לואיג'י פיראנדלו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:34, 12 בדצמבר 2014

לואיג'י פּירַאנְדֶלּוֹ (איטלקית: Luigi Pirandello‏; 28 ביוני 1867 - 10 בדצמבר 1936) היה סופר ומחזאי איטלקי, זוכה פרס נובל לספרות ב-1934.

ביוגרפיה

נולד באַגְרִיגֶ'נְטוֹ (Agrigento) שבסיציליה. אביו היה קבלן אמיד. לאחר לימודיו בבית ספר תיכון למד פיראנדלו לתואר בבלשנות רומית באיטליה ובהמשך באוניברסיטת בון בגרמניה, בה קיבל תואר דוקטור ב-1888. זמן קצר שימש כמרצה באוניברסיטה זו. בשנת 1890 חזר לאיטליה ועסק זמן מה בעסקי אביו.

בשנת 1893 נשא אישה. בשנת 1904 יצא לאור הרומן הידוע ביותר שכתב, "מתיא פסקל המנוח", שתורגם לשפות רבות. באותה שנה חווה תקופה קשה לאחר שאביו פשט רגל ולא יכל לתמוך בו עוד, ואשתו חלתה במחלה קשה. הוא החל לעסוק בהוראה בסמינר למורות. במקביל המשיך לעסוק בכתיבת ספרים ומחזות.

ב-1934 הוענק לו פרס נובל לספרות. בנימוקים נכתב שהפרס הוענק לו "על חידוש נועז ומזהיר של הדרמה ושל הבימה".

היה חבר באקדמיה האיטלקית מיום היווסדה ועד מותו.

פיראנדלו נפטר ברומא בשנת 1936.

יצירתו

בהתחלה כתב שירים ולאחר מכן הרחיב את תחומי כתיבתו גם לרומנים, נובלות ומחזות. בספריו תיאר את החיים הבורגניים כפי שתפס אותם. בכתיבתו מתבטאת לעתים מרירות, באמצעותה מוצגים החיים באור ריאליסטי. הוא השתדל להבליט את ההישגים האישיים ואת האופי של הדמויות שתיאר בפסריו. יצירותיו עסקו בפסיכולוגיה של האדם, אחדות האישיות והתפוררותה, והגבולות בין הזיה למציאות.

פיראנדלו כתב מחזות שהוצגו על במות אירופה ואמריקה, בין השאר גם על ידי להקת שחקנים שייסד בעצמו ב-1925. מחזותיו עוררו עניין ויצרו ויכוחים סוערים. המחזות יצאו לאור ב-31 כרכים בין השנים 1922 — 1936.

מחזותיו כללו לעתים חידושים שונים וחריגה מהמקובל, הן בתחום הנושא והן בתחום טכניקת הכתיבה. ניכרת במחזותיו השפעתו של ג'ורג' ברנארד שו.

ממחזותיו

אנריקו הרביעי (היינריך הרביעי)
שש נפשות מחפשות מחבר
הערב אימפרוביזציה
כל אדם והאמת שלו
איש, איש לפי דרכו
שמחת היושר
הלבישו את הערומים
סופו טוב כולו טוב

על פי חלק מסיפוריו הוסרטו סרטים (כאוס).

ספריו ומחזותיו שתורגמו לעברית

שש נפשות מחפשות מחבר, מחזה, עברית - עדה בן-נחום, בית צבי, רמת גן 1990.
שש נפשות מחפשות מחבר, מחזה בשלוש מערכות, עברית - מנשה לוין, מרכז ישראלי לדרמה מיסודו של מרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות.
הערב אימפרוביזציה, מחזה, עברית - עדה בן-נחום, בית צבי, רמת גן, תשמ"ג 1983.
כל אדם והאמת שלו : הרי זה כך, אם כך אתם סבורים!; עברית: לאה גולדברג, רמת-גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי" - בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, תשמ"ח 1987.
מצנפת פעמונים , מחזה, תרגום - נורית לוינסון, בית צבי, רמת גן 1990.
המסכה שנשתכחה, תרגום מאיטלקית גאיו שילוני, הוצאת כרמל, ירושלים תשנ"א 1991.
‫להלביש עירומים, מחזה, נוסח עברי - רנה ליטוין, ירון גולן תל אביב, תשנ"ה 1995.
אהבות ללא אהבה, רומן אחד ושבע נובלות על חיי נישואים, בחרה ותרגמה מאיטלקית אורה איל, אחוזת בית, תל אביב, תשס"ו 2006.
אחד, אף-אחד ומאה אלף, מאיטלקית - גאיו שילוני, הוצאת מסדה, גבעתיים, 1988.
יסורי אדם תורגם על ידי מנחם הרטום והופיע בשנת 1952 בהוצאת הספרייה הישראלית. מהדורה נוספת הופיעה בהוצאת משרד הביטחון.
מתיא פסקל המנוח תורגם על ידי מרים רודה והופיע בשנת 1966 בהוצאת עם עובד.
סיפורי מסכה, מאיטלקית - גאיו שילוני מבוא - יעקב משען-מונטיפיורי, כרמל, ירושלים, תשמ"ט 1989.
סיפורי מסכות, תרגום מאיטלקית - גאיו שילוני, אחרית דבר - אריאל רטהאוז, עריכת תרגום - ענת שפיצן, כרמל, ירושלים 2004.
‫אנריקו : מחזה בשלוש מערכות, נוסח עברי: פ. טל. תל אביב : מרכז ישראלי לדרמה, -196?.
הרי זה כך (אם כך אתם סבורים), מחזה בשלש מערכות, עברית - לאה גולדברג, הבימה, תל אביב, 1940.

מחזותיו שהוצגו בארץ

אנריקו, ביים גרשון פלוטקין, הוצג בתיאטרון הקאמרי באוגוסט 1968.
הערב אימפרוביזציה, הוצג בתיאטרון הקאמרי.
שש נפשות מחפשות מחבר, הוצג בתיאטרון "האוהל", 1957.
שש נפשות מחפשות מחבר, ביים אטיין דבל, הוצג בהבימה, בשנת 1963.
שש נפשות מחפשות מחבר, תרגום ובימוי פרופסור דוד זינדר, הוצג בתיאטרון אוניברסיטת תל אביב, 2003.
שש נפשות מחפשות מחבר, בימוי רינה ירושלמי, הוצג בתיאטרון חיפה.
שש דמויות מחפשות מחבר, בימוי יבגני אריה, מוצג מינואר 2010 בתיאטרון גשר.

קישורים חיצוניים

לואיג'י פיראנדלו, באתר פרס נובל
עבודותיו של לואיג'י פיראנדלו, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אתר המוקדש לפיראנדלו
דן לחמן, על פירנדלו, באתר "אימגו"
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אריאנה מלמד, מי מסתתר מאחורי המסכה, באתר ynet, 22 בספטמבר 2004
על פירנדלו וספרו "אהבות ללא אהבה", באתר טקסט
"מרת פרולה ומר פונצה, חתנה", ספור קצר של לואיג'י פיראנדלו בתרגום לעברית

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:Luigi_Pirandello_1934.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לואיג'י פיראנדלו]]
+[[קובץ:Luigi_Pirandello_1934.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לואיג'י פיראנדלו]]
 '''לואיג'י פּירַאנְדֶלּוֹ''' ([[איטלקית]]: '''Luigi Pirandello'''{{כ}}; [[28 ביוני]] [[1867]] - [[10 בדצמבר]] [[1936]]) היה [[סופר]] ו[[מחזאי]] [[איטליה|איטלקי]], זוכה [[פרס נובל לספרות]] ב-[[1934]].
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 נולד באַגְרִיגֶ'נְטוֹ (Agrigento) שב[[סיציליה]]. אביו היה קבלן אמיד. לאחר לימודיו ב[[בית ספר תיכון]] למד פיראנדלו לתואר ב[[בלשנות]] [[רומא|רומית]] ב[[איטליה]] ובהמשך ב[[אוניברסיטת בון]] ב[[גרמניה]], בה קיבל תואר [[דוקטור]] ב-[[1888]]. זמן קצר שימש כמרצה באוניברסיטה זו. בשנת [[1890]] חזר לאיטליה ועסק זמן מה בעסקי אביו.
-בשנת [[1893]] נשא אישה. בשנת [[1904]] יצא לאור הרומן הידוע ביותר שכתב, "מתיא פסקל המנוח", שתורגם לשפות רבות. באותה שנה חווה תקופה קשה לאחר שאביו [[פשיטת רגל|פשט רגל]] ולא יכל לתמוך בו עוד, ואשתו חלתה במחלה קשה. הוא החל לעסוק ב[[הוראה]] ב[[סמינר]] למורות. במקביל המשיך לעסוק בכתיבת ספרים ומחזות.
+בשנת [[1893]] נשא אישה. בשנת [[1904]] יצא לאור הרומן הידוע ביותר שכתב, "מתיא פסקל המנוח", שתורגם לשפות רבות. באותה שנה חווה תקופה קשה לאחר שאביו [[פשיטת רגל|פשט רגל]] ולא יכל לתמוך בו עוד, ואשתו חלתה במחלה קשה. הוא החל לעסוק ב[[הוראה]] ב[[מכללה להכשרת מורים|סמינר]] למורות. במקביל המשיך לעסוק בכתיבת ספרים ומחזות.
 ב-[[1934]] הוענק לו [[פרס נובל לספרות]]. בנימוקים נכתב שהפרס הוענק לו "על חידוש נועז ומזהיר של הדרמה ושל הבימה".

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: לואיג'י פיראנדלו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לואיג'י פיראנדלו