הטלוויזיה החינוכית הישראלית – הבדלי גרסאות
כובש המלפפונים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 274: | שורה 274: | ||
*[[סופי לעת עתה]] |
*[[סופי לעת עתה]] |
||
*[[אנחנו]] |
*[[אנחנו]] |
||
*[[פרויקט אפסילון]] |
|||
==== היסטוריה ==== |
==== היסטוריה ==== |
||
גרסה מ־16:28, 11 בדצמבר 2017
| סמלילה השישי של הטלוויזיה החינוכית, משלהי 2013 | |
| פרטי הערוץ | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| קטגוריה | כללי, ילדים |
| סוג | ערוץ טלוויזיה ממלכתי |
| תאריך השקה | 24 במרץ 1966 |
| תאריך סגירה | (מתוכנן) 15 באוגוסט 2018 |
| בעלות | משרד החינוך |
| שפה | עברית |
| משרד ראשי | קלאוזנר 14, תל אביב |
| אזור קליטה | המזרח התיכון |
| שיטת שידור | טלוויזיה בהפרדה תקנית |
| פורמט תמונה | 576i (SDTV) |
| זמינות | |
| חבילה | HOT, yes, עידן+, סלקום tv, פרטנר TV |
| http://www.23tv.co.il | |
הטלוויזיה החינוכית הישראלית, המוכרת גם בשם המקוצר "הטלוויזיה החינוכית" ובמותג "חינוכית", היא תחנת טלוויזיה ציבורית ובכלל הראשונה שפעלה בישראל החל משנת 1966. במקור נועד הערוץ ללמד ילדים ובני נוער נושאים שונים, אולם שנים לאחר הקמתו, החל הערוץ לשדר גם תכנים להעשרת מבוגרים. התחנה מזוהה גם בתור ערוץ 23 (על אף שתכניה שודרו בעבר גם בערוץ 2, בערוץ 10, בערוץ הראשון ובכאן 11).
אולפני הטלוויזיה החינוכית נמצאים ברחוב קלאוזנר 14 ברמת אביב, בצמוד למרכז לטכנולוגיה חינוכית, קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ולאוניברסיטת תל אביב.
בעשור השני של שנות האלפיים, הטלוויזיה החינוכית מפיקה מספר רב של תוכניות בשלל נושאים שונים לקבוצות גילאים שונות, שהעיקרית בהן היא ילדים ובני נוער, והם מופצים הן בערוצי הטלוויזיה, באתר האינטרנט של החינוכית ובפלטפורמות אינטרנטיות נוספות.
על פי חוק השידור הציבורי הישראלי החינוכית צפויה להיסגר כ-15 חודשים לאחר העלייה לשידור של התאגיד[1], באוגוסט 2018.
היסטוריה
(ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות) |
|---|
לחצו כדי להקטין חזרה
   |
הקמה
הערוץ החל לשדר ב-24 במרץ 1966 תחת השם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית". התוכנית הראשונה הייתה "תחושת המספר והכמות", בהנחיית שלומית דקל, ובהמשך הופקו תוכניות נוספות, כאשר קהל היעד של השידורים היה תלמידים מגן הילדים ועד לבית הספר התיכון. הערוץ שידר חומר לימודי בתחומים כגון מתמטיקה ואנגלית, כמו גם בתחומי העשרה שונים, ומנחי התוכניות היו מורים שעברו הכשרה להנחיית משדרי טלוויזיה.
בבסיס הקמת הטלוויזיה החינוכית עמד הרצון להפעיל טלוויזיה בישראל, תוך התגברות על ההתנגדות למדיום זה, שנחשב לשלילי ומזיק. התחנה, שהוקמה בידי קרן משפחת רוטשילד, הועברה כעבור שנה לידי משרד החינוך. מאז, היא מופעלת כיחידה במסגרת המשרד ותקציבה מגיע ממשרד החינוך ומתשדירי חסות המשודרים בין התוכניות. למרות שהחינוכית שידרה שנים רבות יחד עם הערוץ הראשון באותו האפיק, החינוכית לא זכתה לקבל נתח מתשלומי אגרת הטלוויזיה בישראל.
במהלך השנים נוספו לתחנה זו גם תוכניות אקטואליה, משדרי בידור וסדרות טלוויזיה שגרתיות. בשנות השמונים השתנתה מגמת התוכניות לבידור, אקטואליה רכה וחינוך, ובשנים אלו שונה שמה, על פי החלטת שר החינוך יצחק נבון ל"הטלוויזיה החינוכית".
שנות ה-80
בשנותיה הראשונות, שידרה הטלוויזיה הלימודית בשחור-לבן בלבד. בשנת 1981 הפעילה הטלוויזיה הלימודית לראשונה ניידת שידור צבעונית וצילמה דרכה הפקות חדשות בצבע, שהידועה בהן היא "פרפר נחמד". בהדרגה החל מעבר לצילומים צבעוניים, אשר הושלם בשלהי שנת 1982.
במהלך שנת 1980 הוחלט, ביוזמתם של מנהל הטלוויזיה החינוכית, יעקב לורברבוים, ומפקד גלי צה"ל, צבי שפירא, לשדר בטלוויזיה החינוכית פעמיים ביום תוכניות של חדשות, בשיתוף פעולה עם גלי צה"ל. השניים הצליחו לשכנע בכדאיות המהלך את שר הביטחון, הרמטכ"ל ואת שר החינוך, והיעד להשקת תוכניות חדשות נקבע לסוף שנת 1980[2][3]. בראש צוות ההקמה של השידורים עמדו יצחק בן-נר, עדנה פאר ושמואל אוקון נחושתן[4]. בגלל מגבלות תקציביות, ולאור הבחירות לכנסת העשירית, נדחתה תחילת שידורי החדשות[5][6]. בין לבין, הוחלט לקיים את אותם השידורים בערב, ולא בבוקר, בניגוד לתוכנית המקורית[7]. עם פתיחת מלחמת לבנון הראשונה, שכונתה אז "מבצע שלום הגליל", החל הערוץ לשדר חדשות וד"שים בתוכנית "שלום הגליל", באותה מתכונת עליה חשבו שנתיים קודם לכן. לאחר המלחמה, התוכנית נותרה ושינתה את שמה ל"ערב חדש"[8], אשר משודרת עד היום. המנחה הראשון של התוכנית היה דן מרגלית, ובאוקטובר 1982 הצטרף אליו גדעון רייכר[9].
שנות ה-90
בזמן מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991, שידרה הטלוויזיה החינוכית במסגרת של אולפן פתוח בהנחיית קובי מידן, ארז טל ואחרים. באולפן התארחו ילדים ובני נוער יחד, לצד פסיכולוגים ונבחרי ציבור. בנוסף, הוצגו מיטב הדמויות המיתולוגיות מתוך התוכניות של הטלוויזיה החינוכית כגון קיפי בן קיפוד, משתתפי "פרפר נחמד", מוישה אופניק, "גשש בלש" וכוכבי "בלי סודות". "זהו זה" שידרו אז פרודיה על המצב ששרר בארץ בעקבות המלחמה. המדרוג של התוכנית היה כה גבוה עד שהפך אותה לתוכנית השנייה הנצפית ביותר בטלוויזיה הישראלית לאחר אופרת הסבון "שושלת".
במשך יותר מעשרים שנה, במה שמכונה בתקשורת הישראלית "עידן הערוץ היחיד", שידרה הטלוויזיה החינוכית את תוכניותיה בשעות הבוקר והצהריים, ואלה היו מכוונות לתלמידי ישראל. בשנות ה-90 של המאה ה-20, כשהשתנתה מפת ערוצי הטלוויזיה בישראל, עם כניסתם לשוק התקשורת של ערוץ 2 והטלוויזיה בכבלים, הורחבו שידורי הטלוויזיה החינוכית אל ערוצים אלה. מאז נוצר מצב שבחלק משעות היום הטלוויזיה החינוכית משדרת בכמה ערוצים בו זמנית ולמעשה "מתחרה" בעצמה.
הטלוויזיה החינוכית הפעילה גם את שירות הטלטקסט בישראל.
בתחילה שידורי החינוכית בוצעו באותו ערוץ, בחלוקת זמן עם הערוץ הראשון, כאשר השידורים של החינוכית בוצעו בשעות 08:00 עד 17:30[10] ולאחר מכן שידורי הערוץ הראשון. ב-16 בינואר 1994 הועברה רצועת שידור נוספת מהחינוכית לערוץ הראשון - זו שבין 15:30 ל-17:00.
ב-6 ביוני 1995 החלו השידורים באפיק 23 בכבלים שלימים נקרא "חינוכית 23" - ערוץ שמוקדש כולו לשידורי הטלוויזיה החינוכית הישראלית.
במאה ה-21
בפרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 החלה הטלוויזיה החינוכית לשדר את רצועת הילדים והנוער של חינוכית 1 (08:00-15:30) במקביל בחינוכית 23 בכבלים בעקבות הגלים הפתוחים של משדרי החדשות שהיו באותה תקופה בערוץ הראשון. עד אז שידורי הטלוויזיה החינוכית בערוץ 23 היו נפתחים רק בשעות אחר הצהריים וכללו תוכני העשרה למבוגרים.
עם תחילת שידוריו של ערוץ 10 בינואר 2002, החל שידור תוכניות של הטלוויזיה החינוכית בערוץ במסגרת רצועת שידור קבועה באורך שעה בשעות אחר הצהרים[11]. זאת, בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים לשם הספקת התכנים. שיתוף הפעולה נמשך עד ה-31 באוקטובר 2003, עת בחרה הנהלת הטלוויזיה החינוכית להפסיקו, עקב עלויות גבוהות ביחס להכנסות שהתקבלו מפרסומות ששובצו בשעות שניתנו לה[12].
בסוף שנת 2003 נשקלה הפסקת פעולתה של הטלוויזיה החינוכית, אך לבסוף הוחלט להסתפק בקיצוץ משמעותי בתקציבה. ביולי 2008 נשקלה שוב סגירת הטלוויזיה החינוכית על ידי משרד האוצר[13], אולם הוחלט שלא לנקוט בצעד זה[14].
ב-3 בנובמבר 2005 מותג ערוץ 23 בכבלים ובלוויין כ"ערוץ הבית" של החינוכית, לצד רצועות השידור הקבועות בערוץ הראשון ובערוץ 2.
ב-2006 נפתח ערוץ היוטיוב של החינוכית, אשר זכה מאז הקמתו לכ-125 מיליון צפיות.
ב-5 ביולי 2009 נפתח אתר האינטרנט המחודש של הטלוויזיה החינוכית המכיל חלק ניכר מהתוכניות שבארכיון הערוץ. מאז פתיחת האתר, תכנים אלה זמינים לצפייה מקוונת בחינם. בנוסף לכך, הפקות שונות של החינוכית מכל הזמנים, כולל דקות השידור הראשונות שהן למעשה שידורי הטלוויזיה הראשונים בישראל זמינים ב-HOT V.O.D למנויי חברת הכבלים HOT.
בשנת 2011 הושק לוח השידורים החדש של ערוץ 23, במסגרתו הוקדשה חצי מהיממה לשידור תוכניות ילדים. בסוף 2012 הורחבו עוד יותר שעות השידור של תוכניות הילדים בערוץ, ומאז הן משודרות מחמש בבוקר עד 20:00 בערב. בדצמבר 2013 עבר הערוץ תהליך נוסף של מיתוג-מחדש והושק בו לוח שידורים הכולל תכנים חדשים, שרובם בהפקות מקומיות. באותה שנה החלה החינוכית בגישת "אינטרנט תחילה" בה תוכניות מועלות בלעדית לאינטרנט (לאתר ולערוץ החינוכית ב-YouTube) או בטרם שידורם בטלוויזיה, מהלך שנחשב למצליח ומיושם עד היום[15]. על פי הצהרת החינוכית פעילות זאת מאפשרת צפייה מלאה וחוקית באינטרנט ללא צורך בתשלום לערוצי כבלים ולוויין בתשלום, וכחלק מתפיסת השידור הציבורי בחינוכית הגורסת כי התכנים הם ממילא נחלתו של הציבור ויש להנגיש אותם בחינם[16].
ב-2012 נחתם הסכם בין הטלוויזיה החינוכית לאוניברסיטת הרווארד במסגרתו ישולבו אלפי תוכניות מקור של החינוכית במאגר הדיגיטלי של ספריית המחקר של האוניברסיטה וזאת במסגרת ארכיון היודאיקה של האוניברסיטה ששמה לה כמטרה לשמר כל דבר יהודי שנכתב והוקלט בעולם[17]. באותה שנה שודר לראשונה בטלוויזיה החינוכית משדר בפורמט HD (באפיק 511 של רשות השידור) לאחר שחברת מזמור הפקות זכתה במכרז לצילום חידון התנ"ך העולמי למבוגרים באמצעות ניידת השידור שלה[18].
נכון ל-2016, מתוך הערוצים שבהם משדרת הטלוויזיה החינוכית, היחיד שמועבר בפורמט HD הוא הערוץ הראשון, ולמרות זאת גם בו שידוריה הם עדיין באיכות רגילה. אולם, ב-28.12.2016, נר חמישי של חנוכה, הועבר בשידור חי של הטלוויזיה החינוכית בערוץ חידון התנ"ך העולמי למבוגרים באיכות HD.
בשנת 2013 שינתה שוב הטלוויזיה החינוכית את פניה כאשר החליפה לוגו, קיצרה את שמה ל"חינוכית" והקדישה את רוב שעות השידור שלה בערוץ 23 לשידורי ילדים. בנוסף, הגבירה הטלוויזיה החינוכית את פעילותה בתחום הניו מדיה, מה שהוביל להגדלת החשיפה של קהלים צעירים וחדשים אליה.
בשנת 2014 אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי הישראלי שבו הוחלט לסגור את החינוכית במתכונתה הקיימת ולספח אותה לרשות השידור החדשה, לכשתוקם[19]. אולם בפברואר 2016 הסתמן כי שר החינוך נפתלי בנט פועל להוצאת הטלוויזיה החינוכית מחוק השידור הציבורי ולהפוך אותה לערוץ ילדים ייחודי ללא תוכניות אקטואליה[20][21]. ב-8 במרץ 2016 סוכם כי הטלוויזיה החינוכית תמשיך לפעול בחזקת משרד החינוך לפחות עד ינואר 2018[22].
בפרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2016 הוענקו לחינוכית 7 מקומות ראשונים, ובסך הכל 17 מועמדויות.
ב-10 בינואר 2017 החשיך ועד העובדים של הטלוויזיה החינוכית את המסך במהלך שידורי הלילה (החל מ-22:00) בשל אי-קבלת החלטה מצד שר החינוך נפתלי בנט ונציבות שירות המדינה בנוגע למאבקם בסוגיית כפל התפקידים בתאגיד השידור הישראלי ובחינוכית[23].
ב-14 במאי 2017 הסתיימו השידורים בערוץ הראשון, והיו אמורים להמשך למחרת בערוץ כאן 11, אך זה לא קרה עקב עיצומי העובדים. השידורים חודשו ב-4 ביוני במתכונת של 5 שעות יומיות, 12:00 עד 17:00 בימי חול, כשב-16:29 משודרת התוכנית הערב החדש (לשעבר ערב חדש). בימי שישי השידור מתקיים בשעות 8:00-15:30. סך הכל משודרים 32.5 שעות שבועיות, הפחתה של כשליש משידורי חינוכית 1, כשבשבועיים הראשונים השידור היה מצומצם יותר.
החל מיולי 2017 פתחו עובדי הטלוויזיה החינוכית המאוגדים בהסתדרות במאבק כנגד הכוונה לסגור את הערוץ באוגוסט 2018, על פי הוראות חוק השידור הציבורי הקובע כי החל מתאריך זה יחל כאן לשדר ולהפיק בעצמו ערוץ ילדים ונוער[24]. במסגרת מאבקם, הקרינו העובדים שקופית מחאה במהלך שידוריה בערוץ 11 החדש. מהלך זה, הוביל להפסקת שידורי החינוכית בתאגיד[25]. בין היתר מוחים העובדים כנגד העובדה שמנכ"ל החינוכית אלדד קובלנץ משמש גם כמנכ"ל הזמני של תאגיד כאן, תפקיד שלטענתם יש בו משום ניגוד אינטרסים[26].
ב-10 בספטמבר 2017, עזב קובלנץ את תפקידו כמנכ"ל החינוכית ואת מקומו ממלאת כיום אורנה שמחון[27].
רגולציה
בעשור השני של המאה ה-21 מתקיימים שידורי הטלוויזיה החינוכית בערוץ 23. מאז 1995, במסגרת שידורי חברות הכבלים והלוויין, מוקדש ערוץ 23 לטלוויזיה החינוכית. עד ה-31 באוקטובר 2017 שידורי הטלוויזיה החינוכית מעולם לא עוגנו בחוק אחד מסודר, אבל מאז סיום שידורי ערוץ 2 הם מתקיימים מכוחו של חוק אחד בלבד: חוק הבזק, התשמ"ב-1982, במסגרת שידורי חברות הכבלים והלוויין.
בהתאם לכך, שידורי הטלוויזיה החינוכית נתונים לפיקוחם של שלושה גורמים שונים: משרד החינוך, מועצת הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין.
בעבר, החינוכית שידרה גם בערוץ הראשון (מיום תחילת שידורי הטלוויזיה הישראלית, ה-4 במאי 1968 ועד יום השידורים האחרון, ה-14 במאי 2017 מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965), לאחר סגירתו - בכאן 11 (מה-4 ביוני 2017, לאחר שנחתם הסכם שידורי החינוכית בתאגיד השידור הישראלי[28] ועד ה-3 באוגוסט 2017[29]), בערוץ 10 (מיום הקמתו ועד ה-31 באוקטובר 2003 מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990) ובערוץ 2 (מיום הקמתו ועד יום השידורים האחרון לפני הפיצול, 31 באוקטובר 2017[1].) הטלוויזיה החינוכית שידרה בערוץ 2 ברצועות זמן שהוקצו לה מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990.
בשל לחץ מצד חברת הכבלים וחברת הלוויין, ערוץ 23 לא נכלל בחבילת הערוצים בשידורים הדיגיטליים הקרקעיים ("עידן+") בעת עלייתו, אולם הוא צורף למערך ב-6 במאי 2012 בעת הרחבת מערך השידורים הדיגיטליים הקרקעיים.
סמלילי התחנה
תוכניות שהופקו על ידי הטלוויזיה החינוכית
בולים
ב-20 בפברואר 2007 הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולים בנושא "הטלוויזיה החינוכית הישראלית". את הסדרה עיצבה מירי ניסטור (סופר) ומופיעים בה דמויות ופרטים מהתוכניות "מה פתאום?!", "בלי סודות", "קרובים קרובים", "זהו זה", "פרפר נחמד", "בחדר של חני", "רגע עם דודלי", "בבית של פיסטוק", "ערב חדש" וכן לוגו "חינוכית 23". לא הייתה זו הפעם הראשונה בה הופיעו דמויות מתוכניות של הטלוויזיה החינוכית על-גבי בולים: בשנת 1999 הונפקה סדרה של שלושה בולים שיוחדה כולה לתוכנית הילדים "פרפר נחמד", והוצגו בה כוכבי התוכנית.
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הטלוויזיה החינוכית הישראלית - אתר האינטרנט של הערוץ, כולל קטעים מתוכניות ישנות
סרטונים בערוץ של הטלוויזיה החינוכית, באתר יוטיוב- דף הפייסבוק חינוכית 23
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] צבי לביא, שידורי טלוויזיה נסיוניים ייערכו בעוד כמה שבועות, מעריב, 13 בדצמבר 1965
עולים לאוויר, באתר ynet, 24 ביוני 2008 - קטע וידאו מתוך "יומני גבע-כרמל" מ-1966- נחום ברנע, הטלוויזיה של רוטשילד, דבר, 27 בדצמבר 1968
- יוסי נחמיאס, הטלוויזיה באה לישראל, באתר ynet, 30 באוגוסט 2007
- ליטל לוין, שידור הטלוויזיה הראשון בישראל, באתר הארץ, 24 במרץ 2009
- גיורא פרבר, החינוכית היא לא בזבוז כסף, באתר TheMarker, 24 במרץ 2009
- אריאנה מלמד, מי צריך טלוויזיה חינוכית?, באתר ynet, 11 ביוני 2009
.svg){kind=icon}
- יהורם גאון, ערכים במקום רעש וצלצולים, באתר ynet, 16 ביוני 2009 - תגובה למאמרה של אריאנה מלמד
- אהוד קינן, פיסטוק וקישקשתא עולים לרשת, באתר ynet, 29 ביוני 2009
- מור אלזון, יום מחלה: הטלוויזיה החינוכית של היום ושל פעם, באתר ynet, 9 בנובמבר 2011
- אריאנה מלמד וערן בר-און, חינוך רע: הטלוויזיה החינוכית לאן?, באתר ynet, 3 בפברואר 2012
- כרמית ספיר ויץ, הפי דייז: גיבורי החינוכית מתאחדים, באתר nrg, 1 בספטמבר 2012
- ואז נולי אמרה: "היי גיא", באתר nana10, 1 בנובמבר 2012; מתוך "ערב טוב עם גיא פינס" - על ערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית, כמה חודשים לאחר שהושק
- דף ההסבר על סדרת הבולים בנושא הטלוויזיה החינוכית, כולל תקציר ההיסטוריה של הערוץ - מתוך אתר "התאחדות בולאי ישראל"
- הימים הראשונים של ההנדסה בטלוויזיה החינוכית, מזכרונותיו של מאיר בן ארי בבלוג שלו בוורדפרס
- אלכסנדר כץ, החודש המטורף של החינוכית: שברה שיאי צפייה, שילשה את מספר הצופים ב-5 שנים, באתר אייס, 17 במאי 2015
- כרמית ספיר ויץ, למרות התכנים האיכותיים, החינוכית תסיים לשדר בעוד פחות משנה, באתר מעריב אונליין, 9 בספטמבר 2017
לציון 50 שנה לחינוכית
- שגיא בן נון, המורה של המדינה: ריאיון עם שלומית דקל, המגישה הראשונה בטלוויזיה בישראל, באתר וואלה, 10 במרץ 2016
חמישים שנה לשידור הטלוויזיה הראשון בישראל, וידאו באתר יוטיוב- חדשות 2, טעם של פעם: "פיצוחים" חוזרת לטלוויזיה, באתר מאקו, 19 בפברואר 2016
- סמדר שילוני, ואז הגיעו גבי ודבי: כך נוסדה החינוכית, באתר ynet, 25 במרץ 2016
שחר סגל ורועי בר נתן, מצדיעים לחינוכית, באתר iCast, גלי צה"ל, 25 במרץ 2016- יריב פלג, עידן התמימות, באתר ישראל היום, 17 ביוני 2016
- לפני 50 שנה: דודו טופז בתפקיד המורה
הערות שוליים
- ^ 1 2 אביב גוטר, התאגיד פנה לחינוכית: שדרו את תוכניות היום, באתר כלכליסט, 07.05.17
- ^ טובה צימוקי, ערוץ שני בלי ערוץ שני, דבר, 20 באוגוסט 1980
- ^ טובה צימוקי, שידור בוקר טוב ישראל טעון אישור מוסדות רשות השידור, דבר, 21 באוגוסט 1980
טלילה בן זכאי, בוקר טוב ישראל, מעריב, 29 באוגוסט 1980 - ^ כמה עולה בוקר טוב?, מעריב, 10 באוקטובר 1980
- ^ אהוד בן עזר, בוקר טוב, שמע ישראל, דבר, 20 בנובמבר 1980
- ^ מטהר אוויר, מעריב, 16 באוקטובר 1981
- ^ טוב לישראל בערב ולא בבוקר, דבר, 10 בדצמבר 1980
- ^ טלי בשן, ערוץ חדש?, מעריב, 16 בדצמבר 1982
- ^ מנחה חדש לערב חדש, מעריב, 26 באוקטובר 1982
- ^ סמדר שילוני, נגד כל הסיכויים, באתר ynet, 25 בנובמבר 2005
- ^ נועם שגב, אחת אפס על השלט, באתר ynet, 8 בינואר 2002
- ^ פרוטוקול מס' 255 - ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת ה-16, 18 באוגוסט 2004, באתר "נבו";
אותו פרוטוקול מתוך אתר הכנסת
- ^ מירב קריסטל, האוצר: "סגירת החינוכית עדיין על הפרק", באתר ynet, 26 באוגוסט 2008
- ^ אופיר בר-זוהר, חוק ההסדרים: הטלוויזיה החינוכית לא תיסגר, ההתייעלות תימשך, באתר nana10, 25 באוגוסט 2008
- ^ מהפכה בשוק הטלוויזיה? החינוכית עוברת לרשת, באתר nrg, 28 באוקטובר 2014
- ^ חוק יישום חופש המידע דין וחשבון - הטלוויזיה החינוכית
- ^ אמילי גרינצווייג, הרווארד תרכוש אלף תוכניות מקור מהחינוכית, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2012
- ^ לי-אור אברבך, הטלוויזיה החינוכית עוברת לשידורים ב-HD, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2012
- ^ חוק השידור הציבורי הישראלי - סעיף 120, באתר ויקיטקסט
- ^ 430 עובדי רשות השידור ייקלטו בתאגיד הציבורי; החינוכית תישאר כפופה לבנט?, באתר אייס, 29 בפברואר 2016
- ^
נתי טוקר, דן מרגלית ובן כספית בחוץ: בנט דורש להמשיך פעילות החינוכית - בלי אקטואליה, באתר TheMarker, 29 בפברואר 2016
- ^ אלירן מלכי, חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2016
- ^ נועה פרייס, החרפה במאבק עובדי החינוכית: יחשיכו את המסך, באתר וואלה, 10 בינואר 2017
- ^ נועה פרייס, עובדי החינוכית בתשדיר חדש: "אל תסגרו אותנו", באתר וואלה, 12 ביולי 2017
- ^ ניצן צבי כהן, עובדי ה'חינוכית' מחו, והתאגיד הפסיק את שידוריה בערוץ 11, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 באוגוסט 2017
- ^ ניצן צבי כהן, עובדי החינוכית: נפסיק לשתף פעולה עם אלדד קובלנץ, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 באוגוסט 2017
- ^ ניצן צבי כהן, מנכ"לית חדשה לחינוכית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 בספטמבר 2017
- ^ יונתן כיתאין, אחרי 3 שבועות: שידורי החינוכית באפיק 11 יתחדשו היום, באתר גלובס, 4 ביוני 2017
- ^ נועה פרייס, בעקבות מחאת העובדים: קובלנץ מנע את שידורי החינוכית בתאגיד, באתר וואלה, 06 באוגוסט 2017
| שידורי טלוויזיה בישראל
| |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שידור ציבורי |
| ||||||
| טלוויזיה מסחרית |
| ||||||
| טלוויזיה בכבלים, בלוויין ו-IPTV |
| ||||||