Black Man Who Was Crazy Enough to Apply to Ole Miss". The Journal of Blacks in Higher Education (53): 71.
  115. ^ "Integrating Ole Miss: A Transformative, Deadly Riot". NPR. 1 באוקטובר 2012. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2016. נבדק ב-23 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  116. ^ Belknap, Michal R. (1995). Federal Law and Southern Order: Racial Violence and Constitutional Conflict in the Post-Brown South. Studies in the legal history of the South (illustrated, reprint ed.). University of Georgia Press. p. 72. ISBN 9780820317359.
  117. ^ "Smiting the Foe". TIME. 20 באפריל 1962. {{cite news}}: (עזרה)
  118. ^ 1 2 O'Brien, Michael (2005). John F. Kennedy. Macmillan. ISBN 978-0-312-28129-8.
  119. ^ "History: Historical Federal Executions". נבדק ב-3 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  120. ^ "The Smoking Gun: Public Documents, Mug Shots". thesmokinggun.com. אורכב מ-המקור ב-27 ביולי 2003. נבדק ב-25 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |dead-url= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  121. ^ Parise, Theresa (17 בינואר 2006). "Robert F. Kennedy Miscellaneous Information". John F. Kennedy Presidential Library. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2009. נבדק ב-3 במאי 2009. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  122. ^ January 4, 1975, memorandum of conversation between President Gerald Ford and Henry Kissinger, made available by the National Security Archive, June 2007
  123. ^ CIA's 'family jewels' on show, The Daily Telegraph, June 23, 2007
  124. ^ Schlesinger 2002 (reprint), pp. 493–494.
  125. ^ "The Bay of Pigs Invasion and its Aftermath, April 1961–October 1962". history.state.gov. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  126. ^ Weiner, Tim (19 בנובמבר 1997). "Declassified Papers Show Anti-Castro Ideas Proposed to Kennedy". New York Times. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  127. ^ Schlesinger, "The Cuban Connection", Robert Kennedy and His Times
  128. ^ Clarity Through Complexity (אורכב 23.12.2007 בארכיון Wayback Machine), October 2000, FindArticles.com, Retrieved June 10, 2007
  129. ^ 1 2 3 4 5 Palmero, Joseph A. (2002). In His Own Right: The Political Odyssey of Senator Robert F. Kennedy. Columbia University Press. pp. 1–6.
  130. ^ "Robert Kennedy Struggled With JFK's Assassination". ABC News.
  131. ^ Thomas, pp. 276-277.
  132. ^ Sabato, p. 16.
  133. ^ Levy, Debbie (2003). Lyndon B. Johnson. Lerner Publishing Group. p. 72. ISBN 978-0822500971.
  134. ^ "Robert F. Kennedy saw conspiracy in JFK's assassination". The Boston Globe. 24 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  135. ^ Kennedy, Robert F. Kennedy, Maxwell Taylor (ed.). Make Gentle the Life of This World: The Vision of Robert F. Kennedy. Orlando, FL: Houghton Mifflin Harcourt. pp. 137–139. ISBN 978-0-15-100356-3.
  136. ^ Donnelly, Sally B. (26 ביולי 1999). "Kathleen Kennedy Townsend: Just like her father?". Time. נבדק ב-6 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  137. ^ Hilty, James (2000). Robert Kennedy: Brother Protector. Temple University Press. p. 484. ISBN 978-1566397667.
  138. ^ Grubin, David. RFK. American Experience, 2004.
  139. ^ 1 2 "JFK Report Is Approved By Robert". Pittsburgh Post-Gazette. Pittsburgh. AP. 28 בספטמבר 1964. p. 1. נבדק ב-19 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  140. ^ Caro, Robert (2012). The Passage of Power:The Years of Lyndon Johnson. Knopf. pp. 574–575. ISBN 9780375713255. נבדק ב-19 ביולי 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  141. ^ "RFK children speak about assassination in Dallas". The Big Story. נבדק ב-23 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  142. ^ Allen, Jamie (5 ביוני 1998). "Beran's 'Last Patrician' reconsiders Bobby Kennedy's politics". {{cite news}}: (עזרה)
  143. ^ Tye, p. 314.
  144. ^ Jeff Shesol, Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade (2012)
  145. ^ Robert A. Caro, The Passage of Power (2012) pp. 61-63, 243-249.
  146. ^ 1 2 Sabato, Larry J. (2014). The Kennedy Half-Century: The Presidency, Assassination, and Lasting Legacy of John F. Kennedy. Bloomsbury USA. pp. 269–271. ISBN 978-1620402825.
  147. ^ Dallek (1998), Flawed Giant: Lyndon Johnson and His Times, 1961–1973, p. 58.
  148. ^ Schlesinger (1978), p. 666.
  149. ^ Leaming, Barbara (2014). Jacqueline Bouvier Kennedy Onassis: The Untold Story. Macmillan. pp. 178-179. ISBN 9781250017642.
  150. ^ Cichon, Steve. "September 1, 1964: Robert Kennedy to run for Senate". The Buffalo News. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  151. ^ "From the archives: Bobby claims victory over Keating". New York Daily News. 4 בנובמבר 2014. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  152. ^ "Kennedy Rips Into Record of Sen. Keating". Chicago Tribune. 9 בספטמבר 1964. {{cite news}}: (עזרה)
  153. ^ Leaming, Barbara (2014). Jacqueline Bouvier Kennedy Onassis: The Untold Story. Macmillan. pp. 189-190. ISBN 9781250017642.
  154. ^ Palermo, pp. 8-9.
  155. ^ 1 2 English, Bella; Canellos, Peter S. (2009). Last Lion: The Fall and Rise of Ted Kennedy. Simon & Schuster. pp. 111–112. ISBN 978-1439138175.
  156. ^ "The Oklahoman Who Might Have Been President". newson6.com. 31 בינואר 2008. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  157. ^ 1 2 Schlesinger (2002) [1978], pp. 682, 683.
  158. ^ 1 2 "Hearings Held on Administration Gun Control Bill". CQ Almanac Online Edition. 1965. נבדק ב-18 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  159. ^ Gold, Susan Dudley (2004). Gun Control. Cavendish Square Publishing. p. 57. ISBN 978-0761415848.
  160. ^ "In 1968 Robert F. Kennedy called for gun control, in Roseburg (video)". oregonlive.com. 4 באוקטובר 2015. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  161. ^ Levenson, Eric (6 באוקטובר 2015). "Video: Robert F. Kennedy once spoke about gun control in Roseburg, Oregon". Boston.com. {{cite news}}: (עזרה)
  162. ^ Shesol (1997) p. 329
  163. ^ Shesol (1997) p. 336.
  164. ^ "1966: Kennedy Seeks Nuclear Pledge". New York Times. 8 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  165. ^ Kennedy, Robert F. (23 באוגוסט 1966). "Suppose god is Black". Look. אורכב מ-המקור ב-23 באוקטובר 2004. {{cite news}}: (עזרה)
  166. ^ "Overview". Ripple of Hope in the Land of Apartheid: Robert F. Kennedy in South Africa, June 1966. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2004. {{cite web}}: (עזרה)
  167. ^ Shesol (1997) pp. 364-365.
  168. ^ "Star Power, Still Shining 40 Years On". New York Times. 29 בינואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  169. ^ Schlesinger, p. 789.
  170. ^ "Mississippi Rising: Building Two-Generation Solutions". Aspen Institute. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  171. ^ "What Inspired Robert F. Kennedy's Fight Against Hunger". billmoyers.com. 22 ביוני 2012. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  172. ^ "War on Poverty Spurs Lifelong Advocacy for Children". philanthropy.com. 6 במאי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  173. ^ Mills, pp. 339-340.
  174. ^ Thomas, pp. 320-321.
  175. ^ Thomas, p. 196.
  176. ^ Cunningham, Sean P. American Politics in the Postwar Sunbelt: Conservative Growth in a Battleground Region. Cambridge University Press. p. 127. ISBN 978-1107024526.
  177. ^ Edelman, p. 34.
  178. ^ Schlesinger (2002) [1978], p. 727.
  179. ^ Hilty, p. 460.
  180. ^ Schneider, Steven K. (2001). Robert F. Kennedy. iUniverse. p. 72. ISBN 978-0595137015.
  181. ^ Mills, p. 359.
  182. ^ Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade. W. W. Norton & Company. 1998. p. 265. ISBN 978-0393318555.
  183. ^ Palmero, p. 13.
  184. ^ Palmero, pp. 33-34.
  185. ^ Palmero, pp. 36-37.
  186. ^ "1966: Surging Popularity for Kennedy". 22 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  187. ^ "No Vietnam secrets between RFK, LBJ". POLITICO. 20 באוקטובר 2009. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  188. ^ "Kennedy proposes plan to end the war". 2 במרץ 1967. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  189. ^ Sabato, p.340.
  190. ^ Kengor, Paul (22 במאי 2007). "The Great Forgotten Debate". National Review. {{cite news}}: (עזרה); Check |archiveurl= value (עזרה)
  191. ^ Shesol, p. 386.
  192. ^ Clarke, p. 32.
  193. ^ "Kennedy urges compromise in Vietnam". upi.com. 8 בפברואר 1968. {{cite news}}: (עזרה)
  194. ^ Sabato, Larry J. (2014). The Kennedy Half-Century: The Presidency, Assassination, and Lasting Legacy. Bloomsbury USA. pp. 291–292. ISBN 978-1620402825.
  195. ^ Hilty, p. 614.
  196. ^ Zullo, Joseph (1 באפריל 1968). "Bobby Calls LBJ's Move A Step To Peace". Chicago Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  197. ^ Freeburg, Russell (2 במאי 1968). "Kennedy Loses Ohio Senator's Backing". Chicago Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  198. ^ Rosen, Rebecca J. (20 בפברואר 2014). "Newly Digitized Footage Reveals an RFK Speech One Week Before His Assassination". theatlantic.com. {{cite news}}: (עזרה)
  199. ^ "In RFK's final hours, an interview". NBC News. 4 ביוני 1968. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  200. ^ Thomas, Evan (2000). Robert F. Kennedy: His Life. New York: Simon and Schuster. p. 351. ISBN 9780684834801.
  201. ^ 1 2 3 Boomhower, Ray E. (2008). Robert F. Kennedy and the 1968 Indiana Primary. Bloomington, IN: Indiana University Press. p. 13. ISBN 9780253350893.
  202. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Clark, Thurston (ביוני 2008). "The Last Good Campaign". Vanity Fair. אורכב מ-המקור ב-2014-12-20. נבדק ב-2012-05-18. {{cite web}}: (עזרה); כתב נטוי או מודגש אסור ב: |publisher= (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה) Excerpt from The Last Campaign: Robert F. Kennedy and the 82 Days that Inspired America (New York, Henry Holt, 2008) by Thurston Clark.
  203. ^ Thomas, p. 356.
  204. ^ 1 2 Thomas, p. 357.
  205. ^ Thomas, pp. 357–358.
  206. ^ PBS, "American Experience" (2004-07-01). "RFK, People and Events: Cesar Chavez". PBS. אורכב מ-המקור ב-2016-08-23. נבדק ב-2012-05-24. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  207. ^ Schlesinger, Arthur M. (1978). Robert Kennedy and His Times. Vol. 2 (book club ed.). Boston: Houghton Mifflin. p. 884.
  208. ^ Thomas, p. 359.
  209. ^ Kennedy, Robert F., "Robert F. Kennedy's Announcement of his candidacy for president" (אורכב 05.02.2012 בארכיון Wayback Machine) (speech, Washington, D. C., 1968-03-16). Retrieved 2012-05-17.
  210. ^ Thomas, p. 360.
  211. ^ Schlesinger, p. 898.
  212. ^ Thomas, p. 365.
  213. ^ Solberg, Carl (1984). Hubert Humphrey: A Biography. New York: W.W. Norton. p. 332. ISBN 9780393018066.
  214. ^ Schlesinger, p. 923.
  215. ^ Solberg, pp. 327–28.
  216. ^ Cook, Rhodes (2000). United States Presidential Primary Elections 1968–1996: A Handbook of Election Statistics. Washington, D.C.: CQ Press. pp. 202, 487, 340. ISBN 9781568024516.
  217. ^ Kennedy, Robert F., "Remarks at the University of Kansas" (speech, Lawrence, KS, 1968-03-18), John F. Kennedy Library. Retrieved May 18, 2012.
  218. ^ Peter Braunstein (2004). The Sixties Chronicle. Legacy Publishing. p. 375. ISBN 141271009X.
  219. ^ Newfield, Jack. (1969;1988). Robert Kennedy: A Memoir. Plume
  220. ^ Robert F. Kennedy (1968). "Emphasis (1968), Robert F. Kennedy, who discusses America at the crossroads". University of Alabama.
  221. ^ Clyde Tolson, qu. in: Thurston Clarke, 'The Last Good Campaign', Vanity Fair, No. 574, June 2008, p. 173.
  222. ^ Parise, Theresa (2006-01-17). "Robert F. Kennedy Miscellaneous Information". John F. Kennedy Presidential Library. אורכב מ-המקור ב-2009-03-03. נבדק ב-2009-05-03. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  223. ^ 1 2 3 4 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם uoooav
  224. ^ Cook, pp. 12–13.
  225. ^ Shesol, p. 305.
  226. ^ Shesol, p. 344.
  227. ^ 1 2 Richardson, Dary G. (2002). A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign. iUniverse. pp. 52–55. ISBN 978-0595236992.
  228. ^ 1 2 Richardson, pp. 87–89.
  229. ^ 1 2 3 4 Schmitt, pp. 210–211.
  230. ^ 1 2 3 Savage, Sean J. (2004). JFK, LBJ, and the Democratic Party. State University of New York Press. p. 301. ISBN 978-0791461693.
  231. ^ "Hubert Tops Pennsylvania Delegate Poll". Chicago Tribune. 27 במאי 1968. {{cite news}}: (עזרה)
  232. ^ 1 2 3 Savage, Sean J. (2004). JFK, LBJ, and the Democratic Party. State University of New York Press. p. 305. ISBN 978-0791461693.
  233. ^ Clarke, p. 262.
  234. ^ 1 2 Clarke, p. 265.
  235. ^ Herbers, John (28 במרץ 1968). "KENNEDY TO ENTER INDIANA'S PRIMARY". The New York Times. נבדק ב-2010-05-22. {{cite news}}: (עזרה)
  236. ^ Boomhower, p. 43.
  237. ^ Boomhower, p. 3.
  238. ^ 1 2 Kennedy, Robert F., "Speech at Ball State University" (speech, Ball State University, Muncie, IN, 1968-04-04). Retrieved 2012-05-24.
  239. ^ Boomhower, pp. 62–63.
  240. ^ Boomhower, pp. 67–68.
  241. ^ 1 2 Thomas, p. 369.
  242. ^ Boomhower, p. 76.
  243. ^ Boomhower, p. 78.
  244. ^ Manly, Chesely (3 במאי 1968). "Kennedy Tells Housing Plan". Chicago Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  245. ^ Boomhower, pp. 35–36.
  246. ^ Boomhower, pp. 83, 88, 91.
  247. ^ Thomas, p. 375.
  248. ^ PBS, "American Experience". "Shock Year: 1968–May 7, Indiana Primary". PBS. אורכב מ-המקור ב-2016-08-23. נבדק ב-2012-05-24. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  249. ^ 1 2 Thomas, p. 377.
  250. ^ Clarke, pp. 194–195.
  251. ^ Dooley, Brian (1996). Robert Kennedy: The Final Years. New York: St. Martin's Press. p. 128. ISBN 9780312161309.
  252. ^ Mills, p. 428.
  253. ^ Schlesinger, p. 929.
  254. ^ Dooley, p. 129.
  255. ^ Mills, Judie (1998). Robert Kennedy. Millbrook Press. pp. 430–432. ISBN 978-1562942502.
  256. ^ 1 2 Gould, p. 73.
  257. ^ "New Robert F. Kennedy biography examines historic loss in Oregon presidential primary". oregonlive.com. 5 ביולי 2016. אורכב מ-המקור ב-14 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  258. ^ 1 2 Richardson, Darcy (2002). A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign. iUniverse. p. 100. ISBN 978-0595236992.
  259. ^ "RFK, McCarthy Almost Meet on Vote Tour". Chicago Tribune. 27 במאי 1968. {{cite news}}: (עזרה)
  260. ^ "Gene, Bobby Wrangle Over Poll Reports". Chicago Tribune. 28 במאי 1968. {{cite news}}: (עזרה)
  261. ^ Thomas, p. 382.
  262. ^ Korman, Seymour (29 במאי 1968). "McCarthy Defeats Bobby". Chicago Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  263. ^ 1 2 Dooley, p. 130.
  264. ^ Clarke, p. 159.
  265. ^ Dooley, p. 131.
  266. ^ Mills, p. 443.
  267. ^ Schlesinger, Jr., Arthur (1978). Robert Kennedy and His Times. Houghton Mifflin. p. 912. ISBN 978-0395248973.
  268. ^ Dooley, p. 134.
  269. ^ PBS American Experience. "Shock Year:1968–June 4, California Primary". PBS. אורכב מ-המקור ב-2012-11-10. נבדק ב-2012-05-24. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  270. ^ Isaacson, Walter (2011). Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness. W. W. Norton & Company. p. 287. ISBN 978-0393340761.
  271. ^ Clarke, Thurston (2008). The Last Campaign: Robert F. Kennedy and 82 Days That Inspired America. Henry Holt and Co. pp. 62–63. ISBN 978-0805077926.
  272. ^ 1 2 3 LaFeber, Walter (2005). The Deadly Bet: LBJ, Vietnam, and the 1968 Election (Vietnam: America in the War Years). Rowman & Littlefield Publishers. p. 89–94. ISBN 978-0742543928.
  273. ^ 1 2 Cohen, p. 129.
  274. ^ 1 2 Stricherz, Mark (21 בפברואר 2008). "The Death of the Bobby Kennedy Coalition". Crisis Magazine. {{cite news}}: (עזרה)
  275. ^ Why the Democrats are Blue: How Secular Liberals Hijacked the People's Party. Encounter Books. 2007. p. 126. ISBN 978-1594032059.
  276. ^ Tye, p. 430.
  277. ^ Tye, Larry (7 ביולי 2016). "The Most Trusted White Man in Black America". Politico. אורכב מ-המקור ב-16 בנובמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  278. ^ Cohen, p. 82.
  279. ^ Pawel, Miriam. The Crusades of Cesar Chavez: A Biography. Bloomsbury Press. p. 170.
  280. ^ Tye, p. 359.
  281. ^ 1 2 Pedersen, Carl (2009). Obama's America. Edinburgh University Press. pp. 78-79. ISBN 978-0748638949.
  282. ^ Capps, Steven A. (31 במאי 1998). "30 YEARS AGO: Remembering Robert F. Kennedy's California campaign". Kitsapsun.com. {{cite news}}: (עזרה)
  283. ^ Caldwell, Christopher (26 בינואר 2000). "The Electorate Bobby Built". אורכב מ-המקור ב-24 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  284. ^ Smith, Jeffery K. (2010). Bad Blood: Lyndon B. Johnson, Robert F. Kennedy, and the Tumultuous 1960s. AuthorHouse. p. 230. ISBN 978-1452084435.
  285. ^ Shesol, p. 309.
  286. ^ Savage, Sean J. (2004). JFK, LBJ, and the Democratic Party. State University of New York Press. p. 289. ISBN 978-0791461693.
  287. ^ Smith, p. 235.
  288. ^ King, William (18 במרץ 1968). "Bobby Has Grave Reservations About Backing LBJ in '68 Race". Chicago Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  289. ^ Clarke, p. 29.
  290. ^ Cohen, Michael A. (2016). American Maelstrom: The 1968 Election and the Politics of Division. Oxford University Press. p. 104. ISBN 978-0199777563.
  291. ^ Bzdek, p. 136.
  292. ^ Shesol, p. 439.
  293. ^ Smith, p. 244.
  294. ^ Shesol, pp. 446–447.
  295. ^ Thomas, Evan (2002). Robert Kennedy: His Life. Simon & Shuster. p. 365. ISBN 978-0743203296.
  296. ^ Sandbrook, Dominic (2004). Eugene McCarthy: The Rise and Fall of Postwar American Liberalism. Knopf. p. 191. ISBN 978-1400041053.
  297. ^ Smith, p. 237.
  298. ^ Wainstock, Dennis (2012). Election Year 1968: The Turning Point. Enigma Books. p. 76. ISBN 978-1936274413.
  299. ^ Sandbrook, pp. 187–188.
  300. ^ Cohen, p. 115.
  301. ^ Mills, p. 401.
  302. ^ 1 2 Cohen, p. 123.
  303. ^ Cohen, p. 136.
  304. ^ 1 2 Mills, p. 446.
  305. ^ "RFK Reverses Self On Viet, Hubert Says". Chicago Tribune. 19 במרץ 1968. {{cite news}}: (עזרה)
  306. ^ "Bobby Welcomes Hubert to Vote Race". Chicago Tribune. 28 באפריל 1968. {{cite news}}: (עזרה)
  307. ^ LaFeber, p. 122.
  308. ^ Solberg, p. 333.
  309. ^ Richardson, p. 81.
  310. ^ Schlesinger, p. 907.
  311. ^ Mills, p. 438.
  312. ^ Solberg, Carl (2005). Hubert Humphrey: A Biography. Borealis Books. p. 340. ISBN 978-0873514736.
  313. ^ Savage, pp. 308-309.
  314. ^ Gould, p. 48.
  315. ^ Black, Conrad. Richard M. Nixon: A Life in Full. Public Affairs. p. 523. ISBN 978-1586485191.
  316. ^ Shesol, Jeff (1998). Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade. W. W. Norton & Company. p. 379. ISBN 978-0393318555.
  317. ^ Nixon, Richard (1978). RN: The Memoirs of Richard Nixon. Grosset & Dunlap. ISBN 978-0333230213. I believed that Hubert Humphrey had waited too long before declaring his candidacy, and I saw no way a Kennedy juggernaut could be stopped once it had acquired the momentum of a California victory.
  318. ^ Bzdek, p. 133.
  319. ^ Oppenheimer, Jerry (2015). RFK Jr.: Robert F. Kennedy Jr. and the Dark Side of the Dream. St. Martin's Press. p. 26. ISBN 978-1250032959.
  320. ^ Bzdek, Vincent. The Kennedy Legacy: Jack, Bobby and Ted and a Family Dream Fulfilled. St. Martin's Press. p. 130. ISBN 978-0230613676.
  321. ^ Morriss, John G. (6 ביוני 1968). "Kennedy claims victory; and then shots ring out". The New York Times. p. 1. נבדק ב-29 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  322. ^ Taraborrelli, J. Randy (2000). Jackie, Ethel, Joan: Women of Camelot. Warner Books. p. 333. ISBN 0-446-52426-3.
  323. ^ Hill, Gladwin (6 ביוני 1968). "Kennedy is Dead, Victim of Assassin; Suspect, Arab Immigrant, Arraigned; Johnson Appoints Panel on Violence". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. נבדק ב-29 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  324. ^ Martinez, Michael (30 באפריל 2012). "RFK assassination witness tells CNN: There was a second shooter". CNN. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  325. ^ "Nation: A LIFE ON THE WAY TO DEATH". Time. 14 ביוני 1968. נבדק ב-29 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  326. ^ "Bobby's Last, Longest Day". Newsweek: 29–30. 17 ביוני 1968. {{cite journal}}: (עזרה)
  327. ^ "The busboy who cradled a dying RFK has finally stepped out of the past". אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  328. ^ Heymann, C. David (1998). RFK: a candid biography of Robert F. Kennedy. New York: Dutton. p. 500.
  329. ^ Clarke 2008, p. 275
  330. ^ Witcover 1969, p. 273
  331. ^ "Slaying gave US a first taste of Mideast terror". boston.com. נבדק ב-25 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  332. ^ Lukas, J. Anthony. "Kennedy's Body Is Flown Here For Funeral Rites." New York Times. June 7, 1968.
  333. ^ Glass, Andrew (4 ביוני 2016). "Robert F. Kennedy assassinated, June 5, 1968". אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  334. ^ Shipler, David K. "Family Serves in Funeral Mass." New York Times. June 9, 1968; Kilpatrick, Carroll. "Johnsons Attend Kennedy Services." Washington Post. June 9, 1968.
  335. ^ "Edward M. Kennedy Address at the Public Memorial Service for Robert F. Kennedy". American Rhetoric: Top 100 Speeches. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. נבדק ב-29 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  336. ^ 1 2 "News, Photos, Audio - Archives - UPI.com". UPI. נבדק ב-25 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  337. ^ "Kennedy Rites Are Announced." Washington Post. June 7, 1968.
  338. ^ Morgan, David P. (באוגוסט 1968). "The train the nation watched". Modern Railways. Shepperton, Middlesex: Ian Allan Ltd. XXIV (239): 408–409. {{cite journal}}: (עזרה)
  339. ^ 1 2 Wicker, Tom. "President Joins Kennedys in Tribute at Graveside." New York Times. June 9, 1968.
  340. ^ Clarke, Thurston. "Robert F. Kennedy and the 82 Days That Inspired America". History News Network.
  341. ^ 1 2 3 Reed, Roy. "Thousands Visit Kennedy's Grave on Day of Mourning." New York Times. June 10, 1968.
  342. ^ White, Jean M. "Kennedy to Be Buried Near Brother." Washington Post. June 7, 1968,
  343. ^ Madden, Richard L. "Kennedy Will Be Buried a Few Steps From the Arlington Grave of His Brother." New York Times. June 8, 1968.
  344. ^ Martin, p. 19; Barnes, p. 289.
  345. ^ "Assassination: The night Bobby Kennedy was shot". independent.co.uk. 20 בינואר 2007. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  346. ^ Johnson, David (5 ביוני 2015). "A Robert Kennedy legacy: Secret Service for candidates". USA Today. {{cite news}}: (עזרה)
  347. ^ "RFK Assassination Sparked Secret Service Change". npr.org. 5 ביוני 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  348. ^ Schlesinger, p. 150.
  349. ^ Schlesinger, p. 191 Cf. Murray Kempton, The Progressive, September 1960.
  350. ^ Thomas, Evan (2013). Robert Kennedy: His Life. Simon & Schuster. p. 22.
  351. ^ Johnson, Glen (21 בנובמבר 2001). "Bush honors RFK / Kennedy daughter blasts president, Ashcroft". Boston Globe. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  352. ^ Isaacson, Walter (2011). Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness. W. W. Norton & Company. p. 287. ISBN 978-0393340761.
  353. ^ Duignan, Brian (2010). The Legislative Branch of the Federal Government: Purpose, Process, and People. Rosen Education Service. p. 215. ISBN 978-1615300273.
  354. ^ "What Bobby Kennedy Would Say to Trump". POLITICO. 13 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  355. ^ Tye, Larry (6 ביוני 2016). "Bobby Kennedy, a healer between the races needed more than ever in US". Irish Central. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  356. ^ Magill, Frank N. (2014). The 20th Century Go-N: Dictionary of World Biography, Volume 8. Routledge. p. 1935.
  357. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Schlesinger 2002 1978, p. xvi
  358. ^ Newfield, Jack (1988). Robert Kennedy: A Memoir (reprint ed.). New York: Penguin Group. p. 304. ISBN 0-452-26064-7.
  359. ^ Levin, Robert E. (1992). Bill Clinton: The Inside Story. S.P.I. Books. p. 60. ISBN 978-1561711772.
  360. ^ "Robert F. Kennedy and the 82 Days That Inspired America". History News Network. 8 ביוני 2008. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  361. ^ Newfield, Jack (1988). Robert Kennedy: A Memoir (reprint ed.). New York: Penguin Group. pp. 292–293. ISBN 0-452-26064-7.
  362. ^ "WHAT IF BOBBY KENNEDY HAD BECOME PRESIDENT?". Slate. 1 ביוני 2008. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  363. ^ Michael Cohen (5 ביוני 2016). "RFK and the Dems who revere him: 48 years after Robert Kennedy's assassination, we should remember him in all his complexity". New York Daily News. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  364. ^ Cohen, Michael (6 ביוני 2013). "Bobby Kennedy: Democratic apostate, political opportunist, liberal idealist …". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  365. ^ Brinkley, Alan (2007). American History: A Survey (12th ed.). McGraw–Hill. p. 846. ISBN 978-0-07-325718-1.


התובעים הכלליים של ארצות הברית
רנדולף • ברדפורד • לי • לינקולן • ברקינרידג' • רודני • פינקני • ראש • וירט • ברין • טוני • באטלר • גראנדי • גילפין • קריטנדן • ליגרי • נלסון • מייסון • קליפורד • טוסי • ג'ונסון • קריטנדן • קאשינג • בלאק • סטנטון • בייטס • ספיד • סטנברי • אברטס • הואר • אקרמן • ויליאמס • פיירפונט • טאפט • דיוונס • מקוויי • ברוסטר • גרלנד • מילר • אולני • הרמון • מק'קנה • גריגס • נוקס • מודי • בונפרט • ויקרשאם • מק'ריינולדס • גרגורי • פאלמר • דוהרטי • סטון • סרג'נט • ויליאם מיטשל • קאמינגס • מרפי • ג'קסון • בידל • קלארק • מק'גראת' • מק'גרנרי • בראונל • רוג'רס • קנדי • קצנבך • רמזי קלארק • ג'ון מיטשל • קליינדינסט • ריצ'רדסון • סקסבי • לוי • בל • סיווילטי • סמית' • מיס • ת'ורנברג • בר • רינו • אשקרופט • גונזאלס • מיוקייסי • הולדר • לינץ' • סשנס • בר • רוזן (בפועל) • וילקינסון (בפועל) • גרלנד
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רוברט_קנדי&oldid=21619130"