נווה אילן – הבדלי גרסאות

נווה אילן
	נווה אילן שכונת ההרחבה בנווה אילן. ברקע - מלון נווה אילן
מדינה	ישראל
מחוז	ירושלים
מועצה אזורית	מטה יהודה
גובה ממוצע	‎662 מטר
תאריך ייסוד	1946
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	מושב שיתופי
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	1,024 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.8% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת הרי ירושלים רגילה) נווה אילן31°48′29″N 35°04′53″E / 31.8080216612364°N 35.081305276587°E מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה; באדום - נווה אילן; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	9 מתוך 10

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:58, 24 באפריל 2018

נווה אילן (נְוֵה אִילָן) הוא מושב שיתופי ליד אבו גוש וירושלים, השייך למועצה אזורית מטה יהודה.

היסטוריה

קיבוץ של המאקי

נווה אילן הוקם בתחילת אוקטובר 1946, במקביל להקמת 11 הנקודות^[3], על ידי מתנדבים מקריית ענבים ומעלה החמישה שהכינו את הקרקע^[4] לקבוצת "טללים" של 31 יוצאי המחתרת האנטי-נאצית מצרפת - המאקי. רוב החברים בקבוצת טללים קיבלו הכשרה בדגניה ב'. הצעירים בחבורה שהו בכפר רופין, והדתיים שבהם קבלו הכשרה בשדה אליהו^[5]. לתקופת מה שהו חברי קבוצת טללים בחדרה^[6].

המייסדים בחרו למקום כשם זמני את השם "נווה אילן"^[7], כשם יישוב בסביבת קריית ענבים בסיפור של יוסף ויץ^[8]. שטח היישוב עמד על כ-1700 דונם והוא ישב ברש פסגה תלולה, ארבעה קילומטרים מערבה ממעלה החמישה וכשני קילומטרים צפונית מערבית מהכביש לירושלים^[9]. ב-27 באוקטובר 1946 התקיים טקס חנוכה רשמי של היישוב בנוכחות קונסול צרפת^[5]^[10]. בנובמבר 1947 היה נווה אילן ברשימת הנקודות העבריות המנותקות בתחומי המדינה הערבית, וצויין שהתגוררו בה 43 נפש^[11].

בטו בשבט בתחילת 1947 התקיימו ביישוב נטיעות של הקרן הקיימת^[12]. מגימת נטיעת היערות באיזור נמשכה אל תוך שנות ה-50^[13].

ב-15 בינואר 1948 הותקפה קבוצה של חברי היישוב שיצאו לעבוד בגינת הירק למרגלותיו, על ידי ערבים מהסביבה. בהתקפה נהרג אחד המגינים^[14]. כן הורעש היישוב בירי תותחים במהלך מלחמת העצמאות^[15]. לאחר המלחמה היה הקיבוץ יעד למסתננים בגלל קרבתו לגבול^[16]. באוקטובר 1953 נרצח חבר הקיבוץ בידי מסתננים^[17].

גרעין "התגבורת" - כ-70 יוצאי צפון אפריקה שהגיעו באוניה אקסודוס ובדרך בורמה - הצטרף ליישוב בהפוגה השנייה ביולי 1948. בתחילת שנות ה-50 הוחל בגידול פטריות על ידי הקיבוץ^[18].

בהיות מקימי היישוב דוברי צרפתית, היה היישוב לנקודת ביקור לאורחים מצרפת בישראל^[19]. כן הובאו ליישוב האחים פינאלי כאשר הובאו לישראל^[20]^[21].

בשנת 1953 התנהל סכסוך על קרקעות בין היישוב ואנשי אבו גוש^[22]. באבו גוש אף טענו שגירוש מספר תושבים של הכפר לאחר ההתקפה על מוסד קריית יערים נבע מרצון להשתלט על קרקעות הכפר עבור נווה אילןגולי אבו גוש לבית הדין העליון, זמנים, 27 בספטמבר 1953}}.

בראשית שנות ה-50 היה הקיבוץ בתנופת פיתוח ואף היווה דוגמא להצלחה קיבוצית. באפריל 1954 נחנך במקום בית תרבות על שם נחום הרמן שהוקם במימון קרן היסוד^[23]. בשנת 1955 נבנה במקום שלד של מלון גדול^[24]. אולם הפיתוח המואץ לא לווה במצטרפים חדשים וכך מראשית 1954 נפלה עבודה רבה מדי על מעט החברים בקיבוץ. חברי הקיבוץ דרשו מתנועת האם, איחוד הקבוצות והקיבוצים, לשלוח מתיישבים נוספים לתגבור המקום, אך אלו לא הגיעו, ועבודה שכירה נאסרה בתנועה הקיבוצית. בשנת 1955 עזבו כ-30 חברים את הקיבוץ והמשא על המעטים שנשארו נהיה כבד יותר והביא למתיחות חברתית. בסוף 1955 עזבו 80 החברים האחרונים את המקום והוא ננטש^[25]^[26].

בחסות הכפר הירוק

עם הנטישה, עלתה כוונה להקים במקום את בית הספר החקלאי שיועד לקום בעין כרם^[27]. אולם העובדים של בית הספר החקלאי סירבו לעזוב את ירושלים^[26], ובמקום זאת הוקם במקום סניף של בית הספר החקלאי הכפר הירוק. למקום הובאו שתי כיתות בוגרות של בית הספר^[28], יחד עם קבוצת נוער בני 14-15 מעולי מרוקו. אולם החזקה קבועה של בית ספר חקלאי באיזור ירושלים, בנוסף לבית הספר האיזורי עין כרם שהתקשה לגייס תלמידים, לא התאפשרה. בשנת 1958 עלה רעיון להקים במקום תחנת נסיונות לחקלאות הררית^[29]. בשנת 1959 החליט מנהל הכפר הירוק להפוך את נווה אילן למשק עצמאי מודרך, וכך נשארו במקום כ-25 מחברי קבוצת הנוער עולי מרוקו ועוד 15 מבוגרי הכפר הירוק^[30]^[31]. על מהלך זה של מסירת יישוב למתיישבים כה צעירים התנהל ויכוח בעיתונות^[32]. בראשית 1961 עזבו הצעירים את המקום והקיבוץ פורק^[33]. למרות שהיישוב ננטש, היו רשומים ביישוב כ-20 תושבים ובבחירות לכנסת החמישית הוצב קלפי עבור נוה אילן בקריית יערים הסמוכה^[34].

חברת רסקו

מבני הקיבוץ ו-300 דונם של מטעים נמכרו לחברת רסקו לצורך הקמת מרכז אירוח לתיירים. שאר השטח והענפים המשקיים הוצעו למושב בית מאיר^[35]. לאחר מחאת אנשי בית מאיר הוחלט להעביר לידיהם גם את המטעים^[36]. עוד בשנת 1956 הועברו חלק משטחי נווה אילן למעלה החמישה^[37].

חברת רסקו ביקשה להקים במקום מרכז הבראה^[38] ושכונת גנים^[39]^[40].

הקמה מחדש

בסוף שנות השישים הוקם בארצות הברית גרעין "המגשימים", ביוזמת תנועת יהודה הצעיר, במטרה להקים מושב שיתופי לא חקלאי של אקדמאים שישתף עולים מארצות הברית וילידי ישראל. המושב יועד להכיל כ-100 משפחות וחלק מתושביו יעבדו במקום, בין השאר בבית ספר למפגרים שיוקם במקום, ואחרים יעבדו מחוץ למושב^[41]^[42]. באוקטובר 1969 אושרה תכנית מתאר למושב^[43], ובתחילת 1970 הוחלט להמשיך עם התכנית, למרות מחאות של שרים על הקצאת כספים ליישוב כה קרוב לירושלים^[44]. הקמת המושב התעכבה והחלטה סופית בעניין נתקבלה במרץ 1971^[45].

חברי הגרעין הראשונים הגיעו לישראל בשנת 1970. אבן פינה למושב הונח ב-27 בספטמבר 1971^[46]. בתחילה חיו חברי הגרעין במרכז הקליטה במבשרת ציון, במשך כארבע שנים עד שבנייני היישוב הוקמו. אך קבוצה קטנה של שש משפחות החליטה ליישב את המקום מייד, ושיפצו בעצמם בניינים ישנים מהקיבוץ הנטוש, וחיו שם כבר החל משנת 1972. כשהסתיימה הבניה הכללית, כל המשפחות עברו ממרכז הקליטה לנווה אילן, ואף המשפחות הראשונות עברו למגורים החדשים.

לאחר שהקבוצה התבססה במקומה החדש, החלו להצטרף משפחות ישראליות וכן עולים חדשים ממדינות אחרות, כמו אנגליה, דרום אפריקה וניו זילנד.

מייסדי נווה אילן התכוונו שהיישוב יהיה חלק מהתנועה הקיבוצית, אך באותו זמן לא התקבלו למרות המבנה השיתופי של הקבוצה, מכיוון שלא היה חדר אוכל שיתופי ביישוב, וגם לא לינה משותפת שעוד הייתה נהוגה אז במרבית הקיבוצים. אז בתחילה השתייכה לתנועת המושבים, ורק יותר מאוחר הצטרפה לתנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם).

הענפים העיקריים בתחילת ימי המושב היו מפעל אלקטרוניקה, מרכז מחשוב, לולים של תרנגולי הודו, ופטריות. הלולים נהרסו במהלך מגפת שפעת העופות. בשנים האחרונות הוקמה הרחבה ליישוב, הקרויה "נופי אילן".

אתרים בנווה אילן ובסביבה

נווה אילן ההיסטורית, נמצאת על גבעה בכניסה לנווה אילן. במקום זה התיישבו באוקטובר 1946, 31 צעירים וצעירות ניצולי שואה וחברי מחתרת המאקי בצרפת, לפי דרישתו של בן-גוריון להקים במקום יישוב-משלט לשמירת הדרך לירושלים. במקום הוקם קיבוץ שהתפרק ב-1956. על ראש הגבעה עמד בית האפנדי מאבן שכונה חירבת אל הוואה (חורבת הרוחות). מהיישוב ההיסטורי נותרו עמדות לידם הוצבו שלטי עץ דהויים. בית האפנדי שקרס, נבנה מחדש אבל עבודות השיקום והשימור נעצרו ולא ברור מה יהיה גורל המקום שנמצא כיום במצב מוזנח.
תצפית על שם דני ויין, נמצאת בקצה המערבי של נווה אילן. על שם בן נווה אילן שנפל במילוי תפקידו כחובש. מהמקום יש תצפית רחבה על גבעות השפלה והעיר מודיעין.
בצמוד למושב נמצא מלון נווה אילן וכן מועדון ספורט ובריכת שחייה (שהיו שייכים למושב, ונמכרו).
יער נווה אילן
יד השמונה
אבו גוש
פונדק אלביס, ליד מחלף קריית יערים ובו פסלים ופוסטרים של אלביס פרסלי.
קריית התקשורת של גלובוס גרופ, משם משדרת חברת החדשות של ערוץ 2 וחברות תקשורת נוספות.
"בית האח הגדול" בו מצולמת תוכנית הריאליטי "האח הגדול".

קישורים חיצוניים

נווה אילן, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
אתר הבית של נווה אילן (מושב שיתופי נוה אילן)

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ נווה אילן, נקודה חדשה בהרי ירושלים, הצופה, 28 באוקטובר 1946
^ עוד ישוב בהרי ירושלים, דבר, 28 באוקטובר 1946
^ ¹ ² הוקם יישוב תשיעי על הרי ירושלים, משמר, 28 באוקטובר 1946
^ חדרה, הַבֹּקֶר, 24 ביולי 1946
קיבוץ חדש בחדרה, דבר, 15 ביולי 1946
הרצאות מטעם מפלגת פועלי א"י, דבר, 3 בספטמבר 1946
^ שמות עבריים ליישוב בנגב ויהודה, המשקיף, 9 באוקטובר 1946
^ יוסף ויץ, אל נוה אילן, דבר, 29 ביולי 1938
^ יריות מן המארב על נוה־אילן, הַבֹּקֶר, 16 בינואר 1948
^ חג הזריעה הראשונה בנוה־אילן, הַבֹּקֶר, 28 באוקטובר 1946
^ הנקודות העבריות המנותקות, ידיעות עיריית תל אביב, 16 בנובמבר 1947
^ חג הנטיעות בירושלים, הצופה, 6 בפברואר 1947
^ טקס נטיעת יער בנוה אילן נערך אתמול, הַבֹּקֶר, 20 בינואר 1950
^ נהדפה התקפה על גווה אילן, הצופה, 16 בינואר 1948
^ נווה אילן ומעלה החמישה, הצופה, 12 במאי 1948
^ מסתננים גנבו בנוה אילן, זמנים, 1 בנובמבר 1953
^ תושב נוה אילן נרצח בשנתו, זמנים, 12 באוקטובר 1953
^ נתן טירה, מגדל הפטרות בנוה אילן, מעריב, 22 בספטמבר 1954
^ צירי צרפת בכינוס החינוכי נפגשים בנוה אילן, הצופה, 7 באוגוסט 1947
בואסנז'ה מתפעל מנוה אילן, דבר, 6 בפברואר 1949
חברי המשלחת הספרדית מצרפת בארץ, הד-המזרח, 26 באוגוסט 1949
^ האחים פינאלי "התיישבו" בנווה-אילן, מעריב, 27 ביולי 1953
^ ילדי פינאלי לנווה-אילן, על המשמר, 28 ביולי 1953
^ ריב בין נוה אילן ואבו־גוש על 40 דונם עצי פרי- ביהמ"ש יכריע, חרות, 24 ביוני 1953
העיקול מעל מטעי המריבה בשטח נווה־אילן הוסר חלקית, חרות, 9 ביולי 1953
^ בית תרבות ע"ש נ. הרמן בנוה אילן, דבר, 29 באפריל 1954
^ מלון גדול יוקם ע"י נוה אילן, על המשמר, 8 במרץ 1955
^ מתפרק הקיבוץ נוה אילן, הַבֹּקֶר, 15 בדצמבר 1955
^ ¹ ² אהרן דולב, העקרון ניצח - הקיבוץ ננטש, מעריב, 10 בפברואר 1956
^ בי"ס לחקלאות הררית יוקם בנוה אילן, למרחב, 20 בדצמבר 1955
^ הכפר הירוק יפתח סניף בנוה אילן, למרחב, 13 ביוני 1956
^ תחנת נסיונות תוקם בנוה אילן, מעריב, 12 בנובמבר 1958
^ ב"צ אופז, חניכי נווה אילן להתיישבות עצמאית, דבר, 16 ביוני 1959
^ אלי אברהמי, הלקח של נוה אילן, למרחב, 3 בפברואר 1960
^ אהרן דולב, הפואימה הלא פדגוגית של נוה אילן, מעריב, 22 בינואר 1960
החלוציות בנוה־אילן, מעריב, 5 בפברואר 1960
^ מתחסל קיבוץ נווה אילן, מעריב, 4 באפריל 1961
^ גבריאל שטרסמן, 220 קלפיות תוצבגה ברחבי אזור ירושלים, מעריב, 2 באוגוסט 1961
^ מחאה על מסירת אדמות "נווה אילן" לחב' "רסקו", מעריב, 22 במאי 1961
^ מנחם סדינסקי, מטעי נוה אילן יימסרו לבית מאיר, מעריב, 13 ביוני 1961
^ סיכסוך־קרקעות פרץ בין מעלה־החמישה לקיבוץ נחשון, דבר, 8 בנובמבר 1962
^ ד"ר פלדנקרייז מועמד לנהול בית החלמה בנווה אילן, מעריב, 28 באוגוסט 1961
רסקו תקים מרכזי הבראה, מעריב, 17 בדצמבר 1963
^ רפאל אלדור, ה"גלגול" הבא של נוה־אילן: שכונת גנים ומרכז ספורטיבי, מעריב, 19 באוגוסט 1965
^ צבי לביא, האילנות זקופים - הקיבוץ מת, מעריב, 30 בספטמבר 1966
^ קיבוץ נווה אילן הנטוש יהפך לקואופרטיב עירוני, הצופה, 13 בינואר 1969
^ נחום ברנע, צעירים מארה"ב יקימו מושב שיתופי עירוני בנווה־אילן, דבר, 22 בנובמבר 1968
^ אושרה תכנית המיתאר למושב שיתבסס על תעשיה ושירותים, דבר, 10 באוקטובר 1969
^ יושבה המחלוקת על עתידה של נוה־אילן, דבר, 16 בינואר 1970
^ נווה־אילן יהיה מושב שיתופי, דבר, 1 באפריל 1971
^ היום - הנחת אבן פינה לנווה־אילן, דבר, 27 בספטמבר 1971

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[3] נווה אילן, נקודה חדשה בהרי ירושלים, הצופה, 28 באוקטובר 1946

[4] עוד ישוב בהרי ירושלים, דבר, 28 באוקטובר 1946

[הוקם-5] ¹ ² הוקם יישוב תשיעי על הרי ירושלים, משמר, 28 באוקטובר 1946

[6] חדרה, הַבֹּקֶר, 24 ביולי 1946
קיבוץ חדש בחדרה, דבר, 15 ביולי 1946
הרצאות מטעם מפלגת פועלי א"י, דבר, 3 בספטמבר 1946

[7] שמות עבריים ליישוב בנגב ויהודה, המשקיף, 9 באוקטובר 1946

[8] יוסף ויץ, אל נוה אילן, דבר, 29 ביולי 1938

[9] יריות מן המארב על נוה־אילן, הַבֹּקֶר, 16 בינואר 1948

[10] חג הזריעה הראשונה בנוה־אילן, הַבֹּקֶר, 28 באוקטובר 1946

[11] הנקודות העבריות המנותקות, ידיעות עיריית תל אביב, 16 בנובמבר 1947

[12] חג הנטיעות בירושלים, הצופה, 6 בפברואר 1947

[13] טקס נטיעת יער בנוה אילן נערך אתמול, הַבֹּקֶר, 20 בינואר 1950

[14] נהדפה התקפה על גווה אילן, הצופה, 16 בינואר 1948

[15] נווה אילן ומעלה החמישה, הצופה, 12 במאי 1948

[16] מסתננים גנבו בנוה אילן, זמנים, 1 בנובמבר 1953

[17] תושב נוה אילן נרצח בשנתו, זמנים, 12 באוקטובר 1953

[18] נתן טירה, מגדל הפטרות בנוה אילן, מעריב, 22 בספטמבר 1954

[19] צירי צרפת בכינוס החינוכי נפגשים בנוה אילן, הצופה, 7 באוגוסט 1947
בואסנז'ה מתפעל מנוה אילן, דבר, 6 בפברואר 1949
חברי המשלחת הספרדית מצרפת בארץ, הד-המזרח, 26 באוגוסט 1949

[20] האחים פינאלי "התיישבו" בנווה-אילן, מעריב, 27 ביולי 1953

[21] ילדי פינאלי לנווה-אילן, על המשמר, 28 ביולי 1953

[22] ריב בין נוה אילן ואבו־גוש על 40 דונם עצי פרי- ביהמ"ש יכריע, חרות, 24 ביוני 1953
העיקול מעל מטעי המריבה בשטח נווה־אילן הוסר חלקית, חרות, 9 ביולי 1953

[23] בית תרבות ע"ש נ. הרמן בנוה אילן, דבר, 29 באפריל 1954

[24] מלון גדול יוקם ע"י נוה אילן, על המשמר, 8 במרץ 1955

[25] מתפרק הקיבוץ נוה אילן, הַבֹּקֶר, 15 בדצמבר 1955

[דולב-26] ¹ ² אהרן דולב, העקרון ניצח - הקיבוץ ננטש, מעריב, 10 בפברואר 1956

[27] בי"ס לחקלאות הררית יוקם בנוה אילן, למרחב, 20 בדצמבר 1955

[28] הכפר הירוק יפתח סניף בנוה אילן, למרחב, 13 ביוני 1956

[29] תחנת נסיונות תוקם בנוה אילן, מעריב, 12 בנובמבר 1958

[30] ב"צ אופז, חניכי נווה אילן להתיישבות עצמאית, דבר, 16 ביוני 1959

[31] אלי אברהמי, הלקח של נוה אילן, למרחב, 3 בפברואר 1960

[32] אהרן דולב, הפואימה הלא פדגוגית של נוה אילן, מעריב, 22 בינואר 1960
החלוציות בנוה־אילן, מעריב, 5 בפברואר 1960

[33] מתחסל קיבוץ נווה אילן, מעריב, 4 באפריל 1961

[34] גבריאל שטרסמן, 220 קלפיות תוצבגה ברחבי אזור ירושלים, מעריב, 2 באוגוסט 1961

[35] מחאה על מסירת אדמות "נווה אילן" לחב' "רסקו", מעריב, 22 במאי 1961

[36] מנחם סדינסקי, מטעי נוה אילן יימסרו לבית מאיר, מעריב, 13 ביוני 1961

[37] סיכסוך־קרקעות פרץ בין מעלה־החמישה לקיבוץ נחשון, דבר, 8 בנובמבר 1962

[38] ד"ר פלדנקרייז מועמד לנהול בית החלמה בנווה אילן, מעריב, 28 באוגוסט 1961
רסקו תקים מרכזי הבראה, מעריב, 17 בדצמבר 1963

[39] רפאל אלדור, ה"גלגול" הבא של נוה־אילן: שכונת גנים ומרכז ספורטיבי, מעריב, 19 באוגוסט 1965

[40] צבי לביא, האילנות זקופים - הקיבוץ מת, מעריב, 30 בספטמבר 1966

[41] קיבוץ נווה אילן הנטוש יהפך לקואופרטיב עירוני, הצופה, 13 בינואר 1969

[42] נחום ברנע, צעירים מארה"ב יקימו מושב שיתופי עירוני בנווה־אילן, דבר, 22 בנובמבר 1968

[43] אושרה תכנית המיתאר למושב שיתבסס על תעשיה ושירותים, דבר, 10 באוקטובר 1969

[44] יושבה המחלוקת על עתידה של נוה־אילן, דבר, 16 בינואר 1970

[45] נווה־אילן יהיה מושב שיתופי, דבר, 1 באפריל 1971

[46] היום - הנחת אבן פינה לנווה־אילן, דבר, 27 בספטמבר 1971

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ==היסטוריה==
 ===קיבוץ של המאקי===
-נווה אילן הוקם בתחילת אוקטובר [[1946]], במקביל להקמת [[11 הנקודות]]{{הערה|{{הצופה||נווה אילן, נקודה חדשה בהרי ירושלים|1946/10/28|00114}}}}, על ידי מתנדבים מ[[קריית ענבים]] ו[[מעלה החמישה]] שהכינו את הקרקע{{הערה|{{דבר||עוד ישוב בהרי ירושלים|1946/10/28|00115}}}} לקבוצת "טללים" של 31 יוצאי ה[[מחתרת]] האנטי-[[נאצי]]ת מ[[צרפת]] - ה[[מאקי (מלחמת העולם השנייה)|מאקי]]. רוב החברים בקבוצה קיבלו הכשרה ב[[דגניה ב']]. הצעירים בחבורה שהו ב[[כפר רופין]], והדתיים שבהם קבלו הכשרה ב[[שדה אליהו]]{{הערה|שם=הוקם|{{על המשמר||הוקם יישוב תשיעי על הרי ירושלים|1946/10/28|00103}}}}. ב[[טו בשבט]] בתחיחלת 1947 התקיימו ביישוב נטיעות של הקרן הקיימת{{הערה|{{הצופה||חג הנטיעות בירושלים|1947/02/06|00323}}}}.
+נווה אילן הוקם בתחילת אוקטובר [[1946]], במקביל להקמת [[11 הנקודות]]{{הערה|{{הצופה||נווה אילן, נקודה חדשה בהרי ירושלים|1946/10/28|00114}}}}, על ידי מתנדבים מ[[קריית ענבים]] ו[[מעלה החמישה]] שהכינו את הקרקע{{הערה|{{דבר||עוד ישוב בהרי ירושלים|1946/10/28|00115}}}} לקבוצת "טללים" של 31 יוצאי ה[[מחתרת]] האנטי-[[נאצי]]ת מ[[צרפת]] - ה[[מאקי (מלחמת העולם השנייה)|מאקי]]. רוב החברים בקבוצת טללים קיבלו הכשרה ב[[דגניה ב']]. הצעירים בחבורה שהו ב[[כפר רופין]], והדתיים שבהם קבלו הכשרה ב[[שדה אליהו]]{{הערה|שם=הוקם|{{על המשמר||הוקם יישוב תשיעי על הרי ירושלים|1946/10/28|00103}}}}. לתקופת מה שהו חברי קבוצת טללים בחדרה{{הערה|{{הבוקר||חדרה|1946/07/24|00313}}{{ש}}{{דבר||קיבוץ חדש בחדרה|1946/07/15|00310}}{{ש}}{{דבר||הרצאות מטעם מפלגת פועלי א"י|1946/09/03|00300}}}}.
 המייסדים בחרו למקום כשם זמני את השם "נווה אילן"{{הערה|{{המשקיף||שמות עבריים ליישוב בנגב ויהודה|1946/10/09|00204}}}}, כשם יישוב בסביבת [[קריית ענבים]] בסיפור של [[יוסף ויץ]]{{הערה|{{דבר|יוסף ויץ|אל נוה אילן|1938/07/29|00907}}}}. שטח היישוב עמד על כ-1700 דונם והוא ישב ברש פסגה תלולה, ארבעה קילומטרים מערבה מ[[מעלה החמישה]] וכשני קילומטרים צפונית מערבית מהכביש לירושלים{{הערה|{{הבוקר||יריות מן המארב על נוה־אילן|1948/01/16|00800}}}}. ב-27 באוקטובר [[1946]] התקיים טקס חנוכה רשמי של היישוב בנוכחות קונסול צרפת{{הערה|שם=הוקם}}{{הערה|{{הבוקר||חג הזריעה הראשונה בנוה־אילן|1946/10/28|00425}}}}. בנובמבר 1947 היה נווה אילן ברשימת הנקודות העבריות המנותקות בתחומי המדינה הערבית, וצויין שהתגוררו בה 43 נפש{{הערה|{{ידיעות תל אביב||הנקודות העבריות המנותקות|1947/11/16|00601}}}}.
+ב[[טו בשבט]] בתחילת 1947 התקיימו ביישוב נטיעות של הקרן הקיימת{{הערה|{{הצופה||חג הנטיעות בירושלים|1947/02/06|00323}}}}. מגימת נטיעת היערות באיזור נמשכה אל תוך שנות ה-50{{הערה|{{הבוקר||טקס נטיעת יער בנוה אילן נערך אתמול|1950/01/20|00925}}}}.
 ב-15 בינואר 1948 הותקפה קבוצה של חברי היישוב שיצאו לעבוד בגינת הירק למרגלותיו, על ידי ערבים מהסביבה. בהתקפה נהרג אחד המגינים{{הערה|{{הצופה||נהדפה התקפה על גווה אילן|1948/01/16|00102}}}}. כן הורעש היישוב בירי תותחים במהלך [[מלחמת העצמאות]]{{הערה|{{הצופה||נווה אילן ומעלה החמישה|1948/05/12|00105}}}}. לאחר המלחמה היה הקיבוץ יעד למסתננים בגלל קרבתו לגבול{{הערה|{{זמנים||מסתננים גנבו בנוה אילן|1953/11/01|00121}}}}. באוקטובר 1953 נרצח חבר הקיבוץ בידי מסתננים{{הערה|{{זמנים||תושב נוה אילן נרצח בשנתו|1953/10/12|00101}}}}.
@@ שורה 27: / שורה 29: @@
 בהיות מקימי היישוב דוברי צרפתית, היה היישוב לנקודת ביקור לאורחים מצרפת בישראל{{הערה|{{הצופה||צירי צרפת בכינוס החינוכי נפגשים בנוה אילן|1947/08/07|00416}}{{ש}}{{דבר||בואסנז'ה מתפעל מנוה אילן|1949/02/06|00114}}{{ש}}{{הד המזרח||חברי המשלחת הספרדית מצרפת בארץ|1949/08/26|01100}}}}. כן הובאו ליישוב [[האחים פינאלי]] כאשר הובאו לישראל{{הערה|{{מעריב||האחים פינאלי "התיישבו" בנווה-אילן|1953/07/27|00200}}}}{{הערה|{{על המשמר||ילדי פינאלי לנווה-אילן|1953/07/28|00406}}}}.
+בשנת 1953 התנהל סכסוך על קרקעות בין היישוב ואנשי [[אבו גוש]]{{הערה|{{חרות||ריב בין נוה אילן ואבו־גוש על 40 דונם עצי פרי- ביהמ"ש יכריע|1953/06/24|00411}}{{ש}}{{חרות||העיקול מעל מטעי המריבה בשטח נווה־אילן הוסר חלקית|1953/07/09|00408}}}}. באבו גוש אף טענו שגירוש מספר תושבים של הכפר לאחר ההתקפה על מוסד קריית יערים נבע מרצון להשתלט על קרקעות הכפר עבור נווה אילן{{זמנים||גולי אבו גוש לבית הדין העליון|1953/09/27|00422}}}}.
 בראשית שנות ה-50 היה הקיבוץ בתנופת פיתוח ואף היווה דוגמא להצלחה קיבוצית. באפריל 1954 נחנך במקום בית תרבות על שם נחום הרמן שהוקם במימון [[קרן היסוד]]{{הערה|{{דבר||בית תרבות ע"ש נ. הרמן בנוה אילן|1954/04/29|00426}}}}. בשנת 1955 נבנה במקום שלד של מלון גדול{{הערה|{{על המשמר||מלון גדול יוקם ע"י נוה אילן|1955/03/08|00440}}}}. אולם הפיתוח המואץ לא לווה במצטרפים חדשים וכך מראשית 1954 נפלה עבודה רבה מדי על מעט החברים בקיבוץ. חברי הקיבוץ דרשו מתנועת האם, [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]], לשלוח מתיישבים נוספים לתגבור המקום, אך אלו לא הגיעו, ועבודה שכירה נאסרה בתנועה הקיבוצית. בשנת 1955 עזבו כ-30 חברים את הקיבוץ והמשא על המעטים שנשארו נהיה כבד יותר והביא למתיחות חברתית. בסוף 1955 עזבו 80 החברים האחרונים את המקום והוא ננטש{{הערה|{{הבוקר||מתפרק הקיבוץ נוה אילן|1955/12/15|00416}}}}{{הערה|שם=דולב|{{מעריב|אהרן דולב|העקרון ניצח - הקיבוץ ננטש|1956/02/10|01001}}}}.

נווה אילן שכונת ההרחבה בנווה אילן. ברקע - מלון נווה אילן
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	ירושלים
מועצה אזורית	מטה יהודה
גובה ממוצע^[1]	‎662 מטר
תאריך ייסוד	1946
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022^[1]
- אוכלוסייה	1,024 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.8% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הרי ירושלים מוגדלת) נווה אילן (למפת הרי ירושלים רגילה) נווה אילן (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נווה אילן (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נווה אילן 31°48′29″N 35°04′53″E / 31.8080216612364°N 35.081305276587°E / 31.8080216612364; 35.081305276587 מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה באדום - נווה אילן בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2019^[2]}	9 מתוך 10