דוד כהן (הנזיר)

תבנית:רב הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז - כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך - 8 באוגוסט 1972) היה הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית. מתלמידיו הבולטים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ומהחשובים שבעורכי כתביו. כונה "הרב הנזיר" בשל מנהגי נזירות שקיבל על עצמו.

תולדות חייו ואישיותו

נולד בעיירה מיישָגולה (מיישעגאָלע) שליד וילנה, לרב יוסף יוזפא כגן, שהיה רב העיירה, בנו של הרב זכריה מנדל הכהן כ"ץ, רבה של העיירה ראדין. בגיל שבע למד גמרא בחדר אצל בן דודה של אמו, הרב שלמה מקלר. העיד על עצמו שבגיל זה הצליח לענות על שאלות שתלמידים מבוגרים לא הצליחו להשיב עליהן. כבן תשע הובא לראדין לבית סבו, שם למד בשקידה בכל יום עד תשע בערב, בכיתה של תלמידים גדולים ממנו. רבו היה הדרשן הרב משה בנימין שניידר. בהיותו כבן עשר נפטר סבו והאירוע השפיע עליו מאוד. באותה שנה נסע לבית אביו, שהיה כעת בעיר קונוטופ באוקראינה, ללמוד בישיבה שנפתחה על ידי בן-דודו של אביו מליטא. הישיבה הייתה בחדרי בית הכנסת, שנקרא "החומה", שם התפללו גם הליטאים, אם כי הנוסח היה חב"די לפי השתייכות רוב המתפללים שם. בגיל שתים עשרה למד אצל דודו הרב ישעיה כ"ץ, שהיה רב בעיירה בקשט והמושבה היהודית הסמוכה בוריסובקה, על יד וולוז'ין. שם נערכה חגיגת בר המצווה שלו.

שנה לאחר מכן הובא ללמוד בישיבת וולוז'ין. לצד התגדלותו בתורה נחשף שם לכמה ספרים שנתחברו על ידי סופרי תנועת ההשכלה היהודית. לאחר תקופה קצרה עבר עם דודו לעיר ריוול (השם שהרוסים נתנו לטאלין, בירת אסטוניה) שם נתקבל דודו לרב, ולמד שם כשנה. בשנת ה'תרס"ג (1903), כשהיה בן שש עשרה שב לראדין, למד מהחפץ חיים. בתקופה זו היה חברו לחדר של הרב יוסף כהנמן. בשלב זה החל לנהוג ברוח תנועת המוסר כאשר ערך רשימות אישיות של מעשיו בכל יום לפי טיבם. אז גם החל כותב רשימות תורניות שסגנונן הושפע מסגנון תנועת ההשכלה, מהן ידועים כיום רק מאמריו בענייני התפתחות מעמד האישה, חיי הנישואין וקדושת הבית היהודי.

בגיל שמונה עשרה החל ללמוד בישיבה בסלובודקה. בקיץ של אותה שנה, ה'תרס"ה 1905 עבר אל בית דודו הרב אברהם ויסבורד שהיה הרב של העיר טולה. בשנת התרס"ז נסע לקובנה על מנת להתכונן לבחינות "בגרות" אקסטרניות של הממשל הרוסי, וסבל מעוני. בתרס"ח חזר לבית הוריו בקונוטופ, מבלי שהשלים את הבחינות, והתקבל למורה בבית ספר מתוקן. בתרס"ט נסע ללמד בתלמוד תורה בעיר שאוול. בסתיו תר"ע (1909) החל ללמוד באקדמיה למדעי היהדות של הברון גינצבורג בסנט פטרבורג. על תקופה זו הוא כותב: "הנני שב לבית המדרש, בדרך חדשה". לאחר כשלוש שנים שם עבר ללמוד באוניברסיטת פרייבורג. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש מגרמניה והמשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטת בזל בשווייץ.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר היה דוקטורנט לפילוסופיה בשווייץ, פגש שם את הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומפגש זה שינה את מסלול חייו. את הפגישה תיאר בהקדמה לספר "אורות הקודש" (שיצא בעריכתו):

"אחרי טבילה במימי הרהיין, מצויד ב"שערי קדושה", מלא ספק וחכיון, עשיתי את דרכי להרב. בערב ראש חודש אלול באתי אליו. מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. נסבה שיחה על חכמה יונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב לבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, בברכות השחר, תפילת העקדה בשיר וניגון עליון, משמי שמי קדם, וזכר לנו אהבת הקדמונים. ואקשיב והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחר התפילה, מהרתי לבשר במכתב כי יותר מאשר פללתי - מצאתי. מצאתי לי רב"

לאחר שהרב קוק עלה ארצה, עלה הרב כהן בעקבותיו והמשיך ללמוד ממנו בישיבת מרכז הרב בירושלים, תוך שהוא מתמסר לעריכת כתביו באופן שיבהיר ויסדר את שיטתו ההגותית של רבו.

נשא את בת דודתו שרה, בת הרב חנוך אטקין.

נפטר ביום כ"ח באב תשל"ב ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.

בתו, צפיה גורן, נישאה לרב שלמה גורן, לימים הרב הראשי לישראל. בנו, הרב שאר ישוב כהן, היה רבה הראשי של חיפה.

מכון "נזר דוד" בבית אריאל בירושלים, המנוהל על ידי הרב הראל כהן, הוקם לשם הוצאת כתביו ולהנצחתו. רחוב "נזר דוד" בדרום בית וגן, בית הספר הממלכתי דתי "פסגת דוד" בפסגת זאב, קרוי על שמו. בעבר פעל בשכונת הגבעה הצרפתית בעיר בית ספר ממ"ד נוסף על שמו, "נזר דוד". כיום בית הספר לא קיים. כן קרויים על שמו רחובות בשכונת משכנות זבולון בנתניה וביישוב בית אל.

תפיסת עולמו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תפישת עולמו הושפעה רבות מעולם הסוד והנסתר. עם זאת היה חוקר, פילוסוף ובקיא בשפות, בהן יוונית, לטינית, אנגלית, גרמנית וצרפתית. אף שנהג מנהגי נזירות כאי שתיית יין וגידול שער, ובמנהגי פרישות נוספים כמו צמחונות ושתיקה מרובה שגזר על עצמו בעיקר בשבתות, ובארבעים הימים שבין תחילת חודש אלול ליום כיפור, חינך את תלמידיו להיות מעורבים בחיי הכלל. ואכן חתנו, הרב שלמה גורן, ובנו, הרב שאר ישוב כהן, התגייסו לצה"ל והתמסרו לענייני הכלל.

הנזיר האמין שהנבואה צריכה לחזור לעם ישראל בעת החדשה. בספרו "קול הנבואה" עסק רבות בעניין זה, והדגיש את היתרון שיש לשמיעה על הראייה כיסוד מרכזי בתפיסת היהדות לאורך הדורות. במסגרת חיפוש הנבואה נהג לשוטט במדבר יהודה כדי למצוא מקורות השראה.

תוכנית הלימודים של ישיבת מרכז הרב

לבקשת הרב קוק כתב הרב כהן תוכנית לימודים לקראת יסוד ישיבת מרכז הרב. לפי עדותו, הרב קוק עיין בתוכנית עיון מתון וממושך ולבסוף אמר שאילו היה כותב בעצמו היה כותב תוכנית דומה, אולם הסתייג מהכנסת "הפילוסופיה האשכנזית" של משה מנדלסון ובייחוד זו של נחמן קרוכמל. בפועל לא יושמה התוכנית בישיבה.

התוכנית רחבת היקף, בולטת בה חשיבות ההקדמות והרקע לכל אחד מתחומי התורה. היא כוללת עשרה ראשי פרקים: תנ"ך, מדרש התורה, מבוא המשנה והתלמוד, סדר הדורות ותולדותיהם, מבוא המדרשים האגדיים, תלמוד, ש"ס, פוסקים, שימוש מדעי הטבע לתלמוד, חכמת הא-להות, החכמה הפנימית העברית. לדברי הנזיר,

בישראל אי אפשר שהלימודים הרוחניים יהיו חילוניים, הכוח הרוחני והכח הא-להי צריכים להיות אחד... כולם עניינם ומקורם התורה, הרשומה, הכתובה והמסורה... אם הישיבה המרכזית תצמצם חוג לימודיה, יש לחוש כי המכללה החילונית, שברשותה מדעי הטבע, תפתח גם כוחות רוחניים עבריים ברוח חילוני, ויהי הקרע בנשמה הישראלית. ובמלוא הלימודים הרוחניים העבריים ברום היקפם ב"ישיבה המרכזית" ברוח א-להי, יפרח רוח ישראל בתחיית קודשו. אבל לא שיעורי הלימודים לחוד, אלא עבודת החינוך האישי עיקר. כלבני הנביאים, תיקון המידות, והעלאת החיים לתחיית רוח הנבואה.

כתביו ופרסומם

ספריו של הרב כהן כמעט לא יצאו לאור במהלך חייו, אף על פי שהרבה לכתוב. החל משנת תרפ"ב (1922) התמסר הנזיר לעריכת ספרי "אורות הקודש", ועריכתם דחתה את עריכת כתביו שלו. הוא הכין את כתביו לדפוס והשאיר לתלמידיו הנחיות מפורטות כיצד להוציאם לאור. ההנחיות נדפסו בספר נזיר אחיו. חלק ניכר מכתביו עדיין לא פורסם.

ספרי היסוד של האמונה

הרב כהן לימד במשך עשרות שנים בישיבת מרכז הרב (ובכך החל עוד בחיי הרב קוק) את חמשת ספרי מחשבת ישראל שאותם הגדיר הרב קוק כספרים שכל תלמיד חכם חייב להיות בקיא בהם: חובות הלבבות, אמונות ודעות, ספר הכוזרי, מורה הנבוכים וספר העיקרים. הוא גם כתב מבואות שיטתיים ופירושים לספרים אלו, מלבד מורה הנבוכים.

כתבים שפורסמו בחייו

• חזון הצמחונות והשלום - ליקוט של כתבי הרב קוק בנושאי הצמחונות וסידורם למשנה שיטתית.
• אורות הקודש א-ג - בחייו של הנזיר פורסמו שלושה כרכים: - כרכים א' וב' בתרצ"ח (1938), וכרך ג' בתשכ"ג (1963), שמכסים כמחצית מן התוכנית המקורית, כלומר חלק וחצי משלושת החלקים שהחיבור מורכב מהם
• קול הנבואה, חלק ראשון, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט (1969), ובמספר מהדורות נוספות בהוצאת נזר דוד. ספר זה הוא עבודת חייו של הנזיר, שאותו ערך עשרות שנים, והוא מעיד על עיסוק בו עשרות שנים לפני פרסומו.
• התנוצצות אור הקודש - חוברת שנערכה בשנת תשכ"ח (1968) בעקבות שיחה שמסר הרב כהן בפני חיילים שהשתתפו בשחרור ירושלים. בחוברת מצויה התייחסותו אל הגאולה.
• מבואות לאורות הקודש - מבואות שיטתיים לספרי אורות הקודש. פורסמו תחילה בחוברות חוג הראי"ה, ולאחר מכן בקובץ התורני סיני. המבואות צורפו לתחילת הכרך הראשון של אורות הקודש, והמבואות למוסר הקודש הובאו בסוף הכרך הרביעי.

כתבים שפורסמו לאחר מותו

העבודה על עריכת כתביו החלה מייד עם מותו, ובמשך מספר שנים הופיע חלק ניכר מן הכתבים. לאחר מכן חלה האטה בקצב ההוצאה, שהתחדשה בקצב משמעותי רק בעשור האחרון. רשימה חלקית של הכתבים שפורסמו במהלך העשור הראשון לאחר מותו:

• הכרך הרביעי של אורות הקודש נערך ברובו המוחלט על ידי הנזיר עצמו, ולאחר מכן בידי תלמידיו, ובעיקר על ידי הרב יוחנן פריד. התלמידים הסתפקו בעריכה מינימלית ולכן הכרך הרביעי מחולק למאמרים, אבל כמעט ולא לסדרים.
• מגילת מלחמה ושלום - חוברת המכילה את הפסק של הנזיר מימי מלחמת העצמאות הקובע כי תלמידי חכמים צריכים להתגייס למלחמה. עוד יש בה מספר פרקים על מהות המלחמה ובירורים הלכתיים. בסוף החוברת מופיע פירושו לפרקי המלחמה בספר תהלים.
• אור הנצח - רשימות בנוגע לחנוכה ולפורים.
• קול ואור - על הימים הנוראים, ובפרט כוונות התקיעות.
• חוברת חוג הראי"ה ביאור על אורות הקודש מתוך סיכומי שיעורים בישיבת מרכז הרב
• נזיר אחיו בשלושה כרכים, הכוללים מידע עליו וחלקים מכתביו. בין היתר כוללים הכרכים פירושים למדרשים, חלקים ממגילת סתרים - יומנו האישי, חלקים מן החלק השלישי של קול הנבואה, "גיליון הש"ס" שלו ובו הערות שכתב על כרכי התלמוד הבבלי שלו, וכן אגרות שכתב לרב צבי יהודה קוק, לרב חרל"פ ולרב קוק.
• הכוזרי המבואר (שלושה כרכים) ובו פירושו לספר הכוזרי המבוסס על סיכומי שיעוריו שערך בעצמו.
• ביאורים לאמונות ודעות לרס"ג (ארבעה כרכים)
• דודי לצבי - אסופת אגרות בין הנזיר לרב צבי יהודה קוק
• פתחי הפרדס - ביאור לקל"ח פתחי חכמה לרמח"ל

עוד יצאו ספרי ליקוטים של כתביו שלא על פי תוכנית האב לפרסום הכתבים, ובהם:

• יסודות אמונת ישראל על פי ספר הכוזרי הקדמות לספר הכוזרי שעל פיהן העביר שיעורי פתיחה לתלמידים, וביאור למאמר הראשון בספר.
• משנת הנזיר - ליקוט מתוך "מגילת סתרים", ובו מובאות פסקאות אישיות והגותיות. כולל מבואות ארוכים של בנו הרב שאר ישוב כהן על תולדות אביו ואימו. בספר בולטות בהיעדרן פסקאות מן התקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים.
• שכינה ביניהם - ליקוטים הנוגעים לזוגיות, קדושה, מעמד האישה ועוד, לרבות קטעי יומן אישיים.

דברים שבעל פה

• שיעורים באורות הקודש - סיכומים של שיעורים על 33 פרקים מתוך אורות הקודש, ועוד 3 פרקים נוספים. הספר נערך על ידי הרב אהרן מונדשיין. חלק ניכר מפרקים אלה פורסם בעבר בחוברות ניצני ארץ, של ישיבת מרכז הרב.
• "חוג הראיה - שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש", מכון נזר לדוד, כרך א' ה'תשע"ח

כתבים מרכזיים שטרם פורסמו

• ביאורים לכתבי האר"י
• ביאורים והקדמות לחובות הלבבות
• ביאורים לאורות הקודש
• שני חלקים נוספים לקול הנבואה

מתלמידיו

• הרב איתן איזמן - ראש מוסדות נעם-צביה
• הרב ישראל אריאל - ראש מכון המקדש
• הרב יעקב אריאל - רבה של רמת גן
• הרב חיים דרוקמן - ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, ראש ישיבת אור עציון
• הרב צפניה דרורי - ראש ישיבת קריית שמונה ורב העיר קריית שמונה
• הרב ישעיהו הדרי, ראש ישיבת הכותל
• הרב ירחמיאל וייס - ראש ישיבת ירושלים לצעירים
• הרב אליעזר ולדמן - ראש ישיבת ניר קריית ארבע
• הרב צבי טאו - נשיא ישיבת הר המור
• הרב יוסף טולדאנו - רבה של גבעת זאב
• הרב יהושע רוזן - ר"מ בישיבת מרכז הרב
• הרב זלמן מלמד - ראש ישיבת בית אל ורב היישוב בית אל
• הרב ישעיהו משורר - אב"ד הרבני בפתח תקווה וחבר בית הדין הגדול בירושלים
• הרב אהרן מונדשיין - פרופ' לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן
• הרב חנן פורת - חבר הכנסת וממחדשי ההתיישבות בגוש עציון
• הרב יעקב פילבר - ראש ישיבת ירושלים לצעירים וממייסדיה
• הרב יוחנן פריד - רב המושב בית מאיר וראש האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך
• הרב פרופ' נחום רקובר - חתן פרס ישראל, משנה ליועץ המשפטי לממשלה
• הרב אביהו שוורץ - ר"מ בישיבת מרכז הרב
• הרב חיים שטיינר - ר"מ בישיבת מרכז הרב
• הרב יצחק שילת, ר"מ בישיבת ההסדר ברכת משה, מעלה אדומים.

משפחתו

• חתנו, הרב שלמה גורן - רבצ"ר והרב הראשי לישראל
• בנו, הרב שאר ישוב כהן - שהיה רבה של חיפה

לקריאה נוספת

• נזיר אחיו - שלשה כרכים על חייו ומשנתו של הרב הנזיר.
• דב שוורץ, הציונות הדתית בין היגיון למשיחיות, ספריית אופקים, עם עובד, תל אביב, תשנ"ט. החלק השני בספר מוקדש להגותו של הנזיר.
• יהודה ביטי, הפילוסוף המקובל: עיונים בספר "קול הנבואה", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017.
• שמחה רז (עורך) והילה וולברשטיין, איש כי יפליא.

קישורים חיצוניים

• רשימת מאמרים על הרב דוד כהן באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של דוד כהן, באתר רמבי"ש
• אתר על הרב הנזיר ומשנתו
• הרב יעקב אריאל, כינורו של דוד, מוסף שבת של העיתון מקור ראשון, ז' בכסלו התשע"ט
• יהודה ביטי, בין פילוסופיה לנבואה בהגותו של הרב דוד כהן: עיון בספר קול הנבואה, דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון
• אליצור סגל, על הנזיר, באתר ארץ הצבי
• חזקי עזרא, 40 שנה לפטירת הרב הנזיר, באתר ערוץ 7, 16 באוגוסט 2012
• געגועי הנבואה של הרב הנזיר(הקישור אינו פעיל, 18.05.2018), מצוטט באתר כתבים
• המוזיקה במשנתו של הרב הנזיר, מתוך אתר מכון המוזיקה ביהדות
• אהוד פירר,, nrg מעריב, 4 בינואר 2007
• הרב אליעזר מלמד, הרב דוד כהן 'הנזיר', באתר "ישיבה"
• תבנית:בשבע
• טלי פרקש, הנזיר היהודי: הצדיק המסתורי שרצה להיות נביא, באתר ynet, 22 באוגוסט 2012
• הרב נתנאל יוסיפון, יהדות: חלום הנבואה, באתר ערוץ 7, 17 באוגוסט 2012
• הרב הנזיר דוד כהן זצ"ל, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו, גיליון 8, אב תש"ס, עמ' 4
• הדף על הרב הנזיר באתר מוסדות אריאל הכוללים את "נזר דוד" להוצאת כתבי הרב.
• שי"ן, והכן לבבם אליך, הצופה, 1 בספטמבר 1967, עמ' 3